הכנסת האחד-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס. 234

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום ז" כ'ו בשבט התשמ"ז, 25.2.87 שעה 0900

חברי הוועדה; ב. שליטא - היו"ר

ד. בן מאיר

מ. וירשובסקי

א. נהמיאס

ע. עלי

י. פרץ

מוזמנים; י. לוי - משרד המשפטים

ש. וינדור - משרד המשפטים

נ. מאיר - השלטון המקומי

ד. טלמור - עירית תל-אביב

י. יעקובי - ההברה לפתוה מזרה י-ם

ג. קימל - משרד הפנים

ר. קינן - משרד הפנים

י. פרישר - משרד התהבורה

ר. רוטנברג - משרד המשטרה

ד. צרינקר - משרד המשטרה

א. אביר - משרד התהבורה

יועץ משפטי; צ. ענבר

י. גבריאל

רשמה: רקורד/03-453310/מ.ק.ד. 7

1. חוק הרשויות המקומיות (שמוש ארעי במגרשים ריקים) -

הצעת הה"כ ד. בן-מאיר.

2. חוק לתיקון פקודת העיריות (תאגדים עירוניים)

הצעת הה"כ ד. בן-מאיר.

3. תקנות שמירת הניקיון (שילוט רכב) תשמ"ז - 1987.

הצעת חוק הרשויות המקומיות, שימוש ארעי במגרשים ריקים, התשמ"ז-

1987, נולדה כאן בוועדה. אנהנו עברנו ודנו בסעיפים השונים שלה טרם

שהובאה לקריאה ראשונה. אנחנו צריכים עכשיו לאשר את החוק לקריאה שניה

ושלישית. אם יש למישהו הערות בטרם אישור,אנחנו שומעים. בבקשה.

נ. מאיר;

יש לי שתי הערות קלות - טכניות. ההערה הראשונה מתיחסת לסעיפים

5 ו-6, שקובעים שאפשר לתת צו שבעל המגרש יהיה חייב להרשות לציבור

להחנות כלי רכב ללא תשלום. אבל הוא יוכל להודיע שהמגרש ישמש כמגרש

חניה פרטי, דהיינו בתשלום. יש להניח שכל מי שיקבל צו כזה ירצה

להשתמש בתלשום. לכן לא פרקטית ההוראה שאומרת: מי שנצטוה - כאמור

בסעיף 5 - ימלא אחר הצו, אולם רשאי הוא... דהיינו אני לא צופה

שמישהו יקבל הודעה, יתחיל להעמיד את המגרש לרשות הציבור חינם, ואחר

כך יגיש את הבקשה שהוא רוצה לנהל מגרש חניה בתשלום. זאת אומרת צריך

לתת לו איזה שהיא ארכה אחרי הצו להגיש את הבקשה,ואם הוא לא מגיש את

הבקשה תוך הזמן- הוא חייב להעמיד את המגרש לרשות הציבור ללא תשלום.

יש לזה תשובה. בסעיף 6(ד) נתנו לבעל המגרש את הזכות להפוך את

המגרש הציבורי למגרש הניח פרטי שלו, לאורך זמן. זאת אומרת הוא לא

מוגבל באותם 60 יום. זה רק לצורכי התחלה. בשלב ראשון יש 60 יום על

מנת שרשות מקומית תתחיל בעבודות.אבל בכל שלב גם לאחר ההפעלה אם הוא

רואה שזה עסק, זה באמת כדאי, ויש הרבה דרישה לחניה שם, הוא אומר:

למה שאני עצמי לא אחנה מזה.הוא יכול תמיד,לפי סעיף (ד),לשלוח הודעה

רבותי אני רוצה לנהל את זה בעצמי.

ואז הצו בטל אוטומטית. אחרי חויכוחים שנוהלו פה בועדה, זה היה

הפתרון שמצאנו.

יש לי משאלה לגבי אותו סעיף 5 שחברי העיר עליו. לפחות שתהיה

הקבלה לשונית בין הצו לפי סעיף 2 והצו שלפי סעיף 5. לפי סעיף 2,

סבורה רשות כך וכך. ואז בעל המגרש - לפי סעיף 3, חייב להתיר. ובסעיף

5 - כשהרשות סבורה כך וכך, הוא צריך להרשות. בעל המגרש לא נצטוה

לשום דבר כל מה שמותר לו,הוא צריך להתיר. הוא לא צריך לעשות שום

דבר אקטיבי. אני טוען, שאם הרשות ציוותה אין לו מה למלא. כשהרשות

אני מייעדת את מגרשך להניה, אין לו מה לעשות. רק להסכים.

אני מציע הקבלה לשונית: יתיר במקום ירשה. הצו מורה לו שיתיר שימוש.

הקבלה לשונית בין סעיפים 2-3 ו 5-6.

אני שואל פה שאלת תם. אם אדם הביע את רצונו להפעיל בעצמו את

המגרש, מי יפקח שהוא באמת עשה את זה? הוא יכול להגיד: שיעשה את זה,

לדרוש שם מהירי הניה מופקעים מיוחדים כדי שאף אחד לא יכנס לשם,

וזהו. המגרש ישאר כמו שהוא. מי יפקח? חאם יש סנקציות נגד אדם כזה?

למה שיהיה סנקציות נגדו. זה מגרש שלו. לכן אין מה להפעיל



סנקציות נגדו) במילים אחרות, אתה אומר שהוא יכול גם לא להסכים.

מ. וירשובסקי;

אם יש פיקוח על המחירים של חניה, ממילא נכנס לזה. אם אין פיקוח

והשוק חופשי, הוא יקבע מחירים. אבל יהיה מגרש חניה ריק שהוא תכשיר

אותו.אף אחד לא ילך לעשות את זה.מעבר לחוק צריך גם קצת הגיון. צריך,

אני לא יודע אם יש. (קריאה;אני מבקש הצעה לניסוח סעיף 5) .

בבקשה. בסעיף 3: בעל מגרש חייב להתיר. אותו הדבר סעיף 6. בעל

מגרש גם הוא חייב להתיר.

מתקבל: בעל מגרש שקיבל צו ימלא אחר ...

אותו הדבר. סעיפים 2 ו-3 הם צמד ו-5-6 הם צמד.

כן. בסעיף 3 משתמשים בביטוי צו גינון.

אני חושב שמר לוי לא צודק. מה זה "חייב להתיר"? יכול גם למלא

אחר צו. הוא יכול למלא אחר צו ולבצע בעצמו - לפניו שתי חלופות. או

שיקצה את המגרש הזה לחניה ציבורית, או שבעצמו יפעיל את המגרש הזה

כחניון פרטי בתשלום. אם הוא בעצמו מבצע את הצו הזה, לוקח את החלופה

השניה והוא בעצמו מכשיר את המגרש לחניון פרטי בתשלום, אז מה זה

יתיר. הוא מבצע את הצו.

אין לו שתי חלופות. כיוון שהעיריה אומרת שהיא רוצה צו גינון,

או שהיא רוצה צו חניה. היא לא אומרת לו: תעשה את זה או את זה. החוק

אומר שאם העיריה רוצה מגרש חניה, אז אתה יכול. לא מעמידים בפניו שתי

אפשרויות מלכתחילה. כך שאין בפניו שתי אלטרנטיבות. הזכות שלו היא רק

תוצאה של צו החניה.

להערכתי, שום אדם לא יוכל לנהל. מדובר על האיש הקטן עם מגרש של

חצי דונם. מי ינהל מגרש של חצי דונם? הרי זה בלתי כדאי לחלוטין. לכן

היה צריך אולי משהו אחר, שהעיריה תהיה רשאית לפתוח את השטח לחניה

חופשית לציבור ותמורת זאת לתת לו הקלה במיסים או משהו כזה.



ט. וירשובסקי;

זה כתוב בסעיף 5. חשבו בכיוון הזה. יש שתי אפשרויות. יש אפשרות

של צו גינון בסעיף 5. דרך אגב, אני לא רואה את הצורך לאחד את השפה,

מפני שיש פה שתי מערכות שונות של פעילויות, אני לא מתנגד אף פעם

לשינוי מילה פה או שם לצורך ה ,streaM lining-אבל כאן אני לא רואה

צורך מפני שיש פה שני ענינים שונים להלוטין.

יש לי עוד שתי הערות. לפי סעיף 7, אם בעל המגרש משתמש באופציה

שיש לו להקים מגרש פרטי או לבנות, לפי סיפא של סעיף 7, בידי הרשות

להעביר את הרכוש שהיא השקיעה לאחר ביטול הצו או תום תוקפו.אני מבקש,

שאם האיש מממש את האופציה להפעיל את המגרש כמגרש הניה פרטי, יראו

בזה ביטול הצו ואז הרשות תוכל להוציא את הרכוש שלה או את ההשקעה שלה

מתוך המגרש. לא נאמר שהפעלת האופציה על ידי בעל המגרש מהווה ביטול

הצו. סעיף 6(ד) לא ברור לי, ואני מבקש ממר טלמור להסביר לי את

הסיטואציה, איך לפי סעיף 6(ד) האיש מממש את האופציה אחרי שהעיריה

הפעילה שם מגרש חניה פרטי. מלשון זה לא נובע הסעיף אי.

בסעיף (ג) כתוב שאם הופעלה אופציה ותוך 60 יום התחילו להשתמש

בזה כמגרש פרטי, הרי לא יראו את המגרש כמגרש ריק. זאת אומרת שהוא

יוצא מתהולת החוק. חמשמעות המשפטית היא ביטול הצו, היות והסמכות לצו

לפי הוק זה יהיה רק על מגרש ריק. אמרנו שברגע שבעל המגרש משתמש

באופציה, והוא אומר שבעצמו יפעיל מגרש חניה, מאותו רגע לרשות אין

יותר סמכות על המגרש הזה. הוא הדל להיות מגרש ריק. הוא מגרש כמו כל

המגרשים ולעיריה אין שום זכות בו. ולכן ממילא יש בזה גם ביטול הצו,

תום תוקפו. זה מה שכתוב.

(צ. ענבר - מפני שעבר הזמן ואין אישור שאדם ניצל אופציה - - - )

מר ענבר, תואיל לעיין בסייפא של סעיף 7 ותראה שכתוב "תום תוקפו".

