הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 239

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי, י" נאדר התשמ"ז, 11.3.1987, שעה 09.30

(ישיבה פתוחה לעתונאים)



נכחו;

די שילנסקי - היו"ר

בי שליטא

ד' בן-מאיר

עי עלי

אי נחמיאם

עי סולודר

ת' זיאד

מי וירשובסקי

אי ורדיגר

ר' פנהסי

אי נסראלדין

אי ויינשטיין

די דנינו

אי סרטני - במקום הה"כ פי ותד

יי פרץ

יועץ משפטי של הוועדה; צי ענבד

מזכיר הוועדה; יי גבריאל

ד ש מ ה; מזל כהן

סדר-היום; א. אישור סיכום בענין היטלי ארנונה ברשויות המקומיות.

ב. אישור סיכום בענין הרהבת תחומי השיפוט של ישובים

ערביים ביהודה ושומרון.

ג. אישור מסקנות בנושא התנהגות המשטרה בעת הפגנת כהנא

ביפו - הצעה לס"ה של חברי הכנסת: חי טובי ומי ותר.

ד. אישור מסקנות בנושא התפרעויות באוניברסיטה העברית -

יי מצא, ר' כהן ודי דנינו.

ה. פקודת העיריות (תיקון מסי 32), התשמ"ו-1986.



היטלי ארנונה ברשויות המקומיות

היו"ר די שילנסקי;

אני פותח את הישיבה.

מי בעד ישיבה פתוהה לעתונאים?

הצבעה

שהישיבה תהיה פתוחה לעתונאים

היו"ר די שילנטקי;

היטלי ארנונה ברשויות המקומיות. הצעה אחת

הוכנה על-ידי ועדת המשנה והצעה שניה הוגשה על-ידי חברי הכנטת: די בן-מאיר, אי

נטראלדין, עי טולודר ו-בי שליטא. אני מעמיד הצעות אלה להצבעה.

ת' זיאד;

לא הטפקתי לקרוא את ההצעות.

היו"ר די שילנטקי;

חה"כ זיאד, ישבנו הרבה שעות. אתה לא יכול היום כאשר קבענו את הישיבה להצבעה

להתחיל להסביר.

מי בעד ההצעה כפי שהוגשה על-ידי ועדת המשנה בראשותו של חה"כ ורדיגר ירים את

ידו? מי בעד ההצעה שהגישו מטפר חברי כנטת?

הצבעה

בעד הצעת ועדת המשנה - 7

בעד ההצעה השניה - 4

נמנעו - 3

הצעת ועדת המשנה בנושא היטלי ארנונה ברשויות המקומיות התקבלה

בי שליטא;

אני מתכוון כחבר כנטת וכחבר הנהלת מרכז השלטון המקומי להמליץ לא לקבל את

ההמלצה הזאת.

היו"ר די שילנסקי;

מי שרוצה להגיש הצעה נפרדת יכול לעשות את זה עד יום שני.

בי שליטא;

כל הרשויות המקומיות העלו את המטים.

אי ורדיגר;

אז יחזירו את הכטף.



בי שליטא;

לא ימלאו את זה.

נמנעתי, כי אני חושב שבמקרה זה היה אפשר להגיע לקונסנזוס ועמדה אחת של כלל

הוועדה. אני לא רואה שיש פה חלק שמייצג את השלטון המקומי וחלק שמייצג את האזרחים

אלא להיפר. מאחר וכל המלאכה הזאת לא מצאה חן בעיני, של להיות חלוקים במקום

מאוחדים, לכן נמנעתי.

ע' סולודר;

אני נמנעתי.

אי נחמיאס;

איר את יכולה להמנע כשאת חתומה על ההצעה השניה?

אני מבקשת להבהיר ואמרתי את זה לחה"כ דב בן-מאיר אתמול בערב. נמנעתי ובקשתי

להוריד את שמי מההצעה כי אמרתי שאני רוצה לבדוק את הענין. אתמול בערב הסתברו לי

עוד כמה דברים. אני מצטרפת לדעתו של חה"כ נחמיאס ואני חושבת שאפשר היה לנסות

להגיע לאיזושהי מסקנה משותפת. אם לא מאוחר אני מציעה לעשות עוד מאמץ.

