הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 255

מישיבת ועדת הפנים ואיכות המגיבה

יום שלישי, י"ט בסיון התשמ"ז, 16.6.1987, שעה 11.30

(ישיבה פתוחה לעתונות)

נכחו;

חברי הוועדה; די שילנסקי - היו"ר

חי זיאד

מי ותד

אי נחמיאס

עי סולודר

די דנינו

מוזמנים; אי הבט - מנהל מינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים

מי אלמוג - מרכז השלטון המקומי

אי עזאיזה- חבר הוועד הארצי של הרשויות המקומיות

הערביות

ס' מרידוד - לשכת השר ארנס

יי גבריאל

רשמה; מזל כהן

שביתה ברשויות המקומיות העדביות - הצעה לס"ה של

חה"כ מ' ותד



שביתה ברשויות המקומיות הערביות

היו"ר די שילנסקי;

אני פותרו את הישיבה ומקדם בברכה את האורהים שלנו וגם את אנשי פו"ם שמתארחים

היום בכנסת.

שביתה ברשויות המקומיות הערביות, הצעה לסדר-היום של

חה"כ ותד. אך לפני כן הצעה לסדר לחה"כ תופיק זיאד.

ת' זיאד;

זו לא פעם ראשונה, כאשר יש נושא ששייך לאוכלוסיה הערבית, מספר וזברי

הוועדה המשתתפים בישיבה הוא מועט. לפי דעתי זה סימון של זלזול. אני חושב שתפקידו

של היו"ר להבהין בענין הזה. הצעתי היא כך: לסגור את הישיבה לעשר דקות ובזמן זה,

מזכיר הוועדה ויו"ר הוועדה יתקשרו עם חברי הוועדה שנמצאים בבית ויזמינו אותם

שוב לישיבה.

חה"כ זיאד, אתה האחרון שצריך לטעון את זה. בקושי רואים אותך בוועדה. אתה

מכבד את הוועדה בנוכחותך פעם בחצי שנה.

עובדתית זה לא נכון. אבל מה זה שייך?

אנחנו, ארבעה חברי כנסת שמתעניינים בנושא, נמצאים כאן ואנחנו יכולים לדון

בנושא. יש נושאים בהם משתתפים רק שני חברי כנסת והם לאו דווקא מתייחסים לסקטור

הערבי. למה לך להכניס נימה כזאת.

אני עומד על דעתי ואני חושב שאתה מנסה לברוח מהנושא.

לעתים קרובות מאד אנחנו מתחילים את הישיבה עם 2-3 חברי כנסת ובמשך הזמן

מתאספים עוד חברים.

אני רוצה לומר לך, חה"כ זיאד, בדרך כלל, מספר המשתתפים בישיבות הדנות

בבעיות הנוגעות לאוכלוסיה הערבית, הוא גדול מחממוצע. כך שאני חושב שתלונתך לא

היתה מוצדקת.

אני רוצה להדגיש עוד פעם, זה שרואים פה עכשו 4-5 חברי כנסת, זה לא אומר

שחברי הכנסת אינם בבית. יש מציאות מסויימת לפיה חברי חכנסת משתתפים במספר ועדות.

- אני בטוח שעוד מעט יכנסו עוד חברי כנסת.

כנהוג, בעל ההצעה פותח את הישיבה. לפני מונח הנאום של חה"כ ותד. חזקה על

חברי הכנסת ששמעו את הנאום. אלה שלא שמעו, בוודאי קראו את הפרוטוקול.



מי ותד;

קלטתי את הרמז שלך. אני אקצר ואציג רק את עיקרי הדברים. ההצעה לסדר-היום

הוגשה בזמנו על רקע שביתת אזהרה של המועצות המקומיות הערביות, או ליתר דיוק,

הרשויות המוניציפאליות במיגזר הערבי. ההצעה טפלה בשני תחומים, אנסה להפריד

ביניהם. תחום אהד נוגע ישירות למשרד הפנים וכמובן באמצעות משרד הפנים למשרד

האוצר. תהום שני הוא התינוך שנוגע למשרד התינוך ולמשרד האוצר ולא פה המקום לטפל

בנושא הזה.

השביתה של הרשויות המוניציפאליות במיגזר הערבי היתה מלאה וההתמרמרות במיגזר

זה אינה הדשה. הנושא הגיע לכנסת פעמים אין ספור ובמקרה אחד או שניים הוא טופל

בוועדת משנה של ועדת הכספים. אבל הבעיה היא עקרונית. מסתבר שהפער בין השירותים

הניתנים על-ידי הרשויות המוציפאליות במיגזר הערבי לבין השירותים הניתנים ברשויות

המוניציפאליות במיגזר היהודי הולך וגדל, אם כי יוצרים רושם שהפער הזה הולך

ונסגר. הוא הולך ונסגר בהבטחות, בהצהרות אבל לא בביצוע מעשי.

לפני כחמש שנים הובטח על-ידי שני שרים, גם על-ידי שר החינוך, כמובן לגבי

התחום שלו וגם על-ידי שר הפנים דאז ד"ר יוסף בורג, שתוך חמש שנים הפער יסגר כמעט

בכל התחומים, ובוודאי בנושא הזה של בניית כיתות והשלמת הצרכים הפיזיים של מערכת

החינוך הערבי, הובטח חגיגית שלא יהיו קיצוצים. הובטח שהגרעונות של חמועצות

המקומיות הערביות יסגרו. הובטח שהתקציב הרגיל יגדל בהתאם להעלאת המסים. מועצות

מקומיות מסויימות הגיעו עד לבית המשפט כי לדעת התושבים העלו את המסים מעל ומעבר.

כלומר, הדרישה החוזרת, בעיקר של משרד הפנים מהרשויות המקומיות להיערך לקראת

העלאת המסים, גרמה במקרים מסויימים לקיטוב בין הרשות לבין חלק מהאוכלוסיה. בכל

זאת הרשויות עמדו על שלהן, העמיקו את הגביה ועל כך מגיע להן יישר כח. אבל היישר

כה הזה התבטא בסגירת הגרעונות, בהגדלת התקציב הרגיל ותקציב הפיתוח. הדברים הגיעו

לידי כך, שהמועצות המקומיות כמעט הפסיקו לתת שירותים.

אני חייב להזכיר את הטענה שכנגד, שגם ברשויות המקומיות היהודיות יש מצוקה.

אנחנו שומעים את הפזמון הזה באופן קבוע. מי אמר שאנחנו משלימים עם המצוקה הזאת

ברשויות המקומיות היהודיות? אבל במיגזר הערבי הבעיה יותר חריפה ואקוטית, כי לא

הסוכנות היהודית, לא הקונגרס הציוני, לא שיקום שכונות ולא הג'וינט פעילים במיגזר

הערבי, אינם בונים בתי תרבות, לא מחזיקים מתנ"סים ולא משקמים שכונות. כך ממילא

כאילו יש חלוקה. למיגזר הערבי יש הקופה העניה כביכול של מדינת ישראל ולמיזר

היהודי יש כל האפשרויות, בנוסף לקופת המדינה יש מוסדות הלאום ואת זה לא לוקחים

בחשבון.

מתוכננת שביתה כללית של כל הציבור הערבי ב-24 לחודש זה. השביתה הזאת למען

שלום, שוויון ודו-קיום. באופיה ובמהותה היא חיובית ומצביעה על רצונם של אזרחי

מדינת ישראל הערבים להיות שווים. השביתה הזאת, להערכתי, תתקיים בכל מקרה, כי באה

לבטא רצון חזק לשוויון ולדו-קיום.

היו"ר די. שילנסקי;

מה זה בכל מקרה?