במה שנוגע לסעיף 6(ד),הסיטואציה היא פשוטה. כתוב: "הזכות כאמור

בסעיף קטן א - היינו להפוך את המגרש הציבורי למגרש פרטי - "תעמוד

לבעל המגרש גם לאהר תום תקופה של 60 יום ממועד קבלת ההודעה, ובלבד

שנתך את ההודעה לראש הרשות 60 יום לפחות לפני מועד תחילת השימוש

במגרש כמגרש חניה פרטי, והחזיר לרשות את חהוצאות שהוציאה להכשרת

המגרש כמגרש הניה ציבורי". (קריאה; מה פשר המילים- ובלבד שנתן הודעה

60 יום לפהות לפני תחילת השימוש כמגרש חניה פרטי, מה פירוש הדבר

הזה?) הוא מוציא את המגרש מהרשות המקומית. ומהזיר לעצמו. הרשות

המקומית צריכה לעשות את הסידורים על מנת להפסיק את החניה הציבורית

במקום. היא צריכה להודיע קודם כל לציבור: דעו לכם, החל מתאריך זח

וזה, זה יהיה מגרש חניה פרטי ויגבו כסף. לעיריה אסור לקחת כסף. לפי

מה שכתוב פה, כשעיריה או הרשות המקומית מפעילה את המגרש, אסור לח

לקחת כסף. זח רק לצורכי הציבור. כרטיסי הניה - כן. אבל היא לא יכולה

לגבות שני שקלים, או 3-5 שקלים כמו כל מגרש.



י. לוי;

הלשון לא ברורה לי. מה זאת אומרת שהוא צריך להודיע 60 יום קלפני

תחילת השימוש,אבל הוא יכול להודיע בכל עת שהיא. מהם 60 הימים האלה?

כשהוא מודיע עדיין המגרש נשאר ברשות העיריה ל-60 יום ורק כעבור

60 יום זה הופך להיות מגרש הניה פרטי. 60 יום ממתן ההודעה.

(י. לוי - בתוך 60 יום הוא יכול להתחיל להפעיל). לזאת הכוונה.

אנחנו יכולים לנסות למצוא ניסוה שבאמת יביא את זה לידי ביטוי.

לא סיימתי דברי, יש לי עוד שתי הערות ואחר כך אחזור להערה

הראשונה שלי. סעיף 1,הגדרת בעל: "בעל מוגדר לרבות מי שמחזיק בקרקע".

אנחנו פה מדלגים על כמה חוליות באמצע.יש לנו כל כך הרבה הגדרות

בעל לרבות חוכר ושוכר ושוכר-משנה, מחזיק וכו'. פה

יכול לצאת מצב משונה לפיו בעל לרבות מחזיק - פרושו בעל ומחזיק. בעל

הוא בעל שרשום בטאבו כבעלים של הקרקע. להבדיל מחוכר או שוכר או

הוכר-משנה. אני מציע להשתמש בהגדרה המקובלת של בעל. לא הסרות לנו

בדיני הרשויות המקומיות הגדרות מקובלות.

אתה מציע להוציא את המילה מחזיק.

אם למשל יש בעל ויש חוכר-משנה שהוא המחזיק בפועל, אז ההוכר

עצמו יוצא כאן מהתמונה. אין שום סיבה לעשות את זה. מישהו נתן דוגמא

שיש חוכר משנה שהוא המחזיק. יש בעל, חוכר, או חוכר משנה, שהוא

המהזיק. החוכר יוצא כאן מהכלל - וזה בניגוד להגיון שמנחה את כל דיני

הרשויות המקומיות, שעוסקים במטריה הזאת.

אבל לפי חוק המקרקעין, שכירות מהותה זכות להשתמש, להחזיק

במקרקעין שלא לצמיתות, בתמורה. כאן יש נושא החזקה.

לא, מפני שהחוק משתמש בביטוי מי שמחזיק, לא מי שהוא בעל זכות

אם אתה מחזיק בתוקף שכירות אז אתה גם מהזיק).

אני מציע להיצמד לאחת חהגדרות המקובלות. בעל, לרבות הוכר ולרבות

חוכר לדורות או הוכר משנה או לרבות מחזיק בקרקע. ככה נקיף את הכל.

בפקודת העיריות: "בעל,הוא לגביהם אדם המקבל או זכאי לקבל הכנסה

מנכס, או שהיה מקבלה אילו היה הנכס נותן הכנסה,בין בזכותו הוא ובין



כבא כוח או כנאמן, בין שהוא הבעל הרשום של הנכס ובין שאיננו הבעל

הרשום, וכולל שוכר או שוכר כשנה, ששכר נכס לתקופה של למעלה משלוש

שנים. מחזיק הוא אדם המחזיק למעשה בנכס. כבעל או כשוכר, או בכל אופן

אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון".

אתה אומר בעל כמשמעותו בסעיף וזה וזה. וגמרנו את הבעיה.

(י. לוי; תשלב גם את המחזיק וזה מה שהתכוונתי.)

יכול להיות שהבעל הוא מנהל מקרקעי ישראל ומישהו מחזיק שם בחוזה

לזמן ארוך. צריך להכניס פה גם מחזיק וגם בעל. בהחלט.

צ. ענבר;

הגדרת בעלות בפקודת העיריות היא הגדרה טובה מפני שאם השכירות

היא לפחות מ-3 שנים המצב הוא אחר. אז תתחיל. אז יש לך שנים, בעל

ומחזיק, ואז גם למחזיק יהיה זכויות לאמר מה דעתו על מה שיעשה במגרש.

לבעל יש באמת את השליטה האפקטיבית.

ע. עלי;

מה אתם עוסקים פה בפרשנות? כתוב: בעל, לרבות מי שמחזיק בקרקע.

למה זה לא נותן תשובה על כל הדברים?

זאת פרשנות שכתבנו כאן. כתבנו בעל - לרבות מי שמחזיק בקרקע.

זאת ההערה שלי להגדרה הזאת. אם אומרים בעל, זה בעל רשום בטאבו.

אפילו חוכר ל-999 שנה שרשום בטבו זה לא בעל. זה המושג של בעל מבחינה

משפטית. מחזיק זה מי שמחזיק בפועל. להבדיל מבעל זכות לחזקה. המילה

מחזיק פירושה חזקה בפועל.

אני רוצה לשאול אותך באיזה הצעת חוק או היכן ישנה ההגדרה הטובה

ביותר, וכתוב בעל כמשמעותו במקום זה וגמרנו.

בעל כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת העיריות.

אני רוצה להוסיף: לרבות מחזיק כמשמעותו בפקודת העיריות.

מה עם מחזיק שלא כדין? כאן כתוב מהזיק בכל אופן שהוא. אם מישהו

פולש לקרקע גם הוא נחשב כמחזיק? השאלה אם מישהו פלש לקרקע אם אתת

יכול לפנות אליו ולצוות עליו, מתוקף זה שהוא מחזיק שלא כדין. (ד. בן

מאיר: אפשר לצוות באמצעות חוק מוקדם שהוא מחזיק שלא כדין את הקרקע.)



כן. אני רק אומרת שלפי ההגדרה הזאת, אם אתה לא כותב מחזיק כידי ן, ניתן

להפעיל את החוק הזה גם על פולש. (ד. בו מאיר - זה בכל מקרה)

אני לא חושבת שבכל מקרה.

ד. טלמור;

אם נכתוב - בעל לרבות מי שמהזיק בקרקע כפי שכתוב כרגע, ונכתוב

הכל כמשמעות מונחים אלה בסעיף 1 לפקודת העיריות, כללנו את הבעל וגם

כללנו את המחזיק ופתרנו את כל הבעיות. ועשינו סטרים-ליין עם פקודת

"בעל-לרבות מחזיק כמשמעותם בסעיף 1 לפקודת העיריות"

ההערה השניה שלי מתיחסת לסעיף 12 לחוק מס רכוש. רבותי, אנחנו

מטילים שלא במתכוון נטל כספי כבד על הרשות המקומית. (קריאה: שלא תקח

את המגרש) רבותי חברי הכנסת, תהיו ערים למשמעות הכספית.

אנחנו ערים. אין רצחת וגם ירשת. אדוני, זאת בדיוק רוח החוק

שחוקקנו, לתת תמריץ. אם עיריה מסויימת נמצאת במצוקה גדולה בנושאי

חניה, היא תקח את המגרש. ותקיז עליה את כל המטלות. אם לא, היא לא

תקח. זה הכל.

אני רוצה להזכיר לכם, רבותי, מס רכוש על מגרשים ריקים הוא 2.5%

משווי המגרש לשנה. זה סכום משמעותי. אם הרשות המקומית תחשב כבעלים,

היא תהיה פטורה כי היא לא משלמת מס רכוש. לפי הנוסח היא תהיה חייבת

במס הרכוש המוטל על המגרש. קודם כל מס רכוש לא מוטל על נכסים, אלא

על בעלים של נכסים. ב. אפשר להגיד שהרשות תחשב אז כבעל כמשמעותו

בחוק מס רכוש וחסכנו לח 2.5%. זה כל מה שרציתי להגיד.

הצעת החוק הזאת, כל התבונה שבה היא שהיא גם מסייעת לציבור וגם

לא מלאימה רכוש פרטי. זה החכמה על רגל אחת. ואם אנחנו נשנה פה את

סעיף 12 אפילו רק בקצה כיוון שאתה מדבר עליו, אני מודיע לך שזה לא

יעבור בכנסת.

אני מתנגד בכל תוקף להצעה של נתן מאיר. זאת הלאמת רכוש. אני

מתנגד בכל תוקף. מספיק. אני לא מקבל את זה.

מה שאתה רוצה לשנות הוא שהרשות המקומית לא תצטרך לשלם את זה

לאוצר והאזרח לא יפגע, או שאתה רוצה להשאיר את נטל המס על האזרח? אם

חנטל הוא על האזרח - לא בא בחשבון בא' רבתי. ובאמת כמו שהיושב ראש

אמר בלשונו הציורית - "הרצחת וגם ירשת?" אם אתה רוצה שאנחנו נשחרר



את הרשות המקומית ככה במחי יד אחת או נמנע תשלום מס רכוש, זה דבר

שאנחנו לא יכולים לשחק אתו. זה לא איזה תיקון טכני שאתה מציע. אתה

מציע פה תיקון יסודי.

נ. מאיר;

עוד הערה אחת ובזה אני מסיים. אני חוזר להערה הראשונה שלי.

