הכנסת חאחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול 208

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני, כי בכסלו התשמ"ז, 22.12.1986, שעה 14.00

חברי הוועדה ע' עלי - מ"מ היו"ר

ת' זיאד

עי דראושה

מי וירשובסקי

עי סולודר .

אי נסראלדין

הי מחאמיד - ראש עירית אום-אל-פחם

מ' מחאגינה - עירית אום-אל-פחם

גי מחאמיר - " "

מי טל - משרד הבריאות

מי גלזר - ממונה על מחוז חיטה, משרד הפנים

ני ריינר - מחוז הימה, משרד הפנים

ר' בהן - עוזר שר הפנים

יי עזר - רואה השבון

יי גבריאל

מזל כהן

0דר-היום: בעיותיה החברתיות והכלכליות של אום-אל-פחם ומצוקתה הכספית.



בעיותיה החברתיות והכלכליות של אום-אל-פחם ומצוקתה הכספית

אני פותח את הישיבה.

הנושא שעל סרר-היום הראו בעיותיה

החברתיות והכלכליות של אום-אל-פחם ומצוקתה הכספית. לפני כן מנעת

לסדר לחה"כ תופיק זיאר.

היום בבוקר, לפני שעזבתי את הבית,

גלגלו אלי בקשר להריסת מספר בתים

בערב אל הוואלה. אני מניח שהיו"ר מכיר את המקום. זה על יד טבעון.

היום בבוקר נהרסו חמישה בתים שבתוכם גרות שבע משפחות. נמסר לי גם

שבעלי הבתים לא קבלו התראה מוקדמת על ההריסה. אבל לא זה העיקר,

העיקר הוא הריסת הבתים. לא כל הפרטים ידועים לי בינתיים. אבל כאשר

הורסים בית, זורקים את המשפחה לרהוב. זה חלק מבעיה כאובה שידועה לנו

במספר מקומות. זה בא אהרי הריסת שני בתים בקמני לפני שבועיים-שלושה

שאחד מהם משמש כמסגד. אני רואה שהריסות הבתים נעשות לאחרונה בקצב

מוגבר. אני חושב שיש מקום שוועדת הפנים תתערב בנושא הזה, כוונתי

בנושא הקונקרטי של ערב אל-הוואלה.

נרשום את בקשתך. נעביר אותה ליו"ר והוא

יחליט אם לדון ומתי.

לפני שנמשיר בנושא שהתחלנו בו וזה

אוס-אל-פחם ומצוקתה הכספית של העיריה וסיכום הביקור שלנו שם, אני

רוצה להציג את רפי כהן, יועץ שר הפנים, נציג מחוז הצפון לשעבר,

מהפקידים המוכשרים שעובדים היום במשרד הפנים. בחור צעיר, משכיל

שעשה עבודה בלתי רגילה במהוז הצפון. כעת הוא עוזר לשר הפנים ועושה

את תפקידו בהצלחה. בהתאם לבקשה שלנו הוא התמנה לאיש הקשר בין הוועדה

למשרד הפנים. אני שמח ששר הפנים מינה אותו כאיש הקשר. כמי שמכיר את

הכשרונות שלו, אני משוכנע שהוא יעשה עבודה טובה ושני המוסדות ייהנו

בוודאי מהשירותים הטובים שלו. אני מאחל לך הצלחה. הברי הוועדה

בוודאי ישמחו לשתף פעולה ולעמוד אתך בקשר.

כפי שאמרתי, בעקבות הביקור שלנו באום-אל-פחם

ובעקבות הצעה לסדר-היום של חה"כ זיאד, הנושא נמצא בדיון בוועדת הפנים.

אני מציע שהה"כ זיאד יציג את הדברים כפי שזה מקובל. לאחר מכן יש לי מה

להוסיף בהמשך לדיון. אני מאד מקווה שהדיון יהיה מועיל ופורה. בינתיים

קבלתי ידיעה ממשרד הפנים שהמשרד בא לקראת העיריה בצורה בלתי רגילה

וסייע לה בצורה מאד אינטנסיבית עוד לפני העלאת הנושא כאן ולמעשה

הזרים או יזרים סכום כסף ניכר לקופת העיריה, שאין לו כמעט את ורע.

זה מעיד על כן שהמשרד ער לבעיה. לפני הדיון רציתי שתדעו על הסיכום

הזה. מדובר ב-2 מליון שקלים.

אחת הבעיות הרציניות היא דו"חות כספיים.

מעניין לשמוע למה אין דו"חות כספיים. אבל לא אקדים מאוחר למוקדם.

אתחיל במקום בו גמרת לדבר. לפי דעתי,

משרד הפנים עוד לא הזרים שוס דבר לעירית

אום-אל-פחם. נשמע בהמשך. לא פעם ראשונה אנחנו שומעים שיש טיפול . יש

טיפול. אני לא אומר שאין טיפול. אבל חשוב שהטיפול ישא 0רי. למרוח

שהנושא אום-אל-פחם לא ירד מסדר היום של המדינה, עדין הבעיה קיימת.

עם כל ההבטחות, הבעיה נעשית יותר ויותר קשה.

אחרי הבהירו ת ב-1983 עמדה עירית אום- אל- פחם

בפני מצב שלא מאפשר לה לתפקד ולא מאפשר לה אפילו לשלם את המשכורות

ובצורה כמעט מתמדת קיימות שביתות בעירית אום-אל-פחם, הן שביתות של

עובדי העיריה עגמה והן שביתות של מורי בית הספר התיכון במיוחד.

לפעמים כל שביתה נמשכת מספר שבועות.

אום-אל-פחם, כתוצאה מתהליך הסטורי,

הפכה מכפר לעיר ורק ב-11.11.85 הכיר משרד הפנים בסטטוס החדש של

העיר. משרד ממנים הקים ועדת היגוי שמטרתה: א. לבדוק את כל האפשרויות

לעזור לעיריה לעבור מסטטוס של מועצה מקומית לעיריה; ב. להכין מסגרת

תקציב שתואמת בצורה זו או אהרת למצב בכוון פתרון הבעיות המסובכות

ביותר של העיריה. כוונתי לתקציב רגיל של שנת 1986-1987.

אחרי שוועדת ההיגוי למדה את הנושא, היא

הגישה המלצות ביסודן עמדו שני דברים. דבר ראשון, קביעת היקף הגרעון

המצטבר של העיריה. הוועדה קבעה שהיקף הגרעון המצ0בר עד 31.3.86 הוא

3.6 מליון שקלים. היא קבעה שיש לפתור את בעית הגרעון המצטבר בדרך זדו

משרד 'ממנים ישלס 2.4 מליון שקלים, זאת-אומרת שני שלישים מהיקף הגרעון

המצטבר; ומעיריה, תוך יעול עצמה, הגברת תגביה וצמצומים תהיה אחראית

ל-1.2 מליון שקלים.

