הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 199

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי, כ"ד בחשון התשמ"ז, 26.11.86 ,שעה 09.00

נ כ חו;

חברי הוועדה;

ד' שילנסקי - היו"ר

עי סולודר

אי נחמיאס

אי נטראלדין

מי וירשובסקי

מוזמנים;

אי כ"ץ-עוז - סגן שר החקלאות

יי צמח - נציב המים

שי קנטור - מקורות, חברת המים בע"מ

א' מרינוב - מנהל השירות לאיכות הסביבה, משרד הפנים

ר' הלפרין - משרד הבריאות

גי גפני - רשות שמורות הטבע

הי שובל - ביה"ס לרפואה ירושלים

היועץ המשפטי של הוועדה;

צי ענבר

רשמה;

מזל כהן

סדר-היום; זיהום מקורות המים בצפון ואיכות מי השתיה.



זיהום מקורות המים בצפון ואיכות מי השתיה

מיימ היו"ר עי סולודר;

אני פותחת את ישיבת ועדת הפנים. הנושא שעל סדר-היום הוא: זיהום מקורות המים

בצפון ואיכות מי השתיה. הדיון הוא בעקבות שתי הצעות דחופות לסדר היום שהיו בסוף

חודש יולי, אחת של חה"כ וירשובסקי ואחת שלי. הנושא למעשה היה צריך לידון

בדחיפות. מכיוון שזה היה סמוך ליציאת הכנסת לפגרה הוא הגיע עכשו.

אני רואה שמקובצים פה טובי האנשים שעוסקים בנושא הזה יום יום. אני מקווה

שאפשר יהיה באמת להעמיק את הדיון. הנושא שהעלינו היה בעקבות מקרה קונקרטי. מדי

שנה, לקראת הקיץ, אנחנו עדים למצב שזיהום המים עולה. אנחנו יודעים שבעצם נעשית

במשך שנים נסיונות מעקב ובדיקות מים על-ידי משרד הבריאות. משרד הבריאות ממונה על

הבדיקה, הוא לא כל כך ממונה על טיוב. המים שזה בידי גופי המים. אנחנו יודעים

שבישראל היחס בין תוספת תדרים או הקמת ישובים לבין התקנת ביובים ושמירה שהביובים

האלה יהיו מוסדרים ולא ילכו למקורות מים, הוא לא דבר תקין. אם אקח את האזור שלי,

מאות חדרים בטבריה. לא הוסיפו מערכות ביוב תקינות ועד היום לא הוסדר הנושא בין

הרשויות השונות. בריאות, מים ופנים.

אני מציעה לנצל את הדיון הזה גם לסקירה היכן הדברים עומדים חיום, מה עושים

כדי להבטיח שמקורות המים אכן יישמרו לשתיה ואיך מתקדמים בנושא. אם אני לוקהת את

הסקרים של משרד הבריאות, יש בהחלט התקדמות. אבל לצד ההתקדמות יש עדין גם מחדלים,

גם דברים שאינם מכוסים.

סגן שר החקלאות אי כ"ץ-עוז;

האם ההצעות לסדר-היום מכוונות לשאלה ספציפית?

עי סולודר;

הנושא היה איך מבטיחים מבחינה בריאותית את תקינות מי השתיה בארץ. הבטחת מי

השתיה היא בידי משרד החקלאות. הפיקוח הוא בידי משרד הבריאות. המתקנים והתקציבים

של משרד הפנים. אנחנו רוצים לדעת היכן הדברים עומדים. אנחנו רואים התקדמות. מה

צריך להשיג ולשפר כדי להבטיח שלא נהיה צפויים מדי שנה לתקלות בנושא הזה. אני

יודעת שאחת הבעיות זה קלקולים בצנורות היוב וספטופים. זו שאלה תקציבית.

סגן שר החקלאות אי כ"ץ-עוז;

אנחנו נתייחס לאותו קטע שעליו אנחנו אחראים. במסגרת הפיקוח יש פיקוח על

דברים שאנחנו אחראים עליהם. נציבות המים או מקורות אינם אחראים למשל למה שנעשה

בתוך הרשויות המקומיות. לגבי הקטע של מהו המצב ומה צורת הטיפול, אני מציע שיימסר

רשות הדיבור לנציב המים ואחריו למהנדס מקורות.

מ"מ היו"ר עי סולודר;

בבקשה מר צמח.



י' צמח;

אפשר לחלק את הנושא לשלושה חלקים. א. יש לנו כנרת כמקור מים זמין לשתיה

ואגן חקוות הכנרת בכללו. ב. יש לנו נחלים זורמים שברובם הגדול מגיעים לכנרת. ג.

יש לנו קידוחים מפוזרים בכל הארץ.

מבלי לנסות לפגוע באף אחד, רק לשם ציון עובדה, משרד הבריאות ממונה על

השמירה, על הפיקוח. אנחנו מספקים את המים. המזהם העיקרי של מקורות המים אלה

הרשויות המקומיות. כמובן שיש פרטים שזורקים אשפה וזבל ויש גם חקלאות שבמידוו

מסויימת תורמת לזיהום. אבל עיקר הזיהום הוא השלטון המקומי, הרשויות המקומיות.

אני מציין עובדה. אני לא אומר שזה באחריותם או הם עושים את זה בכוונה.

מ"מ היו"ר עי טולודר;

מה זה חקלאות, חמרים רעילים?

י' צמח;

יש דשנים שנשטפים וחמרי הדברה. חלק מגיע בצורה זאת או אחרת לנחלים זורמים

או לכנרת עצמה.

אם אנחנו מדברים בעיקר על הצפון, אני אתייחס לשלוש הנקודות האלה אחד אחרי

השני. אם נדבר על חכנרת עצמה, הכנרת היא המקור העיקרי היום של מי שחיה בארץ לא

רק בצפון אלא גם במרכז ובחלק מהערים גם בדרום.

אנחנו עושים שתי פעולות. א. כדי לחרגיע את הרוחות, אנחנו לא מספקים מי כנרת

לשתיה. מי הכנרת עוברים טיפול כדי למנוע עכירות. הם עוברים הכלרה פעם פעמיים

ושלוש. מי הכנרת עוברים סינון ורק אז הם מסופקים לשתיה. אפילו באותם מקומות שהם

מחוץ למוביל הארצי, בנינו מערכת טיהור וסינון.

