הכנסת האחת עשרה
מושב - שלישי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 244
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום בי, כ"ט באדר התשמ"ז, 30.3.1987, שעה :12:45
ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 30/03/1987
שמירה ביישובי עימות
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה: ד. שילנסקי - היו"ר
ע. סולודר
ב. שליטא
מוזמנים
¶
תא"ל י. בר - צה"ל.
ז. גסטר -יו"ר המועצה האיזורית גליל עליון
א. מרגלית-מרכז ועדת ביטחון -המרכז החקלאי
סנ"צ ג. נגל- משטרת ישראל - מטה ארצי
סנ"צ א. קיסר - משטרת ישראל מ"מ קצין
ישובים ארצי
י. שף
הי ו "ר ד. שילנסקי
¶
אנחנו נתחיל בישיבה. החברים שאינם יעיינו בפרוטוקול לפני
שהם יצביעו על המסקנות.
לפני שנעבור לסדר היום אני רוצה לומר כמה מילים בקשר
לנושא הישיבה הזו היינו גם בביקור בצפון, היה איתנו גם בן-ציון סופר
ראש המועצה האזורית דרום הגליל, קראנו בעתון שהוא נהרג בתאונה. בשם
ועדת הפנים אני שולה תנחומים למשפחה עם דברי הערכה לאישיותו. הוא
היה גם ידיד אישי שלי. בפעילות שלי באזור גבול הצפון, פעילות אישית
שלא במסגרת הוועדה, אני הכרתי אותו מקרוב התידדתי איתו מאוד והערכתי
את עבודתו. ואני חושב שהאבידה היא לא רק למשפחה אלא לכל הנמצאים
בתחום המועצה האזורית ובגליל בכללותו. שהמשפחה לא תדע עוד צער.
נעביר את הדברים גם בכתב.
אנחנו כמעט עמדנו לסיים את הדיון.והיתה דעה של חברים שלא
נסיים מבלי לשמוע גם את עמדת צה"ל בנושא. שמענו גם על החוסר הגדול
בכוח אדם, שמענו גם דברים חמורים. להשלמת התמונה, אנחנו רוצים לשמוע
את עמדת צה"ל.
תא"ל י. בר ;
אני אתייחס בעיקר לשמירה בגבול הצפון, אני מבין שזו הבעיה
העיקרית שאליה אנחנו מתייחסים. חלוקת הישובים לנושא השמירה בלבד
מופיעה פה על המפה. מבחינת צה"ל המושג ישוב עימות איננו קיים, אנחנו
מכירים בישוב קדמי וישוב שאינו קדמי, ישובים קדמיים הם כל אותם
ישובים שנכנסים בתחום החטיבות המרחביות, או האוגדות המרחביות, או
אוגדת רמת הגולן. ואנחנו יכולים לראות את זה במפה: אוגדה 91 שהיא
אחראית על גבול לבנון, אוגדת 96 אחראית על רמת הגולן, ואם נרד הלאה
אנחנו יכולים לראות את החטיבות המרחביות לפי החלוקה המסורתית שלהם,
עמק הירדן, עמק בית-שאן, בקעת הירדן. דרומה משם הבעיה פחות מסובכת
כרגע, ובהתאם לזה נקבעה חלוקת חישובים. אחראי על קביעת מספר השומרים
בישוב הוא צה"ל, צה"ל קובע כמה שומרים צריכים להיות בכל ישוב. מי
שקובע הוא בעצם אותו מפקד מקומי, באישור אג"מ מבצעים, שאפשר לאמר
שהוא חותמת שלטונות צה"ל.
בקריטריונים לקביעת מספר השומרים בישוב מתחשבים בעצם
בשלושה גורמים משפיעים עיקריים.' האחד, הקירבה שלו לגבול; השני,
גודלו של חישוב; השלישי, אם זה מושב או קיבוץ. הפרדה מטעמי ארגון,
יותר נוח לארגן את נושא השמירה בקיבוץ מאשר במושב, ובהתאם לזה נקבע
תקן או מספר השומרים לאבטחת הישוב כדי לאייש את תפקידי השמירה
שנקבעו אנחנו ניזונים בעצם משלושה מקורות כוח האדם. האחד הוא תושבי
המקום, יש קריטריונים ברורים לחלוטין כמה צריך כל ישוב לתת. אני לא
אערב אתכם בחשבונאות הזאת, אפשר להעביר אותה אם זה מעניין אתכם.
