הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 249

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי, י"ד באייר התשמ"ז, 13.5.1987, שעה 09.30

חברי הוועדה: די שילנסקי - היו"ר

מ' וירשובסקי

ע' עלי

ד' בן-מאיר

יי פרץ

מוזמנים; חי מרגליות, עו"ד - משרד התעשיה והמסחר

לי וולמן - " " "

די רייכמן - משרד הבריאות

אי מישר - " "

אי מרינוב - מנהל השירות לשמירת איכות הסביבה,

משרד הפנים

ר' רוטנברג, עו"ד - השירות לשמירת איכות הסביבה,

משרד הפנים

י' לוי - משרד המשפטים

ש' ויגדור - " "

היועץ המשפטי של הוועדה; צי ענבר

מזכיר הוועדה; יי גבריאל

רשמה: מזל כהן

סדר-היום; 1. תיקון טעות בחוק חג המצות (איסורי חמץ), התשמ"ו-1980.

2. צו שמירת הנקיון (סימון מיכלים למשקה), התשמ"ז-1987.



1. תיקון טעות בחוק חג המצות

(איסורי חמץ), התשמ"ו-1986

היו"ר ד' שילנסקי; אני פותח את הישיבה.

הנושא הראשון שעל סדר היום הוא: תיקון

טעות בחוק חג המצות (איסורי חמץ), התשמ"ו-1986.

"בסעיף 5 מספרו של הפרט החדש בתוספת

השלישית לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, צריך להיות

"23א במקום 23 .

אם הדבר הזה נשלח אלינו ב-15 באוקטובר

1986 והתיקון לא בוצע, למה הוא לא בוצע?

צ' ענבר; הוועדה אכן קבלה את התיקון ועקב תקלה

טכנית בין הוועדה למזכירות זה לא הובא

לאישור המליאה. אבל פה זה אושר. יש פרוטוקול. הנושא הוסבר. כך שהענין

טופל ובטעות לא הובא למליאה.

מי בעד התיקון?

הצבעה

התיקון התקבל פה אחר

2. צו שמירת הנקיון (סימן מיכלים למשקה),

התשמ"ז-1987

הסעיף השני שעל סדר היום הוא: צו שמירת

הנקיון (סימן מיכלים למשקה), התשמ"ז-1987.

בהתאם לסעיף 9 לחוק שמירת הנקיון, על

שר התעשיה והמסחר בהתייעצות עם שר הבריאות,

לקבוע את הסימנים שיש להטביע על מיכלים למשקה. יש להטביע סימן הנראה

לעין ברבר איסור השלכת פסולת. תחילתו של הסעיף היה שנה לאחר פרסום החוק,

זאת אומרת 1985. בגלל קיום התייעצות עם שר הבריאות הזמן נמשך על כן

רק עכשו אנחנו מביאים את זה לאישור ועדת הפנים.

אני לא מתנגד לעצם הסימון. אפשר לקבל

בוועדה דו"ח מפורט איך חוק שמירת הנקיון

מתבצע? איזו השפעה יש לו? מה הליקויים והפגמים שיש בו? מתי יצא החוק

הזה?



ח' מרגליות; ב-1984.

מ' וירשובסקי; שלוש שנים חלפו, כדאי לדעת מה קרח ואני

מציע בשעה נאותה לקבל דו"ח,

צ' ענבר; האמת היא שהחוק עצמו מטיל על שר הפנים

לדווח לוועדת הפנים בסוף שנת התקציב על

פעולות הקרן לשמירת הנקיון. כאשר מדווחים על פעולות הקרן, זו הזדמנות

נאותה לסקור כל שנעשה בתחום החוק.

אי מרינוב; ברצון, בכל זמן שהוועדה תמצא לנכון, נשמח

לבוא ולדווח על פעולות הקרן והחוק.

מי וירשובסקי; אני מציע שנמצא זמן לנושא הזה.

היו"ר די שילנסקי; נקבע ישיבה בהקדם.

