הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'-214

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני, ד' בטבח התשמ"ז, 5.1.1987, שעה 12.00

נכחו;

הבדי הוועדה; ד' שילנסקי-היו"ר

ע' עלי

די בן-מאיד

מי וירשובסקי

אידיאל לין

די, דני נ ו

אל ורדיגד

א' נסדאלדין

מוזמנים חבר הכנסת די צוקד

חבר-הכנסת מי איחן

ני שקד - מינהל מקדקעי ישדאל

מי דפפורט - "חלמיש" + עירית תל-אביב

סי אלדוד -- מקודד הבינוי והשיכון

אי דובינשטיין- "רובינשטיין ושות'"

'Tתירם - ועד כפר שלם

ט' מדמון - " "

זי כהן "

ר' חגי - " "

היועץ המשפטי של הוועדה; צי ענבר

מזכיר הוועדה; יי גבריאל

רשמה; מזל כהן

סדר~היום; 1. רישום ילדים מאומצים מברזיל - הצעה לס"ה של חה"כ די צוקר

2. הריסת בתים בכפר שלם - הצעה לס"ה של חה"כ מי איתן



היו"ר ד' שילנסקי! אני פותח את הישיבה.

חברי הכנסת דב בן-מאיר ואפל נסראלדין

עצירת ההריסה של בתים במועצות המקומיות

של דלית אל-כרמל ועוספיה. המ הציעו הצעה ובקשו שברוח ההצעה הזאת

אשלח מכתב לשר הפנים. אקרא את המבתב שהם הציעו-

"ועדת הפנים ואיכות הסביבה דנה היום

בהצעה דחופה שהובאה בפניה, לדחות את ביצוע ההריסה של בתים אשר

נבנו ללא היתר במועצות הנ"ל והחליטה לפנות לכבודו שיורה לעצור את

ביצוע צווי ההריסה, ואף יורה לממונה על מחוז חיפה להגיש בקשת דחיה

או להסכים לדחיה מטעם בית המשפט.

הנימוקים לפנייתה של ועדת הפנים הם

1. המדובר בבתיהם של נכי צה"ל ומשוחררי צה"ל הראויים

למיצוי מוקדם של כל התהליכים המשפטיים לפני שנוקטים נגדם בצעד

דרסטי כל כך כמו הריסת בית.

2. לגבי הבתים שנבנו ללא היתר בדלית אל-כרמל

נמסר לנו על-ידי ח"כ אמל נסראלדין כי ועדת התכנון והבניה המקומית רכס

הכרמל, החליטה להרחיב את תכנית המתאר של המועצה כדי שזו תכלול את הבתים

הנ"ל וכך תסולק העילה המשפטית להריסתם.

3. לגבי הבתים שנבנו בעוספיה על ארמות

הגובלות בפארק הלאומי, הובעה הסכמה של מנהל הפארק מר דן ברעוז, שניתנה

ישירות לח"כ נסראלדין, לצרף את קטע הקרקע עליו בנויים הבתים - לתכנית

המתאר של עוספיה.

4. הבית הבודד של סלימן מקלדה (נכה צה"ל)

שנטען לגביו כאילו נבנה על תוואי של כביש - איננו עומד יותר על חוואי

כזה כיוון שלפי מיטב ידיעתי מועצת התכנון הארצית החליטה ברוב קולות

לבטל את התוואי, כך שהעילה להריסתו של בית זה סולקה באופן רשמי.

כל מה שמבקשת ועדת הפנים הוא לדחות כל

ביצוע של הריסות עד אשר ועדת המשנה, אשר מונתה על-ידי והכוללת אה

עדנה סולודר - יו"ר, אמל נסראלדין ובני שליטא תכנס

לעומקה של הסוגיה ותברר את כל הפרטים לאשורם.

ברצוני להדגיש כי המדובר באוכלוסיה המשרתת

בצה"ל ושבניה נפלו ונפצעו במערכות ישראל. מן הדין איפוא לבחון בחינה

מדוקדקת ויסודית כל מעשה חריף כמו הריסת בתים, שכן הדבר עלול להפוך

לנזק אשר לא ניתן יהיה תיקון.

הנני מבקשך איפוא להורות על עצירת ההריסות

ביום מכתבי זה, בכבוד רב, ח"כ די שילנסקי, יו"ד ועדת הפנים ואיכות

הסביבה."

