הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 192

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי, כ"ו בתשרי התשמ"ז, 29.10.1986, שעה 9.00

חברי הוועדה-. א.ר. נחמיאס - מ"מ היו"ר

ד. דנינו

מ. וירשובסקי

א. ורדיגר

א. נסראלדין

ע. סולודר

י. פרץ

ב. שליטא

מוזמנים; הברת-הכנסת ש. אלוני

חבר-הכנסת ז. עטשי

הבר-הכנסת א.ח. שאקי

ש. בן-דור - משרד המשפטים

י. לוי - משרד המשפטים

י. כהנא - משרד הפנים

ב. וזאן - עפולה

י. הולצמן - כפר הב"ד

ש. חפר - כפר חב"ד

היועץ המשפטי של הוועדה; צ. ענבר

י. גבריאל

סדר-היום; רישום גרים בתעודת זהות.



רישום גרים בתעודת זהות

היו"ר א.ר. נחמיאס;

בוקר טוב, אני מתכבך לפתווז את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.

היושב-ראש הקבוע של הוועדה וממלא-מקומו ביקשוני להיות יושב-הראש של הישיבה הזאת

כיוון שהם לא יכולים היו להיות כאן היום.

על סדר-יומנו - רישום גרים בתעודת זהות - הצעה לסדר של וזברי הכנסת:

מרדכי וירשובסקי, יאיר צבן, מאיר כהן-אבידב, שולמית אלוני וגאולה כהן, שהועברה

לוועדת הפנים ואיכות הסביבה ממליאת הכנסת.

קודם לכל ניתן את רשות הדיבור למציעים שימצו את דבריהם בקשר ההצעה הזאת.

אבקש מהיושב-ראש לתת לי את רשות הדיבור לפתווז בנושא הזה כיוון שכך סיכמתי

עם יושב-ראש הוועדה, בנוסף לכך אני אחת מהמציעות. בשעה עשר עלי לעזוב את

הישיבה.

אני מבקש שנשמע קודם כל את דבריו של היועץ המשפסי שלנו.

לנושא שעל סדר-יומנו יש גם רקע משפסי ובסיסי בוזוק מרשם האוכלוסין שבגינו מר

כהנא כיבד אותנו בנוכחותו.

אני מבקש תשומת-לב חברי הוועדה והמשתתפים בדיון הזה לעובדה שבבית-המשפט

העליון עדיין תלוי ועומד הבג"צ של גבי שושנה מילר נגד שר הפנים ופקיד הרישום

כאשר בצו על תנאי הם נדרשו לתת טעם מדוע הם לא רושמים את העותרת כיהודיה במירשם

האוכלוסין.

אחת הסיבות העיקריות להצעה שעל סדר-היום היתה תשובת משרד הפנים שעל-פיה

הדת - יהודית ובסוגריים - נתגייר או נתגיירה, הלאום : יהודי,

ובסוגריים נתגייר או נתגיירה

הדיון בכנסת התקיים בכל מה שקשור להיבט הציבורי והלאומי והשאלה הנשאלת

בהקשר הזה היא האם השאלה הציבורית והלאומית פתוחות לדיון בוועדה?

לא רצוי שחברי הכנסת יביעו דעתם אם העניין חוקי או שאיננו חוקי כי בכך יהיה

כדי לפגוע בתפקידו של בית-המשפט שהוא זה שצריך לפסוק בסוגיה.

ברצוני להשמיע משפט הבהרה: חוקי או לא חוקי - זאת אינני שואלת. אבל יש

משום חידוש בכך שמסמנים את המלה: גוייר.

עובדתית.



ע. סולודר;

עובדתית זה לא היה.

י. לוי;

ברצוני להודיע לנוכחים כי נמסר לי מפרקליטות המדינה ששלב הטיעון בבית-המשפט

הגבוה הסתיים וכי עתה צריכה רק להתקבל ההוזלטה.

אני מבקש לצטט בפניכם את סעיף 71.(א) לחוק בתי-המשפט האומר: "לא יפרסם אדם

דבר על עניין התלוי ועומד בבית-המשפט, אם יש בפרסום כדי להשפיע על מהלך המשפט או

תוצאותיו.".

להזכירכם, הנושא נמצא עדיין בהליך של משפט.

א. ורדיגר;

לאתר השמעת דבריהם של היועץ המשפטי של הוועדה ונציג משרד המשפטים אני מציע

שהוועדה תדוח את הדיון עד אהרי מתן פסק-הדין. מצב כזה לא יתכן. ב'ת-המשפט

הגבוה לצדק עומד להוציא בימים הקרובים את פסק-דינו. העניין איננו "בוער".

היו"ר א.ר. נחמיאס;

זה שהעניין תלוי ועומד בבית-המשפט היה ידוע ליושב-ראש הקבוע של הוועדה כאשר

הוא קבע את הישיבה בה אנו יושבים עתה. בנוסף לכך עלי לציין כי הנושא הזר פורסם

גם בעתונות היומית וגם בעתוני הערב.

במליאת הכנסת דנים בנושאים שתלויים ועומדים בבית-המשפט אלא שמבקשים

מהנואמים להיות יותר זהירים בדבריהם. זה מה שגם אני מבקש מהחברים היושבים אתנו

כאן. אני מבקש מכל מי שיקבל את רשות הדיבור להיות בבחינת-. "חכמים, היזהרו

בדבריכם".

שמענו את דבריהם של היועץ המשפטי של הוועדה ושל נציג משרד המשפטים.

רשות הדיבור לחברת-הכנסת שולמית אלוני.

ש. אלוני;

אינני מתכוונת להתייחס עתה בדברי לדברים שתלויים ועומדים בבית-המשפט.

חברי הוועדה בוודאי זוכרים שביקשתי לקיים דיון יסודי בנושא שעל סדר-יומנו

עוד בטרם הוא הועלה במליאת הכנסת, על כל פרטיו.

