הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 204

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה שהתקיימה

ביום רביעי, חי כסלו התשמ"ז -10.12.86, בשעת 10.00

חברי הוועדה: ד. שילנסקי - יו"ר

מ, וירשלבסקי

א. ורדיגר

א. נחמיאס

א. נסראלדין

ע. סולודר

ב. שליטא

מ. כהן אבידב

י. לוי - משרד המשפטים

ש. ויגדר - "

סנ"צ נ. קרמרסקי - משטרת ישראל

א. שפט - משרד הפנים

צ. ענבר - יועץ משפטי לוועדה

י. גבריאל

ש, אלתרמן

חוק הדגל והסמל (תיקון מסי 9), התשמ"ו-986ו



חוק הדגל והסמל (תיקון מס' 9) התשמ"ו-1986

היו"ר ד. שילנסקי;

אני פותוז את הישיבה. בישיבה קודמת העברנו תנחומים למזכיר הועדה יצחק לרגל

פטירת אביו. אני גס ביקרתי אצלו בבית. היום הוא היום הראשון לשובו לעבודה אחרי

השבעה ואנחנו חוזרים ומביעים לו תנחומים. מי יתן ולא ידע צער ובין אבלי ציון

וירושלים תנוחם המשפחה.

חוק הדגל והסמל (תיקון מסי 9) חתשמ"ו-986ו. הצעת חוק פרטית

שהועלתה על ידי חבר-הכנסת מאיר כהן אבידב. בעצם לא נותרלנו הרבה לדון אלא רק

לסכם. ביקשנו מהיועץ המשפטי להסדיר לנו כמה דברים.

אני מבין שלאור המצב כפי שהוא מתפתח ולאור ההצבעות שהיו בפעם הקודמת, חבר

הכנסת נחמיאס לא עומד על נושא בתי הספר. אתה ביקשת עיון מחדש בנושא.

י. לוי;

חבר הכנסת נסראלדין ביקש.

צ. ענבר;

חבר הכנסת נהמיאס ביקש.

תמכתי בענין מבחינה חינוכית, מבחינה ציונית ולאומית. אינני מתכחש לזה, זו

ההכרה שלי, זו הדיעה שלי. אני חושב שהחינוך איננו מתחיל בבנין של מנהל כללי או

, ראש עיריה כי אם בבית הספר. כך אני חושב לא רק כאדם מן הישוב אלא כמורה לשעבר.

בבית הספר מתחילים לחנך לשמור עלל כבודו של האדם, ליטול אחריות על העם, להרחיב

השכלתו של אדם. לנו יש עוד תוספת - לחנך לציונות מגשימה.

אם חברי מעלים בעיה לגבי הנפת דגלים בבתי הספר בכפר הערבי, אני מודיע שאני

לא מסכים לטענה הזאת. אבל שוב פעם אני אומר, מאחר וחברי גברו עלי ואני מכבד אותם

- אין לי אלא לקבל את רעיונם והצעתם ולתמוך בהצעה הזאת.

על הערבים לא חלים חוקי היהדות. יהודים שאינם מקיימים מצוות צפויים למכות

שונות. מאידך יש יהודים המקיימים מצוות בבחינת קרדום לחפור בו. חברי גברו עלי,

גם יהודים לא רוצים בזה אני מוותר, אדוני היושב-ראש בצער ובכאב לב.

אני איתך יחד.

מה היו תוצאות ההצבעה?

צ. ענבר;

בהצבעה היה רוב להוסיף בתי ספר.



היו"ר ד. שילנסקי;

אם כך, נצביע מחדש. רובר-הכנסת בני שליטא מבקר להתיחס.

אני רואה חשיבות בחוק. אני רוצה לברך אותך, חבר-הכנטת אבידב על הרעיון

הנבון בהצעת החוק. היא במקומה. יש לעיתים שאנחנו מורטים נוצות מהצעת חוק ולעיתים

היא כריחיים על צווארנו.