אני מעמיד להצבעה את ההצעה לשלוח את המכתב

לשר הפנים ברוח הדברים שקראתי.

הצבעה

ההצעה התקבלה-



1. רישום ילדים מאומצים מברזיל

היו"ר די שילנסקי; אנחנו ניגשים לנושא שעל סדר היום והוא:

רישום ילדים מאומצים מברזיל, הצעה לסדר-היום

של חה"כ דוד צוקר. היא הועברה לוועדה מהמליאה ביום 17.12,86. אנחנו

מקבלים בברכה את חה"כ צוקר, זו הפעם הראשונה להופעתו בוועדה,

אנחנו יוצאים מתור הנחה שהחברים שמעו אח הנאום שלך ומי שלא שמע את

הנאום, חזקה עליו שהוא קרא את הפרוטוקול, אבל יש נוהג בוועדות שבעל

ההצעה מעלה בקיצור רב את הסוגיה-

ד' צוקד; יש עוד מוזמנים?

י' גבריאל; נציג משרד הפנים היה צריך להגיע,

היו"ר די שילנסקי; - נחכה כמה דקות, יבררו מה קרה,

י' גבריאל; מנהלת הלשכה שכחה לומר למר כהנא להופיע

ועכשו מבררים היכן הוא נמצא כדי לומר לו

להופיע,

מי וירשובסקי; אני מציע לדחות את הדיון תוך מחאה. זה

קורה מספר פעמים,

היו"ר די שילנסקי; אנחנו מחליטים להעביד מחאה חריפה לשר הפנים

ומציינים שבשבוע שעבר קבלנו החלטה של מחאה,

חשבנו שאולי זה נובע מבעיות מיוחדות שהיו באותו יום במשרד הפנים, אבל

מאחר וזה חוזר על עצמו, אנחנו מעבירים את מחאתנו החריפה.

אודה למזכיר הוועדה אם ידאג לניסוח ויכין

מכתב שהיום יצא.

חה"כ צוקיי, אתה יכול לבוא בעוד רבע שעה.

מי וירשובסקי; אין טעם שנקיים את הדיון, כי הבעיה היא הדברים

של נציג משרד הפנים,

אני רוצה להביא לידיעת החברים סדר היום

של יום שלישי, היציאה בשעה 10.00, נבקר

בבית הספר היסודי הערבי ליד ארמון הנציב, בישיבות שובו בנים ושומרי

החומות. ביום חמישי תקיים הוועדה סיור במשטרת מחוז תל-אביב. נשמע

סקירת מפקד המחוז על פעילות המחוז בנושא הסמים והלחימה בסמים. אגי

חשבתי דווקא לנדשא כללי על המשטרה במחוז תל-אביב,

יש במחוז תל-אביב בעיות, אני חושב שכדאי לנו

להיות כלליים, יש שם יחסים מתוחים עם הפקחים,

נוסיף סעיף: שאלות ותשובות, אחרי זה מתפזרים

ומסיירים בתחנוח למימכר סמים, ריכוזי זנות

ומועדוני הימור. ממשטרת תל-אביב שואלים אם אנחנו רוצים באותו ערב לבקר

באבו-עביר. אני חושב שזה יותר מדי. אולי יש פה דבד אחר, אף פעם לא

בקרנו בלילה באבו-כביר,



מ' וירשובסקי; אם הם מכינים את זה מראשו, אני לא חושב

שנוכל ללמוד מזה. אני הושב שאנחנו

צריכים להוריד את זה. לא הייתי מציע לשלב את זה, אני ראיתי אח זה.

חה"כ שליטא ראה את זה. חה"כ דנינו ראה את זה.

היו"ר די שילנסקי! הבעיה היא בלילה. היות שהתכנית מאד צפופה,

נחליט במקום ונעשה מה שתמיד אנחנו רוצים

לעשות, לבקר בלי הודעה מוקדמת.

חיכינו זמן רב לנציג משרד הפנים. אנחנו

דוחים את הדיון בנושא הזה. נעשה הפסקה של כמה דקות ונמשיך בנושא

השני שעל סדר-היום-

(הישיבה נפסקה בשעה 12.35)

(הישיבה חודשה בשעה 12.45)

היו"ר ד" שילנסקי; אני מחדש את הישיבה. לפני שניגש לנושא

שעל סדר-היום, חה"כ ורדיגר מבקש להגיש

תדפיס של העתון "נידנברג היום" מיולי 1976 בו מאמר על ברית ידידות

של העיר נירנברג עם העיר חדרה.