עי עלי; האם תחולת החוק, 2 באוגוסט, מאפשר

ליצרנים לעמוד בלוח הזמנים?

לי וולמן; זה כבר הופעל בעצם גם בלי תקנות.

עי עלי; בואו נסתכל איפה זה כתוב במיכלים. עד היום

לא הבחנתי בזה. סימן שמטרת החוק הזה לא

מושגת.

אי ורדיגר; בדיוק כמו שכתוב על קופסת סיגריות.

עי עלי; דבר שני, מדוע לא נטביע על בקבוקים

שלא לשימוש חד-פעמי?

החוק הגדיר כמיכל למשקה כלי קיבול

לשימוש חד-פעמי. לכן אי-אפשר לזרוק

בקבוקים כאלה לפח כאשר משתמשים בהם שנית.

היו"ר די שילנסקי; אני זוכר שפעם בקבוקים ריקים היו סחורה.

לי נראה שהיום זה לא קיים.

צי ענבר; זה קיים לגבי חלק מהם.

עי עלי; אני לא מצביע בעד החוק הזה במתכונתו

הנוכחית, מפני שבמתכונת הקיימת של

1/1/2 ס"מ, אין שום משמעות לחוק הזה. הראיה הכי טובה שגם לא מבחינים בו.

אני מבקש לעבור על החוק סעיף סעיף, כי בנושא הזה יש לי התנגדות.

אי מרינוב; נכון שיש היום שני סוגיס עיקריים של

בקבוקים, בקבוקים לשימוש חד-פעמי ורב-פעמי.

הבקבוקים שעל השולחן הם לשימוש רב-פעמי. בממוצע אפשר להשתמש בהם

15 פעם. בקבוקים של 2 ליטר הוצאו. הרוב המכריע של בקבוקים מזכוכית

הם לשימוש חד-פעמי. הם אינם מיועדים למילוי מחדש. זה נכון לגבי

משקאות קלים וליינות. לכן באנו לוועדה ובקשנו את החוק הזה. אני מניח

שלגבי יינות, בגלל המחיר, החליטו לחזור לבקבוק רב-פעמי. אנחנו מנהלים

משא ומתן עם "פניציה" ו"אמניר" כדי למחזר את הבקבוק ולעשות ממנו חומו



שנהוג במדינות אחרות, ליד סופרמרקטים ואולמי שמחות, לתוכם ניתן יהיה

לזרוק אח הבקבוק ולמחזר אותו.

הם צריכים להיות מעוניינים בזה,

א' מרינוב; יש בעיה של הובלה. כל כמה שבועות הם

מודיעים שהגיעו להסכם ביניהם, לצערי הרב אני

לא רואה את זה,

היו"ר ד' שילנסקי; מי זה ביניהם?

אי מרינוב; "פניציה" עם "אמניר",

היו"ר די שילנסקי; למה צריך הסכם עם "אמניר"?

אי מרינוב; ל"אמניר" יש התמחות בנושא של איסוף נייר,

עכשו היא נכנסה לנושא של איסוף פלסטיק.

זימנתי את שני המנכ"לים של שני המפעלים, אני מקווה שכתוצאה מזה, סוף

סוף נתחיל לראות את המיכלים האלה,

היו"ר די שילנסקי; נקבל את הצעת חה"כ עלי ונקרא סעיף סעיף,

"בהיקף סמכותי לפי סעיף 9 לחוק שמירת הנקיון,

התשמ"ד-1984, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה

של הכנסת אני מצווה לאמור; 1, בצו זה - "מכל למשקה" - כלי קיבול לשימוש

חד פעמי עשוי מתכת, זכוכית, פלסטיקה, נייר או חומר אחר, שמשווקים בו

משקה, למעט חלב ומוצריו, בין שהוא ריק ובין שהוא מלא;"

צי ענבר; קודם כל זה מה שכתוב בחוק. כך שאי-אפשר

לשנות מהוראות החוק, יתכן שמבחינה טכנית,

במקום מיכל למשקה יגידו כמשמעותו בחוק. אמנם מבחינה משפטית, כמשמעותו

בחוק נשמע יותר יפה, אבל מבחינה מעשית אני מציע להשאיר את ההגדרה,

עי עלי; מדוע חלב ומוצריו אינם נכללים?