מי ותד;

גם אם הוועדה תיענה לחלק מהתביעות, הדרישה המהותית והסמלית לדו-קיום

ושוויון תישאר עומדת. השביתה היא לא רק כדי להשיג כמה מאות שקלים . השביתה נושאת

תוכן הרבה יותר עמוק וחיובי. על אף זאת, הייתי מאחל שהוועדה או משרדי הפנים

והאוצר באמצעות ועדת הפנים, יאפשרו לפרנסי הציבור הערבי ללכת ליום השוויון עם

בשורה כלשהי אבל לא בשורה שהיא רק מלים, אלא בשורה שיהיה מאחריה גיבוי מעשי,



למשל לפתות קיום ההבטחות שניתנו על-ידי ראשי המדינה לראשי המועצות המקומיות

הערביות בהזדמנויות רבות, גם על-ידי שמעון פרס כשהיה ראש הממשלה, גם על-ידי השר

וייצמן, גם על-ידי השר ארנס ורבים אחרים. לא יתכן שהביורוקרטיה, אם יש דבר כזה,

תכשיל אח הקו הכללי של ראשי המדינה שמטרתו, אני רוצה להאמין, חיובית והבטחותיהם

כנות. אני מבקש לשמוע מנציגי המשרדים שמשתתפים אתנו בדיון הזה, מה הם עשו ומה

יעשו תוך זמן קצר כדי לקיים במלואן את ההבטחות של ראשי המדינה.

היו"ר די שילנסקי;

תודו: רבה. נשמע תחילה את נציג משרד הפנים ואחר-כך נשמע את נציג השר ארנס.

אי הכט;

לאור הדברים שנאמרו פה, אני במבוכה, כי פה הושם טריז בין הביורוקרטיה לבין

השר ואיני יודע בשם מי אני צריך לדבר כאן. לכן אשתדל להתעלם מהערה זאת ואומר איך

הענין מסתדר.

בענין ההבטחות, בוודאי יש מדיניות ברורה מאד שצריך להגיע בהקדם האפשרי

במיגזר הערבי והדרוזי לשוויון מלא. אציג כמה דברים שכן ידועים ואנחנו יכולים

רגע זה.

קודם כל, אני לא חושב שאני צריך לחזור בוועדה על כך שהנושא לא רק ידוע

כנושא שסעון טיפול אלא גם מוכר, שנים רבות במשרד, הצורך לקדם ואני חושב שעשינו

לא מעט. במיוחד בשנת 1986 היה קידום ניכר בפיתוח.

אי נחמיאס;

בכמה מתבטא קו האשראי?

אי הכט;

התכנית היתה 14 מליון שקל. מזה 3 מליון שקל תקציב רגיל ו-11 מליון שקל

תקציב פיתוח. זו תכנית שעוד לא היתה בעבר. בכל זאת היא מראה על כוונה, היא

בהחלט נועדה לקדם את הענין. כפי שאמרתי, הנושא עומד על סדר-היום ומשרד הפנים,

בתכניותיו ובפניותיו למשרד האוצר, הביא בחשבון דרישה ב-1987 להכפיל את התכנית

הזאת או לפהות לחזור על אותה תכנית גם בשנת 1987.

הנושאים שעומדים להסתיים בדיון בדרג השרים זה נושא הפיתווז והגרעון. אני

וזושב שאני מוסמך לומר שהדיון עומד להסתיים בהיקף יותר גדול משנה קודמת, כי

הגרעונות כמעט לא תוקנו בשנה קודמת ועכשו עומדים לטפל בזה. היום שיטת הטיפול היא

סילוק כל הגרעון שנצבר ויצירת תיקון למסגרת.

אם אני אומר שנתחיל בטיפול, הכוונה היא שרואי חשבון יצאו לשטח ותוך

תודש-חדשיים נקבל את הדו"חות. ברגע שנקבל הוראה מהשרים, דבר פעוט הוא לבקש מרואי

החשבון לצאת לשטח. לא צריך לכך הכנות מרובות. אותו דבר לגבי תקציב הפיתוח. אני

לא יכול לומר היקפים. אני בטוח שהוא לא יהיה פחות משנה קודמת. אני בטוח שזה

יהיה יותר. אנחנו נוכל להודיע לרשויות המקומיות לרכז את הבקשות. אני חושב שהענין

הזה עומד לפני סיום.

לפני סיום יש עוד בעיה והיא הצורך באישור התקציב על-ידי הכנסת. אני מקווה

שהיא לא תעכב את ההכנות. זה המצב הקונקרטי לרגע זה. אבל אני רוצה להרחיב בשתי

נוספות.



חה"כ ותד ציין שהפער בין הרשויות המקומיות היהודיות לבין הרשויות המקומיות

הערביות גדל. אני לא יודע אם זה נכון. אבל גם אם זה נכון, אני מוכרת לציין שיש

הלק די גדול בפער הזה לרשויות המקומיות עצמן וזה בהכנסות העצמיות. משקל ההכנסות

העצמיות ברשויות המקומיות היהודיות גדל באופן דרסטי. היום הוא למעלה מ 35%-של

התקציב.

מי ותד;

אתה משווה את אום-אל-פתם לתל-אביב?

אי הכט;

לא. לכן באום-אל-פהם יש מענק. אבל גם אום-אל-פהם מוכרהה להעלות את משקל

ההכנסות העצמיות. אני מרגיש בנושא הזה קידום במיגזר הערבי. אנהנו היינו אלה

שציינו לשבה את הקידום שהל במיגזר הערבי. אבל לצערי, רוב הרשויות המקומיות

הערביות ההליסו להעלות את המסים רק לפי המינימום הנדרש. רוב הרשויות המקומיות

הערביות התליסו על מערכת מתן הנוזות מופלגות ללא אישור משרד הפנים וזה מונע קידום

הגביה. אני הושב שיש בענין הזה ססגנציה, גם בענין חוקי העזר, וזה בוודאי פוגע

בהקסנת הפער. אני חושב שבנושא הזה כדאי שהמיגזר הערבי יעשה יותר. אנחנו אמנם

נקצה את הסכומים שעומדים לרשותנו. אני לא אומר שנדרוש שקל מול שקל, אבל אנחנו

שוקלים תכניות שידרבנו קידום המשקל של ההכנסות העצמיות.

לסיכום, באופן כללי, בוודאי אנהנו כמשרד העלינו את הדרישה לקידום מתחילת

הדיון על התקציבים. רק כעת אפשר לומר שהדיון עומד לפני סיום, לעשות לפחות כמו

בשנה קודמת פלוס סיפול בגרעון. הייתי מבקש מהמיגזר הערבי לטפל מצידו בהגדלת

ההכנסות העצמיות.

היו"ר די שילנסקי;

אני רואה שנמצא כאן עתונאי. למען הסדר הטוב, מי בעד פתיחת הישיבה לעחונאים?

הצבעה

הוחלט על ישיבה פתוחה לעתונות

סי מרידור;

הבעיות ברורות וידועות. ברור לכולם שהדבר לא התחיל השנה גם לא בשנה קודמת.

זה פיגור של שנים.

יש בעיות קשות בישובים הערביים במספר תחומים מרכזיים.

תחום אחד הוא פיתוח ברשויות המקומיות ממבני ציבור דרך מדרכות, ביוב, מים וחשמל.

יש מחסור נוראי במבני חינוך ואנחנו רואים בזה את הבעיה האקוטית ביותר. אנחנו

מדברים פה על הילדים שיהיו אזרחי מדינת ישראל בעוד מספר שנים.