מכלל האוכלוסיה ברת שמירה בישוב, כמה שומרים יכול להעמיד הישוב
ללילה. נוסף לזה יש שומרים בשכר שממומנים על ידי משטרת ישראל, אנחנו
מחברים את אלה ואלה ומחסירים ממספר השומרים שאנחנו חושבים שצריכים
לשמור בישוב. אנחנו משלימים את המספר על ידי אנשי מילואים, ולכן
המספר איננו קבוע, המספר משתנה בהתאם לאותם מרכיבים שציינתי יש
ישובים שמקבלים ארבעה יש שמקבלים שנים, יש שמקבלים אחד, כשעושים את
הסה"כ לפי הגזרות, זאת כמות אנשי המילואים שאנחנו מקצים לצורך שמירה
בישובים.
אנשי המילואים ששומרים יכולים להיות מגדודי טנקים, חיילי
הגמ"ר, מכל מגוון יחידות צה"ל בכל מקום. השנה במסגרת קיצוץ ימי
המילואים בצה"ל ניסינו גם להתיישר על התקנים שקבענו ולרדת במספר
אנשי המילואים שהקצנו לשמירה. לאחר בדיקה מחודשת עם שר הביטחון,
בעצם חזרנו לאותו מספר אנשים שהקצנו בשנה שעברה מבלי לרדת, את
הקיצוצים בימי המילואים לא לעשות בתחום הזה. מה שהסברתי פה עכשיו
זה ממבט של המטה הכללי, אני גם בטוח, בתור מי ששירת כשנתיים בגיזרה
הזאת והיה אחראי על הגיזרה הזאת, שקיימות מדי פעם בעיות איוש של
מספר השומרים, אבל בעיות האיוש הן כבר בעיות מקומיות ואינן בעיות
עקרוניות של כמות כוח האדם שהצבא נותן למשימה של שמירת הישובים.
כדאי פה להוסיף עוד נקודה אחת. גם בתחום הזה אנחנו ניסינו
לעשות אולי קצת יותר אי צדק, אבל לעשות סדר, כי חלוקת הישובים
הקדמיים מתבססת על כל נושא ההגנה המרחבית וההשתייכות לחטיבות
המרחביות.ישוב כמו כפר-סולד לדוגמא אם הוא מעמיד היום 2-3 שומרים
שלו, לדעתנו, הוא לא צריך לקבל תיגבור גם אם מגיע לו, כי הוא ישוב
מרוחק מכל גבול והסיכונים שם הם קטנים. ניסינו בעצם לעשות פה צדק
מכל הכיוונים. הייתי אומר בקצרה, מבלי לרדת כעת לפרוט של ישוב ישוב
ומבלי לרדת כעת לכל המרכיבים, זאת עמדת צה"ל, וצה"ל המשיך לאייש את
מה שהוא מתחייב למרות הקיצוצים שחלים עלינו. אם אנחנו מחוייבים
בקיצוץ ימי המילואים, נצטרך לקצץ במקומות אחרים. עד כאן.
א. קיסר
¶
אמרנו את דברנו בפעם הקודמת ואחזור. מה שקרה בשנה האחרונה
הוא שמשמר הגבול נדרש לקצץ ב-146 שיאי כוח אדם לטובת משמר הישובים,
בעיקבות זה למעשה התעוררה בעיה וקיצצנו גם בישובים שהוגדרו כישובים
קדמיים. הקיצוץ מתבטא ב-50 שומרים.
מדברים פה על שלוש גזרות
¶
ירדן, גליל עליון וגליל מערבי. אנחנו
ארגנו מחדש את כוח האדם שיש לנו 960-967 איש בסך הכל לשנה הבאה,
בשנה הזאת עד היום 960, בשנה הבאה זה יהיו 967 למרות הקיצוצים, מהם
549 הם אנשי משמר הישובים לצורכי לתפקידי רב"שים ולתפקידי שומרים.