העיריה התמה.על התחייבות יעילות למשרד

הפנים. התוצאה היא שרק מועצת העיריה עמדה בהתחייבותה ומשרד הפנים

עד עצם היום הזה לא שילם שום דבר מהסכום שהוא התחייב בו.

המצב של העיריה הוא מצב קשה מאד. מה

שמאפיין את המצב היום הוא שהגרעון שהיה בהתחלת שנת התקציב, 3.6 מליון

שקלים, הגיע ל-4.1 מליון שקלים. המועצה החלימה על תקציב רגיל של

9 מליון שקל לשנת 1986-1987. אבל משרד הפנים הוריד את זה ל-4.45 מליון

שקל. מהסכום הזה רק 400 אלף שקל מענק, איזון תקציב, חובות של העידית.

כמה זה הכנסות עצמיות? 400 אלף שקל לא

מציירים את בל התמונה.

את הפירוט אפשר לשמוע מאנשי אום-אל-פחם.

החובות של העיריה הם גדולים ובגלל

החוב הגדול, זה כבר שנתיים לא זרם לקומתה של העיריה אף סכומ מהסכומים

שמשרדי הממשלה משלמים מכיוון שכל הסכומיס עוברים דרך אוצר השלטון

המקומי ושם נעשה קיזוז. בגלל הקיזוז לא הועבר במשך שנתיים כמעט אף

שקל שיכול היה לעבור לקופת העיר.

היקף העקולים נגד העיריה הוא 1.4 מליון שקל.

זה רק לבנק אוצר השלטון המקומי. בנוסף לזה יש סכומים גם כן גדולים

בבנקים אחרים. המשכורות של העובדים לא שולמו ארבעה חדשים בנומף לכל

ההתחייבויות האחרות של העיריה. המספרים האלה כולם נוגעים לתקציב מרגיל.



אני לא רוצה להרחיב את הדיבור על תקציב

הפיתוח. אני רק רוצה לומר לוועדה שכל תקציב הפיתוה לשנת 1986-1987

הוא 200 אלף שקל. באמת קשה לעכל את הדבר הזה.

הרקשה לי, אדוני היו"ר, להפנות את תשומת

לבך לתופעה שהיא לא רק לא נכונה אלא גם לא יפה. בביקור הוועדה

באום-אל-פהם, רק אתה מהמיגזר היהודי השתתפת. אפילו בישיבה הזאת,

רק אתה מהמיגזר היהודי משתתף. אני מבקש למסור את ההערה שלי למליאת

הוועדה. נוסף לזה שזה לא צודק, זה גם לא יפה. זו התעלמות גזענית,

אני הושב ששינוי המועד מגע. אני יודע

שבהנהלת הסיעה יושבים. אני יצאתי וווייב

להזור.

מי השתתף בביקור?

בדרך כלל, בביקור לא משתתפים הרבה חברי

כנסת.

בביקור, כפי שאמרת, ראינו בעיות שקשה

להאמין להן. אני רוצה לנצל את נוכחותם

של אנשי אום-אל-פהם ולא רוצה להכנס לפרטים. אבל אני מוכרה להזכיר

את בעית הביוב שהופכת את כל העיר לתעלת ביוב, והיא חודרת למערכת

המים. גם מערכת המים הרוסה. גם הכבישים הפנימיים בעיר, ראינו אותם

הרוסיס. יש לעיר בעיות קשות מאם של תכנון ובניה, של הפקעת קרקעות.

גם רשת ההינוך. אני לא רוצה לדבר על הפרמים מכיוון שאני רוצה לתת

את האפשרות לאנשי אום-אל-פחם להתייחס לנושא הזה. אבל אני רוצה

בענין ההינוך להדגיש שני דברים. דבר ראשון, הוא המחסור ההמור

בכיתות לימוד. דבר שני, ענין הנשירה. הנשירה בבתי-ספר יסודיים

מגיעה ל-10% ועד כיתה י"ב הנשירה מגיעה ל-48%. זו טרגדיה כשלעצמה.

המצב הכלכלי - אני לא רוצה להכנס למרמים,

אבל אני רוצה להשתמש בסטטיסטיקה ממשלתית. הסטטיסטיקה הממשלתית אומרת,

לפי "ידיעות אתרונות" מיום 14.3.86, ההכנסה הממוצעת למשנתה

היא 1.375 שקל לחודש. באום-אל-פחם - 772 שקלים. ההכנסה לפרט היא

451 שקלים. באום-אל-פחם - 164 שקלים. מכוניות בישראל - ל44% מהמשפחות

יש מכונית. באום-אל-פחם ל-19% מהמשפהות. טלפונים - ל-69% מהמשפחות

בישראל יש טלפון. באום-אל-פחם ל-4.3% מהמשפחות.

המצב הטרגי הזה באום-אל-פחם נמשך. למה

אף אחד מהמשרדים האחראים, בעיקר משרד הפנים, לא באים לעזרתה של העיר

הזאת שהיא עיר בישראל.

בדברים שלי לא מיתה נימה פוליטית. אבל

אנתנו יכולים לשאול את עצמנו, אולי יש דחפים פוליטיים מאתורי

ההתעלמות מבעיותיה של אום-אל-פחם, שלמי דעתי פתרונה הוא עניינם

של כל הרשויות המקומיות הערביות, של כל האזרחים הערביים וכל מי

שהשוב לו ענין ההבנה יהודית-ערבית. אני הושב שוועדת הפנים צריכה

לשים את כל משקלה בנושא הזה, למרות שזו לא הפעם הראשונה שאנחנו

מדברים על הענין אבל שמשהו יזוז בעיר הזאת.

הדברים שנאמרר הס ממצים. אולי אתן דוגמא.

אני בא עכש1 מישיבה עם החבר טל בענין

פרוייקט הביוב הארצי. אולי יש חדשות טובות לגבי הביוב.

בפעם הקודמת נמ0ר לנו שלא מסרת תבניות

- . ולכן זה מהעכב. האם התכניות הגיעו

הן הגיעו לוועדה.

לוקח זמן לבדוק אותן.

ההערה שלי באה לומר, כאשר אתם זורקים בוץ,

כדאי שבאיזה מקום תבדקו את עצמכם. אתם

באים בטענות למוסדות גיבור ומתברר אחר-כך שהבעיה לא נעוצה בהם.

העיכובים בחלק מהטקרים הם בעיה של ניהול שלכם והמקרה הזה הוא דוגמא

ביוב, ביוב ומסתבר שלא הגשתם תכניות.

אפשר לדעת לטה זה התעכב?