מירשם האוכלוסין שממנו נגזרים הרישומים האחרים קובע במפורש שכל הסעיפים

שנוגעים למעמד האישי, דהיינו; רווק, נשוי, דת, לאום, אינם בחזקת ראיה לבתי-הדין

הרבניים.

למושגים שנמצאים במחלוקת בין הציבור הדתי-אורתודוכסי על תפישתו בקשר מהות

היהדות לבין הציבור הציוני-חילוני או הציוני-לאומי בנושא הזה אין הגדרה מבחינת

מרשם אוכלוסין מחייב.

במרשם האוכלוסין נאמר שהרישומים האלה אינם בבחינת ראיה לכאורה.

בחוק השבות הניסוח הוא; לעניין חוק זה יהודי הוא, והכוונה שם היא לא לעניין

המעמד האישי אלא לעניין האפשרות של קבלת אזרחות ישראלית אוטומאטית.



הואיל ואנו דנים ביחסי אזרח-מדינה אני חוזרת ומעלה הצעה שכבר שוחהתי עליה

גם עם שר הפנים, מר פרץ, שלא שלל אותה על הסף וגם עם אנשי אגודת-ישראל, גם עם מר

פרוש וגם עם מר אברהם שפירא שגם הם לא שללו את הצעתי על הסף, כמו כן שותהתי עליה

עם עוד אנשים שהבעיה הזאת "בוערת בעצמותיהם" ואיש מהם לא דהה את הצעתי על הסף.

לאום, במילון, איננה זהה למושג: לאום, שעליו אנו מתווכחים, של

דת, גיור וכיוצא באלה.

אין הילוקי-דעות על-כך שהנושא של גיור הוא אקט דתי שעה שאנו דנים בחוק

שצריך לקבוע אזרחותו של אדם. לאום מבחינה מילונית הוא: נשיונאליטי. הזיקה שבין

אדם למדינה שהוא אזרח בה.

אם מדברים על העם היהודי מבחינים בין פיפלהוד שהוא העם היהודי, כולל כל מי

שיושב בכל הגלויות. זאת שייכות וולונטארית-," אתנית. אין חוק שקובע מידות אלא

שקובעים אותן מכוח מחוייבות של שייכות לבין מחוייבות של אדם במדינה שנובעת מיחס

אזרח שיש בה גם חיוב גם זכות, וזאת פרשה אחרת.

הרבי מלובאוויץ' שייך לעם היהודי אולם מבחינת נשיונאליטי הוא אמריקאי.

הרב מאנגליה מבחינת העם, פיפל, שייך לעם היהודי אבל מבחינת נשיונאליטי, לאום,

הוא שייך לבריטיש ניישן.

המושג לאום הוא מושג ש"נולד" לאחר המהפכה הצרפתית, בתקופת נפוליאון.

עם הכיבוש המוסלמי, במאה השביעית, כאשר יצאו לחסל את כל עובדי הכוכבים

והמזלות החליטו להשאיר ליהודים ולנוצרים את המערכת האוטומאטית לפיה התפישה נשארת

אותה תפישה שהיתה נהוגה באותה תקופה, והמצב הזה נמשך עד סוף התקופה העותומאנית.

השלטון הבריטי לא טרח לשנות את המצב, ואנו, כדי למנוע לאקונות, אימצנו את השיטה.

לאום, כפי שהוא מופיע בתעודת הזהות איננו זהה למושג: לאום -

נשיונאליטי. הוא איננו שייך להגדרה של לאום מודרנית אלא נשאר מילט עותומאני.

מה שבית המשפט העליון הציע הוא שנשחרר את עצמנו מהמתחים האלה וזח גם מה

שאני מציעה, מה עוד שבמירשם האוכלוסין זאת איננה בבהינת ראיה לכאורה. הנסיון

מראה כי בתי-הדין הרבניים וגם בתי-הדין הדתיים עושים בדיקות ומבקשים עדים.

עלינו להפסיק את ה"משחק" הכפוי ולקבוע שבתעודת הזהות תרשם אזרחות ואזרחות

בלבד.

אילו היה תלוי בי כי אז הייתי מוותרת על המלה: לאום, בגלל הכפל שיש בה.

אותה דבר לגבי תעודת לידה.

האזרחות היא ההישג הגדול ביותר שלנו כריבון וזה לא רשום. עשינו סיור במטה

הארצי של המשטרה וביקשתי לראות את פרטי הרישומים במחשב. במשטרה, לצורך רישום

פלילי, רשומים כל הפרטים הלא רלוונטיים. אזרחות איננה מופיעה ברישומים שלה.

"אתרנו" פח משהו מבחינת הקונספציה של יחסי אזרח - מדינה.

אני מציעה לוועדה שבתעודת הזהות ובתעודת הלידה נוותר על הרישום הקיים היום

של לאום. תרשם רק אזרחות.

אני מציעה לתת את והדעת על שינוי חוק השבות ולומר שזכאי לאזרחות ישראלית מי

ש... ואז אין צורך בפרטים שמכניסים אותנו לקונפליקט. השינוי ימנע מאתנו הרבה

בזיון וקצף בנושא של קליטת העליה. אם יעלו לארץ מאה אלף יהודים מברית-המועצות

כי אז נשקע בבעיה גדולה פי אלף מזאת שהיתה לנו עם יהדות אתיופיה.



ב. שליטא; שרק יבואו.

לא עקבת בשנת 1957 אחר העלית של קומולקח והנושא

של נישואי תערובת. היום קיימות בעיות עם יהדות

רומניה בעניין קרובי-משפחה. אינני רוצה שלפי חוק השבות יעלו את הדודה אלא שהעניין

יתקיים לפי חוק הכניסה לישראל.

אני מכל מקום מציעה לגשת לנושא הזה באופן יסודי,

מנקודת ראות ממלכתית, תור מתן כבוד לבעיה שנוגעת לדת, אבל להפריד אותו מנושא האזרחות.

היו"ר א.ר. נחמיאס; י תודה. אני מציע שנשמע כעת את דעת משרד הפנים

ואחר-כך נשמע את דבריו של חבר-הכנסת וירשובסקי

שגם הוא היה בין מציעי ההצעה.