אבל בזה לא די. יש לנו מינהלת כנרת. זה איגוד של רשויות ניקוז שתפקידן בחמש

או שש השנים האחרונות למנוע זיהום בכנרת על-ידי טיפול במוקדי הזיהום גם בכל אגן

ההיקוות. שם אנחנו מתערבים בנושא פינוי אשפה. אנוונו מטפלים במחנות צבא. אנחנו

פועלים במסגרת משרד הפנים או פרוייקט הביוב הארצי. אני יכול לציין, למרות שזה

לא הכל, כמעט כל מוקדי השפכים העיקריים סביב אגן היקוות הכנרת אינם מוזרמים היום

לכנרת. מצאנו כל מיני פתרונות. עיקר הפתרון הוא אגירת כל מי השפכים במאגרים

מלאכותיים והבאתם לשימוש חקלאי. כך הקימונו את מאגרי עינן, קרית שמונה, כך

פועלים באזורים אחרים כגון קצרין ברמת חגולן. יש פתרונות אחרים של טיהור מים עד

לנקודה בה הם אינם מהווים מטרד והעברתם לתעלת מעיינות מלוחים. למשל צפת. צפת

מטהרת את המים שלה. אפשר היום לומר שבכל אגן היקוות הכנרת נושא ביוב גולמי

וזרימתו לכנרת הופסק. נושא האשפה גם מטופל על ידינו. יש שני אתרי אשפה ומינהלת

הכנרת כנותנת שירות מטפלת בהוצאת השפה מכל אגן היקוות הכנרת וזה על-מנת למנוע

זיהום.

קיימים הרבה מקורות זיהום אחרים, כגון בריכות דגים וכבול. אנחנו פועלים

במסגרת תכנית רב שנתית לשמירת הכנרת מכל מקורות הזיהום. אילו רציתם פרטים

מדוייקים, הייתי ממציא לכם פרטים מה אנחנו עושים בכל מקום ומה ממשיכים לעשות, כי

הפעילות הישירה שלנו היא מניעת מקורות הזיהום אבל גם פעולה של תאום בין משרדי

הממשלה השונים. תפקידנו במינהלת הכנרת היה לפעול גם ישירות אבל יותר מזה להיות

הגורם המדרבן ולתאם בין משרדי הממשלה השונים כגון פנים, תיירות, מינהל מקרקעי

ישראל, על-מנת להביא לידי מצב שנמנע זיהום בכנרת.



לפי הערכתי עשינו חלק גדול מהעבודה. אנחנו ממשיכים בזה. לא נראה לי שהיום

יש מוקדי זיהום עקריים חוץ מהכבול בחולה, כי על זה לא מסוגלים להתגבר באמצעים

העומדים לרשותנו. נושאים של אשפה, שפכים, זיהום דגים, זיהום חקלאי, על זה אנחנו

מתגברים. זה בקשר לכנרת.

אי נחמיאס;

אולי תרחיב את הדיבור על הכבול?

י י צמח;

לדעתנו נוכל לפתור את הבעיה בצורה יסודית רק אם תשונה שיטח העיבוד בחלק

מאגם החולה. החולה מחולקת לשניים. יש קיבוצים שהשכילו לעבד את השטחים בצורה כזאת

שהכבול באופן קבוע שמור בדרגת רדימות כזאת שכמעט אין חשש לשריפות שזו הסכנה

העיקרית. יש חלקה גדולה שקוראים לה חלקת המושבים שלצערי הרב לא השכילו למצוא

דרכי עיבוד נאותות. אבל יותר מזה, דרוש הון להשקעות על-מנת לרשת את השטחים האלה.

פה חייתי אומר אפיעו שהלח נסיגוו במצב הקיים, כי אותו עיבוד שהיה קיים עכשו נסוג

במקצת היות שהמושבים כתוצאה מויכוחים ביניהם כנראה הולכים לפירוק החבילה הזאת

ולעיבוד כל אחד לבד. אנחנו ממשיכים ללחוץ. זח כל מה שאני יכול לומר.

מ"מ היו"ר עי סולודר;

בשעתו נמסר שהיתה החלטה על ביצוע של סקר מקיף בנושא של רשתות ביוב. אמרת

שיש קשר בין מי השקיה לבין מי ביוב. מסתבר שאין מפה מסודרת של מי ביוב. על אף

שיש קשר בין הדברים אין מספיק מידע ואלה שני דברים שקשורים זה בזה. אני יודע שעל

נושא הביוב אחראית הרשות המקומית. לפעמים צנורות עוברים אחד ליד השני. אנחנו

יודעים שיש כמה ישובים בהם אין רשתות ביוב.

י י צמח;

אדבר על חנקודה הזאת כאשר אגיע לענין הקידוחים. לכנרת עצמה כמקוה מים כמעט

לא היינו צריכים סקר. ידענו איך הביוב הגיע וזו נקודה שהתגברנו עליה.

לענין הנחלים הזורמים - נחלים זורמים אין לנו הרבה בארץ. אבל אם נתיוחס

לירדן ויובליו, אנחנו יכולים להתברך בזה שכמעט אין זיהום ביובלי הירדן ובנחלים

המתנקזים אליו.

גי גפני;

העליון.

י' צמח;

אני מתכוון לעליון. היום התחתון מוכח זיהום. כל המיט שם הם לא מהכנרת, הם

מי ביוב. זו תעלת ביוב אחת גדולה שנזונה מניקוז ומים חוזרים. הירדן התחתון להוא

לא מקור שתיה באף מקרה. אני מתכוון לירדן העליון. לשמחתי אפשר לומר שהירדן

העליון הוא מקור מים נקי.

אבל לא רק במי הירדן אנחנו עוסקים. יש בעיה של זיהום נחלים. אפילו אם לא

זורמים בהם מים כל השנה ולא מהווים מקור מי שתיה ישיר, זיהום בנחלים האלה אפילו

בתקופה היבשה גורם לזיהום מקורות מי השתיה היות שהזיהום הזה מחלחל ואם סביב

הנחלים האלה או בקרבתם יש לנו קידוחים, הזיהום הזה מגיע גם לקידוחים.



אני חייב לומר כך: נציבות המים ממונה על מניעת זיהום בנחלים וזה נכון.

עומדים לרשותנו מערכת תקנות וצווים. אנחנו יכולים להוציא צו לתיקון מעוות אם

גורם זה או אחר מזהם את הנחל ואנחנו עושים זאת. בדרך כלל אם גורם מרטי מזהם

באופן ממושך ומתמיד אנחנו מוציאים צווים כאלה. אבל כפי שאמרתי, אם לעיר מסויימת

אין מערכת ביוב מתאימה או אין לה האמצעים הנחוצים לפתור את בעיות הביוב שלה, זה

שאני אוציא צו לתיקון מעוות, מה אבל עושה? אני מחייב את העיר לעשות פעולה

מסויימת. אם היא לא תעשה אותה, אני לא מתכוון לחלק קנסות. הרי לא בזה עסקנו. אני

יכול לעשות זאת ולהגיש להם את החשבון. אבל היות שקופת העיריה ידועה לי ואין לה

כסף לטהור נחלים, אני יכול להשאר עם צו או שאני לא מבצע אותו או שהעיריה לא

מבצעת אותו. לבוא ולומר שנציבות המיס אחראית למניעת זיהום מי נחלים, זה יהיה

מוגזם אם לא יעמדו התקציבים הנאותים.