יש בעיה בתקציבים השוטפים. היא נובעת בין השאר ממצב הפיתוח. הדברים שלובים

אהד בשני; ויש בעיה שלמעשה היא תוצר לוואי של הבעיה שציינתי, של גרעונוח. כתוצאה

מהבעיות האלה, הרשויות המקומיות נכנסות לגרעונות.

חובה עלינו לראות את הנושא הזה לא כנושא ערבי אלא כנושא ישראלי. הבעיה היא

בעיה של מדיניות ישראל והפתרון שלה צריך להיות פתרון של מדינת ישראל. אני שמח

להגיד שבשנים האחרונות נוצרה לפחות מודעות לבעיות. מה שקרה לצערנו הוא, כשנוצרה

מודעות או כשגברה המודעות, המדינה נכנסה לתקופה של קיצוצים בתקציב, של התמודדות

עם סכנות כלכליות שלא ידענו קודם. על דעתנו, הנושא הזה, באופן חד-משמעי, צריך

לקבל עדיפות לאומית ממדרגה ראשונה.



באופן מעשי מה קורה עכשו - נושא תיקון בסיס התקציב, הוא מתוקצב על-ידי

המדינה וצריך להיות מאושר על-ידי הכנסת. בסעיפים אוזרים, היינו פיתות, מבני חינוך

וגרעונות, אנתנו נמצאים בשלב מאד אינסנסיבי כדי לפתור את הבעיות האלה. אנחנו

נמצאים בשלב מאד מתקדם של הדיונים האלה ואני מקווה שנוכל להגיע לסיכום שלהם תוך

זמן קצר, כאשר אני תוזר על שלושה נושאים: מציאת מקורות כספיים כדי לתגבר את

הפיתות במיגזר הערבי; כדי לתגבר את מספר מבני החינוך בשנה זו וכדי למצוא הסדר

בענין הגרעונות של הרשויות המקומיות הערביות.

אני רוצה להעיר הערה בנושא השביתות. ברור ששביתה זו זכות של כל אזרח. אבל

בדרך כלל משתמשים בה כאשר מעריכים שאפשר .לממש את הזכות הזאת. שוויון זה ערך גדול

יותר מכסף ואני לא תושב ששביתה תקרב את המיגזר הערבי ליתר שוויון. המצב היום הוא

לא רק שיש אוזן קשבת, אלא גם יש פתח לפתרון והשביתה לא תועיל.

אי עזאיזה;

כבוד היו"ר, אני חושב שאנחנו לא צריכים להציג פה את העניינים. הם הוצגו כמה

פעמים. אבל אני רוצה להדגיש כמה נקודות עקרוניות שאין עליהן מחלוקת בוועדה

ובינינו לבין משרדי הממשלה. קודם אין מחלוקת על כך שקיימים פערים. אף אחד לא

מכחיש. שהיתה התפתחות במיגזר הערבי, אבל הפערים עדין קיימים ובכמה נושאים הם אף

גדלו בשנים האחרונות.

דבר שני שאין עליו מחלוקת הוא, שהיום הרשויות המוציפאליות הערביות משרתות

כמעס 12% מכלל האוכלוסיה בארץ שזה קרוב לחצי מליון תושבים, כאשר רמת השירותים

שהם מגישים לא מגיעה לשליש או רבע מרמת השירותים שהאזרח היהודי מקבל אותה בארץ

גם היום.

דבר שלישי שגם מוסכם, לסגירת הפער הזה לא דרוש סכום כל כך נכבד ממדינת

ישראל והמוסדות הממשלתיים. כדי לסגור את הפער, הסכום השנתי הוא לא יותר מ-50

מליון שקל כל שנה. לפי דעתי הסכום לא כל כך גדול ולא קשה למדינת ישראל לגייס

אותו.

ביתר פירוס במה מדובר? קודם כל, רמת השירות נגזרת מהתקציבים שהרשויות

מקבלות. התקציב הרגיל הוא 60 מכיון שקל, כאשר לכלל הרשויות התקציב הוא קרוב ל-2

מיליארד שקל. כלומר, כ 3%-מסך כל התקציב הרגיל.

בשנת 1986, ההשתתפות העצמית של הרשויות המקומיות הערביות בתקציבים הגיעה

ל-46% והיא גדלה מ-1984 מ20%- ל-46%. הטענה שאנחנו נסוגים לאו לא משתתפים

בתקציב, היא לא נכונה, כאשר השתתפות הממשלה במענקים ירדה מ 40%- ל-20%. כל הטענה

של השתתפות עצמית ושאנחנו לא גובים מסים, היא לא נכונה. אנחנו מסילים מסים בדיוק

לפי הנוזיות משרד הפנים.

די דנינו;

אולי האשמה היא במשרד הפנים?

אי עזאיזה;

משרד הפנים קבע שאנחנו בקריסריון בדרגה שלוש ואנחנו גובים לפי דרגה זו.

יש רשויות שתרגו כלפי מעלה. גבו על אדמה חקלאית סכומי עתק ואדמה חקלאית

פטורה ממס.



א' עזאיזה; לגבי הנחות - ההנחות שניתנות במיגזר

הערבי, לפי דעתי, הן לא חורגות. הן

ניתנות רק בסקרים סוציאליים, מקרי סעד, לפי הנהיות משרד הפנים.

אנתנו לא נותנים הנחה למשפחות ברוכות ילדים, אנחנו לא נותנים הנחה

לסטודנטים, אנחנו לא נותנים כל מיני הנחות שניתנות במיגזר היהודי.

המצב גרוע יותר הוא לגבי התקציבים

השוטפים. המצב גרוע לגבי תקציב פיתוח. כל תקציב הפיתוח שהמיגזר

הערבי מקבל הוא ממקור אחד, ממשרד הפנים וקו האשראי כולו מסתכם

ב-4 מליון שקל. מה אפשר לעשות עם זה, כאשר אין לנו מקור אתר, כאשר

משרד השיכון, המשרד הייעודי שממונה על הפיתוח, כמעט סגור בפני

המיגזר הערבי והמיגזר הערבי לא מוכר שם. משרד השיכון לא מתקצב לא

לפיתוח ולא לדבר אחר. לפי דעתנו הפערים בפיתוח בין המיגזר הערבי

למיגזר היהודי מגיעים ל-1 ל-6, 1 ל-10. אמנם מזה יוצא שגם הדרישות

של הרשויות המקומיות שונות. הדרישות של הציבור גדלות. אנחנו לא

יכולים לומר לציבור שאין לנו. בגלל זה מוכרחים לעבוד ונכנסים לגרעון.

יש הרבה רשויות שבגלל גרעונות מצטברים, הן לא יכולות היום לתפקד.

יש כמה רשויות שבעוד חודש-חדשייים יהיו במצב שלא יוכלו לשלם את

המשכורות. זה באשר לנושא התקצוב.

נושא אחר שבגללו היו החלטות לשביתות

ובגללו ההחלטה לשביתה המתוכננת ב-24 לחודש זה נושא החינוך שהפערים

בו גדלו במשך השנתיים האחרונות כמעט פי שניים. תקופת הזוהר של המיגזר

הערבי היתה בתקופת השר המר.

נושא שלישי שבגללו הוחלט על השבתה

זה נושא התכנון והבניה, תחומי השיפוט. כל הרשויות המקומיות הערביות

מתלבטות בענין תחומי השיפוט. חלק מהאדמות נמצאות בתתומי שיפוט של

רשויות אחרות, מזה יוצא שהן לא יכולות לגבות על אדמות שבבעלותם מסים,

מזה יוצא שרשויות אחרות יכולות לתכנן ואף להפקיע אדמות.