ב' הרחבת תחום השפוט של ישובים ערביים ביהודה ושומרון

היו"ר די שילנסקי;

הנושא השני הוא; הרחבת תחום השפוט של ישובים ערביים ביהודה ושומרון. יש לנו

שתי הצעות. הצעה אחת שהוכנה על ידי; והצעה שניה שהוכנה על-ידי חה"כ נחמיאס.

מי וירשובסקי;

יש לי משפט אחד קצר. לא נסחתי אותו. "הוועדה רושמת לפניה את הודעתו של

מתאם הפעולות בשטחים".

די דנינו;

אני רוצה לומר משפט אחד לפני ההצבעה.

היו"ר די שילנסקי;

אני לא נותן.

די דנינו!

אם אתה לא נותן, אני מבקש התייעצות סיעתית.

היו"ר די שילנסקי;

אי-אפשר. כבר בקשת על הנושא הזה התייעצות סיעתית.



די דנינו;

על זה לא בקשתי.

היו"ר די שילנסקי;

תאמר את המשפט.

אני חושב שההודעה שמסר הממונה על השטתים היא כל כך ברורה ויש הרבה דברים

שניתנים לבדיקה . לפני ההצבעה. לכן אני חושב שצריך למצוא דרך לאחד את שתי ההצעות

לפני ההצבעה.

היו"ר די שילנסקי;

את הכל היה צריך לעשות קודם.

אני מעמיד להצבעה את ההצעה שאני הכנתי, את הצעת חה"כ נחמיאס ואת הצעת חה"כ

וירשובסקי.

הצבעה

בעד הצעת יו"ר הוועדה - 8

בעד הצעת תה"כ נחמיאס - 4

בעד הצעת חה"כ וירשובסקי - ו

הצעת יו"ר הוועדה התקבלה

אני מבקש לצרף ולהניח על שולחן הכנסת את הצעתי.

זה לא מונח על שולחן הכנסת. בסיכום זה יהיה.

ג. התנהגות המשטרה בעת הפגנת כהנא ביפו

אני מעמיד להצבעה את הצעת הוועדה בנושא: התנהגות המשטרה בעת הפגנת כהנא

ביפו.

הצבעה

בעד ההצעה - רוב

נגד - מעוט

הצעת הוועדה התקבלה



ד' התפרעויות באוניברסיטה העברית

היו"ר ד' שילנסקי; הגעה נוספת היא בנושא: התפרעויות

באוניברסיטה העברית. מי בער ההצעה?

מי נגר?

הצבעה

בער - 5

נגר - 1

הצעת הווערה התקבלה

ה' פקודת העיריות (תיקון מס' 32), התשמ"ו-1986

היו"ר ר' שילנסקי; עור נושא להצבעה: פקורת העיריות (תיקון

מסי 32), התשמ"ו-1986. "1. בפקורת

העיריות (להלן - "הפקודה"), אהרי סעיף 129, יבוא: נוסה סעיף 130 המוצע

על-ידי הברי הכנסת רב בן מאיר ועובריה עלי; ונוסה סעיף 130 המקובל

על הה"כ וירשובסקי.

אני מבקש לאפשר לי להסביר את ההברל,

למעשה יש תילוקי-רעות בנקורה אחת בלבר.

ליתר הסעיפים בהצעת החוק אנתנו מסכימים. אבל הנקודה הזאת היא היונית

והיא לרעתי קובעת לגבי גורלו של ההוק. בעור שההצעה שלי אומדת שבשלוש

העיריות הגרולות, נאמד מועצה עיריה שמספר הבריה הוא 27, והיום זה

בשלוש העידיות הגדולות במדינת ישדאל, שם תהיה חובה; וביתד המועצות

זה דשות. חייבים להפדיד בין דאשות העידיה לבין דאש המועצה, זאת-אומרת

בתל-אביב, חיפה וידושליס חובה לעשות את ההפדדה הזאת. ביתד הרשויות

המקומיות זה נתון להחלטתן. ההצעה השניה אומדת שזה יהיה דצוני לפי

החלטת המועצה. מדוע עשיתי את זה בעידיות הגדולות בלבד, כי דציתי

להנהיג את השיטה הפדלמנטדית בדיוני מועצת העידיה באופן הדדגתי.

