הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 247

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה ביום ב'. י"ב באייר התשמ"ז. 11.5.87 . שעה 11:30

נכחו: חברי הוועדה;

ד, שילנסקי - יו"ר

צ'. ביטון

ד. בן-מאיר

מ. ותד

א. ורדיגר

א. נאסראלדין

י. פרץ

ע. סולודר

ע. עלי

ז. עטשי

ב. שליטא

א. ביידץ - מנהל רשות שמורות הטבע

מ, עאמר - לשכה השר. ארנס

ש, אסעד - ראש מועצת בית ג'ן

נציגי מועצת בית ג'אן

א. מור - הוועדה לתכבון ובניה

צ. ענבר - יועץ משפטי לוועדה

מזכיר הוועדה;

י, גבריאל

רשמה - ש. לחוביצקי



סדר היום;

בעיות הכפר בית ג'ן.



היו"ר ד. שילנסקי;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. ראשית, יש ענין פורמלי. האם יש לחברים התנגדות

שנתליט על הישיבה כישיבה פתוחה לעתונות? - אין התנגדות ואנחנו מחליטים פה אהד

שהישיבה היא פתוחה לעתונות.

לפני שנתחיל את הדיון בנושא העיקרי שעל סדר היום אני רוצה למסור כמה דברים

פורמליים. ראשית, הישיבה שנקבעה ביום רביעי לשעה עשר בנושא המים, בהשתתפות מנכ"ל

מקורות, נדחית בגלל בקשה של ועד העובדים.

שנית, ישנה הצעה לסדר היום בנושא התניית אישורי בניה ועמידה בתנאי בטיחות,

אשר הועלתה לדיון בעקבות האסון שארע בגבעתיים על-ידי תברי הכנסת סרטני, דנינו

ובן-מאיר. מתקיימים דיונים כלליים בנושא הכבאות בכלל וטוב שניתן את הדעת לכך.

בענין ההצעה לסדר היום הקשורה לאסון גבעתיים הוקמה ועדת משנה שתדון בנושא,

כשאמנם טרם נבחרו חברי הוועדה. אני מציע שנטיל על ועדת המשנה הזאת לדון גם על

נושא הכבאות בכלל ולהביא לנו את מסקנותיה.

דבר נוסף - כחבר כנסת אני מבקש להעלות על סדר היום את נושא המשמר האזרחי

בהתנחלויות ביהודה שומרון וחבל עזה.

ד. בן-מאיר;

רק בקשר להתנחלויות או גם בקשר לישובים הערביים?

היו"ר ד. שילנסקי;

לנו אין סמכות לקבוע לגביהם. אני הייתי עושה זאת בכל מקום, אך לכך אין לנו

סמכות ובכך צריכה לדון ועדת החוץ והבטחון.

ד. בן-מאיר;

אנו דנו בהרחבת שטח השיפוט ביהודה ושומרון ואם זה נושא שנתון לסמכות משרד

הבטחון אזי גם הנושא הזה נתון למשרד הבטחון.

היו"ר ד. שילנסקי;

לזה יש תשובה. היות ונושא ההתנהלויות מבחינת משרד הפנים שייך לנו , ודובר

כבר על ההרחבה כשהיו טענות על כך שהיתה כוונה לחנוק את ההתנחלויות, הרי גם חנושא

הזה שייך לנו.

ד. בן-אמיר;

אם הגב' דניאלה וייס זורקת בקבוקים ריקים בקלקיליה - יש לנו ענין בשאלה מה

עם משמר אזרחי בקלקיליה. לפי ההגיון הזה שלך שאם המתנחלים באים בטענות בגלל

הרחבת שטח השיפוט חל כאן אותו הגיון לגבי המשמר האזרחי וזה דו-צדדי.

היו"ר ד. שילנסקי;

אם חבר-הכנסת דב בן-מאיר יעלה את ההצעה בפני יושב-ראש הוועדה - בהתאם

למסורת יושב-ראש הוועדה הוא מאד ליברלי, ויש כאלה הטוענים שיותר מדי, ובדרך כלל

אני לא סותם את הצינור ואת הפה, אם אתה מעלה זאת



ד. בן-מאיר;

אני מוסיף זאת להצעה שלך.

היו"ר ד. שילנסקי;

משמר אזרהי ביהודה שומרון וחבל עזה.

מ.' ותד;

שתי מיליציות בשטחים הכבושים - מיליציה יהודית ומיליציה

ערבית.

אני לא יודע איפה זה השטחים הכבושים.

ניקח מפה ונראה לך.

זה מצריך דיון נרחב יותר. אני מדבר עכשיו על משמר אזרוזי ולא על מיליציה. אם

תרצה תעלה זאת בישיבה הבאה - זה לא נדחה על הסף.

היות ופעם כבר דנו בנושא ששייך ליהודה ושומרון ושכחנו להזמין את אלה

האחראים לאיזור, אני טוענת שדיון כזה לא צריך להתקיים פה אלא בוועדת החוץ

והבטחון, אך אם הוא מתקיים בוועדת הפנים אני מציעה להזמין אליו את מי שמופקד על

הסדר והבטחון באיזור הזה.

היו"ר ד. שילנסקי;

מקובל. אם כן הנושא יהיה - משמר אזרחי ביהודה, שומרון וחבל עזה. יש בקשה של

חבר-כנסת נכבד להרחיב את החצעה. בכל אופן אם תהיה טענה שאנו חורגים מהסמכות בגלל

חתוספת - נדון בהצעה האורגינלית, אני לא אבטל זאת.

בעיות הכפר בית ג'ן

רבותי, אני מברך את כל האורחים.

היתה לנו ועדת משנה בראשותה של חברת-הכנסת עדנה סולודר אשר הקדישה הרבה

מאמצים ועבודה בנושא. היות וחבר-הכנסת נאסראלדין בא אלי בטענה שאנו לא מבקרים

במקום אני רוצה לציין שיושבת ראש ועדת המשנה היתה בחוץ לארץ וחשבתי שיהא זה לא

סביר לערוך את הביקור בלעדיה. אני רוצה לומר לך, כבוד ראש המועצה, שאם חייתי

יוצא לסיור במקום עם 3-2 חברי כנסת בשעח שאצלכם רעשו הרוחות ומתקיים ויכוח

ציבורי חזק מאד הרי אני חושב שהיינו פוגעים בכפר. חבר-הכנסת נאסראלדין לא הסכים

לקבל את טיעוני אלה אך אני מקווה שלפחות אתה תבין זאת. אנחנו עוד נקיים ביקור

במקום.



