הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 235

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני, אי באדר התשמ"ז, 2.3.87, שעה 12.00



נכחו;

חברי הוועדה;

ד' שילנסקי - היו"ר

עי סולודר

עי עלי

מי וירשובסקי

מוזמנים;

שי קנטור - וזברת "מקורות"

מי שפר - השרות לשמירת איכות הסביבה, משרד הפנים

ר' הלפרין - משרד הבריאות

אי הכט - משרד הפנים

יי לוי - משרד המשפטים

שי ויגדור - משרד המשפטים

היועץ המשפטי של הוועדה;

צי ענבר

מזכיר הוועדה;

יי גבריאל

מזל כהן

סדר-היום; 1. זיהום מקורות המים בצפון.

2. וזוק לתיקון פקודת העיריות (תיקון מסי 32), התשמ"ו-1986.



ו. זיהום מקורות המים בצפון

היו"ר די שילנסקי;

אני פותח את הישיבה.

זיהום מקורות המים בצפון. משרד הפנים ונציבות המים

התבקשו להביא לנו הצעות לפתרון הבעיה עליהן נוכל להתבסס. בנוסף כתוב פה, שחברת

הכנסת עדנה סולודר חושבת שזה נושא שאסור להרפות ממנו והוא בהחלט בנפשנו.

את ההצעות לסדר-היום בנושא איכות המים העלינו בסוף שנה שעברה כאשר בכמה

מקומות היה חשש לאפידמיה ואמרנו אז, כדי למנוע תופעה כמו שקרתה בקריות עקב חלחול

מי הביוב למי השתיה, צריך לבדוק מה עושים כדי שאכן ישמרו על נושא של איכות המים.

כאשר התחלנו את הדיונים, הסתבר שהנושא מאד כבד, בין השאר מפני שהוא נופל בין

משרד הפנים אשר אחראי לניקוז, נציבות המים ומשרד הבריאות שהוא

הגורם הבודק.

הסתבר שבכל הארץ בקושי ישנן תכניות ביוב. התברר שעיריות לא ערות לכך שהצנרת

מקולקלת ומתבזבזים מים.

שמענו את כל הנוגעים בדבר ונשמעה הצעה של "מקורות" שהיא מוכנה לטפל בנושא

הזה. בקשנו להגיש לנו הצעה, כדי שנוכל לסכם ולהמליץ, איך לטפל בנושא. היה ויכוח

האם בנושא הביוב החקיקה מספיקה לכך ושלא יקרה מצב לפיו בונים בית וחסר החיבור

לביוב הכללי וכן הלאה.

מה פירוש לא מחברים את הביוב לביוב המרכזי?

אתה לא מכיר את התופעה הזאת?

פעם ראשונה אני שומע את זה.

בפוריה עילית אין חיבור של הוילות.

יש ביוב מרכזי?

עדין אין ביוב מרכזי. עכשו בונים.



עי עלי;

כשאין ביוב מרכזי, זה ברור. כשיש ביוב מרכזי , לא יעלה על הדעת שמישהו לא

יתחבר.

היו"ר די שילנסקי;

מהי ההצעה של נציבות המים?

שי קנטור;

אני לא הבינותי נכון. לא הבאתי הצעה בכתב. אהיה מוכן לעשות זאת לאוזר

הפגישה הזאת. אבל אני מוכן להציע הצעה בעל-פה ואז יהיה קל מאד להגיש אותה בכתב

תוך יום-יומיים, אם תרצו.

לפני זה, אני יכול להרשות לעצמי להגיד את הבסיס למה שאני עומד להציע.

בדיונים שהיו פה, 2-3 פגישות, התברר שהבעיה היא רצינית. התברר שלא הזמן יפתור

אותה אלא דרושה התארגנות נכונה כדי לפתור אותה. אין טעם וצורך שאני אתזור ואסביר

מה היא התופעה ומה הקושי שהיא עלולה לגרום. לכן אתרכז בארבע נקודות.

הצעתנו היא שיובטה ריכוז של אחריות לאחזקה ותפעול של מערכות ביוב בכל

שלביהן בדומה למה שנעשה בחוץ לארץ בהרבה מקומות. האחריות לאספקת מים וסילוק

הביוב בצורה טכנית נכונה נתונה ביד אחת. זה נכון לגבי מספר רב של אזורים בצרפת.

