הכנסת האוזת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 279

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי, כ"ה בתשרי התשמ"ח, 21.10.1987, שעה 09.30

נ כ ת ו;

חברי הוועדה;

ע' עלי - מ"מ היו"ר

אי נוזמיאס

בי שליטא

די בן-מאיר

ת' זיאד

מי וירשובסקי

די דנינו

עי סולודר

מוזמנים;

צי חביב - משרד התעשיה והמסחר

אי רביד - " " "

י' לוי - משרד המשפטים

שי ויגדור _ " "

בי רוזנטל - " "

מי קוק - משרד הכלכלה

מי ינובסקי - הסתדרות עובדים לאומית

יי זיגלמן

היועץ המשפטי של הוועדה;

צי ענבר

מזכיר הוועדה;

יי גבריאל

רשמה;

מזל כהן

סדר-היום; חוק הגליל, התשמ"ז-1987.



חוק הגליל, התשמ"ז-1987

מ"מ היו"ר עי עלי;

אני פותח את הישיבה.

אנחנו עוסקים היום בהוק הגליל, התשמ"ז-1987, הצעת הוק של וזבר-הכנסת אהרן

נחמיאס. לפני שנפתוז בדיון ובעיון בהצעת החוק, אני רוצה קודם כל להודות לחה"כ

נחמיאס על ההצעה, לברך אותו על היוזמה ולאחל לו ולנו הצלחה שאכן החוק יאושר

בקריאה שניה ושלישית.

אשר לסעיפים ולפרטים, נעבור סעיף סעיף ונתייחס לפרטים כפי שזה מתחייב.

"חוק הגליל, התשמ"ז-1987" - קודם כל צריך לשנות את שם החוק: "חוק

הגליל, התשמ"ח-987ו. 1. בחוק זה - "הגליל" - תחום שיקבעו השרים בצו-," - יש הערות

לענין זח? אין.

"השרים" - שר הכלכלה והתכנון ושר התעשיה והמסחר;" - יש הערות לענין זה?

אין.

"המועצה" - מועצת הגליל שהוקמה לפי סעיף 4". יותר מאוחר נגיע לסעיף 4

ונתייחס להרכב המועצה. גם לענין זה אין שאלות.

מי בעד סעיף ו? מי נגד?

הצבעה

סעיף 1 אושר פה אחד

מ"מ היו"ר עי עלי;

"2. (א) הממשלה תשקוד על פיתוח הגליל ויישובו ובמסגרת תקציבי הפיתוח

העומדים לרשותה, היא תקצה משאבים לפיתוחו." האם לענין זה יש הערות?

זיגלמו יוסף;

יש לי שאלה כללית. להבנתי הבעיה בגליל היא למצוא איזון בין שתי אוכלוסיות,

בין האוכלוסיה היהודית לבין אוכלוסית המעוטים, כאשר אוכלוסית המעוטים מתרבה בקצב

עצום והאופלוסיה היהודית, גם כאשר היא רוצה להשאר בגליל - ויש כאן סקר שטרם הגיע

לפרסום, על מאות בני אדם במרום הגליל שלא מצאו עבודה ודיור והיו יכולים להשאר

בגליל - היא אינה יכולה להשאר בגליל.

אני שואל שאלה קשה מאד, חוק הוא דבר כללי ונוצר עבור כל האוכלוסיה. אי-אפשר

למנוע מאף אחד לנצל אותו לטובתו. האם בחוק הזה יש משום העדפה של אווזה אוכלוסיה

יהודית שרוצים שתישאר בגליל, או שהוא כללי לחלוטין?

מ"מ היו"ר עי עלי;

אנחנו מתייחסים לסעיפים ואם יש הערות לסעיפים האלה, נא להעיר. לא נתוזיל

לדבר כאן על פילוסופיה. מונתת לפנינו הצעת חוק, אם יש הערות לסעיפים השונים, אם

מישהו חושב שצריך להוסיף משהו או לגרוע משהו, נא להעיר. אנחנו לא מדברים כרגע על

הפילוסופיה של מדינת ישראל. זה יפה אבל לא ברגע זה.



למעשה השאלה שלי היא לגבי סעיף קטן 2(ב). סעיף קטן 2(א) הוא אותו סעיף

הקיים לגבי חוק הנגב. בהצעה הזאת הוסף 'סעיף קטן 1:': "לגליל תינתן עדיפות בפעולות

משרדי הממשלה לרבות בפיתוח ההתישבות וכו'" - כולי בעד, אבל בחוק הנגב זה לא

א. מה המשמעות של העדיפות, האם זו עדיפות עליונה מעל

התקציבים האחרים? ב. האם זה באמת אומר הגליל יותר מהנגב?

אהדתי לחוק הבעתי בצורה לוהטת מעל במת הכנסת. אני לא נגד החוק. אבל יש לנו

כאן בעיה. יכולה להיות בעיה לאחר מכן לנגב, כאשר יבואו ויתבעו. לא הייתי רוצה

שבמדינה קטנה כזאת - ויקרים לנו הנגב והגליל, צריך לפתח את שניהם - תהיה מלוזמת

אזורים ביניהם. אני מציע להבהיר מבחינת הנוסח מה זו עדיפות. אנחנו יכולים

באי-רצון להכניס איזשהו סימן שאלה ובעיות בענין הזה. אני מבקש שניתן את דעתנו על

כך.

אי נחמיאס;

אדוני היו"ר, ראשית, אני מודה לך על הברכות. אני בטוח ומשוכנע שאתה עצמך,

כאיש הגליל, המצוי לפני ולפנים בעיות ההתפתחות של הגליל, האוכלוסיה ומערכות

החיים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים, לבטח תדע במה מדובר, כי כל סעיף וסעיף פה

שקול וידוע לך.

אני רוצה לומר לחה"כ וירשובסקי, האמת היא, כאשר הגשתי את הצעת החוק בקריאה

טרומיח, הממשלה הקימה ועדה מיוחדת של שרים כדי לדון בנושא. בראש הוועדה עמד שר

האוצר משה נסים. ההצעה שלי היתה שונה יותר בנושא העדיפויות וריכוז המאמץ לגליל

ממה שמופיע כאן וזאת הפשרה שהיתה ביני לבין ועדת השרים.

אני מסכים אתך שהסעיף הזה הוא סעיף. מפתח של החוק למתן עדיפות וזאת המטרה

שלי ושל החוק ובוודאי של הממשלה אשר הקימה ועדה מיוחדת וזה התקבל פה אחד, היות

ובוועדה היו שר האוצר, שר התכנון והכלכלה, שר התיירות, שר האנרגיה ושר המשפטים.