ההצעה של חברי הכנסת: רב בן מאיד ועובדיה

עלי היא הדבה יותד מתקדמת מהפילוסופיה

שלך.

היא משאידה את זה לשיקול דעת בכל המקומות.

בשלוש העדיס הגדולות שמספד הבדי המועצה

בהן הוא גדול, שם זה הכדחי ודציתי להנהיג את החובה. אם זו לא תהיה

חובה, שום עידיה גדולה לא תלך בכוון הזה. לכן ההבדל הזה הוא מהותי.

כי אם לא נקבל את ההצעה בדוח שלי, למעשה זו תהיהכאבן שאין לה הופכין-

אם תתקבל ההצעה שלי, יש דדך של התחלה בעדים הגדולות ולאט לאט תוספנה

עדים אחדות.

ברף המונח לפניכם, סעיפים 131 ו-132 מופיעים

כנכללים בנוסח המוצע על-ידי חבדי הכנסת

דב בן מאיד ועובדיה עלי. אני מניח כך גם לגבי ההצעה שלך שמדבדת על

יו"ד המועצה,



מיי וירשובסקי; כן. הסעיף היחידי הוא סעיף 130.

ע' עלי; לגבי סעיפים 132-131 אין ויכוח. אנחנו

מדברים על הבדלים בגישה. המלה רשאית

או לחייב זו עילת המחלוקת. בעוד שחה"כ וירשובסקי רוצה לחייב לבחור

בראש מועצה שהוא אינו ראש עיר, דהיינו מאבקי כה בין ראש העיר לראש

המועצה, אנחנו סבורים, לא רק במועצות ערים גדולות, גם במועצות ערים

שמנין חברי המועצה עולה על 21, רשאיות לבחור יו"ר מועצה מבין

חבריהן, זה דבר אחד.

ההבדל השני הוא, שחה"כ וירשובסקי

מאפשר למועצות שמספר חבריהן פחות מ-21 לבחור מבין חבריהן יו"ר

מועצה. מה נוצר? נוצר מצב מאד מצחיק. כל מדינת ישראל, 232 רשויות

מקומיות, היא בערך חצי ברוקלין, מחצית העיר ניו-יודק,

יש כאן תהליך דינמי ואני לא חושב שאפשר

לעצור אותו באיזשהו מקום. אם אתה נוטל את כל האפשרויות של ראש המועצה

לתפקד, אתה הופך אותו לבובה, לכן אנחנו מציעים ברשויות מקומיות בהן

יש למעלה מ-21 חברי מועצה, הן רשאיות לבחור יו"ר מועצה.

הצעה לסדר. אם ועדת משנה יושבת ודנה

בנושא מסוים ומביאה למליאת הוועדה,

חברי הוועדה חייבים להביע את דעתם. יש לי הערות בנושא הזה.

ע' עלי; היה דיון.

י' פרץ; לא היה דיון במליאת הוועדה.

היו"ר ד' שילנסקי; הרי הנושא הזה נדחה כמה פעמים, יכולת

לומר את זה בכל פעם שהנושא הובא לכאן.

נקבע ונאמר שהיום מצביעים. אין פה מה לשמוע,

י' פרץ; אני רוצה להביע את דעתי. ועדת המשנה

אינה מוסמכת לסכם את הנושא.

תערער על זה.

אי נחמיאס; אני מבקש מכס לתת לחה"כ פרץ לדבר. זה לא

ענין של לחטוף הצבעה, אם שני חברי כנסת

מבקשים כמה משפטים להבהרה, אנחנו לא צריכים לעמוד על קוצו של יוד.

