הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 231

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הטביבה

יום רביעי, י"ט בשבט התשמ"ז, 18,2.87, שעה 09.00

(ישיבה פתוחה לעתונאים)

נכחו;

חברי הוועדה; ד' שילנסקי - היו"ר

מ' וירשובסקי

עי טולודר

עי עלי

7''. בן-מאיר

ביל שליטא

אי ורדיגר

איל נחמיאט

יי פרץ

מ' ותד

מוזמנים; חבר הכנסת מי איתן

חבר הכנסת מ' חריש

סגן שר במשרד ראש הממשלה ר' מילוא

פ' ולרשטיין - מועצה אזורית מטה בנימין

עי שנלר - מועצת יש"ע

ש' גל - מועצה אזורית גוש עציון

חל אביב - ראש מועצה מקומית מעלה אפרים

בל קצובר - מועצה אזורית שומרון

די מור - מועצה מקומית מעלה אפרים

א' פל - מועצה אזורית מטה בנימין

ש' קלינר - משרד הפנים

היועץ המשפטי של הוועדה; צי ענבר

מזכיר הוועדה; יי גבריאל

רשמה; מזל כהן

סדר-היום; 1. הנהגת שעון קיץ - הצעה לס"ה של חה"כ מ' חריש.

2. דיון במצבם הכספי של הרשויות היהודיות ביו"ש.



היו"ר ד' שילנסקי; אני פותח את הישיבה.

דבר ראשון, יש פה כתבת רדיו. מי בעד זה

שהישיבה תהיה פתוחה?

הצבעה

על ישיבה פתוחה לעתונאים.

שונות

היו"ר ד' שילנסקי; הצטבר הרבה חומר על שולחן הוועדה ואני

רוצה להעביר אותו לטיפול בוועדות משנה,

יש נושא אחד שטוב לדון בו ברצינות בפורום מצומצם יותר והוא: עזובת

בית העלמין בהר הזיתים, הצעה לסדר-היום שהעלה חה"כ בן-שלמה. קיימנו

בנושא הזה דיון. הוא ביקש עוד הבהרות. אני חושב שכדאי לגמור את זה

בפורום מצומצם. אני מציע להעביר את הנושא הזה לוועדת משנה.

נושא שני, התניית אישורי בניה בעמידה בתנאי

בטיחות בעקבות האסון בגבעתיים. אני רוצה להעביר את זה לוועדת משנה שיהיו בה

כמה אנשים שמתמצאים בחוקי בניה. נושא שלישי, זיהום האוויר בחיפה, הצעות

צבן וטובי. בעצם הוועדה לאיכות הסביבה התחילה

לטפל בנושא הזה לפני שהוא הגיע למליאת הכנסת. אני רוצה לשלב את הדיון

ולהעביר את הנושא הזה לוועדת המשנה לאיכות הסביבה.

לגבי הנושאים האחרים, נתאם בינינו מי הן

ועדות המשנה.

יש בעית הכפר ביענה, נושא היזום על-ידי

חה"כ נחמיאס.

זה כבר היה פה בדיון והיו מסקנות בנושא.

צריו לדאוג ליישם את המסקנות.

היו"ר ד' שילנסקי; מאחר וחה"כ נחמיאס ביקש עוד פעם לדון

בנושא הזת, נעביר אותו לוועדת משנה.

יש נושא בית העלמין בצפת, הצעה לסדר-היום

יזומה על-ידי חברי הכנסת נחמיאס ודנינו.

פרט לענין זיהום האוויר בחיפה, ליתר

הנושאים נבחר ועדות משנה.

הצעה לייעול הנושא. אני מציעה להקים ועדת

משנת שתטפל בנושא בתי העלמין. כנ"ל לגבי

נושאים ספציפיים שקשורים לרשויות מקומיות קטנות, שתהיה ועלת משנה

שתטפל בנושאים האלה. אני לא הושבת שכל פעם צריך להקים ועדות משנה

אד-הוק.

בענין בתי עלמין, יש שתי בעיות ספצפיות.

אנחנו לא יכולים להקים ועדה מיוחדת. נושא

בית העלמין בהר הזיתים כמעט כבר גמור, אלא שחה"כ בן-שלמה ביקש להביא

עוד איזשהם עניינים.

הבעיה קול בתי העלמין היא בעיה כבדה, זו

בעיה של תקציב. בוועדת הכספים היה לנו

דיון בנושא תקציב משרד הדתות ואמרנו שם שהנושא הזה מחייב טיפול

מיוחד. יש בעיות ספציפיות אבל יש הבעיות האמיתיות.

היו"ר ד' שילנסקי; עקרונית אני מוכן לקבל את זה. מדוע רציתי

לחלק את הנושאים? אם אני לוקה את נושא

בית העלמין בצפת, אני חושב שבוועדה צריכים להיות חברים שגרים בצפת.

א' ורדיגר; קבלתי עותק ממכתבו של מנכ"ל משרד הפנים

בו הוא מביע תמיהה על שוועדת הפנים

דנה כל כך הרבה בנושא הארנונה, כאשר במשרד הפנים וגם בוועדה

הקואליציונית הוחלט על העלאה של 22% והוא מסביר את הצורך בהעלאה

השנה. אני רוצה להביע תמיהה, האם מקובל שמנכ"ל משרד מסוים מביע

תמיהה על כך שוועדת הפנים או ועדה אחרת פועלת בכוון שהיא פועלת?

אני הושב שזו התערבות.

היו"ר ד' שילנסקי; אני מציע שקודם כל נגמור את ענין צפת. נקים

ועדת משגה שהחברים בה יהיו אנשים שגרים

בצפת. נגמור את ענין בית העלמין בהר הזיתים ואחר-כך נקים ועדת משנה

לענין בתי העלמין בארץ ומקובלת עלי עבודתה של חה"כ סולודר בטבריה

ובמקומות הסטוריים. נקים בינינו את ועדות המשנה. בינתיים רק נקבע

. ועדת משנה לענין בית העלמין בצפת.

מי בעד העברת הנושאים שהבאתי לדיון

בוועדות המשנה?

הצבעה

ההצעה להעביר את הנושאים לדיון בוועדות משנה התקבלה

היו"ר די שילגסקי; חה"כ ורדיגר, טוב שנמצא פה ממלא מקום

שר הפנים. שיהיה ברור, איננו כפופים

להחלטות הקואליציה. לנו יש טענה כלפי משרד הפנים. סגן השר רוני

מילוא עוד לא היה בתפקיד כשנוצר הדבר הזה. הובטה פה על-ידי נציגות

משרד הפנים שמסקנות ועדת דרעי יובאו לדיון בוועדת הפנים תוך יומיים

שלושה. אנחנו יודעים שההלטת הקואליציה תתקבל בכנסת היות שסופרים

אצבעות. לפתות דבר אחד אנחנו צריכים לעשות, לדון בעקרונות ובעוותים.