אם כולנו יחד הסכמנו שתהיה עדיפות לגליל במעשים ובפעולות של הממשלה, זה לא היה

בכדי. זה בהחלט מכוון. אם יבוא הנגב ויערער על כך, דיה לשמחה בשעתה.

היות שאני יודע שאתה תומך בחוק הזה בכל מאודך, תשאיר את העדיפות. בוודאי

שתהיה עדיפות. אם לא, מה אנחנו צריכים חוק? המצב הנוכחי יכול להשאר כפי שהוא ואז

אדוני, מר זיגלמן, יהיה יותר צודק בעוד עשר, עשרים, שלושים שנה. זה כל הענין.

לכן פה הכוונה היא בהחלט מתן עדיפות התיישבותית ולמערכת החינוך.

אני מציע לך לקרוא עוד פעם את הצעת החוק ולקבל את התשובה. אין צורך להרהר

בקול רם כי לא על הכל אפשר להרהר בקול רם.

מ"מ היו"ר עי עלי;

לסעיף 2(א) יש הערות נוספות?

מי וירשובסקי;

בשלב זה אני מוכן שנקרא את החוק ואני שומר לעצמי את ההערה הזאת עד שנגמור.

אני באמת רוצה לעזור באישור החוק.

מ"מ היו"ר עי עלי;

אני מציע שנצביע על סעיף סעיף ואחר-כך אם יש למישהו הסתייגות שיגיש אותת.



מי וירשובסקי;

אני לא רוצה להגיש הסתייגות כי אני חושב שטוב אם החוק הזה יוגש בהסכמה פה

אחד. דווקא משום כך הייתי מבקש להרהר לעצמי ולהבין את פיסקה בי. לכן אני מבקש

ממך שאולי תקיים את ההצבעה לגבי פיסקה ב' בסוף הדיון.

מ"מ היו"ר עי עלי;

מי בעד סעיף 2(א)? מי נגד?

הצבעה

סעיף 2(א) התקבל פה אחד

מ"מ היו"ר עי עלי;

סעיף 2(ב) - לבקשתו של חה"כ וירשובסקי נדחה את ההצבעה בסעיף זה עד תום

הישיבה.

"3. (א) מוקמת בזה מועצת הגליל (להלן - המועצה).

(ב) המועצה תהיה בת 22 חברים, ואלה יהיו חבריה; וו נציגי הממשלה; נציג

רשות שמורות הסבע; 2 נציגים של ההסתדרות הציונית העולמית? נציג של ההסתדרות

הכללית של העובדים בארץ ישראל; נציג התאחדות התעשיינים; 4 נציגי ציבור." אם יש

לענין זה הערות, בבקשה,

מי וירשובסקי;

האם לא כדאי לחזק את נציגות הציבור לעומת נציגות השלטון? אני חושב שהיה טוב

אם בגוף כזה היה יושב הציבור יותר מחוזק. ממה שהוא יושב כאן.

מה אתה מציע?

אי נחמיאס;

יש לך ארבעה נציגי ציבור.

ארבעה מתוך עשרים ושניים, זה נראה לי מעט.

במועצת הציבוריות אין לך אחוז כזה, זה 20%. אנחנו זקוקים יותר לאנשי ממשלה.

מ"מ היו"ר עי עלי;

למה המספר כאן זוגי? מספר זוגי יכול ליצור בעיות. שלא נגיע למצב שהיושב-ראש

יכריע. צריך לקבוע מספר לא זוגי, בענין זה אפשר לומר חמישה נציגי ציבור ואז אתה

פותר שתי בעיות.

אי נחמיאס;

מקובלת עלי הצעתך.

חבר-הכנסת וירשובסקי, זה מספק אותך?

מי וירשובסקי;

נראה לי שזה נשלט יותר מדי על-ידי המדינה. אם אנחנו רואים מי אלה נציגי

השרים ימנו את נציגי הציבור. זאת-אומרת שלמעשה כל המרכבה הזאת,

הוץ מההסתדרות הציונית וההסתדרות הכללית, כולם פקידים ממשלתיים. הייתי רוצה

לראות שם השתתפות של תושבים, של אזרהים, גם אנשים מגופים אחרים שרוצים לתמוך

בפיתוח הגליל. נראה לי קצת מוזר שאנחנו מקימים מועצה שכל כולה בשליטתה של

הממשלה. שימו לב איך מתמנים נציגי הציבור, שלמעשה הם גם כן נציגי השרים. אם ימנה

אותי שר הדתות או שר הקליטה, אני ארגיש את עצמי פחות או יותר כנציג השר. כל העסק

הזה נראה לי יותר מדל ממוסד. כי אם הממשלה היתה כל כך טובה ורוצה לעזור, אולי לא

היינו צריכים את החוק הזה.

איך אתה מציע שימונו נציגי הציבור?

אין לי ברגע זה תשובה. אולי צריך לחשוב עוד כמה ימים ואז אני אציע משהו. אם

אתה שואל אותי עכשו, אני יכול להגיד רק את הביסוס שלי. לגבי הפתרון המעשי, צריך

לחשוב, אולי נמצא איזושהי דרך. אולי חבר-הכנסת דב מאיר שישב בהרבה מאד גופים

ציבוריים וכתב ספר על גופים וולונטריים יכול להציע משהו.

מה שחסר לי בקשר לנציגי ציבור זה נציגי התושבים של הגליל. הממשלה יכולה

למנות ארבעה נציגי ציבור מתל-אביב או מחיפה. אני חושב שלפי הדוגמא של הנגב

שגם שם הוקמה מועצת הנגב, צריך להיות גוף של ראשי המועצות האזוריות וראשי הערים

של הגליל שיחד הם ימנו את נציגי הציבור. על כל פנים, שתהיה נציגות של הרשויות

המקומיות שם.

תקרא את הרכב מועצת הנגב.

אני חושב שאין פה נציגות של תושבי הגליל. אם זה למען תושבי הגליל, לפתות הם

צריכים להיות מיוצגים בנושא הזה. צריך למצוא את הדרך שגם תושבי הגליל יהיו

מיוצגים במועצה. אנחנו לא נימנע מהנושא הזה, התושבים יצטרכו לקבל נציגות, כך או

אחרת.

