הכנסת האחת עטרה

מושב טליטי



ניסח לא מתוקן



פרוטקול מס' 193

מיטיבה יעדה הפגים ואיכות הסביבה

טהתקיימה ביום ב', א' בחשוון, תטמ"ז, 3.11.86 . שעה 00;12

גבהו: חברי הוועדה;

ע. עלי - מ"מ היוייר

מ. וירטובסקי

מוזמנים;

א. אזולאי - ראט עירית אטדוד

ר. דבקבר - מהבדס העיר אטדוד

א. פוגל - מתכבן תכנית מיתאר אטדוד

י. שטרית - מתכנן מחוז הדרוס; באר-טבע

ט. רזיאל - מנכ"ל רטות ה-נמלים

מ. סיטון-מטולס ~ משרד התחבורה

א. אור - מנהל נמל אטדוד

מ. טוב - רטות הנמלים ונמל אטדוד

א. עם-שלום - עירית אטדוד

א. קיסטר - רטות הנמלים ונמל אטדוד

צ. ענבר - יועץ משפטי לוועדה

רשמה - ט. לחוביצקי

מעמדו טל נמל אטדוד.



מעמדו של נמל אשדוד

היו"ר ע.עלי; אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר

היום: מעמדו טל נמל אשדוד, כאשר הכוונה

היא כמובן המעמד הסטטוטורי שלו. נמל אשדוד מבחינה מוניציפאלית הוא היום

גוף עצמאי והוא לא חלק מתחום השיפוט של עירית אשדוד. בענין זה אנו רוצים

לדון היום במסגרת הוועדה ואנו רוצים לקבוע את העמדה שלנו אם נמל אשדוד

יהיה יחידה עצמאית, כפי שזה קיים לגבי נושאים אחרים, או שהוא יהיה חלק

מתחום השיפוט המוניציפאלי של אשדוד, וזה אמור לגבי שני החלקים, היינו: גם

מבחינת הויעדה לתכנון ובניה וגם מבחינת המעמד המוניציפאלי. אני יודע על

דיונים המתקיימים במשרד הפנים בנושא זה ומראש אני יכול לנחש מה תהיה העמדה

טל כל צד, של עירית אשדוד ושל רשות הנמלים. בסוף הדברים נחליט מה המעמד של

הנמל כפי שאנו היינו רוצים לראות.

א. אזולאי; כבוד היושב-ראש, רק בשניה זו נודע לי

על נושא הישיבה ואני פשוט מבקש לעכל את

הדברים. הפסקתי ישיבת הנהלה.

האם סתם הוזמנת לכנסת לביקור? כראש עיר

מכובד בישראל אם אינר מבין במה דברים

אמורים היית יכול להרים טלפון, לדעת במה מדובר ולהתכונן לנושא. אדוני ראש

העיר, ההערה שהערת היא הערה מאד משונה. ההערות הציניות האלה מושמעות מספר

פעמים ואם אתה אומר שהפסקת ישיבת הנהלה המינימום שנירש ממך היה לברר מה

הנושא ואם לא עשית זאת נא לבוא בטענות אל עצמך.

ב-21 בנובמבר פגה אריה אזולאי, ראש עירית

אשדוד, אל שר הפנים ואל ועדת הפנים

כדי לבדוק את האנומליה הקיימת שבמל אשדוד מצוי מחוץ לתחום התכנון. ב-31.12.84

דנה ועדת הפנים - בהשתתפות מספר מכובד של חברי הוועדה - בהרחבה בנושא וקיבלה

"ועדת הפנים ואיכות הסביבה קוראת

לשר הפנים להקים ועדת חקירה לפי פקודת העיריות לבדיקת עצמאותו של נמל

אשדוד מבחינה מוניציפאלית. 2. ועדת הפנים ממליצה בפני שר הפנים להיענות

לפנייתו של ראש העיר אשדוד ולכלול את שטח נמל אשדוד בתחום השיפוט והתכנון

של הרשות המקומית".

ב-18-7.85 נענה שר הפנים לפנייתה של ועדת

הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת ומינה ועדת חקירה בנוגע לשטח השיפוט טל

עירית אשדוד ובמיוחד בנוגע לשטח איזור נמל אשדוד. הוועדה שמונתה בהתאם

לסעיף 8 לפקודת העיריות (נוסח חדש) מורכבת ממר אברהם חיון היושב~ראש והחברים

עורך הדין גיבשטיין, הגברת לוסטהוייז, עורך הדין לוסיאל ופרופסור כרמון.

אחר-כך הוחלפה הגברת לוסטהוייז בנציגה אחרת של משרד הפנים.

הוועדה הזאה קיימה דיונים במשך שנה במסגרת

הסמכות שהוקנתה לה על-פי סעיף 8 לפקודת העיריות ועל פי בקשת ועדת הפנים

ואיכות הסביבה של הכנסת. לאחר שבה טל עבודה הגיטה הוועדה לשר הפנים ב-17.8.86

את דו"ח הוועדה לגבולות עירית אשדוד. במכתב המצורף לדו"ח כותב יושב ראש

הנני מתכבד להגיש בזה לכבוד השר דד"ח ועדת החקירה. הוועדה ממליצה



לכלול בתחום השיפוט של העיריה את נמל אשדוד. המלצות הוועדה נתקבלו פה אחד.

בהקשר הזה שלח לי השר ב-29.10.86 מכתב

רצוף בזה דו"ח הוועדה לשינוי תחום השיפוט, לעיונך. השר יקבל

את ההמלצות רק לאחר שישמע את טענות רשות הנמלים.

רק בהקשר הזה של המכתב של השר מה-29.10.86

שאלתי, ואבי חוזר ושואל בעצם מה המעמר הפורמלי והחוקי של הישיבה הזאת. שאלתי

את השאלה פשוט להבנתי כשאני בקושי ראש רשות ולא חבר כנסת.

כל המידע על קיום ישיבות ועדת הפנים

בנושא נמל אשדוד אני מקווה שכבודו מבין

שזה היה בפנינו. על הקטע הזה דילגנו כי כולנו יודעים את הסיפור שסיפרת

ובכל אופן ועדת הפנים של הכנסת יודעת אותו.

יחד עם זאת, רשות הנמלים פנתה וביקשה

לקיים דיון בנושא, דיון חוזר בכל הענין הזה של מעמד רשות הנמלים ונמל אשדוד.