התכניות עוכבו בגלל חובות למתכננים

ולמהנדסים שלא היו מוכנים להעביר את

התוכניות האלה. התכניות עברו בגלל לחצים שלנו, על אף שהם לא קבלו

כספים. הבעיה היא שלא מוכנים להעביר את הכסף לכל מקום שהוא משום

שיש גרעונות. הבעיה היום היא שכל כסף שיועבר, יועבר לעקול ואום-אל-פחם

לא תיהנה ממנו. לכן בעית הגרעונות גם כן נוגעת לענין הביוב. הביוב

לא יהיה כל עוד יהיה גדעון. זה מה ששמענו. חוץ מזה, כל תכנית שהתבקשנו

להכין על-ידי כל גורם שהוא, מיד הכנו אותה. תכנית אב לביוב, רק לפני

כשנה הכנו וכל התכניות האחרות, התחלנו אחת אחרי השניה. עם כל המרץ

שלנו זה תקוע בגלל בעיה כספית. מה שדרוש עכשו זה מתן אפשרות

לפרוייקט ביוב ארצי להשלים את המלאכה. זה לגבי הביוב. אני מקווה

שאכן הבעיה תיפתר למרות שקיים ויכוח במשרד הבריאות.

פרוייקט ביוב ארצי עוסק במערכת הביוב

המרכזית. הוא לא יפתור את בעית

הזרמת טי הביוב עליה דיבר חה"כ זיאד, כי כאן יש ענין של חיוב

בעלים. הנושא הזה לסי החוק טעון חיוב בעליס. השאלה היא אם אתם

ערוכים להפעלת הפרוייקט הזה בעקבות הכספים שמתבקשים מהתושבים.

יש לנו חוק עזר. אכיפת חוק עזר לביוב

הלכה בד בבד עם כל הגורטים בדבד.

הלכה בד בבד עם כל הגורמים בדבר.

איך אתה, כראש עיר, חושב שתוכל לפתור

את הבעיות של העיר? מה אתה מצפה מהמוסדות?

אני כן יודע איך פותרים את בעית הביוב.

חוק עזר כולל גם קו חיצוני וגם קו חיצוני.

כל הכסף שאני מקבל היום לפרוייקט הביוב הארצי זה הלוואה .

ההערה שלי באה לומר לך, גם אם פרוייקט

אתם חייבים להיערך במקביל ולהתחיל לשלוח חיוב בעלים וכל הקשר בזה.

אחרת, יהיה לו קו ביוב מרכזי, אבל הבתים לא יתחברו אליו.



הי מחאמיד;

חיוב בעלים, כבר שלחנו מכתבים. התושבים מוכנים לשלם את החלק שלחם, אין לי

בעיה עם התושבים.

מצאתי לנכון להתנצל. קבעו את הישיבה בלי להודיע לנו ויש דברים בסדר-היום.

מצאתי לנכון להתנצל ולבקש סליחה. אני לא יכולה להשתתף בישיבה כאן.

מ"מ היו"ר עי עלי;

רשמנו את ההתנצלות.

בעיות חינוך ומבנים - ראיתם את המקום ואין צורך לחזור על חדברים. גם אם

מנכ"ל במורד החינוך אומר את הדברים הבאים: אני מוכן לתת תקציבים לבבית מבני

חינוך, שוב אין אפשרות להזרים את הכסף וחוזרים לענין הגרעון. למשל, אם חיינו

חייבים לבנק הפועלים במרץ 986ו 475 אלף שקל, היום זה חגיע ל-932 אלף שקל,

כמעט כפול.

מ"מ חיו"ר עי עלי;

איזה סוג הלוואה זה?

זו לא הלוואה. זו יתרת חשבון. 475 אלף שקלים, תוך כמה חדשים חגיעו ל-932

אלף שקלים.

מ"מ חיו"ר עי עלי;

יתרת החשבון שאתה מדבר עליה, מה זה? זה אוברדרפט?

זח אוברדרפט.

מ"מ היו"ר ע' עלי;

לפי איזה תחשיב ריבית מחייבים אתכם? זח גזל.

:
3 בסך הכל חחובות בבנקים היו במרץ 1986, 785 אלף שקלים. חיום הם הגיעו למליון

ו-357 אלף שקלים. חחפרשים באותם שמונה חדשים נובעים מריבית על אף שלא משכנו כמעט

כלום.

יש דוגמא של מט חכנטח. במרץ 1986 החוב היה 300 אלף שקלים. בדצמבר 1986 הוא

חגיע ל-415 אלף שקלים.



עי דראושה;

כשאתה מדבר על גרעון, אתה כולל מס הכנסה וביטוח לאומי?

כן. לכלל המורים אין זכויות כמעט מאוקטובר 1984 כי לא שולם עבורם כלום.

לגבי המוסדות השונים, החוב מגיע כמעט למליון ו-623 אלף שקלים. לקופת העיריה לא

הגיעו כספים זה חדשים רבים. אנתנו היים על תשבון הגביה הפנימית, מתוך גבית

הפיגורים ותשלומים של שנים עברו ומתוך גבית המסים של השנה הזאת, כאשר השתמשנו

בכל הדרכים והאמצעים שבידינו כולל הסמכות לתת עיקולים על כלל התושבים, אפילו על

אותם מורים שלא שלמו או עובדים אחרים, ממקור הפרנסה שלהם. כל האמצעים שבידי,

השתמשתי בהם. אין אף תושב שלא משלם מסים היום מלבד מי שוועדת הפטור נותנת לו

על-פי מצבו החומרי כפי שהחוק אומר.

אני חייב במעמד זה להודות לוועדת ההיגוי שהיתה אתנו במשך שנה וסייעה לנו

בכמה אספקטים.

לגבי דו"חות כספיים, כשנכנסתי לתפקיד בסוף שנת 1983, לא היו דו"חות כספיים

משנת 1979. מיד התחלתי לעשות דו"חות כספיים רטרואקטיביים. אמנם לא הספקתי לעשות

את הדו"חות הכספיים שצריך. היום אנחנו יודעים שב-31.3.87 יתן לנו מר יצחק עזר את

הדו"חות הכספיים עד 31.3.86.

לגבי מה שמשרד הפנים יתרום לכיסוי הגרעונות - אני מאד חושש שהסכום שיינתן

היום לאום-אל-פחם, אם זה 2 מליון שקלים, לא יפתור את הבעיה, במיוחד כשאנחנו

יודעים שעל-פי המלצת ועדת ההיגוי, סך כל הגרעון ב-31.3.86 הוא 3.6 מליון שקלים

ואנחנו יודעים מה קרה מאז ועד היום.

אני חושב שכדאי לגעת בענין ולפתור את בעית אום-אל-פחם, כפי שאמר חה"כ זיאד,

במיוחד כשידוע מצבה החומרי של העיר שהיא בכללה עיר מצוקה.

אני רוצה לומר כמה דברים בעקבות הביקור, לאחר מכן נציגי המשרדים יאמרו את

דבריהם, חברי הכנסת ישאלו את שאלותיהם אם יש להם שאלות ונסכם את הדברים כפי

שאנחנו נוהגים לבד בלי המשלחות. אם נספיק היום, מה טוב. אם לא, נעשה את זה

בישיבה אחרת. לכן אם אתם רוצים שנגיע לסיכומים, אני מבקש לקצר. אחרת לא נגיע

לסיכום.

