הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 202

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי, א' בכסלו התשמ"ז, 3.12.86. שעה 09.45

חברי הוועדה; ז-' שילנסקי - היו"ר

מ' וירשובסקי

א' נחמיאס

ב' שליטא

ו-' דנינו

א' נסראלדין

חבר-כנסת מ' כהן-אבידב

א' שפט- יועץ משפטי, משרד הפנים

יי לוי - משרד הפשפשים

שי ויגדור - " "

צ' ענבר

ת' אדרי

מזל כהן

1. תיקון טעות לחוק חג המצות.

2. חוק הדגל והסמל (תיקון מסי 2), התשמ"ו-1986.



תיקון טעות לחוק חג המצות

היו"ר ד' שילנסקי; אני פותח את הישיבה. יש לנו תיקון

בקשר לחוק תג המצות.

לענין תיקון טכני של חוק חג המצות שהתקבל

כאן באוגוסט 1986 כאשר היתה בקשה להכליל

אותו במסגרת בתי המשפט המקומיים, ספרת השוליים לגבי תוק בתי המשפט

ניתנה לו בשעות 23 בעוד שהמספר הזה ניתן להוק. אנתנו מבקשים שייקבע

מספד סידורי 24.

אני הושב שאין התנגדות, זו טעות טכנית.

התיקון מתקבל פה אהד.

חוק הדגל והסמל (תיקון מס' 2), התשמ"ו-1986

כבר דנו פעם אהת בחוק הדגל והסמל והגענו

לאיזשהו נוסה, איני דואה שיש דדישות גדולות

לשינוי פרט להתנגדות של אנשים שהם קיצוניים בעד ונגד. נשפע את ההערות.

אני רוצה להעיר שהוועדה הזאת טרם דנה

בהצעה הזאת. משום מה עקב שעות במליאת

הכנסת זה עבר בקדיאה טרומית לוועדת ההוקה, הוק ומשפט ואהרי הקריאה

הראשונה זה עבר לוועדת הפנים.

אני תמכתי בהצעת תוק הדגל והסמל ואני

מהייב אח הצעת ההוק הזאת. ישנם הרבה

מוסדות במדינת ישדאל שמקבלים תמיכה, הקצבות ומענקים ממשרדי הממשלה.

לעתים הם מקבלים את המענקים ב-100%, ב-90%, ב-80%. לולא המענקים

של מדינת ישראל הם לא היו יכולים להתקיים,וביום העצמאות הם לא

מניפים את דגל ישראל. הם נהנים מסיוע נדיב של ממשלת ישראל ולא משנה

כרגע בראשות מי הממשלה, אבל כשמגיע יום העצמאות, הם לא מניפים את

הדגל. זה שהם לא קודאים את ההלל ביום העצמאות, במדד. אני לא יכול

לומר להם לקרוא את ההלל ביום העצמאות, כי הם לא מכירים ברבנות

הראשית. זה ענין שבין אדם לקונו. אבל מדוע לא יונף דגל על בתי-ספר,

אני לא מבין. אני רואה בהוק הזה הוק הינוכי. מי שרואה בו חוק אתר,

יישב לו, אם אנחנו רואים בזה הוק הינוכי אשר בא לתנך את הילד

מקטנותו לדגלה של ישראל, לסמלה של ישראל, דגלים וסמלים הם לא

התיכת סמרטוט או איזו תמונה שנעשית אצל היוצר, אלה דברים חינוכיים,

לאומיים, יהודיים, כמו שהנשר הוא של ארה"ב, אצלי זה מנורה. זה עגין

הינוכי. אם זה ענין הינוכי, בכל בית ספר צריך להיות מונף רגל ישראל.

לא יעלה על הדעת למשל, ואני רוצה, אדוני היו"ר, לקדוא לילד בשמו,

שהחינוך העצמאי במדינת ישראל שהוא מוהזק ומתוקצב על-ידי מדינת ישדאל

על-ידי מסים של דתיים וחילוניים, מאמינים בציונות וכופרים בה, לא

יניף דגל ישראל. מדוע?

זה כולל ישיבות?

לא אמרתי ואני מבין שאני לא יכול לומר

שבכל מקום בו מוזרמת אגורה של מדינת

ישראל יונף הרגל, כי אני מכיר במגבלות הענין. אבל בתי-ספר זה ענין

חינוכי.