הובטח להם לדון בנושא ועם כל הכבוד להחלטות של שר ולהמלצות ועדת החקירה

כנסת ישראל זכותה, ולפעמים חובתה, לדון בהחלטות כאלה ולהביע את דעתה ואנו

רוצים בענין הזה לשמוע ולהביע את דעתנו. הוגש לנו בכתב תסקיר מאד מפורט

אשר נערך על-ידי רשות הנמלים ובתחום הזה יש בו חומר מאד מעניין. לרשות הנמלים

יש הרבה מאד תמיהות ושאלות. הם יטענו טענותיהם וכולם יבינו במה מדובר.

אני עורכת דין מלי סיטון ממשרד התחבורה

ולפני שהרשות תציג את המסמך אני רוצה

להסב את תשומת לב הוועדה ואולי באמצעות הוועדה לרמוז לכך שגם הרשות וגם

נמל אשדוד הם תאגיד סטטוטורי, כך שאם רוצים לשנות גבולותיו של מקום או שטח

של גוף כמו נמל הנמצא באחריות משרד התחבורה, מן הראוי להכניס את משרד

התחבורה לתמונה. יתירה מכך, משרד התחבורה הופיע בפגי ועדת החקירה וטען

את טענותיו ומאדמה לא נודע לנו.

ש. רזיאל; מאחר ותוכן החוברת ידוע ואין צורך לחזור

על מה שנאמר -

אני בכל זאת מציע שנשמע בקיצור את עיקרי

הדברים.

הנקודות העיקריות שמיוצגות בנושא הזה הן

שרשות הנמלים והנמלים הם גופים סטטוטוריים,

גופים הפועלים לפי חוק במערכות סגורות עם חוקים משלהם, פם תקנות משלהם

ועם נוהלים משלהם ולא במקרה הם הוצאו מהתחום של הרשויות העירוניות.

יש מקרים רבים ומקרים ידועים מאד

שבהם קיים ניגוד אינטרסים מובהק בין הרשות העירונית לבין האינטרס הממלכתי

וזו בדיוק הסיבה שעמדו על כר שרשות הנמלים והנמלים יפעלו כגופים נפרדים,

למעט המקרה של נמל חיפה שיש לו נימוק היסטורי, כאשר עוד בתקופת המנדט

כאשר הנציב העליון היה ממונה על משרד התחבורה ומשרד הפנים נתנו סמכויות

מסויימות של רישוי, ללא תשלום מיסים, לעירית חיפה.

לו היו מעבירים היום את נמל אשדוד לאחריות

או לתחום השיפוט של עירית אשדוד, החיים בנמל היו הופכים לבלתי-אפשריים. הרשות

לא היתה מסוגלת לפעול לא בקצב ולא בצורה שהיא פועלת היום. לעירית אשדוד

ולעיריות אחרות אין את הכלים היהודיים שהם מחוייבי המציאות על-מנת לפעול

ולהפעיל נמלים.



אנו אחראים בצורה רחבה מאד על שמירת הבטחון

בנמל, על הגנה בפני גניבות, על בעיות ים ועל בעיות במיוחד מיוחדות.

היו"ר ע. עלי; האם מישהו ביקש ממישהו אחר לנהל את הנמל

במקומכם?

ש. רזיאל; אם מישהו ירצה לפתוח קיוסק בנמל, מי נותן

את הרשיון? - לפי החוק היום מנהל הנמל הוא

זה שנותן את הרשיון. במצב אחר הוא יצטרך לבקש את הרשיון מהעיריה.

היו"ר ע. עלי; יבוא בעל הקיוסק לקבל רשיון, יקבל הסכמת

הבעלים ויעשה את כל הפעולות הנדרשות.

ש. רזיאל; אני לא רק הבעלים, אני גם נותן האישור

להעסקה בנמל.

היו"ר ע. עלי; האם המעמד הסטטוטורי של נמל חיפה הוא כמעמד

נמל אשדוד?

ש. רזיאל; בהבדל אחד; את הרישוי לביצוע עבודות בינוי

אנו מקבלים מעירית חיפה ולא מהוועדה

המחוזית.

היו"ר ע, עלי; הבנתי שמבחינת מרחב התכנון אתם חלק ממרחב

התכנון של הוועד המקומית חיפה. האם מבחינת

שטח השיפוט המוניציפאלי אתם חלק משטח השיפוט המוניציפאלי של עירית חיפה או

שיש לכם מעמד סטטוטורי נפרד?

ש. רזיאל; יש לנו מעמד נפרד ואנו לא משלמים מיסים.

ההבדל ביניכם לבין אשדוד הוא בזה שיש לכם

מעמד סטטוטרי בפרד.נושא של רישוי עסקים

הוא חלק מתחום מוניציפאלי.

א. אזולאי; נמל חיפה הוא בתחום השיפוט של עירית חיפה,

יחד עם זאת, יש חוק הנקרא חוק להכרזת עיר

עולים לפיו מוסדות ממשלה ונספחיהם לא משלמים ארנונות. באשדוד על בסיס חוק העולים

הנמל לא משלם ארנונות. אבל הוא בתחום השיפוט.

היו"ר ע. עלי; אתה צודק ביחס למשרדי ממשלה.

מ. סיטון; בחוק רשות הנמלים יש סעיף הקובע כדלקמן;

לענין תשלום מיסים ואגרות דין הרשות כדין

הממשלה.



ש. רזיאל; הנושא היחידי שאבו קשורים עם עירית היפה

הוא הרישוי וזה דבר הפוגע קשות בנמל. הדבר

החמור ביותר שקרה כתוצאה מכך הוא מניעת פריקת הפחם בשעתו בגמל חיפה, בגלל

שהיה ניגוד אינטרסים בין האינטרס הממלכתי לאינטרס העירוני.

לאחר שאני שומע אותך אני רק משתכנע שאתם

לא צודקים. לפי השיטה שלך אם יש במקום

מפעלים פטרוכימיים או בתי זיקוק שמופעלים בעזרת מזו"ט, אשר יכול לזהם מאד

את הסביבה, כדי שלא תופרעו בפעולה על ידי מישהו תדרשו להיות רשות עצמאית.

אנו כפופים בכל לוועדות המקומיות

ולמדיניות האקולוגיה שנקבעת. אנו לא עושים

אף צעד מבלי לקבל לכך אישור. ההבדל הוא בראיית האינטרס הממלכתי לבין ראיית

האינטרס העירוני הצר. בחיפה היה מקרה שראש העיר, ידידי, מצטער עליו עד היום.

הוא מצטער על כך שהצליחו לשכנע אותו לעשות משהו שהוא לא לטובת העיר חיפה.

בגלל שהוחלט שלא לפרק את הפחם בחיפה הפסידה מדינת ישראל 100 מליון דולר.

היות וטענתם, ובצדק, שלא הוזמנתם לישיבות

הקודמות ולא הבעתם את דעתכם זימנו את הישיבה

היום. אני בכל זאת מבקש לדעת למה אתם רוצים להיות שונים מכל מפעל תעשייתי או

מכל מפעל אחר?