אני בטוח שתיקון עוותים אפשר לעשות גם עכשו.

באשר למכתב, אני חושב שצורת הפניה של

מנכ"ל משרד הפנים היא לא בסדר. מאוזר והוא חדש בתפקידו, נסתפק בזה

שנבקש ממ"מ שר הפנים להפנות תשומת לבו לכך שלא נהוג שמנכ"ל אומר

את הדברים האלה.



מ' וירשובסקי; דבר אחד לא לגבי המכתב אלא לגבי הנושא,

הטון המאופק שלך לא ימנע מאתנו כוועדת

הפנים לקבל המלצה חד-משמעית בדבר הזה, כי אני חושב שהולכים בדרך

לא נכונה.

בסדר, אני מציע בשלב זה להסתפק בהערה.

ב' שליטא; אני תומך בעמדתו של יו"ר הוועדה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה ר' מילוא;

ראשית, בהחלט רשמתי לפני את ההערה של היו"ר בנושא. אני חייב

להביע סיפוק על כך שיש רק טענה אחת כלפי משרד הפנים. מכל מקום אני

רוצה לומר שמשרד הפנים מתחשב כמובן בעמדות ועדת הפנים. העברנו את

נושא הנהגת שעון קיץ לוועדה. אם היה מקרה כזה הוא היה חד פעמי.

מ" וירשובסקי; אתמול התקיימה ועדת משנה לענייני משטרה

ובין השאר עלה הענין של העברת החומר

שקשור בתלונה שהוגשה בעקבות דברים שפורסמו בפרשת בלס. המשטרה הציגה

מסמך שאכן החומר נשלח בתאריך 30.1.87 ואיך שהוא החומר לא הגיע

לגורמים במשרד מבקר המדינה. לאחר מכן הודיע מנכ"ל משרד מבקר המדינה

שהחומר הגיע והם טפלו בזה במהירות המירבית. לכן הנקודה הזאת של העברת

החומר קבלה טיפול בהבהרה שהיתה אתמול.

יחד עם זה התעוררה שאלה שהועלתה על-ידי

חה"כ מיכאל איתן אשר הוזמן לדיון בנושא...

בתור חוקר?

מי וירשובסקי; אנחנו לא חוקרים. הוא פנה אלי והעלה את

הנושא, לכן הזמנתי אותו, כפי שאנחנו

לא נועלים את דלתותינו בפני כלי התקשורת ובוודאי לא בפני חברי הכנסת.

ע' סולודר; אני מציעה שהוועדה תחקור בענין החומר

על כוכב יאיר.

היו"ר די שילנסקי; חה"כ מיכאל איתן בא במקומו של חה"כ ויינשטיין

מי וירשובסקי; אני נוהג כפי שכולנו נוהגים. חבר שמבקש ומעלה

נושא, מזמינים אותו.

תוך כדי הדיון התעוררה שאלה של כמה אספקטים

בטיפולה של המשטרה באותה פרשה כפי שהתגלתה בעתונות והוצע לדון בנושא

של טיפול המשטרה בפרשה הזאת. אני מביא את הענין הזה לכאן מכיוון

שהנושא הוא רגיש והוא לאו דווקא משטרתי בלבד, כדי להחליט אם לדון בו

במליאת הוועדה או בוועדת המשנה. אני חושב שצריך לברר מסטר אספקטים

שהתעוררו. לכן אני מעלה את זה לא היום לדיון אלא באחת הישיבות.



היו"ר ד' שילנסקי; אתמול כאשר היתה פה ישיבת ועדת המשנה,

הייתי בחדר הסמוך והבעיה הובאה בפני.

אחד מחברי הוועדה אמר שזה לא יהיה נכון לדון בנושא זה בפורום כל כף

מצומצם.

אני אמרתי.

הטעם הטוב מחייב שיהיו גם נציגי המערך.

הם נכנסו אלי וספרו לי את הלבטים. הצעתי

להפסיק לדון בזה ולהעביר את הנושא לדיון במליאת הוועדה, אני מודיע

שביום שני נדון בזה היות ובלאו הכי יש לנו באותו יום דיון בנושא

מעצרי שווא.

א' נחמיאס; לגבי ישיבת ועדת המשנה לענייני משטרה,

קודם כל בהזמנה היה כתוב יום שלישי ללא

השעה.

דבר שני, יו"ר ועדת המשנה לא יכול לקבוע

את סדר היום. אני מודיע בשם סיעת המערך, כל פעם שהיו"ר יקבע סדר יום

ללא הסכמת חבר סיעת המערך בוועדה, אנחנו לא נבוא לוועדה ולוועדה לא

יהיה שום ערך, כי כל דבר נתבע להביא למליאת הוועדה.

אני מבקש לרשום בפרוטוקול: מיום זה, כל

סדר יום שייקבע על-ידי יו"ר ועדת המשנה לענייני משטרה ובתי-סוהר ולא

יהיה בהסכמת נציג המערך בוועדת המשנה, חברי המערך לא יבואו לוועדה

ויתבאו שכל מה שנידון בוועדת המשנה יידון במליאת הוועדה.

דבר שני, אני שוקל שיקול רב מאד אם

הוועדה הזאת יכולה להמשיך ולהתקיים. כל פעם שאנחנו שומעים בטלוויזיה

כל מיני דברים, חמש דקות אחרי זה יו"ר ועדת המשנה מכנס את וועדה.

מה הדבר הזה?

עוד אף פעם לא שמעתי ליו"ר הוועדה אין

פרוגרטיבה לקבוע סדר יום.

א' נחמיאס; אני מודיע שתי הודעות. אחת, כל סדר יום

שייקבע ללא תאום אתנו, לא יהיה לו ערך

וכולו יובא לישיבת מליאת הוועדה.

שנית, אני רוצה לשקול ולהתייעץ עם חברי

אם ועדת המשנה לענייני משטרה ובתי-סוהר במתכונתה הנוכחית יכולה להמשיך

ולהתקיים.

היו"ר ד' שילנסקי; נשמע את היועץ המשפטי.