היו"ר די שילנסקי; אני מודיע שההצבעה היוס לא תתקיים. אבל

מי שרוצה להביע דעה יביע אותה עכשו.

בי שליטא; למה היא לא תתקיים?

היו"ר די שילנסקי; אתם יודעים שאני נוהג במתינות. ואני לא

רוצה להביא לחדודים על דברים שאין חשיבות

בהם. אני יכול להגיד לכם עכשו שבשלב זה אני תומך בהצעה של חה"כ וירשובסקי,

אבל עמדתי להמנע ולאפשר לנמנעים למסור הודעה. אבל ויתרתי על זה כי לא

רציתי לדבר.

אני מבקש מכולם לקצר,

הסעיף הזה הוא סוב ואני בעדו, אבל אני

מבקש לחייב מועצה שהיא מונה למעלה

מ-21 חברים. למטה מזה, היא רשאית. אסביר למה.

בהרבה מדינות באירופה יש גם יו"ר מועצה,

גם ראש עיר וגס מנכ"ל ואין התנגשויות. אבל מה שחסר פה ואת זה אמר

חה"כ עלי, אס ניתן להוסיף לסעיף שיו"ר המועצה לא יהיה בשכר בדי שלא

יהיו פתחיס.

מי וירשובסקי; זה קבוע במפורש.

בסעיף 129 לפקודת העיריות נאמר שראש עיריה

וכל סגן ראש עיריה רשאי לקבל את משכורתו

מקופת העיריה.

י' פרץ; פה אני רוצה להכניס את המלה לא רשאי אלא

חובה.

מי וירשובסקי; אני מוכן שזה ייכתב במפורש כדי להסיר כל

ספק.

י' פרץ; אתה לא מתנגד לשינוי שהצעתי?

מי וירשובסקי; אני צריך לשקול את זו!.

אי ורדיגר; גם אני רשמתי את הנקודה של "ללא שכר".

כאן אפשר להסביר שהיו"ר מקבל שכר. זו

נקודה חשובה.

ההצעה של חה"כ וירשובסקי נראית לי כיותר

מעשית אס אנחנו באמת רוצי0 להשיג משהו. מה היתה הכוונה? הכוונה היתה

למנוע מצב שקורה ברשויות המקומיות הגדולות- אפשר כנסיון בשלב אי

לחייב את שלוש העיריות הגדולות ואחר-כך לתקן.

די דנינו; אדוני היו"ר, הרעיון הזה נולד למעשה

עקב כל מיני דבריס שהתרחשו ברשויות

המקומיות. הרעיון הזה בא כדי לתת אפשרות שלא יהיה מלך אחד שיעשה

כל מה שעולה בראשו ולא מתחשב באף אחד. לכן זה סוב שיצויין שיו"ר

המועצה לא יקבל שכר. אני תושב שזה רצוי.

אילו היו אומריס חובה על עיריה שיש בה

17 חברי מועצה ויותר, זה היה נותן יותר פעילות לאותה עיריה ולאותה

מועצה על-מנת שתפעל בצורה יותר מסודרת ולא בצורה דיקססורית. היוס

שלוש העריס הגדולות פועלות בצורה כזאת ולא מוכנות לשמוע את חברי

המועצה. לכן אני מציע לתקן את הצעת חה"כ וירשובסקי ולומר לגבי

עיריה שיש בה 17 חברי מועצה ויותר, תהיה חובה ולגבי היתר, תהיינה

רשאיות. יכול להיות שבמשך הזמן נתקן את השאר.



ת' זיאד; כל הנושא הזה לא נראה לי משתי סיבות.

הסיבה הראשונה, לפי רעתי יהיה פה נסיון

לסחר-מכר מפלגתי. ראש העיר הוא לא רק איש אינדיבידואלי בפעולתו.

הוא מייצג את החלטות המועצה. יש הוק. הוא מוכרוז לעבוד לפי החוק.