אותם 549 איש פרסנו מחדש לפי עבודה שנעשתה במשטרה, עם משמר הגבול
שאחראי לנושא והמגזר החקלאי, ועדת הביטחון, הגיעו לקונסנזוס מסויים,
שאחר כך שזה נכנס בתוך ה-549 שיאים. אם לדייק אנחנו הקיצנו שומרים,
אני מדגיש שומרים ורב"שים, לשלוש הגזרות האלו. מעבר ל-104 שומרים
אנשי צבא שצה"ל תורם לגזרות אלו, אנחנו נתנו .75234 מעירות לשלוש
הגזרות האלו, זה כלל בתקן הקודם 71 שומרים ו-152 רב"שים, ואילו בתקן
החדש 60 שומרים ו-174.75 רבשים, בסה"כ 234.75, דהיינו תוספת לגזרות
אלו .
לאחר שבוצעה העבודה הזאת, המגזר החקלאי עירער על העבודה
שהם עשו למעשה בעצמם, ובאו בטענה שלמרות ההבטחות והסיכומים הורידו
שומרים מישובי קו העימות בניגוד להחלטת ממשלה. אני חוזר ואומר שלא
פוגעים בישובי קו העימות. מאהר והחלוקה הקודמת בוצעה בשיתוף איתם,
ומאהר שהשר נתן הוראה לפי החלטות הממשלה, נתן הוראה ואנחנו עומדים
בזה, אנהנו מהזירים, במסגרת 549 משרות שיש לנו, 50 איש לישובי קו
העימות כשומרים. בינתיים הציעו אנשי הישובים הצעה הדשה, שלא נחזיר
את בל 50 האנשים לישובי קו העימות אלא רק הלקם, בי יש ישובים
שמוותרים על הסיוע הזה בשמירה. השר קבע שהוא מובן לדון בזה בתנאי
אחד, שיביאו בחת י מה בבתב ויתור של הישובים. מאחר שהיו חילופי
מבתבים, אני יבול רק לצטט לבם את המבתב האחרון של השר מ-17/3 למר
מרגלית, שהוא מקבל את מבתבו והוא מבין ששוב חוזרים להצעה הקודמת מ-
11/2, לוותר על שומרים בישובי קו העימות, אם תינתן הסכמה בכתב, והוא
יתן לנו שוב יהד איתם לבצע עבודת מטה על הלוקה מחודשת של השומרים.
מאחר ואני אחראי על השיאים, על פי חוק התקציב, זה נקבע
בחוק חתקציב, אנחנו קודם כל שיחררנו את כל הגיוסים לשומרים בישובי
קו העימות, ומג"ב היום רשאי לגייס את 50 שומרים לישובי קו העימות.
כמובן שאם אנחנו מגייסים 50 שומרים לישובי קו העימות זה מחייב אותנו
במקביל לצמצם מספר של שומרים ורב"שים בישובי העורף, כי הסך הכל הוא
מקופה אהת - 549 משרות. אנחנו כרגע עושים שתי פעולות.- א. אישרנו
למג"ב לגייס שומרים", ב. עושים שוב עבודה משותפת עם מג"ב לפריסה של
התקנים והשיאים על פי חוק חתקציב כדי, שנוכל למלא את חובתנו לשמור
על הישובים וגם לעמוד בחוק התקציב.
א. מרגלית
¶
יש כמה דברים שצריך להעמידם על דיוקם. הטיפול שלנו
בוועדה המשותפת עם מג"ב, היה אחרי שבהצעת התקציב של השנה הקודמת
מספר התקנים נכפל. לא שאמרו
¶
בואו נראה מה צריך, ואנחנו חיינו
מוכנים. אולי עשינו טעות שנכנסנו לסד הזה. לא אמרו לנו: יש מצב כזה,
תיתנו את ההצעה הטובה ביותר המינימלית. לא בך נאמר. אמרו: בתקציב
הבא יש לבם 900, תשברו את הראש. אני אומר עוד פעם כל העסק היה כבר
בתוך סד זה. לא היינו שותפים בקביעת הסד הזה.