מ. ו ירשובסקי; אני מוכן לשמוע את דעת משרד הפנים אולם מבקש לקבל

את רשות הדיבור מיד לאחר מכן.

י. כהנא; האם אני צריך להתייחס להצעותיה של חברת-הכנסת

שולמית אלוני?

היו"ר א.ר. נחמיאס; לא. היית צריך לדאוג לקבל את החומר של הדיון

שהתקיים במליאת הכנסת, לא רק להשיב על דבריה

של חברת-הכנסת אלוני. אתה יכול להגיב על דבריה של חברת-הכנסת אלוני אולם היא לא

היתה היחידה שהציגה את הנושא. היו חמישה מציעים וניתנה על הצעתם תשובה. כל זה היה

צריך להיות מינה בפניך,- צריך לכבד את חברי הכנסת שאינם נמצאים כאן ואשר הציגו את

הנושא במליאה,

י. כהנא; אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, עיקרון הסוב-יודיצה

הועלה בדיון אחר בוועדה הנכבדה הזאת שאליה הוזמנו

ואני קיבלתי אז את דעת המשרד על-פי עצה משפסית. מאחר ואנו אולי לא כל-כך מוכשרים לדעת

כיצד להתייחס לעובדות חוקיות או לבעיות שהן לא בדיוק יכולות לגעת בסעיף 71, הזהירות

מחייבת לא להתייחס, עם כל הכבוד, לדיון בוועדה.

אינני אומר את דברי אלה כדי להתחמק מהנושא שעל

סדר-היום.

דיברתי על הצעתה של חברת-הכנסת שולמית אלוני

שאיננה נוגעת לדיון שתלוי ועומד בפני בג"צ

א. ורדיגר; אתה תומך בהצעתי.

בפרשת הכושים העבריים היה אותו "סיפדר".

אינני רוצה שתבינו אותי לא נכון ואני אומר שוב

כי אינני אומר את מה שאני אומר על-מנת להתחמק מהנושא. שר הפנים אמר את דבריו בכנסת

בצורה ברורה ואני יכול לחזור עליהם, אבל לא מעבר לזה.

אני בהחלט רואה מקום להתייחסות לדבריה של חברת-

הכנסת אלוני שאינם מועלים כאן זאת פעם ראשונה. אני יכול להשיב על הצעותיה כיוון שהן

אינן נוגעות לעניין שתלוי ועומד בבית-המשפט. האם אתם מוכנים לשמוע את תגובתי לכך?

היו"ר א.ר. נחמיאס; ברצוני להגיב על דבריך בצורה חברית. ידעת על

איזה נושא יתקיים כאן הדיון היום ויכלת לכתוב

מכתב ליושב-ראש הוועדה ולהסביר לו שאם תבוא לכאן ולא תוכל להתייחס לדברים יהיה לא

נעים לך ולא נעים לחברי הוועדה. אילו היית עושה כך אני בטוח שהיושב-ראש הקבוע של

הוועדה היה דוחה את הישיבה ואז לא היינו צריכים להטריח את חברי הכנסת ואת היועצים

רק כדי לשמוע שאינך יכול להביע דעה כיוון שאתה אנוס על-פי הפסיקה.



איל1 היית אומר קודם לכן שלא תוכל להסביר את

העמדה כיוון שהנושא תלוי ועומד בפני בית-המשפט הכל יכול היה לבוא על מקומו בשלום.

מדוע אתם עושים דבר כזה? אתם צריכים להבין שקיימת דרך ארץ כלפי נבחרי הציבור, לא

הרבה; קצת.

י. כהנא; לצערי הרב ההודעה על קיומה של הישיבה הזאת הגיעה

אלי רק אתמול.

י. גבריאל; הודענו על קיום הישיבה עוד לפני שבוע ללשכת השר.

י. כהנא; ברצוני להבהיר כי לא באתי לכאן כדי לפגוע במישהו.

אני חוזר ואומר שרק אתמול הגיעה אלי ההודעה על

קיום ישיבה זאת מלשכת השר ואתמול לא היה סיפק בידי לעשלת מה שהיושב-ראש אמר שהיה עלי

לעשות.

לא היתה לי כל כוונת פגיעה בחברי הכנסת.

אם אתם מוכנים לשמוע את התייחסותי לדבריה של חברת-הכנסת שולמית אלוני אני אעשה זאת

ברצון רב.

מ. וירשובסקי; אני מבקש לקבל את רשות הדיבור.

היו"ר א.ר. נחמיאס; בבקשה.

מ. וירשובסקי; אני סבור שאנו צריכים פעם אחת ולתמיד להשתחרר

ממה שקרוי סוב-יודיצה. כל מדינת-ישראל דנה בנושא

והמקום היחיד שמשותק לחלוטין מהעניין הזה היא הכנסת וועדותיה. זה אחד הדברים שמפריעים

לי מאד.

אנו צריכים להזהיר את עצמנו לבל נעשה פעולות

שיכולות להשפיע על בית-המשפט. התקיים דיון במליאת הכנסת, דיון פתוח, כל העתונים ציטטו

אותו וכל עם ישראל ידע ושמע על-כך. לעומת זאת הדיון בוועדה הרבה יותר מצומצם. אז

אם במליאת הכנסת התקיים דיון מלא, אפשר בוודאי לקיים דיון גם בוועדה.

איננו פוסקים האם הרישום שמשרד הפנים רוצה להנהיג

חוקי או לא חוקי. בשביל זה קיים בית-משפט.

לאור כל אלה אני מציע שהוועדה תקיים את הדיון

בנושא שעל סדר-יומה.

אם נציג משרד הפנים מרגיש שהוא מוגבל לתת תשובות

מלאות לשאלות שישאלו - נצטרך לקיים דיון שני או להסיק את המסקנות המתבקשות.

אילו הדיון הזה היה נקבע לעוד שבועיים - לא הייתי

מתרגש מכר, אולם כיוון שהתחלנו בדיון אינני מוכן לעבוד תחת תכתיבים של סוב-יודיצה.