סיבה שניה, בשתי ההצעות אין שום הגררה

בעלת תוכן לתפקידו של יו"ר המועצה. לזמן את ישיבת המועצה, דברים

פורמליים ולא יותר מזה.

די דנינו; לזמן ישיבת מועצה כי לא מזמנים.

ת' זיאד; יש חוק. אני חושב שהדמוקרטיה מוצאת את

ביטויה בשמירת החוקים, אם ראש העיר לא

עושה את זה, יש בית משפט שידריך אותו. אני מציע לא לעגן את זה בחוק.

אין בחוק כדי למנוע בעדו לבחור יו"ר מועצה. מכח החלטת המועצה הוא יכול

לקבל סמכויות ולפי דעתי אין צורך שמחייב דבר כזה.

היו"ר ד' שילנסקי; כחבר הוועדה אני רוצה לומר שאני חושב

שזה יהיה נכון מאד לגבי שלוש הערים הגדולות

לקבוע הלכה, כי אחרת, אם תהיה המלצה, אני לא מאמין שהיא תתבצע. לגבי

היתר יקבעו מתוך הנסיון של שלוש הערים הגדולות. את היתר ישאירו לבחירה.

ד' בן-מאיר; הבעיה שלנו בתחום הזה היא שאנחנו צריכים

אחר-כך לראות איך זה מתבצע בשטח. לא מספיק

שקובעים עמדה עקרונית, יקוב הדין את ההר, ומי שלא מבצע דמו בראשו.

החיים לא מתנהלים רק כך.

א" ורדיגר; כל הצעה שמתקבלת, אנחנו בודקים אם ניתן

לבצע אותה בשטח? למשל, הצעת החוק שלר

בעניו הגינון, בדקנו אותה?

ד' בן-מאיר; מה אני מתכוון לומר? אני לא מתכוון

לומר שיהיו אנשים בעלי כוונות רעות.

קודם כל אני רוצה לומר שחידושים כאלה צריכים להעשות מתוך קונסנזוס.

אנחנו מכניסים פה כמה פצצות זמן. למשל בירושלים יכול לקרות מצב

שטדי קולק ייבחר לראש עיר ותיבחר מועצה אופוזיציונית ואז היא כמובן

תמנה את יו"ר המועצה. המצב שם יהיה שבשם ובמלכות העיריה הזאת לא

תפעל. לפי הצעתי זה יהיה ברשות ואז אפשר לבוא למועצה אחת או שתיים

תנסו את זה. ברגע שינסו את זה, זה ייהפך למודל.

היו"ר ד' שילנסקי; תהיה מועצה שתנסה את זה?

ד' בן-מאיר; נמאה אחת, רמת-גן.

מי וירשובסקי; זו לא דוגמא.

די בן-מאיר; ודאי, כי זה לא מתאים לתפיסה שלך. יש

מועצות לא כל כך קטנות ושם זה עובד-

לשינוי כזה בנושאים כאלה דרושהלדעתי שעת רצון של שכנוע ועבודה. לפי

דעתי צריך לתת לזה זמן של בדיקה. אני יודע שבשלטון המקומי פווזדים

מאד ממערכת מעורערת ברשויות המקומיות. המגמה הזאת שהתכוונה אליה

הרשות המחוקקת, מה שהשגנו ב-1978, ייצוב המערכת המוניציפאלית,

אנחנו הולכים לערער מחדש. יש בנושאים האלה לדעתי פצצות זמן רבות

ואני לא מציע להכניס אותן אחרי שהמערכת המוניציפאלית נרגעה בתחום



הקונסטיטוציוני וכתחום הכספי. אתס לא רואים מה קורה במערכת הזאת שהיתה

נותנת את השירותים היום-יומיים לאזרח. אין כל הזמן שביתות ברשויות

המקומיות. זה לא שווה שוס רבר?

זה לא מדויק.

ד' בן-מאיר; אני מדבר על רב הרשויות המקומיות. זה

לא שווה שום דבר למשק הישראלי שהמערכות

לא מזועזעות אז עכשו צריך לזעזע אותן מחדש? אני תושב שהגענו בנושא

הזה להרגעת המערכת בגלל האחריות של האנשים.

