נוסח לא מתוקן



הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



פרוטוקול מס' 218

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה ביום ב', יוז' בטבת, התשמ"ז, 19.1.87 .שעה 00;12

חברי הוועדה;

ד. שילנסקי - יו"ר

ד. בן מאיר

ד. דנינו

א. ורדיגר

מ. וירשובסקי

א. נחמיאס

ר. פנחסי

ב. שליטא

מוזמנים;

מ. אלמוג - מרכז השלטון המקומי

י. שוססק - איגוד לשכות המסחר

א. מסרא - איגוד לשכות המסחר

א. מנשה - התאחדות התעשיינים

ג. יחזקאל, ח. ישראל -התאחדות התעשיינים

ר. צוונג - הרשות להגנת הצרכן בהסתדרות

א. פדרמן - התאחדות התעשיינים בירושלים

א. רז - לשכת המסחר, ירושלים

ר. גייר - משרד הפנים

י. שמש - משרד הפנים

ש. נחמיאס - לשכת המסחר בירושלים

י. גוסמן - האיגוד הארצי למסחר בישראל

י. אפרתי - משרד האוצר

י. גבריאל

רשמה - ש. לחוביצקי

סדר היום;

מיסי הארנונה ברשויות המקומיות.



א. מיסי הארנונה לתעשיה ברשוירת המקומיות

היו"ר ד. שילנסקי; אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

יש לנו ועדת משנה בדאשותו של חבר-הכנסת

ורדיגר, לענין מיסי ארנונה והוא משוס מה מתעכב. אני מניח שהוא יגיע במהלך

הדיון. מכל מקום, היום לא נקבל החלטות. היום בשעה שלוש מתקיימת ישיבה רחבה

של הנהלת הקואליציה ונתבקשתי לדחות את הישיבה של הוועדה. אמבט אני ער למצב

המעשי שהנהלת הקואליציה קובעת הרבה מאד, אך הכנסת לא דוחה ישיבות בגלל

הנהלת קואליציה. הכנסת היא סוברנית. לכן לא דחיתי את ישיבת הוועדה, אם כי

לא נקבל היום החלטות.

נשמע תחילה את מר אורי מנשה שהיה פעיל

בענייני ארנונות.

א. מנשה; כבוד היושב-ראש, חברי הוועדה, אני רוצה

להציג בפניכם ובפני חברי ממשרד הפנים את

הבעיה של הארנונות מזווית ראיה של התעשיה בלבד. נדמה לי, להוציא אולי סקטור

אחד שהוא הבנקאות ואשר איני בקיא בו, אין סקטור אחר במדינה הזאת שלא הופלה

לרעה על-ידי הרשויות בדדך כלל. אני לא מדבר על כל הרשויות כי יש פה ושם

רשויות שהתנהגו באיפוק ונהגו בסבירות מסויימת לגבי התעשיות שבאיזורן. אבל

ככלל מאז 1983 חלה השתוללות בלתי-מרוסנת ברשויות המקומיות במה שנוגע למיסי

הארנונה שהם הטילו על התעשיות שבתחומיהן.

אני מניח שלוועדה ידוע שלמעשה נושא

הארנונות פרוץ לחלוטין מבחינת החוק מזה כ-18 נהש. עד לפני 18 נהש הארנונות

שהוטלו על ידי הרשויות היו טעונות אישור שר הפנים. לפני 18 וחשררו הרשויות

מהמגבלה הזאת והיום הן סוברניות להחליט כפי העולה על רוחן.

בחודש פברואר מתכנסים פרנסי כל עיר

ומטילים כל ארנונה שנראית להם ולמעשה אין היום שום כתובת אליה יכולים לפנות

גופים או סקטורים שנפגעו מכך כדי להביע בפניה את טענותיהם. אין ועדות ערר.

למשרד הפנים אין סמכות שלא לאשר את הארנונות ובית הדין הגבוה לצדק שבפניו

הופיעו מפעם לפעם נפגעים, נכון להיום בורח מהענין כמו כל גוף אחר, לא רוצה

לערב את שיקול דעתו, אלא אם מדובר במשהו חריג ועוד לא נמצא משהו חריג כזה.

מלעיטים אותנו בכל מיני הבטחות ובכל

מיני נתונים לפני שמקימים תעשיה וברגע שהקמת את התעשיה - עולים עליך ללא רחם.

אני לא בא לדבר על מצוקת העיריות. אנו מכירים שיש בעיה עם העיריות, אבל

הפתרון הקל שהן מצאו זה לעלות על התעשיות שבתחומיהן ולהעלות את המיסים

בצורה גבוהה יותר מזו שהועלתה לגבי תושבי העיריות. גם המיסים שמשלמים תושבי

הערים הועלו, אך במשורה, מאד בעדינות ובהתחשב בזכויות הבחירה שיש לתושב

ומאידך חיפשו סקטור שלמעשה אין לו שום הש פעה פוליטית ועליו הטילו מסים

גבוהים. מפעלים אינם מצביעים ועלו עליהם כדי למלא את החסר.

יש היום במדינת ישראל רשויות מקומיות

שקרוב ל-50% מהתקציב שלהן ממומן על-ידי התעשיות ובעזרתן. עד 50% מהתקציב

של העיריות ממומן היום על-ידי התעשיות. במגדל העמק, לדוגמא, יש מפעל תעשייתי

גדול ובשנה שעברה הטילה מגדל העמק על המפעל הזה בלבד ארנונה בגובה מליון דולר.

מפעל אחד צריך לשלם מיליון דולר וזהו המפעל "נילית". רבותי, זה לא ניו-יורק.

א. נחמיאס; והם שילמו?



א. מנשה; אין להם ברירה. לפי הדין, אם לא משלמים

ממילים עיקול כעבור חודשיים ואי-אפשר לצאת

מזה, יכל זאת בשעה שאין גוף שבפניו אתה יכול לערער על גובה הארנונה. כפי שאמרתי

היום חוק הרשויות המקומיות בהקשר הזה פרוץ. בלוד יש שני מפעלים שמשלמים מיסי

ארנונה גבוהים מאד.

הסכומים האלה המוטלים על התעשיה הגיעו

ב-4-3 השנים האחרונות, בכמה רשויות מקומיות, לסדרי גודל של 2%-33% מהמחזור

של המפעלים, ואני אומר מהמחזור לא מהרווח. יש מפעלים שמפסידים ועדיין משלמים

את הסכומים האלה. מאידך, שירותים לא מקבלים. התעשיה אינה מקבלת שירותים מאף

רשות מקומית. לתושבים לפחות אוספים את האשפה, לתעשיה - לא, היא אוספת את

האשפה שלה. ניקוז לא מקבלים.