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת ורדיגר.

א. ורדיגר; אם חבר-הכנסת מרדכי וירשובסקי ירצה להציע הצעה

לפיה ועדות הכנסת או מליאת הכנסת לא יתחשבו בסוב-

יודיצה אני אהיה הראשון שיתמוך בהצעתו זאת.

בנושא שעל סדר-יומנו אפשר לדון באיזו מסגרת שלא

תהיה; אולי בוועדת החוקה, חוק ומשפט, אולי בוועדת הכנסת. אולם עכשיו אנו נמצאים

במצב מסויים.

עוד בתחילת הישיבה הרגשתי שקיימת כאן אווירה

כזאת שלא תצא שום תועלת מהדיון שנקיים היום ולא בגלל שההודעה על קיום הישיבה הגיעה אל

מר כהנא מאוחר אלא כיוון שאין טעם לדון בעניין הזה היום. לא ניתן, בשום-פנים-ואופן,

להפריד את הנושא ממה שתלוי ועומד בבית-המשפט ואני אינני רואה כל אסון בכך אם הדיון

הזה יידחה.



קרה מה שקרה. הוועדה התכנסה. אפשר להתפזר או

לדון בנושא אחר.

היו"ר א.ר. נחמיאס; תורה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת בני שליטא.

ב. שליטא; אנו נותנים פרשנות לא נכונה לעניין של הסוב-

יודיצה. לא צריר לעשות מצל הרים הרים ולא צריך

להפסיק את כל הדיונים רק כיוון שנושא מסויים תלוי ועומד בבית-המשפט. אני יכול למצוא

מיליון תיקים שעניינם תלוי ועומד בבית-המשפט ובכל זאת דנים בהם. אם לא נעשה כך

כי אז לא נדון בשום דבר כיוון שתמיד תועלה טענה כי אותו עניין תלוי ועומד בבית-המשפט.

צריך לקיים את הדיון שלשמו התכנסנו. זאת וערה

של הכנסת ולא במקרה לא הוזמנו לכאן עתונאים. זאת ישיבה סגורה מטבעה. ועדת כנסת,

שהיא המחוקק, לא יכולה לנהל על נושא מסויים ויכוח?

היו"ר א.ר. נחמיאס; רשות הריבור לחברת-הכנסת עונה סולודר.

ע. סולודר; אין לי עדיין עמדה בנושא שעל סדר-היום.

היו"ר א.ר. נחמיאס; רשות הריבור לחבר-הכנסת שאקי.

א.ח. שאקי; ברצוני להצטרף לדבריו של חבר-הכנסת מררכי וירשובסקי

- רבר שקורה לעתים רחוקות. גם חבר-הכנסת שליטא

ביטא את הדברים באותה הרוח.

אינני מצדד בהפרדה בין הדבקים. הכל נחשב למיקשה

אחת ואי-אפשר לטעון טענה של סוב-יודיצה. מה שהציעה חברת-הכנסת שולמית אלוני - שייר

לעניין.

בקשר לטענה המושמעת של השפעה על בית-המשפט הרי

נכתבו כבר הרבה מאד דברים בנושא הזה ואם בית-המשפט לא הושפע מהם הוא גם לא יושפע ממה

שנקבע בוועדה הזאת.

אני מציע לקיים את הדיון שלשמו התכנסנו.

איננו דנים במקרה הקונקרטי של גבי מילר.

היו"ר א.ר. נחמיאס; תודה. אני מודיע שעל דעת רוב חברי הוועדה נקיים

את הדיון.

מר כהנא, האם אתה רוצה "להרחיב את היריעה" תור

כדי המגבלות שהטלת על עצמר?

י. כהנא; הבעיה ביסודה קשורה לגיורים שמבוצעים בחוץ-

לארץ כיוון שבגיורים שנעשים בישראל מי שעובר

מדת אחת לדת אחרת צריר לקבל תעודת המרת דת מראש העדה הדתית אליה הוא הסתפח, ולכן

אין כל בעיה.

אם אדם בא מחוץ-לארץ, טוען כי הוא יהודי, מציג

מסמר שנערר ונחתם על-ידי אנשים שאין להם מעמד רשמי -איננו מציג תעודה ציבורית, ממילא

אי-אפשר לרשום אותו. זה הצד הפורמאלי של הנושא. לעניין הזה יש גם צד ענייני.

אנו מקבלים מסמכי גיור מסוגים שונים, עשרות ומאות סוגים, ממאות מקורות וקיימת מגבלה

עניינית לבחון כיצד להתייחס לדברים הללו. יש תעודות שלפעמים אפילו לא כתוב בהם דבר.

ברצוני להזכירכם את פרשת גיורי שחקני הכדורגל.

בגלל ההתעקשות שלנו העניין הזה נפסק, הוכח מעל לכל צל של ספק כי מאחורי התעודות האלה

לא היה ולא נברא שום דבר. לא גיור ולא בן בנו של גיור.

מכאן שקיימת בעיה עניינית כיצד להתייחס למסמכים

האלה.



אני יכול להביא לכם דלגמאות בלי סוף בקטר דברים

שכל בר-דעת היה מתלבט מח לעשות בהם. מכל מקום התעודות הללו אינן ציבוריות.

נכון שחבר הכנסת יכול לומר שלפי חוק מירשם

האוכלוסין סעיף 19 אפשר, בהעדר תעודה ציבורית, לקבל ממשרד הפנים הודעה של אדם על פרס

מפרסי המירשם גם על-פי הצהרתו, אולם למשרד הפנים יש סמכות לחקור את הדבר.

אני יהודי כי התגיירתי וזה המסמך שבידי. איננו מדברים על מקרים שאנשים באים ואומרים:

אני יהודי. היו מקרים בהם אנשים באו ואמרו לנו שהם יהודים ואנו קיבלנו את הצהרתם.

האם דבר כזה מקובל על-פי ההלכה?

בנושא הזה אנו מסתמכים גם על החוק.