ע' עלי; היות שאני יודע שאין ערים תאומות ביז

גרמניה לישראל, על אחת כמה וכמה נירנברג.

צריך לבדוק עם עירית חדרה אם המאמר הזה הוא אמת לפני שדנים ופוסקים

פסק דין.

היו"ר ד' שילנסקי; נבקש ממזכיר הוועדה לבדוק עם ראש העיד

חדרה את הנושא.

2. הריסת בתים בכפר שלם

היו"ר ד' שילנסקי; אני מצטער שאנחנו צריכים לחזור לנושא של

כפר שלם. חשבתי שהנושא הזה יסתדר ויגמד.

אני רוצה לומר לחברי הוועדה, בעצם כבר כמעט הכינוני טיוטה של מסקנות-

אבל בינתיים שמעתי על חילופי גברי. מד גבי ללוש התמנה למנכ"ל חברה

"חלמיש" והוא הבטיח לי שתיעשה פעילות עניפה. אני מקווה שמיד הוא יגיע.

בעצם עכבתי את קבלת המסקנות בתקוה שמר גבי ללוש, שאני מכבד ומעריך

אותו, יתן תנופה נוספה.

אני רוצה לשמוע את אנשי ועד כפר שלם.

בעצם הישיבה היום תהיה חימום הקנה. אני מודיע שנחזור לדון בענין

בצורה אינטנסיבית. אני רוצה לשמוע מכם מה ההתפתחות בקצדה ולענין.

י'. תירם; דבר ראשון, אני מקדם בברכה את המנכ"ל

החדש שבא ל"חלמיש", נקווה שבעזרתו יבוא

גואל.



לגבי הענין, הדבר הבוער ביותר הוא השטחים

שעד היום לא נמסרו בחזרה לחברות האם. לכן הדבר המצער ביותר הוא

שבחברת רובינשטיין ושיכון עובדים שזה החלק הנכבד, החלק הגדול מכל

השטחים שנשארו באזור כפר שלם, ששם 'יש איכלוס של כ160 משפחות,

לגבי השטח הזה, מזה כ~7-8 שנים לא פנתה אף משפחה משם.

היו "ר ד' שילנסקי; הגענו טה לאיזשהו הסדר בקשר להברת

רובינשטיין.

ני שקד; דווחנו שנהלנו משא ומתן עם חברת רובינשטיין

לקבלת השטח בחזרה ב-200 אלף דולר. אבל לא

זה מדאיג אותנו, אלא מי יממן 10 מליון דולר של הפינויים.

בעיה שניה, בתכנית בנין עיר הוטלה האחריות

על העיריה לפינוי. הברת רובינשטיין נתנה חלק מהכספים לעיריה והיום

העיריה בודקת מי ביטל את ההסכם של הפינוי.

היו"ר די שילנסקי; כמה זה?

נ" שקד; אני לא יכול לומר לך. מר רובינשטיין

יודע. אנחנו יודעים שנחתם הסכם והווברות

שלמו כספים על החשבון והעיריה מסרבת לקיים את ההסכם.

היו"ר די שילנסקי; אולי נשמע ממר רובינשטיין.

א" רובינשטיין; מה שאמר מר שקי, זה נכון. בהתאם לתקנות,

אנחנו שלוש חברות שאחת פשטה את הרגל זו

"יבנה תעשיות", שיכון עובדים ורובינשטיין, התחייבנו לממן את הפינוי

של השטחים הציבוריים, מפני שהשטחים הפרטיים זה כאילו הבייבי שלנו,

בשלב מסוים, אחרי פשיטת הרגל של חברת יבנה תעשיות, התחילה העיריה

לחשוש שלא יהיה לה ממי לגבות ואז הגיעו אתנו לידי הסכם. מינו שני

שמאים שיגבו את הסכום שעלינו לשלם. שני השמאים כנראה לא הגיעו לידי

הסכם ומינו שמאי בורר והשמאי הבורר קבע את הסכום. אני לא זוכר כמה כי

זה היה לפני 6-7 שנים. הסכמנו לשלם את השליש שלנו. קבענו תנאי

תשלום . שלחתי לעיריה את השטרות וכן הלאה. כעבור כמה ימים הם החזירו

לי את הכספים ואמרו שהם מבטלים את ההסכם. זה ביחס לנקודה שאמר מר שקד.