דבר נוסף. אגיד את זה בצורה פשוטה, אני חושב שיש פה עבהוב
שהוא טעות של המשטרה, אני לא הייתי מודע לזהה לפני כן, בין שמ"זים
לרב"שים. אתם עושים פה סלט מדברים שאין ביניהם שום קשר. רב"ש ושמ"ז
זה בבלל לא אותו הדבר, אין שום קשר. רב"ש מתפקד 24 שעות ביממה שמ"ז
הוא שכיר ל-8 שעות. קיצוץ של 3/4 ל-1/2 משרה, זה אומר - - -
(ג. נגל
¶
סליחח, זה לא שומרים, 3/4 משרה זה רב"שים)
אני חוזר ואומר, הורדת הרב"ש בישובי העורף מ-3/4 ל-1/2 משרה זה אומר
שישוב של 900 אנשים אין שמירה.
הוספת שמ"ז בישובי הצפון או אי ההוספה, אין לזה שום קשר,
אני רוצה שהנקודה הזאת תהיה ברורה, חידדנו אותה בפעם הקודמת וכדאי
שהמשטרה תהיה מודעת לזה, כי המשטרה חושבת שזה מתמטיקה שאפשר להוריד
ל-1/2 משרה ואחר כך גם ל-1/4 משרה. אין 1/2 משרה של רב"ש.
נאמר שהיתה הסכמה עם השר. אנחנו אמרנו שאנחנו לא מסכימים
לזח, אבל בגלל חמצב הכלכלי הקשה והקיצוצים, עברנו בין ראשי המועצות
והצלחנו להוריד 25 משרות לא שלא צריך אותם, צריך אותם מאוד, רק
לוותר עליהם. בא השר ואמר שהוא רוצה מכתב התחייבות מישובים. לא
אמרנו לו "טוב". זה בלתי אפשרי, אם המשטרה היתה הולכת קצת לקראתנו
כמו שהרבה משרדים הולכים לקראתנו, סלח לי שאני אומר, היינו יכולים
לפתור את הבעיה, אבל המשטרה אומרת הכל 100% .איך ? להגיד במקום 960
עוד 15 משרות, כי ראשי מועצות במצב קשה, בואו נראה איך כל אחד מוותר
על משהו. ראשי המועצות שהם חברי המרכז החקלאי הם חברי הישובים, אצלם
בעיית הרב"ט והשמ"ז הכל ברורה, זה הכל באותה צלחת.
אמרנו שמוכנים באין ברירה לעשות דבר רע מאוד, יש עוד כמה
משרות שאפשר למתוח מפה לשם והמשטרה תשלים את היתר. המשטרה אמרה לא.
באנו עוד פעם ואמרנו, אנחנו לא מסוגלים להביא מכתב מישוב שמתחייב
שהוא לא צריך, זה בלתי אפשרי. כתבנו מכתב תשובה אם להציג את העמדה
שלנו היום אני אומר עוד פעם, א. כמו שהמשטרה ממדרת את האנשים שלה
ויש מדור מרכזי, יש הבטחה, יש מג"ב, יש סיירת, יש להפריד בין רב"ש
לשמ"זים, ב. שמ"ז איפה שיחליטו וכמה, רב"ש בקו עימות במשרה מלאה.
מי שמדבר על פחות צריך לדעת שלא תהיה מערכת. עכשיו לקצץ 50,
כשמחזירים את השמ"זים, זה בלתי אפשרי בלי להוריד לחצי משרה, אי אפשר
להחזיק בשני הקצוות.
ז. גסטר
¶
אני מרגיש את עצמי במידה מסויימת אשם בהצעה הזאת, כחבר
ועדת הביטחון של המרכז החקלאי. כשבאו ואמרו שמקצצים ומקצצים, אני
הצעתי בוועדת הביטחון של מרכז החקלאי לעבור בין ראשי מועצות ולנסות
למצוא פשרה בסד הזה. אנחנו צריכים כמינימום שהרב"שים וישובי העורף
לפחות יקבלו 3/4 משרה, אחרת המערכת הזאת נהרסת, אנחנו צריכים
שבישובי קו עימות תהיה עזרה משמעותית בשמירה. שמחתי לשמוע מנציג
צה"ל אותם מספרים, אבל בשטח יש בינתיים ירידה. אני מקווה שמה שאמר
תא"ל בר יקויים. כרגע יש קיצוץ במספר אנשי המילואים שעומדים לרשות
השמירה. ניסינו לשכנע את האנשים שבמצוקה הזאת ננסה למצוא דרך לצאת
מהעניין הזה, כדי שנוכל לגמור ומישהו קצת יבוא לקראתנו כדי לשמור על
המערכת של העורף אנחנו משקיעים בה זמן וכספים רבים, עבודה רבה, אם
יורידו 1/2 משרה, המערכת הזאת תהרס, ננסה לצמצם קצת פה ושם, נטיל
קצת על עצמנו וננסה לעמוד בזה.