מיד לאחר הביקור, רציתי לקיים ישיבה לסיכום הדברים. לא ישבנו מסיבות שונות.

לאחר מכן יצאתי לארה"ב לסיור לימודים ועכשו משחזרתי אנחנו מקיימים את הישיבה.

אם רוצים לעשות צדק לאום-אל-פהם, גם במערכת החינוך וגם בתחומים אחרים יש

בעיות ויש גם הישגים. צריך לעשות צדק עם התושבים וגם עם העיריה. יש הישגים.

ראינו דברים מאד יפים. אם זה בית הספר, אם זו ספריה, אם זה מפתן, גינון בכניסה

ודברים נוספים שאותי הם די הרשימו. אבל יש גם בעיות קשות באום-אל-פחם. אחד

הדברים שזעזעו אותי זה נושא מצבם הפיסי של כיתות הלימוד במערכת החינוך. גם כאן

אפשר להצביע על חישגים. יש בית-ספר שהולך ונבנה ויש בית-ספר תיכון יפה. אבל יש

כיתות לימוד שאינן ראויות ללימוד ובענין זה כדאי לקיים דיון ולראות איך אפקוד

לקדם את הענין הזה. זה הנושא המרכזי שעלי השאיר רושם קשה ואני לא יכול להגיד שזח

באשמת העירית. יש דברים שהם באשמת העיריה. בנושא הזה, זו לא אשמת העיריח. אני

חושב שמשרד החינוך יעשה טוב אם ידאג לכיתות לימוד ראויות.





אני מציע לוועדת הפנים לקיים דיון גם בענין הזה. אני לא יודע אם הנושא הזה

שייך לוועדת הפנים של הכנסת. אבל זה נושא שראוי לדיון דחוף.

ע' דראושה;

אולי זה שייך לוועדה משותפת, פנים וכספים.

מ"מ היו"ר עי עלי;

אני לא יכול למנות כאן ועדה. אבל בעקבות הביקור התהלתי ללמוד את הבעיה

הזאת. פניתי למי שפניתי והתעניינתי מה קורה. אני מבקש מנציגי משרד הפנים להתייחס

לכמה לכמה שאלות שלי שעלו בעקבות הביקור. על פני הדברים, נראה קודם כל,

שהצדק צריך להתחיל מהבית. אם אין לי, מי לי. אחרי שאתם תעשו את כל שמוטל עליכם,

אני חושב שחלק מהבעיות תיפתרנה, ובעקבות זה כפי שאמרתי לך בקשתי לדעת במה משרד

הפנים סייע. בתחילת הישיבה אמרתי שמשרד הפנים מסייע בסכום די משמעותי של 2 מליון

שקלים. יותר מאוחר נשמע פרסים בסוגיה הזאת. בכל אופן יש החלסה ברורה בענין הזח,

אני חושב שהכסף מועבר או יועבר אליכם.

יחד עם זה, אני רוצה לשאול כמה שאלות. קודם כל, מה אחוז ההכנסות העצמיות

בתקציב7 שמענו ש-400 אלף שקל מתוך התקציב ממומנים בעקבות מענק איזון. חייתי רוצה

לשמוע יותר פרסים בנושא המסים, כמה משלמים בנקים, חברות ביסוח ומסחר? מה התשלום

בעד ארנונה למגורים? מה אחוז הגביה? מה מצב הפיגורים בגביה? הייתי רוצה לשמוע

מקצינת המחוז, אם העיריה פועל במסגרת התקציב, איך נוצר גרעון בתקציב העיריה? האם

בפרוייקטים של פיתוח, האם בתקציב השוסף, יש חריגות? הייתי מבקש לשמוע, איך הגעתם

לגרעונות האלה? אם אין דו"חות כספיים, איך העיריה יכולה לנהל את ענייניה כדי

לדעת מה המצב הכספי? איך נובעים הגרעונות האלה?

אני מבקש לדעת בנושא חיוב בעלים. דובר על ביוב, כבישים, מדרכות, מים. המצג

הוא נורא. בושה שבמדינת ישראל יש היום ערים בהן י הביוב זורם במרכז העיר, אין

מדרכות והכבישים במצב קשה. צריך לדעת דבר אחד, המחוקק נתן תשובות לענין הזח.

במסגרת תקציב הפיתוח, אחד המקורות המרכזיים זה נושא חיוב בעלים. הייתי רוצח לקבל

פרסים כמה כסף נגבה בשנים 1983, 1984, 1985 במסגרת חיוב בעלים, לאן זה הלך ומה

נעשה בתחום הזה.

שמעתי שבשנים קודמות לא בצעתם הצמדות לחובות. יש חוק הצמדת חובות. יש לו

משמעות גדולה מאד מבחינת היקף החיוב של התושבים. בכמה מתבסא הפער בין חוב לא

צמוד לבין חוב צמוד? במלים אחרות, כמה כסף הפסידה הקופה הציבורית מהעובדה

שהחובות לא חוצמדו?

אני יכול להמשיך הלאה. אני רוצה רק להוכיח לכם שלמדתי את חסוגיה הזאת.

אי-אפשר להאשים רק את המימסד. קודם כל תבואו בסענות אל עצמכם, תתקנו מה שאתם

יכולים לתקן ואחר-כך תבואו לבקש עזרה ממשרדי הממשלה. אז גם יש לכם הצדקה יותר

מוסרית לדרוש ולתבוע תביעות כפי שאתם אוהבים לעשות.

אני מבקש התייחסות של משרד הפנים גם לדברים של חה"כ זיאד, גם לדברי ראש

העיר וגם לשאלות ששאלתי שבחלקן הן מידע שקבלתי ממקורות ממשלתיים.

מי גלזר;

אני רוצה לפתוח וחברי ישלימו קצת יותר בפרטים. אנחנו מסתובבים כל חזמן

מסביב לגרעון. יסלחו לי חבר-הכנסת זיאד וראש העיר, אני מוכרח לשים את חכל על

השולחן. הגרעון לא נוצר ביום אחד ולא ביומיים. זה ענין מתמשך. יתר על כן, הסיוע

שמדובר עליו הוא לא הסיוע הראשון שניתן לאום-אל-פחם. היה כבר סיוע בסכומים

נכבדים, נדמה לי מליון שקל במחירי שנת 1984. יש סיבות רבות למצב הזח קול י

אום-אל-פחם. אם הייתי מחלק את זה באחוזים, הייתי תולה, במצפון שקט, 90% לחובת י

המינהל המקומי ואולי 20% -10% לחובת המימסד.