אבל אנחנו מקיימים מערך נטור שהוא בשיתוף פעולה עם רשות שמורות הטבע שהוא

גם כן גוף המסונף למשרד החקלאות ויש בינינו שיתוף פעולח מלא. במסגרת מילוי

תפקידם בכל הקשור לשמורות הטבע, הם עורכים עבורנו גם עבודות נטור. אנחנו מפעילים

גם את רשות הניקוז שגס היא גוף משותף לנו ולמשרד החקלאות. בכל אותם מקרים

שמתגלים זיהומים בנחלים, אם זח על-ידי גורם פרטי או ציבורי שלטונל, וכוונתי

במפורש לעיריות, אנחנו מנסים למנוע את זה. אנחנו משתדלים על-ידי דיונים משותפים,

על-ידי לחצים משותפים להמציא להם את האמצעים הכספיים על-מנת למנוע את הזיהום.

הייתי אומר שחוץ מ-2-3 מוקדים עיקריים של זיהום נחלים, ואני בתוך אלה יכול לדבר

על רמת חובב, כמעט בכל הנחלים בארץ הגענו היום לנקודה שהזיהום בהם הולך ופווות.

לא כן הדבר בנושא הקידוחים. אם נימת דברי היתה אופטימית בקשר טכנרת

ולנחלים, בנושא הקידוחים יש לנו חששות כבדים וזה בגלל המצב שחואר בדבריך, חהי'כ

סולודר. הביוב גם בתוך הערים וגם הולכת הביוב מהערים החוצה לאגני הטיהור, כל

המערכת הזאת, חלק ממנה ישן נושן. הלא הערים לא נבנו היום. יש ערים שנבנו לפנל

קום המדינה. אפילו ערים שנבנו אחרי קום המדינה, גם כאן אין לנו מידע בסיסי

ראשוני שיכול להצביע בכל עיר מה הוא רשת הביוב הפנימי, לאן זה מובלע' ומה מצב

הרשת. יש לנו חששות כבדים שחלק ממי הביוב מגיע לקידוחים. לא רק שהם מזהמים בדרכח

את הנחלים, אלא מדי פעם בפעם יש פריצה זו או אחרת והצנורות שנפרצו או התקלקלו

ולא חשוב מה הגורם לכך, לפעמים יכול להיות חוסר תאום בין הגורמים, יכול להיות

שמע"ץ סללה חתיכת כביש שם, אבל לא רק זה, הצנורות האלה הם לא שיא הטכנולוגיה

ומטבע הדברים הם עומדים בלחצים מסויימים וקורוזיה ויש באופן קבוע זרימה לפעמים

איטית לפעמים פריצה ובאותו רגע שיש פריצה, המלם האלה מגיעלם לקידוחים ואנחנו

חסרי אונים במקרים כאלה.

נכון מה שאמרת גברתי, שאנהנו לווזצים על מערכת מידע נאותה. אנחנו רוצים

לחגיע למצב שיהיה לנו מידע מפורט על כל רשתות הביוב בארץ, החל מהבית ממנו יוצא

הביוב, עד לאגן הטיהור ומאגן הטיהור עד לנחל. עוד אין בידינו המידע הזה.

מ"מ היו"ר עי סולודר;

. במשרד הפנים יש?

י י צמח ;

אני חושב שאין להם המידע הזה. אילו היה בידיהם. המידע הזה, היינו מקבלים

אותו. אני בטוח שהם היו מעמלדים את זה לרשותנו. אבל גם כאן אני לא יכול שלא

לשאול את עצמי שאלה נוספת והשאלה היא זאת: נניח שהמידע הזה קיים אז אנחנו נדע.

אולי נוכל למנוע לשתק קידוח כזה או אחר אבל מי הוא הגוף שצריך לטפל במקרה של

תקלה ומי הגוף שצריך להתריע לפני תקלה.

מי וירשובסקי;

אתה לא יודע?



י' צמח;

יא.

א' נחמיאס;

אני יודע. מדוע אתה לא יודע?

י י צמח;

כי הידע שלי נופל משלך.

אי נחמיאס;

עד לארחו ישוב זה הישוב. מעבר לישוב זה אתה.

י י צמח!

אני לא מבין את התגובות שלכם. כשאמרתי שאני לא יודע, אמרתי שאני לא יודע מי

צריך להתריע ולטפל במערכת. את זח לפי החוק אני לא אדע לא היום, לא בעוד שנה ולא

בעוד שנתיים.

סגן שר ובחקלאות א' כ"ץ-עוז;

כאשר צריך להניח מערכת מים ויש באמצע קו רכבת, צריך לקבל אישור מרכבת ישראל

וממשרד התחבורה. כאשר מע"ץ רוצה לסלול כביש ויש קו מיס, היא צריכה לקבע- אישור

מנציבות המירו. בכל הנוגע לביוב אין מערכת תקנות כאלה.

מי וירשובסקי;

זה לא נכון.

סגן שר החקלאות אי כ"ץ-עוז;

אתם לא יודעים. אתם יכולים לבדוק את זה.

אי נחמיאס;

יש חוק התכנון והבניה.

סגן שר החקלאות אי כ"ץ-עוז;

זה לא שאין ידע בעיריה איפה הניחו קו ביוב. זה איננו מכוסה בתקנות כפי

שמכוסות מערכות אחרות.

מי וירשובסקי;

אני אמצא לך חמישה סעיפים בחוק המים.

סגן שר החקלאות אי כ"ץ-עוז;

אני מציע לך לא לגלות בטחון כזה. אני אשמח מאד אט תמצא חמישה סעיפים בחוק

הזה. יכול להיות שאתה היית רוצה שבחוק שנסחת יהיה דבר כזה. בדיעבד זה איננו

קיים.



י' צמח;

אבהיר קצת יותר אח דברי. אמרתי, נניח שאנחנו יודעים, גם אז אנחנו חסרי

אונים בטיפול במצב. דברתי על חוסר הידיעה הבסיסית שלנו, שאין לנו את האינפורמציה

הזאה. גם במשרד הפניח היא איננה, ואם יש היא חלקית. אפילו אם היינו יודעים,

אני שואל את עצמי לא רק מבחינת החוק, לא רק מבחינת האחריות, מבחינה מעשית הלא

רציתם לקבל פרטים לא מה החוק אומר. לא אני צריך לומר לכם את זה. לא זו מטרת

הדיון. הבינותי שהדיון כאן הוא על שמירת מקורות מי השתיה והצעדים שיש לנקוט בהם.

אם זהו הדיון אני טוען שאפילו אס הייתי יודע ואפילו הייתי אחראי, אינני מסוגל

היום, באמצעים העומדים לרשותי, לפתור את הבעיה.

אומר עוד יותר מזה. בנו את ישוב קדרים. זה קיבוץ. משרד השיכון יצא לשטח,

ישבו הסוכנות, אנשי משרד השיכון איתרו מקובל ובנו את הבתים. לא ידענו, לא נשאלנו.

לאחר כמה שנים מתברר שהביוב צריך לזרום למוביל הארצי.