"על בנייני ציבור אחרים,

כפי שיקבע שר הפנים בתקנות".

שר הפנים לא יקבע לגבי החינוך העצמאי.

היו"ר ר' שילנסקי; מה הסנקציה?

הסנקציה בחוק הרגל והסמל היא רק על

פגיעה בכבור הרגל והסמל. כאשר מרובר

על מוסרות ממלכתיים, אני לא רואה בחוק הרגל והסמל סנקציה.

בסעיף 5 בחוק כתוב: "הפוגע בכבור דגל

המדינה..." אם לא מניפים רגל, לא

פוגעים בדגל המדינה, כי לא מניפים דגל.

לענין הסנקציה, למקרה שבחוק אין הוראה

ספציפיס לסנקציה, עומדת לשירות הציבורי

ולפרקליטות הוראת סעיף 226: "המפר הוראת חוק במזיד במעשה האסור...."

מה רינו?

מאסר שנתיים, הפרקליטות מאד לא ששה

להשתמש בסעיף הזה כי הוא כללי ביותר.

אני מתייחס בכל הרצינות והכבור לדגל

ולסמל של המדינה. לכן אני רוצה לדבר

מנקודת ההשקפה, האם תיקון החוק הזה שכוונתו רצויה ואני מבין את

חה"כ מאיר כהן-אבירב, ישיג את מטרתו או שיקרה פה רבר שאנחנו

נצטרך לכפית אותו על ציבור שהוא בסופו של רבר חלק ממנו והזכיר

חלק מהציבור הזה חה"כ נחמיאס. זה רבר שהוא לא! מסכים לו. לא מדובר

בחגי ישראל או בימי עצמאות של מרינת ישראל אלא מרובר על יום יום.

אני מסכים שהסעיף הזה הגורף של שר הפנים

הוא סעיף כללי שמא שכחו מוסר של הסוכנות. אני לא יכול להעלות על

הרעת ששר הפנים ממפלגה אחרת יכליל בתוך זה בתי-ספר מזרם זה או אחר

ואני לא הושב שזו הכוונה. אם זו הכוונה, צריך לומר: מוסרות חינוך

במדינת ישראל ולעשות את זה כמו שעושים את זה במוסרות להשכלה גבוהה.

לא שכחו לעשות את זה במוסרות להשכלה גבוהה אבל במוסרות חינוך שכחו.

לענין האכיפה, נניח שנשתמש בסעיף שהזכירו

לנו כאן או נכניס סעיף ספציפי, משטרת ישראלהעמוסה לעייפה תצטרך

להתעסק גם ברברים האלה ולהגיש משפטים והרבר הזה ייהפך או לאות מתה

או לרוטינה.

<



אני חושש שהחוק הזה עלול לפגוע בכבוד

הדגל והסמל של מדינת ישדאל. אני לא אומר את זה מתוך שמחה. אמרתי

מעל במת הכנסת, שנושאים כאלה טוב שיבוצעו מתוך הסכמה, מתוך שאיפה

כללית ולא מתוך כפיה של המדינה. אנחנו יודעים מה כח הכפיה שיש למדינת

ישרטל. ככל שאני קורא יותר, אני חושש שזה יפגע בכבודם של הדגל והסמל,

אם חה"כ נחמיאס אומר שהחוק הזה הוא חינוכי, אני חושב שזה יהיה חוק

אנטי חינוכי. אני מזהיר אח כולנו מפני משגה או סלע מחלוקת נוספת

בתוכנו או עוד מהפכה בסדר החיים שלנו. אף אחד מאתנו לא רוצה בדברים

האלה. אני מסכים שצריך לכבד אח הדגל.

מ' כהז-אבידב; הכוונה היחה לכל מוסדות החינוך. טענו

שהבעיה היא במיגזר הערבי, הבעיה היא

בבתי הספר הערביים באזור המשולש. שם יבואו ויסיחו ילדים קטנים

לחלל אח הדגל, וזה הדבר ששכנע אותי. הכוונה היתה על כל בתי הספר

כולל החינוך העצמאי. רק בלחצו של היועץ המשפטי והנימוק שלו, מה

יקרה, יקחו ילדים בגיל 9 ויסיחו אותם לחלל את הדגל ואז המשטרה

תשים משמר בבתי-ספר ערביים, לכן קבלתי את זה ואמרתי: נוריד את

הענין הזה מבתי-הספר.