צ' ענבר; לשאלה הראשונה, זו שאלה עובדתית שלשם

תשובה אני צריך לקבל את הפרוטוקול שבו

הקימה ועדה זו את ועדת המשנה ואת ההחלטה.

מ' וירשובסקי; החליטה על זה מליאת הכנסת.



צ' ענבר; מליאת הכנסת לא מחליטה על ועדת משנה.

מ' וירשובסקי; איפה החליטו על חוקי יסוד?

צ' ענבר; הוועדות מקימות ועדות משנה. רק ועדה רשאית

לבחור בוועדת משנה והוועדה הזאת היא בחרה

בוועדת משנה. כאשר ועדה זו החליטה לבחור ועדת משנה לענייני משטרה,

השאלה העיקרית היא בהחלטה, מה היא קבעה, האם היא קבעה שועדת המשנה

מטפלת רק בעניינים שמליאת הוועדה מעבירה אליה או שמא היא אמרה שהיא

עוסקת בכל אותם נושאים של משטרה ובתי-סוהר שהיא מוצאת לנכון בנוסף

לנושאים שהוועדה מעבירה אליה.

אם ועדת המשנה קבלה סמכות לפעול לפי

יוזמתה בעניינים מסויימים, הרי כאן איני יכול לקבל את עמדתו של

חה"כ נחמיאס שלפיה יו"ר ועדת המשנה זקוק להסכמה כלשהי של תבר הוועדה.

יו"ר הוועדה הוא קובע את סדר היום ובלבד שסדר היום הוא בתהום

הסמכות שיש לוועדת המשנה. חברי ועדת המשנה יכולים להוסיף נושאים,

אבל לא יכולים להוריד נושאים שקבע היו"ר. אין הצבעה לגבי נושאים,

היו"ר הוא הקובע את הנושאים.

היו"ר ד' שילנסקי; גם לי יש דעה בקשר לזה. כפי שראינו צריך

לבדוק בפרוטוקולים . לא נדון בזה עכשו

כי זה ענין שיכול לגזול הרבה זמן,

מליאת הוועדה, כאשר הקימה את ועדת המשנה,

יכולה להחליט שנושאים מועברים לוועדת

המשנה רק באמצעות מליאת הוועדה. אבל יש לה אופציה להחליט אחרת.

צי ענבר; נכון.

היו"ר ד' שילנסקי; למיטב זכרוני לא דברנו על כללים, הקמנו

ועדת משנה וזהו זה.

מ' וירשובסקי; זה לא היה כך. היתה החלטה בוועדת הכנסת

שתהיה ועדה קבועה.

היו"ר די שילנסקי; אנחנו לא דנים יותר בנושא זה. חה"כ נחמיאס,

נא להמשיך.

א' נחמיאס; לגבי החלק השני, אני מבקש מהיו"ר, כדי

שהדברים לא יתדרדרו למדרונות לא רצויים

לא לליכוד ולא למערך, ואני מבקש מחילה מהסיעות הקטנות שיושבות פה

שאני לא מזכיר את שמן ומשאיר אותן מחוץ לתחום הזה, אני מגיע שבענין

זה נתאם פעולה כי אני יודע בדיוק מה יהיה. הנושא יעלה על-ידי חה"כ איתן

או על-ידי חבר כנסת אחר והוועדה תיהפך לוועדה חוקדת ושופטת. אתה יודע

לאן זה יגיע.

בי שליטא; אני מציע שנפסיק להתווכח פה על קופות שרצים.

הוועדה הזאת תהיה אנמית, נדבר רק על מזג

האוויר ולא נדון על שום דבר רציני. אני מחפש כל הזמן איך לחת שיניים

לוועדות ואתם באים לספר לי שכל דבר שיש לגביו ויכוח, לשים אותו מתחת

לשולחן.

ו



קשה לי להגן על חה"כ וירשובסקי. אבל הוא יו"ר ועדת משנה ויש כללים לגבי

ועדות משנה. אני לא חושב שצריך לחפש בפרוטוקולים. יש כללים בדברים האלה.

אתה אדוני, תה"כ נחמיאס, איש ההדר והנימוסים של הכנסת. אני שומע פה צליל

מאד צורם. כאשר יו"ר הוועדה מינה את ועדת המשנה, הוא לא העלה על דעתו שאיש המערך

לא יהיה בוועדה הזאת.

יש כללים בוועדות האלה. הן פועלות בכל מספר משתתפים. הוועדה סוברנית להחליט

ואין שום ויכוח בדברים האלה. יש לך הרבה כלים. אתה יכול לבקש התייעצות סיעתית.

אתה יכול לומר שהנושא כבד ולכן אתה מבקש שהנושא יעבור למליאת הוועדה. מותר ליו"ר

ועדת משנה להביא את הנושא הזה לשולחן ואנחנו נדון בו.

היו"ר די שילנסקי;

אולי וזה"כ וירשובסקי יוותר על רשות הדיבור אם הוא יקרא מה כתב היועץ

המשפטי. "1. ועדת הפנים לא צמצמה את סמכויותיה של ועדת המשנה. לכן היו"ר יכול

להעמיד נושאים על סדר היום לפי שיקול דעתו. 2. אם רוצים לצמצם רק לנושאים שמליאת

הוועדה מעבירה, צריך לקבל החלטה על כך".

מי וירשובסקי;

אתמול קיים חה"כ ז'אק אמיר ישיבה על שכר השוטרים. אני לא ידעתי ולא קבלתי

מותר או אסור, צריך לתאם אתי מראש? איזה דבר זה? למעלה משנה

אני יושב בוועדה, האם אפשר להאשים אותי במשוא פנים, מעבר להשקפה הפוליטית שלי

. שבשבילה אני יושב בכנסת? נניח שעשיתי משהו שלא מוצא חן בעיניך, בשביל זה לומר

דברים כאלה?

אני מודיע: אני אמשיך לקבוע את סדר היום לבד. אם המערך יבוא, אהלן וסהלן.

אם לא, אמשיך לעשות את העבודה ואתמודד בה. אם המערך ירצה להדיח אותי מהוועדה, אם

הוא יוכל לעשות את זה, בבקשה.

אי נחמיאס;

זה בכלל לא יובא להצבעה בוועדה, כי אתה יושב על תקן של איש המערך.

אני מבקש להעלות בישיבה הבאה את הענין של ועדת המשנה לענייני משטרה.

מי וירשובסקי;

מותר לך להעלות כל נושא. אני אמשיך בדרכי, ואני חושב שבנושא הזה צריך לטפל.