ההשתוללות הזאת התחילה בשנת 1983 ויש

הבדלים עצומים בגובה הגביה בין רשות לרשות. אין קריטריונים והרשויות עושות

כטוב בעיניהן. בשנתיים האחרונות בגלל הצמדת הארנונה לאינדקס, דרך חוק מיוחד,

גבו הרשויות סכומים הגבוהים פי כמה מההתייקרויות שהיו במשק. לכן מוצאים

היום הרבה רשויות שהקופות שלהן די מלאות, כי מצד אחד הן נהנו מההקפאה של

הוצאותיהן ומאידך ההכנסות שלהן היו צמודות למדד. ומר שמש יודע את הדברים.

קראו לזה עסקת אשראי ובג"ץ החליט שזה לא בפיקוח.

המצב הג.יע לידי כך שיש סכנה של התמוטטות

מספר מפעלים וחלק מההתמוטטות עשויה להיות בעטיה של הארנונה הזאת הבלתי-

מבוקרת.

הופעתי בחדר הזה כמה פעמים, פעם בנושא

הזה, פעם בנושא לוד, ולצערי, עם כל הסימפטיה שמצאתי כאן ולא רק כאן, דה פקטו

לא נעשה כלום. מר ורדיגר הגיש דו"ח יפה מאד והיו המלצות לפני כשנה אך דבר

לא נעשה. הוועדה הזאת המליצה שתוקם במשרד הפנים ועדה אשר תלמד את נושא הארנונות

ובסופו של דבר הוועדה הזאת הוקמה. הוקמה ועדה בראשותו של המנכ"ל ואם איני טועה

המבנה של הוועדה הוא כזה ששנים מחבריה הרבים הם ראש מרכז השלטון המקומי

מר תבורי וראש עירית דימונה. למעשה אין בוועדה הזאת אנשי ציבור ואנשי הציבור

הם האינטרסנטים, הם האיגוד המקצועי הלוחם על הגבלת הארנונות. עדיין לא ראיתי

את דו"ח הוועדה הזאת, אך איני אופטימי שנצא משם עם בשורה גדולה.

היו"ר ד. שילנסקי; מי הם חברי הוועדה?

הרב דרעי הוא יושב-ראש הוועדה, וחבריה הם;

מר תבורי ממרכז השלטון המקומי, מר הללי ראש

עירית דימונה, מר כהן מזכיר ארגון המועצות המקומיות, מר יעקב סלמן נציג ציבור,

מר קלמן דינס ממרכז השלטון המקומי, מר הכט ממשרד הפנים, הגב' רחל באייר

ומר יוסף ממשרד האוצר.

א. נחמיאס; במלים אחרות לקחו את כל האינטרסנטים בענין,

שמו להם יין לקידוש שקוראים לו יעקב סלמן

ולכן גם אם מר סלמן יגן עליהם ב-100% עדיין הם יהיו במיעוט הבטל ב-60%.

א. מנשה; בלחץ הוועדה הזאת של הכנסת הוקמה הוועדה

ההיא רק לפני חודש ימים בערך, למרות שההמלצה

שלכם היתה לפני שנה. לפני 4 שבועות נתכנסה הוועדה, שהרכבה הובהר כאן.



האמת היא שאני די מתוסכל מחוסר התוצאות

בשטח, מהזעקה שהפכה 'לזעקה לאומית. בעוד ארבע טבועות תתכנסנה מועצות הערים

ברשויות המקומיות, תחלטבה לבנות את התקציב, יצביעו וסוף פסוק, אין אפשרות

לעשות כלים. אבי הופעתי בפבי הוועדה שעומד בראשה הרב דרעי והוא אמר לי:

ברשא הארנונות הוא נושא מסובך ולא נצליח בזמן הקצר שעומד לרשותנו, עד

פברואר, להיכנס לעומקה של הבעיה. הוא שאל אותי אם בינתיים יש לי איזה שהן

הצעות אופרטיביות, אד הוק, לשנת 1987. בלית ברירה ובנסיון להיות מעשי,

בי טעון הזמן עובד ובעוד ארבע שבועות ייקבעו הארנוגות דבקים שוב זעקה,

הצעתי 4-3 הצעות אופרטיביות, אבל יש לנו כאן בעיה, רבותי תברי ועדת הפבים.

הנושא של הארנונות נופל בין הכסות מבחינה ממלכתית.

משרד הפנים נמצא בין הפטיש והסדן.

מצד אחד משרד הפבים דואג לשלמות הרשות המקומית ובעצם הוא הנציג. שלה כלפי

השלטון המרכזי, ומצד שני משרד האוצר שהוא מפתח לכל דבר בורח מהענין הזה.

דיברתי כ-7-4 פעמים עם שר האוצר, הנובחי וקרדמו, והוא אמר לי שהוא מכיר

בבעיה, אנו התעשיינים צודקים, אני אחשוב, אני אבדוק, אך כל זמן שהרשויות

מסתדרות ומצליחות לגבות את הכסף שר האוצר פטור מלדאוג להן לתקציב. אז הוא

פותר לעצמו בעיה של תקציב ומשלח את ראשי הערים בנו. מבחינתו הוא זה נוח.

משרד הפנים מקבל את ההנחיות הכלליות של איזו רמת מיסוי עירונית תהיה לשנה

הבאה, הוא מקבל רמז ממשרד האוצר ואז הוא מעביר את ההנחיות למטה, כשלמעשה

ההבחיות שהועברו היו של מינימום, היינו אל תקחו פחות מסכום מסויים, אך

לעולם לא דובר על מכסימום. ה-170% מכסימום שדובר עליו בשבח שעברה היה

בבחינת אחיזת עיניים. האינדקס עלה ב-933 וחברי הכנסת הצליחי להכניס את

התקרה של ה-170% לחוק אך עם זאת ישנה האפשרות להגדיל את המס מעבר לזה

במקרים מסויימים באישור שני השרים. ורוב הרשויות קיבלו אישיר להעלות את המס.

הכנסת הרשתה לרשויות ריאלית להגדיל את המס מ-90% ל-170%, אם כי ישנה

האפשרות להעלות ביותר באישור השרים, והדבר הזה הוצג כהישג שהנה הצליחו

לפקח על הרשויות.

ריאלית, אבי לא רואה מה ניתן לעשות

מהיום עד לחודש פברואר ואני רוצה לנסות להיות מעשי. אני חושב שהמפתח הוא

בידי משרד הפנים, בידי מר הכט ומר שמש. חלק מהדברים שצריכים להיעשות

בנושא הזה מחייבים תחיקה וחוששני שעד פברואר לא תהיה תחיקה.