ד. בו-מאיר;

אני מבקש שהסיור במקום יהיה מתוכנן, כדי שנוכל לפנות לכך זמן, לא כמו הסיור

שאמור להתקיים מחר.

צ. ענבר;

הסיור למחר בוטל.

היו"ר ד. שילנסקי;

אנחנו מקיימים ב-4.6.87ו, יום אי, סיור ואני מודיע שנרחיב את הסיור ונבקר

במגזר הדרוזי במספר מקומות. אני רוצה להודיע שוועדת המשנה קיימת ולא מבוטלת, אך

מאחר והיה ויכוח ציבורי סוער בנושא אנו מקיימים את הדיון במליאת הוועדה. ערכנו

סיור בעיר אילת וליוו אותנו נציגי רשות שמורות הטבע בסיור. שמענו את דעתם בנושא

הזה וראינו תומר. לכן אני חושב שיהיה זה נכון שנפתח בשמיעת דברי האורחים ואחר-כך

נבקש השלמה מחברת הכנסת עדנה סולודר.

ע. סולודר;

אני הגשתי הצעה דחופה לסדר היום. אינני יודעת אם היא תתקבל, אך אני מקווה

שהיא תאושר.

היו"ר ד. שילנסקי;

שמענו קולות די צורמים בנושא הזה בכל מיני הזדמנויות. אני רוצה לומר את

האני מאמין שלי והוא לא רק שלי אני בטוח שאני אומר זאת על דעת תברי כנסת רבים

מאד.

אנחנו בעד יחס שווה לכל תושב ואזרח במדינת ישראל. אני אישית הוכחתי זאת

ולחמתי גם כשאדם לא יהודי קופח יותר מאשר לו היה זה יהודי, וזאת על מנת שלא תחיה

הרגשה שלא יהודי מקופח, בפרט כשמדובר בחברינו הדרוזים. בנוסף לכל הדברים יש לנו

גם ברית דמים במלוא מובן המלה עם תברינו הדורזים. אנו לוחמים יחד, מקריבים יחד

וזה דבר שהוא חזק מכל דבר אתר.

ו

אני רוצה לומר שנתקלתי ברשות שמורות הטבע בכל מיני ויכוחים. פעם היה גם לי

ויכוח הנוגע להתנחלות מסויימת כשאנשי הרשות טענו שיש במקום עצים יפים ואין צורך

להקים שם התנחלות. המדובר הוא בנווה צוף. מה שאני רוצה לומר הוא שגם כאשר מדובר

בישוב יהודי - רשות שמורות הטבע מביעה התנגדות כשהיא מוצאת מקום לכך. יש היום

רצון ונטייה לקדם ולמצוא פתרון לעוולות שנעשו ואני בטוח שכל התמונה הזאת תעמוד

לנגד עינינו.

בהזדמנות זאת אני רוצה לברך את נציג השר ארנס הממלא תפקיד בקשר למגזר

הדרוזי. אני נותן עתה את רשות הדיבור לראש מועצת בית גין.

ש. אסעד;

אני רוצה להודות לידידי חבר הכנסת אמל נאסראלדין ולחברי ועדת הפנים. איני

רוצה להתייחס לעבודה של ועדת המשנה של ועדת הפנים.

אתחיל בזה שאומר שהכפר בית גין חי במצור של רשות שמורות הטבע. כשאני אומר

מצור הכוונה היא למצור במלוא מובן המלה. טבעת החנק הזאת של האנשים המופקדים

כביכול על הטבע מתהדקת יום יום סביבנו, סביב צווארנו.

כפר בית גין כפי שאתם יודעים מצו בלב שמורת הר מירון מזח הרבה שנים.



ע. עלי;

הטבעת היא מכל הכיוונים?

ש. אסעד;

כן, סביב, סביב. אני רוצה להודיע חד משמעית שהטענות שאנשי בית ג'ן הם

כביכול נגד הטבע או הורסים את הטבע, כפי שמפרסמים ומסיתים, הן טענות שאין להן

שתר. כל הכוונה של הטענות האלה היא כוונת הסתה גזעית נגד אנשי בית ג'ן והמועצה.

אני יכול להקריא לכס הצהרות של חברינו ואנשים שמופקדים על הטבע האומרים על אנשי

בית ג'ן ברברים.

היו"ר ד. שילנסקי;

מאמצים רבים הושקעו בהכנת הקמת הישוב נווה צוף וכשהם הפריעו להקמת הישוב

היה זה משום שיש להם ענין בטבע. אז מה?

צי ביטון;

האם נווה צוף הוקם?

א. ביידץ;

לא הוקם בשמורה.

צי ביטול;

אבל אנשי בית ג'ן נמצאים שם 5,000 שנה.

ש. אסעד;

אנשי בית ג'ן הם לא נגד הטבע, הם תלק מהטבע, הם שמרו על הטבע. רשות שמורות

הטבע גרמה עד היום נזק לטבע ולנו גם יחד, כי כפר בית ג'ן קיים 500 שנה באיזור

הזה ונדמה לי שאת החורש, האדמוניות והצמחיה הביאו למקום לא אנשי רשות שמורות

הטבע. התורש קיים, הצמחיה קיימת וכל הטענה הזאת שאנשי בית ג'ן הם נגד הטבע היא

טענה מסיתה. מכפר בית ג'ן הופקעו עד היום 50% מאדמותיו על-ידי ממשלת ישראל והיום

רוצים ממעט האדמה שיש לנו להמשיך ולהפקיע אדמות תחת הכותרת שמורת טבע.

רבותי, לשמורת הטבע הר מירון 100 אלף דונם ולנו יש בסך הכל, כולל השטוז של

הכפר, 4ו-15 אלף דונם.

היו"ר ד. שילנטקי;

ועל כמה הוויכוח?

ש. אסעד;

על 7 אלפים דונם.

צי ביטון;

זה כולל את השטת שהופקע?

ש. אסעד;

זה מה שהיה היה, "איל פאתי מאתי". היום באים לגמור את הענין. אף פעם לא היה

ניגוד אינטרסים בין אנשי בית גין לבין הטבע.



מה שאנחנו מבקשים היום מרשות שמורות הטבע: שוזררו 1000 דונם. זוהי אדמה

פרטית שלנו. זה מה שאנחנו מבקשים ותו לא ושום דבר לא יעזור-, שום פשרה לא תעזור.