אני לא יודע למה בכל הנושאים שטפלנו בהם, דווקא הנושא שעלה אתמול זה מה שמרגש

את הה"כ נחמיאס וחבריו. זה מתחיל קצת לעורר סימני שאלה.

אי ורדיגר;

כחבר ועדת המשנה, אני רוצה לומר כמה מלים. עם כל וזילוקי הדעות שיש לי עם

חה"כ וירשובסקי לגבי נושאים יותר עמוקים, לגבי המקרה שטרה אתמול, אני משוכנע

שהיתה כאן טעות. קבלתי הזמנה בה לא צויינה השעה. בקשתי ממזכירתי לבדוק והתברר

שבטעות הושמטה השעה. קבלת הזמנה, ראית שאין שעה, היית צריך להתקשר ולברר.

אני כחבר ועדת משנה רוצה להביע את דעתי. לא נתקלתי, בעבודתי המשותפת בוועדה

הזאת, באיזושהי גישה של איפה ואיפה. אתמול היה נושא רגיש וטוב עשינו שלא סכמנו

והעברנו את הנושא למליאת הוועדה. לכן אני לא תושב שצריכה להיות כאן הענשה

קולקטיבית וכבר לבטל את הוועדה. אם אנחנו ניגש לכל נקודה ובעיה בצורה כזאת, אין

לדבר סוף.

אני רוצה שלישיבה יוזמנו נציג היועץ המשפטי לממשלה ונציג מבקר המדינה מאחר

והנושא כאמור מסתובב בין כמה רשויות.

על זה עוד נהשוב.

אני רוצה להודיע כאן, כמו שהודעתי אתמול ועל סמך זה הפסיקו את הישיבה,

הודעתי שאם תהיה בקשה פורמלית, אקבל אותה ואעלה אותה על סדר היום בשבוע הבא. אני

עומד בהובה הזאת.

יתד עם זאת, היום רק יום רביעי ועד יום שני יש זמן. רשמתי לפני את פנייתי

של חה"כ נחמיאס שאני מכבד אותו גם אישית, גם בתפקידו כסגן יו"ר הכנסת וגם

בתפקידו כמרכז סיעת המערך. ההודעה בעינה קיימת. אבל עד יום שני יש זמן. נשמע

בניהותא איש את דעת רעהו, אולי תשכנע אותי. נדבר על זה.

הנהגת שעון קיץ

מי הריש!

לאחר ההחלסה העקרונית של ועדת הפנים בעד הנהגת שעון קיץ וההודעה של מ"מ שר

הפנים במליאת הכנסת בעד הנהגת שעון קיץ ודיון ראשון שהיה פה, נשארנו עם שתי

בעיות, בעיה אתת, מועד ההתחלה של הנהגת שעון קיץ. העובדה שהשנה ערב הזכרון יוצא

במוצאי שבת, היתה פניה של ארגון יד לבנים בגלל בעיות ספציפיות שקשורות בענין זח,

בעיה של אנשים שומרי שבת וגם בגלל עצם האירוע ההכרח לדהות על פי השעון החדש

את האירועים לשעה 9, עוררה מספר בעיות. זה חיח נושא אחד שנתבקשתי לבדוק עם נסיון

למצוא לזה פתרון.

נושא שני היה כרוך בענין אמירת הסליחות בחודש אלול. כתוצאה מזה, מועד סיום

הנהגת שעון קיץ נופל בעיצומו של הקיץ, ב-23 באוגוסס. עשיתי שלושה בירורים בכוון

הזה כאשר נקודת המוצא שלי היתה, גם לאור העובדות העקרוניות שהופיעו בפני הוועדח,

אבל גם בעיקר לאור הסקר של בית הספר לרפואה של הטכניון שדיבר על תחושת חציבור

שכרוכה בנושא של רווחת הציבור, כולל סקר נרחב של הציבור הדתי, התמונה היתח שיש

רצון כללי להנהיג שעון קיץ, שצריך לבדוק האם לא ניתן להגיע למצב שבו שעון קיץ

יונהג כל תקופת הקיץ. התקשרתי לשם זה עם נציג התאחדות התעשיינים ועם מזכיר

ההסתדרות לגבי הבעיה של תפילת הסליחות, כי זה כרוך בהתחלת שעות העבודה באותם

בקרים בגלל ההשכמה המוקדמת. וקיימתי עוד שיחה אחת עם מר משה נצר שהוא יו"ר ארגון

יד לבנים לגבי הנושא של ערב יום הזכרון.

בקשר לנושא של סידורים מיוחדים לגבי שעות העבודה, יש נכונות לבדוק את הנושא

בצורה חיובית גם על-ידי התאחדות התעשיינים וגם על-ידי ההסתדרות, כאשר נקודת

המוצא שלי היתה שהגורם השלישי זה נציבות שירות המדינה לגבי עובדי המדינה. אבל שם

הנושא יותר פשוט.

לגבי נושא של ארגון יד לבנים וערב הזכרון, הבעיות הן טכניות ושונות. גם

לארגון יד לבנים לא היתה עמדה אחידה אלא השקפות שונות. קיימתי אתמול שיחח עם מ"מ

שר הפנים וספרתי לו על ההתלבטויות. אני בדעה שבעקרון צריך לעמוד על הנחגת שעון

קיץ מהמועד שהוחלט על-ידי שר הפנים 19 באפריל עד ל-1 באוקטובר. מאחר ויש לעשות

סידורים טכניים לקראת הנהגת שעון קיץ, המלצתי שמ"מ שר הפנים יודיע על מועד

ההתחלה ולתת פתרונות לגבי הדברים שמתעוררים בקשר לארגון יד [לבנים. את הבעיות

האלה לא הוועדח יכולה לפתור. זה בסמכות הממשלה.



דבר שני, אני מציע להקים ועדת מומחים בהשתתפות נציבות שירות המדינה,

התאחדות התעשיינים וההסתדרות כדי לתת פתרונות לנושא שמתעורר לגבי אנשים שנתקלים

בקשיים בתפילה בתקופת הסליחות. כאמור, דעתי היא שסיום הנהגת שעון קיץ צריך להיות

ב-1 באוקטובר. זה יוצא יומיים לפני יום כיפור. יחד עם זה, המלצתי היא שמ"מ שר

הפנים ינסה להתמודד עם המועד האחרון באמצעות ועדת מומחים שתפתור בעיות מיוחדות

שקיימות לגבי קסעים מסויימים של האוכלוסיה.