זה נכון באנגליה ובהרבה מקומות. הריכוז הזה של אחריות לאחזקה ותפעול צריך להיות

בקשר עם הגורמים האחראים לפיתוח פרוייקטים והשקעות, במקרה זה פרוייקט הביוב

. הארצי.

זה לדעתי יכול להעשות בשתי צורות; או על-ידי הרשויות המקומיות בפיקוח

מרכזי; או אם אין לרשויות המקומיות כח לעשות זאת, על-ידי מסירת אתריות לגורם

מרכזי שיעשה עבורן ומטעמן עד שהן תתארגנה ותחשבונה שהן יכולות לשאת בענין הזח

בעצמן.

נקודה שניה, אני מציע לעשות אותו דבר בכל מה שקשור עם מערכת האיסוף של

הביוב, מערכת הטיהור והסילוק עד להשבה.

היו"ר די שילנסקי;

בתכניתי לחזור למשפט דמיאניוק. חה"כ עדנה סולודר, האם תהיי מוכנה להחליף

אותי אחרי ההפסקה.

עי סולודר;

בסדר.

(הישיבה הופסקה בשעה 12.25 וחודשה בשעה 12.35)

לפני ההפסקה היתה רשות הדיבור למר קנטור מ"מקורות" אשר היה בסעיף השלישי של

ההצעה העקרונית שלו והוא אמר שהיא כוללת ארבעה סעיפים. מר קנטור, בבקשה.

יו



שי קנטור;

אני מציע לעשות אותו דבר ולנקוט באותה שיטה גם לגבי אחזקת מערכות מים,

חלוקת מים, פחת מים וטיפול ברשת. שוב במקרה זה אם הרשות המקומית רוצה לעשות

את זה בכוחה היא, בכוחה היא. אם הרשות המקומית רואה שהיא לא יכולה, הרשות

המרכזית תקבל על עצמה אחריות לכך עד שהרשות המקומית תאמר: חפצתי.

נקודה רביעית, אני מציע להטיל על אותה רשות מרכזית להתקין מערכת נתור ארצית

שהתפקיד המרכזי שלה יהיה הבטחת מידע על מה שנעשה במקומות השונים של המערכת, לפי

שיטה שתיקבע מראש.

עי עלי;

עשית חשבון כמה כסף זה יעלה?

אני מציע שכל הפעילות הזאת תיעשה במימון הרשות המקומית, כי הדאגה היא בעיקר

אספקת מים לרשות המקומית וסילוק הביוב מהרשות המקומית. אין ספק שזה יעלה כסף אני

לא יודע להגדיר את הסכום. אבל בוודאי להשאיר את המצב כפי שהוא כרגע זה בלתי

אפשרי. בכל אופן יש לנו נסיון להפעלת מערכת אספקת מים ארצית שהיא לא עולה יקר

יותר מכל דרך אחרת.

עי עלי;

זה לא רציני.

מ"מ היו"ר עי טולודר;

אני מבינה שמה שהנחת פה זה פצצה להרבה חברים. מצד שני אי-אפשר להתעלם מכך

שהנושא, שהוא רציני, נמצא בין כמה כסאות וצריך למצוא דרך איך להבטיח שחנושא

יטופל ולא יפול בין הכסאות.

מה שהוצע פה זה קומבינציה בין דרך מקומית לדרך מרכזית מבלי שזח מקפח רשויות

מקומיות או אפילו מערכות מים אזוריות שקשורות לרשת מרכזית. שאלת העלות חיא כמובן

שאלה ונתייחס לכל דבר.

עי עלי;

אחת חמחלות הכי קשות של הכנסת וועדותיה היא שמביאים הצעות מבלי לפרט מה

ההוצאות הכספיות, בלי לבוא עם סקר כספי, עם הערכות משוערות. ועדה לא יכולה לדון

בנושא כזה ולקבל החלטות בלי שחיא תדע באיזה סכומים מדובר.

אני לא מכיר את כל המערכות בארץ. אבל די אם נסתכל במיגזר הערבי וישובים

קטנים. אנחנו יודעים שבהרבה ישובים קטנים אין ביוב מרכזי וכמי שמתמצא בהנחת ביוב

מרכזי והדאגה לכל נושא מאגרי חמצון, לא אפריז אם אומר שמדובר כאן בהוצאה שמתבטאת

בוודאי במליוני דולרים. איך אפשר לקבל החלטה בלי לפרט במה מדובר.