אני מבקש מחברת-הכנסת שולמית אלוני לא להפריע

באמצע דבריו של האורח.

לא יושב אתנו נציג של היהדות הרפורמית.

אני מבקש להפסיק את ההפרעות.

אינני מייצג כאן את היהדות האורתודוכסית או כל

יהדות זאת או אחרת אלא את משרד הפנים.

משרד הפנים נהג, במשך שנים, באותם מקרים שהיה בהם

קושי כפי שתיארתי, להציע שתי הצעות; א. לא לרשום דבר בפרטי הדת והלאום. במרבית

המקרים ההצעה הזאת התקבלה. היתה גם אפשרות אחרת, לבקש זאת יותר מאוחר. הוועדה הזאת

דנה בנושא הזה ונמסרו לה כל הפרטים בקשר אליו.

ב. אם אותו אדם עומד על דעתו, מבקשים ממנו תעודה

ציבורית. כיצד? הוא יכול לפנות לבית-דין רבני שהוא הגוף שמטפל בנושאים האלה ושיש לו

הכלים והסמכויות לכך. למשרד הפנים אין לא הכלים ולא הסמכות. או שאותו אדם יפנה לבית-

משפט מחוזי ויקבל פסק-דין הצהרתי. ידוע על כאלה שפנו לבית-המשפט המחוזי וקיבלו את

האישור האמור.

אנו איננו מבקשים שילכו לגיור אלא שיקבלו אישור

מבית-דין רבני או מבית-משפט מחוזי ואז התעודה שבידם הופכת להיות ציבורית.

זה המקום בו אנו עומדים. כמובן שאינני יכול

להתייחס לתצהיר התשובה הספציפית בקשר המקרה הקונקרטי ואני מציע לחברי הוועדה, ביושר,

אחת משתים; אם בג"צ יפסוק שמה שמשרד הפנים מציע לא חוקי - אז אין מה לדון בעניין.

אם בג"צ יאשר את הנושא - אז העניין הזה יהיה פתוח לדיון ולהצעות.

ברצוני למסור לכם כי נשקלו גם חלופות אחרות

וכי משרד הפנים איננו סבור שההצעה הספציפית הזאת היא ההצעה הטובה ביותר. בנסיבות

המיוחדות ההצעה הזאת היא הרע במיעוטו.

מה הן ההצעות האחרות?

גם הם דנים בהן. יש דברים שאפשר "ללכת עליהם"

יחד.

קיימת הצעה פשוטה בתכלית שעליה דיבר שר הפנים

במליאת הכנסת, לשנות את סעיף 4ב' לחוק השבות.

קיימת בחינת הצעה של אי-רישום פריס הלאום לא רק בתעודת הזהות אלא גם במירשם.



להצעה הזאת יש גם יתרונות וגם חסרונות" אפשר לבתון כל מצעה. מכל מקום ההצעה

שהוצעה על-ידינו היא בבחינת הרע במיעוטו ואני אומר את דברי אלה לאחר שהנושא נבחן

ברמה המשפטית הגבוהה ביותר, קרי על-ידי היועץ המשפטי לממשלה"

היה צריך להביא לכאן את הנאום של יעקב שמשון

שפירא. גם הוועדה עצמה לא היתה מוכנה לדיון.

י. כהנא; . למשרד הפנים אין הכלים לבחון את הנושא והובאו בפניו

מקרים שונים. אני יכול לתת לכם דוגמאות

על צורות גיור שונות ומשונות.

לפי המצב החוקי להיום פריס האזרחות רשום בספח

של תעודת הזהות. הוא מופיע בקובץ מירשם האוכלוסין לגבי כל מי שרשום

אני מבקש לאפשר למר כהנא לסיים את דבריו.

י. כהנא; הצענו את מה שהצענו לבית המשפט. באשר לסעיף

הספציפי - עם כל הכבוד חלות עלי מיגבלות. אני

נחשב לעובד מדינה ואין לי חרויות מעבר לכך. אני מבקש שלא להתייחס קונקרטית לסעיף

הספציפי.

היו"ר א.ר. נחמיאס; תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת וירשובסקי.

מ. וירשובסקי; אני מבין שההסדר החדש המוצע הוא הסדר שמשרד הפנים

רוצה להנהיג אותו ושהוא נעשה על דעת היועץ המשפטי

לממשלה. אני מבקש שמר כהנא יתקן אותי אם אני טועה.

י. כהנא; נכון; אינך טועה.

מ. וירשובסקי; מה שהיה ברצוני לומר הוא שאתם אינכם פונים מרצונכם

החופשי לבג"צ. רציתם להנהיג הסדר שהותקף בבג"צ.

המגמה שלכם היתה לעשות את ההסדר שאזרח מסויים לא היה מרוצה ממנו.

ברצוני להזכירכם כי מדובר בתעודת זהות של אזרחי

מדינת-ישראל ולהוסיף שלא בכל מדינות העולם יש תעודת זהות. בגלל אילוצים רבים הנהגנו

לא רק שתהיה תעודת זהות אלא גם שכל הזכרים ישאו אותה. מדובר על מסמך מזהה שנועד

לצרכים שונים ותו לא. כל הכנסת אלמנט שאיננו שייך לזיהוי פסול ואסור לעשותו.

אני מסכים לכל הגישה הפילוסופית של חברת-הכנסת

שולמית אלוני ואני תומך במגמה שהיא הציגה אולם לפני עומדת בעיה; עד תמול שילשום

כתבנו בתעודת הזהות מספר שנים ניכר את המלה: יהודי, או משהו אחר, ואת הפריט לאום.

עכשיו אתם מבקשים להוסיף לצרכים שאינם לצרכים של תעודת הזהות את נושא הגיור.

במדינת-ישראל קיים ויכוח על בעיית הגיור והעניין

הזה ידוע גם לי וגם לכם. נושא זה איננו שייר לתעודת הזהות של אזרחי המדינה והכנסתו

לתעודת הזהות הוא דבר פסול מעיקרו.