שמעתי את דבריו האחרונים של חבר-הכנטת נחמיאט. בינתיים נוציא את בתי הטפר.

בהחלט יכול להיווצר מצב שבעוד חמש-שמונה שנים נבוא ונחיל את החוק גם על בתי

הטפר. בשלב ראשוני - תפטת מרובה לא תפטת.

אני מציע להשאיר את הצעת החוק במקורה בלי בתי ספר, למען מנוע התנגשות

והפגנות. יש כאן דבר ערכי, צריך לצמצם אותו למטגרת הזאת כפי שהוצעה בתחילה.

א. ורדיגר;

ראשית אני רוצה להצהיר שאני נגד צרמוניות. כל הנושא של צרמוניות זר לי.

מ. וירשובטקי;

צרמוניה דתית לא היתה מפריעה לך. כל אחד והצרמוניות שלו.

א. ורדיגר;

יש צרמוניות דתיות שאני מתנגד להן. אני התנגדתי להצבת הדגל באולם המליאה,

לא בגלל שהדגל מפריע לי. אני שייך לאותו חוג אנשים שדגל ישראל הוא כבוד בשבילם.

שמו תווית של אנטי-מדינה על ציבור שלם. לי יש הרבה ביקורת על אלה שהם כביקול

בעד המדינה ואני רואה בהם שונאי ישראל ושונאי מדינת ישראל.

הנושא של הנפת דגליה מעל בתי טפר, כולל אוניברסיטאות ובתי מדרש הוא משונה

בעיני. יש ערבים שמתנגדים להנפת הדגל, אבל יש גם חרדים שמתנגדים. לו היה מתקבל

חוק כזה, היו עוברים על חוק המדינה. רובם של המוטדות החרדיים לא היו מניפים דגל.

למעט ישיבת פוניבג' שהיא חרדית מובהקת וביום העצמאות מניפה דגל על התורן. לכן על

בנין הישיבה שהוא הבנין הגבוה ביותר בבני ברק מתנוטט דגל ישראל.

היו"ר ד. שילנטקי;

זה תודות לרב כהנמן.

אני מטפר עובדה. זה ודאי לזכותו של הרב כהנמן.

יש טיבה נוטפת. מה זה אומר דגל על אוניברטיטאות? הלא אנחנו יודעים מה קורה

בתוך האוניברטיטאות. כמה מגוחך הדבר, הרי בתוך האוניברטיטאות יש מרצים, מורים

ותלמידים שהם שונאי ישראל. אנחנו יודעים ומכירים אותם. אני יכול למנות את השמות.

הדיון כרגע הוא רק על בתי הטפר. לגבי האוניברטיטאות אין מחלוקת.



א. ורדיגר;

אני מביע את דעתי לא רק על בתי ספר, אני מדבר גם על האוניברסיטאות. אם

איננו יכולים להתגבר על מה שקורה בתוך האוניברסיטאות, על הפגנות נגד המדינה.

קורים שם דברים המורים היום. חייגו עדים לפני מספר ימים למה שמתרוזש שם. לכן אני

אומר גם האוניברסיטאות.

צ. ענבר;

אתה מבקש הסתייגות?

א. ורדיגר;

אני מבקש הסתיגות.

עשינו מעל ומעבר בענין בתי הספר, נשארו שלש-ארבע אוניברסיטאות יהודיות,

בקשה לי אליך, מר ורדיגר, אל תציע להוריד אותן.

כדי לא לפגוע, אני מקבל את בקשתו של המציע -מוריד את ההסתיגות.

היו"ר ד. שילנסקי;

אנחנו מצביעים מוזדש על נושא בתי -ספר.

הצבעה

נתקבלה ההצעה שלא לכלול את בתי הספר בהצעת החוק

השאלות שנשארו פתוחות מהישיבה הקודמת: לגבי 2א. החדש הועלתה שאלה מה היקפו של המונח" רשויות שהוקמו בחוק".