בואו רגע נשווה לעינינו מה יהיה סדר הפעולות של אדם שמקבל מהרשות צו

להחנות כלי רכב במגרש - ללא תשלום. הוא מקבל את הצו בבוקר.הוא כותב

רבותי, המגרש לא מתאים לחניה. צריך להכשיר אותו. הרשות

מכשירה אותו, אחרי שהיא מכשירה, אני מניח שהיא מודיעה לאזרח:

הכשרתי, מעכשיו אתה צריך להעמיד אותו חינם לרשות הציבור. סעיף 6

אומר שהוא ימלא אחר הצו. אחר כך סעיף 18 אומר שצו לשימוש ארעי יכנס

לתוקף עם תום התקופה האמורה בסעיף 9.יש כאן מצב קצת לא ברור מבחינת

לוח הזמנים. אני מציע שאם המגרש טעון פעולות הכשרה אז הודעת הרשות

בדבר סיום פעולות ההכשרה היא המועד שממנו צריך להתחיל בפועל להשתמש

בזה. זה גם טוב מבחינה זאת שהוא יוכל בינתים להודיע לה את ההודעה

שהוא רוצה לנהל מגרש חניה פרטי על המגרש. אבל שיהיה איזה שהוא מועד

קובע וברור שממנו זה יתחיל. אחרת יהיה ויכוח.

יש לנו צו, התאריך שבו הרשות הוציאה את הצו)

לא. הרשות לא יכולה להתחיל להכשיר את המגרש לפני שהיא נותנת את הצו.

זה יוצר מועד לא ברור ממתי מתחיל להכין מגרש. הוא יגיד תמיד שהמגרש

עוד לא מוכשר והוא עוד לא מוכן.

אני לא כל כך בקיא בכל הפרטים. יש פה סעיף שמדבר על כך שהבעלים

מראה תוכנית או שלבים לאיזה שהוא ביצוע. מה זה אומר?

בתשובה ליו"ר,הרי בכל עת יש לו זכות ערעור לבית משפט. הרעיון

הוא שברגע שהצו בא, קודם כל, בלי שנכתוב את זה, כל אזרח שמקבל צו

מהרשות יכול לבוא לרשות ולהגיד.- טעית, זה בכלל לא מגרש שמתאים לך.

למה לנו להתדיין בבתי-משפט ואז הרשות מבטלת. אם הרשות לא משתכנעת,

יש פה זכות לפנות לבית משפט. כתוב מפורשות. אם עקב כל התהליך הזה

העיריה או הרשות המקומית גרמה הוצאות לאזרח, היא חייבת להחזיר לו את

ההצואות. בית המשפט הוסמך פה מפורשות. זאת היתה אחת ההחלטות

בדיונים,לפצות את האזרח על כל נזק שנגרם לו עקב התהליך הזה. העיריה,

הרשות המקומית לא תעיז לעשות פה מה שנקרא "קונצים" היות וזה יעלה לה

הרבה מאוד כסף כשהיא תגיע לבית משפט.

לגבי השאלה של חברי, אני חושש שהוא טועה. היות והמבנה הוא כזה:

קודם כל צריך לשלוח את הצו, הצו לא נכנס לתוקף מיד. זה כתוב שהצו

יכנס לתוקף עם תום תקופת הערעור. תקופת הערעור 30 יום, ואז הצו יכנס

לתוקף - זה כתוב בסעיף 18. אם הוא ערער, הצו לא נכנס לתוקף עד שאין

החלטה של בית משפט וזה לוקח גם כמה חודשים טובים עד שבית המשפט

מחליט. אבל אם הוא כן נכנס לתוקף, מאותו הרגע המגרש הופך להיות מגרש

ציבורי. רק אז מותר לרשות להתחיל להכשיר אותו. אין צעדי ביניים.

אסור לנגוע במגרש כל זמן שהצו לא בתוקף. הצו הוא לא בתוקף אלא בתום

30 יום מהיום שנשלח, בתנאי שלא הוגש ערער. לכן אין פה שום בעיה של



שלבים. לא האזרח צריך להכשיר את המגרש לציבור. הרשות המקומית צריכה

להכשיר לציבור. ומותר לה את הטרקטור להעלות על המגרש רק אחרי שעברה

תקופה. לכן אני חושב שיש פה מבנה הגיוני ואין פה שום בעיה, אנחנו

השתדלנו מאד לשמור על זכויות האזרח, ולקבוע מועדים ברורים על מנת

שהרשות המקומית לא תשתולל.

אני חושב שאנחנו דוחים את ההצעות של מר מאיר בנושאים האלה.

הבעיות שאתה מעלה הן למעשה הפשרה שהגענו אליה. הצעת החוק הזו הולכת

על גבול דק מאוד ואנחנו צריכים כל תזמן להכריע לטובתו של הארח הבודד

מול הרשות ולא להיפך. ואני חושב שבכל השלבים עשינו את הדבר הזה. בכל

שאלה שמישהו העלה, תמיד הכרענו לכיוון של הקלה על האזרח, ולא

להיפך. ואני מציע שאנחנו נמשיך בעניו הזה גם הלאה. לכן אני מציע

שנמשיך בדרך זו ולא נסתבך. עם דברים שמחר יכולים לתת פתחון פה

למישהו להתעלל או לפגוע, אפילו בלי רצון, באינטרסים של בעל המגרש.

כשמדובר על גינה, אין בכלל ויכוח. שום בעל מגרש פרטי לא ילך

להשקיע כסף להפוך את המגרש שלו לגינה. זה בודאי כולו על חשבון

העיריה. איפה מתעוררת הבעיה? שהאיש יבוא ויגיד:למה לתת את זה

לעיריה, אני אעשה מזה עסק. ואנחנו אומרים: בבקשה, תעשה מזה עסק. אבל

אם אתה עושה מזה עסק אנחנו צריכים להחליט שההצהרה שהוא הולך לעשות

מזה עסק, לא תהווה כסות לאי-עשיית שום דבר. לזה אנחנו מתכוונים וזה

כל הענין. העלו את הענין בפעמים הקודמות וניתנה תשובה איך למצוא את

הדרך שגם בעל המגרש לא יעשה הוכא ואיתלולא מהרצון שלנו להפוך את

המגרש למגרש חניה. אני חושב שזה עונה גם על הצורך זה ולדעתי אפשר

ללכת הלאה.

י. לוי;

שתי הערות. אחת בעקבות מר נתן.המס איננו מוטל על המגרש, המס

מוטל על אדם. לכן אני מציע להוציא את המילים "על המגרש". תהיה הרשות

חייבת במס הרכוש המוטל.זאת הצעתי האחת.(קריאה: המס מגיע בגין המגרש)

עכשיו הערה אחרונה שלי, אני חוזר עליה בעקבות הסעיפים 345 של

פקודת העיריות. והמדובר הוא לגבי טי שרואה את עצמו נפגע. אני מדבר

על סעיף 9, מי שרואה את עצמו נפגע, רשאי להגיב. אדם מתנגד שמתחת

לחלונו יעשו מגרש חניה. השכן הזה לא מקבל את הצו באופן אישי. לגבי

השכן הזה,הסבירו לי, ש-30 הימים יתחילו להמנות עבורו מיום שתולים את

ההודעה על גבול המגרש, גדר המגרש וכו'. הוא צריך להיות מאוד זריז

תוך 30 ימים מיום שתולים את ההודעה. אבל אין בשום מקום בחוק שיש

חובה לתלות את ההודעה הזאת. (קריאה: יש. 17ב')

סליחה. הורדתי את ההסתייגות. תודה.

ע. עלי;

אני חושב שהנוסח שהוצע כאן במקור הוא טוב יותר. וכל שינוי כאן

יכול לגרום כל מיני מניפולציות מיותרות ומזיקות. לכן אני מבקש

להשאיר את הנוסח כפי שהוא. אם זח יחייב את הרשות בהוצאה כספית

מסויימת של מס רכוש, בסופו של דבר זה הולך לאוצר ולא אני לא יודע

למי. זה הולך לממשלת ישראל. מה האסון הגדול? אני לא חושב שזאת סיבה



למחוק ולהוסיף למקור, הנזק היחיד שיכול לקרות שהעיריה תשלם כסף למס

רכוש. אז מה האסון הגדול? (קריאה: רגע פה מדובר על מיסים עירוניים

או גם מס רכוש למדינה?)

מס רכוש זה המדינה. יש פטור מארנונה. זה הכל. יש להשאיר את זה ללא

שום ספק ושום אפשרות לשום מניפולציה. ואני הושב שכל אהד מאתנו יכול

לדמיין לעצמו איזה מניפולציות יכולות להיות אם הרשות המקומית תהיה

פטורה ממס רכוש וכל מיני הברי מועצות ערים למיניהם יתהילו להשתמש

בסעיף הזה.

היו"ר ב. שליטא;

זה מבטיה שהעיריה תשתמש בסמכות שמוקנית לה פה בהוק, במשורה,

באהריות, בשיקול דעת, רק באותם מקומות במוקדים שהיא באמת זקוקה

למגרשי הניה. היא לא תלך ותעשה צווים על כל העיר.

רבותי, להערכתי, הצעת ההוק בשלה לאישור והעברה לקריאה שניה

ושלישית. אני מבקש להצביע.

י. לוי;

שאלתי אם יש הערות ניסוהיות, אם אתם רוצים להגיש את הנוסח

שבהוברת הבהולה כפי שהוא, או שזה יוגש עם תיקונים בנוסה.

אני התרשמתי שיש בסך הכל תיקון אהד שהוא התיקון של הגדרת בעל.

ורשמתי לפני לתקן בסעיף 6ד' במקום "ובלבד שנתן את ההודעה לראש הרשות

60 ימים לפחות לפני מועד תחילת השימוש במגרש כמגרש חניה פרטי",לקבוע

את זה בצורה שתאמר שעל העיריה לההזיר לו את המגרש, וכאן השאלה היא

לגבי 60 יום. האיש יכול להודיע תוך 3 הודשים, לפי הנוסח הנוכחי. אתם

אמרתם במקום "ובלבד שנתן את ההודעה"

הסיטואציה היא שהעיריה שנה וחצי מפעילה את זה כמגרש חופשי.

וירא כי טוב, עכשיו הוא אומר: עכשיו אני רוצה. 60 ימים ממתי?

הוא מודיע לעיריה,לפי הנוסה הנוכהי,ויכול להגיד: אני מבקש בעוד

3 הודשים שתחזירו לי. והנוסח הנוכחי עונה. אם הוא רוצה להחזיר את

המגרש לרשותו, הוא צריך להודיע את זה לפחות 60 יום מראש.