רוצים שנשהרר את האדמה הפרטית שלנו לטובת רשות שמורות הטבע. לא נגרם שום נזק

לשמורה כי מדובר בקרקע שנטועים עליה עצי זית מלפני 300 שנה. איזה טבע יש שם? מה

זה מפריע לכם? אנחנו לא הולכים לעקור את הזיתים שלנו כי אנחנו מתפרנסים מהם. אלה

שטוזים שנעוצים עליהם עצי תפוח עץ, שזיף אירופי וזיתים. אנו לא הולכים לעקור את

העצים. זוהי אדמה פרטית שלנו. כל החורש שמסביב לכפר שישאר תחת חסות רשות שמורות

הטבע. יש לנו בעיה עם הקרקע הפרטית שלנו. היום אנהנו מצויים במצב שאנחנו לא

יכולים להתפתח, לא יכולים להתקדם ולא יכולים לבנות שום פרוייקט.

תכננו כמה פרוייקטים בבית ג'ן לפני מספר שנים והגענו לשלבי ביצוע כאשר יש

לנו לכך תקציבים מוגדרים של משרד החינוך, משרד הפנים ומפעל הפיס והנה באה רשות

שמורות הטבע היום, שמה וטו על הענין ולא יכולים לעשות שום דבר.

בבית ג'ן יש בית ספר תיכון זה 9 שנים במבנה שכור, 20 חדרים בבתי הספר

היסודיים. הביוב של בית ג'ן זורם לרחובות. יש בניה בלתי-חוקית וכתוצאה מכך

שולחים את החברה' לכלא ואלה חיילים משוחררים של צבא ההגנה לישראל. מדובר

בתלמידים שעתידים להיות חיילים בצבא ההגנה לישראל. האם כך מחנכים? האם כך רוצים

לשמור על ברית הדמים? יש ברית דמים שאולי אנחנו חתמנו עליה כצד אחד ואין שני

צדדים.

לכן אני אומר ששום פשרה לא תעמוד. אני לא מוכן לנהל משא ומתן על אדמתי. אני

לא מוכן לנהל משא ומתן על זכותי על הקרקע הפרטית שלי שרשומה על שם אבי ושם סבי.

ישנו פתרון אחד ויחיד שרשות שמורות הטבע תיסוג מהאדמות הפרסיות שלנו. כך הם

יוכלו לחיות וכך אנחנו נוכל לחיות ואף אחד לא יפריע לשני.

במשך שלוש וחצי שנים, מאז שאני מכהן בתפקידי, ניסיתי לדבר בכל דרך אפשרית

עם רשות שמורות הטבע, עם שר החקלאות, עם ועדת הפנים של הכנסת, עם הכנסת כולה.

שלחתי תסקיר לכל חברי הכנסת וחברי הממשלה. זה חודש ימים שאנחנו מצויים בשביתה.

האם מישהו התייחס לכך, פרט אולי לכמה אנשים? האם מישהו מהממשלה התייחס לכך פרט

לשר רובינשטיין? איפה הממשלה? איפה הכנסת? יש כמה חברי כנסת שמתעניינים בנושא

והם אמל נאסראלדין, זידן עטשי ותופיק טובי. כך זה לא יכול להיות. אני בטוח

ומשוכנע שאם בעיה כבעיה שלנו היתה מתעוררת בישוב יהודי אזי כל הממשלה היתה עומדת

על ראשה. בזה אני בטוח ומשוכנע.

אפילו הטלוויזיה והתקשורת תוקפים אותנו. כך כותב עזריה אלון: "השחתת שמורת

הטבע... מעשה ברברי". כשאנו רוצים לבנות בית ספר פירוש הדבר שאנחנו ברבריים.

כשאנו רוצים ביוב פירוש הדבר שאנחנו ברבריים.

כרתו עצים בהר מירון ואני מודיע חד-משמעית, ויש לי הוכחות לכך, שזוהי

פרובוקציה של רשות שמורות הטבע, אלה אנשים שלהם שעשו זאת ולא אנחנו. אלה אנשים

שאתם דיברנתם אותם לעשות את המעשה הזה. תפשתם מישהו ולא פרסמתם את שמו למרות

שלפני כן פרסמתם שאנשי בית ג'ן פגעו בשמורות. אתם משמיצים אותנו יום ולילה.

אנחנו שמרנו על הטבע, לא אתם. אנחנו חיים במקום ואנחנו מעוניינים בטבע יותר מאשר

אתם כי הטבע הוא חלק מהחיים שלנו וזה הנוף שלנו. יחד עם זאת, אי-אפשר להתעלם

מהאדם. אי-אפשר לראות רק את הטבע ולהתעלם מבני אדם.

אני רוצה לברך את האורחים הנוספים שהגיעו עתה.

אדוני היושב-ראש, האם זה מתחיל להיות המודל החדש להביא אנשי מפלגות?

אלה חברי המועצה.

ישנה עמי תגובת המדענית הראשית של הרשות, הד"ר אביבה רבינוביץ, אשר אמרה

"לראש מועצת בית ג'ן יש בעיות פנימיות ומאבק נגד אנשים בכפרו. בהיותו

פוליטיקאי ממולת הוא הצליח להסית את תושבי הכפר... הוא עלה על גל של בעיות כדי

לנגח את מדינת ישאל". אלה דברים של המדענית הראשית של רשות שמורות הטבע.

היו"ר ד. שילנסקי;

הודיעו לנו שיבואו חמשה חברים ואישרנו הזמנתם. עכשיו הודיעו שהגיעו עוד

חמשה חברים. אנו מכבדים אותם ולא מקפידים.

ע. עלי;

אני מקדם אותם בברכה. הערתי את הערתי קודם משום שלא יכול להיות שתבואנה

לכאן סיעות פוליטיות. הוסבר לי שאלה חברי המועצה וההבהרה היתה במקומה.

היו"ר ד. שילנסקי;

חבר-הכנסת עלי פשוט לא הכיר את האנשים והוא שמח להכיר את האנשים.

א. נאסראלדין;

מאחר ושמענו את ראש המועצה אשר נתן הסבר מקיף וחשוב מאד, אני מציע שנשמע

עתה את אנשי רשות שמורות הטבע כדי שנדע איך להתייחס.

היו"ר ד. שילנסקי;

ידידנו חבר-הכנסת נאסראלדין,ההצעה שלך מקובלת. אמרתי בהתחלה שנשמע קודם את

יושב-ראש המועצה. יש לנו ועדת משנה שעבדה על הנושא והשקיעה מזמנה, אני מציע

שנשמע את יושבת ראש הוועדה.

ע. סולודר;

היות ואני רואה שאפילו בלי להידבר עם חבר-הכנסת נאסראלדין יש לנו בכמה

דברים קו מחשבה משותף, אני מציעה שנשמע קודם את מר ביידץ ואחר-כך אמסור על עבודת

הוועדה.