מ. שוב; יש משהו בדברים של כבוד ראש העיר ששאל

מה פתאום נקראנו היום לישיבה. אבל השאלה

שלי היא מדוע לא נקראנו אנו לישיבות לפני שנתיים. אמר ראש הרשות שבעצם הוא

חושש מאד מפני קטסטרופה שתבוא. אף אחד לא מבקש כאן להימנע מפיקוח לא בנושאים

אקולוגיים ולא בנושאי תכנון.

מדוע נקראת עדיין אשדוד עיר עולים - זה

לא ברור, זו אנומליה. מכל מקום, עד היום אשדוד נקראת עיר עולים למרות שהיא

גדלה והתפתחה יפה מאד והיא רוצה עוד לנגוס נגיסות. הבקשה לצרף את הנמל לעיר

נבעה מהרצון לההנות ממס עסקים וזה מתברר מהדברים שחור על גבי לבן.

אני לא עוסק בפוליטיקה, אבל אנו סבורים

שההליך הראשון לבקשה הוא פוליטי. בזמנו כיהן מר גד יעקבי כשר התחבורה ואני

לא צריך יותר ממה שהוא כתב. כטהוא היה שר התחבורה הוא צעק חמס וכתב שחלילה

אין להכניס את הנמל לתחום השיפוט של העיר.

באיזה שנה זה היה?

ב-1976-74.

אנו הרי פועלים לקדם את השלטון המקומי

ולא להביא לנסיגה.

מה קרה שכבוד השר חתם על הקמת ועדת החקירה? --

אני סבור שיכול להיות שהוא חתם בגלל סיבות

של ארץ מוצא.

לא הבנתי את ההערה האחרונה שלך. מה פירוש

ארץ מוצא?



מ. שוב מנסים לשכנע אותו בנימוקים לא ענייניים,

אני חוזר בי מההערה הזאת.

הוועדה מונתה בעקבות שני דברים. ראשית,

בעקבו פנייה של ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, כאשר אותה פניה היתה

מבלי ששמעו אותנו.

א. אזולאי; היושב-ראש היה מר שילנסקי וזו התשובה

הפוליטית.

ש. רזיאל; רשות הנמלים לא קיבלה אישור של השר להופיע

בפני הוועדה כי הפניה היתה צריכה להיות

מופנית אל השר ולא אל הרשות.

היתה פניה של כבוד השר, מר משה שחל,

שר האנרגיה, אשר כתב שפנה אליו ראש העיר

והוא פונה למנות ועדת חקירה ולצרף את הנמל לתחום השיפוט של העיר. אנו סבורים

שיש פה נגיעה פוליטית, כי בזמנו כשאשדוד היתה בראשות מר צילקר, שהוא איש הליכוד,

שר התחבורה היה מר גד יעקבי וההחלטה היתה אחרת. והיום המצב הוא הפוך. אנו

מאמינים שנשתנו היוצרות. טוב לנו לחזור למה שהיה בזמן שמר יעקבי היה שר

התחבורה.

היו"ר ע. עלי; עם כל הכבוד לך, עורך-דין שוב, אם אתה רוצה

להמשיך לדבר כאן בוועדה אנא דבר לענין ואל

תערבב בדבריך לא עניינים פוליטיים ולא עניינים עדתיים. אלה לא טיעונים רציניים

לוועדה. אני מבקש ממך לדבר לגופו של ענין.

תסביר לנו לגופו של ענין מדוע אתה סבור

שנמל אשדוד צריך להיות יחידה עצמאית ולא חלק ממרחב התכנון של עירית אשדוד.

בינתיים עוד לא שמעתי אף נימוק רציני אחד. כדי לחדד את השאלה אשאל אותה כך:

מדוע הנמל צריך להיות רשות עצמאית מבחינה מוניציפאלית ותכנונית ואילו מפעל

אחר צריך להיות חלק אינטגרלי מהעיר?

אנו לא מפעל ולא היינו מפעל. יש חוק

מיוחד שקבע את מעמד רשות הנמלים ויש חוק

מיוחד שקבע מי ינהל את הנמל בתחומים שהם מקבילים בדיוק בעניינים מיניציפאליים.

יש נושאים שיש להם התייחסות בפקודת העיריה ובמקביל יש סעיף מקביל בתקנות הנמלים.

מי יקבע? האם הרשות המוניציפאלית?

דברים כאלה אפשר להסדיר.

ישנו הנושא של דלקות. בהקשר הזה יש הוראות

קן לגבי העיריות ויש הוראות לגבי רשות הנמלים.

בענייני תברואה יש סמכויות מקבילות וכשם שיש סמכויות בנושא זה בתחום העיריה

כר יש גם למנכ"ל הרשות. מי יתן רשיונות לעסקים? ופה מדובר לאו דווקא. בקיוסק,

אלא יש נושאים כמו פריקה, יש מזה, יש פוספטים. מדינת ישראל החליטה שמסוף

הפוספטים יהיה בנמל אשדוד. האם צריך לקבל אישור עירוני לכך?

גם בענין רישוי, פיקוח, בניה וכדומה יש

סעיפים מקבילים הן בפקודת העיריות והן בפקודת הנמלים. מי יקבע? אם מישהו

רוצה להקים קיוסק בשטח הנמל יש צורך בהכנסת שינוי חריג, כאשר מצד שני הנמל

צריך את המזה שלו. מבחינה זאת יעדיף ראש העיר את הבוחרים שלו. לפעמים תכנית

לבנין עיר מתעכבת בגלל שינוי במרפסת של מאן דהוא. בנושא סלילת מדרכות וכבישים

יש סמכויות גם לעיריה וגם לנמל. מי יסלול את הדרכים? מי יקבע בנושאים כמו שייט,

העמדת רכב וחני חד? - הוועדה המקומית, העיר ה או הנמל?



לדעתנו, המחוקק קבע יצור בפרד שיש לו

סמכויות מוניציפאליות בתחום שלו וקוראים לו רשות הנמלים.

אגו טוענים שהושמעו בפניכם טענות כזב שכאילו

הרשות מספקת לאיזור הנמל או אפילו לעורף שלו שירותים. העיריה לא משרתת אותנו

בכלל לא בנושאי ביוב ולא בנושאי פינוי אשפה והדברים האלה אמורים גם לגבי עורף

הנמל. שר הפנים ממונה על שטח שלו ויש לדעתנו ניגוד אינטרסים כי ישנו האינטרס

של שר התחבורה וישנו האינטרס של שר הפנים. שר הפנים ממונה על עניינים

מוניציפאליים ושר התחבורה ממונה על הנמל. בכלל אני סבור שהיתה צריכה להיות

מוקמת ועדה משותפת.