? ? >



אקדים ואומר משפט. כאשר השר עזר וייצמן המליץ להקים ועדת חקירה לצורך

הכרזתה של אום-אל-פחם לעיר, הייתי בדעה שהיה צריך להקים ועדה חקירה לבדוק, לפי

תגובת המועצות המקומיות אז, למה לא למנות ועדה קרואה. אבל לא קבלו את דעתי ומה

שכן קבלו, שיוקם צוות היגוי שינסה להעלות את אום-אל-פוזם על דרך המלך בהדרכה

שוטפת ומעשה יום יומי. לצערנו, גם בענין הזה לא כל כך הצלחנו.

אני רוצה לפרט. היו"ר הזכיר את ענין מקורות המימון לעבודות פיתוח. חוששני

ששכחת מקור איך חשוב וזה נושא של היטל השבחה.

מ"מ היו"ר עי עלי;

כאשר דברתי על חיוב בעלים, התכוונתי גם לזיו.

מי גלזר!

אחת מבעיות היטוד של העיר הזאת, זו העובדה שעד היום אין לעיר הזאת תכנית

מאושרת כדת וכדין ולא באשמת המימסד. הוועדה המחוזית דנה בתכנית המיתאר של

אום-אל-פחם בדצמבר 1981 והחליטה על הפקדת התכנית. עד עצם היום הזה לא קבלנו חזרה

את התכנית לצורך הפקדה. כשמדובר על מדרכות, כבישים, מערכת המים וכוי, היסוד הוא

שיהיה תכנון לעיר, שנדע בדיוק איפה לשים את הצינור, איפה לסלול כביש, והייתי

אומר, קודם לשים את הצינור ואחר-כך לסלול את הכביש ולא להיפך. כשעושים את ההיפך,

המים זורמים לכביש וכל ההשקעות יורדות לטמיון. בפגישה הראשונה שהיתה בינינו

אם אתה לא קם בבוקר ושואל מה עשיתי עם תכנית המיתאר של

אום-אל-פחם, ואם מתברר שלא עשית כלום אז יש לך בעיה ותהיה לך בעיה.

איני זוכר מי הזכיר בדיון הקודם את הנסיון להשוות את המיגזר הערבי למיגזר

היהודי, את המצב הטוב של המיגזר היהודי לעומת המצב של המיגזר הערבי והזכירו שם

שרוצים להיות כמו פרדס הנה. מיד אחרי הדיון הזה- בדקנו לראות אולי אום-אל-פחם

מקופחת לעומת פרדס חנה.

ת' זיאד;

למה אתה משווה עם פרדס חנה? תשווה עם עפולה.

מי גלזר;

זה אותו דבר. מבחינת מספר התושבים, ההבדל לא גדול. במסגרת תקציב 1986 מופיע

בתקבולים בארנונה לכל אום-אל-פחם 631 אלף שקלים, לעומת פרדס חנה מליון ו-ו68 אלף

שקלים. מזה יוצא שבחישוב התקציב באנו לקראת אום-אל-פחם יותר מאשר בכל מקום אחר.

אמרנו; מה שאתם גובים מעבר, שלכם. זה לא עזר.

אחוזי הגביה הגיעו בשנת 1984, כמדומני, ל 34%-מסך החיוב, כאשר החיובים הם

70%-60% מסך כל הפוטנציאל. אי-אפשר לתקוף היום את הגרעון ולומר; למה ממשלת ישראל

או משרד הפנים לא קמים מיד בבוקר ומכסים את הגרעון. הלא הגרעון הזה לא נוצר ביום

אחד. ניתנו כל מיני שירותים לתושבים במחיר סמלי. למשל, אין ביוב אז עשו הרקת

שופכין במחיר שהזדעזעתי כששמעתי אותו. ועוד כהנה וכהנה.

סיבות לגרעון - במשך השנים, וזה ההל מ-1981, אום-אל-פחם עשתה עבודות פיתוח

למרות שלצערי זה לא ניכר בשטח. בשנת 1981 היא עשתה פי ארבע עבודות פיתוח מסך

התקציב שהוקצב לה. אני רוצה להעיד על עצמי. כשאני באתי למחוז לפני שש שנים, חוץ

מג'מאל מחאמיד איש מבין הנוכחים לא היה מוודע כל כך לנושא אום-אל-פחם. ביוזמתי

הכפלתי באותה שנה את תקציב אום-אל-פחם. זה היה בשנת 1979-1980.





הענין של דו"חות כספיים - אנחנו עם דו"חות כספיים, אני לא רוצה להשתמש

בביטויים קשים אבל אומר אכלנו הצץ. כל השנים אמרתי לראש העיר הזה ולקודמים:

רבותי, אם אתם רוצים שנעזור לכם, קודם כל אתם צריכים לעזור לעצמכם, איך אדע כמה

לעזור לכם כאשר אין דו"הות כספיים. דו"ח כספי זה לא רק ענין שאין תמונת מצב. זה

מראה על ניהול של עניינים.

העניו של המסים - היו בהירות. וזצי שנה היו בעיות פוליסיות ולא יכלו להטיל

מסים. עברה הצי שנה משנת התקציב ולא היו מסים בכלל ואלה היו שנות האינפלציה.

אתרי זה, כאשר הטילו, הטילו פהות מהמינימום שקבענו.

מ"מ היו"ר עי עלי;

אפשר לקבל דוגמאות?

מי גלזר;

אני לא כל כך מתמצה במספרים האלה.

ת' זיאד;

אפשר לסמוך על ראש העיר במספרים האלה.

מי גלזר;

לא, אני מאד מצטער.

'ת' זיאד;

אפשר לדעת כמה מהייבים.

ני ריינר;

היתה הוספה לפני שנה מינימום של 1.4 והם חייבו 1.2.

ת' זיאד;

לאיזו שנה את מתכוונת?

ני ריינר;

לפני שנה.

ת' זיאד;

אבל היום?

ני ריינר; ,

אבל זה יוצר גרעון. כשמזה גובים מזומן 30%, זה יוצר גרעון רציני.

מי גלזר;

משרד הפנים קבע מחירי מינימום. אבל מועצה שמצבה כל כך קשה, הייתי מצפה שהיא

לא תתייהט למינימום. הראיה, היו מועצות מקומיות ערביות שלא התייחסו למינימום, כי

הן ראו צורך, לאור המצב הקשה וכדי לתת שירותים יותר טובים לאזרח, לחייב יותר

מהמינימום.

ו



מ"מ היו"ר ע' עלי;

כמה זה למסחר?

יי עזר;

בנקים - 40 שקל למ"ר. מגורים - 3.8. מסחר - 6.5. מסעדות - 5. אלח סדרי

הגודל. נתנו הנחה גלובלית של 7%.

מ' גלזר;

אני רוצה להוסיף משהו בנושא הביוב. במשך שנים אנהנו מתריעים על מצב הביוב,

אבל כל זמן שלא פזרנו את העיריה, אנחנו לא יכולים לבוא במקום העיריה, לזרז

ולדרבן או לשלם למתכננים. נושא הביוב לא צמח היום. הוא ענין של שנים. רק היום

אמר לי מר סל שהתכניות הוגשו ביום חמישי.