כאשר אמר לי היועץ המשפטי מה יהיה לגבי

ראש מועצה מקומית ידאג לכך. מי שרוצה תקציב

מהממשלה, מי שמקבל סיוע מהמדינה, יצטרך גס להניף את הדגל,

אני מציע, בואו נצטמצם לכמה דברים חשובים:

משרדי ממשלה בראש וראשונה, רשויות מקומיות ומוסדות נשאיר לשר הפנים.

מה המוסדות, אני לא יודע. אמרתי: נשאיר את זה בגבולות מסויימים,

גם לא כל מוסדות המדינה, כי למשל בכל פינה יש משרד מכס. אמרנו:

רק במקום שיש משרד של ראש העיר או ראש המועצה המקומית, שם יונף

הדגל.

לכן הצטמצמנו בהתאם להצעתו של היועץ

המשפטי להגביל את זה בפעם הראשונה לפחות רק על מוסדות מרכזיים:

רשות מקומית, מקום מושבו של ראש העיר או ראש המועצה המקומית.

זה מוסד חינוכי, נמצאים בו אנשים בוגרים,

יש להניח שלא יבואו ילדיס לחלל את הרגל. סטודנטים בוגרים יודעיס מה

הם עושים.

לכן אני בעד צמצום. אפשר לבטל את זה.

בואו נעשה נסיון. ענין מוסדות חינוך, אני אתמוך בכך,

אבל אנחנו יכולים להמית את החוק הזה. יש אפשרות לעשות את הנסיון,

לצמצם לא להרחיב.

ענין הסנקציה, נאמר לי שיש סנקציה

במסגרת החוק. לכן קבלתי את זה. אני סבור שדגל ישראל חייב להיות

מונף לפחות במקום אחד כמו אום אל פחם, שידעו תושבי אום אל פחם

שיש דגל של מדינת ישראל. אם לא יונף דגל במשרדו של ראש המועצה

באום אל פחם שהוכרה כעיר מטעם מדינת ישראל, הוא ישא באחריות אישית,

הוא יהיה חייב לשמור על החיק הזה.

מה ההבדל בינו לבין מנהל בית-ספר?



מ' כהן-אבידב; בבית-ספר, ילדים באים לשחק. במועצה לא

באים ילדים לשחק.

החינוך העצמאי לא מענין אותי. יכפו עליהם.

אבל הנימוק שהדבר עלול להביא לחילול סיטוני קול הדגל בכפדים הערביים,

שכנע אוחי.

למה לא סנקציה של שלילת תקציבים?

נשאיד את זה להסכמה בשתיקה.

יש אפשרות לא להעביד את החוק.

כן נעביד אותו עם תיקון.

לתיקון הזה יש הסטודיה. התיקון הזה הוגש

בעבד הרחוק בצודה מאד כוללנית וגורפת.

הלכה גב' שדה שטרן-קטן ואמצה הצעה וההצעה שלה אושדה משום מה לאתד

שהיא ידדה לחיי הוועדה. התיקון מתגלם היום בסעיף 6 של הצעת החוק.

בין זה לבין זה היא דצתה להגיע לאותה משדה פחות או יותד וגם היא

הגיעה אלינו, נכון, הוא שלא שפד תלקה של גב' שדה שטרן-קטן, כי מה

שהיא קבלה אז הוא הדבה פחות ממה שכלול כדגע בהצעתו של חה"כ מאיד

כהן-אבידב. בסך הכל נתנו לשד הפנים להתקין תקנות בכל ענין הנוגע

לביצוע החוק. הדבה יותד מצומצם. גם בזה היו לשד הפנים לבטים מאד

לא קלים איך ובאיזה מוסדות ציבוד נוספים להניף את הדגל ואז באה

הצעתו של חה"כ מאיד כהן-אבידב.