אי מרינוב;

מפני שאין תכנית של המוביל הארצי בוועדה המחוזית.

זה לא נכון.

סגן שר החקלאות א' כ"ץ-עוז;

הספר אצלך, מצא את זה.

מי וירשובסקי;

יש צורך בתאום.

מ"מ היו"ר עי סולודר;

אם התוצאה תהיה שנצטרך למצוא אח החיבורים, זה יהיה הישג גדול.

י י צמת;

איני מתכוון למערכת החוקים והתקנות. בהם ידיעותי נופלות בהרבה

מידיעותיכם. את זה אני משאיר לכם. אני מוסר אינפורציה על עובדות בשטח ועל הדרכית

לתיקונן על-מנת שנוכל לשמור על מקורות המים. לדעתי יהיה הכרח בעתיד לא רק לערוך

מיפוי של כל מקורות הביוב והאגנים המקבלים את הביב הזה אלא גנז לקבוע דרכי ביצוע

על-מנת שיהיה מעקב אחרי רשתות הביוב מהתחלתן ועד סופן והאחריות לתיקון הליקויים

עם גילויים.

הבע'ה הזאת תלך ותחמיר בעתיד הקרוב: א. בגלל האורבני וציה המתקדמת בכל חלקי

הארץ; ב. בגלל התיישנות מערכות הביוב למיניהן ואז כל מערכת שמתיישנת היא מועדת

לפגמים חדשות לבקרים

נניח שלא קיימת שום הוראה ואנחנו יתומים בענין הזה, הייתי רוצח לדעת למה לא

באו אלינו במשך השנים. נניח שכל התיזה שלך נכונה, אני רוצה לשאול שאלה, במיוחד

אותך, לאחר שאשמע את האורחים.



שי קנטור!

אנל בדברי לא אחזור על דברים שנאמרו על-ידי נציב החים. אולי אדגים פה ושם

לגיבוי גישתו.

קראתי את פרוטוקול הדיון שהיה בכנסת ואני צריך לומר בתור מי שקצת עוסק

בכביצוע הדברים, התרשמתי האד מהעלאת הנושא ואורת הטיפול. אני מרגיש שהנושא ראלי

לטיפול אפילו במתכונת זו שדובר עליה עד עכשו לעזרת החקיקה הדרושה בעתיד.

מדוע התרשמתי בך/ אני חושב שעכשו הזמן הנכון, אם לא אהרנו קצת, לראות את

הנושא כנושא שיעלה עלינו בעתיד בגלל צפיפות האוכלוי1יה, בגלל גידול השימוש במים,

בגלל גידול מערכת הביוב וכל הקשור בזה. זאת-אומרת, התפתחות האוכלוסיה ורמה

החיים, לדעתי מעמידות את הנושא של איכות אספקת המים ומניעת זיהומ הרשת על הפרק

לא לשעה קלה. אני חושב שזה נושא שילווה אותנו הרבה שנים. מן הרצוי שדעת הקהל

תעקוב אתרי ו.

למעשה הנושא שאתם מעלים, אפשר לדון בו בשתי דרכים. דרך אתת, מניעת זיהומ.

דרך שניה, איך לטפל במים לאחר שהזיהום נעשה. אני מציע לעצמנו ששיטת הפעולה שלנו

תהיה בענין הזה מניעת הזיהום ולא רק טיפול במים כאשר הם זוהמו, כי זו נקודת

המפתח. אני מציע לעצמנו פחות לסמוך על הדרך השניה. אס כי היא דרושה. אבל לא תמיד

היא מבטיחה באותה מידה כמו שיכולה להבטיח הדרך של מניעת גורמי הזיהום.

לדאבוני הרב, גורמי הזיהום מתרבים ולא פוחתים ואלה טיבם של דברים כאשר

האוכלוסיה מתפתתת ורמת החיים עולה. למרות זה איני רזושש לומר מה עושה המערכת

שאנחנו אחראים לה. החברה מטפלת ומספקת מים ל-70% מהאוכלוסיה של מדינת ישראל כדי

להבטיח את איכות המים שאנחנו מספקים. למרות שאין לני שום יד שליטה והתייחסות

לגורם המזהם, אנחנו עושים הרבה מאד ואני רוצה לדבר על כך.

ראשית כל יש לנו דווח תלת-חודשי על כל בעיות התברואה שמתהוות במערכת והן

רבות, כי לא מעל1 מהן דמיוניות ולא נכונות. למרות זה אנחנו מטפלים בהן. לפעמים אח

אתם שומעים ברדיו או בעתונות דווח על זיהום, לא תמיד זה זיהום. לפעמים זה דמיוני

ויש בענין הזה תאום פעולה מלא בינינו לבין משרד הבריאות. יש דווח מלא על המערכת.

יש שליטה עם הוראה ברורה שכל תקלה ותהיה אפילו דמיונית, אנחנו מתייחסים אליה

כבעיה בטחונית ומטפלים בה כך. כי זיהום במרית גת זה זיהום של מערכת שמספקת מים

לירושלים ולבאר-שבע.

בשנת 1985-1986 בצענו 5000 רגימות מים נקודות של המערכת, במקומות שיש

אספקת מי שתיה. היו לנו 0.6% תקלות. אם אנהנו משוויה את זה לכל העולם, כולנו

יודעים כי דבר טוטלי של 100% אין בחיים, 0.6% זה לא רע, וזה תודות למה? זה תודות

למערכת טפולים שאנחנו הכנסנו וממשיכים לפתח כי אנחנו חושבים שמפעם לפעם אנחנו

צריכים להיות במצב שתהיה אפשרות לומר: עשינו יותר מאשר בשנה קודמת.

. מה עשינו? שינינו את כל מערכת הטיהור של המוביל- הארצי. במקום לעשות טיפול

בכלור, אנחנו עושים טיפול בכלור דאוקסי שזה חומר מחמצן אתר אבל יש לו שני

יתרונות, כאשר המים עכורים, הוא מונע הווצרות של חומרים שיש חשש שהם מסרטנים

והוא משפר את טעם המים. אנחנו בשלב של השלמת מערכת טיהוו- או מניעת זיהום לכל

המערכת עד באר-שבע.

אנחנו מפתחים את הנושא של שימוש בדגים לטיהור מים ויש לזה חשיבות גדולה,

אני מרשה לעצמי לומר, חשיבות בינלאומיונ. עוד היום קבלתי בקשה מארה"ב לעשות מחקר

משותף איתח על השימוש בדגים לטיהור המים. זה לא, מונע זיהום. זה מטהר זיהום

שנוצר.