לכן אני מציע, לפני שאנחנו מקבלים סיכום, לקבל פירוט כספי במה מדובר ואם יש

תכנית של שלבים וקדימויות מה השלבים והקדימויות, מה סדר גודל ההוצאה בכל שנה.

הייתי רוצה לשמוע מנציגי האוצר אם מדינת ישראל יכולה לעמוד בעומס הכספי הזה, האם

האוצר רוצה לפרוש את התכנית לשנים אחדות? אי-אפשר להתייחס לתכנית עבודח ולהצעה

של ארגון מבלי לקחת בחשבון כמה הארגון הזה יעלה למדינת ישראל. |



לכן אני.מבקש קודם כל לבוא ולפרט במה מדובר כאן. קל מאד לבוא לכאן ולהדביק

אחריות לגוף מסוים, אם זו רשות מקומית או גוף אתר. כשלא מצביעים באותה הזדמנות

ובאותה נשימה על המקור הכספי שיכסה את העלות, אני הושב שזו הצעה לא רצינית.

אנהנו צריכים לתת תשובות ברורות, במיותד משרד הפנים, האם להערכתו הרשויות

המקומיות יכולות לעמוד בעומס הכספי הזה.

עי סולודר;

אני רוצה להבהיר לכולנו. אנחנו לא מחליטים היום. לדאבוני, גם אני וגם אתה

יודעים, גם אם נחליט, מה מידת השיניים להחלטות שלנו.

יוגש לנו תזכיר מפורט בנושא זה. יחד עם זה מה שהובא לכאן הוא רעיון מקורי.

אני חושבת שיש טעם, לפני שמגישים תכנית במובן העקרוני של הענין, לבחון את

הנושא התייחסות ראשונית. נכון שאם יוחלט, זה נושא של מליוני דולרים. מצד שני,

אנהנו יודעים מה הבעיות של המים, אנחנו יודעים שהמצב העכשווי הוא לא טוב.

שמענו רעיון, הובטח לנו שתוגש תכנית, נבקש גם הערכות כספיות. דווקא יושבים

פה כל הסקטורים שקשורים לנושא. נבקש מהם התייחסות לזה.

עי עלי;

השאלה היא אם המבנה הארגוני הזה יפתור בעיה של זיהום המים בקרית גת למשל.

מ"מ היו"ר ע' סולודר;

יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. נשמע עכשו התייחסות של המשרדים.

שי קנטור;

יש אולי אי הבנה באשמתי. לא התייהסתי בכלל לכל דבר שקשור בהשקעות הדרושות

כדי לעשות מערכת טובה. התייחסתי רק לדבר אחד, התייחסתי לשיטה שתבטיח אחזקת

המערכת שהוקמה בצורה נכונה. יש פה שתי אפשרויות, לא להחזיק את המערכת והיא

תתקלקל או להחזיק אותה נכון ואמרתי; תחליט הרשות המקומית איך היא רוצה לעשות את

זח, בעצמה או על-ידי מישהו אחר. הנסיון שלנו אומר שמערכת מרכזית מחזיקה את זה

זול יותר מכל מערכת אחרת.

דבר שני, להכין את התרגום הכספי לנושא הזה, זה עסק רציני. אפשר ויש טעם

לעשות את זה לאחר שיש החלטה עקרונית.

אי הכט;

ההצעה היא לא כל כך פצצה מכיוון שהיא לא שונה בהרבה מההצעה שהוזכרה על ידי

הבר כנסת אחד או שניים, להעביר את כל הטיפול לגוף אחד. מבחינה זאת היא יותר

קרובה למה שנהוץ במידה ונבין את כל המשמעויות והאפשרויות. מה הכוונה שלי?

אתחיל קודם כל מענין ההשקעות. אני חושב שהנושא המרכזי הוא יותר השלמת

מערכת ביוב באותם מקומות בהם היא לא קיימת, ולא רק בישובים הערביים, אם כי

בישובים הערביים זה בריכוז גבוה ובעדיפות גדולה. אבל יש גם מקומות אחרים במיוחד

בהתיישבות העובדת שטעונים טיפול. נדמה לי שצריך להתייחס גם לענין הזה כשיש

התייחסות מרכזית, כפי שציין חה"כ עלי,לתקציב.