למשל חברות ממשלתיות?

הן חברות על פי חוק מיוחד. יש להן מעמד מיוחד. חברות ממשלתיות לא. אם

שרוצים להרחיב את התחולה על גופים בעלי אופי ממלכתי, מן הראוי לחפש ביטוי אחר

כדי להרחיב את המסגרת. כך, למשל, מגן דוד אדום מבחינה משפטית הוקם בחוק, אל זוהי

אגודה מוגדרת. כן הוזכרה כאן חברת בזק שהיא חברה בע"מ, שקיבלה רשיון על פי חוק

הבזק.

אני מתיחס להערות שנשמעו.



היו"ר ד. שילנסקי;

קודם כל נביע מה שאנחנו רוצים. הדיעה הכללית, על פי התרשמותי, היתה שאין

כל סיבה להוציא גוף כמו בזק מכלל ההובה.

צ. ענבר;

זו בעיה שקורית בכל חוק. כאשר אני מציג סוגיה מסוימת אני מציג אותה על

צדדיה.אחרי שאני מציג הצי צד, מתהילות הערות. אציג את הסוגיה בשלמותה, אם תהיינה

הערות - אני אקבל אותן.

אני מציג סוגיה על כל האספקטים שלה. אני מסביר את כל האספקטים כפי שרשמתי

אותם. כאמור, המוסד לביטוה לאומי הוא לא רשות. הכוונה היתה גם למוסד כמו הביטוה

הלאומי.

ההצעה שאני מבקש להביא אותה לוועדה היא כזאת: 2א(א)(ו) על מהשרד הראשי של

משרדי הממשלה ושל הרשויות והתאגידים שהוקמו בהוק. ואז התאגידים יכסו למשל את

המוסד לביטוה לאומי, ולא יבוא רק מה שמכונה בהוק רשות.

בפיסקה (4): על בניני ציבור אהרים ובנינים של תאגידים המספקים שירותים

לציבור. זה לא יחול אוטומתית אלא כפי שיקבע השר. אם הברת בזק מספקת שירותים

ציבוריים וכולם רואים בה הברה ממלכתית, אז השר יקבע.

אני כאמור מביא אה זה כרעיון בפניכם. עכשיו זה פתוח לכל דיון.

י. לוי;

רבותי, אני מסכים עם מר ענבר לגבי המונח תאגידים שהוקמו על פי חוק. אשר

לחברות ממשלתיות זהו מונה טכני כלכלי שמוגדר בחוק ההברות הממשלתיות ויש לו

משמעות לגבי האחוזים שיש למדינה בהצבעה, ברווחים ובשליטה. מבחינה זועדיף להשתמש

במונחים תאגידים שהוקמו על פי חוק. ואז נכנס בנק ישראל, המוסד לביטוח לאומי,

שירות התעסוקה ורשות השידור. חברה ממשלתית היא חברה רגילה בע"מ שמוקמת על פי

פקודת החברות.

מוסדות ציבור זה אומר בנקים וצרכניות. אני מסכים לתאגידים שהוקמו בהוק.

היו"ר ד. שילנסקי;

אני רוצה לקחת דוגמא מהמדינה שבה נולדתי וגדלתי - ליטה. ליטה היתה מדינה

סובלנית ודי דמוקרטית? כל אזרח הניף דגל המדינה. אנהנו היהודים הנפנו דגל בבתי

הספר והיינו נאמנים למדינה. הנפת הדגל ושירת ההימנון במל בתי הספר, גם בבית

הספר העברי. עברית היתה שפת האם.

אני הייתי מרחיב את החוק. אני מקבל את התיקון לגבי תאגידים שהוקמו בחוק

ותאגידים המספקים שירותים לציבור. גם סופרמרקטים נותנים שירות לציבור.

צ. ענבר;

רק אם השר יחיל באישור ועדת הפנים.

היו"ר ד. שילנסקי;

הוועדה תאשר או לא תאשר.