באום-אל-פחם, במשך שנים, כן חייבו בעלים. חלק חייבו בהיסל ביוב, לא עשו להם

ביוב וזה נכנס לקופה. את הבעלים האלה לא ניתן לחייב פעם שניה.

במשך השנים, המועצה קבלה עובדים למיניהם ללא תקן, עם כל מיני חריגות. אני

לא מדבר דווקא על היום. אבל הכל מתבסא בכספים והסיפור של הלנות שכר ששולמו

במשך השנים האחרונות הם מעל ומעבר לכל חשבון.

מה היתה הסענה של אום-אל-פחם כל השנים? שמסגרת התקציב לא מתאימה להם וצריך

להגדיל את מסגרת התקציב ואז הם יחיו בהתאם לנורמה המקובלת. אנחנו חזרנו ובדקנו

את עצמנו במשך השנים והגענו למסקנה שלאום-אל-פחם לא רק שלא מרעים אלא מסיבים.

אפשר לחיות לא ברחבות ידיים אבל אפשר לחיות.

אלה , פחות או יותר, הדברים שגרמו וגורמים לגרעון. אגב, עז- היום אנחנו לא

יכולים לסכם את הגרעון. לפני כמה חדשים דברנו על גרעון של 2.4 מליון שקלים. בכמה

חדשים זה גדל ל-3.6 מליון שקלים.

ת' זיאד;

אני חושב שאתה סועה.

מי גלזר;

אני לא סועה. גרעון זה כמו כדור שלג. אם לא עושים שום דבר בענין, זה תופח.

אגב, הודענו, לא לפני הרבה זמן, על מסגרת התקציב המוגדלת לשנת 1986 לאום-אל-פוזם.

לא בהרבה אבל הגדלנו. עדין לא קבלנו את הצעת התקציב.

ת' זיאד;

אף אחד לא מגיש.

מי גלזר;

חם מקבלים את המענק לפי המסגרת הקודמת. ברגע שהתקציב יאושר נוכל להזרים לפי

המענק החדש.

מ"מ היו"ר עי עלי;

למה לא מגישים?

מי גלזר;



אני לא יודע.

ני ריינר;

בעקבות המלצת ועדת ההיגוי הוגדלה מסגרת התקציב.

מ"מ היו"ר עי עלי;

מתי?

יי עזר;

בסביבות חדשי יוני-יולי.

מ"מ היו"ר עי עלי;

למה אתם לא מגישים הצעת תקציב מחודש יוני?

הי מתאמיד;

מיד אענה

מי גלזר;

אני הושב שמשרד הפנים והמהוז, למרות המצב, מנסים כמיטב יכולתנו לעזור

לאום-אל-פחם בכל מיני תחומים.

עוד דבר. זה לא שייך כל כך לגרעונות, אבל זה סימפטום. היה הסכם פשרה שהתקבל

בבית המשפט העליון ב-977ו על זה שאלפיים דונם מקבלת אום-אל-פחם. אלף דונם שטחים

ציבוריים ואלף דונם לבנית שיכונים. עד עצם היום הזה ההסכם הזה שוכב כאבן שאין לה

הופכין. כלומר, צריך רק להרים את הדברים.

לצערי, אני מוכרח לומר את זה, במשך שנים היה ניהול כושל של העיריה הזאת או

המועצה הזאת. במקום להסיק מסקנות חריפות, כי לא רצינו להסיק מסקנות חריפות,

ניסינו ומנסים גם היום לבוא לקראת אום-אל-פחם. הראיה, יו"ר הישיבה כבר מסר לכם

שאנחנו גייסנו סכום כסף ממשרד האוצר. שוב, כדי לתת קונסולידציה לאום-אל-פחם.

אם לא נפשיל שרוולים ונתחיל לעבוד כמו שצריך, גם הכסף הזה עלול לרדת לטמיון. לכן

לא נמהר מיד להעביר את הכסף. נרצה לבדוק בדיוק לאן הולך הכסף אפילו אם מדובר

בעיקולים או דברים אחרים. אני מקווה, אחרי שהכסף הזה יכנס לקופה ונסדיר את כל

העניינים שטעונים הסדר, אולי תשתנה התמונה של אום-אל-פחם. זו התקוה שלי. לולא

היתה לי תקוה, לא הייתי מטפל בזה בכלל.

יי עזר;

שאלת איך נעשה חישוב הגרעון. אין ספרים. החישוב נעשה מתוך חומר שיש בעיריח

ומתוך עיקולים ויתרות בבנקים, כאשר ניסינו עד כמה שאפשר לאמת מתוך תקופות

קודמות.

מ"מ היו"ר עי עלי;

לקחתם בחשבון פיגורים בגביה?

יי עזר;

כן. אני אומר, אם יתנו להם, כמה צריך לתת כדי לגמור את הגרעון.

?



גרעון קופתי לא משקף את הגרעון התקציבי. השאלה היא, אם העיריה תכנס למאמץ

רציני של גבית החובות שמגיעים לה, האם זה ישפר את המאזן הכספי ישלה?

יי עזר;

בדקנו. במרץ 1986 הגרעון היה 3.6 מליון שקלים חובות. נגד זה היו להם נכסים

ברי גביה בסכום של 1.2 מליון שקלים.

מ"מ היו"ר עי עלי;

כלומר, הגרעון הוא 2.4 מליון שקלים.

יי עזר;

כן.

מ"מ היו"ר עי עלי;

אנחנו צריכים להתייחס לגרעון התקציבי ולא לגרעון הקופתי. כי אם יש לעיריה

וזובות שמגיעים לה, היא צריכה קודם לכן לגבות אותם.

ני ריינר;

לגבי פיגורים, הוא לקח בחשבון רק פיגורים ברי גביה.

מ"מ היו"ר עי עלי;

יש ענין של חיוב בספר התקציב. יש ענין של גודל חיוב. מי יכול למחוק חוב

אבוד?

יי עזר;

לא מחקנו.

מ"מ חיו"ר עי עלי;

מי יכול להעריך חוב אבוד?

יי עזר;

קשה להעריך.

מ"מ היו"ר עי עלי;

מה אחוז הגביה של התושבים?

יי עזר;

במרץ 1986, חוב החושבים היה 910 אלף שקלים. הנחנו שמתוך 900 אלף שקלים אפשר

לגבות 600 אלף שקלים.

מ"מ היו"ר עי עלי;

והשאר?



יי עזר;

400 אלף שקלים תב"רים ועוד 170 אלף שקלים ממשרד החינוך.

מ"מ היו"ר עי עלי;

יש בעיה לגבות את התב"רים ומשרד החינוך?