ו



ככלל, רוב התקציב לטווח הארוך בא מתוך הנושא עצמו על-ידי היטלים ואגרות וזה

הפתרון המתאים. מכיוון שצפיפות האוכלוסיה על מתקנים נחוצים מאפשרים פחות או יותר

עומס סביר על יחידת דיור שאפשר בטווח ארוך לטפל בהם, לא כן הדבר לגבי מקומות

מפוזרים, חקלאיים או עירוניים. שם יצטרכו אפילו לביוב הפנימי, על אחת כמח וכמח

למתקנים של טיהור וטילוק, להוטיף משאבים. הבעיה הזאת לא נחקרה עד הטוף. אם כי

לפי דווח אחרון שנמטר, מינהלת פרוייקט ביוב ארצי עומדת בקשר עם 90 רשויות

מקומיות ערביות ועם כל הרשויות הדרוזיות, כך שהתכנון מתקדם ותוך זמן לא רב נדע

מה הצרכים. הכוונה לפחות לדרבן את התכנון בעשרות רשויות מקומיות. יש התחלה של

ביצוע, גם ביוב פנימי וגם ביוב חיצוני. יצטרכו להתייחס גם לענין הזה כאשר הצרכים

שונים. אבל נחוץ תקציב נוטף. בקצב שזה קיים היום, יקח זמן להתגבר על הבעיה, על

אף שסיום העבודה בגוש דן, יתכן ויפנה משאבים למיגזרים אחרים. אבל כעבור זמן לא

רב יצטרכו לחזור לשלב הבא של פרוייקט גוש דן.

מ"מ היו"ר עי טולודר;

בסך הכל הביוב מתחלק למערכות מקומיות וארציות. נניח, בלי להתייחס להצעה

שהעלה מר קנטור, כשעושים תכנון לישוב, לא מאשרים את התכנון לישוב עד שישנה תכנית

מדוייקת לביוב, עד הוצאת הביוב מהמקום. כלומר, אישור של כל בית עד להוצאה לקו

המרכזי, וזה כתנאי לבניה של הישוב.

זו לא שאלה שמכוונת אלי. אנחנו לא גורם מיישב. אבל לצערנו זה לא המצב וגם

לא יכול להיות המצב, מכיוון שבישובים מטויימים יכולים להיות פתרונות של בורות

טופגים.

מ"מ היו"ר עי טולודר;

זה דבר ראשון שצריך ליזום אותו.

אי הכט;

זה לא חייב להיות סגור לגמרי. חייב להיות פתרון לבעית הביוב.

צי ענבר;

אני רוצה לחלק את הנושא לשלוש רמות. הרמה של תכנון כולל, חרמה של הישוב

והרמה של הפרט. אם מדברים על תכנון כולל אז קודם כל, כמו בכל הנושאים קול חמים,

עיקר הטמכות הוא בידי נציב המים, כאשר גם לשר החקלאות יש טמכות בנושא הזה בכל מה

שקשור לטילוק שפכים ותקנות למניעת זיהום מים.

מ"מ היו"ר עי טולודר;

אני רוצה לחדד את הבעיה. לפי הדברים שלך, אי-אפשר לאשר ישוב אם לא נבדקה

בעית הביוב.

צי ענבר;

יש טמכות לנציב המים שמאפשר לו להתערב. אבל אם הוא לא מתערב ולא עושה כלום

אז הסמכות היא כאבן שאין לה הופכין.

?



יש לנו חוק רשויות מקומיות, ביוב. כל מה שקשור למסגרת של רשות מקומית,

הסמכויות הן בידי הרשות המקומית אם להתקין ביוב, איך להתקין ולשר הפנים יש סמכות

על-פי אותו חוק לחייב את הרשות המקומית להתקין ביוב. אם שר הפנים לא נותן לה

הוראות, היא יכולה להשאיר את זה במצב של בורות ספיגה, היא יכולה לעשות תכנית

ביוב כללית, תלוי בה. אבל לשר הפנים יש גם סמכות.

בכל מה שנוגע מעבר לתכנית מיתאר מקומית, זה הרבר היחידי שהוא אינו מצריך

יותר שום הוראות נוספות ושום מחשבות נוספות, כי יש לנו בתקנות התכנון והבניה

תוספת שניה שהיא כוללת הוראות לפרסי פרסים שמחייבות לגבי מתקני תברואה, אספקת

מים לשתיה, מערכת סיהור וניקוז. כל אדם שבונה בית, חייב בכל מה שקשור במים,

ניקוז ותברואה, לנהוג על-פי התקנות האלה. הפרתן מהווה עבירה.