הצעתו של חה"כ מאיד כהן-אבידב קובעת

חובת הנפה. בהמשך אולי או באותו קו יש כמה דבדים שאין בינינו

ויכוח עליהם. אם דוצים שדגל המדינה יונף כחובה, זו שאלה, אני

מבין שיש קונסנזוס שדגל המדינה יונף כחובה. בעיות היו לנו עם

בתי-ספר. יש שני סוגי בתי-ספד שאנחנו צפינו בהם קשיים, האחד במיגזד

העדבי והשני בחלקים מסויימים של עדי ישדאל הקדושות. שם הודאה כזאת

לא תבוצע. כבוד חבדי הכנסת שדוגלים בכבוד האומה יכולים ללכת באחת משתי

א. יקוב הדין את ההד ואז אני מבקש מכם כמה פלוגות מג"ב

וכמה פלוגות משטדה כדי שאנחנו ננסה לאכוף את הנפת דגל המדינה על

כל בית-ספר בכל מיני מקומות. אין לנו כה כזה, לא לנו, לא למשטרת

ישדאל ולא לתביעה הכללית.

ב. תתעודד שאלה וזו שאלה כאובה, יש

במדינת ישדאל חוגי אוכלוסיה שהנושא הזה עבודם הוא הדלקת לאומנות.

למשל?

האם אדוני שמע על שדיפת דגלים ביום

העצמאות, היום האחד וחיחיד שאנחנו

דודשים מבתי הספד להניף את דגל המדינה?

לא. בקשתי לדעת איפה-



א' שפט; אני אמצא לך מסמר רשויות מקומיות בהן

שרפו אח דגל המדינה, אמצא לך גם אי-אלו

רשויות מקומיות בארץ בהן הניפו דגלים אחרים.

חה"כ כהן-אבידב בנקודה הזאת היה נבון.

הוא רוצה דגל אחד ברשויות מקומיות. קודם כל שיתרגלו אליו. הוא רצה

הרבה יותר. אנחנו בקשנו ממנו, אתם רוצים עוד חוק כנוביץ, בבקשה.

זה לא יהיה עוד חוק כנוביץ. או שרוצים

לחנך או שלא רוצים לחנך. אם זה יהיה

בכפר הערבי, הכפר הערבי יתרגל אליו, על פני תהום לא קופצים בשני

צעדים, קופצים בצעד אחד, אם תקפוץ בשני צעדים תיפול באפצע.

העמדות ברורות לחלוטין. אתם המחוקקים.

ב' שליטא! לפעמים אם רוצים להעביר חוק הדגל במדינת

ישראל אז צריך להציע שיתנופפו זה על יד זה

דגל פלסטין ודגל ישראל. אז יהיה רוב בכנסת.

אני חושב שההצעה היא טובה. היא בהחלט

טובה בצמצום שלה, בזה שהיא לא מתרחבת, אני בפירוש חושב שזו ברכה

לבטלה אם היו מחליטים על כל משרד של עירית תל-אביב בעיר. יש מאות

משרדים, זה צריך להיות בלשכה הראשית. אם לשר תהיה לשכה גם בתל-אביב

אז בלשכה שהשר פגיע אליה. אולי צריך לומר שזה יהיה רק בלשכה של השר

בירושלים. בכל זאת צריך לצמצם את הענין כדי שזה יהיה מקובל ויעיל

ולהשאיר משהו למחוקק בכנסות הבאות. יכול להיות שעל סמך נסיון נגיע

למסקנה מסויימת, מישהו הזכיר פה את אום אל פחם, בפירוש כן, אנחנו

חיים במדינה דמוקרטית. אני יודע מה חושבים חוגים מסויימים עלינו.

לא איכפת לי וזה לא מפריע לי, אני יודע מה מדברים, שידברו, זו מדינה

חופשית. אבל זה לא דגל של היהודים שהוא דגל שטוב ליהודים ולא טוב

למוסלמים. זה דגל של המדינה. עד כמה שאני מכיר, ערביי ישראל אומרים,

אם תהיה להם אפשרות, אני מקווה שלא תהיה בחירה כזאת לעולם, לעבוד

למדינה פלסתינאית, איש מהם לא יעבור, כולם יעדיפו את המדינה הדמוקרטית.

זה דגל של המדינה, לכן יש הצדקה לכפות על

ראש עירית אום אל פחם וכל מיני ראשי רשויות מקומיות להגיף את דגל

המדינה בלשכה הדאשית שלהם. צריך ללכת על התכנית המצומצמת וללכת איחה

עם כל האמונה וכל הכח. דרך אגב, אצלי בבנין המועצה יש דגל. לא המתנתי

שמישהו יחזיק אקדח ויאיים עלי שזו עבידה על החוק.

מי כהן-אבידב; זו עבירה על החוק אם אהה מניף דגל יום יום,

אנחנו המחוקקים, בואו נחליט ונלך קדימה.