אנחנו מטפלים בכל הנושאים הכימיים במים. הפעלנו לאחרונה ביוזמת נציבות המיה

הפלרת המים בגוש דן. אנחנו חושבים להרחיב את הפעולה הזאת לפי יוזמות שיש היום

בנציבות המים. אנחנו משלימים מחקר שנעשה לצורת טיהור טובה. של מי הכנרת. אני צריך

להדגיש שזה נעשה בשיתוף פעולה מלא ובתאום עם ידע בינלאומי. אני חושב שאנחנו

נמצאים במערכת הקדמיח ביותר של טיפול בענין הזה. בזה איני רוצה להשלות אתכם

שהכל בסדר. אין דבר כזה. מה שקיים הוא, האם אתה עושה את המכסימום כדי שזח יהיה

בסדר, ולפי דעתי אנחנו עושים את זה באמצעים המוגבלים שיש לנו.

בנוסף לזה הפקנו לקחים מהמקרה שהיה בקריות בשנה שעברה. אני לא מוכן להחחייב

שמקרה כזה לא יחזור. אבל אנחנו חייבים להסיק מסקנות ממה שקרה ואומר מה הן. דבר

ראשון, צריך לעשות את המיפוי שפה הוזכר כדי לדעת בפועל מה קורה בהצטלבויות

אפשריות של מערכת ביוב ומים. יש היום מיפוי של מקורות שנעשה באופן חפוז עם הגדרה

של כל המקרים שאנחנו חוששים שמא מערכת הביוב לא הקינה והלוקח המקרים האלה לשלוש

עדיפו'וח פעולה. אנחנו פועליה בעדיפות ראשונה. זה עשרות מקרים. תה"ל עושה עכשו

סקר ארצי כולל ומיפוי בנושא הזה. זה יקח זמן אבל זה כבר בעבודה.

פתחנו והדבר עדין לא נגמר, שיטות כיצד אנחנו יכולים לגלות יותר מהר שיש

זיהום. זאת-אומרת איך לשלוח דגימות למעבדה כדי שהמידע שקרה זיהום יהיה 1-.כי מהיר.

התקנו בצמתים חשובים של המערכות שלנו סידורים לחיטוי מחיר. זאת-אומרת אח

מחברר שיש סכנת זיהום או שאין לנו ידע לאן הוא עלול להתפשט, אנחנו יכולים תוך

שעות ספורות להתקין חיבורים ולהכניס חומר חיטוי למערכת. אני חושב שיש בכך משום

תגובה נכונה למה שקרה. זה נעשה כולו בתאום ובדווח עם נציבות חמיח, עם משרד

חבריאות בנוכחות משרד הפניה.

אבל אני צריך לומר שלא נעשה הכל למניעת זיהום ובעיקר מטריד אוחי דבר אחד

ואני חושב שחוא ראוי לתשומת לב. נניח שבצעו את המתקן הטוב ביותר לביוב ועשו

מערכת איסוף טובה ביותר, יש לי ספק אם יש מי ששומר על המערכת. אני לא רואה

להגדיר מי הוא כי לא תמיד אני יכול להגדיר מי הוא ובמקרה של שפרעם לא ידעתי

להגדיר מי הוא. גם אם מישהו יאמר שזוהי הרשות המקומית, אני לא אראה את זה

כפתרון. יש לי היום דווח תלת חודשי על צורת הפעולה של מתקני הטיהור שחברונ

מקורות מחזיקה, ואני מודיע לכס שכל דו"ח כזה קורא לשיפור נוסף, קורא להשקעה כדי

להבטיח שהטיהור ייעשה כהלכה.

דבר נוסף לא בכל המקרים שאנחנו ונציבות המים התרענו שיש חשי1:וח גדולה מיד

לאחוז בצעדים, אכן הדבר נעשה. יש בעיות תקציביות וכל הבעיות בעולם. שומה עלינו

בענין הזה להיות יותר תוקפניים.

אני אתן כמה דוגמאות. מר צמח דיבר על מקרה של ישוב קדרים. לא יכו ל להיות

שיוקם ישוב והסיפור שאין מפה של מפעל ארצי בידי הרשות המקומית, גם אם הוא יחיה

נכון, לא מצדיק את מה שקרה. לא יתכן שבנו ישוב בלי לסייר בשטח. עובדח שישוב

קדרים של התקיים הועתק ממקום למקום. מדוע? כי במקום הקודח היה חשש לאבק מהמחצבה,

חשש. מוצדק. אז היו בשטח, אז ראו אונ התעלה אבל לא בקשו מאתנו רשות לסייר לאורך

התעלה. למה זה נעשה? כי אין למשק המים עד היום הזה, למרות דרישות בלתי פוסקות,

נציגים בוועדות ערים. למה מפות? תנו לנו להיות משקיפים. פנינו למר קוברסקי

ונענינו שאין צורך.

אתן דוגמא שניה. הוקם ישוב בדואי על-ידי מינהל. מקרקעי ישראל, שמו בית

זרזיר, על יד נהלל. איפה הוא הוקם? על המנהרה של המוביל הארצי והביוב בישוב הזה

מחלחל לתוך המנהרה.

מ' וירשובסקי;

מינהל מקרקעי ישראל מיוצג בוועדה המחוזית.



שי קנטור;

אני לא יודע. אני גם לא רוצה לדעת את הצד המשפטי. התרענו ואמרנו ואין מי

שלא תמך בזה שצריך לעשות משהו.

דוגמא שלישית והיא מרמזת אולי על כוון. הובא לפני כחודש לדיון בוועדה תכנית

מימ לאזור אלקנה ביהודה ושומרון. התכנית הזאת מציעה להגדיל אה מכסה המים לישובי(1

שם, יהודים וערבים, מ-1.5 מליון קוב. עבדכם הנאמן הודיע דבר אחד,

אני מתנגד לביצוע מתעל מימ באזור הזה כל זמן שהוא מלווה בתכנית ביוב מקבילה, כי

גידול של 4 מליון קוב מיה זה גידול של כ-3 מליון קוב ביוב. אם אינכם יכולים

לעשות את זה יתד, לא נעשה את זה. לא ניצור מאב שבו נצטרך לבנות שם מערכות טיהור.

נאיב המים נתן הוראות מאד ברורות בענין הזה. הוא הקים קבואת עבודה במשרד שלו

טפלו בכל תביעה כזאת באהת משלוש הדרכים, או תפנו אל המזהנ1 ותסדירו

אתו תוך זמן טביר את סילוק הזיהונז, או תגבילו בזמן או תפסיקו לו את המים, ואני,

נציב המים, אדאג שהדבר הזה יתבצע. איני יודע אם אפשר לדרוש יותר מנציב המים.

רצית להפסיק שם את אספקת המים?

שי קנטור;

כן. רציתי להפסיק את אספקת החיה לבית זרזיר.

י י צמה;

הכוונה היא אם המזהם מקבל מיה מאותו מקור זיהום. אני יכול לחנות לצרכן

ולומר לו; אתה שותה מהקידות הזה, אנא שמור לא לזהמו. אילו הזיהום הוא על ידי

גורם שלישי, מילא. אבל אתה מזהם את הקידוח שאתה שותה ממנו ותובע ממני להמציא לך

מים אתרים.