האם בחוק רשות הנמלים יש הגבלה שמגבילה

את שר הפנים שלא לכלול מסגרת מוניציפאלית

מסויימת והאם החוק הקנה מראש לנמל, כאיזה שהוא גוף עצמאי, את הסמכות שלפיה

אסור לו להיות כלול באיזה שהוא תחום מוניציפאלי?

אני סבור שהדבר משתמע מעצם חקיקת החוק

ומעצם הקמת רשות הנמלים. לא כתוב שאסור

שהנמל יהיה בתחום מוניציפאלי ולדעתנו הסיבה שזה לא נאמר במפורט בחוק נובעת

ממצבו של נמל חיפה שנוצר כיצור מתקופת המנדט. אפילו הג"א ומל"ח יש לנמל.

צריך פיקוח על הנמל. יכול להיות שאשדוד

צריכה להשתייך למחוז אחר, לא לבאר-שבע אלא לתל-אביב, כי למתכנן של באר-שבע

אולי קשה להגיע לאשדוד. מבחינה אקולוגית בין אם הנמל הוא בתחום העיריה ובין

אם לאו יש פיקוח ויש הסדרים מתאימים. האם הוועדה לאיכות הסביבה והמחלקה לשמירה

על איכות הסביבה לא בודקת את הדברים בנמל?

אם מדינת ישראל החליטה על הפוספטים יכול

להיות שזה בניגוד לאינטרס של העיר אשדוד, אך ישנו גם האינטרס הממלכתי.

אתה אומר שמדינת ישראל החליטה. כעורך דין

אתה ודאי יודע שאם הוועדה המקומית לא מאשרת

משהו, נתונה ליזם רשות למנות לוועדה עליונה יותר.

מ. שוב; אדוני ניסה זאת והוא יודע ודאי איך

הדברים פועלים בפועל.

רבותי, מדובר פה על נמל ולא על תיפעול עיר.

אנשי רעננה מתרחצים בחוף הרצליה, האם בגלל זה לצרפת להרצליה? אנשי ראשון לציון

נוסעים לתל-אביב האם בגלל זה לצרפם לתל-אביב? אנו גוף מעין מוניציפאלי ואנו

לא יותר גרועים מכל גוף אחר. אדוני ודאי מתמצא בענייני תכנון וכשמגישים תכנית

תוך שלושה חודשים צריך לדון בה וישנה אפשרות לפנות לוועדה המחוזית אך כל הדברים

הללי גוזלים זמן רב, בינתיים אניה צריכה לפרוק את המטען שלה ובינתיים צריכות

להיעשות פעולות חיוניות בנמל, מה גם שהוועדה המחוזית רשאית להחזיר את הנושא

לדיון נוסף בוועדה המקומית. קודם כל מדובר בתקופה של שלושה חודשים ואני מחכה

לעתים לאישור גם ששה חודשים ואני מגיש בג"צים אחד אחר השני.

כרגע אנו לא מדברים על הקשיים המעשיים, אלא

על השאלה העקרונית איך שר הפנים הוא הקובע.

שר הפנים קובע במסגרת סמכותו בפקודת העיריות. הוא רוצה לקבוע דבר אחד: מה יהיו

גבולות העיר אשדוד, שר הפנים מינה ועדה בה היה גם נציג משרד המשפטים. אני מבין



שאותה ועדה ישבה והגישה את הדו"ח. אני מבין שראש העיר קיבל את הדו"ח

לא מזמן אך אנו עדיין לא קיבלנו אותו. אני מבין שהשאלה העקרונית בענין

הסמכות של השר לעצם כלילת הנמל כשטח מוניציפאלי של העיר אשדוד היתה בדיון

בוועדה ומבחיבה משפטית נקבע שזה ניתן.

מ. שוב; היו בוועדה ראשי עיריות.

האם אתה מערער על עצם הסמכות החוקית?

מ. שוב; כן, אנו מערערים על עצם הסמכות החוקית,

היו"ר ע. עלי; על סמך מה אתה מערער?

מ. שוב; על סמך זה שיש חוק מיוחד.

היו"ר ע. עלי; והחוק הזה מונע מהשר למנות ועדת חקירה?

האם יש חריגה בסמכות?

מ. שוב; אנו סבורים כך. אני רוצה שיובן במה מדובר.

עוד לפני שהתייבשה הדיו של ההחלטה הקודמת

מבקשים להקים ועדת חקירה, ועדת חקירה קודמת קבעה שאין לצרף את נמל אשדוד

לשטח הטיפוט של העיר אשדוד, מר ורדינון ביקש זאת ואחר-כך הוא נתמנה כיושב-ראש

ועדת חקירה, ועדת החקירה הקודמת ישבה ב-1976 החוליטה שאין לצרף את הנמל לתחום

שר הפנים דאז כתב מכתב לשר התחבורה דאז, מר יעקבי,

שלא מצרפים את הנמל לעיר, חלפה שנה והנמל צורף לתחום התכנון, יש החלטה

מפורשת שלא מצרפים את הנמל תחום התכנון של העיר ולמרות זאת לאחר שנה נתקבלה

החלטה אחרת ויש פרוטוקולים של משרד הפנים בנושא, אך אנו לא קיבלנו אותם, לצערנו

אנו לא מקבלים מהם חומר, בוועדת החקירה היו שני עובדים של משרד הפנים,

מ, וירשובסקי; אני רוצה לומר כך; אם יש למישהו טענות לגבי

חוקיות ועדת החקירה או מסקנותיה שיילך

וישיג השגותיו במקום שצריך לעשות זאת, אנו ועדת הפנים ואנו רואים דו"ח של ועדת

החקירה הקובע פה אחד שצריך לעשות כך וכך, ראש העיר הראה לי במהלך את הדיון

קטע מסויים בדו"ח המראה שהוועדה התייחסה לבעיות המשפטיות ואמרה שהיא לא רואה

שום סתירה בין הסמכויות שיש לרשות הנמלים ולעיריה, אבל אם יש סתירות אפשר

ליישב אותן, אם ועדת החקירה היתה הוגנת או לא -זה לא השולחן שצריך לדון

בשאלה הזאת ברגע זה, לנו חשובה הקונספציה אם יש דו"ח של אבשים בלתי-תלויים

שקובעים זאת,

אני כשלעצמי חושב שכל הטענות ששמעתי כאן

הן טענות שיכולות לחזק את הדעה שלי, כאיש שעבד בתחום המוניציפאלי, שהנמל צריך

להיות חלק מרשות מקומית, מה עושים פה? האם נוטלים את ניהול הנמל מרשות הנמלים?