אבל אסביר גם את הנקודה השניה.

בעת חולשה, תפס אותי מנהל המינהל מר ליפקה

ואמר לי; מר רובינשטיין, ציונות, צריך לגמור את הבעיה וכן הלאה. אני

מבקש, בוא נעשה הסרר לפתרון הבעיה בכללותה. היות שאני קניתי את

זכויותיה של חברת יבנה שפשטה את הרגל מהכונס והיו לי על זה הוצאות,

סכמתי עם מנהל המינהל שהם ישלמו לנו 200 אלף דולר דאז, לפני שנה וחצי,

אני מחזיר למינהל את כל השטחים והוא מקבל עליו את כל ההתחייבויות.

ההסכם הזה לא קויים.

הזמנת אותנו בתור יו"ר הוועדה ללשכה שלך.

היו"ר די שילנסקי; ישבנו וסכמנו הכל ברצון.

אי רובינשטיין; אמרתי שאני מוכן לעמוד בסיכום שלי עם מנהל

המינהל. מנהל המינהל הבטיח לסכם את הענין

תוך כמה שבועות. מאז עברו 9--8 חדשים. לא שמעתי מהמינהל. זאת-אומרת

הסיכום שלי עם המינהל לא עומד. כך טוען המינהל.

הוא טוען שהוא לא גמר את העיסקה העיסקה כי הענין

השני לא בסדר. למינהל ישו בעיה כיום. אם

ניקח אח השטח לידיים, יש שם פינויים לפי הערכה שלנו בסכום של

כ-10 מליון רולר.

אי רובינשטיין; דברו פה על 160 משפחוח. כשאנחנו קבלנו

את השטח ב-1971 היו בשטח 100 או 110

משפחוח. פינינו למעלה מ-60 משפחוח. לפי החשבון שלי מספר המשפחוח,

אם לא היו פלישות., צריך להיוח 50-60.

נ" שקד; אם ניקח אח השטח של רובינשטיין, נעמוד

בפני בעיה מה נעשה בו. למינהל אין

מקורוח של 10 מליון דולר לפינוי.

היו"ר די שילנסקי; מה החביעה שלך מהעיריה?

ני שקד; יש לה מחוייבוח. יש לה חכניח בנין עיר,

שחיקח על עצמה אח המחוייבוח שלה.

היו"ר די שילנסקי; מה מוכנה "חלמיש" לעשוח?

מי רפפורט; "חלמיש" מחוץ לחמונה בנושא הזה. היחה חלוקח

שטחים. בשטחים שרובינשטיין קיבל, ל"חלמיש"

אין נגיעה. בבוא היום "חלמיש" מוכנה לפנוח. אבל מימון אין ל"חלמיש".

מר רובינשטיין הציג אח הבעיה. מה שקרה הוא,

העיריה חחמה על הסכם. העיריה טוענח שלהסכם אין חוקף מחייב. צריך להחליט

חד וחלק על מי חלה חובח החשלום.

היו"ר די שילנסקי; איך מחליטים?

מי רפפורט; לדעחי צריך להקים ועדה שההחלטוח שלה חהיינה

החלטוח מחייבוח. כי אם נלר לביח משפט,

זה סיפור לעשר שנים. כל אחד זורק אח הכדור למגרש של השני. צריך להקים

גוף שיחליט וההחלטוח שלו חחקבלנה מראש.

מי וירשובסקי; הסחרחרת הזאח הוא דבר איום. אם אני הולך

בעקבוח הדברים שנאמרו עכשו, בשעחו החלבטנו

בשאלח המצילים ואז נמצא אחרוןן שעל-?? ההמלצה שלנו יחמנה בורר ושני

הצדדים קבלו את החלטחו מראש-

היו"ר די שילנסקי; יש החלטה- קבלחי אחמול החלטה של הבורר.

מי וירשובסקי; אני לא יודע מה ההחלטה. אני רואה פה אוחה

סיטואציה. כל אחד אומר זה לא אני, זה הוא.

יש שחי אפשרויוח, או שנצא מהדבר הזה ואני לא חושב שאנחנו צריכים לצאח.