היה מיעוט שאמר אל תגידו מה שאתם צריכים, מי שצריך לשבור
את הראש, ישבור את הראש. יש לנו תכונה מוזרה לנסות להתחשב במצבים.
ניסינו להציע איזה הצעת פשרה, הצעת הפשרה הזאת אומרת במקומות
מסויימים להתפשר ולהסתדר קצת עם המילואים וקצת להטיל על הקיבוץ
ולנסות איכשהו לצאת מהעניין הזה. היום בשטח אין שמ"זים והעול של
השמירה כבד מאוד. אני מקווה שהמג"ב יעשה מאמצים. אם יש הוראה לנסות
לאייש את המשרות האלה, לפחות שהעניין הזה יבוא קצת על פתרונו. אני
מקווה שצה"ל יעמוד בהבטחה ולא יורידו את מספר ימי המילואים כפי
שהובטח כאן, ואז אנחנו צריכים באמת למצוא איזה דרך אחרת. אנחנו
היו"ר ד. שילנסקי
¶
אני רוצה להפנות את תשומת לבכם שאנחנו שקלנו בפעם הקודמת
גם את הבעיה המסיבית והכבדה של המשטרה, שיש בה קיצוצים. אני מבין
את האילוצים. עומדת השאלה אם להוריד שוטר מאיזור תל-אביב ולהציב
אותו.- שם. בתל-אביב יש פשע ,יש גנבים ויש בעיות וחמורות, אבל מול
ביטחון בצפון, שהוא שאלת חיים, אני מעמיד קודם כל את שאלת החיים.
י. שף ;
מודבר פה על מספר כל כך קטן של תקנים, שאני חושב שמה
שהשקענו לצורך חיפוש דרך כבר עלה יותר מ-15 תקנים שהיו פותרים את
הבעיה, אינני בא אליכם, בטענות חס וחלילה, אני מדבר על המערכת. בסוף
הדיון בפעם שעברה אני הסברתי דבר ואני רוצה להדגיש אותו. מתוך
התקנים האלה 200 תקנים ניתנו במפורש למיצפים, הוקמו 33-34. ו-99
הראשונים שניתנו פעם אחת אחר כך ניתנו עוד הפעם, עם עליית חישובים.
השאלה שעומדת היום לדיון, לפי הערכה שלנו, היא כבר לא המספר, יש פה
עיקרון. השאלה המרכזית, להערכתנו ולהערכת ועדת הביטחון של המרכז
החקלאי והתנועות, אחרי דיון שהיה עם התנועות וראיה כוללת, אם היום
יקצצו בנושא של הרב"שים, ייפגע כל הנושא של ביטחון גם בחרום וגם
בשוטף, מפני שלא יהיו אנשים שיחזיקו את העניין.
היום השאלה שעומדת לדיון אם יתפורר השלד, חוט השידרה של
אחזקת הישובים. על זה צריך להיות הדיון. הנושא לא עומד על השמ"ז,
השאלה היא אם אנחנו תופסים את העיקרון שרב"ש מוכרח להיות בישוב
עימות ורב"ש מוכרח להיות בישוב עורפי. אם כן, השאלה השניה היא כבר
שאלה שולית. אם נגיע למסקנה הזאת, אי אפשר לקצץ 50 משרות של רב"שים.