בסדר, אבל מה הם 60 הימים האלה? מה הסיטואציה.

שנה וחצי העיריה מפעילה את זה, עכשיו ב-1 ביוני 89 הוא מתעורר. מה

קורה עכשיו?) הוא מודיע לעיריה, אני מבקש להחזיר בהזרה, 60 ימים

לפני שהוא רוצה שהמגרש יהזור לרשותו. (ד. בן-מאיר: הוא רוצה עכשיו).

לא. צריך 60 יום הודעה מראש,לפהות. ובלבד שנתן את ההודעה לראש הרשות

60 ימים לפהות לפני מועד תהילת השימוש במגרש כמגרש הניה פרטי. (ד.

תגיד שהוא לא יכול להשתמש אלא כעבור 60 יום מיום ההודעה).

זה ענין של ניסוח. הניסוח הנוכהי מובן, ברור ולא צריך לעשות

מזה ענין. (ד. בן מאיר - רק לטרים-ליינינג, קיא שנתן את ההודעה לראש

הרשות אלא שנתן את ההודעה לרשות).

צ. ענבר;

לא. בכוונה כתבנו ראש רשות, שלא יחפש פונקציונרים בעיריה.

עוד הערה אחת קטנה. בסעיף 6(ד) בעקבות המחשבה שלי לגבי הכנסת השינוי

"הזכות כאמור בסעיף קטן א' תעמוד לבעל

המגרש גם לאחר תום 60 ימים, ממועד קבלת ההודעה" כדאי להוסיף -

"ותחולנה גם הוראות סעיף קטן (ב)" מפני שסעיף קטן (א) אומר שיראו את

זה כבקשה אבל עדיין לא יוצא מתוך זה שחייב לחול גם סעיף קטן (ב)

"הזכות - כאמור בסעיף קטן (א) תעמוד לבעל המגרש גם לאחר תום 60 ימים

ממועד קבלת חהודעה ויחולו חוראות סעיף קטן(ב),ובלבד שנתן את ההודעה"

היו"ר ב. שליטא

רבותי אני מעמיד את הנושא הזח להצבעה.מי בעד הצעת הוק רשויות

מקומיות, שימוש ארעי במגרשים ריקים התשמ'ד 1987? מי נגד? אין.

אין נמנעים.

אושרה הצעת החוק. אנחנו מעבירים את חצעת חחוק לקריאח שניה ושלישית.

רבותי, אנחנו עוברים להצעת-ההוק שהציע הח"כ דב בן מאיר, חוק

לתיקון פקודת חעיריות (תאגידים עירוניים). אבל לפני זאת ברצוני לאמר

קראתי בעתון שועדת משנה של ועדת הפנים בראשות חה"כ ורדיגר חחליטח

שלא תחיח תוספת לארנונח בסך 22%, לא תחיח תוספת כלל, בכל חארץ, בכל

הרשויות המקומיות. בתוקף התפקיד שאני ממלא כרגע כיו"ר הוועדה, אני

מודיע, שאינני יודע מי הוזמן ומי לא הוזמן. אני מתפלא שלא הוזמנתי

לועדת המשנה הזאת. אני תובע שהנושא הזח יובא למליאת ועדת חפנים. אני

חושב שזאת חחלטה,אני לא רוצה להגיד בלתי הוקית, אבל בודאי לא נבונה.

22% יקבעו פשרה. רשויות מקומיות כבר החליטו. כלומר, באים לעשות קרקס

ממועצת עיר שנבחרח. (ד. בן מאיר: לא. עושים קרקס מוועדת חפנים.כיוון

שחיא מחליטח ואף אחד לא מקיים) עכשיו רוצים לעשות קרקס ממועצות

העיריות. מועצת עיריה כמעט ברוב המקומות כבר החליטו על העלאת המיסים

לשנה הבאה. עכשיו באים ואומרים לחם: רגע אחד, אתם החלטתם, אבל תשנו

את חחחלטות שלכם. איזה מין דבר זה.

לפי החוק יש סמכות למועצת חעיריח. היא יכולה להתעלם גם מכל

ההחלטות. הולך השלטון המקומי, ומתיעץ עם כל הגורמים ועושה הכל בתאום

ופתאום באמת החלטה כזאת שאין לה נפקות משפטית כי זה לא הצעת חוק.

(ד. בן מאיר - זו פעם שניח. גם בשנח שעברח חחליטו על 100% ואף אחד

לא קי ים את זח)

חבל שיו"ר ועדת המשנה איננו. הוא יצא. ובאמת הוא צריך להביא את

זה למליאה של הועדה. וזה צריך להכנס לסדר יום. אני מקוה שזה יובא

ביום שני. נכון שהוחלט להעמיד את זה על 100% אבל יש שני סעיפים: א.

אם הסכום לא הגיע לממוצע בפי שקבע המנהל הכללי, מותר להעלות את זה

עד 22%. ב. אם רשויות מקומיות יחזירו לאחר שמעלו יותר וכבר גבו, הם

יחזירו את ההפרשים או בשנה הבאה או בתשלום הבא שיש לאזרחים לשלם את

הארנונה. אפשר לשנות ללא כל קושי את הדבר הזה. אני חושב שאם העיריות

כבר קיבלו זה עדיין לא מעלה ולא מוריד. ההעלאה הזאת של 22% היא

מוטעית בדיוק כמו שהיתה ההחלטה בשנה שעברה להעלות את זה ה130%-

והיום אנחנו רואים איזה העלאה גדולה זאת היתה. נגד העלאה של 170%

הצביע חבר הוועדה עובדיה אלי שהוא ראש עיריה. (היו"ר ב. שליטא:

אנחנו לא נכנסים לדיון) אני לא נכנס לויכוח.רציתי רק לדחות את הענין

הזה. "לא נבונה" - אני מציע שנשמור את כל הביטויים לישיבה שתתקיים

בענ ין .

היו"ר - ב. שליטא;

אדוני, בהחלט בלתי נבון להכניס להחלטה כזאת סעיף שהעיריה תחזיר

עכשיו לאזרחים את הכסף. באמת. איזה סיפור! רבותי, אני לא מעלה על

הדעת. זאת היתה החלטה, אם לא בלתי נבונה, אבל חפוזה בודאי. ואני

כיו"ר הוועדה כרגע מוחה נגד זה, ואני שמח שגם חה"כ דב בן מאיר בר

סמכא בנושא המוניציפלי,מוחה נגד זה.זה הכל. (מ. וירשובסקי; בתור אדם

שגם כל בר סמכא בענין המוניציפלי לא מוחא על כך וחושב את זה להחלטה

נכונה. אני פשוט רוצה שגם זה ירשם גם בפרוטקול. זה הכל)

אני מקוה שקלטו את דברי חה"כ וירשובסקי והם נרשמו בפרוטוקול.

חבר הכנסת בן מאיר, היתה תקופה שכל פעם ראינו איזה שיקופית

אני מוותר על 5% מהמשכורת. אחר הוא

מוותר על 10%. בשיקופית הכל. הייתי עולה למעלה לחשב הכנסת, אף אחד

לא ויתר. הם ויתרו רק בטלויזיה.( קריאה: ויתרו, אבל אני הודעתי לחשב

שהויתור שלהם לא תופס ולא חוקי לכן לא ניכו. לאף אחד לא ניכו

מהמשכורת.) הם דאגו לברר את זה קודם, לפני שהצהירו.

חוק לתיקון פקודת העיריות תאגידים עירוניים.

לאן הגענו בדיון בחוק הזה?

היה פה דיון ב-16.2.87, דיון שעדיין אין לגביו פרוטוקול. אני

עצמי נבצר ממני להשתתף באותו דיון. הייתי מציע אולי להציג את המצב,

אולי הנציג של עירית תל-אביב אולי שהוא השתתף ונטל הלקל פעיל.

רבותי, בישיבה הקודמת דנו בעצם בצד התאורטי העקרוני של ההצעה

הזאת. ההצעה הזאת באה להסיר אבני נגף משפטיות שקיימות היום על דרכה

של חברה עירונית. למונח "עירוני" העיר חברי מאיר נתן, שצריך בעצם

להחיל אותו דין גם על חברות ותאגידים שהוקמו לא על ידי עיריות, על

ידי רשויות מקומיות.



אם אני כרגע מתרכז רק בערים, הרי היום המצב הוא מוזר,אמנם מותר

לעיריה להקים תאגיד עירוני, אבל אם היא הקימה - אסור לה לשגר את

חברי המועצה ואת עובדיה לתוך אותו תאגיד. היות ואחרת עלול להיווצר

מצב של ניגוד אינטרסים שלפי סעיף 122 א' לפקודת העיריות הופך את

הזכות של התאגיד להתקשר לעיריה לבלתי חוקית. זו נקודה שגם משרד

הפנים הזכיר בהוסר ההגיון, ולכן ההצעה הזאת בחלקה הראשון באה להסיר

את הדבר הזה ולהסמיך את המועצה של רשות מקומית בצורה מפורשת לבחור

למועצת המנהלים כנציגי העיריה את חברי המועצה או עובדי העיריה. וכן

לקבוע מפורשות שסעיף 122 א'לא יחול פה כאשרהאיש נבחר לא משום שיש לו

במשפחתו או בעצמו רכש מניות בחברה אלא משום שהוא נציג העיריה. בתור

נציג עיריה מותר לו לכהן שם מבלי שזה יפגע בצורה כלשהי בזכויות של

החברה להתקשר עם העיריה, לעבוד עבור העיריה. זו היתה הנקודה הראשונה

והיא עברה, למיטב זכרוני, ללא כל הערות מעשיות. היו כמה תיקונים

שסוכמו עוד לפני הישיבה עם משרד הפנים ואנחנו הסכמנו איתם. היינו

למחוק בסעיף א'את המילים בשורה השלישית - "מסייעות לדעת המועצה

להשגת כל מטרה שהיא" המילים האלה - שר הפנים בזמנו הסתייג מהן

בהסכמתו להצעת החוק.ועל כן אנחנו הסכמנו למחוק אותן כדי שהצעה זאת

תוגש על דעת משרד הפנים גם כן.