צריך לציין שמדובר כאן על חמישה או מספר אחר. אפשר להגדיל את זה, אבל

להוסיף שהנציגות תהיה מבין תושבי הגליל. אני חושב שהפרט הזה חסר כאן. יכול להיות

מצב תיאורטי שבמועצת הגליל לא יהיה איש מתושבי המקום.

אנחנו יוצאים מתוך הנחה ששני השרים שימנו את הנציגים במועצת הגליל הם קודם

כל שרים. נוסף לזה הם הכמים ולנו לא נראה בהגשת ההצעה הזאת שהם דווקא ימנו אדם

שיושב בתל-אביב למועצה ציבורית לענייני הגליל. אנחנו יוצאים מתור הנחה כל כך

פשוטה בחכמתה, שהם ימנו רק מתושבי הגליל. לכן לא רצינו לכתוב שדווקא ארבעה או

חמישה נציגי הציבור יהיו תושבי הגליל, כי זה יכול ליצוד לנו בעיות שאיננו חוזים

אותן מראש. על כן אני מציע, אדוני היושב-ראש, להשאיר את הנוסח כפי שהוא.

מי ינובסקי;

יורשה לי להתערב בויכוח. לגבי ההערה של ראשי רשויות בגליל, באמת צריך לתת

את המינוי למרכז השלטון המקומי מבין ראשי הרשויות המקומיות בגליל. אבל לא לצורך

זה באתי להתייחס. אני גם לא רוצה להתייחס למושג עדיפות שהעיר חה"כ וירשובסקי, אם

יש לזה נימה פוליטית לגבי חלקים אחרים של ארץ ישראל. העובדה שמדובר על מועצה

ציבורית שאמורה לתת ביטוי ותחושה לתושבי המקום ולתת לזה תהודה ציבורית יותר

גדולה, דורשת שלפחות תנתן האפשרות לגופים נוספים שמבקשים להצטרף למועצה, להכנט

לתוכה.

אני מציע שתימצא איזושהי דרך לפנות לגופים שונים על-מנת שיציעו את

מועמדותם למועצת הגליל במסגרת אותם נציגי הציבור או בצורה אחרת שתינתן לנו

האפשרות להצטרף. אנחנו רואים את עצמנו כחלק מנציגי הציבור שמעונין בפיתוח הגליל

והיינו רוצים שישתפו אותנו בתוך המערכת הזאת.

לכן אני מציע שתיכנס איזושהי פיסקה, שהנציגים ייבחרו מבין מועמדים שיוצגו

על-ידי גופים שונים שיבקשו להיות חברים או להצטרף למועצה. במסגרת זו אני מצטרף

לדברים של חבר-הכנסת וירשובסקי להגדיל את מספר נציגי הציבור. באמת אם הממשלה

היתה מעוניינת בפיתוח הגליל, היא לא מיתה זקוקה למועצה. אם היא זקוקה למועצה,

היא זקוקה לנציגי ציבור ורצוי להגדיל את המכסה של נציגי הציבור במועצה הזאת.

תי זיאד!

קודם כל אני לא רואה שום צורך בחוק הזה. אני חושב שזה חוק פוליטי יותר מאשר

כל דבר אחר.

מ"מ היו"ר עי עלי;

אתה נגד העדפה של הגליל?

די בן-מאיר;

הכנסת החליטה שיש כבר חוק כזה. עכשו צריך להחליט מה יהיה בפנים.

מ"מ היו"ר עי עלי!

אתה, כתושב הגליל וכראש עיר בגליל, נגד העדפה של הגליל?

ת' זיאד;

אני לא נגד העדפת הגליל ולא נגד פיתוח הגליל. אבל לפי דעתי אין צורך בחוק

כזה. פיתוח אזור זה או אזור אחר בארץ הוא ענין של מדיניות והחלטות מוסדות

המדינה. מדוע אני אומר את זה? מכיוון שאני יודע מנסיון וגם שמעתי את הרמזים

שהכוונה העיקרית פה היא לעודד את ההתיישבת היהודית בגליל.



מ"מ היו"ר עי עלי;

זה לא רמזים. זו מדיניות ברורה שלנו.

הנושא בחוק הזה מדגיש שהבעיה פה היא פיתוה הישובים היהודיים על וזשבון

הישובים הערביים. זהו תהליך שהיה בעשרות השנים שעברו. ברור, אני צועק לשמיים בעד

פיתוח הגליל אבל פיתוח הגליל על כל תושביו, ערבים ויהודים. כפי שראינו כל הזמן,

כשמדברים על פיתוח הגליל, מתכוונים להפקעת קרקעות של האוכלוסיה הערבית.

בי שליטא;

זה כתוב בהצעת החוק?

ת' זיאד;

אתה תבר-כנסת, אתה לא עורך-דין. מתכוונים להפקיע קרקעות וכפי שאנחנו

שומעים תמיד, שינוי המאזן הדמוגרפי בגליל, זאת-אומרת הגדלת מספר היהודים ביחס

למספר הערבים וכוי. אני בעד פיתוח הגליל לכל תושביו, אני בעד הקצאת כל המשאבים

הכספיים והפיזיים לכפרים הערביים בנוסף לכפרים ולמושבים היהודיים. אנחנו גם

רואים כל הזמן שאין תקציבי פיתוח לכפרים הערביים והצעת החוק הזאת לא מאפשרת

תשומת לב לאוכלוסיה הערבית אלא להיפך.

עכשו יש ענין המועצה. אני חושב שיש צורך שחמועצה תורכב מכל נציגי הרשויות

המקומיות בגליל, הערביות והיהודיות. זאת-אומרת פה אנחנו מבטיחים שכל חלקי

האוכלוסיה יהיו שותפים במועצה, יהיו שותפים בדיונים ויהיו שותפים גם בעוגה. אני

מציע שנציגי הציבור, לא חשוב לי חמספר, אבל הם לא ייקבעו על-ידי שרי חממשלח,

אלא ייקבעו גם על-ידי הרשויות המקומיות בגליל, בהסכמה ביניהן.

דבר אחרון, אני לא רואה שום מקום לנציגים של ההסתדרות הציונית העולמית. אני

חושב שזה גוף חיצוני, אני לא רואה שום מקום לזה. אני גם חושב שזה לא טוב מבחינת

בריאותה של המדינה להכניס גוף כזה. לא חשוב לי עכשו מה הדעה האידיאולוגית אבל

ברור לי שהכוונה פה היא אנטי ערבית בגליל.

די דנינו;

איך אתה קובע את זה?