אני חושב שהמחוקק, במקדה זה החברים

שיושבים סביב השולחן, עושים עוול לענין

כאשר הם מנסים ללכת בין הטיפות, אתם דוחפים את האזדחים והתושבים

במדינה לראות איך בחלק אחד החוק הישראלי, הדגל הישרארל. יכול להתנוסס

בכבוד ובחלק השני לא. מדוע? מפני שמפחדים מחילול הדגל. בגלל שתהיינה

בעיות בכפרים מסויימים ואני כאן חולק על דרככם.



חוק זה חוק. גם בתל-אביב יש בעיות וגם

בחיפה יש בעיות. לכן המחוקק לא יכול להתייחס לזה כאילו שם קשה לי

ליישם את החוק וכאן קל לי. זו פגיעה בכבוד של האזרח והדגל. אם החוק

הזה יעבור, מה יגידו רק"ח והחזית הדמוקרטית, ליהודים אין מה לעשות

בכפרים הערביים. אנחנו שולטים.

יניפו את הדגל שם.

אתה רוצה שיניפו אם הדגל במקום אחד.

חה"כ נהמיאם דיבר על מוסדות חינוך.

אם באמת רוצים שהאזרחים יתחנכו ויכירו בדגל ישראל, צריך להתחיל

בבתי-הספר. שם מגדלים דורות שידעו שהם במדינת ישראל ולא תבוא

רק"ח ותסית אותם שהם לא גדלים במדינת ישראל. אנחנו מסייעים להם

לא להכיר בעובדה הזאת.

אני חושב שזה בזיון אם לא נחיל את החוק

על כולם. יהודי שנמצא באדץ עדבית יכול לא להניף את הדגל אם יש חוק

כזה? הוא מניף אותו. לכן אני הושב שצריך להרחיב את החוק- זה לא חדש

שבחג העצמאות שמים את הדגל באום אל פחם בפינה. זה לא מחנך, זה לא

מעודד, זה לא נותן להם להבין בסופו של דבר זהו זה.

מה הרע ברגל? אני לא אומר בכל שלוחה

של עירית תל-אביב צריך להניף את הדגל. מדובר במוסדות דשמיים דאשיים.

בית-ספר בכפר הערבי או היהורי זה רשמי. לדעתי צריך להרחיב את החוק

ולקבוע בפירוש שבכל בית-ספר יונף דגל ישראל. מנסיוני אני אומר לכם,

המשטרה לא נלחמה בתופעה הזאת אצלנו. היו לנו מורים שלא רצו ללמד

על יום העצמאות ועל יום הזכרון. אמרנו להם: או שאתם מלמדים לפי

התכנית או שאתם עפים מכאן, והם עפו. מה הרע בזה? צריך להניף את הדגל

בבית הספר, לא צריך לעשות חשבון מה יגידו ואיך המשטרה תתעסק בזה.

המשטרה עוסקת באלף דברים, היא תתעסק בעוד דבר.

אני אומר לך חה"כ מאיר כהן-אבידב, אל

תכנע ואל תשמע לאף אחד.

חה"כ נחמיאם, אם נוסיף את ענין בית הספר

כהצעתך, המערך יצביע בעד החוק?

איך אני יכול לדבר בשם המערך? אתה יכול

לדבר בשם הליכוד?

הוא יכול להגיש הסתייגות.

אני אתייהם תחילה לשאלת יו"ר הוועדה

בענין סנקציה פלילית. נאמר כאן שיש

סנקציה פלילית בחוק הכללי. אם רוצים סנקציה פלילית, יכול להיות

שלא צריך לרצות, אבל אם רוצים, אני לא חושב שהחוק הפלילי הוא

אכסניה שובה. א. משום שהסעיף הזה הוא כללי ולא מרבים להפעיל אותו.



ב. כאשר תוגש תביעה, דבר ראשון יפנו

לסעיף 5 לחוק הדגל והסמל ובו קבעו עונש.

היו"ר ד' שילנסקי; מה קבעי?

צ' ענבר; מאסר שנה. אס אתם אומרים שצריך סנצקיה

אני מציע לכתוב אותה בחוק הזה. נצטרך

למצוא דרך ולחשוב על מי תוטל הסנקציה, כי בדרך כלל עבריינים הס

הפרט. הפוגע בכבוד הדגל זה הפרט ואם זה תאגיד יש כללי אחריות

בתאגיד.