נדמה לי שבאמצעות חוק התקציב יש

הוראות אדמיניסטרטיביות שמאפשרות למשרד הפנים להנחות את הרשויות בשאלה

באיזה גובה מותר להגדיל ולהעלות את הארנונות, אם בכלל, ובכמה. נכון שזה

לא מחייב את הרשויות חוקית כי הן סוברניות, אך דבר אחד כן יכול להיעשות:

והיה והן לא תעמודנה בהנחיות של משרד הפנים מבחינת סדרי הגודל - הסיוע

התקציבי יישלל מהן לשנה הבאה. אלה שתסתדרנה לבד תחסוכנה תקציב. אבל יש

כלים למשרד הפנים,באמצעות חוק התקציב, לכפות על רוב הרשויות סבירות בנושא.

קודם שהממשלה תשלם ארנונה על הרכוש שלה

ואז תהיה סיבה לקחת מכם פחות. ברשות

הנמלים הולכים להקים מריבות ובחיפה לא משלמים ארנונות.

זה כבר ענין פנימי שלכם, זה לא נוגע

לנו.

ברשותך, אדוני היושב-ראש אני רוצה להציע

פה 3-2 הצעות אופרטיביות אד הוק לשנת 1987 ואם פעם תזמינו ארתי לדון במכלול

נושא הארנונה - אשמח. אני כרגע דואג לחודש הבא, כדי למנוע את הקטסטרופה.



למעשה שלחתי למשרד הפנים ולמר דרעי

את ההמלצות בכתב, אר אומר אותן כאן בתימצות, דבר ראשון: יש לקברע במסגרת

הנחיות משרד הפבים לרשויות שבשנת 1987 יהיה יחס קבוע בין הארנונות

שתוטלבה על דירת מגורים ממוצעת, קרי: 80 מ"ר, בתחום הרשות המקומית לבין

מטר מרובע של מבנה תעשייתי. אם שם מעלים ב-10 קלשים למ"ר, גם לתעשיה

יעלו ב-10 קלשים למטר מרובע. יש לקבוע יחס קבוע כדי להתחיל ליצור איזון

בין הבושאים בבטל בעיריה.

דבר שני - בהתחשב בכך שהאיבפלציה היתה

בין 18% ל-20% השבה, אזי השבה 1988-87 לא יועלו המיסים ותהיה הקפאה נומינלית

של הארבובות בגובה שהן היו ב-1986-7, כי אחרת אם בצמיד את הארבובות של השבה

שעברה למדד שוב, ולו רק למדד של ה-20%, אבו מבציחים את ההשתוללות שהיתה

בארבע השנים האחרובות, בה העלו את הארבובות במאות אחוזים מעל לאיבדקס.

אם השבה בקפיא את הארבובות ולא ביתן העלאה, ולו בגלל הרווחים שהרוויחו קודם,

לא יקרה כל אסון השבה אם הרשויות תספוגבה את ה-18%-20%.

דבר שלישי - היום, לאחר ההשתוללויות

שהיו בעבר, הממוצע הארצי של מטר מרובע במבבה תעשיה במדיבת ישראל, בקרוב

ל-35 רשויות, הוא בסביבות 19-18 שקל למטר. זה הממוצע הארצי. אותן רשויות

בהם הארבובות בממוצע דה פקטו הן מתחת לממוצע הזה של 19 שקל למ"ר - ויש כאלה,

תל-אביב, חיפה, הערים הגדולות התנהגו באיפוק - יותר להן להעלרת את הארבובות

אך לא יותר מהממוצע של 19 שקל למ"ר. אלה שבהן הארבובה למטר מרובע היא עד

24 שקל למ"ר, וזה כולל את פתח תקווה הידועה לשמצה, שהיא כביכול הגבוהה ביותר

אר היא לא הגבוהה ביותר כי בלוד זה 40 שקל, אם כן אלה שעד 24 שקל למ"ר

תחול עליהן הקפאה והן לא תעלבה את המיסים בומיבלית. אלה שעלו מעבר ל-24 שקל -

שיירד ו ל-24 שקל.

דבר אחרון - לא יאפשרו לרשויות המקומיות

לשבות את הסיווג של האיזורים התעשייתיים. הרשויות אומרים למפעל תעשיית, אתה

שהיית באיזרר ג' תהיה עתה איזור ב'; אתה שהייתה איזור ב' תהיה איזור א'

ובדרך הזאת מצאו דרכים לעקוף את העובדה שלא משבים את הארבובה אך על-ידי

שיבוי הסיווג משביס את הארבובה.

אלה הן ההצעות עד שהוועדה תגבש את הבושא.

אלה הבקשות שאבו מבקשים ומגיעים למשרד הפבים. ביבתיים יש להפסיק את

ההשתללויות שאם לא כן בשבה הבאה יהיה 'ברוך' חדש.

אנו יושבים כוועדה ולא כוועדת משבה.

מר שמש אמר שיש לו הרבה דברים להבהיר

לנו ואני מציע שבשמע אותו.

ביקשתי את רשות הדיבור כי בכל זאת

התקדמנו לאור הדברים.

היו"ר ד. שילבסקי; אני רוצה לחזור ולומר שלא בקבל היום

החלטות, אך יהיה זה נכון אם נכתוב מכתב

לשר הפבים ובביע בצורה עדינה את אי-שביעות רצוננו מהרכב הוועדה ונציע

לצרף לוועדה בציגי ציבור שמייצגים סקטורים שובים.

ביקשתי את רשות הדיבור על-מנת לתאר

את העובדות ואם אחר כך תתעוררנה

שאלות או הערות - אטיב.

ועדת הפנים של הכנסת ביקשה משר הפנים

שיקים את הוועדה. הוועדה הוקמה, פעלה ועשתה עבודה יסודית וטובה. הייתי רוצה

בכל זאת להתייחס להרכב הוועדה ולנסות להסביר את אופייה, כי הנקודה הזאת

עלתה וכבר אני שומע על מכתב מחאה.

זה לא מכתב מחאה. אנו לא משתמשים

בביטויים קיצוניים.

י. שמש; על כל פנים, אנו היינו נתונים בלחץ

הזמן כי בסך הכל הרשויות המקומיות

מקבלות את ההחלטות עד סוף חודש פברואר.

קריאה; היתה פניה עוד בשנה שעברה להקים את

הוועדה והשר לא מינה את הוועדה.