מי ותד;

אני רוצה להפנות תשומת לב חברי הוועדה ומ"מ שר הפנים רוני מילוא לבעיה

ששמנו לב אליה רק לפני מספר ימים. אני רוצה להודות שאין לי שום הצעת פתרון, אבל

מן הראוי שחברי הוועדה יהיו מודעים לכך, אם לא לגבי השנה אז לגבי השנים הבאות,

כי להערכתי זו לא תהיה השנה האחרונה שננהיג שעון קיץ.

הבעיה נוגעת לחודש הרמדאן של המוסלמים. החודש הזה מחושב לפי שנת ירח והוא

זז מדי שנה 10 ימים קדימה. כך שאפילו בטווח מספר שנים, כשאני עושה את החישובים,

אני רואה שהחודש יפול תמיד באמצע תקופת הנהגת שעון הקיץ. השנה למשל זה נופל

בחודשי יוני-יולי.

ברור שאי-אפשר להעלות על הדעת ששעון הקיץ יונהג חודשיים ואחר-כך יפסיקו

אותו. היכן הבעיה? הבעיה היא יותר בתחום הייצור. מדובר בסדר גודל של כ-250 אלף

פועלים, כולל פועלים מהשטחים שמגיעים לעבודה בישראל ואתם הייתם מודעים לכך שמדי

הודש יש בעיות בתחום הזה.

אני מבקש שתוקדש מחשבה למצוא פתרון כלשהו אולי בתחום סידורי העבודה. טוענים

שחלק גדול מהפועלים האלה אינו מגיע לעבודה בגלל השעה המוקדמת. יתכן למאד למשל

פתרון חלקי - אני אומר שזה לא בדוק, זו מחשבה - בכוון האפשרות להתחיל את העבודה

באי-אלה מקומות בהם מרוכזים אלפי פועלים ערביים,, בשעה 8 במקום בשעה 7 באותו מספר

שעות עבודה. שעת התחלת העבודה לגבי החודש הזה תחיה אחרת. בסך הכל אני חושב

שהציבור יצא נשכר וגם הפועלים יוכלו להסתדר. זה יתן להם שעת שינה נוספת, כי

ממילא הם צריכים לקחת את הארוחה המפסקת בשעות 2-3 בבוקר והם נשארים ערים עד אז,

היו"ר ד' שילנסקי;

לפי הצעת חה"כ חריש או הצעה משותפת עם סגן השר רוני מילוא מוצע להקים ועדה

שתבדוק את הבעיות שמתעוררות לגבי מועד סיום הנהגת שעון קיץ.

מי וירשובסקי;

. שלא תיגע בתאריכים אלא בפתרון בעיות סקטוריאליות מסויימות.

מי חריש;

אני מציע להשאיר את המועד הטופי פתוח.

היו"ר די שילנסקי;

בקשר למועד הסופי, הבינותי שנקבע 23 באוגוסט והוועדה שנקבע תדון בפתרון

בעיות סקטוריאליות ובכך אולי תימצא דרך לדחות את סיום המועד מ-23 באוגוסט למועד

אחר.

מי חריש;

אני לא מציע שהוועדה תקבל להחלטה על 23 באוגוסט.

היו"ר די שילנסקי;



נקבע שמועד סיום שעון קיץ יהיה ב-23 באוגוסט, אבל אותה ועדה תהיה מוסמכת

לדון ולחפש אפשרות לדתית מועד סיום שעון קיץ.

סגן שד במשרד ראש הממשלה די מילוא;

הצו התפדסם כפי שתוכנן. אבל אם יימצא פתרון בנושא הסליחות, אם תהיה המלצה

על-פי הבדיקה הזאת להאריך את שעון הקיץ, מראש אני מודיע שאקבל את ההמלצה להאריך

את זה ל-1 באוקטובר.

מי ותד;

ההערה שלי אינה מתייחסת לא לתאריך התחלת הנהגת שעון קיץ ולא לסיומה, כי זה

נופל באמצע. הערתי מתייחסת לשעת התחלת העבודה.

היו"ר די שילנסקי;

ברור.

צי ענבר;

רציתי להעיר להצעה של חה"כ חריש, כאשר שר הפנים מוציא צו , הוא צריך לקבוע

תקופה מסויימת. הוא צריך להגיד גם את ההתחלה וגם את הסוף כבר בצו.

סגן שר במשרד דאש הממשלה ר' מילוא;

לכן אמרתי שהצו יהיה כפי שאמרתי. אבל אם הוועדה תגיע להסכמה, אני אשנה את

התאריך.

בי שליטא;

לא הייתי עושה משעון הקיץ דגל כזה, שהכלכלה של מדינת ישראל תינצל בגללו. כל

הנימוקים שהביאו במשך השנים הם לא ממין הענין. ניסו לספר לנו סיפורים על תאונות

דרכים ושטויות כאלה לא שמעתי אף פעם.

אי נחמיאס;

בשבוע לשעבר היתה שיחה של שופט בית המשפט העליון לוין שהוא גם יו"ר המועצה

למניעת תאונות דרכים עם חה"כ שילנסקי ואתי. הוא רצה לשכנע אותנו ואמר לנו בשפה

שאינה משתמעת לשתי פנים שהוא תומך בהנהגת שעון קיץ כפי שהציע חה"כ מיכה חריש.

עי סולודר;

מכיוון שאני צריכה ללכת, אני מבקשת התייעצות נוספת בענין המסקנות על

רידינג.

ב' שליטא;

אני אזמן ישיבה לשבוע הבא. עד אז תטיימי את ההתייעצות הסיעתית.

אני לא מסכים לכל מערכת הנימוקים שמביאים מכל הצדדים. אני חושב שזה חיובי

שמ"מ שר הפנים חשב גם על ציבור דתי די גדול. צריך לחשוב גם עליו. גם לו יש זכות

מחיה במדינה הזאת.

אותי כאזרח אפשר לשכנע בשעון קיץ רק בדבר אחד, מפני שזה קיץ וטוב לקום יותר

מוקדם בבוקר ולהתחיל את העבודה מוקדם. זה הכל. כל הנימוקים הם לא ממין הענין.



ד' בן-מאיר;

אנחנו לא נצא מהענין הזה. תמיד יהיה עוד משהו. הנה שמענו שיש בעיה של

פועלים ערביים ויש בעיה של טלוויזיה. אנהנו צריכים לההליט מה טוב למשק הישראלי

ולחברה הישראלית. אני חושב שצריך להנהיג את שעון הקיץ עד חודש אוקטובר. ברגע

שיעשו את זה, תראה שכולם יתאימו את עצמם. אני מכיר את זה מתחום אכיפה אחר.