התיקון השני היה בשורה הרביעית. מחקנו את המילה "או" וכתבנו

"ו": "ויש בידי העיריה לפחות מחצית הונו" זאת אומרת ההגיון היה

שהכלל הזה יחול רק על חברות שהן בשליטת העיריה ממש. לא בחברות

שלעיריה יש רק חלק קטן בהן. אלה שני התנאים של משרד הפנים להסכמתם

להצעת החוק. וזה היה נושא של הדיון הקודם.אחר כך עברנו לחלק השני של

החוק שבא לפטור את העיריה מהצורך במכרז כשהיא מעבירה עבודות לאותה

חברה שהיא הקימה.וכשכל מטרתה וזכות קיומה של החברה לעזור לעיריה

ולסייע בביצוע משימותיה. פה היו חילוקי דעות גם לחבר כנסת וירשובסקי

שהוא ודאי יחזור עליהם. מבחינת משרד הפנים, עד כמה שהחלפתי דעות עם

חברתי, חילוקי הדעות מצטמצמים בנקודה אחת. אנחנו אמרנו: מוסכם על

כולם שאם משחררים את העיריה ממכרז כשהיא מעבירה את זה לחברה, הרי

החברה עצמה איננה משוחררת ממכרז.זאת אומרת חובת המכרז שהיתה מוטלת

על העיריה, עוברת עכשיו לחברה. החברה פועלת לפי אותם הכללים שפועלת

העיריה. אבל בהצעה הזאת מוצע לדבוק במהות ולא בצורה. זאת אומרת

לחייב במכרז או לשחרר רק באותם המקרים שגם העיריה משוחררת. אבל לא

להכפיף את החברה לדינים המדוייקים, שחלים על מכרז עירוני. ז"א לא

להקים ועדה, היות וזה היה מצריך סידרה שלמה של תקנות חדשות על מנת

לחייב חברה עירונית כיצד היא מרכיבה את ועדת המכרזים שלה וכל הדברים

האלה, שלעיריה יש לזה כללים משלה. בו בזמן שאנחנו מדברים פה על חברה

שהיא לפי הצורה החוקית תאגיד לפי פקודת החברות, היינו מוסדות אחרים

לגמרי מאשר המוסדות של העיריה. לכן הדפוסים שנקבעו על ידי משרד

הפנינם בשביל העיריות אינם מתאימים.

רבותי, ההצעה היתה לשחרר, לא להחיל את תקנות המכרזים כלשונם על

החברות האלה. אלא להחיל עליהן את דיני המכרזים כפי שהם גם בפסיקה.

יש פסיקה עניפה, שגם גוף שמרצונו הטוב עושה מכרז הוא כפוף לדיני

המכרזים. זאת אומרת, אנחנו בעצם מעמידים את ההברות העיריוניות במצב

בו נמצאת המדינה, בהבדל אחד, שהמדינה מחוייבת למכרז על פי ההוראות

הפנימיות של החשב הכללי ופה החוק יחייב אותן לעשות דיני מכרזים, ויש

פסיקה עניפה על כללי המכרזים. אנחנו לא רצינו בהצעת החוק הזאת

להכפיף אותם ממש לתקנות המכרזים כלשונם, אפילו בשינויים מחוייבים.

לכן הכל כתוב בצורה מהותית ולא בצורה פורמלית. הנוסח הוא אלא באותם



המקרים בהם מותר לעיריה להתקשר כאמור ללא מכרז הפטורים שחלים על

העיריה יחולו גם פה. וכפוף לאותם האישורים לפטור מכרז להם נזקקת

עיריה באותן נסיבות. זאת אומרת באותם המקרים ששר הפנים קבע שהוא

מוכן לתת פתור ממכרז אז גם יתן לחברה פתור ממכרז. עד באן. הנקודה

השניה - אני מדגיש מפורשות - לא סוכמה בישיבה הראשונה.

ב ישיבה והראשונה בעצם סוכמה רק הנקודה הראשונה.

היו"ר ב. שליט;

רבותי, הראשון בדיון צריך להיות חה"כ פרץ אבל אני אתן זכות

קדימה לחה"כ דב בן מאיר, כמגיש ההצעה.

ד. בו מאיר;

קודם כל ברצוני לאמר שני דברים כלליים. הצעת החוק הזאת לא

הונחה על שולחן הכנסת לפני שהיא נדונה עם משרד הפנים שאמון על

הדברים האלה. יודע את הבעיות. דרך אגב, הוא הסכים שנגיש את הצעת

החוק הזאת כיוון שמשרד הפנים עצמו עוסק עכשיו בעיבוד הצעת חוק כוללת

לכל הנושא הזה של תאגידים עירוניים ולפחות הסעיף הזה 249 (א) שאנחנו

מציעים הוא חלק מהצעת החוק הכוללת, שיקח עוד הרבה זמן עד שהיא תובא

לדיון. בינתים היא צריכה לישר מצב בלתי אפשרי, שמועצות עירוניות

מינו את חבריהן להיות יושבי ראש או חברים במועצות מנהלים של תאגידים

עירוניים, ולמעשה זה נוגד היום את החוק.

הצעת החוק הועברה לדיון בסיעת המערך. סיעת המערך אישרה את החוק

אחר כך זה הועבר להנהלת הקואליציה. והנהלת הקואליציה אישרה את הצעת

החוק. בשלב שלישי, ההצעה הועברה לדיון טרומי ושר הפנים אישר את הצעת

החוק הזאת.

אנחנו דנים פה על הצעת חוק שכבר התקבלה ואיש לא הרג אותה. יש

נימה שאני לא הייתי רוצה שתשמע פה בדיון הזה, שזו הצעת חוק של תל-

אביב. כיוון שאם יש גם דרישה מיוחדת, באים ודורשים מתל-אביב שהיא

תעזור. למשל,אם יש בעיה של בית הקברות בצפת או של משהו אחר בדימונה,

אנחנו לא אומרים שזה לא מעניין את הכנסת. זה מעניין אותה לא פחות

מאשר משהו אחר. לכן לא הייתי רוצה את הנימה הזאת. (קריאה: בינתים

הוועדה הזאת עסקה בעניני תל-אביב לפחות חצי ימיה) יפה. לכן אני לא

מבין את הנימה הזאת שזה חוק תל-אביב.

מספר החברות העירוניות בערים שונות הולך וגדל עם הצרכים. משרד

התיירות שעוסק הרבה מאוד בנושא של פיתוח תיירות, מקים חברות כאלה

בעכו, אילת,טבריה,הרצליה,או במקומות אחרים. כדי לטפח או לקדם דברים,

בעיקר השותפים של הרשויות המקומיות בחברות העירוניות הם לרוב משרדי

הממשלה, שרק בצורה כזאת חם רוצים להכנס לשותפות עם העיריה בפיתוח

נושא מסו י ים.

אם צריכים או לא צריכים חברות עירוניות. זה דבר שאנחנו לא

צריכים להתווכח עליו כרגע. למה הוקמו חברות עירוניות ואיך הםפ

משרתות קידום נושאים שאולי אחרת אי אפשר לקדם אותה. על כל פנים

בעירית תל אביב יש היום כ-35 חברות ועמותות עירוניות. אני לא יודע

כמה יש בירושלים. גם מר יעקובי יוכל ודאי למסור פרטים. 10 חברות

כאלה ישנן בירושלים. ואף אחד לא יכול לבוא בטענות שתל-אביב או



ירושלים לא מקיימות פיתוח נושאים באמצעות החברות הללו. לכן המציאות

היא וזה אני אומר כמהוקקים, שהדבר הזה קיים. הוא מתפקד וצריכים

לאפשר לו לתפקד כראוי. זאת המשימה שלנו. העובדה שאנחנו לא נשנה את

הצעת ההוק הזאת - את הצעת הוק פקודת העיריות בענין תאיגדים עירוניים

לא תשנה את המציאות שההברות האלה ישנן-. מה שאנהנו מציעים פה זה מה

שקוראים באנגלית to stream lineזה הכל.יש שני נושאים שהם נושאים

קשים. הנושא הראשון כפי שאמרתי נוכהותם של נציגים עירוניים בהברות

כאלה,הברי מועצת עיריה,ובכוונה. בעיקר בנושא של יו"ר מועצת מנהלים

של חברה כזאת. דואגים שיהיה חבר מועצת עיריה כדי שעל ידי כך הוא יש

לו את התפיסה הכוללת יותר. של מטרות העיריה. אם כי ברגע שהוא מתמנה

לתפקיד הזה, הוא חייב קודם כל נאמנות להכרח שלו. למשל לי יש בעיה

כזאת. זה אני אומר ככה כדרך אגב. שעירית תל-אביב בנתה מבנה לא הוקי

בלי קבלת אישור ההברה על אדמה שנמצאת בתחום טיפולה של אהת ההברות

המשותפות לעיריה ולסוכנות היהודית. וההוצאח לפועל נדרשה באישורי

לסלק את המבנה הזה משם. למרות שמדובר בעירית תל-אביב. (קריאה; כלומר

ישנו מצב של אפשרות ניגוד אינטרסים) לא. רגע. ניגוד אינטרסים יש

תמיד. לכן אני הייב - סליהח אדוני. ככה יש ניגוד אינטרסים בכל נושא.

תסלה לי- מה זה לא. וכשמישהו מתמנה להברה ממשלתית לא יכול להיות לו

ניגוד אינטרסים? יכול להיות לו ניגוד אינטרסים. ברגע שהוא מתמנה

לדירקטור בהברה הוא הייב נאמנות רק להברה. ולא לאף אהד אהר. זה בכל

מקום כך וגם פה כך.(י. לוי - אבל הברות ממשלתיות לא ביקשו את הבונוס

שחברות עירוניות מבקשות בהצעה הזאת. לא ביקשו. אין).

ר. קינן; חברות עירוניות, שרים והברי כנסת לא יכולים לשבת במועצת

המנהלים. וזה מה שלא קיים פה). לכן הסברנו למשרד הפנים שישנה

אנומליה כזאת וצריכים לתקן אותה. ואנהנו מתקנים אותה על ידי הצעת

החוק כאן.