האם ראש העיר ינווט את האניות? המצב יישאר כקודם, השטח של מדינת ישראל, המחולק

כל כולו במדינה לרשויות מקומיות, עובר עכשיו מסטטוס בלתי-מוגדר לסטטוס של

רשות מקומית וזה לדעתי דבר טוב ובזה אנו צריכים להשתכנע כוועדה, אם יש

בעיות משפטיות - זה אותנו לא צריך לענין, אנו רואים קונספציה לפיה הנמל צריך

להיות חלק מרשות מקומית ויש דו"ח שקובע זאת, אני מוכן לשמוע נימוקים למה אסורה

לנו הקונספציה הזאת,

אני רוצה לומר מספר דברים בהמשך לדבריו

של חבר-הכנסת וירשובסקי ואף הצגתי חלק

מהדברים בתחילת הדיון. אנו רוצים להבין מדוע אתם חושבים שאתם לא צריכים

להיות חלק מעירית אשדוד? מדוע, לדעתכם, מסקנות הוועדה אינן נכונות?

מדוע הקונספציה הזאת איננה נכונה? מה הטענות שלכם? אם יש בעיות יורידיות -

שמענו. אנו רוצים לדעת מדוע אנו צריכים לתמוך בכם ולדחות החלטה או המלצה שניתנה

פה אחד על ידי ועדת חקירה.

ש. רזיאל; אני חושב שצריכים לשאול את השאלה בכיוון

הפוך: מה הסיבה לכך שהיום במצב בו קיימים

נמלים, קיימת רשות, קיימים חוקים, הדברים מוסדרים ומתנהלים בלי בעיות, צריך

לבוא ולשנות הכל? הרי תשובות ענייניות מצויות מעבר לקונספמואליות. אם

יוגשם מה שמומלץ על-ידי ועדת החקירה - פירושו של דבר מהפכה בחיים. יצטרכו

לחוקק חוקים חדשים ותקנות ואם יש משהו שלא חסר לנו הרי זהו הדבר הזה.

גם אנו שאלנו את עצמנו למה לא אריה אזולאי, האם אנו לא חיים טוב אתו? - אבל

כשרוצים לתת תשובות לשאלות ענייניות כמו מה אנו מקבלים מהעיר אשדוד ומה אנו

מקבלים מהעיר חיפה אד מהעיר אילת, מסתבר שזה אפס, ואם כך הם פני הדברים

מדוע לעשות את המהפכה?

יש עוד רשות אחת, רשות שדות התעופה, למה

לא לצרף את שדה התעופה בן-גוריון ללוד או לרמלה? הם כל אלה שקבעו את הדברים

קודם לא ידעו מה זה נמל?

הייתי אומר שאולי הדבר החמור ביותר זה

האפשרות להתמודד עם הבעיות היום יומיות וראש העיר אשדוד יודע היטב שגם כאשר

אנו מסכימים בינינו על דברים מסויימים לא תמיד גם הוא מצליח להעביר אותם

בתוך העיריה. עיריה היא גוף מסובך המורכב מנבחרי ציבור הפועלים בגופים שונים,

עם אינטרסים שונים, לא תמיד ממלכתיים ולא תמיד ראש העיר מצליח להעביר דברים

שיש בינינו הסכמה עליהם.

א. אזולאי; זו הדמוקרטיה.

גם במחנה צבא אין בדיוק דמוקרטיה, יש

דברים שמתנהלים בצורה דמוקרטית אבל יש גם

צורך בשלטון. נמל הוא מקום עבודה קשה מבחיבת חומר האנשים שבו ומבחיבת הבעיות

המיוחדות המתעוררות בו ואם בנוסף לזה נצטרך לדאוג לדברים שהיום הם לא בתחום

החיים הרגילים שלנו - זה יהפוך את העבודה שלנו לבלתי-אפשרית או לקשה מאד.

אני רוצה להדגיש רק נקודה אחת: קודם הוסבר

על-ידי עורך דין שוב שבעצם העורף נמצא

בתחום עירית אשדוד ובוועדת החקירה הקודמת הוא הוצא. אנו לא מצליחים לקדם

שום פרוייקט. העורף היצא מתחום הנמצל ובאיזור העורף יש חוק של איזורי נמל חפשי.

רצינו לקדם את כל נושא הנמל החפשי ולצורך הענין הזה היינו צריכים לפנות לעיריה.

הענין תקוע חודשים אם לא שנים. הנושא לא זז ואין לנו תשובות. אנו לא מצליחים

לעשות שום דבר בנושא זה עד כדי כך שאין לנו תשובות ליזמים שלמענם נחקק החוק.

בשטח יש הפרשה גיאוגרפית בין העיר לנמל.

העיר משתרעת דרומית לנמל וכל פיתוח הנמל הוא צפונית מהעיר. היות והעיר מרוחקת

מהנמל יש לנו שטח שנמצא ליד הנמל המיועד למתן שירותים והוא בשטח הטיפוט של

העיריה. השטח הזה מוזנח מכל הבחינות, כשהוא בעצם נתון לסמכותה של העיריה

כבר 10 טנים ולא מקבלים בו את השירותים האלמנטריים. היקף פעילות תקציבית של

נמל הוא לעתים גדול מהיקף פעילות של עיר ואנו לא חושבים שעיריה יכולה לפתור

בעיות של נמל. אנו עדיין מדברים על עורף שהוא יותר דומה לעיר ובכל זאת לא

מקבלים בו את השירותים האלמנטריים הנדרשים. אנו פשוט חושבים שהעיריה לא

תהיה מסוגלת לטפל בכל אותם דברים גם בקצב וגם בהיקף שאנו זקוקים להם.



אנו לא מבצעים היום שום פעילות ללא הרשאה.

ההבדל הוא שאנו פונים היום לוועדה המחוזית ואני יודע שהיא פועלת יפה מאד,

עובדה שרק בשבוע שעבר הופסקה על ידם עבודה מסויימת שבוצעה בשטח הגמל. זה

מראה שיש פעילות מצד הוועדה המחוזית. אותו דבר אמור בתחום האקולוגיה.

אנו חוששים מדבר אחד שאם נצטרך להיכנס

להליכים המקובלים בעיריה, שהם מצויינים אך לא מתאימים לגוף בהיקף של נמל,

פשוט לא נוכל לעבוד.

מ. סיטון; אני רוצה להעיר הערה ביחס לדבריו של

חבר-הכנסת וירשובסקי. הבעיות הן לא

משפטיות. אני חושבת שצריך לכבד את כוונת המחוקק שחוקק חוקים מאד ספציפיים

כמו: פקודת הנמלים ורשות הנמלים והחקיקה של החוקים האלה באה להדגיש את

התפישה הממלכתית.