א. ורדיגר;

לא כתוב באישור שר הפנים.

הוספנו זאת.

תאגידים שהוקמו בהוק זה לא מה שאומר לוי. אני הייתי מבקש לכתוב שהוקמו בתוק

לביצוע חוק. אם הוא אומר המוסד לביטוח לאומי - הוא הוקם לביצוע חוק הביטוח

הלאומי. אם זה לא יהיה ברור, אז יכולה להיות גם חברה בע"מ.

צ. ענבר;

לכן לא אמרתי על פי חוק אלא בחוק. מר לוי חוזר בו.

מ. וירשובסקי;

זה צריך להיות תאגיד שהוקם בחוק לביצועו. אם העבירו ממשרד ממשלתי משהו

מטעמים של נוחות מינהלית, כמו לגבי בזק.

צ. ענבר;

ההגדרה הזאת לא חלה על בזק. בזק היא חברה בע"מ והיא על פי חוק הבזק מקבלת

רשיון להפעיל שירותים. למה באה ההגדרה של תאגידים המספקים שירות לציבור? כדי

לכלול את בזק.

מ. וירשובטקי;

המוסד לביטוח לאומי מבצע פונקציות של משרד העבודה והרווחה. ההבדלה היא

אדמיניסטרטיבית.

י.לוי;

בנק ישראל פועל על פי חוק בנק ישראל.

אס כתוב בחיק - זה נראה לי מתקבל על הדעת.

היו"ד ד. שילנסקי;

מי בעד ההצעות של צבי ענבר?

הצבעה

התוספות של צ. ענבר לפיטקה (1) נתקבלה.

היו"ר ד. שילנסקי;

אנחנו עוברים לפיטקה (4).

מ. וירשובטקי;

אני מציע להשאיר את הטעיף כמו שהוא - על בניני ציבור אחרים. נראה איך זה

נכנס לחיים. לא הייתי מגביל אל ידינו עכשיו לכתוב כל מיני גופים ציבוריים, כמו

שאומר צבי ענבר, כי אין לדבר סוף. על פי הקונצפציה של דב שילנסקי, לא הייתי



צריכים לסגת מבתי הספר. אמרנו שאיננו רוצים להכשיל את ההוק, כי אם לעשות עקרון

כללי מקובל. ברגע שניכנס לשטח מוקשים אנחנו מסכים את ביצוע החוק במלואו. לכן אני

באישור ועדת הפנים של הכנסת. לא להכניס רשויות

שנותנות שירותים. כל חנות נותנת שירותים לציבור.

מדובר על תאגידים.

אין להרחיב יתר על המידה, דבר שכולם הזהירו נגדו. אחרי שהרחבנו על תאגידים

נהיה ב(4) יותר מצומצמים.

למי שלא זוכר, אנחנו רחבנו.

יש כאן דבל ציק - השכל הישר של שר הפנים.

תעזוב את שיקול הדעת הזה.

לאלהשלא זוכרים, גם פה הוספנו באישור ועדת הפנים של הכנסת, גם לגבי סעיף

(1) וגם לגבי סעיף (4).

בפיסקה (1)זה חד משמעי.

אנחנו היום משאירים פתח לאפשרות, לשיקולו של שר הפנים. אני מנצל את

ההזדמנות להזכיר לכם שיש לנו חילוקי דיעות עם משרד הפנים בקשר לתקנות לשמירת

הנקיון. אנחנו טוענים שבענין אחד משרד הפנים לא נהג בצורה כפי שצריך היה לנהוג.

אנחנו בחפזון יתר על המידה אישרנו תקנות. והנה הגיעו לשלב הביצוע. צריכים שוב את

האישור שלנו ואנחנו לא נותנים.

חבר הכנסת וירשובסקי, כאשר כתוב באישור ועדת הפנים של הכנסת - יש לזה

שיניים. אני תומך בתיקון של היועץ המשפטי.