ב' שליטא; אני חושב שהצעת החוק של בחירה ישירה של

ראשי ערים היתה כל כך מוצלחת שאם היא לא

היתה קיימת היה צריך להמציא אותה ולהתליט עליה היום- הצעת החוק הזאת

באה להפוך את מועצת העיר לבית לורדים. כלומר, הרבה מלל, הרבה דיבורים

לא מעשיים.

על מה מבוסס הנושא של בחירת ראש עיר באופן

ישיר? על כך שראש העיר יקבע את סדר הקדימויות של העיר. הוא יקבע שבמועצת

העיר ידונו בנושא זה ואתרי זה בנושא אחר.

היו"ר ד' שילנסקי; ומה שלא נוח לו הוא יקבור מתחת לשטיח.

ב' שליטא; אבל ראש העיר הוא לא דיקטטור. הוא עומד

לבחירה אחת לארבע שנים. הוא יתן דו"ח

לבוחרים שלו. הוא חייב להצביע על מעשים והישגים. אם לא, הוא ישלם.

מה יקרה כאן? ראש העיד יאמר שהבעיה האקוטית ביותר בעיר היא בעית

הכבישים. תבוא מועצת העיר עם אותו יו"ר ותחליט שהיא רוצה לדון על

השפעת קרני השמש על ביצי התייש במקום לדון על נושא שראש העיר אחראי

עליו והוא צריך לתת דו"ת לאזרחים. ידונו בנושא לא חשוב מפני שמישהו

חשב שזה חשוב, בכסות של דמוקרטיה יפה וצרופה מביאים למצב של מאבקים

פנימיים בתוך העיר. הנסיון לקנות אותי ולומר לי; אבל עליך זה לא יחול,

זה יחול על עיריות גדולות, אני מודיע לכם שאני איש מדכז השלטון המקומי

וכל הדאגה שלי היא לשלטון המקומי. אני לא מסתכל איך זה ישפיע על

מנחמיה. אני רואה את הענין הציבורי הכוללני.

דבר נוסף, אסור לנו להתחיל להפריד בין

הרשויות המקומיות. זאת-אומרת חוק מיוחד לשלוש הערים הגדולות ותוק

אחר לפתח-תקוה ולדמת-גן. זה שלטון מקומי. צריך להיות להם אותן

סמכויות.

היום הייתי לוקח צוות מומחים שיראו איך

על סמך הנסיון שהצטבר מוסיפים לראש העיר סמכויות או קובעים מצבים שבהם

אפשר יהיה להוביל את העיר קדימה גם במקרים שיש איזון פוליטי בין ראש

העיר למועצת העיריה, כי תמיד זה על גבי האזרחים. האזרחים סובלים כי

לא מתקבלות החלטות. ראש העיר לא יכול לבצע וזה מצב של תיקו על גבם

של האזרתים. את הדברים האלה הייתי משנה ואני מזהיר את כולם מבית לורדים

במועצת העיר.

כל הכבוד לחה"כ בן-מאיר, אם הוא היה עושה

שיקול אישי, יכול להיות שהוא היה צריך לתמוך בזה. אני מודה לו ושמח

שהוא לא התפתה ומסתכל על הענין בצורה ציבורית ואחראית,

אני חושב שההצעה הזאת, אם היא תתקבל,

היא תפגע ביציבות השלטון המקומי. יש

הרגשה שיש לובי של השלטון המקומי והיא פועלת למניעת כפל תפקידים.

בענין זה, גם היום, במקומות שבהם אין לראש העיר רוב, כמו בצפת או

ברחובות, אתם יכולים לדמיין מה יקרה במקומות האלה כשיתחיל להיות

ראש עיר שנבחר בבחירות אישיות וראש מועצה שנבחר על-ידי האופוזיציה?

אני חושב שנערער את היציבות שהשגנו בעקבות בחירה אישית של ראש עיר,

אפשר לחשוב שעל סדר-היום עומד איזה נושא שבלעדיו אי-אפשר להתקיים.