מ. וירשובסקי; התפישה הממלכתית של אותם הימים.

מ. סיטון; החוקים האלה הם לא כל כך ישנים.

כל המערך המוניציפאלי השתנה. אתם חיים גם

לפי פקודות מנדטוריות. גם משרד הבריאות

חי לפי פקודה מנדטורית, פקודת בריאות העם. יש היום בעיה ספציפית של שלטון מקומי

ומעשים כאלה לא מאפשרים לו להתפתח.

אני חושבת שהחוקים האלה לא מיושנים. הם

הוכיחו את עצמם. רשות הנמלים מתפק דת

למופת והיא כפופה לאחריות שר התחבורה. יש כפיפות לשר התחבורה ואגי מדגישה

זאת כדי שלא יתקבל כאן הרושם שרשות הנמלים היא גוף שפועל בשטח שלו ללא כפיפות

לאף אחד. יש הוראות כפיפות ברורות מאד למערכת השלטון וזה לא גוף שמשוחרר

משיקולים שלטוניים.

החוקים האלה נחקקו מכיוון שהתפישה הממלכתית

דרשה ומצאה לנכון להסדיר את הנושאים האלה בחיקוקים ספציפיים. בפקודת הנמלים

יש למשרד התחבורה סמכות להכריז על שטחם של נמלים. אם כוונת המחוקק היתה

שאותם שטחים יהיו שייכים לרשויות המקומיות או לראש עיר זה או אחר לשם מה ניתנה

לשר התחבורה הסמכות להכריז על שטח כנמל, לקבוע את הרציפות וכיוצא בזה? החקיקה

היא ספציפית ובאה ביחס לשטח מיוחד.

אם חוק הנמלים הוא מיושן לדעת חבר הכנסת

וירשובסקי הרי חזרה הכנסת וחוקקה בשנת 1976 את חוק רשות שדות התעופה, קרי:

הכוונות של המחוקק לא נשתנו ומשמעות הדבר שהחוק הוכיח את עצמו.

אני חושבת ששיקול זר קמעה מלווה את הנושא

הזה של מינוי ועדת החקירה. אם הבעיות של עירית אשדוד הן בעיות מוניטריות, כלכליות,

אני חושבת שתשלום מס או תשלום ארנונה של נמל אשדוד בתחום השיפוט של עירית אשדוד,

הוא שיקול זר ומאד לא ענייני ואסור בכלל שהוא ינחה את נושא הקמתה של ועדת

חקירה על מנת לצרף שטח כזה לתחום של רשות מקומית.

מדוע דינו של נמל צריך להיות שונה לפי

התפישה שלך?

מ. סימון; פקודת הנמלים העניקה לשר התחבורה את

הסמכות להכריז על נמל, על גבולותיו

ועל השימושים שייעשו באותו נמל. השר גם קובע מה ייעשה באותו נמל וסמכות

מנהל הנמל היא לקבוע מה יפורק בו ומה לא, איזו אניה תבוא ואיזו סחורה תובא

לנמל.

לשר הבטחון יש סמכות להכריז על שטח כשטח

צבאי, איר להתאמן בו וכיוצא בזה. לכן אולי

תסבירי לי מדוע מחנות צבאיים ושמחים כאלה נכללים בתחום השיפוט המוניציפאלי

של הרשויות המקומיות? האם באותם מקרים ראש העיר או מהנדס העיר נותן פקודות

למפקד האוגדה איר לנהל את המחנה? אותו דבר אמור לגבי תחנות כוח חשמליות

שגם בהן יש קביעות מה פורקים וכיוצא בזה. אני יכול להביא לך דוגמאות רבות

משמחים שונים הנוגעים לגופים ממלכתיים ולא לרשויות מקומיות, גרפים שיש להם

סמכויות משלהם ובכל זאת הם נכללים בתחום השיפוט של הרשויות המקומיות וזה

לא פוגע בתיפקוד שלהם. אף אחד מאתנו לא היה מנהל נמל וגם לא עובד נמל.

אני רוצה להבין, ואני לא אומר זאת נציגיות,

למה אתם חושבים שדינו של נמל צריר להיות שונה מדינן טל מסגרות אחרות שחלקן מניתי?

עד עכשיו לא שמעתי נימוק רציני אחד. זה שוועדת תכנון ובניה לא עובדת טוב, יכול

להיות שהיא לא עובדת טוב גם לגבי חברת החשמל, אז מה נוציא את חברת החשמל מהפיקוח

שלה? כנ"ל הדברים אמורים לגבי מפעלי תעשיה אחרים. זה שרשות מקומית לא נותנת

שירותים מוניציפאליים נאותים ברמה כפי שאתם הזכרתם כאן - אותר דבר יכול להיות

נכון גם לגבי גופים אחרים בעיר. מדוע אתכם צריר לנהוג אחרת מאשר עם הגופים

האחרים? את הנימוק הרציני עוד לא שמעתי.

מ. סימון; עם כל הכבוד לדוגמא שנתת ביחס

למחנות צבא - אני לא חושבת שהדוגמא היא

טובה כאשר מדברים על תיפעול נמל. אני גם לא יודעת אם שטחי הצבא אכן שייכים

לרשויות מקומיות.

תל השומר הוא לא בתחום השיפוט של העיריה.

היו"ר ע. עלי; אבל מחנה עמוס כן והשלישות הראשית גם כן.

מ. סיטון; מבחינה מהותית ומבחינת רשויות תכנון, חוק

התכנון והבניה לא חל על מחנות צבאיים.

הכוונה של הרשות היא לא לנסות להשתמט מאיזה הליר רישוי ותכנון, כשעירית אשדוד

בוחנת תכנית לא תמיד נמצא לנגד עיניה השיקול הנמלי. נמל לא שייר לרשות מקומית.

נמל משרת מדינה והתפישה שמפעילה אותו היא תפישה ממלכתית כוללת, תפישה ארצית.

מה שרוצים לעשות מעוות את התפישה המעוגנת בשאלה מה זה נמל.

ש. רזיאל; אני רוצה להעיר ביחס לדוגמאות שניתנו.

נמל אשדוד לא מצוי בתוך העיר אשדוד. נמל

אשדוד נבנה מחוץ לעיר ולא במקרה הוא אף קדם לתכנון העיר אשדוד ואין ה.וא דומה

למפעל שמצוי בתוך העיר. דבר שני - השירותים. הנמל איננו זקוק ולא יכול לקבל

שירותים עירוניים. הדוגמא הראשונה היא סילוק האשפה. אם האשפה תסולק על-ידי העיריה

צריר לראות את האספקט הבטחוני. בעזרת מי מסלקת עירית אשדוד את האשפה? האנשים

שמסלקים את האשפה הם אנשים שמבחינה בטחונית לא יכולים להיכנס לנמל. יש בעיות

שאנו צריכים להתמודד אתן יום יום. אם הדברים עובדים היום יפה מאד מדוע לשנותם?