יש שתי אפשרויות לעיריה לעבוד. לבצע דברים. על ידי המנגנון שלה

או יש לח אפשרות לעבוד על ידי שתי אפשרויות אחרות. והן.- להוציא

מכרז. כללי, או למסור לאהד חהבורת העירוניות את הכסף בשביל לעשות את

העבודה. האנומליה בענין היא שהנה כשיוצאים ההוצה לפעולה כזאת, אז

הברה עירונית שהוקמה על ידי העיריה, הייבת להתהרות עם אחרים על אותו

המכרז. במקום שהיא תוכל לקבל על ידי ההלטת עיריה, על ידי ההלטת

מועצת עיריה, יכולה לקבל ההלטח שהיא מעבירה נושא מסויים לטיפולה של

אהת ההברות, ואם אותה הברח על ידי מנגנון שלה לא מסוגלת לבצע, היא

הייבת להוציא מכרז.ואני כיו"ר מועצת מנהלים של הבורת יודע שאנהנו על

כל נושא מוציאים מכרז. אפילו על נושא של שכירת יועצים להברות

לפרוייקטים אנחנו מוציאים מכרזים. כך שמבחינה זאת הבעיה איננה - וזה

אהד הדברים החשובים שאני רוצה להגיד פה. אסור לבוא להגיד שמכיוון

שאולי לא ימלאו אחרי החוק אז בואו לא נשנה אותו. הנהת היסוד צריכה

להיות שממלאים אהר ההוק. ואם מישהו לא ממלא אהר החוק, או אחרי

התקנון - אהד דינו. כלומר זה חסיבה שבואו לא נעשה את זה כיוון שאולי

לא ימלאו אהרי ההוק, איננה ממין הטענה. אנהנו צריכים לראות את הענין

עצמו. הסרים לנו פה שני נושאים לתפקוד. אהד הענין הזה של מועצות

המנהלים. והשני הענין של מכרזים שאפשר יהיה להעביר עבודות להברה

שהיא אחר כך כדי לבצע אותה תוציא מכרז. זה הרציו שעומד מאחורי הצעת

החוק הזאת. ואני מציע שבהקשר כזה נדון בה. זהו.

מ"מ היו"ר מ. וירשובסקי;

תודה. אני מבין שיש פה נציג ההברה לפיתוח מזרח ירושלים. מנהל



החברה. אז אני מציע שבקשר לזה נשמע אותו ואחר כך ניגש לדיון. מפני

שממילא כנראה אי אפשר יהיה לגמור את הדיון היום כי יש עוד נושא נוסף

שאנחנו צריכים לאשר תקנות היום. לפי סדר היום. אז אני מציע שאתה

תשמיע את דבריך ואחר כך נראה איך נתקדם. בבקשה.

אני מופיע פה כאיש השדה. כמי שעובד בשטח. א. אנחנו מברכים מאוד

על ההצעה הזאת. מכיון שהמצב היום הוא שמוקם תאגיד למטרה מסויימת

ופתאום מסתבר שהתאגיד לא יכול לתפקד מכיון שכל חברה פרטית מבחוץ

אומרת - מה פתאום מוסרים לתאגיד הזה את העבודה ללא מכרז? תעשו מכרז

שהתאגיד ישתתף במרכז. ואז בעצם שמים ללעג את המטרה שלמענה התאגיד

הוקם.

המחוקק צפה את זה ולכן הוא הגביל. כאשר מקימים תאגיד, א. צריך

להיות אישור של שני שלישים של חברי מועצת העיריה. אי-אפש רלחקים

תאגיד מבלי ששני שלישים של חברי המועצה יצביעו בעד זה. גם לאהר

מכן, בצו העיריות, הקמת תאגידים התש"ם 1980 - סעיף אחד אומר לא

תייסד עיריה תאגיד עם כל מיני פרוטים, אלא באישור שר הפנים ובתנאים

שהוא קבע. זאת אומרת שמלכתחילה כאשר התאגיד מוקם, שני שלישים של

הברי המועצה מאשרים את התאגיד עם המטרות שלמענן הוא קם ולאהר מכן גם

שר הפנים מאשר את זה. מכאן ואילך. סעיף קטן ב' בהצעה של דב פותר

בעיה שבלי הפתרון שלו בעצם לא יכול התאגיד הזח לתפקד בכל מקרח שגוף

פרטי בא ואומר.- סליחה - אני לא מסכים שאתם תמסרו לתאגיד את הנושא

שלמענו הקמתם אותו - אלא לאחר שחוא יתחרה איתי במכרז. זה לגבי הסעיף

ב' של התיקון. היינו שמחים מאוד אם התיקון הזה היה מורחב והיה חל לא

רק על תאגידים עירוניים, אלא גם על תאגידים כמו חברות ממשלתיות.

שבהן יושבת עיריה. כי בשטה, הממשלה מקימה מהברה יחד עם העיריה.

בשביל למלא פונקיות מסוי ימות. וגם שם העיריה מוגבלת. ואומרים לה -

סליחה. אני אתן לכם דוגמא מהשטח. אנחנו - ההברה שלנו מפעילה

היום בירושלים 7 אתרים שהוקמו בשיתוף של משרד התיירות והעיריה. אני

חושב שבחלקם אתם ביקרתם. טיילת חחומות, חפירות הכותל, עיר דוד וכוי.

(חפירות הכותל לא נותנים להכנס)

לא. אתה מתכוון לחפירות של הרב של הכותל. אני מדבר על החפירות בלי

מרכאות על קשת רובינסון, שערי חולדה וכו'.

בדיוק הייתי בהדגמה של מצב אבסורדי. אנחנו חברה ממשלתית

עירונית. שני שליש מהמניות שלנו בידי שר התיירות ושליש בידי העיריה.

וחוקמנו כדי להפעיל אתרי תיירות. כדי שהתייר שבא לירושלים יהיה לו

מה לעשות. כדי שהוא ישהה פה יותר. כדי שהוא ישוב לביקור חוזר. כדי

שהוא יפיץ תעמולה בחו"ל ויאמר לשכנים שלו, בוא לירושלים. ונוצר מצב

שכאשר העיריה החליטה למסור לנו לתפעול לדוגמא את טיילת החומות,

שבמקרה זה קשור בהרבה מאד בעיות של בטחון, בטיחות וכו', היו גורמי

"סליחה - נעשה מכרז" כל אדם שמתפעל אתרים יבוא למכרז וגם

החברה תבוא תתחרה. במקרה האומבו"צמן לא קיבל את זה. אבל זה היה

מקרה. יכול היה באותה מידה כן לקבל את זה. לכן לנו נראה היה שלו את

סעיף ב' אפשר היה להרחיב והוא היה מאפשר לעיריות למסור ללא מכרז

נושאים מסוג זה לתאגידים עירוניים וגם לחברות ממשלתיות שבהם העיריה

יושבת. בהתכתבות עם דב אני הצהרתי שזה לא יהיה מוגבל בתאגיד שבו

העיריה יש לה 50% אלא מספיק שיהיה לה 30%. אם יש לה שליש מהמניות גם



אז זה מספיק. ביחיס לסעיף ג' אני נכנס פה לשדה מוקשים מכיון שבלתי

אפשרי לתפקד במסגרת המוכתבת לעיריות. העיריה צריכה לעשות על כל דבר

מכרז. גם קבלן שהוא הוכיה את עצמו כקבלן גרוע, או כקבלן לא טוב,

רשאי לגשת למכרז. אם הוא יהיה הכי זול אז יהיה קשה מאוד, לפסול אותו

למרות שכתוב שלא מתהייבים לקבל את ההצעה הזולה ביותר.

בהברות הממשלתיות התגבשה טכניקה שלפיה ישנן רשימות של קבלנים.

כלומר, לא מפרסמים מכרז פומבי בעתון. אלא ישנה רשימה של קבלנים בכל

מקצוע ומקצוע שהוכיהו את עצמם. קבלנים טובים. הדירקטוריונים מאשרים

את הרשימות הללו כדי שלא יהיה משוא פנים. כדי שנניח נציגי מפלגות

בתוך הדירקטוריון לא ידאגו רק לקבלנים שהם הברי מפלגה וכו'. ואז

פונים אליהם במכרזים. מקיימים מכרז אבל לא בעתון שכל אהד שרשום

בפנקס הקבלנים יכול לבוא אלא פונים אל אותם הקבלנים. הטכניקה הזאת

הוכיהה את עצמה, בכך שבכל מקרה - כשאנהנו נכשלנו זה היה במכרז

פומבי. במקרים האחרים, ואתם כשאתם מטיילים בעיר, אתם רואים יפה מאוד

את מה שקורה. אם מטיילים בשוק מהנה יהודה רואים את התקרה - עשינו

תקרה של כמעט 2500 מ"ר אוכשמטיילים בשער שכם ורואים את הכניסה היפה

ואת המכלול הרומי, או כשאתם הולכים להר ציון. כל הפרוייקטים שבוצעו,

כולם בוצעו במכרזים סגורים. שזה בעצם נוגד את הקורות של הוק

העיריות. אבל זה חוכיה את עצמו. זה שומר על טוהר המידות. זה שומר על

כך שלא תהיה פרוטקציה ולכן לנו מאוד נראה הסעיף ג' ואנחנו רואים בו

כלי שכמעט שאי אפשר לעבוד בלעדיו. תודה.

היו"ר ב. שליטא;

תודה רבה. רבותי, מהכים אנשים בהוץ ואנהנו צריכים לפהות לגעת

בנושא השלישי שקיים. אבל, אני אתן להברי הכנסת פרץ ונהמיאס אבל באמת

אני מבקשכם בקצרה מאוד. מה לעשות, הגענו לקוצר זמן.

י. פרץ;

אני הושב שהצעת ההוק הזאת צריך לההזיר אותה למציע ולמציעים

ואני אסביר למה. ללא קשר בין תל-אביב דימונה או תל-אביב צפת. שני

הדברים האלה נוכל לפתור בהזדמנות אהרת. אבל לענין עצמו.

מספיק ששמעתי את המילים האהרונות - ללא מכרז גם לתאגידים

עירוניים וגם לתאגידים ממשלתיים. מה אנחנו רוצים לעשות במדינה?