מי חריש!

אתה לא מתנגד שיעשו סידורים מיוחדים באמצעות ועדה מיוחדת.

די בן-מאיר!

אני אומר שיקבעו שהנהגת שעון קיץ היא מאפריל עד אוקטובר וגמרנו. את הקבוצות

נתאים לענין.

אני מסכים עם חה"כ דב בן-מאיר. תפקידנו כוועדה להמליץ מה הדבר הטוב ביותר.

בעיני הדבר הטוב ביותר הוא שעון קיץ מ-19 באפריל עד 1 באוקטובר. זה שרצוי וטוב

למצוא פתרונות על-ידי סידורים, אני מסכים לזה.

עי עלי!

הצעת מ"מ שר הפנים רוני מילוא מאד הוגנת. אני חושב שאין קשר לליל הסדר

ושעון קיץ. אני תומך בהצעה המקורית של מיימ שר הפנים להחיל את שעון הקיץ מ-2ו

באפריל עד 22 באוגוסט כפוף לבדיקה כפי שהוצע. אני חושב שהיא הוגנת. אני לא חושב

שצריך לשנות את כל סדרי המשק בגלל בעיה של שעון קיץ.

מי חריש!

הלכתי לבדוק את זה. יש סידור מיוחד אצל עובדי מדינה לגבי ימי צום.

די בן-מאיר!

יש הרבה סידורים במשק. כל אוזד יתאים את עצמו.

עי עלי!

אני בעד הצעתו המקורית של מ"מ שר הפנים כפוף לבדיקת הארכת שעון הקיץ מ-22

באוגוסט ל-1 באוקטובר.

יחד עם זה אני מתנגד לנסיונות שנתחיל לעשות במשק, שגוף כלשהו יתחיל להתאים

את עצמו לכל מיני סקטורים. אתם יודעים איזו אנדרלמוסיה תיווצר במשק? זה ייצור

אנדרלמוסיה שאי-אפשר להתמודד איתה.

מי חריש!

יש אפשרות לעשות סידורים כאלה. למה לומר שזה ייצור בלגן במשק.

עי עלי;

אתם תשגעו את הציבור והנזק הכלכלי יהיה גדול. ההצעה הזאת תגרום לנזקים

עצומים במשק. ו



היו"ר ד' שילנסקי;

האם ההצעה האורגינלית מקובלת עליך?

עי עלי;

אני הושב שאנהנו פשוט מסבכים את הענין. אני חושב שעמדת מ"מ שר הפנים מאד

עניינית והוגנת. אני לא וזושב שכל ארוד צריך למשוך את העגלה לכוון אוזר. אני מתנגד

להצעה להתוזיל להתאים את עצמנו לכל מיני עובדים.

באשר להערה של חה"כ ותד, אם 75% מהעובדים במפעל הם פועלים ערביים, אני מתאר

לעצמי שבעל המפעל הכם והוא יתאים את עצמו לצרכים ולרצון של העובדים כמו שהוא

מתאים את עצמו לכל מיני מצבים אהרים. בקשר לנושא הזה, נפסיק עם הסיבוך של הענין.

סגן שר במשרד ראש הממשלה ר' מילוא;

ישנה פה הצעת נוסח של הה"כ וזריש שאומרת; "1. ועדת הפנים תומכת בעקרון

בהנהגת שעון קיץ מ_19 לאפריל עד 1 לאוקטובר 1987. 2. ועדת הפנים פונה למ"מ שר

הפנים להקים ועדת מומחים שתספל בבעיות מיוהדות שמתעוררות עקב הנהגת שעון קיץ כמו

בעיה של המתפללים סליתות בחודש אלול, ערב יום הזכרון הנופל במוצאי שבת השנה

ובעית הפועלים הערביים בהודש רמדאן."

הצעה זו כהמלצת הוועדה נראית לי. המועדים כפי שפורסמו בצו יהיו מ-19 באפריל

עד 23 באוגוסס. אם אכן יימצא פתרון לבעית הסליהות, אני אדאג שיתוקן הצו ל-ו

באוקטובר.

היו"ר די שילנסקי;

אני הצעתי שמועד תחילת שעון קיץ יהיה 4 במאי. אם כך, יש הצעה שמועד תחילת

שעון הקיץ יהיה ב-4 במאי. יש הצעה ב-24 באפריל ויש הצעה ב-19 באפריל ומבקשים

מהשר לבדוק את האפשרויות.

די בן-מאיר;

לא מבקשים מהשר שום דבר. הה"כ חריש קבע את זה כמקשה אחת.

מי חריש;

ההצעה הזאת עונה על רגישויות שונות.

היו"ר די שילנסקי;

אני מעמיד להצבעה את הצעתי להתחיל את שעון הקיץ ב-4 במאי.

הצבעה

ההצעה לא התקבלה

היו"ר די שילנסקי;

אני מעמיד להצבעה את הצעת חה"כ פנחסי אשר מציע להתחיל את שעון הקיץ ב-24

באפריל.

הצבעה

ההצעה לא התקבלה

היו"ר די שילנסקי;



אני מעמיד להצבעת את הסיכום כפי שהובא כאן.

הצבעה

הצעת הסיכום התקבלה

היו"ר ד' שילנסקי;

יש פה הצעת סיכום של ועדת משנה בראשות וזה"כ שליטא בענין רידינג ג'. יש בקשה

של הה"כ סולודר להתייעצות סיעתית. לכן אנהנו דוהים את ההצבעה.

בי שליסא;

צריך לקבוע כבר לשבוע הבא מועד לדיון.

די בן-מאיר;

יש פה אי-הבנה. יש שני נוסחים, של חה"כ שליטא ושלי וחה"כ סולודר מתנגדת

לשניהם. עוד לא קראנו אותם.

היו"ר די שילנסקי;

היות שהשעה מאוהרת ויש עוד נושא לדיון, אני דותה את ההצבעה בזה וניגש לסעיף

האחרון.

המצב המוניציפאלי הקשה בישובים היהודיים ביהודה ושומרון

היו"ר די שילנסקי;

שמענו על המצב המוניציפאלי הקשה בהתנהלות ההדשה ביהודה ושומרון.