סעיף 2 א' כל כולו חל על משרד ראשי של

משרדי הממשלה. יאמר שלא יונף הדגל, האס השר אחראי בפלילים או

המנכ"ל? לא להשאיר דברים לפה שיקרה בעתיד. המחוקק חייב לחשוב

מראש על סיבוכים אפשרייס ולתת להס תשובות מראש. אחרת הוא לא

ממלא את תפקידו. לדעתי כל פתרון הוא טוב אבל תחשבו על זה ותחליטו,

השכלה גבוהה, הרקטור, הנשיא, מי?

כעת אני מבקש להפנות לכמה הוראות התאמה

עס החוק הנוכחי. הצעת החוק מביאה בחשבון שקיים סעיף 6 פסקה 3 בחוק

העיקרי ומציעה לבטל את פסקה 3 כי יש בעיה גם עס פסקה 5. מדוע?

פסקה 5 אומרת שהשר רשאי להתקין תקנית באישור ועדת הפנים ואיכות

הסביבה המסדירות הנפת דגל המדינה על מוסדות ציבור או סוגים מסויימים.

אם בהצעת החוק נאמר; דגל המדינה יונף על בנייני ציבור אחרים כפי

שיקבע שר הפנים בתקנות, אני שואל מה היחס בין פסקה 4 בסעיף 2א'

לבין פסקה 5 ו-6 לחוק המקורי? כלומר, אם לפי פסקה 6 צריך השר

את אישור ועדת הפנים כשהוא רוצה להסדיר את הנפת דגל המדינה, השאלה

מה זה להסדיר, תקנות לפי פסקה 4 הם בעצם הדבר הקשה, לומר איזה

בנייני ציבור. נדמה לי שדווקא פסקה המסילה חובה על בנייני ציבור

מצדיקה התייעצות.

מה אתה מציע?

צ' ענבר; אחת מהשתיים, או להסתפק במה שאמור

בפסקה 5 הקיימת; שר הפנים רשאי להתקין

תקנות באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה או לבטל את פסקה 5 בסעיף 6

ולהעביר לסעיף 2אי(4), יש החובה לקבל אישור ועדת הפנים לגבי בנייני

ציבור אחרים.

היו"ר ד' שילנסקי; אני חושב שכדאי להסתפק בקיים.

א' נחמיאס; הוא לא נותן לך כלום. ברגע שעשית תיקון

מסי 2 בסעיף בי אתה נותן את כל הסמכות

בידי שר הפנים, ואם תכתוב; כפי שיקבע שר הפנים באישור ועדת הפנים,

אתה מחזיר את החקיקה הראשית אל החקיקה בתיקון.

צי ענבר; אני לא מבין.

הוא פגיע להוסיף למטה: באישור

ועדת הפנים ואיכות הסביבה.

צ' ענבר; אפשר.

היו"ר ד' שילנסקי; בנקודה הזאת יש הסכמה.

הוחלקו לבטל את פיסקה 5 ולהעביר:

"באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה"

לפיסקה 4 בהצעת החוק שלפנינו.

כן.

להעביר לא רק לפיסקה 4 אלא גם לסעיף

הבא, סעיף (ב).

האמת היא שיתכן שאפשר למצוא הקבלה

בין הוראות סעיף קטן (ב) עם הוראות

סעיף 6(3) שאומרים ששר הפנים רשאי לקבוע תקנות הקובעות הנפת דגל

המדינה על מוסדות המדינה.

י' לוי; יש הנפה והצבה. זה שני דברים.

א' שפט; הנפה זה מחוץ לבנין. הצבה זה בתוך

החדר.

כאמור סעיף 7 אומר ששר הפנים רשאי להעביר

סמכויות.חוץ מאלה שבסעיף 6. גם סעיף 2א'

מקנה סמכויות וצריך לבדוק באיזו מידה כדאי לכלול אח סעיף 2א' בסעיף

7, כלומר שסמכויות אלה לא יכול השר להעביר. את הנקודה הזאת כדאי

לבדוק עם משרד המשפטים.

מקובל עלי.

להוסיף את סעיף 2 לסעיף 7: "חוץ מסמכויות

על-פי סעיף 2אי ו-6.