י. שמש; אני קובע את העובדות ואחר-כך נדבר על

התנאים. הוועדה הוקמה ובלחץ הזמן היא

היתה צריכה להיות ועדה יעילה שתבדוק את הנושא בצורה טובה. לכן הרכב הוועדה

הוא מהאנשים שמעורים בנושא ואסור לראות את הוועדה כחד צדדית כי בסופו של

דבר גם אנשים מהמימסד, אם ממשרד הפנים ואם ממשרד האוצר, יש להם הבנה

ותחושות נכונות והם מסתכלים על כלל הציבור ולא רק על הרשויות המקומיות

בתור שכאלה.

הוועדה שמעה את כל הנציגים שהופיעו

בפניה בצורה יסודית. אני גם סבור שהמלצות הוועדה הן בחלקן הגדול ברוח

הדברים שהנציגים השונים העלו. ברור שזה לא יכול להיות באופן מלא כי

צריך למצוא את המכנה המשותף, אבל היתה בהחלט הבנה, כך שאני חושב שהוועדה

עשתה את עבודתה בצורה נאמנה.

עכשיו אציג את הפרטים. הוועדה סיימה את

עבודתה ומונח לפני נייר כמעט אחרון שאני מניח שתוך יום-יומיים יגיע לוועדת

הפנים ויופץ גגם הרשויות המקומיות תקבלנה תור ימים אחדים את ההנחיות ותפעלנה

על פי ההנחיות הללו. עם כל לחץ הזמן אנו ניערך לקראת 1987 בהתאם להנחיות

שיש במסמך הזה.

קשה לי להיכנס לכל הפרטים כי בכל זאת

זוהי עבודה די מורכבת ולכן אנסה להיות כללי ותמציתי. בדרך כלל כשהנושא

עולה לדיון יש, באופן טבעי, את הדרישה לקבוע איזה שהוא מכסימום להעלאה

ולהגיד בזה עוצרים. אבל כשאנו מטפלים בנושא ורואים את כל הבעיות - אנו

לא יכולים להגיד באופן שרירותי 10 או 20 או 30 וזהו זה, למרות שבסקטורים

מסויימים, ברשויות מסויימות ולגבי נושאים מסויימים יש גם לפי דעתנו חריגה

או הגזמה. בכל זאת אנו רואים את כל המערכת, על אלפי מרכיביה, כי ברשות

מקומית יש עשרות סוגי נכסים, יש הרבה דברים שעדיין רחוקים מהמינימום

ויש נטיה לראות תמיד את אלה שבולטים והיו חריגים. כאן לפעמים שומעים

את הביטוי השתוללות. אני רוצה לומר במאמר מוסגר שנכון שהיו חריגים

והגזמות, אבל בראיית כל המערכת כולה של 250 רשויות, זה לא בדיוק כך. נכון,

היתה חריגה ולפעמים 20-4-3 מקרים יוצרים אווירה שכאילו בכל המקרים יש חריגה.



לכן אם בבוא ונקבע במקום מסויים 'יא יותר

מהעלאה של 20%, מה יהיה דינו של מקום שהוא מאיזושהי סיבה לקח בשנה שעברה

הרבה פחות? האם בגלל זה נתפוש אותו באיזה שהוא דבר ולא ביתן לו להתיישר?

לכן הראיה שלנו היתה צריכה להיות קולקטיבית ולפי זה קבעבו את ההמלצות

שלנו, אותן אנסה לפרט ולהסביר.

קודם כל, אנו קובעים ככלל שהארבונה

הכללית לשנת 1987 העלה כשיעור עליית המדד, כלומר: באופן כללי המגמה היא

שהארנונה הכללית לא תעבור את השיעור של המדד או ההתייקרות הצפוייה בשנת

1987.

קריאה; על איזה בסיס?

אמרתי שזה נייר כמעט אחרון, סימן שיש לי

עדיין בעיה. יש על הנקודה הזאת בעיה וזה

משהו בין 20% ל-25%. נניח שזה כ-20% שזה שיעור ההתייקרות הצפוי. זה בעקרון.

אנו רוצים לשמור על המגמה שלקראת שנת 1987 ירייה כלל שקובע בדרך כלל לא

לעבור את השיעור הזה. כדי להיכנס לפרטי הפרטים אצטרך לעשות סמינריון שלם ולכן

אדבר רק באופן כללי. אני מדבר על ארנונה שלא למגורים. יש ארנונה למגורים

ויש ארנונה שלא למגורים וזה כולל הכל: תעשיה, מסחר, בנקים, חקלאות, ובתוך

זה יש הבדלים שונים. לקבוצה הזאת של הארנונה שלא למגורים אנו מנסים לקבוע,

על סמך העוברות בשטח במשך כמה שנים, שלושה סוגי חיובים ואסביר אותם.

יש חירב מינימום, יש חיוב ממוצע ויש

חיוב מכסימום היינו חיוב מירבי. זה באופן כללי, אם כי יש חלוקה פנימית של

הדברים. החיוב המינימלי הוא חיוב שנקבע כמינימום בנכסים אלה. בדקנו על סמך

נתונים סטטיסטיים בשטח וראינו מה החיוב הנמוך ביותר. קבענו מה החיוב המינימלי

בנכס מסויים.

יש חיוב ממוצע. מה פירוט? אתה לוקח עסק

מסויים, נושא מסויים, סוג מסויים של נכס ראתה רואה מה ממוצע השיעור על פני כמה

שנים. כשאני אומר שיעור הכוונה בדרך בלל היא לשקלים למטר מרובע, כשבחקלאות

זה שקלים לדונם. אם כן בודקים את השיעור הממוצע

יש גם שיעור מכסימלי שאותו אנו אומרים

שאי-אפשר לעבור. כשאני אומר שיעור הכוונה לסכום. אנו אומרים: בנושא זה החיוב

המכסימלי הוא xשקלים למטר מרובע. זה ביטוי לפי קבוצות בחלקים מסויימים

של הנכסים.

אם אנו מסתכלים, לדוגמא, על מסחר, סביר

להניח שהרווחים או ההכנסות ממסחר אינם דומים בכל מקום וזה תלוי במקום בו

ממוקם העסק. אנו יודעים שברח' דיזינגוף בתל-אביב, לדוגמא, יש רווחים גדולים

יותר מאשר באופקים או ב ירוחם, גם כאשר מדובר באותו סוג של מסחר. לכן אי-אפשר

לומר שהמינימום, הממוצע או המכסימום לגבי חנות נעליים בתל-אביב או בירושלים

דומה לזה של חנות נעלים בשדרות. לעומת זאת אינך יכול לומר שההכנסת של בית

מלון בתל-אביב הן יותר מאשר בית מלון באילת שהיא עיר פיתוח, כי למלון באים

אנשים בגלל המיקום התיירותי שלו. יש נכסים שזה רלוונטי לחלק אותם לפי קבוצות

ויש נכסים שלא. כך בענייני תעשיה. לא תמיד אתה אומר שמפעל תעשייתי בעיר

פיתוח מפיק פחות רווחים ממפעל דומה הממוקם במרכז הארץ. מפעל תעשייתי

מייצר, מייצא ולא משנה באיזה מקום הוא נמצא. לכן יש מקומות ויש קבוצות.