לגבי תכנון ובניה קיימות עוד שתי

בעיות. בעיה אחת, לפי דעתנו, עקרונית, בעית הריסת הבתים. הטענה

שעולה, שהציבור הערבי בונה ללא היתרים, לפי דעתי, לא מוצדקת. מי

שאשם בזה אלה ועדות התכנון וההגיה ומוסדות ממשלתיים. כי כמעט כל

הרשויות המקומיות הערביות שייכות לוועדות מרחביות וכמעט אין להן

השפעה על מערכת התכנון של הכפר. כאשר מגישים תכנית מיתאר לתכנון

אזור מסוים והוועדות לא מכריעות, לא נשארת ברירה לאוכלדסיה אלא

לבנות במקומות שלא מיוערים לבניה. לפי דעתנו, הסיבה לבניה בלתי

חוקית היא שאין תכנון מתאים ואין השפעה של המיגזר הערבי על זה

ומי שאשם בזה אלה הוועדות המרחביות.

היתה החלטה של ראש הממשלה ראז, מר שמעון

פרס בשנת1984 להקים ועדות תכנון ובניה בכל מערכת ישובים של 15 אלף

תושבים. עדין ההחלטה הזאת לא בוצעה.

מ' ותד; זו היתה הבטחה.



אי עזאיזה; אם ראש הממשלה מבטיח, לפי דעתי, זו

החלטה שצריך לקיים אותה.

בגלל הנושאים האלה וגם כפי ששמענו

מנציגי הממשלה, ממר הכט ומנציג השר ארנס, בולם מודעים לבעיה, כולם

יודעים שצריך לפיזור את הבעיה הזאת, יש הבטחות. היו הבטחות משנים

קודמות שלא קויימו. מה שצריך לעשות זה רק ליישם את ההבטחות,

בגלל זה הוחלט על שביתה ב-24 לחודש

והסיסמה של השביתה היא שוויון, לפי דעתי אף אחד לא יכול לטעון נגד

שוויון, אנחנו אזרחי המדינה ומגיע לנו השוויון,

ת' זיאד; קודם כל זו לא הפעם הראשונה, אני

חושב שעשרות פעמים נדון הנושא הזה

בוועדת הפנים ולפי התוצאות לא יצא משהו שיכול לשנות את המצב בצורה

משמעותית,

היו "ר ד' שילנסקי; מאשימים את היושב-ראש שבתקופתו

הוועדה הזאת מקיימת ישיבות בנושא

המיגזך הערבי יותר מאשר בתקופת כל יו"ר אחר,

ת' זיאד; יש פתגם ערבי שאומר: אף אחד לא אומר

שהשמן שלו הוא לא טוב לאכילה, כנראה

שגם בתקופה הכהונה של היו"ר הזה, הבעיות נעשו יותר מסובכות, עובדה

היא שמדברים וטוחנים אבל שום דבר מהותי לא קורה,

נציגי משרדר של השר ארנס אמר כמה

דברים שאני יכול לחתום עליהם, בנושא של יותר מודעות לענין - בסדר,

תודה רבה על כך שמכירים בעובדה שיש מודעות, אבל מה הלאה? יש

מודעות אבל המדינה נכנסה למצב כספי קשה, תמיד היו בעיות ומצבים

כספיים קשים, לפי דעתי, בגלל מדיניותה הכללית של הממשלה, אבל אני

לא רוצה להכנס לזה,

לפי דעתי הענין הוא לא ענין כספי ולא

ענין של מודעות או חוסר מודעות, לפי דעתי הענין הוא פוליטי, מה שחסר

הוא החלטה פוליטיח להשוות את הרשויות המקומיות הערביות לכלל הרשויות

המקומיות היהוריות, לפי דעתי כאן קבור הכלב,

בענין השביתה הכללית ב-24 לחודש -

אני אומר לכם, זו הפעם הראשונה שהשביתה הזאת שונה מכל שביתה אחרת,

קודם כל הוחלט וההחלטה התקבלה על-ידי כל הקשת הפוליטית ברחוב

הערבי על השביתה הזאת ואני חושב שזה דבר שקורה פעם ראשונה, זה מרמז

שאי-שביעות הרצון היא לא תוצאה של עמדת גוף מסוים אלא זו הרגשה

כללית ברשויות המקומיות הערביות,

בנושא התקציב - הגרעון מגיע ל-50 מליון

שקל, היו מספר ישיבות עם ראש הממשלה הקודם, היו הבטחות, חלק מהן

קויימו, חלק מהן לא קויימו עד עצם היום הזה.

אני רוצה להסביר את הענין של הכנסות

עצמיות, אם המצב ימשיך כפי שהוא, לא ישתנה אחוז ההכנסות העצמיות, אתן

לכם דוגמא קונקרטית, אם השטח של הכפר הערבי הוא מצומצם מאד והשטח הוא

מקור הכנסה, למשל השטח העירוני של עירית נצרת הוא 12 אלף דונם והשטח

של עירית עפולה הוא 29 אלף דונם, זה מקור הכנסה, זה מעלה את ההכנסה

פר-נפש,



דבר שני, כל המשרדים הממשלתיים בונים

בישובים העירוניים ומשקיעים מיליארדים. זה גם כן הכנסה לרשויות

המקומיות. דבר זה לא קיים ברתוב הערבי. לכן אין ממה להגדיל את

ההכנסות העצמיות וזה מתבטא בתקציב באהוז נמוך וזה ישאר נמוך,

בענין המסים - ברשויות המקומיות

הערביות גובים מסים באותו סכום שמוחלט עליו בתוק. אחוז הגביה

במיגזר הערכי הוא הרבה יותר גבוה ממוצע הגביה ברשויות המקומיות

היהודיות.

בענין תקציבי פיתוח - אני חושב שכל

הזמן אנחנו טוחנים מים. אין תקציבי פיתוח ראויים לשמם. אני מודה

שבשנה האחרונה היה צעד אחד קדימה, אבל אומרים לנו שזה חד-פעמי.

זה לא מספק. מה זה 8 מליון שקל תקציב פיתוח למיגזר הערבי?

יש תכניות שקיימות במיגזר היהודי

ולא קיימות במיגזר הערבי. למשל, תכנית "בנה ביתך". יש משבר דיור

בכל מקום במיגזר הערבי. יש חוסר קרקע במיגזר הערבי. בנוסף לזה אין

תכנית שיקום שכונות. אין תעשיה. אין בתי נוער, אין מגרשי ספורט,

כל השירותים הנמצאים ברחוב היהודי.

עכשו לענין הקרקע. אני אומר לכם שזו

הבעיה העיקרית. אין קרקע במיגזר הערבי. בנוסף לזה באים ולוקחים את

מה שנשאר. ממשיכים את מדיניות ההפקעות. לוקחים מה שנשאר בשטח השיפוט

הערבי ומעבירים לשטח השיפוט היהודי. מנצרת, ששטחה הוא 12 אלף דונם,

לוקחים 700 דונם ורוצים לצרף לנצרת עילית. מכל הכפרים בסביבת נצרת

לוקחים 4,000 דונם ורוצים לצרף לנצרת עילית.

הריסת הבתיס נמשכת. 14 כפרים ערביים

קיימים ומשרד הפנים לא מכיר בהם כישובים. מה זאת אומרת? זאת-אומרת

שהם מיועדים להריסה. אני לא מדבר עכשו על בניה בלתי חוקית, הרשויות

המקומיות הערביות לא יכולות לסבול את המצב הזה. עד מתי המצב הזה יימשך?

ענין בתי הספר - זה אות קין במצח המדינה.