אני מוכן לקבל את התיקון של חבר-הכנסת וירשובסקי. אני מבקש שהחוק יוגש ללא

הסתיגויות. זה לא יהיה לכבוד החוק. עם כל ההבנה, אינני רוצה מבחינה לאומית

שמישהו יקום ויסתייג, אפילו בעד הרחבה. הייתי רוצה שהחוק יובא ללא הסתייגות, גם

אם יש בו פגמים. נתקן אותם בעתיד.

אני לא אוכל לקבל.



אני רוצה לשאול את היועצים המשפטיים אם אין כאן השש. אם אנחנו אומרים בסעיף

(4) על בניני ציבור אהרים, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות- האם אין השש שיבוא

שר פנים מסוים ויקבע בתקנות גם בתי ספר וגם בניני ציבור,

צ. עבר;

כן, באישור ועדת הפנים של הכנסת.

היו"ר ד. שילנסקי;

יכול לבוא שר פנים שמאלי ולהגיד שעל כל בית הסתדרות.

צ. ענבר;

מועצות פועלים למשל.

היות ועל ידי כך אנהנו משאירים פתה למקרה כזה, אתנו באמת עלולים לעמוד בפני

מצב שתהיה תקנה להניף דגלים בבתי ספר, וזח יהיה מאד וזמור. אני הייתי מציע

שבנושא בתי ספר יהיה סעיף מיוחד שימאר שזה לא חל על בתי ספר. אחרת לא עשינו שום

דבר. כיוון שבניני ציבור הם בתי ספר -יבוא שר הפנים יציע ויאשרו.

מ. וירשובסקי;

הסכנה הזאת קיימת ואני ער לה. לאחר שיש קונצפציה אני לא חושש. אני רוצה

להתייחס לדברים שאמר חבר-הכנסת כהן. נטיית ליבי היא כי זה צריך להיות חוק במדינת

ישראל. אתה העלית את זה ואני לא רוצה להתוכח. אני לא מערים כל קושי, אבל אני

רוצה להמשיך במסגרת מה שכתבת בדברי ההסבר שלל; מן הראוי לנהוג כך כלפי דגל מדינת

ישראל כדי להחדיר בקרב הנוער, המתדיינים בבתי המשפט והאזרחים הפוקדים משרדים

ממשלתיים, את הכבוד כלפי כל המוסדות האלה באמצעות דגל המדינה.

הקונצפציה הזאת מקובלת עלי. משרדי ממשלה ורשויות מקומיות- בבקשה, מי שנתן

שירות ממלכתי ועירוני - בבקשה.

אני מבין את חבר-הכנסת כהן שמבקש שלא תהיינה הסתיגויות. אם זה יישאר כך,

כולל הענין של אישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה - ניחא לי. אם אתה מרחיב מעבר לכך

- זה מעבר למה שאני מוכן להסכים ותהיה הסתיגות.

היו"ר ד. שילנסקי;

אני אצטרך להצביע לפי ההצעה מרחיקת הלכת. לפנינו התיקון של היועץ המשפטי.

מר ורדיגר אתה מבקש להוסיף שזה לא יכול על בתי ספר?

א. ורדיגר;

כן.

היו"ר ד. שילנסקי;

P.

ישנן שלש אפשרויות;

הצבעה

בעד התיקון של היועץ המשפטי - 2

התיקון לא מתקבל



היו"ר ד. שילנסקי;

אני מגיש הסתיגות.

צ. ענבר;

אם כך, יש שחי גירסאות.

היו"ר ד. שילנסקי;

אני מעלה להצבעה את התיקון של חבר-הכנסת ורדיגר.

הצבעה

התיקון של חבר-הכנסת ורדיגר שלא לכלול את בתי הספר לא נתקבל

א. ורדיגר;

אם תהיינה הסתיגויות של חברי הכנסת, אני אגיש הסתיגות. אם לא - לא אגיש.

היו"ר ד. שילנסקי;

על הנוסח הקיים בסעיף (4) אין צורך להצביע. אין הסתיגות.