אנחנו תרמנו במסגרת על ידי ישובים שכיום, הם לא מתחייבים לעוד שנה,
לעוד שנתיים, כיום יש להם אפשרות לוותר על הנושא של השמ"ז מאלף
סיבות, חלק בישובי העימות וחלק בישובים אחרים. אמרנו שאם לנו יש
כרגע 25 משרות שהצלחנו לחסוך, חסרות עדיין 15 משרות על מנת להשלים
את 50 המשרות החסרות בקו העימות. באנו למשטרה והצענו אפילו בצורה
זמנית למצא את הפתרון. אני אומר דבר המור, אנחנו לא הרגשנו רצון
לשבת איתנו בעניין הזה. אם לא 15 אפשר 4, אפשר 5. יכול להיות שישנה
הצעה, אני שמעתי אותה פה בפעם ראשונה. אם עושים כאן עיסקה, שלדעתי
היא לא טובה לנו ולא טובה לכם, שבסה"כ אנחנו מדברים על 967 משרות,
זאת אומרת שמכניסים גם את הסיירות. אני לא מדבר על החוק, אני מדבר
על המסגרת. אתה צריך להבין שאנחנו מדברים על מהות ולא על המסגרת. אם
מישהו מנסה לבוא ולהגיד שיש אופציה לקצץ בסיירות ולהעביר למסגרת
הזאת, אני חושב שזה יהיה אסון.
ע . סולודר
¶
אני חברה בוועדת הכספים ואני קצת חצויה, אני יודעת מה
האילוצים על המשטרה. יחד עם זה כחברה בתנועה הקיבוצית, כחברה בישוב
ספר, אני יודעת מה זה במשק, בעיקר במשק ספר או במושב ספר מה העניין
הזה של הביטחון מטיל על המשק לאורך שנים. בעצם המבנה שבנוי על
השמ"זים ועל הרב"שים זה שלד שעליו אתה מלביש את כל ההתנדבות,
במקומות אחרים קיימת על ידי משמר אזרחי או משהו כזה. לא יעלה על
הדעת בישוב עורפי להוריד את השלד של משטרה או אלמנט של ביטחון, שאתה
צריך אותו בוודאי גם בישוב יותר קטן או בישוב עורפי. אנחנו לאורך
השנים נושאים בעול זה באופן עצמאי ובדרך של התנדבות, לפני ואחרי
המשמר האזרחי. עכשיו יש מצוקה ויש קיצוצים, ולא פעם קורה שיש
הויכוחים בין צה"ל למשטרה ואנחנו נופלים בין הכיסאות, כי כל גורם
אומר שהחובה היא של השני, ואתה נשאר באמצע. גם זה קורה.
הדיון שלנו הוא בעיקבות הצעה לסדר של חה"כ שליטא על שמירה
בישובי העימות. זו הבעיה החריפה, אם כי כל אחד מאיתנו יודע שהיום גם
ישוב במרכז הארץ, בקו החוף או במקום אחר, יש לו שאלות ביטחון. אני
לא בטוחה שנוכל לפתור את הבעיה סביב השולחן הזה, כי אנחנו יכולים
להוציא מסקנות כלליות ולומר שהדבר נדרש, אבל למשטרה יש אילוצים שלה.
היות והתנועות הלכו לקראת פתרון והויכוח התכווץ ל-15 משרות. אני לא
חושבת שהמשטרה לא הולכת לקראתם, בסה"כ אנחנו מקיימים כל החיים איזה
שותפות, מגעים שותפים, יש לפעמים לחצים אני יודעת גם את הלחצים של
הצד השני. יחד עם זה ודווקא בגלל שאני יודעת את הלחצים של הצד השני,
אתה עובד לפי החוק ואנחנו לא יכולים להגיד שלא תעבוד לפי החוק, בכל
זאת הייתי מציעה שתימצא דרך לשבת בפורום יותר מצומצם, לא בפורום של
ועדת הפנים, מפני שאנחנו מדברים פה על מספרים קטנים מאוד. שבהם תלוי
הרבה.
אנחנו עלולים להרוס את שיטה שהיא עובדת לאורך כל השנים.