כאמור יש סוג של ישובים שאני לא יודע אס אי-פעם תהיה להם מערכת ביוב

מרכזית, במיוחד ישובים מפוזרים כמו ישובי הבדואים בדרום. מקום כמו רהס שנבנה

בפיזור, להקים בו ביוב מרכזי, זה יהיה משהו אלא אם יתברר שמוכרחים להקים מערכת

ביוב.

מה שנוגע לריכוז האחריות לאחזקה ולתפעול קול מערכות מים וביוב, אני רוצה

להקדים ולומר שהאתריות לביצוע ותפעול מוסלת על הרשות המקומית. ככלל אני לא חושב

שהצסברו מספיק גורמים וליקויים שיחייבו לשנות באירח יסודי את הגישה. אכן אני

מסכים שצריך להיות גורם מרכזי או צירוף של כל הגורמים שפועלים ומלווים את נושא

המים והביוב, שיצרו כלים לעקוב מה נעשה ברשויות המקומיות ובכל מקום שמתגלים

ליקויים, להתערב. ההתערבות מתהילה בבניה ונגמרת בסמכויות שיש לשרי הבריאות

והפנים. אם משרד הפנים נוסל תפקיד מהרשות המקומית וזה קורה באופן נדיר ביותר,

ברור שהוא מסיל את ביצוע התפקיד על גורם מתאים. יכול להיות שצריך למצוא כלי

שיהיה מוכן לזה בכל רגע.

מ"מ היו"ר עי סולודר;

פרוייקט ביוב ארצי עוסק רק בתכנון עתידי.

אי הכס;

זה גורם מטה. זה לא גורנו שמבצע. אני חושב שצריך לחזק את כלי המסה למעקב

ואיסוף אינפורמציה כשעיקר המסרה צריך להיות שהרשויות המקומיות יתחזקו את המערכת

כראוי. אני לא בסוח שהעברה לגורם ארצי תוזיל את זה. אבל בכל אופן זה מתפקידי

הרשויות המקומיות. אני לא חושב שהן ככלל מפעילות את זה בצורה מזיקה . ודאי שיש

עוד הרבה להשלים ועל זה צריך לעבוד.

צריך לחזק את הכלים המרכזיים. כמובן כל רשות מקומית יכולה לפנות לקבלן, היא

יכולה לפנות לחברה מתאימה ולהעביר אליה ביצוע השירות בחוזה מתאים. ההצעות לא כל

כך רחוקות והכוון הוא הכוון המתבקש.

קודם כל לגבי פתרון בעית הביוב בישובים הכפריים המפוזרים. צודק מר הכס,

בישובים כאלה, לא בכל מקום יש מערכת ביוב מרכזית. יש הרבה ישובים בהם הסידור של

בורות רקב וספיגה פועל במשך שנים בלי שום בעיות. גם אין צורך להקים מערכות

מרכזיות.

ו



הבעיה היא באותם ישובים שזה לא יכול לפעול או באזורים שמי התיכון עלולים

להזדהם ואז לא מרשים שיהיו בורות ספיגה בכמויות גדולות. כאן נכנסים לבעיה

שקיימים בשנים האוזרונות בעיקר בישובים שבנו ביהודה ושומרון. הקימו שם ישובים בלי

מערכת ביוב או בלי מתקני סיהור וסילוק, כאשר הבעיה היא בעיקרה בעיה תקציבית.

הקציבו את כל הכספים עד לצנור שיוצא מהגדר וזהו.

מ"מ היו"ר עי סולודר;

שם אי-אפשר להסתפק בבור סופג?

אי הכט;

שם המערכת הפנימית קיימת אבל אין פתרון לסילוק.

בישובים אחרים, בדרך כלל היות שעובדים לפי חוק התכנון והבניה, לא נותנים

להקים ישוב ללא מתקני סיהור וסילוק. אם כי גם כאן מאשרים את התכנית ונשארים בלי

כסף.