אינני נכנס בדברי לשאלה האם הנושא חוקי או

שאיננו חוקי. מה שאני אומר הוא שמבחינה ציבורית העניין הזה פסול.

מר כהנא בא אלינו ואומר שיש לו הצעה לפיה הוא

ישאל אדם אם הוא לא רוצה שהנושא הזה ירשם - אז הוא לא ירשם. אילו היתה הוראה חוקית

שלא רושמים - ניחא. אבל לשאול, ושאנשים יחליטו כך או אחרת, אז עצם אי-הרישום יהא

בגדר אפליה. מכאן שמכניסים אפליה בין אזרחי המדינה כאשר נותנים להם אפשרות להחליט

כף או אחרת.

אני חוזר על דברי ואומר כי תעודת הזהות היא

מסמך מזהה פורמאלי ביותר ואם ניכנס להבחנות דקות ונגיד שזה יהודי שהתגייר, אין כל

סיבה פורמאלית-משפטית אם זה מותר שמחר לא יאמרו; התגייר לפי ההלכה או לפי רב רפורמי



או בכנסיה מורמונית, אז לאן נגיע? אני שואל את שאלתי זאת לא מהזווית המשפטית-

פורמאלית אלא מנקודת ראות אזרחית של קיטוב העניין שיש בחברה שלנו. אנו נעזרים

בתעודות של מדינת-ישראל שאין להן כל קשר עם השתייכותו של יהודי לזרם זה או אחר

ואנו רק נסבר את הנושא. ניצור רק עוד קיטוב ועוד מערכת של התמודדות בין הזרמים

השונים ביהדות. לא החילונים צריכים את זה וגם לא הדתיים. זה איננו נחוץ.

אילו היו מסבירים לי שצריר להכניס את הפרט הזה

אפשר היה להתווכח לגופו-של-עניין אבל העניין הזה נחוץ לצורך הוויכוח האם להכניס מישהו

כיהודי או לא יהודי ובנושא הזה תעודת הזהות איננה "משחקת" כל תפקיד.

קיימת מערכה על רובד אחר לגמרי אבל שם הוויכוח

לגיטימי; כאן לא.

אם יסכימו לרישום הזה יבואו אחר-כך, ואני שמעתי

שהיה נסיון מצד אנשי משרד הפנים לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להגיד: גיור על~ידי

רב רפורמי, אבל הוא סרב לאשר זאת.

זמיר?

מ. וירשובסקי; חריש. כיוון שכך אני חושש מכר שאנו נמצא עצמנו

בתחילת תהליך שצריך להפסיק אותו באיבו. גם

חוגים דתיים וחוגים דתיים מאד התקוממו נגד דבר כזה שרק מביא קיטוב ופילוג בעם.

אם הללו מתנגדים לפעולתו של שר הפנים על אחת כמה וכמה חוגים פחות חרדיים. אתם צריכים

להבין כי הדרך הזאת היא דרך מסוכנת ביותר.

השאלה אם הנושא הזה חוקי או שאיננו חוקי איננה

מעלה אף איננה מורידה אבל מבחינה ציבורית אנו מופקדים על הבעיה ואומרים שצריך לפסול

את הרישום הזה.

היו"ר א.ר. נחמיאס; אני מבקש מכל מי שיקבל את רשות הדיבור לקצר בדבריו

כדי שנספיק למצות את הדברים. רשות הדיבור לתבר-

הכנסת שאקי.

א.ח. שאקי; את דברי הבעתי באריכות בספר.

שופטי בית-המשפט העליון, בהרכבו המלא, אמרו לממשלה

לאום, ולשחרר אותנו מן המעמסה הכרוכה בכך. הממשלה הגיעה למסקנה כי

היא איננה יכולה לעשות זאת כיוון שחשוב שתצויין דתו ולאומיותו של אדם החי בישראל

כיוון שאנו מדינה יהודית שהיהודים הם המרכיב הראשון במעלה ולכן הפריט הזה צריך להיות

מצויין כדי שנדע שיש רוב יהודי במדינה.

כולם רואים במדינת-ישראל מדינה יהודית

מדינת היהודים.

מדינה יהודית.

היתה החלטה של האו"ם

מדינת ישראל היתה קמה גם אילו האו"ם לא היה קיים.

"אנו מקימים בזה מדינה יהודית היא מדינת-ישראל".

הכרזנו שזו מדינת העם היהודי. כל מי שחתם על

אנו מכריזים בזה על הקמת

מדינה יהודית היא מדינת-ישראל.

מדינה יהודית בארץ-ישראל היא מדינת-ישראל.

אגרנט, מי שהיה נשיא בית-המשפט העליון, אמר

פעם שלפני שמדינת-ישראל היא מדינה דמוקרטית

ולפני שהיא בעלת כל התכונות שמופיעות בסוף מגילת העצמאות, היא מדינה יהודית. אגרנט

הדגיש שאם אתה נוטל את האלמנט הזה ~ אין שום דבר. מדינת-ישראל היא קודם לבל מדינה

יהודית.

לאום. מי שהציע שיהיה כתוב:

דת, לאום, אזרחות ~ היטיב להבחין בין הדברים. אזרחות זה מושג משפטי טהור. זיקה

בין אדם למדינה. לאזרח צרפתי יש קשר למדינת צרפת.

הדרוזים במדינת-ישראל, המוסלמים במדינת-ישראל,

הצ'רקאסים והנוצרים על כל פלגיהם הם ישראלים ; בעלי אזרחות ישראלית.

כאשר קבעו דת ולאום קבעו מושג ביניים ואני

מוצא שהמושג המתאים לו ביותר הוא האתניות; השתייכות של קבוצת בני-אדם וההוכחה הטובה

ביותר היא שגם כאשר אנו איננו מדינה, היא עדיין קיימת. ברית-המועצות

ברית-המועצות איננה דוגמה טובה.

בברית-המועצות כותבים לגבי יהודי שהוא עברי.

יש לאום, יש אזרחות ויש דת. באה ממשלת-ישראל

ודוחה את ההצעה.