אנהנו רוצים לפרק את כל החברות הפרטיות הקיימות? אנחנו רוצים להגיד

לכולם - אתם ההוצה - רק הברה ממשלתית והברה עירונית? להם מותר הכל

למה זה יכול להוביל? אני השבתי שבגלל שמשרד הפנים - אולי - לא מתפקד

נכון, אז הוא מהפש לו כל מיני חוקים. אני זוכר שלי היתח הברה

לפיתוח. חדבר הראשון שרציתי לעשות זה לבטל את ההברה הזאת. כי זה היה

פשוט מאוד. מאהר ולא יכולתי לבצע - אני מעביר להברה. להעביר. אז מה

הפלא שמהר כל ראש עיר יקים הברה לנושא תברואה, הברה להינוך, הברה

לתרבות, ויעביר את הכל לשם. בשביל מה הוא צריך עיריה. תהליטו. מה

להוציא. מצד אהד אנהנו מדברים על סמכות של עיריה ונבחריה.ומצד שני

אנהנו אומרים בואו נעביר לחברות. ישנם דברים שאולי מקובלים עלי,

כשאני מדבר על נושאים תרבות. משהו מסוג זה. שאין לזה שום קשר וניגוד

אינטרסים. שרות כלשהו לציבור אני עוד מוכן לקבל. במסגרת הזאת או

מסגרת אחרת. אבל כשאנחנו נפתח את ההצעות האלה לכל נושא - כי זה לא

סגור לנושא מסויים, שיש לו משהו מיוהד במינו. זה פתוח לכל תאגיד



שמחר - כל אחד רוצה להקים. וברור שזה מביא לכל ניגודי האינטרסים

שיכולים להיות.

הדבר השני, אני חושש - נכון איך אמר חה"כ דב בן מאיר, שמשרד

הפנים מחפש עכשיו למצוא איזה חוק שיתן לכולם. וזה תלאי על

תלאי.במקום שמשרד הפנים יקום ויגיד אין צורך בכלל בכל החברות

האלה.וכך הוא היה צריך לנהוג. והיה אומר - אני רוצה כמשרד פנים

שמופקד על הרשויות המקומיות לפשט תהליכים. אני מסכים עם הבירוקרטיה

שלהם. זה נכון. קשה להם לעבודת. יש הרבה דברים שהם קשים. אבל מה

אנחנו רוצים לעשות? זה יפשט את ההליכים? זה יביא לאנדרלמוסיה

בעיריות. אם זה עיריה קטנה או אם זה עיריה גדולה. אני אמרתי בצחוק

עירית תל-אביב. זה טוב גם לדימונה וזה טוב גם לירוחם. גם שם רוצים

להקים תאגידים. גם שם רוצים להקים חברות. לכן אני חושב שאת ההצעה

הזאת צריך להחזיר אותה למציע. בכלל על כל סעיפיה. אני הייתי באמת

מבקש שנחשוב פעמים.וצריך ללכת בכיוון שונה לחלוטין.בואו ננסה לבדוק

איך העיריות יכולות לתפקד אחרת ממה שהן מתפקדות היום, כי קשה להם.

אני בהחלט חושב את זה. רק לא לדבר. ואני מאוד מקווה לא נושא מכרז

ולא נושא ללא מכרז. הדברים האלה עבר זמנם.וחבל היום להתחיל עוד פעם

לדוש בהם מחדש ולהגיד אפשר להעביר לחברה ללא מכרז. כי זה שלי בלאו

הכי. תודה.

תודה.אנחנו בישיבה הבאה נשמע גם את היועצת המשפטית את דעת משרד

הפנים בענין. ההערה שהעיר פה חה"כ פרץ בענין המכרזים צריך בהחלט

לשקול אותה ולבדוק אותה מפני שזה אולי נותן פתח רחב לכל מיני

פעילויות כלכליות. בלי מכרזים וזה לא תמיד המצב הרצוי. בבקשה חה"כ

נחמיאס.

א. נחמיאס;

יש לי נאום ארוך מאוד אבל אני אנאם בקצרה. רק כדי לנסות לתת

חומר מחשבה לישיבה הבאה. אני חושב שהצעת החוק הזאת הופכת על פיה

אטיקה ותפיסה שקיימת היום בישראל.

האטיקה והתפיסה הפוליטית-ציבורית אומרת, שחבר מועצת עיריה, לא

יכול להיות מעורב או מעורה בכל דבר שלעיריה יש ענין ודבר. יתרה

מזאת, נניח וקורה שבכל זאת עולה משהו על שולחנה של מועצת העיריה,

הוא צריך להודיע שהוא בר-ענין ולא להשתתף - לא בדין ולא בהצבעה.

ובעיני זה דבר מאוד כשר ומאוד טהור. ומה שבאה הצעת החוק הזאת לעשות,

זה את כל הרצועות האלה להתיר אותן. תסתכלו ותביטו מה אומר אפילו

ההסברים שבהצעת החוק. הם הרבה יותר יפים מאשר הצעת החוק עצמה. ואני

רוצה לאמר את דברי לחברים בשלטון המקומי. זה לא נושא שהובא ללובי של

חברי השלטון המקומי, כך שאני משוחרר מהענין הזה. אבל אני מבקש שתגיד

את דברי (י.לוי - כמובן שהישיבה מסיימת. אני גם בתור חבר של וועדה

למניעת ניגוד ענינים בשלטון המקומי שהיא משותפת גם למשרד המשפטים,

הסעיף המלא הוא ידוע. אם יהיה זמן אני). ההצעה באה להבהיר את זהות

הנציגים. מטרת מינויים או מינויים, ותנאי השכר שלהם. ולמנוע פסילת

קשרים עסקיים בין העיריה לבין תאגיד. זה לא העיריה מורי ורבותי. זה

חברי מועצת העיריה. מה זה העיריה זה איזה דבר אבסטרקטי? זה בני אדם.

ואז יתהיל מחול שדים. אבל לפני שאני אגע במחול השדים. בחברות



הממשלתיות, לא יכול להיות חבר לא שר לא סגן שר, ולא חבר כנסת. כדי

שלא תהיה השפעה הדדית בין מערכת החקיקה ובין מערכת הקביעה ומערכת

הביצוע לגבי אותה חברה ממשלתית. ועוד מילה ובזה אני מסיים. זה יהיה

פתח אדוני היו"ר ואני פונה לחברי וידידי דב בן מאיר. זה יהיה פתח

להסדרת חברי מועצות העיריה במשכורות ובתנאים ארזחים (מ.וירשובסקי -

יש לי חדשות. הפתח הזה נפרץ מזמן) אמת. אני יודע שויושובסקי צודק

בענין הזה. ואני יודע שכל אלה שאומרים שיש איסור, הם שמים מין מסכה

על עיניהם.

אדוני היו"ר זה יהיה פתח רחב ממדים, רחב משקופים, לסידורם של

כל חברי מועצת העיריה. לא. סליחה. לא כל חברי מועצת העיריה. חברי

מועצת עיריה שהם יהיו בקואליציה. היות ויש הגבלה למספר הסגנים בשכר

וצריך בכל זאת להרכיב קואליציה ויש בעיה, ואנחנו יודעים. אז יהיה

סידור עבודה כדי להקים קואליציות. זה לא יהיה לכל חבר מועצת עיריה.

יעמדו בתור חברי הליכוד, כשראש עיריה מהליכוד.

יעמדו בתור חברי המערך כשראש העיריה הוא מהמערך. ואז כל המטרה

שהתאגידים יהיו כלכליים ציבוריים וישרתו את הציבור, הם יהפכו

לתאגידים פוליטיים. לסידוד עבודה פוליטי. זה מה שיהיה. אז היום דב

בן מאיר הוא ממלא מקום ראש העיר או סגן ראש העיר. והוא ממונה על כל

החברות העירוניות בעירית תל-אביב. והוא יכול לסדר חברים מהמערך.

הלואי והם עושים את זה. אגב, אני בין אלה כדי שלא יהיו בינינו אי-

הבנות. אני בין אלה שלא מתנגד למינויים פוליטיים. (ד. בן מאיר:

אני מתנגד ואני לא ממנה אף אחד ) אמרתי שאתה בעד? אמרתי שאני בעד.

היום הוא יפול למנות חברים מחברי מועצת העיריה של המערך. ומחר זה

יהיה בתל-אביב יש 10 חברות. (ד. בן מאיר: הוא לא יכול למנות. הוא

ממנה בסך הכל אם יש לנו 8 מתוך 31 חברים במועצה, זה המפתח שלנו )

תודה רבה. רבותי.ת תם ולא נשלם. זה בהחלט חה"כ דב בן מאיר,

לאמר לך את האמת, אני עצמי קצת רוצה עוד להרהר בדבר. גם כן. אנחנו

לא נשמע עכשיו. אני רק אומר - זאת הצעת חוק שבהחלט מרחיקת לכת

מהבחינה העירונית. היא משנה כמה דברים. לא רוצה להגיד סידרי בראשית

אבל כמה דברים היא משנה. והיא פותחת כל מיני פתחים ובהחלט חוק כזה

צריך תשומת תעיב רבה ולתת משקל רב לכל הדברים. בישיבה הבאה וירשובסקי

ידבר. אני גם רוצה לשמוע את - משרד הפנים בודאי חייב להיות בענין

ואני באמת מבקש אותך שתביאי עמדה מגובשת לישיבה הבאה של המשרד.אנחנו

בהחלט רוצים לדעת- מה משרד הפנים אומר על כך ואיזה השלכות עלולות

להיות מכך שמחר גם המועצה המקומית קדימה תרצה לעשות חברות ותאגידים

כאלה וכן הלאה.

תקנת שמירת הנקיון (שילוט רכב)

רבותי, בואו נגמור את זה מהר. את הענין הזה. אם זה ענין טכני

ואם זה חוק שקי חבר הכנסת נחמיאס ואמנון רובינשטין. אני לא מתנגד אף

פעם מבחינה אישית. הענין הוא הקובע. אני הייתי מבקש את נציגי - רות

את רוצה להציג את זה - בבקשה.



ר. רוטנברג;

סעיף 6 לחוק שמירת הנקיון קובע - הכותרת שלו: "חובת שילוט

"באוטובוס, ברכב ציבורי או ברכב מסחרי בלתי אחוד,

בחלק הנפרד מתא הנהג, ינקבע בעל הרכב או נהגו בצורה גלויה לעין

שלטים המורים על איסור השלכת פסולת מרכב"

זוהי חובה שנובעת בעצם מכוח החוק. ולכאורה היינו צריכים היום

לראות בכל רכב מהסוגים הנזכרים פה דהיינו אוטובוס, רכב ציבורי ורכב

מסחרי בכיתי אחוד, היינו צריכים לראות שילוט כפי שכתוב פה האוסר על

השלכת פסולת מהרכב. אנחנו לא מדברים - החוק לא עוסק בהשלכת פסולת

בתוך הרכב אלא ברשות הרבים. כלומר מתוך הרכב אל מחוץ לרכב. השילוט

הזה למרות שפה ושם באנו בדברים עם הגורמים, ובעיקר רכב ציבורי.רכב

גדול. רכב שיש בו הרבה נוסעים. אנחנו באנו בדברים עם כמה מהגורמים.