ת' זיאד;

גם זה מסביר את זה. אתן לך דוגמא קלאסית שאני צועק נגדה מספר שנים. תכנית

לשיקום שכונות, הערבים לא מקבלים.

די בן-מאיר;

אם סעודיה תשלח כסף ישקמו.

ת' זיאד;

אני משלם את המסים שלי לסעודיה? אתם מקבלים את הכסף מסעודיה דרך אמריקה.

אנחנו מקבלים את בתי-הסוהר מסעודיה. אפילו פרוטה אחת בנושא שיקום שכונות לא

מגיעה למיגזר הערבי.



מ"מ היו"ר עי עלי!

מה זה נוגע לחוק הגליל?

זה נוגע. אתן לך דוגמא. חלק מהכסף הזה בא כתרומות מיהודים בחו"ל. אנחנו

זו מדינה לכל אזרחיה. דבר שני, אני יודע שמול כל דולר שבא מחו"ל, הממשלה

משלמת דולר מהמסים של האזרחים. בסדר, אתם לא רוצים לתת לנו מתרומות היהודים

בחו"ל, תנו לנו לפחות את החצי שהוא חלק מתקציב המדינה.

לכן, לפי דעתי, זה חלק ממערכת החוקים הגזעניים המוסווים נגד האוכלוסיה

הערבית.

מ"מ היו"ר עי עלי;

אני מבקש לומר, לחה"כ זיאד אפשרתי לדבר ולא הפסקתי אותו באמצע. היות שהזמן

שלנו מתחיל להכנס ללחץ, אני מבקש מהחברים להתייחס לגופו של ענין. מונחת לפנינו

הצעת חוק. אנחנו דנים כעת בסעיף 3, אם יש הערות בענין זה, נא להעיר.

די דנינו;

זאת-אומרת אפליה.

מ"מ היו"ר עי עלי;

במקרה זה כן.

בי שליטא;

בהצעת חוק לא משמיעים שזה מיועד גם לערבים, גם לצירקסים, גם לג'ינג'ים. זה

מיועד לחבל ארץ ובסיכומו של דבר כולם נהנים מזה. רצוי להזכיר שהפריחה הגדולה של

הישוב הערבי בגליל החלה עם בניית כרמיאל.

ת' זיאד;

אני חושב שהמלה הנכונה היא בריחה.

בי שליטא;

אנחנו זוכרים את ההסטוריה. עצם הכביש שנפתח שם, האם מישהו עשה חשבון או בדק

כמה מסעדות, כמה תחנות דלק, כמה עסקים נפתחו? כמה משרות, שירותים רפואיים,

חינוך, מה לא. מכל הדברים האלה נהנית האוכלוסיה הערבית. ברור שבנו עיר יהודית,

כרמיאל, כי יש עליה יהודית.

אני חושב שאתה שמתיימר להיות נציג אותנטי של האוכלוסיה הערבית, אתה חוטא

לאוכלוסיה הזאת, אתה גם מטעה אותה אם אתה מופיע בהרצאות או בסיפורים כאלה

שהתכניות לפיתוח הגליל הן נגד האוכלוסיה הערבית. האוכלוסיה הערבית משתלבת

ותשתלב. זה יתן לה יותר חינוך, יותר מקומות עבודה, יותר שירותים, יותר כבישים,

יותר טלפונים. הלא פעם היו כפרים שלא היתה גישה אליהם. היום האזור פורח.

ת' זיאד;

אתה מכיר את הכבישים בכפרים הערביים, בסכנין, בערבה, בעלבון, במרר?



מ"מ היו"ר עי עלי;

לא זה הנושא.

בי שליטא;

הצעת החוק היא טובה, היא בכוון הנכון. לפני שאנחנו מתחילים לגעת בסעיפים,

יש לי טענות כבדות מאד לגבי הממשלה. אני מודיע לכם שהממשלה הסכימה בקלות מפתיעה,

גם בחוק הנגב וגם בחוק הגליל, משום שזה לא מחייב אותה יותר מדי. ממשלת ישראל,

לדאבוננו כי רב, לא מתכוונת להשקיע השקעות של ממש בחבל הארץ הזה שהוא באמת ראוי

להעדפה. כל כוונתה היתה לתת משהו דקלרטיבי בבחינת-. "ישחקו הנערים לפנינו". יהיה

חוק, תהיה מועצה, ידברו, אנחנו מהתקציב לא מוציאים. זה מה שמדאיג אותי בהצעת

החוק. ההצעה היא טובה, ההצעה היא בכוון הנכון. כל הכבוד למציע ואני מכבד ומעריך

אותו. כל הכבוד ליוזמה. אבל זה היה צריך להיות יותר מוחשי, עם יותר כסף, עם יותר

השתתפות ממשלתית, עם יותר הכרה ממשלתית, לא איזו מין הצהרת כוונות כזאת, שהיא

כשלעצמה רצויה וחיובית, אבל היא לא מספקת.

אני מזהיר את עצמנו, זו למעשה הכוונה. כך עשו גם עם חוק הנגב. גם שם אין

תקציבים והשקעות ממשלתיות. גם שם יש איזו אפשרות, לא הייתי אומר אוטונומית,

אלא מין מועצה ציבורית ושאנשי הגליל יתבשלו במיץ של עצמם. אני מזהיר את עצמנו

מהענין הזה. הייתי אומר, אולי כבר עכשו, בשלבים של דיון בהצעת החוק שנאשר אותה,

לפנות לממשלה ולתבוע דברים נוספים מעבר למה שרשום בחוק הנגב.

די בן-מאיר;

רק כשיהיה חוק אפשר לדרוש במסגרת החוק.

בי שליטא;

אנחנו נאשר, אבל אני מודאג מכך שכל הכוונה היא דקלרציה ולא שום דבר נוסף.

מי וירשובסקי;

אני רוצה להשתכנע ולהבין מהמציע, חה"כ נחמיאס, שתמיכתי בחוק נתונה לו. הוא

הסביר לי את סעיף 2 לגבי עדיפויות. בכל זאת אני רוצה להבין, עשיתי בדיקה תוך כדי

הישיבה, מספר השרים בוועדה המייעצת זהה בשני החוקים. לגבי נציגי הממשלה, בחוק

הנגב יש 7 ופה יש 11. בחוק הנגב כל הח"כים הם חברי מועצה. פה לא מדובר על

הח"כים. יש לזה משקל ומשמעות ברוח הדברים של חה"כ דב בן-מאיר.