היו"ר די שילנסקי;

פה מדובר בישוב ארץ ישראל. הכל נכון. אבל אם אני צריך ליישב יהודים אז אני

אפסיק ליישב יהודים בגלל שרשויות המדינה לא מסתדרות אתת עם השניה?

י י צמח;

כוונתי ליישב את ארץ ישראל ביהודים חיים.

היו"ר די שילנסקי;

אני מסכים אתך שצריך לעשות את זה בסדר. אבל הבסדר הזה לא צריך לעכב את ישוב

ארץ ישראל.

ש' קנטור;

הס וחלילה, אל תחשוד בי באיזושהי כוונה פוליטית. אני אומר, מי שעושה מפעל

מים שילווה אותו בתכנית ביוב מקבילה. אין לו מספיק כסף, יארך המש שנים, בסדר.

אבל אתה כמוני לא תרצה שהואדיות והנחלים ביהודה ושומרון יטריחו.

אי מרינוב;

למה אתה מדבר בלשון עתיד. תדבר בלשון הווה.



שי קנל1ור;

זה לא מנקה את הרשות המקומית. לפני שלושה חדשים היה אירוע בקרית גת. נפגשנו

אתמול עם ראש העיר יהד עם עובדיו ובדקנו מה קרה שם. הקמנו ועדה שתחקור את המקרה

והגענו לכמה מסקנות. א. הקשר בין העיריה לעולם הסובב היה לקוי. נודע להם הענין

לא מהאנשים שלהנ1 אלא ממשרד הבריאות. אנחנו עומדים לתלות שלט בכל עיריה: באח יש

לך תקלה, חנה ל"מקורות" לייעוץ ועזרה. היא תנתן לך חינם. כי ההוצאות שיו.ו לנו

לאיתור הזיהום הן גדולות מהוצאות הייעוץ. ב. רשת המים בקרית גת לא היתה תחת

אחזקה מאז שהיא הוקמה, היא מלאה משקעים ואיש לא שסף אותם.

חייבת להיות תשומת לב לנקודה שהיא אליבא דכולם מהוץ לתחום האחריות של נציב

המים ואלה הוראות קבע לאחזקה נכונה של רשת פנימית. אנחנו מגיעים למצב שהתפתחותו

מחייבת הכנה לא של. יום יומיים ולא דיון אחד. אתן דוגמא אחת. אם התכניות שלנו

תתממשנה, ואני יודע שנציב המים ומשרד החקלאות תומכיח בהן, אנחנו נגיע תוך שש

שנים למצב ש-30% מהמים המסופקים לחקלאות בתחומי מדינת ישראל יהיו מי ביו!.. הדבר

לא ילך ויקסן אלא ילך ויגדל. אין עוד מדינה בעולה ש-30% מאספקת המיס למשק החקלאי

שלה הם מי ביוב. זה דורש מעל לכל ספק הקמת מערכת ניטור ארצית שתפקח על כל העסק.

התחלנו לדבר על זה. התהלנו להתכונן לזה. הייעוץ הבינלאומי שהזכרתי יתמוך בזה, כי

זה בשבילו תרגיל בקנה מידה קטן למה שיקרה אצלו מחרתיים. אבל צריך להקים לזה את

המערכת הנאותה.

לא נשאר לי בסוף דברי אלא לצטט את מנכ"ל "מקורות" מר יחזקאל זכאי שאמר

בישיבת מועצת המנהלים האחרונה של חברת "מקורות": בואו נלמד ממה שקורה היום בעולת

הג-דול. אי-אפשר להפריד את האחריות בין הגורם המזהם והגורם שצריך אחר-כך להוציא

או לנקות את הזיהום מהמערכת. אי-אפשר להפריד את האחריות הביצועית. האחריות

הביצועית ואחריות הנטור של סילוק הזיהום, של טיהור המים, של אספקת המים של הרשת

הפנימית, חייבות להיות באחריות כוללת. האחריות לא יכולה להיות מחולקת. היוח היא

מחולקת. כשאני אומר את הדברים האלה, איני מותת בקורת על אף אחד. כל אחד עושה את

המיטב. אבל אפשר לעשות קצת יותר טוב. אני מדבר על תאום של מעשה לא תאום של

התלטות. איני רוצה לפגוע בהחלטות לא של משרד הפנים, לא סל משרד הבריאות ולא של

אף אחד.

אני לא רוצה להשלות אתכם שלא יקרו לנו מקרים. אנחנו יכולים להשתלט על

הדברים אולי יותר טוב ממה שעשינו קודם, כי יש לנו ידע, נסיון וקשרים. צריך ליצור

את הכלים הנכונים.

סגן שר החקלאות אי כ"ץ-עוז;

רציתי לדבר על הקטע של אחריות מיניסטריאלית. צריך לעשות אבחנה נכונה לגבי

המצב בשטח בעיקר במערכות ביוב, כאשר חלק גדול מאד, במדינת ישראל, כמו גוש דן

שהוא מוקד גדול, מטופל היום. אבל ב-74 כפרים ערבים בגליל עוד לא התחלנו לטפל

במערכות הביב וטיהור המים. כנ"ל ביהודה ושומרון כגון רמאלה וחלק מהתחום העירוני

של מערכת כמו בית לחם וחברון שמתחילים לטפל. בחלק ממערכת העיר עזה מתחילים לטפל.

כל השאר הן מערכות שמוליכות את מי הביוב או לנחלים או למי תהום. הלקח האחרון

מאפק מבחינת המבנים הגיאולוגיים נתן לנו רקע חזק כדי לנסות לזרז ככל יכולתנו את

מערכות הביוב במקומות הדומים מבחינה גיאולוגית לאזור אפק. הסכומים שנדרשים לענין

הזה הם אדירים. משרד החקלאות אמנם עושה ככל יכולתו. אבל צריך לזכור, כדי לעשות

מערכת ביוב, אם אקח עיר כמו ג'נין שאין לה ביוב, צריך לוזתוך את כל רחובותיה

ולעשות מערכת צנרת. לאחר מכן צריך לעשות מתקני טיהור. כל אלה הם שיקולים שט

מערכת מוניציפלית, או כספי משרד הפנים המצומצמים מאד או כספים ש.ל הרשויוונ

המקומיות ושל האזרחים. החלק שבו נכנסת הנציבות עם תקציביה זה מאותו רגע שמים

טוהרו והזרמתם לצורך שימוש. המודעות בענין הזה לא קיימת. משרד החקלאות יעשה ככל

. יכולתו כדי להפעיל כמה שיותר מערכות ביוב. עד כדי כך שהגענו להבנה עם המימשל

ביהודה ושומרון והפרוייקט הראשון מבחינת גיוס הון יהיה מערכת הביוב.



אבל במצב הנוכחי צריך לדעת כי מה שיאמרו על זיהום מקורות המים זה נכון. חלק

גדול מזיהום מקורות המים זה מדף ההר ביהודה ושומרון. אנו טול-כרם או גינין או

שכם לא מטופלות, זח לא יעזור שום דבר. זה הולך או לבורוח ביוב אבל בעיקר לנחלים.