אנחנו מחליטים שבסעיף 7, בסיפה, כאשר כתוב:

על-פי סעיף 6 יתוסף גם סעיף 2אי.

הערתי האחרונה החורגת מהתהוס הטכני-משפטי

היא לגבי השאלה של הרשויות המקומיות

שהועלתה כאן, כן אי לא.

על רשויות מקומיות אין ויכוח,

אני רוצה לומר שאני מסכים במלוא מובן

המלה עם חה"כ אמל נסראלדין. יחד עם זק,

אני רוצה שהחוק יעבור, כי אי-אפשר להיות לגמרי בלי חוק. זו באמת בושה

שהגענו למצב שאנחנו צריכים לקבל תכתיב בנושא כמו הדגל. מאחר ואני

רוצה שהחוק יעבור, אני תומן בנוסח הקיים. בקשר לסנקציה, אנחנו עוד

נחליט.



מ' וירשובסקי; הייתי מחייב שכל מה שיושג, יושג בלי חוק.

מכיוון שאנחנו חיים במציאות מסויימת,

שוכנעתי בצמצום ולא בהרחבה. לא הייתי מודע לדברים שאמרו חה"כ מאיר

כהן-אבידב ומר שפט.

אני הושב שצריך להעביר בשלב זה חוק בלי

סנקציות פליליות. אס אי-פעס יתעורר צורך, נלך לפי סדר הדין הגלילי.

אבל אני מציע שנוציא את זה בשלב זה כהוראה כללית מחייבה, כהצהרת

כוונות של המחוקק ואני חושב שנשיג רוב בכנסת.

פסקה (ב): "דגל המדינה יוצב בלשכות שרים

וכוי", אני חושב שאת הדברים האלה אפשר להסדיר על-ידי החלטת ממשלה,

על-ידי תיקון התקשי"ר, על-ידי תקנות בתי המשפט. לא הייתי מציע להכניס

את זה בחוק. הייתי משאיר את זה לנהלים הקיימים. אוי לממשלה שלא

יכולה לקבל החלטת ממשלה ולבצע אותה לגבי פקידיה, עובדיה ושריה והיא

צריכה חוק.

זה הוסדר. היוס יש תקנות הטכס.

אני מדבר עכשו על הצד העקרוני. לכן אני

מסתפק בהוראת סעיף 2א. בלי (ב). אני חושב

שבצורה כזאת אפשר להעביר את החוק כמה שיותר מהר.

אי נחמיאס; גם אני תומך בחוק. אני חושב שאס כבר

נזדמנה לידינו זכות כזאת, צריך לעשות

אותה בצורה מסודרת. אני קורא כסעיף קטן (1): "על המשרד הראשי של

משרדי הממשלה ושל רשויות שהוקמו בחוק;" - מה זה?

אי שפט; רשות השידור, מגן דוד אדום, בזק. אנחנו

אמרנו לא כל מוסדות הציבור, כי אנחנו לא

יודעים מי הן הרשויות שהוקמו על-פי החוק.

צי ענבר; בזק זה תאגיד.

על-פי חוק.

צי ענבר; פה מדובר על רשויות. יכולים לטעון, מדובר

פה על רשויות, בזה זו לא רשות, זה תאגיד.

אחר-כך כתוב; "על הבנין שבו נמצאת לשכתו

של ראש רשות מקומית" - מצוין. עם חה"כ שליטא

אין לי בעיות. הוא בעצמו יתן הוראה להניף את הדגל. מי יתן הוראה להניף

את הדגל בלשכה של דאש עירית בני-ברק או בלשכתו של חה"כ תופיק זיאד

בנצרת? זה לא דבר שיצנח משמים וייתלה על תורן, מישהו צריך להניף את זה-

מי יניף את זה? מישהו בהתנדבות יניף את הדגל בעיר נצרת או בעירית בני-ברק?

ראש העיר צריך לתת הוראה. אז מה, תעמיד את ראש העיריה למשפט? ואז פלוגות

מג"ב שאתה מדבר עליהם יפעלו גם בסקטורים אחרים.

"נושאי משרה אחרים בשירות הציבורי" - אני לא

חושב כל נושא משרה בשירות הציבורי.

כפי שיקבע שר הפנים.

אני יודע. מה אני צריך את הבעיות האלה" אתה

רוצה בצורה כזאת, בבקשה. אני רק מודיע לך

סעיף (ב) מאד גרוע. הוא בלתי אפשרי. אם אתה לא אומר מי יניף, אני רוצה

שתמצא את הפתרון.