נציגי הרשויות המקומיות, בהצעה של חה"כ נחמיאס אין. הכניסו את אוניברסיטת

בן-גוריון. אני מבין שבגליל אין, לצערי, אוניברסיטה. נציגי ציבור בנגב 10 ונאמר

שכולם תושבי הנגב ו-1 צריך להיות בדואי. כאן זה 4 שלא כתוב מאיפה הם באים.

אני מוכן להבין שהיום אזור הגליל הוא בעדיפות עליונה ואם הכנסת תחליט על

כך, כך יהיה. אבל צריך להיות הגיון פנימי, ואני לא יודע מדוע ההרכב הייצוגי צריך

להיות כה שונה. אני לא אומר שזה צריך להיות חופף, כי בוודאי יש בעיה לאזור אחד

שאין לאזור שני. אבל המרחק כאן הוא קצת יותר מדי גדול.

אני מבקש, למען שלמות החוק, ללחוץ במועצה הזאת שמוגבלת בכוחה מטבע הדברים

יותר חזק על הממשלה. אני חושב שעל-ידי שיאזנו ויהיו קרובים יותר להרכב של חוק

הנגב, אפשר יהיה יותר להטיל לחץ ציבורי ואזרחי על ממשלת ישראל, והייתי מציע

לשמוע ממך את ההסברים לכך, כי חשוב לנו לדעת את זה.

ראשית כל אני מברך על היוזמה ואני מקווה שמהיוזמה הזאת תצא ברכה לגליל

כולו.

בעקבות דבריו של הה"כ וירשובסקי, אני חושב שההלוקה פה היא קצת לא בריאה,

במיוחד כאשר אנחנו אומרים שהמועצה מונה 22 איש ו-11 מהם נציגי הממשלה. פירוש

הדבר שבידם להגיד כן או להגיד לא.

צי ענבר;

לא 11, כי ל-11 יש עוד שני שרים.

די דנינו;

אז עוד יותר ההכרעה בידם להגיד כן או לא. איך שלא תעשה, הבעיה היא בעיה.

לכן אני הושב שמן התבונה היא, אולי ידידי חה"כ נחמיאס יסכים אתי, שיהיו 3

או 4 נציגים של ההסתדרות הציונית העולמית במקום 2. בנוסף לכך, יש פה נציג של

ההסתדרות הכללית ונציג התאחדות התעשיינים, אני רוצה לדעת איפה נכנסים הארבעה

האחרים. כמובן כשאמרתי להגדיל את מספר נציגי ההסתדרות הציונית, הכונה היא להקטין

את נציגי הממשלה ושם להוסיף את נציגי ההסתדרות הציונית.

לגבי ארבעה נציגי ציבור, הייתי רוצה להבין מי אלה נציגי ציבור.

מי ינובסקי;

אני רוצה להוסיף להערה של חה"כ דנינו לגבי ההסתדרות הציונית העולמית. קיים

חוק ההסתדרות הציונית העולמית והאמנה שנכרתה עם ההסתדרות הציונית בעקבות זאת.

למעשה בכל הנושאים של התיישבות, קליטה ועליה, ההסתדרות הציונית היא שוות זכויות

עם ממשלת ישראל. לכן קיימת הצדקה, לא רק לשני נציגים, אלא להגדיל את מספר נציגי

ההסתדרות הציונית כשותפים מלאים בכל נושא של התיישבות. כתוב באמנה בצורה הברורה

ביותר שהם שותפים שווי זכויות.

די דנינו;

אני שמח שכיוונתי לדעת גדולים.

מ"מ היו"ר עיעלי;

אני מבקש להצביע על הסעיף הזה. אם יש הערות אחרות או תיקונים, כאן מדובר

בחוק לא באיזה אישור אקדמי, בבקשה. יש הצעת חוק שמונחת לפנינו עם תיקון אחד של 5

נציגי ציבור. אם יש לחברי הכנסת הצעה אחרת, נא להציע.

אי נחמיאס;

אדוני היושב-ראש, החברים שהעלו אותן השגות לגבי נציגי רשויות מקומיות,

נציגי ציבור ונציגי ממשלה, אני מסב את תשומת לבם לדיון הארוך שהיה בנושא הזה

במליאת הכנסת בקריאה ראשונה. אני חוזר ומדגיש שזו פשרה בין ההצעה שלי לבין הצעת

ועדת השרים שהורכבה על-ידי הממשלה, ואני פה לא יכול לומר שום דבר, כי זו תחיה

הפרת הסכם בינם, לביני. קודם כל אסור לי לפרסם מה שהיה בדיון בוועדת השרים. לכן

אני מבקש מהחברים שיבינו שזה ענין של פשרה בין הממשלה לבין המציע ולקבל את

הדברים כפי שהם.



מ"פ היו"ר עי עלי; אני רוצה להעיר לחה"כ זיאד, ההסתדרות

הציונית העולמית היא גורס מאד

משמעותי בפיתוח הגליל ואי-אפשר להתעלט ממנה, יש כאן גורמיס שמשתלבים

ופועלים כאחד לפתח את הגליל, מה הגזענות כאן?

מונחת לפנינו הצעת החוק בתיקון אחד

של 23 חברי מועצה כדי שלא יהיה מספר זוגי, אס יש הצעה אחרת, נא להציע.

מ' ינובסקי; יש פניה שלנו לצרף אותנו-

מ"מ היו"ר ע- עלי; במסגרת נציגי ציבור, יש הסכמה

שלהסתדרות העובדים הלאומית,

די דנינו; אני בכל זאת חוזר ואומר שלא הייתי

רוצה 50% 50% נציגי ממשלה והסתדרות

ציונית, לכן במקום שיהיו 11 אז נניח שיהיו 7 ו-5.

מ"מ היו"ר עי עלי; אני רוצה להפנות תשומת לבך לסעיף 4

שיבוא בהמשך בו מפורט אילו משרדים

ממשלתיים שולחים את נציגיהם, אם אתה אומר לצמצם את מספר נציגי השרים

מ-11 ל-7 או ל-6, תצביע איזה משרד נמחק את נציגיו, הרי כאן מדובר

על משרדים שצריכה להיות הרמוניה ביניהם, שיתוף, זאת הבעיה המרכזית,

תאום בין המשרדים, לאיזה משרד לא יהיה ייצוג, לתעשיה, לחינוך, לחקלאות,

אוצר, פנים דתות, למי לא תיתן?