ב. שליטא;

אני דווקא מציע שקודם יעירו חברי הכנסת הערותיהם ושאלותיהם. כל פעם זה

אותו דבר ששומעים את מר שפיק אסעד, אחר כך את אנשי רשות שמורות הטבע ואילו חברי

הוועדה לא מספיקים לומר דבר. אני רוצה להתבטא. אני חושב שנציגות הרשות צריכה

להתבטא לאחר שנשמע את חברי הכנסת.

א. נאסראלדין;

יש כאן אנשים שלא מכירים את הבעיה וראש המועצה הסביר זאת יפה. לכן אני מציע

שנשמע קודם את מנהל הרשות.

י. פרץ;

אני רוצה לשאול את ראש המועצה שאלה. אם הבנתי נכון, מר שפיק אסעד, אמרת

שרשות שמורות הטבע היא ששלחה אנשים לכרות את העצים כדי שיאשימו את אנשי בית ג'ן.

האם אתה עומד מאחורי האמירה הזאת?



ש. אסעד;

אני עומד מאחריה במאה אחוז.

היו"ר ד. שילנסקי;

האם תוכל להוכיח זאת?

ש. אסעד;

יש לי עדים.

ב. שליטא;

זה ענין למשטרה, לא לוועדה. יש משטרה שתטפל במי שכרת עצים.

היו"ר ד. שילנסקי;

האם הגשת תלונה למשטרה?

ש. אסעד;

לא.

היו"ר ד. שילנסקי;

אני מציע לך שתגיש תלונה במשטרה. אומרים שבמשטרה יש סחבת. אנחנו נבקש

מהמשטרה להקדים את הבירור בנושא ולקיימו עוד לפני הביקור שלנו.

א. ביידץ;

אני רוצה לפתוח בהתייחסות להאשמות ואולי גם לסגנון. הענין הזה של הסגנון

אולי לא מתאים לשולחן הזה ולכנסת. היתה ועדת משנה של ועדת הפנים אשר מונתה

על-ידי יושב-ראש הוועדה. היו טיפולים של משרדי הממשלה השונים שאפשר להסכים להם

ואפשר שלא להסכים להם. אפשר לקיים הפגנות ואפשר לקיים שביתות, אבל כשלקחו ג'יפ

של פקח תושב הכפר ופרקו אותו - זוהי אלימות. כשאיימו על תיירים מחוץ לכפר

המצויים בשמורה - זו אלימות. כשכרתו עצים ותפשנו את כורתי העצים - זו אלימות.

האשמות מהסוג הזה שהוטחו בנו או פרובוקציה - זה רעיון שאני לא יודע מה מקומו.

אני לא יודע אם לאחר דברים כאלה מתקיימים דיונים ובירור. אם זה חלק מאיכות החיים

והסגנון שמשיגים דברים לאחר איומים, לחצים ואולסימטום, הרי זה חמור ביותר.

אבל, כאמור, אני עוסק בתחום שלי, ואני רוצה שתדעו, לשמחתי, שבנושא של שמורת

טבע ואיכות חיים לא היתה מעורבות מפלגתית. אין ולא תהיה מעורבות מפלגתית כי

אנחנו רשות עצמאית הפועלת בתוקף חוק של הכנסת ואנחנו עומדים לביקורת וכפופים

למערכות. כבר נאמר פה שהפסקנו את העבודה בנופים ביהודה ושומרון, אום באום-צפה.

אנחנו נמצאים באיום של קיבוץ עין גדי על רקע טענה שמושמעת כלפינו; אתם רוצים

שהנמרים יאכלו את הילדים.



עתה אבי רוצה לעבור לכמה עובדות

יסוד. על הנייר, על המפה בבון שרשומים כ-95 דובם אבל בפועל רק כ-5 אלפים

דונם הם בלתי-פגיעים כי הצבא, מצרכים טלו (וזה הולך ומתרחב לדאבונבו)

לקח שטחים. הרטויות הפרישו אדמות מדיבה לטובת שכובה לחיילים משוחררים,

לא השתמשו בזה אך שטח זה ירד מתחום הטמורה ואבי מדבר על חורפיש, עין אל-אסד.

ט. אסעד; עין אל אסד זה בית ג'ן. זה מקום

שהתושבים ירדו אליו בחורף עם העדרים.

א. ביידץ; אבל היום זה כפר עצמאי. ישבו כפר בוסף,

כפר טמעון, טהוא כפר קטן וחי בטמורת

טבע ולכן המצב בהר מירון איבו יוצא דופן מאטר במקומות אחרים ובסקטורים

אחרים.

אבי רוצה לומר במלוא האחריות - ויוטבים

פה חברי המועצה - שדובר פה על 15 אלף דובם. לגבי 95% מהאדמות החקלאיות טל

הכפר אין שום בעיה ואין שום הגבלה בקשר לעבורה ולעיבור של השטחים. מדובר על

95% מהאדמות החקלאיות. יש כ-150 דובם בעייתיים.

ש. אסעד; בהקשר הזה אראה לכם מסמכים של רשות

שמורות הטבע. יש מסמר בו דובר על 500

דובם ויש מסמך שבי בו אמרו 1,500 דובם.

א' ביידץ; כשאמרתי 150 דובם התכוונתי ללא

מעובדים. בשטח הבעייתי, יצדק ראש המועצו

שאמר שזה מתקרב ל-1,000 דובם - שם מעבדים את האדמות, ביטעו בשירים וכל פרט

מעבד וזורע שם מה שהוא רוצה בשקט ובלי הגבלה. אני ממליץ לחברי הוועדה לבוא

ולראות את הדברים בשטח. אבי אומר טוב במלוא האחריות שב-95% מהשטח האנשים

יוצאים בבוקר ומעבדים אותו ואין מפריע להם. לא הפריעו להם בעבר רלא

מפריעים להם היום.

כריתות העצים טהיו בשבה שעברה לא

היו של עצים שביטעו על אדמה פרטית, אלא 85%מ מהם היו על קרקע מדיבה ולכן

בוצעו כריתות טל בטיעות בלתי-חוקיות.

אבי יכול להראות לכם תיקים בגד תושבים

שכרתו עצים לצורך פחמים והשלטון הבריטי עוד יצא בגד זה. אבי יכול להראות לכם

את המסמכים. גם בכפר יש אבשים שיודעים בדיוק מה היה אז.

ש. אסעד; אם לא היינו רוצים לשמור על החורש

ואם הייבו רוצים להשמיד את השמורה

הרי תור 10 ימים אפשר לעשות זאת ולא תראה שמורה.

א. ביידץ; באלימות ובהצהרות תמיד אפשר לצאת

ואת זה אתה עושה יפה.