אבל לא היתה בהירות בקשר לסוג השילוט וגודל וצורה.ולכן החלטנו

להפעיל את סמכות שר הפנים. בנושא התקנת התקנות. ולהגדיר את הנושא

הזה במסגרת תקנות.

הכנת התקנות התמשכה קצת כי רצינו באמת להיות מתואמים בנושא הזה

עם הגורם שאחראי על נושא התעבורה וזה משרד התחבורה. בעיקר המפקח על

התעבורה בדרכים. וגם לשכת היועץ המשפטי במשרד התחבורה ובאמצעותם כפי

שסיכמנו איתם, גם עם הגורמים העיקריים בתעבורה שזה חברות הציבוריות

- אגד ודן וגם בעלי המוניות ואיגוד בעלי המשאיות. אנחנו סיכמנו

שאנחנו לא נפנה ישירות אלא אנחנו באמצעות המפקח על התעבורה והוא אכן

פנה. אנחנו קבלנו גם כמה הערות בחלק מהדברים התחשבנו וחלק חשבנו

שהוא לא רלוונטי. בכל אופן אלה התקנות שבאות לבטא גם את החובה וגם

את הצורך בשילוט. בנוסף לכך אולי כדאי להעיר שהחובה הזאת מתישבת גם

עם הוראות אחרות של החוק שלא מאפשרות להפעיל אותו כמו שמפעילים אותו

לגבי רכב פרטי. וזה ענין של חזקת האחריות. לגבי רכב פרטי, נקבע

בסעיף 4, על השלכת פסולת מרכב, כשרואים את בעל הרכב או הנהג שלו או

מי שאהראי, כאחראי באחריות שילוכית או במילים אחרות קיימת חזקת

אחריות לגביו. כמובן שלגבי אוטובוס, דרך אגב מונית גם יש חזקת

אחריות. לגבי אוטובוס ולגבי רכב מסחרי בלתי אחוד מה שאנחנו קוראים

טיולית או רכב מהסוג הזה שבו הקבינה והנהג מופרד מהחלק האחורי. שבו

יושבים הנוסעים. אי אפשר להטיל אחריות כל כך והמחוקק באמת לא הטיל

את האחריות. אבל יחד עם זה, זאת היתה גם הסיבה - כולנו זוכרים בעצם

- הסיבה שהוסף הסעיף הזה - אמרו אמנם אחריות של הנהג על הנעשה לגבי

הנוסעים לגבי השלכת הפסולת אי אפשר להטיל אבל בכל אופן לצאת פטור

בלי כלום אי אפשר ולכן תקבע לפחות שילוט מזהיר. התקנות - אם נעבור

עכשיו לנוסח התקנות

ברצוני לשמוע דבר אחד, אני מבין שהגורמים המעורבים זה אתם -

משרד הפנים, משרד התחבורה, משטרת ישראל. האם יש משהו להוסיף לגבי

הסיפור הכללי? אני לא חושב שאנחנו נזקקים באופן מיוחד לרקע. אלא אם

כן יש לך חערח לשונית . לי יש שאלה ענינית, אבל קודם חה"כ נחמיאס

בבקשה.

אני מציע לקבל את התקנות האלה כי אנהנו צריכים לאשר אותם

כוועדת הפנים של הכנסת. אני שמח שעשיתם את זה. אני לא שמח שעשיתם את

זה באיחור. ובפרט לא את שאת ליוית את הצעת החוק מהטרומית ועד הנה.

וידעת שאנחנו נצטרך את זה. וזה הייתם צריכים להכין מיד עם קריאה

כי בין קבלתו ועד להיום הזה המשטרה - ידיה כבולות.

היא לא יכולה לעשות שום דבר.

אני מציע אדוני היו"ר לקבל את זה כפי שזה. זה מסודר, זה מתואם

עם הגורמים. אם יש איזה בעיה של ניסוח משפטי פה ושם, שמר לוי ומר

צבי ענבר והגברת - יסדרו אותה ביניהם ושלום על ישראל.

היו"ר - מ. וירשובסקי;

אני רוצה לחזק את מה שאתה אמרת כי אני רואה שהחוק הוא מתשמ"ד

ואנחנו תודה לאל בתשמ"ז! יש לי רק שאלה אחת. אני מכבד את נוסח

התקנות ואני גם מברך ואני גם מצטרף להערה על משך הזמן. יש לי רק

שאלה אחת. יש גם צורך, עד כמה שידוע לי, לציין באותם סוגי רכב שילוט

שאסור לעשן. האם ריבוי שילוט לא גורע? האם אפשר לעשות משהו כדי

שהשילוט הזה יהיה כך שאדם יראה את כל השלטים בבת אחת ולא:"אסור

לירוק", "אסור לעשן", "אסור להשליך פסולת", "אסור לדבר עם הנהג".

השאלה היא

זו בעיה והיינו ערים לה. אני מחזיקה פה את התקנות כמובן של

העישון, של השילוט. של איסור העישון. ואנחנו התחשבנו בזח כמובן מצד

אחד ישנח הובת שילוט. של חוק הנקיון. ישנה חובת שילוט של איסור

עישון. וצריך להתהשב בזה. אני הושבת כשבאים לקבוע גדלים וצורות

וצבעים ודברים כאלה. לכן בהתחלה השבנו גם על אדום כמובן. אבל עברנו

לצבעים אחרים. התחשבנו בענין של הגודל. אהת ההערות של היועץ המשפטי

של אגד אם אני לא טועה - להיפך היתה שאין לו מספיק שלטים. אנחנו

אמרנו אחד בכל דופן ואחד מקדימה ולבקשתם כמעט הוספנו גם אחד מאחורח.

גובה הקנס אשר למי שלא ישים שלט כזה, היום זה העבירה הראשונה

150 שקלים חדשים ולעבירה חוזרת 300 שקלים חדשים.

ר. רוטנברג;

לא נכון. 3000 קנס מירבי על אי ביצוע החוק. אין פה ברירת נשפט

לגבי סוג העבירה הזו. התיקון של שר המשפטים לצו בדבר קביעת שיעורי

הקנסות האחרון מיום 1 בפברואר שינה את שיעורי הקנסות. הקנסות הועלו

מ-2500 ל-3000 ש"ח קנס מירבי על כל מי שעובר עבירה לפי החוק. שזה

סעיף 13 אם אני לא טועח. 13א' העובר על הוראה מהוראות חוק זה דינו

קנס. המילה קנס פה משמעותה היום 3000 ש"ח. זה קנס מירבי. כאשר יש

לנו גם צו לקביעת ברירות קנס. ברירות משפט ושם הקנסות הועלו - ברירת

הקנס המירבית הועלתה מ-125 ל-150. אני מדברת על עבירה ראשונה.זה

מכפיל את עצמו בשניה. זו העבירה היותר חמורה. אחר כך יש מחצית הקנס



המירבי ומחצית של המחצית. כאשר הקנס הנמוך ביותר הוא היום 18 ש"ח.

18-37 - זה לא בדיוק כפול כי זה מתחלק מלמעלה. בכל אופן ברירת הקנס

היא -150 הגבוהה ביותר והקנס המירבי הוא 3000. ברירות הקנס הרשימה

של ברירות הקנס - צו ברירות הקנס שנקבע על ידי שר המשפטים כמובן

בתאום איתנו, כולל עבירות של השלכת פסולת, שהן במידה מסויימת אפשר

להגיד מאין עבירות מוחלטות. אין לגביהן את הנושא של רצון או ביודעין

או לא ביודעין. - על עבירות אחרות כגון עבירות בקשר עם סעיף 7 וסעיף

8, קביעת אתרי סילוק פסולת. סילוק גרוטאות. דברים מסוגים ארורים.

העבירות העלה לא נקבעו כעבירות קנס. לכן הקנס של 150 ש"ח לא רלבנטי

לגביהם. הקנס המירבי פה הוא אם כן 3000 ש"ח. אנחנו מדברים על קביעת

שלט והעבירה הזאת לא נקבעה כעבירת קנס. לכן הקנס המירבי הוא 3000

ש"ח.

אני מציע פשוט שניגש לאישור.

סליחה. יש לי הערה. בכל זאת אם מותר לי. זה אולי לא נשמע כל כך

יפה אבל אנחנו מבקשים כן תיקון וזה דבר שמר פרישר ממשרד התחבורה

הפנה את תשומת לבנו ברגע האחרון שלמעשה סעיף 6 לחוק לא מדבר על רכב

אחוד אלא רק על רכב מסחרי בלתי אחוד. מדובר על טרנזיטים. על זה לא

חל חובת השילוט. לפי סעיף 6 ואני מבקש את האישור שלכם למחוק את זה

בהגדרות ובתוספת.

היו"ר מ. וירשובסקי;

זאת אומרת שרכב מסחרי, אחוד נמחק מההגדרה. זה שינוי מהותי. היה

צריך בכל זאת לא ברגע האחרון להגיע לזה. אנחנו נמחוק את זה. אבל זה

ידוע. חוק האם קיים. אחוד. כן. בסדר. אז זה נמחק.

נוכח נימה אולי שמעתי את זה שאם לא תרעומת או משהו שאמר חה"כ

נחמיאס לגבי מועד הבאת התקנות האלה, אני רציתי להעיר, בסופו של דבר,

סעיף 6 בחוק, הוא קובע שחייבים לקבוע שלט.והוא לכאורה מספיק ודי

בכך. לא חלה שום חובה על פי החוק להתקין תקנות לענין שילוט רכב. בא

היועצת המשפטית - חברתי המלומדת וביוזמתה היא יזמה תקנות ואמרה.

בסדר. אני חושב שבכפוף לזה אפשר לאשר. אני רק מבקש ואני חושב

שזח גם על דעת חה"כ נחמיאס, ש-א' תדאגו לכך שזה יקבל תפוצה נכונה.

מפני שאגד ודן וחבורת הגדול ות אין בעיה. אבל הואיל וזה חל על כל

המוניות, צריך לדאוג שזה באמת יגיע בצורה נאותה לתעודתו ושיהיה

פיקוח.

מי בעד אישור התקנות האלה - אין נגד - מאושר פה אחד.

הישיבה ננעלה בשעה 1100 .