אני מבקש מחברת-הכנסת שולמית אלוני לאפשר לחבר-

הכנסת שאקי לסיים את דבריו ולא להפריע.

בשעתו ההצעה נפלה. ממשלת-ישראל אחראית על מדינת-

ישראל ועל הממשלה, ניהולה ועתידה, והיא הגיעה

למסקנה שזכותו היהודית של אדם בישראל הוא מרכיב שיש לשאתו בגאווה. יש בכך מן ההיבט

החינוכי, הבטחוני והמדיני. אין להתעלם מכך.

לא ראיתי שהבטחון השתפר בעשור האחרון. אנו

נמצאים בעיצומו של מאבק על הבטחון ואותן סיבות שהועידו לצורך ציון הלאום מוסיפות

להתקיים.

יהודי, מבלי

התגייר? הלכתי לשר הפנים ביום שקראתי על הגשת התצהיר ואמרתי לו

שהוא טועה או שהוא הוטעה,

בהלכה עצמה יש עצה טובה והיא שלא להזכיר לגר

שהוא גר. אני משוכנע שאין כאן עניין להתגרות באזרחים. מדובר על עניין הומאני;

מוסרי. יש סיפורים מה קרה כאשר הזכירו למישהו את עברו בשעה שהוא רצה להשתחרר מעברו.

מכל מקום נחכה ונראה מה שבית-המשפט העליון יחליט.

לגופם-של-דברים; לתת עצה גלובאלית-ליבראלית

אני גר - לקבל את דבריו, זה כאילו אנו אומרים שכל מסמך הוא חוקי

לרבות מסמך מזוייף.

תודה, רשות הדיבור לחבר-הכנסת ורדיגר"

חבל שחברת-הכנסת שולמית אלוני איננה נמצאת כאן.

ועדת החינוך והתרבות ישבה על המדוכה כאשר בתקופת

העליה הגדולה מפולניה או מברית-המועצות היתה לנו בעיה קשה ביותר. מי שמכיר את

המדיניות הדמוקרטית של מזרח אירופה ואת הצדק ואת האמת שלה יודע שהגיעו משם עולים עם

תעודות מזוייפות. אינני מדבר על גיור; שם אין תעודות גיור. ועדת החינוך והתרבות

של הכנסת דנה בסוגיה מה לעשות עם כל אותם דוקטורים, פרופסורים, טכנאים והנדסאים

שהגיעו עם תעודות מזוייפות?



אני מכיר אדם מברית-המועצות שהגיע לארץ כעולה

חדש עם תעודת פרופסורה. אני מכיר את אותו אדם מברית-המועצות ויודע כי הוא למד

שנה אחת כטכניון כסשקנס. לכאן הוא הגיע עם תעודת פרופסורה והפר להיות מנהל מחלקה

באחד מבתי-החולים הגדולים בארץ. היו צריכים לפסול מאות תעודות.

תעודה המוכיחה על השתייכות לעם יכולה להינתן

צ'יק ציק כאשר על תעודות של מהנדסים או פרופסורים ועדת החינוך והתרבות של הכנסת

ישבה ודנה והקימה ועדות אחרות שטיפלו בנושא. לאום זה כלום? חבל לי שחברת-הכנסת

שולמית אלוני איננה נמצאת כאן ולכן היא לא שומעת את הדברים. אני יכול להמציא לכם

את כל הפרוטוקולים על הישיבות שהתקיימו"

לגבי התצהיר של גיור של משרד הפנים שעליו אמר

מר כהנא כי זה הרע במיעוטו היה ברצוני לומר כי הוא היה צריך להשמיט את המלה: במיעוטו.

זה רע.

כל מי שמביא מסמך הוא למעשה יהודי. נותנים

לגיור הרפורמי לא רק פתח אלא שהוא מקבל אישור רשמי מאת מדינת-ישראל.

ברצוני לעבור עתה להצעתה של חברת-הכנסת אלוני.

מה היא מציעה? חברת-הכנסת אלוני דיברה על-כך שהיא מחלקת את היהדות ליהדות דתית-

אורתודוכסית וליהדות חילונית-ציונית-ציבורית. מה עושה פה היהדות החילונית-ציונית?

היא מציעה לבטל את חוק השבות שהוא חוק ציוני.

קמה מדינה יהודית על-פי חזונו של בנימין זאב

הרצל ויש לכל יהודי מכל רחבי העולם אפשרות לבוא אליה לפי חוק השבות. אז אומרים:

זה חוק ציוני. היהדות האורתודוכסית איננה ציונית ולא לאומית. מה בקשר אלה שרוצים

לבטל נקודה מסויימת בחוק השבות שזה יסוד הקמת המדינה? אם לא יבואו לארץ יהודים לא

תהיה לנו מדינה יהודית. אני מתפלא מאד על הדברים האלה.

כל הוויכוחים והדיונים והתיקונים על ביטול

הלאום, דת, כן לרשום בספח או לא לרשום בספח - כל הפתרונות האלה אינם פתרונות.

אם אנו רוצים שהמדינה שלנו תהא מדינה יהודית אנו יכולים לעשות זאת רק בדרך אחת;

על-ידי תיקון חוק השבות, שיאמר בו: גוייר כהלכה, ולדעת כי זה הגיור היחידי שנותן

את הגושפנקא לכל מי שרוצה להיות יהודי. אם אדם לא גוייר כהלכה הוא אף פעם לא יהיה

יהודי ואת הבעיה הזאת אף פעם לא נפתור.

רשות הדיבור לחברת-הכנסת עדנה סולודר.

על אף כל הדיון שאנו מקיימים נשארתי עדיין קשת-

הבנה. אני מבינה שקיים ויכוח על שני דברים;

על חוק השבות ועל גיור כהלכה. אם כך צריך לקיים דיון במליאת הכנסת, לא בדלת האחורית.

כל שנה מנסים להעלות את הנושא הזה אולם הוא לא מתקבל. יכול להיות שיבוא יום והוא כן

יתקבל.

ביקשתי לקבל את דבריו של יעקב שמשון שפירא.