בדרך הזאת אתם תערערו את השלטון המקומי בהרבה ישובים. נתתי שתי

דוגמאות שקיימות היום. יכול להיות שיש דוגמאות אחרון: בעבר או בעתיד.

באום-אל-פחם, עד לתקופה מסויימת, היה אותו סיפור. תמנעו מראש העיר

לתפקד. בואו לא נשכח באיזה סדר גודל מדובר.

י' פרץ; נניח שעיריה רשאית והיא בחרה לפי דבריך.

אז יהיה אותו דבר.

ע' עלי; אני מדבר באופן עקרוני. מבחינה טקטית

אומר מה דעתי. מלכתחילה אני נגד כפל

התפקידים האלה. יש דינמיקה בחיים. הדינמיקה תהיה כזאת שיו"ר המועצה,

אם לא תיתן לו שיניים וכלים, הוא לא יוכל לתפקד כמו שצריך. ממה נפשך?

אלה שיודעים מה זה מועצת עיר ואיך לנהל מועצת עיר, כדי לעשות את כל זה

צריך לבוא במגע עם מנהלי מחלקות, לשמוע את האזרחים. סדר היום די מורכב.

הוא בא לבטא את כל העשיה היום-יומית בעיריה. מי שלא ©עורה בזה יום יום,

הוא יהיה מנותק מהמציאות. נכון שמאפשרים לראש העיר קדימויות כאלה ואחרות

בהעלאת נושאים לסדר-היום. יחד עם זה, יו"ר מועצה, בייחוד בערים

הגדולות, אני לא מעריך שהנושא הזה יוכל להתבצע אפקטיבית בצורה מסודרת,

אתם מתארים לעצמכם מה יקרה בכל מועצות הערים האלה? אני חושב שהנושא

הזה פשוט יערער אה היציבות וישתק את הפעילות בייחוד במקום שיש ראש

עיר דומיננטי. אי-אפשר להטיל אחריות על בן-אדם כשנוטלים ממנו סמכויות.

אני מעריך שישנם מקומות בהם זה ישתק את הפעילות ובמקומות אחרים זה

יערער אה היציבות.

גם אני איש השלטון המקומי. אני רואה בחיבה

ובדאגה את השלטון המקומי ורוצה לחזק אותו

ולהפוך אותו לגוף רמוקרטי לעילה.

דבר שני, זו לא הצעה שלי. ועדת זנבר

שמונתה, אחרי ההצעה לבחירה ישירה של ראשי ערים, היא הציעה את ההצעה

הזאת. זו לא מחשבה שנולדה אצלי בתל-אביב. זו מחשבה עם ראיה כוללת

של מישהו. זה לא פטנט שלי מפני שאני יושב באופוזיציה בעירית תל-אביב.

דבר שלישי, מי שקורא את החוק יכול לראות

שהוא לא גורע כהוא זה. הוא רק נותן אפשרות לחברי המועצה להתבטא ולדון

בדברים רציניים שיש בעיריה, בין אם זה תקציב או דברים אחרים. אני מודה

שאיני יודע מה יכול לקרות במקום כמו רעננה או עפולה אם למשל היום

נפעיל את החוק הזה אוטומטית ונעשה מהפך. לכן ההצעה שלי היתה לגבי

שלוש הערים הגדולות . ערים אחרות יראו שזה טוב, ילכו בכוון הזה.



אי נחמיאס; למה קלקלת את ההצעה והכנסת את הרשות?

היו אנשים שאמרו, אפילו משרד הפנים אמר,

כדאי לעשות את זה בערים קטנות כי שם זה

חשוב. אני לא יכול לקבוע. אני יכול מנסיוני לומר שבערים הגדולות זה

חיוני. זה רק יחזק את התא הדמוקרטי. אם מחר רעננה או עפולה יאמרו שזה

מוצא חן בעיניהן והן רוצות לעשות את זה, בבקשה. אבל לתייב אותן לעשות

את זה, לא הייתי רוצה. נראה איך הנסיון מצלית בתל-אביב.