צ. ענבר;

הנושא הבא נושא העונשים. הוא נדחה מהפעם הקודמת. הועלתה הצעה שמן הראוי

לכלול את הסנקציה על על הפרת החוק הזה. לא סוכם מה יהיה העונש וגם לא טוכמה

המסגרת.

יש לנו היום בחוק הסמל והדגל שלשה סעיפי עונשין. האחד בסעיף 2 הקובע סנקציה

- דינו מאסר 6 חודשים.סעיף 3 גם הוא כולל סעיף קטן שמייחד מאסר 3 חודשים על

שימוש בסמל המדינה.סעיף 5 -הפוגע בכבוד המדינה ודגל המדינה מאסר של שנה אתת.

מבחינת האלגנציה של החקיקה ומאזן נכון מן הראוי להשוות את הענישה של 2א -

ששה חדשי מאסר. העובר על הוראות סעיף זה דינו מאסר ששה חודשים.

היו"ר ד. שילנסקי;

היתה דיעה כללית לכלול פה. חילוקי הדיעות היולגבי התקופה.

צ. ענבר;

אם הפוגע בכבוד המדינה דינו מאסר שנה - זה לא יהיה פרופורציוני.

מ. וירשובסקי;

אני אמרתי שאני חושב שאנחנו לאצריכים להכניס סנקציה בכלל. אני גם אמרתי שאם

תיווצר סיטואציה שצריך להביא מישהו לדין - אז ישנו אותו סעיף שהביא יעקב לוי



היו"ר ד. שילנסקי;

אנחנו צריכים להצביע על שלשה דברים-. א) וזבר הכנסת וירשובסקי טוען שלא צריך

איך אפשר חוק בלי סנקציה? החוק לא רציני. ב) האם

לכלול בסעיף 2 או לא לכלול בסעיף 2? ג) סנקציה. אני תמכתי בישיבה הקודמת

בשנתיים. היו כאלה שדיברו על שנח או על חצי שנה. אני מוריד את ההצעה של שנתיים.

סנ"צ נ. קרמרסקי;

סעיפי העונשים הקודמים מדברים על הפרס. את מי תעמיד כאן לדין?

היו"ר ד. שילנסקי;

הנקודה הזאת עלתה ואנחנו צריכים הצעה. קודם כל נדבר על עקרון הסנקציה. מי

בעד זה שתהיה סנקציה בחוק?

י. לוי;

אם מותר לי לחזור על מה שהזכיר מר ענבר. יש סעיף בחוק העונשין על הפרת וזובה

חקוקה.

היו"ר ד. שילנסקי;

אמרו יש סעיף כללי, אנחנו לא אוהבים להשתמשבו. איננו רואים אסתטיות ואיננו

אוהבים להשתמש בו. וזובעה תמיכה שהסנקציה תהייהפה.

צ. ענבר;

בחוק הדגל והסמל ישנם שלשה סעיפים שיש בהם סנקציות, אם יש סנקציה, לקבוע

אותה בחוק הדגל והסמל ולא להשתמש בחוק העונשין הכללי.

היו"ר ד. שילנסקי;

אני מתפלא על חברנו וירשובסקי שהוא לוחם לאסתטיקה, למה הוא רוצה להשאיר

סעיף לא אסתטי.

ע. סולודר;

לא השתתפתי בדיון ואני מתנצלת. הייתי בוועדת העבודה והרווחה בדיון על רפואה

שחורה. יכול להיות שהחסרתי. בקשר לסנקציה אפשר להגיד בכל מקום ואומרים. אינני

רוצה להיכנס לויכוח אם יש צורך בחקיקה כזאת או לא. יש נושאים שהם ענין של נורמה

שציבור צריך להשתמש בדגל והימנון. זה נושא חשוב ונכבד, אבל לא בחוק צריך לקבוע.