עי שנלר;

אני רוצה בשני משפטים לפתוה את הנושא הזה. את הסיבות למצב הקיים, ודאי הברי

ראשי המועצה יעלו. אני מרגיש צורך להעלות שתי נקודות עקרוניות. 1.. מעבר לויכווזים

שקיימים בימים אהרונים בהעברת נתוני שקר לציבור, שתקציב משרד הפנים הוא השמנת

שאוכלים ממנה שבע שנים כלשונו של בכיר במדינה הזאת, ממלא מקום ראש הממשלה,

ופרסום בעתונות כביכול אצלנו יש הקצאות פר-אדם מעבר למקובל, כל הדברים האלה

שקשורים להכפשות בגדר של שטנה הם שקריים. מספיק אם אקה מועצות כמו שער הנגב או

גליל תחתון או יואב או מעלה יוסף, מסתבר שההשקעה פר-נפש ביהודה ושומרון מכלל

התקציב היא קטנה מהישובים שהזכרתי.

עי עלי;

אתה יכול לתת הבהרות?

עי שנלר;

למשל בנהל שורק יש 1,600 תושבים. מסגרת התקציב שלהם היא 2.4 מליון שקלים.

התקציב פר-נפש 1,942 שקל לשנה.

עי עלי;

מה המענק?

המענק הוא נמוך. שער הנגב למשל, עם 5,000 תושבים, כ-000,ו שקל פר-אדם.

ישובים במטה בנימין ובגוש עציון מקבלים פחות לנפש. אני לא רוצה להכנס לכל

הדוגמאות. אפשר לתת אותן בכתב.

אגב, צריך לציין שאוזת הבעיות היא, שהמענקים אכן ביהודה ושומרון גדולים יותר

במידה מסויימת אבל זה לא נעשה משום שמישהו רוצה לתת אלא כדי להגיע למסגרת

תקציב תפקודית ומשום העדר הכנסות מסיבות אובייקטיביות. עם המענקים הדברים נראים

אחרת. אבל כאשר לוקחים את מסגרת התקציב פר-אדם או מסגרת תקציב לחלק למספר ישובים

יוצא שישובים ביהודה ושומרון נהנים מרמה ממוצעת ולא מעבר לה.

הערה שניה, שוחחנו עם הנהלת משרד הפנים באישור סגן השר רוני מילוא. יש

פתיחות לבחון את הנושא באופן מקצועי. למעשה המצב היום נשאר כפי שהוא היה לפני

שבועיים-שלושה ומטבע הדברים מחמיר מיום ליום. את הסיבות לכך, אני מציע שחברי

יפרטו.

פי ולרשטיין;

סגן השר מכיר לאורך ולרוחב את הנושא. יש דברים שאולי יבוצעו. אבל אסביר

באופן כללי יותר את הדברים. מענקי משרד הפנים ביהודה ושומרון הם גבוהים. המענק

במהותו הוא תקציב לאיזון. הוא נובע מכמה דברים. רשויות זכאיות לקבל החזר אגרת

רכב מבעלי רכב שרשומים בתחומן. 42% מאגרת רכב זו לא יחולו ביהודה ושומרון. החזר

מס שבח ומס השבחה.

היו"ר די שילנסקי!

למה אתם לא יכולים לקבל?

פי ולרשטיין;

בפועל זה לא חל.

היו"ר די שילנסקי;

אי-אפשר להחיל את זה?

פי ולרשטיין;

למה להתווכח, אתם מקבלים את זה במסגרת מענק.

היו"ר די שילנסקי;

מה עדיף לכם?

פי ולרשטיין;

להערכתי עדיף לנו שנהיה ככל מקום בארץ, שמכסימום דברים ירדו מהמענק ויעברו

להכנסות השונות. כספים שאנשים שלנו משלמים למינהל מקרקעי ישראל עוברים למינהל

האזרחי ולא חוזרים אלינו, בניגוד למה שקורה ברשויות אחרות.

עי עלי;

הם בעצם בהרבה תחומים מקופחים לעומתנו. מחנות צבא בישובי עולים משלמים

ארנונה. אצלם לא משלמים. יש בעיה של משרדי ממשלה. אצלנו משלמים, אצלם לא משלמים

ארנונה. יש בעיה של שירותי מגן דוד אדום. יש בעיה של מעונות יום. אצלנו מארגנים

את זה ארגוני הנשים. אצלם זה לא נכלל במסגרת התקציב, אצלנו זה נכלל במסגרת

התקציב.



אינדיקציה של תקציב לא בוחנים לפי מענק. הקריטריון הוא תקציב לתושב . יש

עוד כמה נושאים שצריך לבדוק. לדעתי המרכיב ההשוב הוא, היקף התקציב.

בואו לא נדבר על מגן דוד אדום, כי זו בעיה שכרגע אנחנו לא יכולים לפתור

אותה. אני חושב שיהיה נכון אם נבקש מממלא מקום שר הפנים לבדוק את כל הדברים

האלה.

מי ותד;

זה מחייב שינוי החוק.

היו"ר די שילנסקי;

לא. נסתפק בכך שנבקש מסגן השר רוני מילוא לבדוק את האפשרות שכל הסכומים

האלה יועברו אליהם ישירות. לדעתי אין כל מניעה משפטית. אין צורך בשינוי חוק. סגן

השר בעצמו משפטן, חזקה עליו שהוא יבדוק את הנקודות האלה בעזרת היועץ המשפסי.

פ' ולרשטיין;

כדי שנבין מה גרם בשנתיים האחרונות לירידה, הוזכר פה מינהל מקרקעי ישראל.

מינהל מקרקעי ישראל מעביר 10% הפרש מס השבחה. הכל עובר למשרד בטחון.

מה שקורה בפועל הוא, היות שתקציב משרד הפנים השנה הוא קטן, הוא מבצע הנחיות

קיצוץ. מכיוון שמרכיב המענק ביהודה ושומרון הוא גדול, נוצר מצב שמשרד הפנים מקצץ

באחוזים מהמענק, לא מסך התקציב. ברגע שהוא מקצץ מהמענק, היות שהמענק אצלנו הוא

גדול, הקיצוץ הוא גדול. כל הזמן מתבצעים אצלנו קיצוצים גדולים. בישיבה האחרונה

שהיתה אצל סגן השר הוא הבטיח שבשלב ראשון הקיצוצים יבוטלו.

אני אישית חושב שצריך להכניס כמה שיותר נורמליזציה. לכן אני מבקש מכם, תנו

לנו תוך שבוע ימים את הדברים שאתם חושבים שצריך לחול בהם שינוי, כספים שלדעתכם

צריכים להיות מועברים ישירות אליכם ובעוד שבועיים נקיים ישיבה ונתייחס להצעות

המעשיות שלכם.