אני חוזר על מה שאמר מר שמואלי המנכ"ל הקודם של משרד החינוך. הוא אמר

שענין החינוך הערבי הוא אות קין במצח המדינה. לא יכול להיות שחסרות

1,403 כתות לימוד. כי אם לוקחים בחשבון את המספר הזה ועוד 600 חדרי

לימוד נחוצים לפיתוח החינוך הטכנולוגי וכל הדברים הקשורים לענין הזה,

אז המחסור מגיע לאלפיים חדרי לימוד. זאת-אומרת, אם כל בית-ספר הוא

שתי יחידות, 12 כיתות אז המחסור הוא של 170 בתי-ספר. איך אפשר דבר כזה,

מחסור של אלפיים כיתות לימוד לאוכלוסיה של 700 אלף תושבים?

תכניות לימוד, אני לא רוצה לדבר. אבל

התכניות מיושנות ומרוקנות שכל תוכן.

r

היו"ר ד' שילנסקי; אתה מדבר על כל בעיות העולם. אתה יודע

שהנושא הזה שייך לוועדת החינוך ולא

לוועדה שלנו.

אני מדבר עכשו כראש עיר וכחבר המזכירות

הארצית. דובר כל הזמן על תכנית תלת-שנתית

כדי להגיע למצב אחר. אבל כנראה הפער הולך וגדל. אני חוזר ומדגיש מה

שאמרתי בהתחלה, שהנושא לפי דעתי הוא לא נושא של השר ארנס או של השר



וייצמן, או יועץ זה א1 אחר, הבעיה חייבת בהחלטה פוליטית קול הממשלה.

אני רוצה לנצל אח ההזדמנות הזאת

ולהתייחס למה שאמר השר ארנם, שהררוזים יושוו למיגזר היהודי. קודם כל

הדרוזים לא הושוו למיגזר היהודי. בית ז'אן היא דוגמא לכך שאין שוויון

מכיוון שהממשלה החליטה על מדיניות של אי-שוויון.

די דנינו; יש שוויון בין הישובים היהודיים?

לא. אבל זו מהות אחרת. זה אי-שוויון

מבחינה חברתית. אבל פה זה אי-שוויון

מבחינה לאומית. זו בושה לדבר על שוויון לדרוזים. זאת-אומרת שאתה

מדבר על אי-שוויון נצחי לאוכלוסיה הערבית, ואני דוחה את זה. אני

טוען שיש לשנות את המדיניות מהשורש שלה.

היו"ר די שילנסקי; תודה רבה.

האורחים שלנו, חניכי המכלה לפו"ם

צריכים לעזוב. שמעתם את חה"כ זיאד באריכות. חבל שלא תוכלו לשמוע

חברים אחרים שיש להם בוודאי דעות אחרות. אני מקווה שלמדתם משהו

מהביקור הזה. אנחנו מודים לכם על השתתפותכם. לכבוד היה לנו לארח

אתכם. אנחנו מאחלים לכם הצלחה בעבודתכם.

מפקד החניכים; למדנו פה פרק חשוב מאד במסגרת הלימוד

על הדמוקרטיה. אני רוצה להודות ליו"ר

ולחברי הוועדה. תעשו עבודה טובה.

היו"ר די שילנסקי; רשות הדיבור לחה"כ נחמיאם.

אי נחמיאם; שמחתי לשמוע ממר מרידוד שאמר: זו

בעיה ישראלית לאומית ולא בעיה של הציבור

הערבי לבד. אני מקווה שזו תהיה התפיסה בכל משרדי הממשלה. כי זה ציבור

שאנחנו צריכים לחיות אתו מעתה ועד עולם, ומתוך כך, בהחלט הוא באחריותנו

המלאה ואנחנו באחריותו. זה הדדי.

לכן אני חושב שצריך פעם אחת ולתמיד

לערוך תכנית חומש או תכנית עשר שנים, איך צריך להראות הכפר הערבי

בעוד חמש שנים, בעוד עשר שנים בנושאי: פיתוח, תשתית, מערכת חינוך,

כבישים מדרכות ביוב וכוי.

נכון מה שאתה אומר, זו הזנחה של שנים

רבות. זה לא דבר שנוצר אתמול שלשום. אם במשך 40 שנה, מאז קיום המדינה,

היתה תכנית מחושבת, קו שצריך ללכת על-פיו, יכול להיות שלא היינו

עומדים במצב שאנחנו עומדים בו היום. צריך לומר את הדברים באופן

גלוי.

אני לא רוצה להפוך את הציבור הערבי

לציוני. אני לא יכול לבקש מחה"כ ותד להיות ציוני.

למה לא? מפייס היא מפלגה ציונית.

מפ"ם היא מפלגה יהודית-ערבית. חבריה

היהודים הם ציונים וחבריה הערבים הם

פלשתינים גאים.



היו"ר ד' שילנסקי; ולא ציונים?

בוודאי לא ציונים. אתה מכיר ערבי

פלשתינאי שהוא ציוני?

היו"ר ד' שילנסקי; קריאת הביניים לא היתה כדי לקנטר,

למדתי דבר שלא ידעתי.

אי-אפשר להפוך אותם לציוניים. אבל אני

רוצה שהם יהיו ישראלים, אני מציע

לנציגי הממשלה לערוך תכנית חומש לקראת העשור הבא בכל התחומים שציינתי,

בוודאי יש תחומים אחרים שלא ציינתי וצריך לטפל בהם,

למרות כל מה שאמרתי, קידומו של הכפר

הערבי מאז הקמתה של מדינת ישראל, הוא לאין ערוך גבוה, רמת החיים

גבוהה יותר מהמתרחש בארצות רבות אחרות בעולם הערבי, מהמתרחש

ביהודה ושומרון, ואני גאה על כך, זו התקדמות של הציבור הערבי שחי

עם יהודים במדינת ישראל, אבל יש עכשו בעיה בוערת, שמעתי את מר אסעד,

אם אתה חושב שהשביתה ב-24 לחודש תפתח פתחים חדשים לגבי מערכת הפיתוח,

מותר לי להציע לך, כי אני מכיר אותך כמעט 20 שנה, עזוב את זה, זה לא

יהיה, לא יתכן שביום אחד או שבוע או שבועיים ימציאו 50 מליון שקל.

לעומת זה יש בעיה אקוטית מיידית שצריך

לטפל בה. צריך לטפל בנסים התקציב הרגיל ובהתאמתו, באותו המענק הגדול

שרצו לסייע לכפר הערבי, שחלקו לא יצא לפועל מסיבות רבות, בחלקו לא

יצא לפועל, כי גם הכפרים הערביים אשמים, בקשו מהם דו"ח כספי, ואני

יודע, כאשר לא ממציאים נתונים למר הכט, בשביל מר הכט זו הצלה,

א' הכט; גם זה טעון שיפור,

א' נחמיאס; הבעיה האקוטית היא התקציב הרגיל, כי

צריך לשלם משכורות לעובדים, כי צריך

לתת את כל השירותים המיציפאליים ולא לאפשר שביתות בכפר הערבי, אנחנו

לא רוצים שיהיו שביתות בכפר הערבי, כי פירוש הדבר אי-מתן שירותים

בכפר הערבי, את זה צריך לפתור מיד, איני יודע בכמה זה מתבטא,

א' הכט; בכל אופן לא ב-50 מליון שקל, זה

מתבטא ב-15-20 מליון שקל,

זו הבעיה הראשונה שצריך לפתור מיד

כדי שהשידותים המוניציפאליים ימשיכו

להנתן,

דבר שני שצריך לעשות במקביל, זה,מערכת

הפיתוח, אני רוצה לומר לך, מר הכט, 14 מליון שקלים, 10 מליון שקלים

שניתנו באופן מיוחד ו-4-5 מליון שקלים במסגרת קו אשראי לכל הציבור

הערבי, זה לעג לרש, 15 מליון שקלים לציבור של כחצי מליון, כאשר הפיגור

המצטבר במשך שנים הוא גדול, זה לעג לרש,

א' הכט; אני לא מאשר שזה לעג לרש,

אתה רוצה שאני אשתמש בביטוי אחר:

אין הקומץ משביע את הארי.