להטיל פה סנקציה, אם יש בחוק העונשין - לא הייתי מטילה מיד. אם אתה מניף

דגל יום יום הקדושה שלו נפגמת, הוא הופך לענין של יום יום. גם הימנון לא שרים כל

יום.

היות ולא הייתי שותפה ולא שמעתי את ההנמקות, אני לא רוצה לפסוק. אם

אפשר להשתמש בתקנות במקום אמר לא הייתי מכניסה כאן.

היו"ר ד. שילנסקי;

אני בעד זה שתהיה פה בסעיף 2א סנקציה. אני לא אגיש הסתיגות. היות ואני חושב

שמאסר שנתיים צריך להיות המינימום ובסעיף הכללי יש מאסר שנתיים, אני לא

אגיש הסתיגות. אני מפנה את תשומת הלב שהגישה שלך נוגדת את רצונך.

לא הייתי בדיון ואני לא יכולה להגיד.

היו"ר ד. שילנסקי;

מי בעד סנקציה בחוק עצמו?

הצבעה

בעד - 2

נגד - 3

ההצעה לכלול סנקציה לא נתקבלה

היו"ר ד. שילנסקי;

אין סנקציה בהוק.

צ. ענבר;

הנקודה האוזרונה שאני מבקש להעלות נוגעת לפיסקה(5) בסעיף 6. אני עצמי העליתי

בישיבה הקודמת את שאלת החפיפה בין פיסקה זו לבין ההצעה שבפנינו. סוכם שסעיף קטן

(ב) הוא יהיה הסעיף שבו יובא הצורך באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת

ופיסקה זו תבוטל. הייתי מציע במקום זה שינוי לפיסקה (5), שחלק ממנה אכן נכלל

בחוק החדש. מה הבעיה שמטרידה אותי? סעיף 2 אומר; דגל המדינה יונף במקומות אלה.

מכאן משתמעת החובה שדגל המדינה תמיד יונף. אנחנו יודעים שזה לא כך. הכבוד לדגל

המדינה בהנפה ובהורדה.

סעיף 2א _ דגל המדינה יונף במקומות אלה. שמא ישתמע שיונף תמיד, הייתי רוצש

שבסעיף 6(5) הקיים של החוק הקיים יבואו תקנות המסדירות את הנפת דגל המדינה. לשר

הפנים תהיה הסמכות. הייתי משאיר בסעיף 6 (5) את הסמכות לשר, שיופיעבמלים ברורות.

רצינו למחוק את פיסקה (5) שהיא רחבה וחופפת את החלק החדש.

א. שפט;

אני מבקש את תשומת ליבכם, סעיף 6 (5) לפי נוסחו קובע תקנות המסדירותאת הנפת

דגל המדינה. זה חלק מ 6(5) הנוכחי.

היו"ר ד. שילנסקי;

היועץ המשפטי חושש פן בהתאם לנוסח הקיים יווצר מצב. הוא חושש פן הניסוח

שלנו פוגע.

צ. ענבר;

אני מוריד את התוספת באישור ועדת הפנים.

מ. וירשובסקי;

זה מתחיל להיות יותר מדי מסובך. אני רוצה לראות אם זה טוב או לא, אם אני

אסכים ששר הפנים יקבע לי.

א. ורדיגר;

אי אפשר לגמור היום.



היו"ר ד. שילנסקי;

אני מציע שלא ניכנס לנושא הזה בכללותו ונשאיר את המצב בהתאם להוזלטה בישיבה

הקודמת.

צ. ענבר;

אם כך, אז אני מציע לא לבטל את סעיף קטן (5) בסעיף 6.

היו"ר ד. שילנסקי;

אנחנו מחליטים לא לתקן עולם ומלואו בבת אחת. נחליט לחזור בנו מביטול פיסקה

(5) בגלל הרישא. כבר כתבנו באישור ועדת הפנים.

א. שפט;

התקנות האלה קיימות. מדובר על זווית הנפת הדגל, כאשר אתה מניף למשל על הקיר

- דברים חשובים כגון אלה.