די דנינו; אם כך אני מציע שנגדיל את המספר ל-29

ואז יהיה מקום לתת נציגות להסתדרות

הציונית,

אי נחמיאם; חבר-הכנסת דנינו, היושב-ראש הסב את

תשומת לבך לחלוקה של המועצה, שזה עתה

אמדנו שהיא תמנה 23 במקום 22, כאשר הגדלנו את מספר נציגי הציבור בעוד

אחד, היות שהחוק מדבר על התיישבות, רצינו שתהיה נציגות למחלקה להתיישבות

בהסתדרות הציונית, היא בוודאי תשלח נציג של המחלקה להתיישבות כדי שיוכל

לבטא את עמדת המחלקה להתיישבות,

זה לא חוק של ההסתדרות הציונית, זה חוק

של מדינת ישדאל, בתוקיס הכלכליים והחברתיים שלנו אנחנו רושמים נציגות

של ההסתדרות הציונית? אנחנו לא רושמים את זה, מאחר וזה חוק שבא לשלב

וליצור סינכורניזציה בין הגופים שיש להם יכולת להשקיע, לפתח ולעזור

לגליל, הכנסנו גם את הנציגות שלהם,

כאשר מדובר בהסתדרות הציונית זה מפני

שמדובר בענייני התיישבות, כאשר מדובר בהסתדרות הכללית, זה מפני שמדובר

בענייני חבדת העובדים שיכולה לבנות מפעלים ושהיא שותפה לענין הזה, זה

למטרה מסויימת, אולי מפני שלא הסברתי את עצמי טוב, לא הבנת אותי. עכשו

לאחר שהסברתי, אני מקווה שתסכים אתי,

אסביר לך מה הענין. הענין הוא כמו

נקרא לילד בקןמו. הלא

ההסתדרות הציונית חייבת לעשות מאמץ להביא עליה , לדאוג לבך שיהיו

ישובים חדשים. מה אנחנו מתעלמים מהמציאות?

א' נחמיאס; את זה במועצה יחליטו.

ד' דנינו; אני רוצה לתת להם הנהיה מסויימת.

מ"מ היו"ר ע' עלי; נציגי הממשלה לא ידאגו לעליה, לא

ידאגו לפיתוה?

ד' דנינו; לא אטרתי את זה-

מ"מ היו"ר ע' עלי; לסעיף 3 יש הצעה אחת ואם למישהו

מהחברים יש הצעה אחרת, בבקשה. אם

לא, אני מעמיר את ההצעה הזאת להצבעה. מי בער מעיף 3 עם תיקון קטן

בסעיף(ב) 23 ובהמשך 5 נציגי ציבור? מי נגר?

הצבעה

בער - 6

נגד - 1

נמנע - 1

סעיף 3 בחוק הגליל התשמ"ז-1987 אושר.

מ"מ היו"ר ע' עלי; "4. (א) נציגי הממשלה ימונו, אחר אחר,

בירי שר התעשיה והמסחר, שר החינוך

והתרבות, שר החקלאות, שר האוצר, שר הפנים, שר העליה והקליטה, שר הבינוי

והשיכון, שר העבודה והרווחה, שר הבריאות, שר הכלכלה והתכנון ושר התיירות.

(ב) הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית תמנה את נציגיה. (ג) המזכיר הכללי

של ההסתררות הכללית של העוברים בארץ ישראל ימנה ארז נציגה."

ת' זיאר; הצעתי שבמועצה יהיו חברים נציגי

הרשויות המקומיות"

מ"מ היו"ר עי עלי; הבאנו הצעה. אני שאלתי אם יש לסעיף הזה

הצעה אחרת,

ת' זיאד; היתה הצעה אחרת, דברתי עליה חצי שעה.

מ"מ היו"ר ע' עלי; אני מוכן להביא אה הצעתך להצבעה לפנים

משורת הדין. שאלתי כמה פעמים אם יש הצעה

אחרת, לא שמעתי הצעה אחרת.

ת' זיאר; כשדברתי הצעתי אווזה.

מ"מ היו"ר ע' עלי; תוך כרי הריון, אתה יכול להציע רברים-

אבל כשקוראים את הסעיף בהצעת החוק, אם

יש שינוי, צריך להציע מה השינוי. זאת-אומרת צריך לנסח את השינוי. צריך

להניח הצעה נגרית. הואיל ולא היתה הצעה, לא יכולתי להעמיד אותה להצבעה,



מבחינה פורמלית, תאר לך מצב תיאורטי,

שההצעה שלך מתקבלת לאחר שאשרנו את הסעיף. יש כאן סתירה-

ת' זיאד; למה סתירה? תוספת-

מ"מ היו"ר ע' עלי; מה ההצעה שלך?

ת' זיאר; הצעתי היא שיהיו חברים במועצה נציגי

כל הרשויות המקומיות בגליל.

מ"מ היו"ר ע" עלי; מי בער הצעת חה"כ תופיק זיאר? מי גגר?

מי בער סעיף 3 עם התיקונים שהוספו?

מי נגר?

הצבעה

בעד הצעת חה"כ תופיק זיאר- - מעוט

בער סעיף 3 עם התיקונים - רוב

סעיף 3 עם התיקונים שהוספו נתקבל

מ"מ היו"ר ע' עלי; סעיף 4(ר) "נשיא התאחרות התעשיינים

ימנה את נציג ההתאחרות. (ה) השרים

ימנו את נציגי הציבור,"

מ' וירשובסקי; אולי אפשר להציע שהממשלה תמנה את

נציגי הציבור? כי בכל זאת, האנשים

האלה ירגישו את עצמם לא סקטוריאליים לשר זה או אחר, אלא באופן כללי.

אני חושב שזה יתן להם יותר משקל-

מ"מ היו"ר ע' עלי; אפשר. אני בער זה-

"(ו) תקופת כהונתם של חברי המועצה

היא ארבע שנים, שלאחריהן תמונה מועצה חרשה."

מי וירשובסקי; אני רוצה לשאול את חה"כ נחמיאס. נניח

שיש ארם שהתמחה שלוש שנים ובשנה

הרביעית הוא צריך לצאת. אני מציע שתהיה תקופת כהונה נוספת,של שמונה

שנים לא יותר, ומותר למנות לעור תקופה. יש נסיון מצטבר, כראי שהאיש

ימשיך .

אין מניעה.