האם צריר לשנות את הדברים רק כדי שנשלם מסים לעיריה?



א. קיסטר; ישבה פקודת העיריות מול פקודת הנמלים.

פקידת העיריות לפקודת הנמלים שפיהן

יצירי המנדט, שתיהן מייצגות את הסמכות שניתנה במקורה לנציב העליון וכיוון

שהסמכות היתה אך ורק בידיו הוא ידע להפריד בין הדברים. כאשר הוקמה המדינה

הסמכות הזאת שהיתה נתונה בידי הנציב התפצלה ואת מקומו של הנציב בפקודת

העיריות תפש שר הפנים ואילו את מקומו בפקודת הנמלים תפש שר התחבורה.

לכן לגבי הסמכות בפקודת העיריות אף אחד לא בא לומר שאין סמכות פורמלית.

השאלה היא האם פקודת העיריות המנדטורית עונה על הדברים האלה.

היו"ר ע. עלי; אלה שאלות שמקום הדיון בהן הוא לא בוועדה.

א. קיסטר; הנושא הזה הוא בתחום בין משרדי ואולי

צריכה לקום ועדה משותפת.

היו"ר ע. עלי; זה לא ענין של הוועדה הזאת, זה ענין שמקומו

היא או במקומות שעושים בהם צדק או אצל השר

הממונה עליר שיכול להפנות את השאלה לממשלה.

התפקיד של הוועדה הזאת הוא לבדוק, מבחינת

הנימוקים הענייניים, מדוע לדעתכם המסקנות של ועדת החקירה אינן נכונות ולא

צריך לקבל אותן.

מ. שוב! זו פעם ראשונה ששמענו שיש דו"ח.

היו"ר ע. עלי; לא נסיים היום את הדיון. אנו גם לא קיבלנו

את הדו"ח. אנו יודעים את המסקנה הסופית בדו"ח

אל הדו"ח לא הגיע אלינו ואנו רוצים לקבל אותו. אני מניח, גם לפני שקראתם את

הדו"ח, שאם יש לכם טיעונים נגד אתם ודאי מכירים אותם.

מ. שוב; מדונר פה בשטח של 7,000 דונם וזהו שטח גדול

מאד. אם כבר רוצים להשוותו צריך להשוותו

למחנה תל השומר ולצריפין ועובדה שהם פועלים כשלעצמם ולא בתחום שיפוט,, כנ"ל

אמור לגבי רשות שדות התעופה. עובדה שנמל התעופה לוד הוא לא בתחום השיפוט

של העיר לוד. אצלנו מדובר בחי שנושא את עצמו והוא לא זקוק לשום דבר מבחוץ. להיפך,

אם יהיו גורמים מבחוץ זה יפריע לו.

היו"ר ע. עלי; מה פירוש חי שנושא את עצמו? - תאורה ברחוב

הראשי מספקת העיריה, את הגינון בכניסה לעיר

עושה העיריה והיא דואגת גם לכניסה לנמל. מי עושה את כל הדברים האלה?!

ש. רזיאל; . אבו מנקים את הכביש.

מ. שוב; תחנת רידינג ד' מצוייה באיזור תל-אביב

וככל זאת חוקקו את החוק בשנת 1967 כי ראו

שבוועדה המקומית הדברים לא מסתדרים. עובדה,שראו את האינטרס הממלכתי.

היו"ר ע. עלי; לכן המחוקק קבע שבגלל שיש בעיות רידינג ד'

יהיה גוף נפרד. אבל כאן המחוקק לא קבע

שאתם מחוץ לתחום.

מ. שוב; ובכל זאת רידינג די מקבלת את המים מעירית

תל-אביב.



מ. סיטון; החוק לא צריך להסדיר את הנגיסה מחתים

השיפוט. לשר התחבורה יש הסמכות לקבוע את

תחום השיפוט.

האם שר התחבורה יכול לנגוס שטחים מתחום

הרשות כדי להגדיל את שטח הנמל?

כמו ששר התחבורה לא יכול לנגוס מאחרים,

אחרים לא יכולים לנגוס משטח שיש לו עליו

סמכות.

צ. ענבר; היא צמצם.

היו"ר ע. עלי; אני מבקש להשיב לי על שאלה אחת. באיזה

תחומים מעניקה עירית אשדוד שירותים לנמל

אשדוד ובאיזה נושאים עובדי הנמל או באי שערו נהנים מהשירותים והתשתית שנותנת

עירית תל-אביב?

מ. סיטון; אני גם מבקשת לדעת מה מסתתר מאחרי כוונת

העיריה בסיפוח של הנמל לשטחה.

א. אזולאי; ברשותכם, שטח השיפוט של עירית אשדוד הוא

מהדרום עד הצפון (מראה במפה). הנמל הוא

אי בתור לבו של איזור התכנון והשיפוט. אני מניח שבהתחלה כשהוקמה העיר אשדוד

לא ידעו איזו עיר תהיה העיר אשדוד. היום יש באשדוד 80 אלף תושבים ובמסגרתה

נמצא מפעל אלתה שיש בו 2,500 מהנדסים והוא עוסק בנושאים בטחוניים ובכל זאת

הויא כלול בתחום השיפוט של העיר. הוא כלול בתחום שיפוט העיר למרות שהוא הוכרז

כמתקן בטחוני. בשטח שיפוטה של העיר מצויים גם בתי הזיקוק, תחנת החשמל ומחנות

הצבא והעיר הזאת משרתת את כולם. השנה מאוזן תקציבה של העיר, היא גובה מסים

ולא מקבלת ממשרד הפנים גרוש אחד עבור מענק.

ישנה שאלה מרכזית והיא איר רוצה מדינת

ישראל לנהל את חייה, האם היא רוצה לנהלם על-ידי רשויות מקומיות או על ידי

רשויות מקומיות ועל ידי הרבה יוצאים מהכלל בתור הרשויות. זוהי בעיה עקרונית,

תכנונית, סביבתית, מינהלית, דמוקרטית וכספית.

רק על פי החלטת ועדת הפנים

שר הפנים התחיל בפעולה. אני מבקש להוריד מהפרק את הטיעונים הפוליטיים שהושמעו.