ני ריינר;

לגבי משרד החינוך, צריך להגיש את הדווחים בזמן.

יי עזר;

אני רוצה להסתייג מדבר אהד. בכל הגרעון הזה יש הרבה תביעות תלויות נגד

העיריה, בעיקר בנושא הלנות שכר ואלה סכומים מאד גבוהים. זה תלוי ועומד בכל מיני

שלבים. עד היום זה לא נגמר. יש תביעות בדרך. יש תביעות שנגמרו ויש תביעות בהליכי

דיון עד היום. קשה מאד להעריך את זה. מה עוד, שיש תביעות בגין שנים קודמות בגלל

כל מיני הסכמי עבודה.

מ"מ היו"ר עי עלי;

את העיריה מייצגים יועצים משפסיים?

הי מחאמיד;

חלק הם יועצים משפטיים.

ת' זיאד;

לגבי הלנת שכר, לא מועיל שוס יועץ משפטי. זה נקבע ברור בחוק.

מי גלזר;

יש רשויות שהגיעו להסכם עם התובעים. צריך לנהל את המאבק ולהגיע להסכם.

ת' זיאד;

מבחינת החוק, זה ברור כשמש. התנסיתי בטרגדיה הזאת.

הי מחאמיד;

אני מסכים שהגרעון נמשך כמה שנים. הוא לא מהיום. הסיבות הן; 90% חוב מקומי

ו-10% חוב המימסד.

לגבי הלנת שכר, כשעובדים לא קבלו חמישה תדשים משכורות, כולל ראש העיר,

שלמנו בזמנו, על פי החוק, כאשר האינפלציה דהרה, 5%, 10% כל שבוע. כאשר נדרשנו

על-ידי משרד הפנים להפסיק לשלם ולהגיע לבית דין לעבודה, הפסקנו לשלם הלנת שכר

והדברים נמצאים היום בפני בית דין לעבודה.

הם יקבלו הלנה על הלנה.

אם ניקח בחשבון את האינפלציה שדהרה עד היום,

מה שהעובדים קבלו אז, זה לא היה מעבר למת

שה0 צריכים לקבל,

חוקי עזר - חוק עזר במים, הוא חוק עזר

שבדקנו בכמה עיריות בארץ והתברר שאנחנו לא באמצע אלא מעל לאמצע,

וזה בהסכמתו של משרד הפנים ועל-פי הוראותיו של משרד הפנים.

מ"מ היו"ר עי עליו זה מחירי עלות?

לא. פחת מים מעל ל-38% נובע מצנרת ישנה

מלפני 30 שנה. היום אנחנו עוסקים קצת

בפרוייקט מים, אבל זה לא פותר את בעית הפחת.

הצמדה - יש לנו חוק עזר לגבי הצמדה, וזה

הולך אוטומטית.

שר הפנים, בתשובה שלו, דיבר על אי-הצמדות

של שנים קודמות.

אני לא ערב לשנים קודמות.

מה קורה מ-1981?

מסוף שנת 1983, מאז שאני נמצא בעירית,

לא חיה גרוש אהד שלא הוצמד. חוק העזר

שנקבע לפני כשנה וחצי-שנתיים, הוא עדין מועל לגבי כל דבר ודבר בעיריה.

כבישים -אני חייב לומר כל כביש חדש שנסלל,

הוא נסלל על-חשבון התושבים בלבד, מאז שאני ראש עיר. אני לא אחראי למה

שהיה לפני 20 או 10 שנים. התושבים שלמו עבור סלילת כבישים.

לגבי גביה, אני מדבר על שנה זאת, יש לי

פה חשבון הערכתי רק אתמול, מתברר שיש לי כבר 61% גביה מהשנה הזאת,

כפי שאמרתי קודם, אנחנו פועלים לגבית כל הפיגורים, כשאין לי שום שיטה

אחרת מעבר לתהליכים משפטיים. יש ועדת היגוי. ועדת היגוי קבעה, שהתושבים,

הלקם בגביה הוא 600 אלף שקלים. הורידו מזה את העררים והפסורים.

מה ביהס לשנת הכספים הזאת? כמה כסף לא

גביתם השנה?

לגבי גביה, הם גבו מראש מזומן מתון

839 אלף שקלים, 614 אלף שקלים, ואת הסבום

הזה צריך לנסרל. אני פה לוקחת שליש שנה של גביה ואז מנטרלת מהמזומן

ומורידה את שני השלישים. יוצא, מכל הגביה, 600 אלף שקלים, אתה צריך

להוריד 400 אלף שקלים בשביל עוד שני שליש שנה. אם אני לוקחת פה

שתי תקופות גביה, את סך-הכל מזומן שנגבה מראש ומחלקת אח זה. ומזכה רק

שליש מהסכום הזה, כי זה שליש שנה, ואז אני לוקחת מזומן על חשבון

שוסף 225 אלף שקלים ומזומון על חשבון מראש רק 224 אלף שקלים, יש להם

50% מזומן על תשכון שוסף ו25% מזומן על חשבון מצסבר. לפני שנה

גבו מזומן 30% ארנונה.

מה עם ה-70%?

לא בדקתי את שנת 1984 או שנת 1985. אבל

כל החובות נמצאים אגל עורך הדין בהליכים

בבית המשפט.

כשאני בודקת את הגביה של מים, אתוז הגביה

עולה בצודה אסטרונומית. הם גובים רק למים

ולא אדנונה ומפספסים את ההזדמנות לגבות גם עבור ארנונה.

הכוונה לגבות את שניהם יהד?

כן.

שאלתי יועצים משפטיים אם מותר לקשור גבית

מים עם אדנונה והם אמרו שזה אסור בהחלט.

למה מסרת חובות לעורך-דין אהד? אהד שמטפל

בכל ההובות זו בעיה.

לגבי שנה זאת, לא מסרתי לאף עורך-דין,

אתה נותן 400 תיקים לעורך-דין אחד, איר

הוא יטפל בהם? תהלק את זה בכמה משרדים,

תעשה גם ביניהם איזו תהרות.

בשנת 1981 נעשו פי ארבעה פרוייקטים

מהתקציב שאושר. הייתי אז מורה בבית-ספר

תיכון. לגבי הובות כספיים, התהלתי לטפל בדו"חות כספיים מאז 1979.

כמה עולה להכין דו"ה כספי?

יכול לעלות הרבה כסף. זה יכול לעלות

50-70 אלף שקל.

אני משלם ארבעת אלפים דולרלכל שנה.

פה מדובר על רשומים, לא רק על עריכה.

אני רוצה להבין דבר אהד. אם זה הכנת דו"ה

כספי, אתה לוקה משרד רואה השבון ותמורת

המשת אלפים דולר פר-שנה מכינים לך דו"ח כספי. אם אתה אומר שאין רישומים

על הוצאות כספיות, זו עבירה פלילית. זה לא נושא של הוועדה הזאת.