אותו מצב קיים ברוב הכפרים הערביים בישראל. 24 כפרים בגליל, שלושה כהרים במשולש

לא מטופלים. תנל1ה להוציא גרוש אוזד מס מתושבי אהד הכפרים הערביים כדי לסדר ביוב,

הס יצעקו מהיום עד מחר-. אנ11נ1 מבוססים במי ביוב ברחובות, אבל הם לא ישתתפו

בהוצאות.

מי מכסה את ההוצאות ביהודה ושומרון?

שליש חחושבים, שליש חרשות המקוהית. כאן דרושים לפי החשבונות שלנו 650 מיליון

דולר. זו לא שאלה שהאוצר יתן עוד 3 מליון דולר. 650 מליון דולר לחי תכניות בסדרי

גודל של עשר שנ'ח. הארץ הזאת לא. מבוייבת. תהיינה אלף תקנות, מה זה יעזור לנו.

אל תייצרו ביוב. התקציב של נציבות המים לפיתוח מקורות

המים הוא 32 מליון דולר. מזה גם אחזקת המערכת של תה"ל, מערכת התכנון ומערכת

הגשם, נשאר לה לתקציב פעולות 20 מליון דולר.

היו"ר ד' שילנסקי;

אני תמיד רואה אונ מערכת הביב^ בכפרים הערביים ואני מתבייש. אם חת היו

משתתפים בשליש מחחוצאות להקמת המערכת, הבעיה היתה נר.תרו1.

סגן שר החקלאות אי כ"ץ-עוז;

ניקח דוגמא של כפר נוצרי מסודר, כפר גייש. מקום שנושא איכות חמים וחדירח

למי תחום חוא קריטי. חכפר גייס כסף מתקציבו, מפרוייקט חביוד ניתן לו כסף, עכשו

לא מצליחים לגייס קרקע של 40 דונם לעשות את חתעלות. אנחנו חוככים להפקיע אדמה

כדי לאפשר לכפר הזה לנצל את הכספים שעומדים לרשותו.

ברצועת עזה אולי הבעיה פחות קה מבחינת זיחוח מקורות. רובח באזור חול. אבל

מפגעים של ביוב יש שם. כספים לנושא חזח מתקבלים ממערכות בינלאומיות. חוץ משלוש

שכונות דרומיות, העיר עזה, העלר הגדולו-ו ביותר במדינת ישראל, עם שלוש מחנות

פליטים הצמודים לה, יש בה כ-380 אלף נפש, אין בו; ביוב. היא שואבת את הביוב של

עצמה, את הקידוחים של עצמח. כאשר מתר יתקבל דוייח בינלאומי מח אנחנו נותנים לחם,

התביעה תהיה שיקבלו את פרוייקלי חמים ארצי לעיר עזה. מבתינח בינלאומית ואנושית

זה הגיוני. אנ ל אומר שזה לא הגיוני. צריך לחי יב אותם להוציא

את הכסף מחתושבים כמו בעיר תל-אביב.

. נושא איכות חמים במדינת ישראל, נושא שכמה שידברו עליו זה לא יספיק. אנחנו

נמצאים במצב שקצב ייצור מי ביוב לעומת יכולת הפתרון מבחינה תקציבית חוא

בדיס-פרופורציה. בתכנית המים למדינת ישראל נעמוד לקראת סוף חמאה עם כ-450 מליון

קוב ביוב לשימוש חוזר. אם זה לא יתממש אז הצעקה יכולה להיות. בינתיים הים של

נהריה, עכו, הרצליה, רמת השרון מזוהם. הים של פלמהים מזוהם. חים של תל-אביב בשנה

הבאה יהיה בסדר גמור. אם אתה שואל מה ההגיון של מערכת ביוב, מצד של איכות חיים

אין ספק; מצד של איכות מים, אין ספק. מכל הצדדלם ההגיון אומר להתלבש על מערכת

הביוב כפרוייקט לאומי.לדאבוני אין לזה כל כך הבנה במדינה ושמעתם או1 היקף

התקציבים.



אי מרינוב;

אחרי מה שאמר סגן שר החקלאות, אין לי הרבה מה להוסיף. אנחנו מתריעים על כך

שנים. אמנם חלה התקדמות די טובה בטיפול בשפכים במיגזר היהודי. בעשר השנים

האחרונות הוקמו עשרות מתקנים. המתקן בתל-אביב יכנס לפעולה בשנה הבאה. אבל שנים

אנחנו מתריעים על כך שמשרד השיכון מקים ישוב, מוציא כסף לעשות רשת ביוב והביוב

זורם לואדי. קיימנו דיון לאחרונה. הם בדעה שזה פתרון מתאים.

הייתי רוצה להטות את הדיון חזרה לנושא המרכזי שעליו אנחנו מדברים היום וזה

איכות המים. קודם כל, שנים אנחנו מתריעים על כך שהסטנדרטים של איכות המים מפגרים

מבחינה בינלאומית. משרד הבריאות הקים לפני ארבע שנים ועדה בראשותו של פרופ' שלף.

היא הגישה המלצות לפני מספר חדשים. היא הגיעה למסקנה שיש צורך בתיקון הסטנדרטים

מכל הבחינות, גם מבחינה הדרולוגית, גם מבחינה כימית , גם מבחינת מרחף. גם נושא

החלקיקים וחומר מרחף במי השתיה במוביל הארצי, יחייב השקעות גדולות. שר הבריאות

הקודם הודיע שהוא מאמץ את מסקנות הוועדה ורוצה להפוך אותן לחוק, לאמץ תקנות

חדשות. הגיע הזמן אבל זה יחייב השקעות די גדולות.

הבעיה המרכזית של הנושא היא חלוקת הסמכויות. אנחנו מדברים על נושא שנמצא

בטיפול של ארבעה חוקים ולפחות שלושה משרדי ממשלה ומערכת הקשרים וההבנות ביניהם

לא ברורה ולא ידועה להם ולאחרים.

הנושא של מיפוי רשת הביוב הוא מסובך וכמעט בלתי אפשרי. העובדה היא שהוקמו

רשתות מים וביוב ללא אישורים של ועדות מחוזיות. לא עברו על החוק אלא כל השנים

נאמר שאין צורך באישורים האלה ואין צורך בדיון בוועדות מחוזיות. אומר מר קנטור

שהדיון בנושא זה היה בוועדות שפוט של משק המים. רשתות המים נקבעות בדיונים של

משק המים והוועדות המחוזיות אינן יודעות על זה. אני בעד זה שיהיה נציג של משק

המים בוועדות המחוזיות. אני אומר את דעתי, לא דעת משרד הפנים. אבל למשרד החקלאות

יש נציג בוועדות האלה. הוא יכול לעקוב אחר החלטות שהוא חושב שיש להן משמעות. אני

יודע למשל שאנחנו עושים עכשו לקידום הטיפול בנושא פסולת מוצקה. לא עולה על הדעת

להקים אתר בלי אישור של השירות ההידרולוגי.