אי מרינוב; זה נקבע בחוק, בזמנו כשבאנו הנה, משרד

האוצר התנגד להכנסת מיכלים לחלב, הוא

טען שזה מסובך וזה יכול לשנות את כל מערך המחירים, הוועדה קבלה את

עמדת האוצר,

היו"ר ד' שילנסקי; "יצרן" - העוסק בייצור מכלים למשקה, בין

בעצמו ובין על ידי אחרים, או העוסק בעבודה

מן העבודות הדרושות לתהליך הייצור או הדרושות לשם שינוי צורתם, טיבם

או איכותם של מכלים למשקה;"

יש הערות? אין,

"יבואן" - מי שעסקו או חלק מעסקו יבוא

מכלים למשקה לשם מסחר.



2. לא ייצר אדם ולא ישווק יבואן מכלים

למשקה, אלא אם כן - (א) מוטבעים בהם, או מודפסים עליהם או על תווית

שעליהם, במקום הנראה לעין, המלים "הפסולת לפח" או הסימון שבתוספת;

(ב) גודל הכתב או הסימן לא יקטן מ - (1) 1,5 סמ"ד במכל למשקה שנפחו

פחות מליטר אחד; (2) 3 סמ"ר במכל למשקה שנפחו ליטר או יותר."

מ' וירשובסקי; מדוע בסעיף 2(א) נאמר: "או"? אם אני רוצה

לחזק את המגמה של חה"כ עלי, הייתי אומר

את שני הדברים כאחד, גם פסולת לפת וגם סימן. יתכן מאד שהעין תופסת את

המשפט המזהיר ועין אחרת תופסת את הצורה, הרי זה לא סיפור שלם, בסך הכל

זה פסולת לפח. אני מציע שיהיו שני הדברים.

ד" רוטנברג; זה הנוסח של סעיף 9.

מ' וירשובסקי; אני לא בטוח אם בחקיקת משנה חייבים ללכת

בעקבות זה.

האלטרנטיבה היא: מודפס או מוטבע או על

הבקבוק או על הביר, אבל הסימון נראה לעין.

נראה לעין, פירושו של דבר ראית סימון גס בכתב וגם סימן.

תברי הוועדה סבורים שזה לא מספיק בולט

לעין ובליטה לעין אפשר לעשות בשתי דרכים,

או להגדיל את האותיות או לתת את האותיות פלוס סימן.

אני מודה ומתוודה, אף פעם לא שמתי לב

לסימון שעל פחית משקה. אני מנסה עכשו באופן שטחי לחפש ואני לא רואה

את הסימון.

כי הוא קטן מהגודל שנקבע בחוק. זה צריך

להיות כפול,

צריך להיות גאון כדי להבין את זה.

ראשית כל, אני חושב שיש הסכמה כללית

שהסימון לא מספיק.

אני רואה שחה"כ ורדיגד רוצה לצאת ואני

צריו אותו בענין אחר. נפסיק לדקה אחת או שתיים בנושא הזה. קבלתי

פניה מחה"כ ורדיגר בצירוף מכתב על סידורי הבטחון בכותל המערבי.

בנוסף לזה קבלתי טלפון מאדם שסיפר לי שהוא עשה לבד בדיקה. הוא נכנס

עם אקדח בכיס ואף אחד לא שם לב. בו בזמן שבשער המוגרבים, בשער העליה

להר הבית, יש מתקן כמו בשדה התעופה. בכותל אפשר לעבור בצורה חופשית

בלי סידורי בטחון. בנוסף לזה הוא סיפר לי על חיילים שישנים שם. אני

חוקיב שצריך לטפל בנושא הזה באופן דחוף. אני מציע להקים ועדת משנה

בראשותו של חה"כ ורדיגד עם עוד שני חברים. תסמיכו אותי להקים ועדה

של שלושה חבדים, כאשר הנטיה שלי היא לבחור חברים מהמקום. האם ההצעה

מתקבלת? ההצעה התקבלה.