יש גם מקרים שאין חיוב ממוצע כי לפעמים זה לא יוצא ואז קבענו פחות או יותר.

במקום שיש הבדלים בין קבוצות כמו במסחר, זה נקבע פחות או יותר לפי המצב

הכלכלי חברתי של אותו איזור. כשמדובר במצב כלכלי כמובן שאם מדובר, למשל,

באיזור המרכז אזי החיובים יהיו יותר גבוהים ובערי פיתוח החיובים יהיו

יותר נמוכים משום ששם העסקים מרוויחים פחות.



אומר כעת את הכללים שאנר ממליצים עליהם

אשר התקבלו על דעת כולם. בדרך כלל, ככלל מומלץ להעלות את שיעורי הארנונה

בשיעור עליית המרד, שזה כ-20%, שזו כפי שאמרתי הבקודה הלא סגורה אשר

תיסגר בעוד כמה טעות, כך אני מקווה. כאן אני מוסיף שכוונתנו היא - למעט

כמה מקרים שנאשר יותר - שבמקרה זה רק השיעור הזה ולא יותר והכוונה היא

ללא יותר מאיזה שהיא סיבה שלא תהיה. זה חל על כל האפשרויות. לדוגמא: לפעמים

אפשר להישאר במסגרת שיעור העליה של xאחוזים, אבל בסופו של דבר להגיע לשיעור

גבוה יותר כתוצאה משינוי שיטות. מקרה כגון זה כוונתנו לכסוף ואם אנו אומרים 20%

זה יהיה 20% ולא יותר.

קריאה; זה 20% לנישום.

ר. גייר; המדובר הוא בנישום.

ס. שמש; אם במקום מסויים או לגבי נכס מסויים שיעורי

הארנונה נמוכים מהשיעור המינימלי המומלץ

שהוא לדוגמא 5 שקלים ובאותו מקום גובים 2 שקלים למ"ר, ניתן יהיה להעלות את

השיעור ביותר מ-20% כדי להגיע לשיעור המינימלי, אך בתנאי שההעלאה ביחס לשנה שעבר

לא תחרוג מה-75% נומינלית.

1

כלל נוסף; אם שיעורי הארנונה גבוהים

מהמינימום אך נמוכים מהממוצע הכללי או הקבוצתי, ניתן יהיה להעלותם עד לממוצע,

אנך בתנאי שההעלאה הנומינלית לא תהיה יותר מ-60% לעומת שנת 1986, וזאת בתנאי

שרמת החיובים ברוב הנכסים תהיה דומה ייחס לממוצע על כל נכס.

ר. גייר; זאת כדי שלא ניתן יהיה לממן את התקציב רק

על_ידי התעשיה או רק על-ידי סקטור מסויים.

י. שמש; הכוונה היא לא לתפוש חניך תורן ולהטיל עליו

את כל העבודה.

כלל נוסף; אם חיובי הארנונה הם מעל

לממוצע אך מתחת לשיעור המירבי, ניתן יהיה להעלותם עד כדי השיעור המירבי, אך

לא יותר מ-35% לעומת שנת 1986, וזאת בתנאי שהעלאה זו בועדה לצורך איזון הארנונה

בגין חוסרים מסוגים אחרים של נכסים ובמקרה זה תפעל הרשות המקומית על פי ההמלצות

של ועדה שתמונה על-ידי שר הפנים. יהיו מקרים חריגים שרשות מקומית לא תוכל

להעלות בכל מקרה את הארנונה ללא אישור ועדה שתורכב מנציגי משרד הפנים, שאוצר

ומרכז השלטון המקומי. אנו מוכרחים גם לשמור על כך שהרשות לא תקרוס בבת אחת תחתיה

בגלל חוסר בתקציב, כי גם אם עוברים לשינוי דברים אי-אפשר לעשות בבת אחת את

הדיאטה הזאת. יכול להיות שהמגבלות האלה תגרומנה לרשות מקומית הפסדים, אך היא

תוכל לפצות את עצמה על ידי כך שבמקומות בהם הארנונה נמוכה וקיא תוכל להעלותה.

אנו אומרים לרשות; מה שאת צריכה לעשות אם את מפסידה במקום אחד, תעלי במקום אחר

לגביו נהגת בעבר ברוחב לב. אבל אם הרשות המקומית לא תוכל להתאזן כתוצאה מכך,

תוכל אותה ועדה שציינתי לאפשר לה, במקרים מסויימים, להעלות את השיעור ביותר

מהסכום שנקבע, שהוא עד 35%.

כלל חמישי - אם שיעורי הארנונה הכללית

הם בשיעור המירבי או מעבר לכך, לא תותר העלאה חיובית בנכסים אלה,כלומר; אפס

אחוזי עליה.



אבר צריכים לרארת את כל הצדדים,

את כל הארגונים, את כל הסקטורים וסוגי הנכסים וגם את הרשויות המקומיות,

ולא אכנס כרגע לוויכוח ההיסטורי למה זה לא נעשה בעבר, יחד עם זאת, גם

כשבאים ועושים אי-אפשר לעשות את הדיאטה בצורה חריפה.

אם הפסד הכנסות הרשות כתוצאה

מכך שהיא מעלה את השיעור באפס מסתכם ביותר מ-5% מסך כל הכנסותיה של

הרשות המקומית מארנונה כללית - וזה הרבה כסף, ולרשות המקומית לא היתה

אפשרות לפצות את עצמה על-ידי העלאת השיעור בנכסים אחרים - ניתן יהיה

להעלות את השיעור עד 50% מעליית המדד,

היו"ר ד, שילנסקי; חבר-הכנסת ורדיגר צריך ללכת ואני מבין

שממילא תוך יומיים-שלושה נקבל את

החומר המושלם, כך שעצם הפניה שלנו בענין צירוף חברים נוספים לוועדה - היא

לא מעשית בשלב זה,

לאחר שנשמע את ההסבר עד הסוף, נעביר

את הנושא לוועדת המשנה בראשות חבר הכנסת ורדיגר. הוועדה תלבן את הפרטים

בצורה יסודית כך שאין הרבה טעם בשאלות הביניים,

מ, וירשובסקי; יש לי בקשה כהערה כללית ביחס לעצם הטיפול

בנושא הארנונה ואני מבקש להעלות אותה,

היו"ר ד, שילנסקי; נאפשר קודם למר שמש לסיים את דבריו.