אני מסכם את רברי. א. הבעיה האקוטית

המיידית היא בתקציב הרגיל. ב. צריך לעשות מאמץ להגריל את תקציב

הפיתוח לקראת סוף שנת התקציב. ג. תכנית חומש . את זה צריך לעשות

המשרד.

מ' אלמוג; איני רוצה לחזור על ניתוח המצב. עשו

את זה יפה מר הכט במסירת מצב העוברות

ומר מרידור. צריך לשבח אותו על שבזמן קצר שהוא בתפקיר, הוא ניתח יפה

מאר את מצב העניינים.

אני גם לא רוצה להכנס לויכוח לגבי

המספרים שננקבו פה ושם, אס זה אלפיים כיתות לימוד או 1,000 כיתות.

לא זה נושא הדיון. אני רוצה להציע לחברי הוועדה שלא נעסוק כאן

בדברים ונתבוק זרועות עולס. לא בשבוע ולא בחודש תתבטל בעית השוויון

המלא. דרושות ונחוצות תכניות ארוכות טווח.

יש קידום בחלק מהישובים הערביים. הקידום

הוא גם ביוזמה מקומית של כמה ראשי רשויות מעולים וטובים וכאשר יש

יוזמה מקומית, גם העזרה גדולה יותר. כל המיגזר הוא לא הומוגני. יש

מקופות שעקב הטיפול המקומי התקדמו בשנים האחרונות יפה וטוב יותר ויש

מקומות שהם עדין מפגרים. אין פה האחדה. זה רק מראה שצדקה מתחילה מבית

והם עושים את זה עכשו בהרבה מקומות.

אני רוצה להציע לעצמנו להתרכז ברבידים

הקונקרטיים והמעשיים לשנה זו. איני יודע אם נציג משרד האוצר הוזמן

לכאן היום או לא. הוא אינו נוכח כאן.

היו"ר די שילנסקי; רציתי להגיד בראשית דברי על דעת כל

חברי הוועדה, שאנחנו שולחים מכתב

מחאה חריף לשר האוצר על כך שנציג האוצר לא הופיע. אין זו הפעם

הראשונה שמשרר האוצר מראה זלזול כלפי ועדת הכנסת.

י' גבריאל; נציגת האוצר הודיעה שעקב פגישה עם

שר האוצר, היא תשתרל להגיע.

מ' אלמוג; לא יכול להיות מצב בו אנחנו, מרכז

השלטון המקומי, יושבים עם חברינו

במיגזר הערבי, יושבים עם שרים ונציגי ממשלה, נקבעים רברים לאחר

הקיצוצים ומשתדלים שבמיגזרים האלה כמו המיגזר הערבי לא יהיו

קיצוצים או שהם יהיו מזעריים, לאחר שמסכמים דברים בסדדי גודל שלא

פותרים את כל הבעיות אבל יכולים לפתור רברים בשנת התקציב, לא יתכן

לאחר סיכומים כאלה, הסיכומים לא יתבצעו במלואם אלא רק בחלקם ולפעמים

בכלל לא ואחרי זה תהיה סדרת ישיבות כדי לבדוק למה לא ואיך לקדם.



ע' סולודר; אפילו דברים שאושרו בוועדת הכספים.

מ' אלמוג; במינהל תקין, בתרבות של שלטון, את

הדבר הזה צריו פעם אחת לחסל. זה אמור

לגבי יתר המיגזרים, זה אמור ביתר שאת לגבי המיגזר הערבי. אני אומר:

בואו נטפל בדברים הקונקרטיים. היום אנחנו נמצאים בסוף הרביע הראשון

של שנת התקציב. לא יתכן לבוא ולהגיד חזרנו בנו מהדברים האלה, אין

לנו תשובה או שאיננו יכולים לבצע. זה דבר שהוא מדכא ומייאש ביותר.

אם יש לדעתי חשיבות לפגישה הזאת היום

ואיני יודע למה התכוון חה"כ ותד בהצעה שלו לסדר-היום...

מ' ותד; התכוונתי בדיוק למה שאמרת, תבצעו את

הסיכומים.

מ' אלמוג; יפה. אני אומר; שלום זה יפה ושוויון

זה יפה. צריו לדאוג שהכנסת תאמר למשרדי

הממשלה שהתחייבו על דברים שיבצעו אותם. זה הדבר בעל החשיבות העליונה

מכל הבחינות, גס מעשית וגם עקרונית.

אני כמי שגדל על ברכי המוסר היהודי

ומסורת ישראל וכחניו תנועת זיבוטינסקי,

מאמין באמונה שלמה בשווי זכויות. יש פה אי-שוויון שאי-אפשר להתגבר עליו

והוא כתוצאה ממילוי חובות שלא כל המיגזרים יכולים למלא אותם. אבל צריו

לחפש את הסינתיזה בין הרברים האלה, ואם יש קיפוח אז לבי זועק. אני

איש ארץ ישראל השלמה זועק על קיפוח בגלל דת גזע ולאום.

חלה עליה ברמת המימסד המוניציפאלי

במיגזר הערבי. העליה הגדולה נותנת גם אפשרויות חדשות ותנופה חדשה.

כמובן, באופן טבעי, זה גם יוצר דרישות חדשות.

חלה עליה גדולה גם באיכות ורמת התיים

של המיגזר הערבי. אנחנו בקרנו במיגזר הערבי ונוכחנו במקום שאי-אפשר

לסייס תכנית מיתאר בגלל התנגרויות אין סוף. לפני כמה חדשיס בקרנו

במספר ישובים של גני מעוטים ובאחד הישובים התלונן ראש הישוב ואמר;

יש לי תקציב, איני יכול להתגבר על הבעיה של הפקעת קרקע לשם הרחבת

הכביש. הוא לא אמר את זה אבל הבינותי מדבריו שזה גם יפגע בו אישית

בבחירות. זו בעיה מקומית. בישוב היהודי הולכים בדברים האלה בלי

כסיות משי. צריו להרחיב כביש אז מפקיעים אדמות. למרות ההתקדמות

יש עוד קשיים.

אני רוצה לדבר על בניה. בלי בניה

לגובה לא תיפתר בעית הדיור. מי לא רוצה לחיות בוילה. אני יודע

שבמיגזר הערבי זה יותר קשה היות וזה גם מסורת. אבל רבותי, או קרמה

או להשאר עם הזמן.

נקודה אחרונה שרציתי לומר, ריבר

חה"כ זיאר בקשר לתכנית שיקום שכונות, ואני חשבתי בלבי, לשם שיקום

שכונות באה שכונת התקוה ויצרה קשר עם קהילה יהורית באמריקה וזה נתן

את המעוף לשיקום שכונות. יש באמריקה גס ערבים עשירים.



מ' ותד; זה לא מדויק, כי מתקציב המדינה, כל

שקל שבא מחו"ל, מקבלים שני שקלים.

אם תבדוק את התקציב של שיקום שכונות, תמצא שהסיוע מקופת המדינה

הוא לאין ערוך יותר גדול.

ע' סולודר; לפי פנייתי, יש לנו בוועדת הכספים

ועדת משנה לענין הרשויות המקומיות

ולפני כשנה וחצי היא אשרה הקצבה מיוחדות לרשויות המקומיות הערביות

והדרוזיות. חלק גדול מזה לא בוצע עד היום. קודם כל את השערוריה

הזאת צריך לגמור.