גמרנו את הענין הזה, נמשיך בענין הקודם.



ע' עלי; אני מצטער שבאים נציגי ממשלה ולא אומרים

את כל האמת, אני מתייחס להערה שלי בהתחלה

בקשר לתחולת החוק. כאשר דברתי על זה נאמר שההסדר כבר פועל. אם ההסדר

הזה כבר פועל, סימן שהשאלה שלי מיותרת. כשאנחנו רואים את הפחית שמונחת

לפנינו, מתברר שההסדר לא פועל. אם ההסדר פועל, זאת אומרת הוא פועל

במתכונת של החוק. מתכונת החוק אומרת בין היתר: גודל 1/1/2 ס"מ, ואם זה

לא 1/1/2 ס"מ, סימן שההסרר לא פועל. לכן השאלה שלי במקום. השאלה היא,

אם היום רוצים להתארגן ולהחיל את החוק הזה, האם היצרנים יעמרו במשימה

בפרק הזמן שהקצבנו להם? יש להניח שהפחיות כבר ישנן. מי שבקיא בתהליכי

ייצור של פחיות יודע שזה תהליך ממושך. האם פרק הזמן הזה מספיק ליצרנים

כרי להתארגן?

אני מבקש לקבל תשובה שהיא לא חצי אמת.

הנוהג הזה שבאים פקירים ולא אומרים את כל האמת, זה נוהג נפסל ואני

רוחה אותו בשאט נפש ואני מבקש להפנות את תשומת הלב לכך. אם החותמת

הזאת לא עומרת במתכונת שהחוק מחייב, אין לה משמעות מבחינת התארגנות.

כאן צריך לייצר פחיות אחרות במתכונת החוק. אתם בעצם הטעיתם אותי. לכן

אני מבקש לרעת ולקבל תשובה ברורה. אם אתם לא יורעים, תאמרו שאתם לא

יודעים ואל תתנו תשובות בהינף יר. בענין זה אני לא מוכן לעבור לסרר-היום.

אני מבקש לקבל תשובה להערה שלי, כי זה נושא מרכזי. אנחנו לא יכולים

לגזור גזירה שהציבור אינו יכול לעמור בה. מוטב לרחות את החוק אם מישהו

יאמר שהוא לא יכול לעמור בתחולת החוק מאשר לחוקק חוק שיצרנים לא יוכלו

לעמור בו.

שאלה שניו;; כל המטרה של החוק הזה, אם אני

מבין נכון, לשמור על ישראל נקיה. אם צריך לחפש את הכרזה הזאת, מה הועילו

חכמים בתקנתם?. צריך לשים את הרברים בפרופורציות נכונות, שיבלטו לעין

ותהיה להם משמעות. צריך להיות אומן כדי להבין את כל הסמלים האלה. מי

מבין את האות הזאת? אחרי שמפנים את תשומת לבך, אתה מבין את זה.

מ' וירשובסקי; זה סימן בינלאומי.

ע' עלי; אנחנו מבינים שכל המטרה של הפרסום הזה היא

למנוע לכלוך של המדינה. לכן נדמה לי שהסימן

הזה לא מספיק ולא מספק. אולי הסימן יחד עם המלים; "הפסולת לפח", יש

לזה משמעות ובמשך הזמן זה ייקלט בתורעת הציבור. כשאני מתחיל להפעיל

את הרמיון שלי, אני מבין על מה אתם מרברים. אבל אני רוצה ששכבות

מסויימות תהיינה ערות לרבר הזה. בלי זה חבל על המאמץ שלנו ועל החקיקה,

כי חקיקה שאין לה תועלת, אני חושב שהיא מיותרת.

היו"ר ד' שילנסקי; אני מצטרף לדברים של חה"כ עלי.