לכן אבי אומד שלגבי החקלאות אין

בעיה. הבעיה שהתעוררה היא לגבי תחום הבביה והבביה הבלתי-חדקית. כל בביה

בכפר כפופה לחוקי התכבון והבביה ובמקרה טל בית ג'ן יטבם גם החרקים החלים

על שמורות הטבע. כדי לשחרר את הכפר מהתלות בבושא הרשות ומרוצה הטוב או הלא

טוב טל רשות שמורות הטבע החלטבו והבאבו את הבושא לרשויות התכנון, כי כל

ויתור טל שטח של שמורה מחייב אישור טל ועדת הפבים של הכנסת. הבושא הובא

לפבי כשבה וחצי לוועדות ושוחררו שטחים כדי שלא תהיה תלות של הכפר. אתם

רואים פה במפה את השטח האדום ואת הטטח הירוק. השטח המסומן בירוק הוא שטח

מוקפא כשלוקחים בחשבון ישוב של 50 אלף תושבים. זה בערר בהתאם לתכבון טל

מומחים.



מ. ותד בשטח שהוצאתם יש בתים?

א. ביידץ; את זה כדאי לראות בשטח. בחלק מהשטח

יש בניה שאפשר להגדיר אותה איך שרוצים

אבל השטח ברובו הוא שטח פבוי, אבי גם הודעתי שאנחנו, רשויות התכבון ורשת

הגנים הלאומיים בראה שאם יהיה צורך בהרחבת השטח של הכפר כלפי מערב - נמליץ

על שחרור בוסף של שטח, גם אם יהיה מדובר באדמות מדיבה בחלק המערבי ובכך

נאפשר מיתן פתרון לנושאים כמו תעשיה, נופש וכיוצא בזה,

דבר נוסף טנעשה עם רשויות התכנון,

משרד הפנים ומינהל מקרקעי ישראל, הוא שנקבע פתרון לאותה גבעה שהבניה עליה

היא לא חוקית, ברגע שהתכנית הזאת תאושר נמצא פתרון נקודתי לגבעה, כלומר:

לא נתבע הרס של אותם בתים שנננו בבניה בלתי-חוקית אלא ניתן להם אפשרות

להשתלב באופן חוקי, אבל כפתרון נקודתי. אני רוצה שתדעו שהנושא הזה עמד במוקד

הוויכוח, שלי לפחות עם ראש המועצה, אשר מטעמים השמורים עמו עמד על כך

שהגבולות יהיה בסדר גודל אחר ומעמד הגבעה יהיה בעל אופי אחר- הכולבה היא

לאפשר להמשיך את בניית 8 הבתים שישנם שם ולדון עם בעלי החלקות שיש להם סם

עוד מגרשים לגבי המשך הבניה, בגלל מיקומה של הגבעה הזאת היה לבו ענין שהבניה

עליה תהיה בניה במוכה, מה גם שיש כאן שטח אחד שהוא אדמת מדינה עם חורש טבעי,

אני רוצה שתדעו את המציאות הזאת שהיא היא האמת,

האישור של התכנית הירוקה נותן

פתרון ארוך טווח ומשחרר את הכפר מכל תלות ומגע עם רשות שמורות הטבע,

אותו שטח עליו נעשתרו בניה ימצא את פתרובו והממונה על המחוז קיבל את הנישא

הזה על עצמו, הדבר מופיע גם במסמכים שקיבלתם וזה לא יחייב הכנסת אנשים

לבתי סוהר או הריסת בתים,

השכונה של החיילים המשוחררים לא

שייכת לגבעה הזאת,

נקודה אחרת - הביוב. במגע הראשון

שהיה לנו נתנו תשובה חיובית לראש המועצה בנוגע לפתרון בעיית הביוב, אלא

שהתברר לנו, להבדיל ממה שהיה בחורפיש, שלא היתה פה התחייבות שמי הביוב

ינוצלו להשקייה חקלאית, משום כך יש סכנה מוחשית שמי הביוב האלה יגלשו

ויזהמו מי תהום באיזור המזין את הגליל המערבי שיש בו כפרים ערביים,

קיבוצים וכיוצא בזה, משום שלא קיבלנו התחייבות מראש של המועצה לניצול

מי הביוב להשקייה ויותר מכך קיבלנו מכתב התנגדות של חקלאים בו נאמר

שהם מתנגדים לשימוש במי ביוב להשקייה - - -

זה מכתב יזום,

המכתב ישנו ואנחנו מוכנים להראותו,

מכל מקום, הצענו להם מקום לא רחוק

שייתן פתרון גם במקרה הגרוע שתושבי הכפר לא ינצלו את מי הביוב, הפתרון הוא

שמי הביוב יצטרכו לגלוש כלפי דרום כששם יש גם מאסף איזורי לביוב, בבוגע

לפתרון הזה מדובר בתוספת כספית של 120 אלף דולר. זה ייתן פתרון באות מבלי

שמי התהום ייפגעו. אנו מכירים בצורך טל הכפר לחיות בתנאים טובים יותר

ובמציאת פתרון למאגר הביוב, בהקשר הזה הבעיה חורגת מתחומי שמורת הטבע

כי פה מדובר בזיהום של מי התהום, הוצע אם כן פתרון ואני מקווה שהתוספת

התקציבית הדרושה לכך תוסדר וזה לא יהיה על חשבון הכפר,



לסיכום - אבי מרדה במלוא האחריות

טבעיה חקלאית איננה. לבעיית תחום הבניה נמצא פתרון בהצעה המשותפת למשרד

הפנים ולנו ואפטר עוד להתווכח על בליטה זו או אחרת, נוטא הביוב - ברגע

טיימצא הפתרון התקציבי אפטר יהיה לבצע את מה שאמרתי. יחד 'עם זאת אם לא

יימצאו אותם 120 אלף דולר ותהיה התחייבות טל התושבים לנצל את מי הביוב

להטקיית החקלאות למען לא תהיה גליטה טל מי הבירב לאקוויפר - האפטרות הזאת

עדיין עומדת.

ע. סולודר; לפני כשנה הוקמה ועדת מטנה טל ועדת

הפנים לנוטא הזה ואני נתבקטתי לרכז

אותה, חברי הוועדה מלבי היו חברי הכנסת טליטא ווירוטבסקי, כאטר אחד החברים

ביקט להאציל את סמכותו לחבר-הכנסת זיידן עטטי. אבי מוכרחה לומר טהוועדה

התייחסה לענין די ברצינות, קיימה סיור מאד ממצה במקום וקיימה מספר ישיבות.