מי וירשובסקי; בררך כלל בחקיקה כתוב שאפשר לחזור

ולמנותו או שזה לתקופה אחת בלבר. כאן

זה לא ברור. אני מציע שמותר לחזור למנות את האנשים למשך תקופה אחת-

צי ענבר; אין צורך. יש הרבה גופים שיש בהם מועצות-

קח לרוגמא את המועצה הארצית של לשכת

עורכי הרין, שבה חוץ מבחירות,שברור שאנשים יכולים להבחר מחרש, שר המשפטים

ממנה 6 נציגים ותמיר הוא חוזר וממנה אותם נציגים גם במועצה החדשה.



א' נחמיאס; אני מוכן למחוק את המלים: "שלאחריהן

חמונח מועצה חדשה".

יעקב לוי; זה יותר גרוע-

מ"מ היו"ר ע' עלי; באן צריך לכתוב; "תקופת כהונתה של

המועצה. אם אתה מחליף חבר מועצה,

חלילה חבר מועצה חדל להתקיים מסיבה זאת או אחרת ואתה מחליף אותו

באמצע כהונה או לקראת סוף הכהונה, לפי הניסוח הקייס הוא מכהן למעשה

ארבע שנים" מועצה זה לא בהתאם לכנסת. יכול להיות שחלק מאותם חברי כנסת

ימשיכו, או מועצת עיר כנ"ל. כאן לפי הנוסח הקיים לא ברור אם מדובר

בתבר מועצה שמכהן ארבע שנים ובתום ארבע שנים מחליפים אותו או מדובר

על מועצה כמועצה"

א' נחמיאס; פה מדובר שכל חבר מועצה מכהן בה

ארבע שנים- תיאורטית אם הם נבחרו

ב-1 בינואר 1980, מחליפים אותם ב-1 בינואר 1985. אם במשך השנה התחלפו,

זה כדי ליצור "דור לדור יביע אומר", שמי שכיהן רק שנתיים לא ארבע שנים,

יכול להיות תומך וסומך למי שבא אחר-כך. זה כדי לא ליצור מצב שכל חברי

המועצה חדשים והם לא יודעים מה התרחש.

מ"מ היו"ר עיי עלי; אחה הולך לפי השיטה הנהוגה במועצות

מנהלים ולא ברשויות המימשל-

אי נחמיאס; בדיוק.

מ' ינובסקי; אס החבר נבחר אישית לארבע שנים אז לא

המועצה מתחלפת. אם אתה אומר שהמועצה

היא לארבע שנים אז אתה בוחר מועצה חדשה לאחריה. אם החבר נבחר לארבע

שנים, שלאחריו ייבחר. לא יכולים להיות שני הדברים ביחד,

מ"מ היו"ר עי עלי; הניסוח כאן לא טוב- אם תקופת כהונתה

של המועצה היא לארבע שנים שלאחריה

תמונה מועצה חדשה, זה בסדר. זה מקובל- אם אתה אומר שתקופת כהונתם של

חברי המועצה היא ארבע שנים שלאחריה תמונה מועצה חדשה, יש כאן סתירה,

הדברים לא מתיישבים- לכן כאן צריך לבחור אחת מן השתיים, או תקופת

כהונת חברי המועצה היא ארבע שנים ואז צריך לשנות את הניסוח של הסעיף;

או תקופת כהונתה של המועצה ארבע שנים ואז הסיפה של המשפט מתיישבת ועולה

בקנה אחד עט הרישא של המשפט.

אי נחמיאס; לכן אני אומר; "תקופת כהונתם של חברי

המועצה היא ארבע שנים" נקודה-

מ"מ היו"ר עי עלי; אני מציע שננהג כאן כפי שנהוג ברשויות

מקומיות, "תקופת כהונתה של מועצה ארבע

שנים" הרי נציגי הממשלה לא יתחלפו בבת אחת.

צי ענבר; טול לדוגמא נציג של הממשלה שמונה על-ידי

שר התעשיה והמסחר ולאחר מכן הוא עבר

לעסקים פרטיים ופרש- כלום לא יעלה על הדעת שהשר יוכל לשלוח נציג חדש

שייצג אותו?



מ"מ היו"ר ע' עלי; אם הממונה על המחוז מתחלף, הוא חייב

להיות ארבע שנים?

א' נחמיאס; לפי ההצעה שלי כן,

מ"מ היו"ר ע' עלי; אני חושב עזה לא טוב. אם המטרה שלך

ליצור תיאום בין גורמי הממשלה, אתה

חייב להעניק את הזכות לשר להחליף את נציגו בהתאם להתפתחויות, כי אין

שוס טעם לנציגות של משרד השיכון אם מנהל המחוז לא נמצא או מישהו אחר

לא נמצא. לכן כאן צריך לרבר על המועצה ולא על חברי המועצה"

אי נחמיאס; זאת אומרת; "תקופת כהונתה של המועצה

היא ארבע שנים, שלאחריה תמונה מועצה

חרשה-"

מ"מ היו"ר עי עלי; כן-

אי נחמיאס; או אפשר אחרת, למחוק את המלים;

"שלאחריה תמונה מועצה חדשה". אין

שום צורך בזה עכשו.

צי ענבר; שיהיה, להזיק זה לא יזיק-

מ"מ היו"ר עי עלי; האם יש הצעה נגדית לסעיף זה?

האם יש הערות לסעיף זה? אין הערות-

אני מעמיד את סעיף 4 להצבעה" התיקונים הם; לסעיף (ה) "הממשלה תמנה את

נציגי הציבור"; לסעיף (ו) "תקופת כהונתה של המועצה היא ארבע שנים,

שלאחריה תמונה מועצה תרשה"-

מי ינובסקי; לאור הערתו של חה"כ נחמיאס לגבי

הנציגים של הסתדרות העובדים הלאומית,

בקשתי קודם שהנציגים ייבחרו מבין גופים שיפנו, לאור הערה זאת אני

מסיר את ההערה הקודמת.

מי קוק; אם אתם כותבים שהממשלה תמנה את נציגי

הציבור צריף להגיד על-פי המלצה של מי,

של השרים. כי מישהו יגיש לממשלה, היא לא מחליטה כך סתם- בדרך כלל

בוזקיקה, כשיש אישור או הסכמה של הממשלה או מינוי של הממשלה, כתוב

מי השר שמגיש, איך יוזמים את זה, באישור הממשלה בהסכמת הממשלה-

מי וירשובסקי; השרים הממונים על ביצוע חוק זה.

מי קוק; אז על-פי המלצת השרים.