י. שמש; במקרה של הפסד של מעל ל-5% - ביתן יהיה

להעלות את השיעור עד 50% מעליית המדד,

חצי ממה שאפשר להעלות וגם זה טעון המלצת הוועדה,

נכסים שלא היו בממוצע כי

הם יחודיים, ניתן להעלות לגביהם את השיעור עד 60% לעומת 1986, וזאת בתנאי

שהחיוב לאחר ההעלאה יהיה בגובה עד 80% מהחיוב המירבי ובתנאי שרמת החיובים

ברוב הנכסים, כולל במגורים, תהא דומה, פירוש הדבר שהכוונה היא להגיע למצב

כזה שיהיה שוויון, אלה הם הכללים,

אני בהחלט מצטרף להצעה של היושב-ראש

להעביר את החומר בעוד יום-יומיים לוועדה.

בנייר הזה יש המלצות גם לגבי הארנונה

למגורים,

ראשית כל, לידיעת חברי הוועדה אני רוצה

לומר שאני מוצף בתלונות ובמכתבים מכל

חלקי הארץ על מה שהולך לקרות ברשויות המקומיות לא רק לגבי התעשיה, אלא גם

לגבי מסחר, מגורים וכיוצא בזה, אני פונה לאותם הגורמים והרשויות המקומיות

המתחמקים מתשובה,

אני רואה איזה שהוא פגם בכך שמשרד הפנים

הרכיב ועדה ולא הודיע לוועדה שלנו על כך, לא הודיעו לנו דבר על הרכב הוועדה

ועד היום הזה גם לא קיבלנו שום דיווח על עבודת הוועדה, אני מבין שאתם מצויים

בסיומה של העבודה ופירוש הדבר שהיום ובוודאי כמה ימים קודם לכן ידעתם שהחומר

יישנו והייתם צריכים להעביר לנו אותו כדי שנוכל ללמוד את הנושא ואת ההמלצות

שאתם ממליצים,



אני מסכים עם דבריו של יושב-ראש הוועדה

שמשהו חסר בהרכב הוועדה. בוועדה היו צריכים להיות מיוצגים גם הגורמים

האינטרסנטים מהצד השני ולא רק הגורמים האינטרסנטים מצד אחד. אנו יודעים

את עצם הדבר שמשרד הפנים תלוי באוצר ואנו יודעים את המדיניות של משרד האוצר.

גם ידוע עצם הדבר ששר הפנים או משרד הפנים אינו מתערב כביכול בגובה הארנונות

ברשויות המקומיות. האוצר לוחץ; צריך כסף ומי שצריך את הכסף לא יכול להיות

הפוסק האחרון. וכאן היה הפגם. אבל בעשתה העבודה, ההצעות הן מסובכות ולכן

אני מציע שתעביר לנו וגם לנוגעים האחרים בדבר את החומר כדי שהם ילמדו אותו,

וכוונתי לאיגוד הסוחרים, איגוד התעשיינים, התאחדות התעשיינים, שהם הגורמים

הרואים עצמם כנפגעים ובאים בזעקה ולפי דעתי הזעקה היא צודקת;לגבי העבר בוודאי

היא היתה צודקת. מר מנשה אמר שנשנה האחרונה היו העלאות מעבר לאינפלציה.

לכן אני מציע שתעביר אלינו את החומר. אתם

תיתנו את הצעותיהם ואנו אחר-כך נבדוק מה ניתן לעשות בכדי שכולנו נהיה צודקים.

זה יהיה מאד ,קשה, אבל בוודאי לא צריך לגרום .לכך שיהיה חוגים שירגישו עצמם

נפגעים קשות.

גם אני מקבל פניות על העומס הגדול שהיה

בארנונה ואני לא חושב שהוא הוקל.

אני חושב שאנו מגיעים למס כבד המוטל על

אזרחים מסקטורים שונים שאין להם כל אפשרות לערער ולהשיג על גבהו. זה דבר

חמור.

אני הייתי בשעתו בין התומכים הגדולים בכך

שהרשות המקומית תוכל לגבוע בעצמה את הארנונה בלי אישור אף אחד.

ד. דנינו; האם אתה מודה שטעית בכך?

מ. וירשובסקי; לא צפיתי מראש את ההתפתחויות.

בחלק מהדיונים פה צריך יהיה לחשוב על

אינסטנציות ערעור, כי יהיו מפעלים ופרטים שלא יוכלו לעמוד בעומס שיוטל עליהם.

אדם היום לא יכול לעשות שום דבר. היום כל מה שהוא יכול לעשות זה להגיד שיש לו

48 מטר במקום 50 מטר וזאת לא הבעיה. הבעיה היא שיש עליו נטל גבוה ואם לא

נמצא איזה שסתום של ערעור או השגה, כדי שאזרח יוכל להביא בפניו את מלוא טענותיו,

אנו גורמים באמצעות הארנונה עוול גדול מאד, ביחוד כשאני רואה שהאוצר ידתמד

בארנונה לדברים שהוא לא יכול לעשות אותם.

א. ורדיגר; הנושא של הסיווג הוא המסוכן ביותר. כוונתי

לכר שאומרים למפעל שהוא עובר מאיזור ג' לב'.

אז באמת אין לר מה לעשות.

י. שמש; אני רוצה לציין שקבענו מערכת כללים והנחיות

גס לארנונה למגורים.

היו"ר ד. שילנסקי; כמעט כל מי שיושב סביב השולחן הזה ביקש את

רשות הדיבור ולא יהא זה מעשי לשמוע את כולם

כל עוד אין חומר בפנינו. לכן קודם כל אני מבקש שהחומר יועבר לידי כל משתתפי

הישיבה היום. כולם ביקשו לדבר ואני לא חושב שיהיה הרבה טעם לקיים דיון.

עד עתה לא שמענו דבר בקשר לארנונה למגורים.

האם יש כאן מישהו שמייצג את הנושא הזה?



מ. אלמוג; לפגי כן אני רוצה לומר שנאמרו כאן

דברים ולא ייתכן שלא תישמע תגובה

מצד מרכז השלטון המקומי.

ר. צוונג; אבי שותף לתיסכולים של מר מבשה ואולי

כדאי שמר שמש יציג את עבין הארנונה למגורים

לפבי שאני אתייחס לנושא.