אני הייתי עוד לפני כן בסיור במקום, לפני טאתייחס לדיוני הוועדה אני רוצה

להתייחס לדבר אחר,

אני מוכרחה לומר טאני טואלת את עצמי

מה טעם בדיון אם מראט נאמר טאין מקום לפטרה וער שרטות טמורות הטבע לא תיסוג

אין פתרון, ראט המועצה אמר טהוא לא מוכן לנהל טרם מטא ומתן על קרקע,

אני רוצה להזכיר לכולנו טאנו באים

בטענות לרשות טמורות הטבע ועם כל הכבוד למר בייוץ וחברי הרטות האחרים הרי הם

פקידים טנתמנו כדי לקיים את האמור בחוק טחוקקה הכנסת, אני מודה טהעברתי

לדוברת טלנו התייחסות לענין,

ט, אסעד; זו היתד, התקפה חזיתית עלינו,

ע, סולודר; אני הייתי הרבה פעמים במקום, כטקרה

מה טקרה אני הייתי בטליחות טל הכנסת

בחוץ לארץ, אבל אני יודעת טיצא לי טם טל מכורה ולכן אני מודה ומצהירה באן טאני

לא מכורה, אני חוטבת טאני עוטה את עבודתי במידת האובייקטיביות הנדרטת ואני

מאד רוצה טיימצא פתרון לבעיה טל בית ג'ן כטס טאני רוצה טיימצא פתרון לבעית

עוספיה ודלית-אל-כרמל, אבל אנחנו חיים במדינת ישראל בה כנסת יטראל חוקקה חוקים

במגמה לטמור על הטבע, הוזכר כאן יטוב אחד שלא הוקם בגלל חוק רטות טמורות הטבע

ואני יכולה להזכיר עוד יטובים יהודיים רבים אחרים טלא יכולים להתפתח בגלל

חוק הפארקים והגנים הלאומיים וכיוצא בזה, לי בתנועה טלי יט ויכוחים עם קיבוצים

כמו גדעונה טלא יכולים להתפתח,

צ, ענבר; זה לא אושר פה בוועדה"

ע, סולודר; אני יכולה לתת רטימה ארוכה טל בעיות

טנוצרו עקב המגבלות טגזרנו על עצמנו,

אס רוצים לנהל מאבק - צריך לנהל אותו

בכיוון טל טינוי חקיקה ולא בכיוון טל קריאות לעבר- רטות טמורות הטבע טהם גזענים

או כאלה המטתמטים בפרובוקציות, כי זה לא מאבק הוגן כי אנו האצלנו לרטות

טמורות הטבע סמכויות של ביצוע, אם הכנסת רוצה לשנות את חוק רטות טמורות

הטבע - בבקשה, טיזמו זאת חברי הכנסת,

ט, אסעד; אבל הטימרט בביטוי "ברברים" זה בסדר?

ע, סולודר; אתה קוטע אותי, הביטוי "ברברים" הוא לא

בסדר בדירק כטהם שהביטוי "אנו לא ניסוג"

לא בסדר,



ש, אסעד; ברור שאנו לא ניסוג, זו אדמה פרטית

שלנו.

ע. סולודר; אבי מציע שלפחות כאן סביב שולחן הכבסת,

המופקדת על שמירת החוק, בבחר לבו

סגנון אחד במאבק שיכול להיות לגיטימי והרי כל אחד נאבק על זכותו,

למדתי את הנושא פה בפירוט וגם בביקורים

ולפי דעתי חלק מהדברים לא קשורים בכלל לשמורת הטבע וחלק מהדברים שמנפנפים בהם

לגבי שמורת הטבע שייכים לתכנית מתאר שקשורה במשרד הפנים. לפני נסיעתי לחוץ לארץ

התקשרתי עם הממונה על מחוז הצפון ועם מר לייבוביץ, יושב-ראש הוועדה לתכנון

ובניה, כדי לבדוק איפה הדברים עומדים. עוזריו של השר ארנס היו במקום ויש פה

סיכום של ישיבה בה השתתף גם מר שפיק אסעד.

ש. אסעד; לא היה שום סיכום, זה פרוטוקול של

ישיבה.

ע. סולודר; כתוב; סיכום פגישה.

ש. אסעד; זה לא סיכום, מר מרזוק עאמר ישב שם - -

ע. סולודר; זה סיכום של פגישה, פרטי-כל מיום 13 במרץ

המתאר את מה שהיה בישיבה, לא אמרתי

שהוחלט דבר או לא הוחלט דבר.

לפי מיטב ידיעתי, הדברים שנשמעו כאן

נמצאים בבירור, אנו יודעים שתכניות מתאר ובירורים על תקציבים אינם דברים

שמחליטים עליהם מהיום למחר" לגבי תכניות מתאר יש התנגדויות שמגישים וכיוצא בזה

ויש גם תהליכים של קביעת תקציבים. אני, למשל, יודעת איזה דיונים היה צריך

לקיים עם כל מיני חיושבים בקשר למערכת כבישים בכפר, עם פתרון כזה ואחר,

הוצעו הצעות בשביל להחיש את התהליך ולהפריד בין תכנית מתאר ישנה לחדשה שבתחומה

נמצא בית הספר על-מנת שאפשר יהיה לסיים את הענין ויש בנושא הזה התחייבויות

של הממונה על המחוז, הדברים לוקחים זמן. זאת אומרת שיש כל הזמן טיפול.

אבל אם מראש מחליטים שלא רוצים בטיפול ואומרים "אנו לא ניסוג והאדמה היא שלנו

ושם דבר לא יעזור" ויש צפצפוף על חוקי מדינת ישראל - זה דבר אחר, אם רוצים

לפתור בעיות יש דרך יש כיוונים וצריך רצון טוב של כל הצדדים, אני אומרת

לידידי מבית ג'ן, גם הדרוזים וגם הצ'רקסים, שאני רואה אותם כאזרחים שורי

זכויות לכל דבר ואני אומרת שכל דבר שהוא במסגרת החוקים שחוקקו במדינת ישראל

אני אתכם, ואני אומרת זאת גם לידידים יהודים שלי שביניהם יש כאלה שלא נוהגים

לפי החוק ויש עליהם ביקורת, אבל אם מראש לא רוצים להשלים עם זה - אזי צריך

ללכת בדרך אחרת ולנסות לשנות את החוק.