מוציאים כסף בלי רישומים? מי עושה דבר כזה?

הפעולות לא רשומות בספרים של הרשות. יש

מסמכים. אין רישום.

יש רישום. מה אתה מדבר? הכל רשום. רואה

ההשבון התדש של העיריה 6-8 חדשים לא עשה

שום דבר בענין הזה. הכל רשום. מה שאתה אומר, זה דבר המור. אין דבר כזה.

אילו היו רשומות בספרים כל הפעולות, לא

היתה בעיה.בשבוע עבורה אתה עושה את הכל.

למרץ 1986 לא רשומות כל הפעולות בספרים. מלק מהנתונים בכלל לא

נמצאים בעיריה. למשל, ער היום אני לא יורע להעריו כמה זה הנושא של

הלנות שכר, כי חלק מהמסמכים לא נמצאים בעיריה. העברות בנקים - משרר

החינוך שילם עקולים, אני לא יורע למה לא הצלחתי לקבל את זה. היום

קשה לקבל רברים כאלה. מה שניסינו לעשות הוא לחלק את התקופות לשניים,

ער מרץ 1986 וממרץ 1986. אמרנו שהעיריה תרשום ממרץ 1986. זה נעשה

בערן לפנני תורש והפקירים רושמים את השנה השוטפת.

לכל כסף יש מקור מאין הוא זורם. מה שאמרת

זה לא נכון, תבל שרואה תשבון כמון מדבר כף.

יש רישום או אין רישום?

יש רישום.

עוברה שאין לנו את זה ער היום.

י" עזרו אני לא אומר ששלמו כסף בלי שאין מסמך.

אם אין עריכה, אני אומר שתבל על תזמן,

מר עזר יושב 7 תרשים והוא היועץ שלגו,

הבל על הכסף שהוא מקבל. בשביל מה לקבל שכר אם רברים כאלה קורים מתחת

לעיניו? אני מבקש לברוק אם הרברים לא רשומים.

לא אמרתי שאין קבלות.

רובר על תקציב פיתוח. תקציב פיתוח פי ארבע

ב-1981 מראה כמה הוא היה כל הזמן. כנראה

שהוא לא עונה על הררישות. גם היום הוא לא עונה על הררישות. מסים, זה

120% כפי שהתוק אומר. על בנקים זה היה יותר. נררשנו להנחית,

רק על ממהר ומשרדים זה נמוך.

איזה מסחר ומשררים יש שם?

לגבי תב"רים, נאמר שיש כסף במשרר הפנים,

400 אלף שקל.

מ"מ היו"ר עי עליו למה אתם לא גובים את זה?

אני לא רוצה להזרים את הכסף כי הוא יעוקל.

לכן הכסף הזה מתכה ער שנגמור עם הגרעונות.

לגבי ביוב, כמה אנשים שלמו בעבר וזת נכנם

לקופת העירית. עשיתי תשבון, התברר שרק 5% מהתושבים שלמו עג1ר ביוב. כל

הזמן דברו על 60% .



תנאים לעובדים - אף עובד לא מקבל תנאים.

גם ראש העיד לא פקבל תנאים כמו ראש עיר. אין מכונית לראש העיר.

מ"מ היו"ר עי' עלי; איך אתה נוסע?

באוטו שלי ומקבל אחזקה גלובלית.

יש לך קו אשראי. מה עושים כל ראשי הערים?

לוקחים מקו האשראי.

במקום זה אני קונה אוטו לאשפה.

כל הכבוד. אתה עושה את החישוב שלף.

כמה עובדים יש לכם?

218 תקנים כולל מורי בי"ס תיכון.

מ"מ היו"ר עי עלי; כמה באופן מעשי יש עובדים?

גי מחאמיד; 240 עובדים.

יש עכשו שי כח-אדם. האישור הוא בדיעבד

תמונת מצב וכך אשרו את זה.

גי מחאמיד; ללא עובדי הוראה יש לנו 65 עובדים כולל

רווחה.

בעפולה עם עובדי הוראה יש 290 עובדים.

לכן בשבילי זו. השוואה.

הי מחאמיד; משמיצים אותנו כל הזמן על תנאים מיוחדים.

אני רוצה לראות ראש עיר שיש לו תנאים

כמו שיש לי, ועובדים כמו עובדי עירית אום-אל-פחם. אפילו שעות נוספות

מנענו מהם לעבוד.

מי גלזר; אמרתי דבר פשוט אחד. הלא מדברים על גרעון

ולמה אום-אל-פחם במצב קשה. אמרתי שזה לא

מהיום וזה ענין שנמשך. הענין שהתחיל והמשיך זה מהדברים האלה.

הי מחאמיד; בענין הלנת שכר, אני לא יכול לומד כלזם.

יש בית-דין לעבודה.

אמנם דובר על 3.6 במרץ 1986. מתוכם העיריה

מכסה 1.2 ומשרד הפנים 2.4. מה שאני אומר זה מדויק.

כתב התחייבות להתייעלות חתמנו למשרד הפנים

לפני שלושה חדשים. אנחנו פועלים ומבצעים את כתב ההתחייבות.

אני מאד מצטער, כאשר משרד הפנים מנסה לעזור

הוא גם אומר שהוא חשב לפזר את העיריה, כשהוא יודע מראש אם יש גרעון

הוא גרעון מצטבר ובשביל גרעון לא מפזרים עיריה.

חשבתי שנגיע לסיכום בישיבה זו. התמונה

ברורה לנו, את הדיון בענין זח נמשיך

בישיבה אחרת. מהתמונה שמצטיירת כאן מסקנה אחת יש לי, צריך לטפל

בדחיפות בנושא כיהות לימוד- יש כמה בעיות באום-אל-פחם שצריך לפתור

אותן בהקדם, כמו ביוב. המימסד צריך לעזור. אני מעריך שמשרד הפנים

רוצה לעזור, מעונין לעזור ועושה מאמצים לסייע ולעזור. חשוב מאד

שמשרד הפנים יאיץ את הסיוע שלו. מצד שני, כמסקנת ביניים אני רו1ה

לומר ששום סיוע לא יעזור אם לא תקחו את עצמכם בידיים. לדרוש מאחרים

זו לא תכמה גדולה. אם אין אני לי מי לי. כדאי שתעשו מאמץ בנושאיו

גביה, היוב בעלים ותוקי עזר. לא מספיק לבוא בטענות לאתריט, קודט כל

תראו מה אתם יכולים לעשות למקום. אני מקווה שיחד אתכם ומשרדי הממשלה

אפשר לקדם את הישוב הזה. בלי שיתוף פעולה מלא, הישוב הזה לא יתקדם

וכדאי שתדעו את זה.

אני מציע שהמשך הישיבה יתקיים ביום שני

הבא כי יום שלישי זה ערב חג.

נעביר את הבקשה שלך ליו"ר הוועדה,

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16.15