- אתם אומרים; לא ייצר ארם ולא ישווק, האם

מותר להכנס למפעל ולבדוק? מה יקרה אם

תמצאו פחית בקיוסק שאין עליה סימן, תלכו למפעל? זו אופרציה שלמה.

האס מותר להכנס למפעל שמייצר או משווק את המיכלים האלה ולברוק? אם

מתגלה שאין סימן, רינו קנס, קנס על מה? על אחד או על כל מיכל שלא

הוטבע עליו סימן? אני רוצה להבין את הביצוע. גם אם נתקן מה

שחה"כ עלי רוצה ואני חומך בתיקון הזה, האם אחר-כך העונש לא יכול

להיות טרביאלי?



עם כל התמיכה שלי בזה, ויתכן שהייתי

נמהר כאשר רציתי לאשר את זה, אבל אני לא רוצה עור חקיקה שתהיה

יש לנו חקיקה ולא מבצעים אותה.

היו"ר ד' שילנסקי; אתה רואה כמה צריך להזהר בחקיקה.

זה נכון. עקרונית אני תומך בזה

בשתי ידיים.

ר' רוטנברג; אתם אשרתם את זה. מה שבאים פה לעשות

זה רק לקבוע את הצורה.

ע' עלי; אני מבקש לא להצביע. אני מבקש בענין

זה להעיר למנכ"ל המשרר על כך שאנשים

יבואו וימסרו אינפורמציה אמת.

זו היתה אינפורמציה אמת. היא לא היתה

לגמרי מלאה.

ע' עלי; כשאתה שואל שאלה עם משמעות ברורה, האס

היצרנים יכולים להיערך, כי החוק הזה

מרבר על פורמט מסוים ואומרים שיצרנים ערוכים, זה הצי אמת.

היו"ר ד' שילנסקי; בנקודה הזאת לא נדון בהעדרך. באשר ליתר

הדברים, אני רוצה את הסכמתך. אנחנו נמשיך

לדון, לא נסכם, ונביא לך את הדברים.

מי וירשובסקי; זו אינפורמציה לא מלאה. זה מקובל עלי.

עי עלי; אתה צודק, אינפורמציה לא מלאה.

היו"ר די שילנסקי; יש שני דברים יסודייס. יש הצעה אחת

לדרוש להגדיל את הסימון. הצעה שניה,

להשאיר את הגורל הזה אבל שיהיה גם בכתב וגם בסימון. אפשר רק

להגריל אח הסימון. נזק בווראי זה לא יביא. תועלת בוודאי זה יביא.

צי ענבר; זה לא הסימון שנקבע. הוא חצי ממה שנקבע.

חי מרגליות; זה סנטימטר רגיל, לא מרובע.

מי וירשובסקי; אני מציע שברשומות יופיע בגודל הטבעי שהוא

צריך להופיע.

לי וולמן; אם חברי הכנסת רוצים לשנות, ברור שצריך

לתת תקופה יותר ארוכה, כמו שהיא חה"כ עלי.

בכל נושא של סימון מוצרי מזון, תמיד יש ויכוח אם זה צריך להיות

סנטימטר אחד או שניים או שלושה.

היו"ר די שילנסקי; מה אתה מציע?

נראה ש-3 ס"מ למיכל מעל ליטר זה מספיק.



היו"ר ד' שילנסקי; ו-1/1/2 ס"מ למיכל פחות מליטר?

ל' וולמן; אם מישהו אומר שהוא לא רואה מספיק טוב

והוא רוצה 2 ס"מ, בוודאי שאפשר.

היו"ר ד' שילנסקי; מה אומר השירות לשמירת איכות הסביבה?

א' מרינוב; אנחנו בוודאי בעד מה שיותר גדול.

מה דעתכם האובייקטיבית?

אי מרינוב; אני רוצה להציע הצעה. או שנקבל את ההצעה

של משרד התעשיה והמסחר שיהיה 1/1/2 ס"מ

ו-3 ס"מ, אבל אז יהיה סימן וגם כתובת; או שנגדיל ויהיה או זה או זה.