אי נתמיאס; הערה אישית לגופו של החוק. לאחר הדיון של

היום אני מתכוון להגיש ביטול כל הדבר הזה.

כי מרוב דמוקרטיה אנחנו מכניסים את השלטון המקומי לאנרכיה. אנתנו

הולכים לבטל במחי יד את כל ההישגים של בתירת ראשי ערים בבחירות אישיות.

לכן אני שוקל להגיש הסתייגות .

היו"ר ד" שילנסקי; גמרנו את הדיון. מי שיש לו תיקון או

הצעה שונה, שיגיש למזכיר הוועדה עד

יום שני. נשמע ממר ענבר את ההצעה לסדר ההצבעה.

צ- ענבר; לגבי הדברים של חברי הכנסת זיאד ונחמיאס,

נראה לי שהתרופה שלהם היא להצביע נגד החוק

בקריאה שלישית ואז לא יוכל חה"כ נתמיאס להכניס הסתייגות שמבטלת.

הסתייגות לא יכולה לבטל את עצם החוק.

באשר לחוק שבפנינו, בוועדה לא היתה מחלוקת

לגבי סעיף 130(ב). לגבי סעיף 130(ד), אני מציע, על סמך מה שהוחלט בוועדה,

להוסיף סעיף קטן (ת) שיאמר:"יו"ר המועצה לא יהיה רשאי לקבל מקופת העיריה

משכורת." אני משתמש במונחים שבהם השתמשו בסעיף 129 לפקודת העיריות

בענין משכורת לראש העיר וסגניו.

אין חילוקי דעות בוועדה על סעיף 131,

על סעיף 132 ועל הוספת פרק 13 לתוספת השניה לפקודה שמדבר מה יהיה

הנוהל של זה. ההצבעה שצריכה לבוא בפעם הבאה היא אך ורק על סעיפים

130(א) ו-130(ג) כאשר יש הצעה אחת שאומרת חובה במקרים מסויימים

ויש הצעה שאומרת רשות בכל המקרים.

לגבי חובה במקרים מסויימים, הושמעו

שלוש הצעות, אחת שעי חה"כ פרץ - 21; של חה"כ דנינו - 17 וחה"כ וירשובסקי -

27. כאן הייתי מציע שהוועדה תחליט החלטה עקרונית אם היא מקבלת רשות או

חובה. והיה והיא תקבל חובה אז היא תלך על שלוש ההצעות.

היו"ר די שילנסקי; היועץ המשפטי צודק. אם מישהו ירצה להוסיף

תיקון גם לדברים שהיתה בהם הסכמה, הוא

יכול להוסיף,

אני מבקש לכלול בסדר-היום של הוועדה

נושא: אפליה כלפי יהודים בכל הקשור לענין הריסת הבתים, או פעולה נגד

האפליה לרעה. אתמול היה דיון בענין דו"ח ועדת מרקוביץ. היה מרובר על

אלפי בתים. תראו מה קורה במיגזר היהודי. אם יש קשיחות, הקשיחות מתבטאת

בהריסה של חדר נוסף בהדר יוסף, משפחה ברוכת ילדים שסגרה חדר.



רוע הלב הוא בזה שדובר העיריה אומר: "על התושבים להתאגד בעזרה חברת

"חלמיש" שנותנת להם הטבות והלוואות להסכים להריסת בתים ולבנייתס מחדש".

חוסר הרגישות וההגנה לאדם העני. אס יש סיכוי והוא אומר יש סיכוי אבל

קודס נהרוס ואחר-כך נבנה.

א' נחמיאס; אתה רוצה להעלות את הנושא, בסדר.

היו"ר די שילנסקי; לאף אחד אני לא מפריע לנסח את הצעתו.

תרשו גס לי. אני רוצה לומר את רוע הלב

ואת האדישות בדבר הזה, אני מציע להעלות את הנושא הזה על סדר-היום.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.00