או שנלך בדרך הזאח, ואני הולך בעקבוח הדברים שאמרח, נכחיב להם בהסכם

בורר שיבוא ויחליט. אילו זה לא היה גורם סבל לאנשים שממשיכים לחיוח

במצב שהוא לא נהיה יוחר טוב משנה לשנה, אפשר היה להשאיר אח הדבר הזח

עוד 30 שנה. זה הפחרון שאני מציע. אחרח, אנחנו דורכים על המקום.



היו"ר ד' שילנסקי; זה בדיון מה שהתכוונתי להגיע.

נ' שקד; על איזה בורר מדברים?

היו"ר די שילנסקי; היה פה מקרה ללא מוצא, מצילים ועיריה.

כאשר החלטנו למנוח בורר, כבר למחרת

היו מצילים והתחילו לעבוד. אתמול הגיע אלי פסק הבורר. יש לקוות

שבעונת הרחצה הבאה לא תהיינה טרגדיות כפי שהיו בקיץ זה, אנחנו

רובינשטיין, מינהל מקרקעי ישראל ועיריה...

אי רובינשטיין; יש גם משרד הבינוי והשיכון.

0' אלדור: לנושא הזה משרד הדתות יותר רלבנטי.

היו"ר די שילנסקי; אנחנו לא נתקדם. לפני 8-9 חדשים ישבו אצלי

במשרד נציגי מינהל מקרקעי ישראל עם

מר רובינשטיין. הכל סוכם עד לנקודה האחרונה והנה שום דבר לא יצא.

מי רפפורט; כי הבעיה היא לא עם מר רובינשטיין. הבעיה

היא מה יקרה יום אחרי ההסכם.

היו"ר די שילנסקי; במקום ועדה כפי שהצעת, לשם היעילות אני מציע

אדם אחד שיהיה משפטן, גם שם לא מיניתי סתם

בורר אלא איש מקצוע, שהוא יוציא פסק-דין.

אנחנו מנועים מללכת לבורר. אנחנו צריכים

לקבל אישור של היועץ המשפטי לממשלה. אני

מקווה שההחלטה תוכל להתממש עם היועץ המשפטי לממשלה יאפשר לנו את זה.

היו"ר די שילנסקי; כאשר כל הצדדים, היינו רובינשטיין,

מינהל מקרקעי ישראל ועירית תל-אביב

יודיעו שהם מסכימים לבורר, נפנה ליועץ המשפטי לממשלה ונבקש את

הסכמתו.

אי רובינשטיין; אני לא מבין איר אני בתמונה. איני מוסד

ממשלתי, איני מוסד עירוני. אני חברה

מסחרית ויש לי כעין חוזה עם עירית תל-אביב על סמך תכנית בנין ערים

והסכם נוסף.

מה זה כעין חוזה? יש חוזה או אין חרזה?

אי רובינשטיין; תכנית בנין ערים היא חוק ומה שכתוב בה

אכן בהתאם לחוק התכנון והבניה.

נקודה שניה, יש לי מסמכים שהעיריה חתמה

עליהם בפורום של 15 איש כולל עורך-דין של העיריה. לדעתי זה חוזה. אם

זה חוזה באופן משפטי, אני לא יודע"

גם אם הדברים האלה ימומשו, אני מדבר על

שטחי ציבור ולא על מגרשי הבניה שעליהם מותר לי להקים 300 יחידות

דיור נוספות ושני מרכזים מסחריים. כך שאני לא יודע איך יכולים את

הדבר הזה להכניס לבוררות. א. אני לא מייצג את כל החברות. ב. אני מייצג גם את

חברת שיכון עובדים ואני צריך לקבל את הסכמתה.

אתה מייצג גם אוו שיכון עובדים לגבי

הנושא הזה?

א' רובינשטיין; לצורך הנושא שאני דברתי עם כבוד יו"ר

הוועדה קבלתי את ההסכמה של שיכון

עובדים, לא לצורך אחר. כשמדברים על בערר, ישו שני נושאים. יש

שטחי ציבור ויש שטחים לבניה. נניח לרגע שהוצאות הפינוי של מגרשי

הבניה הן יותר משווי המגרשים, לא אפנה אותם לעולם, אם לא יכנם גוף

ממשלתי שיקה את הענין. אני חברה מסחרית.

ט' מדמון ;שאותם דיירים יישארו שם להרקב.

אני לא חברה ממשלתית.

ט' מדמון; י לבנות את כל נוה ברבור, את זה כן עשית.

שם היו לך רווחים.

מ' איתן; כל פעם ההסכמים משתנים.