י' לוי; יש בעיה טכנית. אני יוצא מנקודת הנחה

שיצרנים מפעילים פחות או יותר משהו. אם

רוצים להטיל פה שינוי מהצו, אני מציע לא להציע שינוי בצו, היות

שיצרנים מצפים למה שיש בצו. אם יהיה שינוי, אולי צריף לשמוע אותם.

די רייכמז; אל תשכתו שיש עוד הרבה סימונים. כל שינוי

יביא לשינוי שווי המשקל. זה סטנסיל מוכן,

כל דבר שידרשו יביא לבלבול. אני מציע להשאיר כפי שזה היום.

היו"ר די שילנסקי; אני מבין שפירוט הרכיבים הוא חובה וזה

חשוב מאר. אני מעיד על עצמי שאף פעם

אני לא קורא את זה. את זה הציבור לא קורא. איני חושב שאם הסימון

יהיה גדול זה יפגע, וענין של לכלוך הוא מאד משמעותי בימינו. לכן

איני חושב שהדברים האחדים פה, הם בעלי חשיבות.

די רייכמן; מבחינת אספקטים בריאותיים, הרכיבים יותר

חשובים.

אי מרינוב; יש אנשים שהם חולי סכרת וסוכר מזיק להם.

אבל אם נלך על 1/1/2 ס"מ שזה גודל כפול

ממה שיש היום עם כתובת; "הפסולת לפח", זה יספק. אותו דבר לגבי

בקבוקים גדולים, 3 ס"מ עם כתובת; "הפסולת לפח" וניתן ליצרנים

חצי שנה להתארגן.

די רייכמן; זה לא מספיק. אני חושב לפחות שנתיים.

יש להם מלאי גדול.

אי מרינוב; אין להס מלאי בכלל. הם מייבאים עכשו.

אני מציע חצי שנה. אם החברים ממשרד

התעשיה והמסחר מבקשים שנה, אפשר שנה.

צי ענבר; הבעיה בשנה שעברה היתה שלא היה מספיק

מיכלים.

אני רוצה לומר שני דברים. אני בעד

אותיות גדולות, וזה מתוך נסיון מר

שיש לנו עם כתובות על קופסאות סיגריות. שם נכנענו לאותיות יותר

קטנות. אני לא רוצה לומר שאם היו אותיות יותר גדולות, זה היה

משפיע על המעשנים, אבל זה חשוב.

אני לא מציע לעשות מזה בעיה. היום

הגלופות זה דבר מאד קטן. היום הכל נעשה בטכניקות הדשות. אין

שום בעיה בנושא הזה. אני מסכים עם מה שאמר מר ענבר. אין בעיה

של מלאים ואני מציע לקצר את הזמן.

אי מרינוב; יש בעיה של יבואנים. ביבוא הבעיה יותר

קשה. לכן אני מציע חצי שנה.

בין שנתיים לחצי שנה, ההבדל גדול. לי

נראה שיש הסכמה לגדלים הקבועים פה אלא

נבקש את זה גם במלים וגם בסימן.

אני מבקש שתהיה הגדרה ביחידות של

מרובעות ולא באורך והוועדה תקבע את

סך הכל השטח שיוקדש להערה הזאת.

היו"ר ד' שילנסקי; יש הערה ביחס ליחידות שטח?

מ' וירשובסקי; לא. אני מציע שברשומות יתפרסמו כל

הכיתובים בגורל הטבעי ואז לא יהיה

ו יכוח.

ל' וולמן; אני מציע לא ללכת לפי שטח, עובדה

שכל החקיקה של סימון מזון מבוססת על

סנטימטרים ומילימטרים.

היו"ר ד' שילנסקי; אבל שיהיה כתוב מה שהציע חה"כ וירשובסקי,

ל' וולמן; כן. בקובץ התקנות תתפרסם בדיוק הצורה.

היו"ר די שילנסקי; מי בעד ההצעה כפי שפה גובשה?