א' הכט; כל הכספים הוקצבו לרשויות המקומיות.

כל רשות שגמרה את העבודה, יכלה לקבל.

ע' סולודר; יפה. מחר בבוקר אנחנו יושבים בוועדת

הכספים בסוגיה הזאת. לשנת התקציב

הזאת אושרו נדמה לי עוד 20 מליון שקלים, בתוך זה פיתוח.

באופן כללי, גם אני חושבת שצריך

להתמקד בדברים הקונקרטיים שאפשר לקדם. יחד עם זה, כל אזרח מדינת ישדאל,

ערבי, דרוזי ובדואי, אני אאבק לתת לו את מלוא הזכויות שכתובות בחוק.

אבל אני מצפה שנאמנות לחוק תהיה משותפת.

יש בעיה לא פשוטה של מסורת, דמוגרפיה

ותהליכים ביולוגיים לא פשוטים. בתוך ההצעות שעומדות לפנינו מוצעות

חלופות. אתן דוגמא קטנה. אני הרבה מאד יוצאת לבקר בישובים. הייתי

בשכינה בדואית על יד סכנין, צריפים שאני לא רואה במדינת ישראל. במשך

שנים מתנהל משא ומתן במסגרת של ריכוזי בדואים ומציעים להם לעבור. י

אז יש התעקשות.

ח' זיאד; רוצים לקחת את הקרקע שלהם.

ע' סולודר; מובנת לי הרגישות. אבל בסך הכל רוצים

לתת שוויון. שוויון זה לתת אותם תנאים

שהמדינה נותנת לאזרחים שלה. הדברים מסובכים. אם אנחנו מסכימים שיש

במדינה חוק, צריכה להיות גם הבנה ואנחנו מוכרחים למצוא דרך משותפת.

ברג.ע שיש החלטה צריך למלא אותה ואז אפשר לקדם דברים. הזכירו את

הדוגמא של בית גין, היה אפשר לגמור את הדברים באופן יותר מהר.

ת" זיאד; אני רוצה לתת שתי דוגמאות. דוגמא ראשונה

אין חוד. יש ארבעה ישובים יהודיים בתוך

פארק הכרמל. אבל בגלל עין חוד, לא רוצים להכיר בכלל שזה בתוך פארק

הכרמל.

היר"ר ד' שילנסקי; השעה מאוחרת וזה לא הנושא. לפני שבוע

ישבנו 5-4 שעות, לא ניכנס לזה.

ת' זיאד; בערב אל חוולה הורסים בתים וכבישים

ומקימים ישוב יהודי.

כמה שנים בית אורן נאבקת על הרחבת

גבולה ולא נותנים לה. יש כפר עין חוד,

בנד ללא אישורים, שורה של משפטים. המדינה עשתה משגה שהיא החליטה

ולא בצעה וזה גורם להתדרדרות



מי וחד; גם נושלו מהכפר שלהם ללא רשיון.

ע' סולודר; בענין חלופות, כמו שיש מעלות-תרשיחא,

אני חושבת שאפשר לעשות גם שם. אבל הם

לא רוצים לזוז.

אם את אומרת בוועדה שאת מציעח להם להיות

חלק מעין הוד, אני מרשה לך לדבר איתם

מחר,

ע' סולודר; אני אומרת! אם אנחנו רוצים לעזור ואם

רוצים שוויון זכויות, ואני רוצה שוויון

זכויות, מוכרחה להיות גם פתיחות במיגזר הערבי.

בסיכום, אני בהחלט תומכת בזה שנטפל

טיפול עקרוני ונקדם מה שאפשר לקדם. אנסה לקדם את הנושא במסגרת

ועדת הכספים. מה שהוחלט ואושר, לא יכול להתעכב. אני שמהה לשמוע

ממר הכט כי מה שהוגש אושר, כי הענין נמשך הרבה זמן.

המונח שוויון הוא מונח יפה. אס אנחנו

מדברים על המונח הזה, אני מציע ליו"ר

שנבדוק את השוויון גם בתחומים אחרים.

אני חושב שידידי חה"כ נחמיאס הזכיר

שרמת החיים בכפרים הערביים התקדמה בצורה מכובדת הודות למדינת ישראל,

אבל לא שמעתי שבכל זאת תיאמר מלה בזכות אותם אנשים שנתנו יד ועשו את

זה,

דבר שני, אני חושב שצריכה להיות הדדיות

ולא חד-סתריות. נכון, לפעמים קורה שהממשלה לא יכולה לעמוד בדברים

מסויימים. ובכל זאת אס מחליטים, הענין צריך להיות דו-סתרי, דברים

שהחליטה עליהם הממשלה צריך לבדוק אותם, אבל גם הדברים שהם חובות של

חישובים, לא יכול להיות שאת הזכויות ידרשו אבל פה שחובה לעשות, מנסים

לא לעשוח.

למה אני מתכוון? ראשי הרשויות המקומיות

אנחנו לא נתערב, כי אם נתערב זה יזיק לנו. לכן לא נתערב

לביצוע פעולה זו וזו למרות שמבחינה חוקית זה מחייב. אני חושב שראש

המועצה צריך להראות את המנהיגות שלו. ברגע שיש דבר שהחוק מחייב, הוא

מצד אחד אני תובע זכויות; מצד שני

אני ממלא את החובות שלי.

דבר נוסף אני רוצה לומר, אני נגד זה

שיושבים ודנים ישיבות על גבי ישיבות, מגיעים לסיכומים והסיכומים לא

מתבצעים. אני חושב, דבר שסוכם עליו, הוועדה חייבת לתבוע שהעניינים

יסודרו בצורה משביעת רצון. כי גרגע שהוחלט, חייבים לכבד את ההחלטה

ולא למשוך את זה. הסחבת הזאת גורמת להתמרמרות ומביאה גם לשביתות.

אס היינו עושים הכל כדי שסיכומיס יבוצעו בתקופה סבירה, אני חושב

שהענין היה יורד מסדר-היום,



דבר אחרון, אס אנחנו רוצים לחיות חיים

שקטים, לא יכול להיות שכל פעם תהיה שביתה זאת ואחרת. זה רק מחמיר

את הענין ולא מקרב את ביצוע הענין. הלא גם אזרחים נפגעים.

ת' זיאד; מה לעשות?

ד' דנינו; יש דרכים אחרות. לכן אדוני היו"ר,

אני מציע שנעמוד על כך שכל הסיכומים

שסוכמו על-ידי נציגי הממשלה ימולאו.

היו"ר די שילנסקי; אנחנו צריכים לשמוע עוד את נציג האוצר.

דברו פה דברים יפים ונכונים. אבל

בסופו של דבר, הרבה דברים מתבטאים בכסף. שמענו הודעה מחה"כ סולודר

אשר חזרה מוועדת הכספים שנותנת מבט אחר לנושא. אבל אנחנו רוצים

לשמוע מנציג האוצר דברים תכליתיים. בהקדם נקיים ישיבה קצרה שתהיה

מיועדת לשמיעת נציג האוצר ואז נגיע לסיכומים.

מ- ותד; יש לי הצעה. אני חושב שיש נקודה לגביה

היתה כאן תמימות דעים ואין עליה בכלל

ביצוע הסיכומים אליהם הגיעו נציגי הרשויות המקומיות

הערביות עם נציגי משרדי הממשלה וראשי המדינה. אני מציע שזה יהיה

כסיכום ביניים ונעביר אותו למי שצריך להעביר.