אני מסכים במאת האחוזים עם מר קנטור שאחזקת מתקני השפכים היא למטה מכל

בקורת. השקענו בעשר השנים האחרונות 120 מליון דולר בהתקנת מתקני טיהור שפכים.

הלק גדול מהם הולך ומתדרדר. נבנה מתקן בצפת. חלק גדול מהזמן לא מופעל והמים

זורמים בנחל עמוד. כל אדם יודע, כשאתה מקים מערכת טכנית, אם אתה לא מחזיק אותה,

תוך כמה שנים היא נעלמת.

אני רוצה לומר בלי להאשים אף אחד, יש היום לנציב המים סמכויות אדירות בחוק

המים. הוא גם ציין את זה. בפרק של איכות המים שנכנס לחוק המים ב-ו197 נכנסו

נושאים שאני חושב שבשום חוק אין סמכויות כפי שיש שם. אולי זו הסיבה שלא משתמשים

בהן כי הן כל כך מפליגות שקשה להשתמש בהן. אחד החסרונות הגדולים הוא, על-פי הפרק

הזה לא הוצאה אף תקנה ואף משפט על זיהום מקורות המים. פה דברו הרבה על הרשויות

המקומיות. יש מפעל גדול, המרים ודשנים כימיים. 4000 קוב מי שפכים ליום שאפשר

למחזר נשפכים לקישון ועד היום לא נוקפים אצבע. אני האחרון שאגן על הרשויות

המקומיות בנושא הזה. אבל צריך לקחת את הנקודה הזאת בחשבון.

אנחנו יודעים גם על כמעט עבירה שנעשתה בבסיסי חיל האוויר בהם זרם דלק על

פני הקרקע בכמויות אדירות. זה היה במשך שנים. עד כדי כך שזה זיהם את מי התהום.

אם נשמעה קריאה להאחדת הטיפול והבקרה והקמת רשת ארצית לנטור מי שתיה, אני לא

יכול שלא להצטרף לדרישה הזאת. אם מקימים רשת נטור ארצית לאוויר עם מרכז בקרה

ארצי, אין ספק שבנושא הזה זה פי כמה וכמה יותר דחוף.



פניתי לסגן שר החקלאות הנוכחי והצעתי לו שאת הפרק על איכות המים, כפי

שעשינו בנושא זיהום מי הים שהעברנו למשרד התחבורה, יעביר לאחריות משרד הפנים,

כפי שהדבר נעשה במדינות נאורות. לא היתה ברירה והן הקימו משרד מיוחד לנושא איכות

הסביבה. אני לא מדבר על משרד מיוחד. אני אומר, עד שלא יאוחד כל הנושא במשרד אחד,

אני לא רואה שנתקדם בנושא הזה. לצערי הרב, משרד החקלאות החליט לא לחענות לפניה

שלנו. אני מקווה שפעם זה יהיה.

י י צמח;

רציתי להעיר הערה שלדעתי היא חשובה ומכרעת. לא ניתן, במצוקת התקציב הנוכחית

של מדינת ישראל, לפתור את כל הבעיות. חייבים לקבוע סדר עדיפויות. אם אני עומד

בפני בעיה שמפעל תעשייתי זה או אחר מוציא שפכים בלתי מטוהרים לים בחיפה או שאני

צריך לדאוג לטיב המים בתשלובת הקישון שמשמשת את החקלאים אז אצלי יש סדר עדיפות.

בראש וראשונה אני מונע זיהום מים.

נקודה שניה, מחנות צח"ל - גילינו דליפת דלק למקורות המים. בחצור היה מקרה

בולט. נניח שיש לי סמכויות לפי כל החוקים, מה עלי לעשות? פניתי למנכ"ל המשרד,

הגענו לפעולה מתואמת ואנחנו שואבים חלק מהדלק. אנחנו משתדלים למנוע. את זה אנחנו

עושים. אבל עד שגילינו את הדבר הזה ארך מספר שנים. לא שמו לב.

צריך לא לאבד את חוש הפרופורציה. יש לנו סמכויות, אז מה? לדעחי צריך להפעיל

את הסמכויות האלה במשורה ובתבונה והתבונה אומרת שאם פועלים בסקטור הציבור,

הסקטור הציבורי במידה זו או אחרת ניזון מאותם מקורות כספיים. אני חייב להתאפק

ולהשתמש בסמכויותי במידה נאותה ולתת עדיפות לאותם מקרים שלדעתי גורמים לזיהום.

אנחנו לא פעלנו ברמת חובב? פעלנו שם. לא פעלנו בקישון? אבל הזיהום שם לא ברמה

שמסכנת את מקורות מי השתיה. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות. שרת

הבריאות, כאשר היתה סגנית השר, בקשה מאתנו שהפעולה במכתשים תיעשה במשך שנתיים.

הסכמנו לזה. הבינונו שהמערכת אינה מסוגלת לתת חשובה במכה אחת.

לכן אני אומר, תאום ברמת המדיניות כן. תאום בקביעת קווי פעולה כן. הביצוע

בשטח חייב להיות בידיו של גורם אחד האחראי לאספקת המים.

היו"ר די שילנסקי;

תודה רבה לכל האורחים.

אני מבקש מחברי הוועדה להשאר שתי דקות. יש לי ענין פורמלי למסור. ב-7.3.86ו

היה סיכום בנושא מרתף השואה. למיטב ידיעתי יש לנו גם החלטה: "הוועדה קוראת

לממשלה ו/או לוועדת שרים לענייני ירושלים ליישם הכוונה וההצעה להקמת הרשות לאור

תשיבות הנושא ורגישותו הרבה של הציבור אליו והתחייבויות שניתנו בגין הקמתה של

הרשות".

אנחנו עוסקים בהרבה דברים ואיננו מספיקים לעקוב אחרי הכל. מאחר והשבוע נודע

לי שהגישו משפט פלילי נגד ידידי סטפן גראייק שהוא היו"ר העולמי של ארגוני נצולי

השואה ונגד אנשים אחרים שהשתתפו בניפוץ האנדרטה, זה רענן את זכרוני לנושא כולו.

אני בודק ולא רואה שמשהו נעשה.

מי וירשובסקי;

לא היתה תשובה מהשר?



היו"ר ד' שילנסקי;

לא .אני רוצה לציין שזה סיכום ולא מסקנות. אני רוצה על דעת כל הוועדה לשלוח

תזכורת לראש הממשלה וכן לוועדת שרים לענייני ירושלים ולדרוש ליישם את הכוונה ואת

ההצעות שלהם כפי שהם החליטו לפני הרבה זמן.

מי וירשובסקי;

כן. זה לא ענין של העמדה למשפט או אי-העמדה למשפט.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.00.