הבעיה לא נפתרת ארבעים שנה. לאף אחד לא

מזיז שום דבר-

אבקש מהיועץ המשפטי לנסח לנו את ההצעה

המשפטית. אני מציע לוועדה לקבל החלטה

שאנחנו פונים לשלושת הגורמים להסכים לבוררות.

מי וירשובסקי; כי אנחנו רואים בזה את המוצא היחידי, לדעתי.

אי רובינשטיין; למה לא משרד הבינוי והשיכון?

ס" אלדור; אס כבר אז משרד האוצר.

אי רובינשטיין; למה מינהל מקרקעי ישראל, הרי הם לא

בעלי הקרקע?

ני שקד; אני מבקש שיצרפו לנושא את משרד הבינוי

והשיכון, כי יש פה מכתב של סגן ראש הממשלה

שהוא אינטרם בטיפול בענין ובפינויים- המינהל לא אחראי לבד אלא בתאום

עם משרד הבינוי והשיכון. זה גורם שיחד אתנו צריך לעשות את זה.

ס' אלדור; בשלב זה של בירור משפטי, אין למשרד הבינוי

והשיכון בעסק הזה שום מעמד. כאשר יחליטו

מה לעשות בשטח, אני מניחה שמשרד הבינוי והשיכון יכול להיות צד כמו

חברת "חלמיש"-

היו"ר די שילנסקי; אני מבקש מהוועדה להסמיך את היועץ המשפטי

שלנו להכין הצעה בין מי למי צריכה להיות

הבוררות ומה ההחלטות שצריכות להיות מוכרעות, אני מבקש מהוועדה להסמיך

את חה"כ וירשובסקי ואותי על-מנת לאשר ולגמור עם היועץ- המשפטי את השטר

הזה ומבקש סמכות לפנות לכל אותם גורמים שאנחנו נחליט. אין לנו תוקף

לחייב אבל יש לנו תוקף מוסרי לבקש.



אני רוצה לומר לכם, שאני אישית ואולי גם

חברי ועדה אחרים יראו במי שלא מסכים לבוררות, שהוא לא רוצה לפתור את

הבעיה, הבעיה הזאת נמשכת הרבה שנים, אני זוקף לזכות חברי הוועד הזה,

כר נראה לי, שאין היום הפגנות ומכות בכפר שלם.

אני מעמיד את הצעתי להצבעה.

הוחלט; לקבל את ההצעה הנ"ל.

אני נמנע,

אני נמנע

היו"ר די שילנסקי; מדוע?

אני תושב שיש כאן בעיה עקרונית באשר לסמכות

יו"ר הוועדה ולסמכות הוועדה, אני מעדיף

כרגע לא לפרס,

אוריאל לין; נביא את זה בחשבון שיש כאן בעיה עקרונית-

היו"ר די שילנסקי; לכן אמרתי שאין לנו תוקף לחייב. יש לגו יק

סמכות לבקש,

מי וירשובסקי; אני מוכן שבישיבה שתהיה רק עם חברי הוועדה

תפרט אותה,

את אני ה-200 אלף דולר לא אשלם, ואני

מסתכל אחורה או קדימה מה יהיה חלקי עם שאר הפיצויים. אני חושב

שמחובתו הציבורית, דבר ראשון לעבור את המכשול הראשון, שלם אותו

ואחרי זה נפנה לגורמים אחרים הנוגעים בדבר, אתה הדאשון, תן את החלק

שלך,

כפי ששמעתם את מר רובינשטיין, אני חושב

שהם סחרו בנו באותם ימים, גם עירית תל-אביב התעללה בתושבים שיושבים

על הקרקע הזאת, מרכז מסחרי לא מעניין אותה, אבל כשבנו את כל המבנים

זה כן מעניין אותה, ואז עירית תל-אביב נתנה את הסכמתה אפילו לבניה

לא חוקית,

אוריאל לין; בניה בלתי חוקית?