זאת אנחנו צריכים למנוע. צריך לשמור על הרב"ש, הוא חוט השידרה. יום
אחד יש מצב חרום ואתה צריך יותר אנשים, יש לך חוט שידרה. אם תוריד
3/4 ל-1/2 משרה לא יעמדו בזה. גם ככה זה מאוד לחוץ. אני חושבת שאין
ברירה, מוכרחים לשבת בפורום יותר מצומצם ולמצוא דרך. אני חושבת
שצריך פשוט לעבוד כמעט שמית, שם שם, או אזור אזור, ולמצוא מוצא,
מפני שבעצם כל צד מנסה ללכת לקראת השני. אני אומרת למשטרה, החשש שלי
שאם אנחנו לא נמצא כאן את הפיתרון, אנחנו נשמוט שיטה שהוכיחה את
עצמה. לא הייתי רוצה שבגלל מצוקה, שאני מקווה שהיא מצוקה זמנית
בתקציב של התקנים, אנחנו נפספס דבר שהוא נתן לנו ביטחון במשך שנים.
סנ"צ ג. נגל
¶
נורא לא נוח לי, כי אני יכול להיות נחמד ולהבטיח ניסים
ונפלאות, אבל אני יודע מה היכולת שלנו. אני מבקש לשים פה כמה נתונים
על השולחן. אנחנו בשנת 1987 קוצצנו ב-700 משרות למעשה, 600 הקפאה
100 ויתור סה"כ 700 משרות. הוספנו באותה מסגרת 7 משרות למשמר
בישובים, מ-960 ל-967. קודם כל במקום להוריד 25 או 30, כמו שהורדנו
את זה לבקרי הגבולות, או כמו שתיכננו לסגור את תחנת ראש-פינה ולא
סוגרים בסוף, אנחנו לא נגענו כאן והוספנו למשמר. זאת אומרת, למשטרת
ישראל יש לא רק עניין יש גם סנטימנטים, אנהנו חיים כל השנים טוב
מאוד עם משמר הישובים. ראיתי פה נתונים, שכחתם שמממשמר הישובים שהיה
פעם 1,150 או 1,200, הורידו והיקצו בשביל מחלקות הסיור של המגזר
החקלאי. (י. שף
¶
זאת התשובה היחידה שיש למשטרת ישראל, לצערי
הגדול.) לכם יש אופציה, מאחר ואנחנו לא יכולים להוסיף לכם, כבר
הוספנו ויותר לא מסוגלים, מצד אחד, ומצד שני אנחנו לא יכולים לא
לבצע את ההנחיות ואת חוק התקציב להוריד 700 איש, פשוט מאוד לא
נותנים לנו שכר עבורם, לכן לא נשאר לנו ברירה לחפש פתרונות.
אם אתם חושבים, אני נתפסתי עכשיו במשפט שלך, אם אתם
הושבים שיותר חשוב לכם עוד 15 שומרים בישובי קו העימות אנא תציעו
לנו להוריד את סיירת המצפים וניתן לכם אותם בתור שומרים. אני חייב
להיות דבק בסיכום של שר המשטרה. (ע. סולודר : מה זה סיירת המצפים,
זה של עם ישראל.) אם יש לנו 960 או 967 עכשיו, 590 לא מספיק? בואו
נוריד משם ונסכם את זה,.אתם לא רוצים את זה, וגם אנחנו לא רוצים את
זה. אני רוצה לבוא עם משהו קונסטרוקטיבי. הרי צריך לגמור עם כל
הסיפור הזה פעם אחת, כי מהישיבות לא יהיו לכם שומרים. אני מציע,
א. אני מסוגלל להעביר את ההחלטה שאם אתם מוותרים בשלב זה על 25
במקומות מסויימים, אנחנו שומרים סה"כ על רמת גיוס, נגייס אותם בתור
שומרים בשבילכם, מה שאתם רוצים בסיכום עם מג"ב; ב. בלאו הבי יש בל
הזמן פער בגיוס לסה"ב שומרים והב"שים, אז בבקשה, נשים תמיד ויסות לא
לתקנים אלא על הגיוס ונשמור על הרמה של 967. היום הסרים לך 19 או
20. אני שומר ועומד במדיניות שהשר קבע, שבמסגרת של 970 אני משהק,
אבל אתם אל תבואו עוד פעם, ושזה יהיה גם בפרוטוקול, אל תבואו ב-1988
עוד פעם.
הי ו"ר ד. שילנסקי
¶
אני שמה על תופעה, שהיא איננה תופעה יום יומית אצלנו,
שתוך הדיונים והשיהות הגעתם להבנה. אני מאהל לבולם הצלהה. הבעיה
פתורה.
הישיבה ננעלה.