ד. דנינו; אני שמח שחברי, חבר-הכנסת וירשובסקי,

מודה באשמה שהוא טעה בשיקוליו ובתמיכה

הרבה שהוא תמך ברשויות המקומיות לקבוע את גובה הארנונה כפי שהן רוצות, כשאין

עליהן שום פיקוח בנושא זה. עם כל הכבוד למשרד הפנים, בענין הזה הוא לא מפקח

אלא כל רשות מקומית עושה כאוות נפשה. לכן,אדוני היושב ראש השאלה שאנו צריכים

לדון בה מחדש היא לראות איך אפשר להחזיר את הגלגל אחורנית, שאם לא כן

נוצר מצב שאזרחי מדינת ישראל רק משלמים מיסים, מס הכנסה, מיסי חינוך, ארנונות

וכו'. כולם מטילים על/האזרחים מיסים ונרצר מצב שאין לאזרח אל מי לפנות.

לכן, זו הנקודה היסודית שבה אנו צריכים לדון.

אני מבקש שוועדת המשנה תדון בזה ותביא

למליאת הוועדה את חוות דעתה.

א. מנשה; האם אפשר לבקש שהדיון בוועדת המשנה יתקיים

בימים הקרובים, לפני פברואר?

י. שמש; אני רוצה להדגיש את הנקודה שכבר אמרתי.

אנו מצויים כאן כל הזמן תחת הרושם של

השתוללות וצריך לשמור על הפרופורציות כי אל נשכח שהרצון שלנו כמטרד הפנים

להגיע למינימום ולממוצע הוא לא פחות מזה של הצד השני.

לגבי הארנונה הכללית למגורים - בעצם

הפרינציפים דומים, אלא שכאן הנושא של הגבוה הוא בהרבה יותר מגובש, כי אם

לגבי עסקים, מסחר ובנקים לא תמיד מוצאים את הקשר בין הנכס למיקומו הגיאוגרפי,

ברור שלגבי הארנונה למגורים יש יותר חלוקה ברורה של הקבוצות ואכן הרשויות

המקומיות מחולקות לארבע קבוצות וסוגים. הן מחולקות על פי מאפיינים כלכליים

בעיקר, שלא אפרט אותם. יש קבוצות שמבוססות מבחינה כלכלית, יש קבוצות שפחות,

פחות ופחות. גם כאן יש שיעורים: שיעור מינימום, שיעור ממוצע ושיעור מכסימום,

אבל ההמלצות מדברות על להגיע לממוצע.

אנו דורשים מכל רשות מקומית שתקבע את

שיעורי הארנונה למבנה מגורים באופן שהסכום למ"ר לא יפחת מ-4.6 שקל למ"ר.

כלומר כדי להגיע ל-4.6 שקל הרשות המקומית יכולה להעלות כל אחוז שהיא תרצה, גם

אם זה יהיה אלף אחוזים.

ב. שליטא; יש רשויות שאשתקד קיבלו אישור מהשרים להעלות

ביותר. האם גם כאן כוללים זאת כבסיס ומעלים

באותו אחוז?

הבסיס להעלאות זה אישורי השרים. יכול להיות

שהשרים אישרו 80 והרשות המקומית לקחה 100;

במקרה זה הבסיס הוא 80.



רשות מקומית אשר חיוביה נמוכים מהממוצע הקבוצתי - תוכל להעלות את השיעורים

עד לממוצע, בתנאי ששיעור ההעלאה לא יעלה על 60%. היא יכולה לשאוף להגיע לממוצע

אבל לא לעבור עליה נומינלית של 60%.

במקרים מסויים בהם נהוצים סכומים מסויימים לאיזון התקציב בגין התתייבויות

קודמות שהרשות המקומית התתייבה להן - תוכל הרשות המקומית להעלות את הארנונה

הכללית מעבר לשיעור הממוצע הקבוצתי ובלבד שההריגה מהממוצע לא תעלה על 15% או

בשיעור אהר שנקבע בהסכם מיוחד בין הרשות המקומית לממשלה. במקרה זה תפעל הרשות

המקומיתעל פי המלצותיה של הוועדה.

אם רשות מקומית. נמצאת במשבר כספי, בהחלט כשם שיש רשויות מעל הממוצע, הרשות

המקומית שהיא בממוצע תוכל לחרוג מהממוצע עד 15%, באישור הוועדה.

אלה הם הכללים העיקריים לגבי הארנונה למגורים. כמובן שהשיעור של 20% הוא, גם

כן מכסימום אם אין את היוצא מהכלל, וזה לא משנה אם הרשות תעבור משיטה לשיטה,

מאיזור לאיזור וכיוצא בזה.

קריאה;

מה לגבי אותן רשויות מקומיות שהעלו את המיסים העירוניים ל-988-87ו? הן כבר

העלו וגובות כסף, כמו ירושלים.

י. שמש;

אם אלה הכללים ומתברר שאנשים שילמו יותר העיריות תצטרכנה להחזיר כסף.

היו"ר ד. שילנסקי;

נשמע עתה את מר צוונג מהרשות להגנת הצרכן ואחר-כך את מר אלמוג.

גם אני מתוסכל כמו חברי מר מנשה. גם אני הופעתי כ-5-4 פעמים בנושא זה בפני

פורומים שונים וגם אני שותף להרגשה שכאן לא נעשה דבר ואנו פועלים בלחץ של זמן,

כאשר אז מתקבלות החלטוח כפי שמתקבלות.

אני מביע את הסתייגותי מהוועדה בראשותו של הרב דרעי. גם אני הופעתי בפני

ועדה זו והאיזון הקדוש בין הנציגים שהיה צריך להיות לא היה. ישב בוועדה נציג

עירית דימונה אשר גובה הארנונה בעירו הוא מן הגבוהים, 217%. לכן שאלתי מה הבסיס

להעלאה של 20%. בזמנו תבענו שה-170% יהיו 170% וביקשנו שידווח לנו על כל חריגה.

לא קיבלנו רשימת חריגות והיינו צריכים לעשות עבודת בילוש כדי לדעת היכן אושרה

חריגה והיכן לא.

הובאו בפני הוועדה הצעות של דברים די קונקרטיים. חלק מהדברים דורשים עריכת

שינוי בפקודת העיריות. כשאומרים לי פה שהמטרז' הוא הקובע, אני רוצה להעיר שיש

הרבה עיריות שנוהגות לגבות את הארנונה לפי מספר התדרים בדירה. באחת העיריות

הגדולות בארץ התחשיב נקבע לפי חדר ששטחו בין 12-8 מטרים ואז החישוב הוא 0.8

לחדר, בעוד שחדר בין 24-12 מ"ר נחשב כחדר אחד שלם וכך הלאה.