היו"ר ד. שילנסקי;

בואו נחזור בנו. אף פעם לא מזיק אם כתוב פעמיים הצורך באישור ועדת הפנים.

אני לא מציע שנלך לבטל סמכות עצמית שלנו. אני מציע שנחזור בנו מביטול סעיף קטן

(5) של סעיף 6 בחוק העיקרי.

ההצעה נתקבלה.

צ. ענבר;

אני אבקש לומר לפרוטוקול, על מנת שהיועץ המשפטי של שר הפנים יוכל להעביר

לשר; נוכח הוראות סעיף 2 החדש יישקל ענין התקנות לענין שעות ההנפה.

מ. כהן אבידב;

אם נהכה לתקנות, לא יונף הדגל.

צ. ענבר;

חובת ההנפה קיימת מכוח החוק. אם רוצים לראות העלאת והורדת הדגל, ייאמר

שבזמן אבל יורד הדגל לחצי התורן. ברגע שלא נכנסים לסעיף ענישה, אין בעיה של מי

האחריות.

י. לוי;

איש המשטרה שואל את מי להעניש.

היו"ר ד. שילנסקי;

הורדנו את הסנקציה, אבל השאלה נשארת.

א. שפט;

השאלה הזאת היא רצינית מאד. השאהלה עוסקת בדבר מאד דומה לסעיף 208 לחוק

חתכנון והבנייה. קרי - אתה לא יודע בדיוק את מי לתבוע - את השוער, את המנהל

הכללי, את השר? אנחנו צריכים לעשות פרזומפציות. או אולי מן התבונה להתעלם

מהבעיה.



היו"ר ד. שילנסקי;

בואו נשמע עכשיו לא נאומים ולא הסברים. יש לך הצעה על מי להטיל את האוזריות?

א. שפט;

1) אף אהד. 2) לומר שמנהל המוסד או העובד האהראי

שמונה לכך.

היו"ר ד. שילנסקי;

יש למישהו עוד הצעה? יש הצעה אחת של מנהל המוסד.

י. לוי;

לי אין הצעה.

מ. כהן אבידב;

המנהל הכללי בכל משרד.

צ. ענבר;

עם כל הכבוד, אני רוצה להצטרף לעמדתו של הברי שפט. אם אנחנו לא קובעים

הוראות עושין, מנהל כללי במשרד ממשלתי, מי במוסדות להשכלה גבוהה?

מ. כהן אבידב;

המנהל הכללי.

ע. סולודר;

הוא יועמד לדין?

צ. ענבר;

רשות מקומית?

מזכיר המועצה.

צ. ענבר;

מה אני רוצה להראות? כיום יש הרבה עבירות שתאגידים עוברים.

א. שפט;

העובד האחראי בעל הדרגה הגבוהה ביותר במוסד או מי שמונה לכך.

היו"ר ד. שילנסקי;

מי שמונה לכך או בעל התפקיד הבכיר ביותר.

העובד האהראי בעל הדרגה הגבוהה ביותר, או אם מינה - העובד שמינה לכך. כדי



שתמיד יהיה מישהו.

צ. ענבר;

זה מעורר הרבה שאלות בהקשר הזה. הייתי מציע להזמין את יהודית קרפ. אני לא

מציע מפני שאני לא יכול לקבל על עצמי אחריות.

מ. כהן אבידב;

אני מבקש רויזיה בהצבעה בקשר לסעיף העונשין.

היו"ר ד. שילנסקי;

אנחנו עוסקים בשני דברים. שמענו גירסאות ראשוניות. אני מבקש הצעות. מאיר

כהן אבידב מבקש רויזיה. אני לא מצסרף, אני בעד החמרה.

מ. כהן אבידב;

אם ייאמר שניתן להשתמש בסעיף.

היו"ר ד. שילנסקי;

ביקשתי רוויזיה - תהיה רוויזיה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.20