אי רובינשטיין; היא נתנה היתרים לבנות ג0 בחצרות,

גם בימים ההם בנו את כל המגדלים בלי אישור,

לכן אני תושב שהזמן תם, יש להתחיל בנושא

והוא לשתרר את האדמות מחב' רובינשטיין ושות'. כפי שאמר יו"ר הוועדה,

200 אלף דולר, אני תושב שזה מכשול שירד. מר שקד, מדוע אתה לא הולך

לכוון הזה? כאילו אתה משלם את זה מכיסך הפרטי, זה לא כיס פרטי, כפי

שידעתם לתת את האדמות לחברות פרטיות, תדעו איך להחזיר אותן אליכם,



נ' שקד; אני מבין שכואב לך. אבל אי-אפשר לתת פתרון

שהוא לא יסודי. ממשלת ישראל, בשנים שהחליטה

לתת את האדמות לחברות, היא ראתה בזה פתרון. קל מאד להוציא כסף. אבל זה

לא פותר את הבעיה. על הכסף הזה היתה מחוייבות של גוף גיבורי אחר. לא כל

160המשפחות יושבות שם כחוק. צריך לפתור את הבעיה.

ז" תירס; תיקון טעות, 100 משפחות,

נ' שקד; אם נוכל לקבל את אישור היועץ המשפטי לממשלה,

נלר.

היו"ר ד' שילנסקי; תצטרכו לתת תשובה עקרונית.

נקבל מכס מסמך ועל סמך המסמך נפנה להנהלה.

היו"ר ד' שילנסקי; י אס נקבל את הסכמתכם נפנה ליועץ המשפטי

לממשלה ואני מקווה שנצליח.

א" רובינשטיין; לפני שמחליטים צריך לראות בין מי למי

הבוררות ברור שיש נושא שקוראים לו פינויים.

מי בעל הבית על הפינויים, צריך לקבוע.

הייתי רוצה לקבל נתונים עובדתיים.

היו"ר ד' שילנסקי; אני מבקש מהשלושה להשאר עם היועץ המשפטי

של הוועדה כדי להרחיב את דעתו וכדי שהוא

ידע איך לעשות את זה.

מי רפפורט; בכפר שלם יצאנו בפרוייקט של "בנה ביתך".

שלב אי כ-37 יחידות ריור, יתחיל בעתיד

הקרוב.

טי מדמון; תציין לטובת תושבי כפר שלם שמטופלים

על-ידי "חלמיש".

ישנה לא רק הבעיה של רובינשטיין אלא גם

הבעיה של קרייתי.

זה נמצא בבית משפט.

בעית קרייתי הפכה להיות בעית הבעיות.

המספרים שס מכפילים את עצמם כל חודש.

מזמן שאנחנו יושבים פה כבר צמחו עשרות משפחות.

זו לא בעיה שלנו.

אולי כדאי להסב תשומת לבם של כל בעלי הקרקעות

בכפר, שאנחנו קוראים להם להקפיד לשמור מפני

פלישות.

איך, אם מר להט נותן אישור לבנות?



מ' איתן; יש הבדל בין משפחה שגרה שם מ-1948 ילא

נותנים לה רשיון אפילו לתקן את קורת הגג

ולא פותרים את בעית הילדים שגדלו, לבין משפתה מקרית שמונה שגרה שם.

א' רובינשטיין; כאשר משטרת ישראל ועירית תל-אביב לא

יכולות לקיים או1 החוק, אל תטילו אותו על

אדם פרטי. אתה רוצה שאני אשמור, אני לא יכול להתמודד עם אלימות.

מר להט ניסה להתמודד עם הבעיה בעזרת 700 שוטרים ולא הצליח

מ' איתן; לא התכוונתי אליך. אני מתכוון לממונים

ולמשטרה. מי שצריך להשגיח על זה אלה

העיריה, המשטרה, מינהל מקרקעי ישראל וגורמים ציבוריים. התכוונתי

לבעלי קרקע ציבוריים. יש כאן בעיה עם קרייחי לדוגמא.

היו"ר ד' שילנסקי; הבקשה מתקבלת. אנחנו פונים לכל הגורמים

ומבקשים להקפיד לשמור ולפעול נגד הבניה

הבלחי חוקית שעדין קיימת היום בכפר שלם.

תפיסת הקרקעות הבלתי חוקית.

היו"ר ד' שילנסקי; נכון.

בזמנו ישב הוועד עם שר הבינוי והשיכון

והשר הבטיח לעשות מאמצים גדי לפתור את

בעית האדמות, ואם לא נגיע להסדר תוך פרק זמן מסוים, הוא יביא את

הענין הזה לישיבת הממשלה. אני תושב שמן הראוי לצרף גם את משרד

הבינו י והשיכון.

היועץ המשפטי של הוועדה ישב עם הגורמים

המעודים בנושא.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.30