צי ענבר; המצב הקיים הוא אפשרי- הממשלה ממנה

אז הממשלה תמנה לפי תקנון הממשלה-

קיימת כמובן אפשרות לבוא ולומר, אם קורם רצינו לתת לשרים אפשרות יותר

להשפיע. אבל אז כדאי אולי לבוא ולומד שלכל שר תהיה זכות להמליץ על

שנ יים.



מ"מ היו"ר עי עלי; אני חושב שכל המוסיף גורע ואין טעם

להוסיף את הענין הזה. אני בבל אופן

מתנגד לזה" יש חמישה נציגים ויתו1יל ויכוח מי החמישי ומי ישאר- אני

מצ ע להשאיר את סעיף (ה) כפי שהצענו: "הממשלה תמנה את נציגי הציבור"-

בסעיף (ו) התיקון המוצע הוא: "תקופת כהונתה של המועצה היא ארבע שנים,

שלאחריה תמונה מועצה חרשה"; שאר הניסוח הוא כפי שמופיע ברף שמונח

לפנינו. מי בעד סעיף 4 של הצעת החוק? מי נגד?

הצבעה

בער - רוב

נגד - מעוט

סעיף 4 נתקבל

"5 .(א) מנין חוקי לקיום ישיבת המועצה

יהיה רוב חברי המועצה- (ב) לא היה מנין

חוקי לישיבת המועצה, תידחה הישיבה לתקופה של עד שבועיים ימים: בישיבה

השניה יהיה כל מנין חוקי- (ג) הודעה על קיום ישיבת המועצה תישלח לחברים

שבעה ימים לפחות לפני מוער כל ישיבה."

אני רוצה לשאול את נציגי משרד המשפטים,

האם הנוסח של "עד שבועיים ימים", זה

בסדר? זאת-אומרת שלמחרת כבר אפשר לקיים את הישיבה?

ההוראות האלה, לא נהוג להכניס בחקיקה

ראשית.

הואיל וסעיף קטן גי אומר: "הודעה על

קיום ישיבת המועצה תישלח לחברים שבעה

ימים לפחות לפני מועד כל ישיבה", פירושו של דבר שאי-אפשר לרחות את

זה למחר-

לגבי הענין איפה זה צריך להיות מוסדר,

אכן ההסדר בחוק הנגב הוא הסדר שונה. שם נאמר, שהשרים יקבעו בתקנות

את סדרי הדיון ואת נוהלי העבודה של המועצה-

מ' קוק; והם קבעו.

תשאיר את זה. זה לא מעלה ולא מוריד.

להיפך, בחקיקה ראשית זה יותר מסודר

מאשר לחכות להוצאת תקנות.

פה תהיה בעיה מינהלית, כאשר תצטרך

לתקן תלך לחקיקה ראשית-

מהי הבעיה המינהלית?

זו הרגשה של נוחיות. הרבה יותר נוח

לפעול כשזה בחקיקת משנה- אבל אם רצית

להקפיא את זה, לגבש את זה, לשריין את זה, זה בחקיקה ראשית-



מ' ינובסקי; אם זה נכנס בחקיקה ראשית, יש צורך לפחות

בדבר אחר, מי יזמן את המועצה.

סעיף 8 אומר: "המועצה תקבע את סדרי דיוניה

ואת נוהלי עבודתה". ב"נוהלי עבודתה"

המועצה תקבע מי יזמן.

מ' ינובסקי; ברגע שהוצאת מנוהלי עבודתה את משלוח

ההזמנות, תתחיל הבעיה, בי יש שני

יושבי-ראש.

מי קוק; אי-אפשר להכניס הזמנות לחוק. ענין

הזמנות תכניס בתקנות או בהחלטות מועצה.

מי ינובסקי; מי יזמן?

מי קוק; יהיה מנהל למועצה- המועצה תוכל להחליט

על זה-

עי עלי; נציג משרד המשפטים, יש הערות לסעיף 5?

י' לוי; לא. אני הערתי את הערתי. אני מסכים

שזה יכנס גם לחקיקה ראשית.

מ"מ היו"ר עי עלי; מי בעד סעיף 5 כפי שמופיע בהצעת החוק?

מי נגד?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - מעוט

סעיף 5 נתקבל

מ"מ היו"ר עי עלי; "0. (א) החלטות המועצה יתקבלו ברוב

דעות של המצביעים".

ד' בן-מאיר; אין ברוב דעות, ברוב קולות.

י' לוי; לגבי חקיקה ראשית או חקיקת משנה,

אני מבקש לשמור לשר אפשרות להסתייג.

אי נחמיאס; הוא אישר את זה. הוא היה חבר הוועדה.

י' לוי; הורדתי את בקשתי.

מ"מ היו"ר עי עלי; זה לא כל כך נושא מהותי שצריך להגיע

בגללו לויכוח כל כך רציני. אם משרד

המשפטים ימצא לנכון להסתייג, אז הוא יסתייג ונתייחס בהתאם.

י' לי י י הממשלה, לא המשרד.



מ"מ היו"ר ע' עלי; סעיף 6 - מהי זה ברוב דעות? ברוב קולות.

צ' ענבר; לא חייב להיות. למשל בסעיף 25 לחוק י

יסוד; הכנסת נאמר; "הכנסת תחליט ברוב

דעות של המשתתפים בהצבעה.

ד' בן-מאיר; אם שם היתה טעות, צריך לחזור עליה.

מ"מ היו"ר ע' עלי; י אנחנו נפסיק כאן בסעיף 5. אני סברתי

שאפשר לאשר את כל החוק בישיבה זאת.

היות שאנחנו לא יכולים לסיים את הדיון בחוק, אני מבקשי לסיים כאן את

הישיבה ולפני כן לבקש ממזכיר הווערה שלישיבה הבאה נזמין גם את נציגי

מועצת הגליל לענין זה, כרי לשמוע אה התייחסותם.

7" בן-מאיר; לפני שאתה נועל את הישיבה, מכיוון שפה

נמצא חלק נכבר מחברי וערת המשנה

לעניז חוק התכנון והבניה, אני רוצה להוריע שהישיבות של הווערה הזאת

תהיינה בימי חמישי בתל-אביב.

מ"מ היו"ר ע' עלי; אם זה ביום חמישי, אני מבקש שזה לא

יהיה בשעה עשר, היות ויש לנו וערת

כספים באותה שעה. נעשה את זה בשעה 12 אם זה מראים לך, זו בקשה אישית.

ד' בן-מאיר; טוב, בבקשה.

מ"מ היו"ר עי עלי; תורה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.55