הצבעה

ההצעה התקבלה

מי וירשובסקי; אני חושב שצריך להיות ברור, גם כיתוב

וגם סימן, כי אנשים שמים לב יותר לכיתוב

מאשר לסימן.



היו"ר ד' שילנסקי; מי בעד ההצעה שיהיה גם כיתוב וגם סימון?

הצבעה

ההצעה התקבלה

עכשו ניגשים לסעיף הבא והוא תחילת החוק.

ההצעה שפה נראית לי סבידה. אבל למען לא

יהיה חשש שקפחנו מישהו, הזמן הוא 6 חדשים.

ל' וולמן; יש נושא של יבוא ובמשקאות קלים זה תופס

מקום. קודם כל צריך להיות דבר אחד,

6 חדשים מיום הפרסום ולא תאריך, היות שלא ברור מתי זה יתפרסם.

היו"ר ד' שילנסקי; כמה זמן אתה חושב מספיק ליצרנים המקומיים?

ל' ו ולמן; 6 חדשים מיום הפרסום.

היו"ר ד' שילנסקי; להערכתך, כמה זמן מספיק ליצרן המקומי?

ל' וולמן; ממתי?

מיום הפרסום.

שישה חדשים אינם מספיקים, היות שהוא צריך

לשנות את תבנית הבקבוק. זה לא רק ענין

של הדפסה. אם מדובר על הדפסה על תווית, אין בעיה.

היו"ר די שילנסקי; כמה זמן צריך ליבואנים?

ל' וולמן; שנה. לפחות שיהיו שני תאריכים, אחד הייצור

ואחד על המדף. התאריך לשווקים יהיה קצת יותר.

אי מרינוב; . אין על המדף.

די רייכמן; יש מקרים שיש על המדף.

היו"ר די שילנסקי; אני רוצה לומר את דעתי. אני מתקומם ומלא

זעם כשאני קונה מים תוצרת חוץ לארץ. אני

מבין שלמשרד התעשיה והמסחר יש הסכמים עם כל מיני גופים ואין לו ברירה.

אבל פה, שום הסכם בינלאומי לא מחייב אותי כדי להאריך את הזמן. לכן

אני לא שש לעשות הבחנה בין אלה לאלה. אם הוא לא יכול להספיק, שלא

יביא. יש לנו מספיק בארץ.

ר' רוטנברג; זו לא בעיה של מים. זו בעיה של מיכלים.

את החוק הביאו ב-24 במרס ומבקשים שהוא

יכנס לתוקף באוגוסט. זה חמישה חדשים.

בקשנו להוסיף בצו ארבע אותיות ולהגדיל בחצי ס"מ. חצי שנה מיום

הפרסום לא מספיק, פחאם צריך לקפוץ לשנה.

אני מציע פשרה, חצי שנה מיום פרסום הצו.

מי בעד ההצעה 6 חדשים מיום פרסום הצו?

הצבעה

ההצעה התקבלה

מי וירשובסקי; אני רוצה הסבר למה ששאלתי.

למעשה איסור ייצור ושווק קיים היום בחוק.

סעיף 9 אומר את הפרוט. כל ההוראות בדבר

פיקוח, העמדה לדין ופסיקה, הן צריכות להתקיים.

כפי שקבע שר התעשיה והמסחר. אם

שר התעשיה והמסחר לא קבע, זה קום דבר.

אומר ההי'כ וירשובסקי 3,000 קנס, זה צחוק.

זה לא כל כך צחוק. הם רבים על סכומים

יותר קטנים.

אפשר על כל עבירה. אם זה יהיה על כל

בקבוק או על כל ארגז, בית המשפט יקבע.

היו"ר די שילנסקי; לא, תלוי מה שכתוב.

ר' רוטנברג; אנחנו צריכים להקים את המסגרת. המסגרת

קנס מירבי והאפשרויות הן בטווח מאד רחב.

אנחנו יכולים לקבוע את הקנס על קונטיינר

או על משלות שלם או על פחית. פה צריך

לחפש את הדרך.