אם חושבים שכאן צריך שינוי חוק כי

במסגרת החקיקה שקבעה כנסת ישראל אי-אפשר לחיות ולהתקיים - אז צריך ללכת

בדרך של טינוי החוק,

אנחנו כולנו לא משופעים בערכי טבע

רבים במדינת ישראל, יש לנו מעט מאד ערכי טבע ומי שמכיר את שמורת הר מירון

יודע שהיא באמת נדירה ביפיה, אני בתנועתי לחמתי על הזזת שלושה ישובים

שפגעו בשמורת טבע, תבעתי להזיזם מהמקום, אני אומרת שהשמורות שלנו הן נדירות ,



אני אומרת שלא רק שאפשר למצוא פתרון

אלא גם אפטר לבצל את המקום המיוחד בו מצוייה בית ג'ן כמקום טיכול לטמט

מוקד טל תיירות ותעטיה, אבי לא חוטבת שלאורך זמן אפטר יהיה להתקיים רק על

החקלאות ובעתיד אפטר יהיה לבצל, יפה מאד, את ערכי הטבע המצויים במקום, אדובי

ראט המועצה, אם תסיר התנגדותך לנושא ותפסיק לחטוב טרטות טמורות הטבע היא

הארייב שלך - אזי ביתן בכוחות מטותפים למצוא פתרון, אבי נתקלתי ברצון טוב

לפבים מטורת הדין אצל רטות טמורות הטבע טהיתה מוכבה להגיע לפטרה.

אבי רוצה לומר לאנשי הכפר טאבי הייתי

בוחרת בדרך טל הידברות ובדרך טל בסיון מטותף לפתור את הבעיות וכר אני מציעה להם

לבהוג. אם לא - צריר ללכת לטיבוי החוק,

ב, טליטא; יט לי את מלוא ההבבה כראט מועצה למאבקו

טל מר טפיק אסעד, בסר הכל אבי רוצה

לעזור לכס ואבי גם אעזור לכם, אבל אבי רוצה לומר לכם עכטיו - לר ולכל חברי

המועצה - טאם אתם חוטבים טאם תעלו את העבייבים האלה על פסים טהבה 'מסדרים

את הדרוזים והולכים בגד הדרוזים' אזי אבי מחוץ לעסק הזה כי אף אחד לא הולר

בגד הדרוזים,

ז, עטטי; האם אתה מאיים?

צי, ביטון; במדינה טבה מסדרים פרנקים' אין טום

סיבה טלא יסדרו ערבים,

ב, טליטא; את הדברים הללו אבי אומר כי הדרוזים

יקרים ללבי ואבי לא מסכים טהעבין יעבור

לפסים כאלה, תתקפו פה את אבטי טמורות הטבע כמה טאתם רוצים, אבי מכיר את מר

אלי ביידץ, הוא אלוף מטבה מפואר בצה"ל, האם הוא בגד הדרוזים?

ז, עטטי; אתה מעלה בוטא טלא הופיע אף פעם,

ב. טליטא; המאבק שלך מר אסעד - ואבי מעריר אותר

מאד כראט מועצה - קצת חרג, מטום טאבי

מכיר את החברה' האלה, הם יעטו זאת לכל יישוב יהודי כי הם קבאים לעבין עד

הסוף, אתה יודע מה? - טוב טיט מטוגעים כאלה,

ע, סולודר; הם בסר הכל מקיימים את החוק,

ב, טליטא; קודם כל אבי רוצה טתדעו טצריר בכל

הבוטא הזה להוריד כמה אוקטבות,

מר טפיק, אבי חוטב טאתה טוגה אם אתה בובה את כל העסק הזה על ידי כר טאתה אומר

טרק אלה טהם ידידים באו, כבי מכיר חבר-כבסת מסויים טהיה במספבות ישראל ובמקומות

אחרים ובכל מקום בו הוא מופיע הוא אומר דברים לא אחראיים, תאמין לי טחבר-הכנסת

עובדיה עלי אולי לא היה אצלר אף פעם אבל הוא ידיד יותר גדול לר, אבטים טאין

להם אחריות לשום דבר, לא לקואליציה, לא לשלטון, מופיעים דמסבכים עבייבים,

ביקרנו בקרית טמובה ומה טמעבו בטיחה

עם ראט עירית קרית טמובה?,גם הוא אמר אותו דבר, למה לא באים, איפה הטרים,

גם לקרית טמובה אותן טעבות והאמן לי טאף אחד לא הזביח את קרית שמובה ואף

אחד לא יזניח את בית גין, אם הייתי יודע שיט פה מאבק טבובע מדעות קדומות

דווקא מטום טמדובר בבית גין הרי לא הייתי יותר מדבר לא עם מר ביידץ ולא עם

אף אחד אחר, אם הם לא היו קיימים הייתי מציע טבמצא כאלה, טוב טהם שומרים

על הטבע,

עכטיו אבי רוצה לימר בקול רם את

מה שאמרתי למר ביידץ בסיור טלבו לאילת, אמרתי למר ביידץ טרטות שמורות הטבע



חייבת ללמוד לחיות עם המציאות ועם החיים. החיים חזקים יותר מכל דבר אחר,

אמרתי לו שאם הם יהיו פבטיים הם יפסידו את המערכה בדיוק כמו שגיבורי הטבע

באלסקה הפסידו אותה כשסם התנגדו להבחת ציבור הנפט שם, כי, בסוף הוא הובח

משום שאף אחד לא יסכים לקפוא מקרר- אם יתברר שיש בשמורת טבע מסויימת מאגרים

אדירים של בפט ייחפשו אותו ויוציאו את הנפט מהאדמה. לכן החיים הם חזקים מכל

החוקים. אמרתי זאת כדוגמא. אבל אני מדבר על העקרון. אנחנו צריכים לדעת

שאנו צריכים להמשיך לחיות במדינה הזאת ולהתיישב בה ואיני רוצה בכלל להעלות

על הדעת שיהיה בן אחד מבית ג'ן שלא יוכל לבנות את ביתו, בצורה חוקית כמובן.

לא יעלה על הדעת שיבוא בן ולא ירכל לבנות את ביתו כי קבעו כך או אחרת.

הצורך הזה בהתיישבות והצורך הזד בחיים הוא לפני הכל, לפני כל דבר אחר.

אני ביקרתי במקום באופן פרטי אבל לא

שמעתי את ההסברים במקום. יכול להיות שראש המועצה טועה" יכול להיות שאת

הפיתוח צריך לעשות בכיוון מזרחי ולא בכיוון מערבי, אבל ברור לי לגמרי שאיש

לא יעצור את הפיתוח של בית גין, וכשאני מדבד על בית ג'ן אני מדבר על כל

כפר ערבי בארץ. בנים יצטרכו למצרא את מקומם. כל מי שנמצא בקו הירוק הוא אזרח.

כולי כואב וזועק על כך שלא עושים

מספיק במשטרה בענין הרעלות הדגים בכנסת. אני חושב שזה נושא שהוא חשוב

לכולנו כי הכנרת היא של כולנו. המשטרה לא מתייחסת לנושא כאל פשע נוראי כל-כך

ואני רוצה שהמשטרה תהיה יותר אקטיבית בענין הזה.