אני מקבל את דבריו של מר שפט. אנחנו לא רוצים שפלוגות משמר הגבול

יתעסקו באום-אל-פחם. אבל תאמרו לי למה שלא יתעסקו עם יהודים? אני

לא יכול לבקש מערבי להיות ציוני. אבל מיהודי? אני מבקש ממך למצוא

יהודים וערבים, כי אנהנו לא גזענים.

יש פה כמה משפטים, תמצאו פתרון שאצל היהודים יונף הדגל.

היו"ר ד" שילנסקי; אני מציע לאשר את סעיף 2א.(א) ולהשאיר

נושא תאגידים לברור בהתאם להצעת

חה"כ נהמיאס. אני מבקש מהיועץ המשפטי של הוועדה לבדוק את זה.

"בנין שבו נמצאת לשכתו של ראש רשות

מקומית" - מי יניף? את זה נקבע במסגרת הסנקציות.

"לשכתו הראשית של

ראש הרשית המקומית.

איפה יש לו המש לשכות?

לשרים ביודאי יש.

אנתנו לא מדברים על שר.

יש הצעה להוסיף את המלה "ראשית". אני

מעמיד אותה להצבעה.

הצבעה

לא להוסיף את המלה "ראשית" ולקבל את ההצעה הקיימת.

סעיף (3) -"על בנין המינהל של המוסדות

להשכלה גבוהה" - התקבל.

סעיף (4) - "על בנייני ציבור אתרים, בפי

שיקבע שר הפנים בתקנות באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבות"- התקבל.

סעיף (ב) - החלשנו להוסיף: "באישור

ועדת הפנים ואיכות הסביבה". חה"כ וירשובסקי הציע להוריד את הסעיף.

אני מעמיד להצבעה את סעיף (ב) עם התוספף.

הצבעה

לקבל את סעיף (ב) עם התוספת.

חה"כ אפל נסראלדין מבקש להוסיף להצעת

החוק בתי-ספר. אני מעמיד הצעה זו

להצבעה.

הצבעה

בעד ההצעה רוב

נגד מעוט

נמנע 1

ההצעה להוסיף בתי-ספר התקבלה

אני מבקש זכות הסתייגות.



היו"ר ד" שילנסקי; זכות הסתייגות לחה"כ וירשובסקי ולמר שפט.

אני מעמיד להצבעה את ההצעה באופן עקרוני

שתתוספנה סנקציות.

הצבעה

בעד ההצעה רוב

נגד מעוט

ההצעה להוסיף סנקציות בחוק התקבלה.

היו"ר 7" שילנסקי; עכשו יש אפשרות לבחור באחת משתי הדרכים

או סנקציה של שנה מאסר או סנקציה של

שנתיים מאסר. נתחיל בהצעה מרחיקת הלכת. סנקציה של שנה מאסר נמצאת

בחוק ספציפי וסנקציה של שנתייס מאסר נמצאת בחוק הכללי.

אפשר גס לא שנה או שנתייס?

בוודאי.

אני בעד מכסימום של שנתייס.

בענין סנקציות אני מבקש דיון נפרד.

גס אני מבקש ריון נפרד.

אני רוצה לומר מה היתה כוונתי. השאלה הימה

מי יניף. בענין סנקציות, צריך לקבוע מי.

אס קובעים בענין סנקציות מי, הרי קבענו מי אחראי על ההנפה.

יש לי בקשה. כשנדון בענין סנקציות נחזור

לדון גס בענין בתי-ספר.

בסדר.

הואיל וסעיף העונשין כאן הוא יהיה סעיף

שגס יכלול מי בעצס נושא בחובה, זה ייכלל

במסגרת הסעיף הזה ולא במסגרת הסעיף הכללי, תביאו בחשבון שהסעיף הכללי

מדבר על מקרים חמורים כמו פגיעה בדגל המדינה. הסעיף הזה מדבר על

המנעות. העונש צריך להיות בפרופורציה, פחות או רומה אבל לא יותר.

אנחנו נדון בענין הסנקציה ונחזור לעניז

בתי-הספר. הישיבה בענין זה תהיה ביום

רביעי בשבוע הבא.

תודה רבה, ישיבה זו נעולח.

הישיבה ננעלה בשעה 11.15