היו "ר ד' שילנסקי; בסדר, אס עושים סיכום ביניים אז נכתוב:

"הוועדה בדעה שיש לשאוף לשיפור המצב

המוניציפאלי במיגזר הערבי ותובעת ביצוע מיידי של הסיכומים אליהם

הגיעו..."

"של סיכומים והחלטות בנדון שהתקבלו עד כה".

"בין נציגי השלטון המקומי לבין נציגי

פנים ואוצר."

"הוועדה תמשיך ללוות את הנושא ופונה

לרשויות המקומיות במיגזר הערבי לאפשר

לוועדה להשלים את עבודתה ולא לקיים את השביתה המתוכננת".

. מה זה שייך? השביתה היא לא נושא הדיון.

כל הישיבה היא כדי למנוע את השביתה.

ההצעה לסדר של חה"כ ותד היא בענין

השביתה במיגזר הערבי.

"הוועדה, מתוך רצון לפתרון הבעיות,

תעשה מאמצים על-מנת לקבל תשובות

בנושאים שהועלו שיאפשרו ביטול השביתה המתוכננת ופונה למיגזר

הערבי לנהוג בהתאם."



היו "ר ד' שילנסקי; על הניסוח אין בינינו חילוקי דעות,

הנושא עליו חלוקות הדעות הוא אם כן

פונים לבקש לבטל את השביתה או לא. אני מציע שאחד ידבד בעד, אחד

ידבר נגד.

מ' ותד; אני רוצה קודם כל להבהיר מה היא

הצעתי ולהצעת הסיכום שמקובלת על

כולנו עד כה להוסיף את מה שסוכם בסכומים שהיו בוועדת הפנים.

המצוקה הכספית של הרשויות הערביות.

זה היה הנושא וזה הנושא שהועבר לדיון.

היו"ר ד' שילנסקי; שביתת הרשויות המקומיות הערביות.

מ' ותר; שביתת האזהרה. זו לא השביתה המתוכננת.

ההצעה באה על רקע השביתה. איש לא ידע

שמתוכננת שביתה ארצית. שביתת האזהרה היתה על רקע מצוקת הרשויות

המקומיות הערביות. השביתה המתוכננת הובילה לנושאים שאינם בתחומה

של ועדת הפנים. היא הובילה את נושא החינוך, היא הובילה הרבה מאד

נושאים, למשל שכר הסטודנטים באוניברסיטאות. 20 נושאים יש שם. כאשר

אתה הולך ומפרט, בתוך זה בולט באופן רציני נושא השלטון

המקומי.

אני מציע שאנחנו נסתפק בסיכום בשבוע

הבא באחת מישיבות ועדת הפנים, נראה מה התקדם והוועדה תשקול את

נושא הפניה אל הציבור הערבי.

ע' סולו דר; אם כך, אתה יכול לקבל את הנוסח

שהצעתי.

א' נחמיאס; חה"כ וחד מבין שלא יעלה על הדעת

שוועדת הפנים לא תתייחם לשביתה

שהולכת להתרחש ב-24 ביוני. חה"כ ותד בעצמו אמר שהשביתה שמתוכננת

ל-24 לחודש היא תוצאה של אי-קיום הבטחוף שניתנו לציבור הערבי.

גם, לא רק.

מ" נחמיאס; לכן ברגע שאנחנו מתייחסים ומקבלים

החלטה שאנחנו פונים ותובעים שאותן

הבטחות שניתנו יקויימו, פירוש הדבר שמיד ובנשימה אחת אנחנו פונים

למיגזר הערבי ואומרים; הנה אנחנו תומכים בתביעתכם כי מה שהובטח

יקויים ותובעים מכם לא לקיים את השביתה. הא בהא הליא.

היו"ר ד' שילנסקי; לגבי דבר אחד יש הסכמה, לגבי השביתה

אין הסכמה. בכל ישיבה שהיתה ערב שביתה,

תמיד היתה פניה מהוועדה. אני בכל אופן מעמיד להצבעה האם לצרף את

הפניה.

למה למהר ולהעמיד להצבעה?



ח' זיאד; קודם כל השביחה הוכרזה לא על-ידי

הרשוויות המקומיות הערביות לבד. היא

הוכרזה גם על-ירי כל הגופים במיגזר הערבי כולל חברי ועד הפועל

של ההסתדרות שהם מהמערך וכולל התאחדות הסטודנטים.

חברים שהשתתפו בישיבה יכולים להגיד

לך את זה. זה לא רק ענין של תקציב, זה גם ענין של קרקעות, חינוך,

מכלול הבעיות במיגזר הערבי. אפילו אם ישולמו הסכומים האלה, הם לא

יפתרו את הבעיה הכספית. אין לוועדת הפנים את הזכות לבקש. זה לא רק

ענין במישור העבודה שלה. אם תקבלו החלטה כזאת, אתם פוגעים

בפרסטיז'ה של ועדת הפגים. אף אחד לא ייענה לה. אם לא יובטח

פתרונם של הבעיות האלה בצורה המירבית לפני השביתה, השביתה מתקיימת

וזו ההחלטה שהתקבלה בשפרעם.

בפנקם הנהלת חשבונות כתוב: זכות

ותובה. אין הפדדה בין זכות לחובה.

ת' זיאד; הממשלה מפרידה.

אני חוזר ואומר, ההחלטה תהיה כזאת:

הווערה תלווה את הנושא ותתבע שאותם

סיכומים שסוכמו על-ידי המשרדים השונים יקויימו. הוועדה תובעת

ודורשת מהמיגזר הערבי לא לקיים את השביתה ב-24 לחודש.

מי בעד לכלול את הפניה לא לשבות?

מי נגד?

הצבעה

ההצעה לכלול את הפניה לא לשבות התקבלה.

יש בעיה. זה בסדר, מבחינה דמוקרטית

הוועדה החליטה. אבל אנחנו רוצים

בסך הכל לסייע ולעזור. שני החברים מהמיגזר הערבי מתנגדים. אני

לא רוצה שמחר יהיה כתוב שהיהודים כפו את ההחלטה.

לכן הצענו לא להכניס את זה.

אם אתה רוצה בצורה כזאת, אם כל מה

שאנחנו מרבדים אתכם, אתם לא מתחשבים...

מתחשבים, למה לא? .

על רקע הדברים שאפר חה"כ נחמיאם

אני פונה אליכם ולא על רקע יהודים

וערבים. אנחנו פה קבלנו סיכום, שמענו את חברת הכנסת סולודר. כולנו

יודעים עכשו שמחר יש ישיבה של וערת משנה של ועדת הכספים. בסך הכל

הצעתי שב-22 לחודש הוועדה חיתן את דעתה לנושא הזה ואתם אומרים: לא.

יכול להיות שער יום שני תהיה בשורה לציבור הערבי, כי מה שמסכמים

עכשו זה באוויר.



אי נחמיאס; אם כך, אין לך סיכום ביניים.

מ' וחד; בקשתי סיכום ביניים לנושא הקונקרטי.

אי נחמיאס; לא יו"ר הוועדה ביקש סיכום ביניים,

לא אני בקשתי סיכום ביניים, אתה

בקשת סיכום ביניים.

היו"ר די שילנסקי; הישיבה הזאת נעולה.

מי ותד; נעולה על מה?

היו"ד די שילנסקי; היתה ההלטה.

די דנינו; חה"כ ותד, תדע לך, אם ההחלטה הזאת

לא מתקבלת, למעשה ועדת הפנים לא יכולה

גם לכפות על משדדי הממשלה לבצע את החלטותיהם.

מי ותד; ועדת הפנים לא יכלה מעולם לכפות ולא

תכפה.

אי נחמיאס; זו אמת.

היו"ר די שילנסקי; ישיבה זר נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14.00