מה שהיה בעבר - עבר זמנו בטל קרבנו. שר הפנים שגם הוא גוף פוליטי -

היו"ר ע. עלי; אמרתי כבר שלא להתייחס לא לנושאים עדתיים

ולא לנושאים פוליטיים.

א. אזולאי; הוועדה ישבה במשך שנה שלמה והופיעו בפניה

נציג אגף הנכסים של משרד הבטחון, עורכת דין

מלי סיטון ממשרד התחבורה, מר אתגר, מר אור, נציגי מפעלים בנמל,מעורף הנמל,

מר מורגנשטיין ממשרד התחבורה ועוד. משמע כל הגופים שהופיעו פה הופיעו בפני

הוועדה. כל הטענות המשפטיות הושמעו בפני הוועדה ובוועדה ישב גם נציג של

משרד המשפטים וגם הגב' סיטון ממשרד התחבורה והוועדה קבעה שלא נמצא סייג כזה

בהוראות חוק רשות הנמלים. נאמר כי הוועדה סבורה שאין אחיזה לטיעון. מפני

הוועדה נטענה הטענה שעיריה היא גוף מסורבל וכיוצא בזה ובהקשר הזה נאמר:

"אשדוד היום היא עיר נמל בת 80 אלף נפש. העיריה ממלאת את תפקידיה בצורה

מניחה את הדעת. בתחומים מסויימים כגון חינוך ואיכות הסביבה היא זכתה לשבחים".



כל דרכי הגישה והתחזוקה שלהם הם דרך העיר,

כל עובדי הנמל הם תושבי העיר והם נהנים מהשירותים שהעיר נותנת כמו חינוך,

נקיון, פארקים וכיוצא גזה והנמל חייב להיות חלק אינטגרלי מהעיר.

למה?

נמצא עמנו מר שטרית, מתכנן מחוז הדרום,

ואני מבקש שנשמע אותו.

אני רוצה להתייחס לנושא של ועדת התכנון.

כיוון שהושמעו כמה דברים שאני חושב שהם לא

כל כך נכונים נגד הוועדה המחוזית והוועדה המקומית, אני רוצה להגיד

שנתקבלו החלטות בעת הקמת הנמל ואני לא הייתי שותף להן, אבל היום אני יכול

להגיד שלנמל אין תכנית מתאר, אין בסיס סמרטורי וכל מה שנבנה שם הוא לא לפי

חוק התכנון והבניה. אין לי אלא היתר אחד חוקי שנמצא במשרד שלי. נתתי צווי

הפסקת בניה גם למפעלי ים המלח שבנו שם ללא היתר בניה, אין תכניות מפורטות

מאושרות.

מי היא הרשות שמעניקה שם את הרישוי?

כיוון שהשטח הזה הוא מחוץ לתחום מוניציפאלי

הוא שייך לוועדה המקומית, מתי הוועדה המקומית

נותנת אישורי בניה? - כאשר מגישים לה בקשה.

עם כל הכבוד, כראי שפעם אתה תשיב על ההערה

שהשמעת עתה. מדוע אתה כרשות תכנון מאפשר

לרשות הנמלים לעשות את הדברים שאמרת שאסור לה לעשותם? אם מדובר בתכנית מיתאר

לא משנה. אם מדובר בגוף שיושב בבאר-שבע או בירושלים.

ההתייחסות היא כזאת אין לי מה להשיב.

החוק מחייב את כל מי שבונה לכבד את החוק

ולפעול בהתאם לחוק.

ואם הוא לא פועל בהתאם לחוק האם צריך

לשלוח לו פרחים? צריר לפעול בהתאם.

זה מה שעשינו, יש פה מצב שוועדה מחוזית

המצויה במרחק רב ממקום המגורים שלה והיא

צריכה לפקח.

אני רוצה להתייחס לתחום אחד שהתייחסתי

אליו בפעם הקודמת בה הופעתי בפני הוועדה.

יש לנו כאן מפעל ענק שנמצא בלב איזור מאוכלס והנמל פורק כימיקלים ומעביר

אותם בצנרת לעיר; הוא פורק פוספטים והטענה של הנמל היא שלצורך הנושא הזה

אין לנו סמכות ומשרד הבריאות , לא מוסמך לטפל בנושא. בנושא הזה יש פטיציות

של תושבים הסובלים מהאבק. המפעל נסגר בצד אישי של השר יש לנו איגוד ערים

לאיכות הסביבה ואיגוד הערים כינס את כל נציגי המפעלים באיזור כדי להיערר

בפני קטסטרופה. כל נציגי המפעלים הגיעו לכינוס אר מהנמל קיבלנו רק מכתב



אנו עוסקים בכמה נושאים? תחום השיפוט,

מרחב התכנון ותחום ההכרזה. אני רוצה 'לציין שאפילו חלק מבתי הזיקוק מצויים

בתחום ההכרזה וזה לא רק שהנמל הוא בתחום ההכרזה.

היו"ר ע. עלי; רבותי, הנושא ברור. אנו לא מסיימים היום

את הדיון בנושא ולא מסכמים אותו. פתחנו

בדיון ונמשיך אותר לאחר שנקבל את הדו"ח של רעדת החקירה. שמענו את נציגי רשות

הנמלים ואת נציגי העיר ויש עוד הרבה שאלות שנצטרך לשאול את עצמנו. אני מציע

לקרוא את החומר שהומצא לנו גם על ידי רשות הנמלים וגם את ההמלצות של ועדת

החקירה. לכל אחד מכם תישמר הזכות להגיב על דברי הצד השני בישיבה הבאה

ובאותה ישיבה נסכם ונמליץ את המלצותינו.

מ. שוב; אני רוצה לשאול האם ראש העיר מוכן

לוותר על הארנונה.

מ. וירשובסקי; איך הוא יכול לוותר? - יש מועצת עיר ואתה

תמיד יכול לבקש הנחה.

היו"ר ע. עלי; השאלה ברורה ואני לא רוצה להתייחס אליה

כי ממנה מתברר שיצא המרצע מן השק. עירית

אשדי- נותנת לכם שירותים עקיפים. למשל; ריסוס יתושים, זה שירות עקיף.

מ. שוב; הם מרססים?!

היו"ר ע. עלי; היא מחזיקה עורק תחבורה ראשי לעיר שמשמש

את הנמל.

ש. רזיאל; הכביש הראשי עובר דרך הנמל.

היו"ר ע. עלי; את המשך הדיון נקיים בישיבה הבאה וגם נסכם.

חברי הוועדה, מחר מתקיימת ישיבה בהשתתפות

מנכ"ל משרד הפנים החדש. אני מבקש את אישררכם לכך שהישיבה מחר תהיה פתוחה לעתונאים.

אני מבין שיש הסכמה לכך.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 15:45)