לגבי ההצעה של מר קנסור, לא ההצעה עצמה היא זו שגורמת לצורך בכספים. מה

שגורם לצורך בכספים זו הבעיה של תוסר מתקני ביוב, טיהור וסילוק. בחלק מהישובים

הוספנו מערכות בתוך הישובים. ההצעה של מר קנסור באה לעזור במסגרת הנושאים. הבעיה

של העדר כספים היא בגלל המצב הקיים.

מלמ היו"ר עי סולודר;

אם אתה מתייחס להצעה שלו כאדם שמופקד על. הנושא הבריאותי, נראה לך שהצעה

כזאת יכולה לעזור?

ר' הלפרין;

יכולה לעזור לנושא.

מי שפר;

נאמר פה שהבעיה היא חמורה. לפי דעתי אם המצב יימשך כך, בשנים הבאות נתמודד

עם בעיה קשה מאד.

הזכירו פה שני נושאים, נושא ההשקעות ונושא התחזוקה. הגענו למצב שחייב להיות

שיפור בנושא התחזוקה. מה שקורה בשנים האחרונות הוא שמדברים על זה הרבה וצעד לא

נעשה בכוון זה. צריך להיות גוף שמפקח על התחזוקה.

מ"מ היו"ר עי סולודר;

אני רוצה לבדוק אם הבנתי נכון ואולי אחר-כך נציע הצעה של סיכום ביניים. א.

מסעמי בריאות, עד גודל מסוים, ניתן להסתפק בבורות ספיגה. בכל מקום שם מחוייבת

תכנית ביוב מסודרת לפי החוק, היום משתדלים לא לאשר בלי שתהיה תכנית ביוב. אני

מקווה שבענין זה יאכפו את החוק. מעבר לזה יש מסה על, פרוייקט ביוב ארצי, שהוא

מאשר.



אנחנו צריכים להבדיל בין תכנון הישוב לבין המובילים הארציים לצורך זה,

ופה,

אם הבנתי נכון, היתה התייחסות של המשרד לא כל כך מבחינת העלות הכספית אלא מבחינה

ארגונית. כמובן שאם זו בניה גדולה מאד, צריך למצוא כספים נוספים. השאלה פה וזה

כן ניתן לעשות, איך אנחנו סוגרים ארגונית את הפיקוח על הנושא הזה וגם את המסה

שיעבור ממקום למקום בצורת נתור או בצורה אחרת. מה שהציע מר קנסור זה מערכת

ארצית. הוא היה מוכן לקבל את הביצוע.

שי קנסור;

ללוות את הביצוע.

מ"מ היו"ר עי סולודר;

בסך הכל התרשמתי שגם משרד הפנים, השירות לשמירת איכות הסביבה וגם משרד

הבריאות בעצם רוצים מערכת ארגונית יותר חזקה ומערכת תאום יותר חזקה, ומבחינה זו

אנחנו דווקא מתקרבים להצעה שהועלתה פה.

לכן אני מציעה שהאנשים שיושבים פה ומיומנים בענין הזה, יכינו לנו במשותף

ועל הכתב הצעה מסודרת בנושא הזה. אם יש צורך בעלות כספית, גם את זה לפרס

ולהתייחס למקורות שיכולים להבסיח את זה. יש דברים שאפשר לחתחיל בשלבים, אבל

הרעיונות שהועלו פה, יש לגביהם התייחסות חיובית.

אני מבקשת שתגישו לנו את הצעתכם מוקדם ככל האפשר כדי שנוכל לסכם ולהגיש

המלצות בסוף המושב הזה.

מ"מ היו"ר עי סולודר;

מתי את רוצה לקבל את זה?

מ"מ היו"ר עי סולודר;

ב-15 במרץ תגישו לנו הצעה מוסכמת על המשרדים הנוגעים בדבר.

מי וירשובסקי;

אני הושב שאנחנו יכולים גם ליזום חקיקה.

מ"מ היו"ר עי סולודר;

לכן אמרתי לשהם יציעו מה שמתבקש.

2. חוק לתיקון פקודת העיריות (תיקון מס' 32), התשמ"ו-1986

מ"מ היו"ר עי סולודר;

אני מתנצלת בפני האורחים שזה עתה הגיעו. לא נוכל לדון בנושא שעל סדר-היום

מסיבות סכניות והעדר חברים בדיון. אני אפנה ליו"ר הוועדה הקבוע ואבקש ממנו לבדוק

אפשרות לדון בנושא הזה עוד השבוע.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.25.