מי ותד;

אני מבין את הפניה של יו"ר הוועדה חה"כ שילנסקי להביא את הנושא לנורמליזציה

אבל איני חושב שזח יכול לבוא דרך ועדת הפנים של הכנסת. כל דיון בסוגיות האלה ללא

שיתופו של המינהל האזרחי והמימשל הצבאי, לדעתי הוא דיון ממוקש. אני לא חושב

שהמסגרת היא ועדת הפנים, אפילו כשמדובר בנושאים מוניציפאליים. כי אלה נושאים.

בעלי השלכות פוליטיות וצבאיות. זו לא מועצה מקומית בשלומי או באום אל פחם. זה

נושא לגמרי אחר. על כן אני מציע שחנושא חזה ירד משולחן ועדת הפנים.

היו"ר די שילנסקי;

שמענו את הצעתך. ההצעה לא מתקבלת בגלל שתי סיבות; א. אני חושב שזה בסמכות

יו"ר הוועדה וכך החלטתי. ב. יש תקדים, בעניינים מוניציפאליים של ההתנחלויות,

כל הזמן מטפלת ועדת הפנים. אין סיבה שאם זה היה כך בתקופה ששרת הבריאות, גבי

שושנה ארבלי-אלמוזלינו, היתה יו"ר הוועדה , שזה לא יהיה כך בתקופה שלי.

ו



ש' קלינר;

למען האמת אני מסכים לכל דבריו של חה"כ עובדיה עלי. עם רוב הרשויות ביהודה

ושומרון הלכנו לסיכום תקציב, לא אומר משופר בהחלט, אבל נוח לכל הצדדים, כאשר יש

עוד בעיות שהן בעיות שקיימות אמנם במועצות שמעבר לקו הירוק.

היו"ר די שילנסקי;

יש מניעה משפטית?

שי קלינר;

אני לא מתעסק בזה. יש עליהם נטל נוסף. לדוגמא, שירותי הצבא, מעונות יום.

היום הנטל על המועצות בתוזומים מסויימים הוא רב יותר מאשר על רשויות שנמצאות

בתהום הקו הירוק. העלות לגבי הינוך היא גדולה יותר ולא מושלמת. העלות לגבי

נושאים שונים גדולה יותר ולא באה לידי ביטוי בהכנסות המועברות על-ידי המשרדים

תיעודיים.

באשר לנושא הספציפי, התקציב השוטף של הרשויות מסוכם על דעת כל הצדדים.

סגן שר במשרד ראש הממשלה ר' מילוא;

כפי שאמר מר שנלר, קיימנו דיון בנושא הזה ולמעשה כל הנושאים שעומדים על

הפרק הועלו בדיון הזה. לא נמצאו אמנם פתרונות לכל הדברים שהועלו, אבל נעשו

פעולות להקל על המצב בגלל הבעיות האובייקטיביות.

נגרם עוות מהצגת הדברים מאהר והוצג כאילו תושבי יהודה ושומרון מקבלים

תמיכות גדולות יותר מישובים אהרים, כאשר במציאות זה שונה. התמיכות האלה באות

לפצות את הישובים ביהודה ושומרון על העדר הכנסות. עשו אתם הסכם שהם יקבלו את

הסכומים האלה באמצעות העברות ממשרד הפנים. כאשר תל קיצוץ של 3% ברשות שמקבלת 10

אלף שקל, הקיצוץ הזה יהסית קטן יותר מאשר קיצוץ ברשות שמקבל מליון שקל. הקיצוץ

לא הל על הכנסות מאגרות, הוא לא הל על הכנסות מינהל מקרקעי ישראל. יש פה מצב

פרדוכסלי, אלה שמקבלים יותר, הקיצוץ מבהינתם הרבה יותר המור ואנחנו מחפשים דרך

איך להתגבר על זה. הדרך שהציע יו"ר הוועדה חה"כ דב שילנסקי היא יותר בריאה אבל

היא מסובכת. אנחנו מנסים לפתור אותה על-ידי הקלה בגזירת הקיצוץ שקיימת ובדרכים

נוספות.

רק לאחרונה היתה בעיה של תשלום משכורות לעובדים בחלק מהרשויות, זה ממש

סכומים פעוטים שלא היו והיינו צריכים לפתור בעיוח כאלה מהיום למחר.

אני מקווה שנביא בהקדם פתרון יסודי. עד שנגיע לפתרון הזה, בכל מה שנוגע

למשרד הפנים, אני יכול להבטיח שנעשה כל מאמץ שהעוותים האלה לא יגרמו לסבל וחוסר

תפקוד בישובים ביהודה ושומרון.

די דנינו;

האם מישהו בדק עם משרד הפנים את המענקים שקבלו כאשר הקימו למשל את המועצות

המקומיות בירותם או בשדרות?

סגן שר במשרד ראש הממשלה ר' מילוא;

המענקים אז היו לאין שיעור גדולים יותר מהמענקים שנתנו לישובים ביהודה

ושומרון.

ו



פ' ולרשטיין;

היתה החלטת ממשלה ב-960ו להעניק לרשויות מטויימות מעמד של עיר עולים, כמו

רמת השרון. עד היום יש לה מעמד של עיר עולים. זה אומר שהיא רשאית לגבות ארנונה

ממשרד הבטחון. אם בטמכות הוועדה להכיר בנו כעיר עולים, נשמח לוותר על מענק משרד

הפנים.

היו"ר די שילנטקי;

אני בעד הוזלת החוק הישראלי על יהודה, שומרון וחבל עזה. אבל אני יודע

שבמציאות היום איני יכול להעביר את זה בכנטת. ישנם דברים שהם לא זקוקים לבעיה

היסודית הזאת. שמעתי הצעות חיוביות עם הרבה רצון טוב מטגן השר. אני מקווה שאותו

רצון טוב יהיה אצל רוב חברי הוועדה.

אני מבקש מכם להמציא לנו את כל הנתונים ומה אתם מציעים על-מנת לעשות את

הנורמליזציה. יחד עם זה אני מבקש את הנתונים שמראים שלא מפלים אתכם לטובה.

עי עלי;

אני מבקש שתוטיפו את הפריטה שלכם ואת ההוצאות היהודיות שלכם.

פי ולרשטיין;

אני מבין שההבטחה לביטול הקיצוץ תתממש.

טגן שר במשרד ראש הממשלה ר' מילוא;

תתממש.

היו"ר די שילנטקי;

בעוד שבועיים נקיים את הישיבה. תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.00.