צי ענבר; הוראות בסיסיות בקשר להטלת קנס קבועות

בסעיף 9 לחוק עצמו. באשר להגשת כתבי

אישום והאם אתה יכול להגיש ועל מי - כל הדברים האלה שייכים למערכת

החוק הפלילי הרגיל המופעל במדינת ישראל ועניינם בוודאי לא בצו.

לקבוע על מה מעמילים לדין. הצו יכול לקבוע איך יהיה

הסימן. לכן כל אימת שאדם שיווק מיכלים בלי הסימון אפשר להעמיד

לדין. ייבא מיכלים בלי הסימון אפשר להעמיד לדין.

היו"ר די שילנסקי; . בעצם פתרת את הבעיה.

בבקשה, גבי מרגליות.

חי מרגלי ו ת; בקשר להטעיה, אני מרגישה צורך להבהיר

את הטרוניה של חה"כ עלי. לא היתה כל

כוונה של הטעיה. החוק קובע שאמנם אסור לשווק או לייצר ללא סימון

אבל כפי שיקבע שר התעשיה והמסחר. השר לא קבע. זאת-אומרת שאם יצרן



כותב: "פסולת לפח" באותיות קטנות, הוא עושה זאת מבחינה וולונטרית.

הוא לא חייב לעשות את זה כפי שזה כתוב היום. הצו הזה לא נכנס לתוקף.

זאת-אומרת, הצו כן מיושם, הוא מיושם כפי שהבינו זאת היצרנים.

דבר שני, בקשר לסימן. הסימן הזה הוא

בינלאומי. אם אדם לא מכיר אותו, זה מטרת החוק, ללמד אנשים, לחנך

אותם וגם להקנות להם את הסימן שמקובל בעולם כולו. אין טעם להביא

סימן אחר כאשר בחו"ל הסימן הוא זה. ברגע שקובעים סימן, אנחנו

קובעים את הסימן הבינלאומי. למה לבלבל את האנשים.

היו"ר ד' שילנסקי; חה"כ עלי ידידי, שהוא בדרך כלל אדם

מתון ומנומס, גם נסוג לפי הצעת

חה"כ וירשובסקי ותקנו את זה שהאינפורמציה לא היתה מלאה. אני

אמסור לו את דבריך ואציע לו לראות את חענין כמחוסל.

כפי שאמרתי לחה"כ עלי, אנחנו קבלנו את

ההחלטה. אם הוא יבקש לעיין בענין מחדש, לא ניתן פרסום לזה לפני

שנראה לו את זה.

צ' ענבר; אני מבין שהכוונה היא שהצו ינוסח מחדש

בהתאם למה שסוכם ויובא מחדש לוועדה.

היו"ר ד' שילנסקי; על-מנת שלא נצטרך לכנס את הוועדה עוד פעם,

נסכס כך; היועץ המשפטי יבדוק את הצו

המנוסח מחדש ויראה אותו לחה"כ עלי ולי. במידה וחה"כ עלי ואנוכי

נאשר את זה, זה על דעת כל הוועדה.

מ' וירשובסקי; כן.

צ' ענבר; מדובר כרגע בכך שיהיו גם מלים וגם סימן.

אני מבקש לדעת לפחות מהבחינה העובדתית,

האם מוצרים למיגזר הערבי, מקומות שיש בהם רק כתובות בערבית, האם

יכול להווצר מצב לפיו יהיה סימן פלוס כתובת בערבית ואז יאמרו שזה

לא בסדר כי זה לא כתוב בעברית?

ל' וולמן; החוק לא חל ביהודה ושומרון. אם זה מיוצר

ברמאלה ומשווק בתל-אביב, החוק חל עליו.

מ" וירשובסקי; אני רוצה שכל דבר יהיה כתוב בעברית ובערבית.

אם נתחיל לעשות את זה גם פה, זה יימשך.

היו"ר ד' שילנסקי; נאשר כמו שהחלטנו.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.55