אנו דרשנו שלפחות בשנת 1987 תהיה במדינת ישראל שיטה אחידח לחישוב הארנונה

ויהיו קריטריונים אחידים. במדינה שקיימות שיטות חישוב שונות אי-אפשר לנהל את

התקציב.



ר. גייר;

אכן המטרה היא לעבור לשיטה אחידה ועושים זאת לאט לאט. צריך לעשות סקר

ולבחון מטרז'ים. זה תהליך שייקח זמן כדי להגיע למכנה משותף.

ר. צוונג;

אנו ביקשנו מהוועדה הזאת שבמידה וקיימות עיריות שחרגו ללא אישורים, והיו

כאלה, תחזרנה את הכסף לאזרחים בין אם על-ידי קיזוז מחוב הארנונה לשנה הבאה ובין

אם על-ידי החזרת שיקים. הדרישה הזאת התקבלה על ידי הוועדה בעין יפה.

ר. גייר;

כשהיתה חריגה מהכללים הכסף הוחזר.

ר. צוונג;

הצענו שלא יהיה שינוי באיזורי המגורים. היום עיריה יכולה להחליט שאיזור

מסויים שנחשב כנחשל ייחשב כאיזור מתפתח.

י. אפרתי;

יש גם מצבים הפוכים.

היו"ר ד. שילנסקי;

מר צוונג, אתה יכול להגיד ששינוי סוג האיזור לא יכול להיות שרירותי, אך

אי-אפשר לחסום זאת לגמרי כי בכל זאת יש איזורים שהיו בבחינת איזורי סלמס והיום

פתאום קמו בהם וילות.

ר. צוונג;

ביקשתי שתיערך בדיקה של רמת השירותים של אותה קבוצה ולא קיבלתי.

דבר רביעי שהצענו - שתהיה הקפאה של הארנונה לשנה הקרובה ובמידה ולא תהיה

שום ברירה ויתברר שיש עיריות המצויות במצב של קריסה, במקרה כזה לא לעבור את

המדד.

אני שמח שלפחות הוועדה קיבלה את הדרישה בענין אי-העלאה מעבר למדד.

מ. אלמוג;

אדוני היושב-ראש, רבותי, גם ראש רשות בשלטון המקומי מנהל איזה שהוא מפעל,

איזה שהוא עסק של מתן שירותים שצריך להיות מבוקר, מרוסן ומכוסה. מתן השירותים

מוטל על ראש הרשות לפי החוק וכנבחר ציבור הוא חייב לתת את השירותים.

שמעתי פה דיבורים על השתוללויות ואיני מקבל את ההכרזות האלה. לוי אשכל ז"ל,

שהיה יהודי חכם, אמר כבר שהארנונה והמס המוניציפלי הם מס ריאקציוני לא מס

פרוגרסיבי. אנו ביקשנו מהשלטון המרכזי, משרי האוצר ומהכנסת, לשנות את שיטת המס

והובטח לנו על ידי שרי אוצר שחלק מהשיטה ישונה באמצעות מע"מ.

היו"ר ד. שילנסקי;

מס פרוגרסיבי? אתה תצטרך מנגנון עצום שיאכל את כל ההכנסה.



מ. אלמוג;

דובר על כך שנקבל חלק מהמע"מ ודובר על צמידות למס הכנסה. אמרנו בעבר: קחו

את כל גביית המיסים מאתנו ותנו לרשויות לבצע את השירותים שהן צריכות לתת. המצב

הקשה שהיה לפני שנתיים, שלוש וארבע שנים של קיצוצים בתקציב, ריצה אל הבנקים לקחת

הלוואות על מנת לשלם משכורות לעובדים - לא יכול לחזור על עצמו. הגענו לחובות של

200 מליון דולר ורצנו לראש הממשלה ולשרי האוצר בבקשה לעזור לנו לצאת מהמצוקה

הזאת. והנה היום אומרים שאנו משתוללים.

רבותי,70%-75% מהרשויות המקומיות עדיין לא מבוססות וחלקן מצויות במצב קשה.

ברוך הי הגענו לכך שחלק מהרשויות המקומיות הצליחו לאזן את עצמן. אף אחד לא צובר

כספים כדי להחזיקם בבנקים. בחינוך כל הזמן מקצצים ואנו צריכים להמשיך ולספק את

החינוך כש-50% מהתקציב שלנו זה לנושא חינוך. כך גם ברווחה ובדברים אחרים. ראש

הרשות הוא אדם שמנהל משק שלא יכול להיות גרעוני כפי שהיה. יש בחקיקה של חכנסת

שקובעת שהרשות המקומית היא שקובעת את הארנונה. כך זה בחוק העיריות. אם אינכם

רוצים בכך, בבקשה תשנו את החקיקה הזאת. אשכול ז"ל אמר שזה רגרסיבי. אנו ביקשנו

לשנות זאת והשלטון המרכזי לא משנה זאת.

אין ברירה, היתה תקופה של שנה שנתיים של יישור הקו ויש רשויות מקומיות

שעדיין נמצאות בגרעון ובחוב של עשרות מליוני דולרים, כשאין לכך תשובה ולא יודעים

איך זה יכוסה. לכן אי-אפשר מצד אחד לומר: תבנו, ותבן לא אתן.

אנו הוזמנו לוועדה בה ישב גם נציג משרד האוצר. הוועדה ישבה 4-3 ישיבות

והגיעו לאיזה מודוס ויוונדי סביר לגבי חלק מהרשויות. לגבי חלק אחר - זה לא יפתור

את הבעיה. לכן כל ה'עליהום' הזה על השלטון המקומי הוא לא במקומו.

גם אני אזרח במדינה הזאת לא רק מנכ"ל השלטון המקומי. אני גר בכפר סבא

באיזור אי ומשלם 65 שקל לחודש ארנונה. אז מה? אני לא יכול? רק לוועד בית אני

משלם מחצית מזה. מה רע בכך? לכן אני דוחה את כל היעליהום" הזה על השלטון המקומי.

שמענו פה שבמגדל העמק מפעל אהד נדרש לשלם מליון דולר- ארנונה.

איני יודע. אני מוכן לבדוק.

יש עסק בתל-אביב שמשלם 600 דולר ליום עבור ארנונה.

ברמת ישי יש משחטה שמשלמת 250 אלף דולר לשנה ארנונה. בעל אותה משחטה צריך

לממן את כל המועצה-, הולכים לבנות שם בריכה.

רבותי, מיצינו את כל מה שאפשר היה למצות היום מהדיון. אני מקווה שתוך זמן

סביר, תוך יומיים-שלושה כפי שנאמר, נקבל את החומר ולאחר שנקבל את החומר תוך שבוע

נקבע מועד לישיבה נוספת. אני מודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45