יכול להיות שאני חולק במשהו עם חברת-

הכנסת סולודר אך היא צריכה להציג: את העבודה שהיא עשתה פה ביושבת-ראש ועדה.

אני פונה אליך מר ביידץ. אני מכיר

את משפחתך, אתם בני יבנאל גזעיים ויש בך מהיסודות הטובים ביותר של הגליל.

אתה חייב להבין את הענין הזה ואתם צריכים להציע את הפתרון כדי שלא יבואו לכך

כל-כך הרבה אנשים מכובדים ויחשבו שעושקים אותם ולא נותנים להם אפשרות מחיה,

אתם חייבים להיות יותר מציאותיים ולחיות עם המציאות, הכפר בית גין קיים הרבה

לפני שהמקום הוכרז כשמורת טבע.

היו"ר ד. שילנסקי; רבותי, המוזמנים לישיבה הבאה כבר

ממתינים בחוץ. קבענו שנערוך סיור במקום.

נותרו רשומים חברי הכנסת נאסראלרין ומוחמד יתד. את המשך הבירור נקיים בביקור

בתוך הישוב.

א. נאסראלדין; אדוני היושב-ראש, יש לי הצעה.

כבר בית גין סובל מאד כבר שבוע ימים

מהשביתה שקיימת במקום- אני מבקש שנקיים עוד פגישה לפני שנבקר בכפר. אני פונה

אליך כיושב-ראש ומבקש ממך לפנות אל ראש המועצה בבקשה לקבל את ההצעה של הוועדה

שבראשותך, לפיה עליו לתת לנו אפשרות לנסות לטפל בבעיה ובינתיים להפסיק את

השביתה. הוא יכריז על הפסקת השביתה על מנת שהוועדה תוך מספר ימים אר שבועות

תוכל לעמוד על טיב העניינים רתביא את בעיית בית גין לפתרון.

אני מברך את ראש המועצה וחברי המועצה

ואני מציע, אדוני היושב-ראש, שתפנה בשם הוועדה אל מר אסעד בבקשה להפסיק את

השביתה.

א. מור; אני מכהן כסגנו של מר יצחק לייבוביץ

ואני מצטער על כך שלא ניתנה לי רשות

הדיבור,



היו"ר ד. שילנסקי; אבי מצטער אך איז באפשרותי לעשות

זאת משום שקבעבו ישיבה נוספת עם

נציב שירות בתי הסוהר והוא ממתין בחוץ כבר מחצית השעה.

לפעמים נשמעת ביקורת כמו זו, למשל,

של חבר-הכנסת וחד שאנחנו יותר מרי פעילים, אולי אבחנו לא יותר מרי פעילים

אבל זה שאנו פעילים בזה כולם מסכימים,

מ. ותד; אנחנו פעילים אבל ללא תוצאות, האם

נושא בית ג'ן הוא נושא חרש?

כל אחר מסתכל על התוצאות מהכיוון שלי,

אני מקבל את הבקשה של חבר-הכנסת

נאסראלרין לקיים עור ישיבה קצרה לפני הביקור, נרשמו מספר חברים, אני מבטיח

לכם פעילות מאר אינטנסיבית מצירנו, מר אסער, גם חברת הכנסת סולורר, גם

חבר הכנסת שליטא וגם אנוכי ריברנו ברוח חיובית, לכן תן לנו את ההטחה שאתה

נענה לבקשה שלנו,

ש, אסער; אני מצטער על כך שהקצבתם רק שעה

וחצי לריון בבעיה כל-כך יסורית,

היו"ר ר, שילנסקי; אתה חבר כנסת לשעבר ואתה יורע טביום

הראשון שהכנסת מתכנסת לאחר הפגרה לא

מקיימים ישיבות וערות ובכל זאת הקרשנו ריון לנושא,

ש, אסער; חבר-הכנסת שליטא, אני יורע שקטה לך

לשמוע את האמת, אני מכיר את אלה

שבאו לבקר בבית ג'ן ואני אחליט לעצמי מי הם חברי ואני לא מתבייש ולא מפחר

מאף אחר,

אני מקבל את ההצעה של חברת הכנסת

סולורר, אם אתם רוצים לפתור את הבעיה צריך לגשת לשינוי החוק, את השביתה בבית

ג'ן לא נפסיק,

ז, עטשי; החוק לא ישתנה, אל תסמוך על זה,

צ', ביטון; אם תיקח את ההצעות של חברת הכנסת סולורו

וחבר-הכנסת שליטא תישאר בלי עצים ובלי

ררוזים,

ש, אסער; הענין של בית ג'ן הוא ענין רררזי

והוא חלק מהבעיה הכללית של כל הדרוזים.

מה שקורה בבית גין קורה בחורפיש, בדליה וגעוספיה וזו בעיה ררוזית גרידא.

קריאה מצר חבר מועצה; אתם גזלתם את כל הארמות שלנו ואנו

עור שומרים על הגבולות ולא נותנים

לאש"ף להיכנס לכאן,

ש, אסער; חצאי פתרונות לא נקבל, על מטר אחר

מהקרקע לא נוותר, חבל על הוויכוח,

חבל על הזמן שלכם וחבל על הזמן שלנו, על מטר אחר מהקרקע לא נוותר, השביתה

תימשך,



אם כבסת ישראל וממשלת ישראל יחליטו

שבית ג'ן ואנטי לא יוכלו לחיות לפי החוק אנו נתקומם נגד החוק,

א. נאסראלדין; אדוני דאט המועצה, אף אחד דן בזה

ט יגזלו מכם אדמה. הוועדה הזאת לא דנה

בזה והיא לא תיתן לכך יד. הבקטה שלנו היא להפסיק את הטביתה כדי טהכפר יחזור

לעבודה ולחיים רגילים ותיתן לנו חודט ימים לטפל בבעיה. כטכנסת יטראל פונה אליך

אתה צריך להיענות לבקטה ולא ללכת עם הראט לקיר.

ט. אסעד; אני לא מקבל.

ז. עטשי; ביקטתי ממר אסעד בכתב לתת לנו אפשרות

לבחון את הנושא.

היו"ר ד. שילנסקי; אני לא רוצה ללחוץ את ראט המועצה לקיר.

מר אסעד, הפניה שלנו מצויה בפניך.

אנו מבקשים ממך לשקול את הפניה וממליצים בפניך טתקבל את הבקטה.

אני מודה לכולם. היטיבה נעולה.



(הישיבה ננעלה בשעה 13:30)