עד היום לא נרשם ליד המלה: יהודי, שום דבר,

חבר-הכנסת שאקי הזכיר לנו שאסור להזכיר לגר שהוא

גר אז מדוע פתאום נזכרים בכך? פתאום התעורר צורך לרשום על-ידי המלה: יהודי, שהוא גר

או שאיננו גר? זה לא נראה לי. אינני תופשת זאת.

יש לי כל הכבוד למציעים והרצון שלהם לגיטימי

יחד עם זאת יש להוסיף בהקשר הזה כי כל שנה יש רוב יותר גדול שמתנגד להצעתם.

אי-אפשר להכניס הצעה כזאת דרך הדלת האחורית,

באמצעות תעודת הזהות. זה איננו מקובל עלי ואני מתנגדת לכך.



היו"ר א.ר. נחמיאס; רשות הדיבור לחבר-הכנסת בני שלטא.

ב. שליטא; דעתי בקשר חלק השבות ידועה. אני תומך בגיור

כהלכה. אני סבור כי דת ישראל איננה ניתנת

לחלוקה. יש דת אהה ופולחן אחד לעם ישראל ולא כל אחד יעשה יהדות לעצמו. נקודה.

אני אומר את דברי אלה בצורה המפורשת ביותר בלי שאני איש השומר על תרי"ג מצוות.

יחד עם כל זאת לא נראה לי החידוש הזה של גיור

שרוצים להכניס לתעודת. הזהות. לא זה המקום להכניס דבר חדש. אני בטוח שמר כהנא,

סמנכ"ל משרד הפנים, לא החליט על-כך. זאת בוודאי מדיניות המשרד; מדיניותו של שר

הפנים, שיש בה כדי להוסיף מדנים, לא להביא תועלת.

אם נתחיל לרשום איזה גיור אדם עבר הרי שמישהו

ידרוש שיירשם שם הרב שגייר את אותו אזרח. אפשר להגיע לאבסורדים בנושא הזה.

מקובל עלי שהיהדות הדתית נאבקת על גיור כהלכה

אולם תעודת הזהות איננה מקום לעריכת החשבונות.

לאום, אני מאחל שנגיע לשנות אלפיים,

לחזון נביאי ישראל, ואז אפשר יהיה למחוק את הלאום

ש. אלוני; מה זה שייר לחזון נביאי ישראל?

ב. שליטא; היום, בתנאים המיוחדים בה מדינת-ישראל נמצאת,

כאשר היא לוחמת על עצמאותה, צריך לציין את הלאום.

זה איננו מזיק; רק יכול לעזור לכוחות הבטחון לברר במהירות דברים.

א. נסראלדין; מספיק לרשום דת.

צ. ענבר; הדת איננה רשומה בתעודת הזהות.

ב. שליטא; משהו צריך להיות רשום.

א. נסראלדין; עדיף שתרשם דת.

ב. שליטא; ייתכן שכן. מכל מקום עדיין לא הגיע הזמן לימות

המשיח שאנו נמחק את המלה; לאום, בתעודת הזהות.

אבל להחליט להכניס בדלת האחורית את נושא הגיור?

יהודים טובים, תאבקו על זה בדרכים שלכם אבל לא

מתור חעודת הזהות.

ועדת הפנים של הכנסת צריכה לצאת מכאן עם החלטה

מפורשת, המלצה מפורשת, שהיא סבורה שאין מקום לרשום את עניין הגיור בתעודות הזהות.

יחד עם כל זאת עלי להוסיף ולומר כי נושא הגיור קרוב ללבי.

היו"ר א.ר. נחמיאס; תודה. רשות הדיבור למר חפר.

ש. חפר; כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת נכבדים, אורחים,

אני נלחם למען התיקון של גיור כהלכה. לפני

שלוש-עשרה שנה הגשתי לוועדת הפנים של הכנסת שלושת-אלפים שמות של יהודים שנרשמו

כיהודים למרות שהם לא היו יהודים ולא נעשה כל נסיון, למרות שזאת עבירה על החוק

ע. סולודר; איר הגעת לשמות האלה?

ש. חפר; אהיה מוכן למסור לר את הפרטים.



במקום לגנות אותנו צריך היה לגנות את מי

שעבר על החוק. מכל מקום לא נעשה כל נסיון להעמיד אף אחד מאלה למשפט.

כמנהל מוסד חינוכי הגיעה אלי בת שלמדה אצלי

ארבע שנים ורק אחר-כך התברר לנו שהיא איננה יהודיה. כל יום ראשון היא היתה נעלמת

ונוסעת לכנסיה בחיפה. גיירנו אותה והיא נישאה אבל יכול היה להיות מקרה כזה שלא

היינו מגלים שהיא איננה יהודיה והיא, כמי שלמדה אצלנו, יכלה להינשא לבן ישיבה

ולהכשיל אותו. לרמות מישהו זאת עבירה.

התפלאתי לשמוע מפיו של מר כהנא שכאשר מישהו

מכריז שהוא יהודי אין בודקים את דבריו.

יש כללים שקובעים כיצד נותנים אישורים לאנשים.

רבנים שמגיירים יכולים להיות כאלה שאינם יודעים אפילו אות עברית אחת? אדרבא, יבואו

ויוכיחו שיש להם ידע בתחום ההלכה ואז אנו ניתן תוקף לתעודות שהם מנפיקים.

מדוע יותר גרוע רב מהנדסאי? אני יודע לא רק

מרוסיה. אנשים קנו דוקטורט בחמש-מאות דולר בארצות-הברית" אני יודע שאנשים בדרג

בכיר מאד במדינה עשו זאת.

לגבי תעודה ציבורית צריך שתהיה אמינות, כך גם

לגבי תעודת גיור.

משרד הפנים עשה משגה גדול ביותר. כיהודי ניצול

השואה אני יכול לספר לכם על יהודים שסרבו להציל עצמם כיוון שלא רצו לשאת תעודה שהם

נוצרים ואינני נכנס כאן לסוגיה האם זה היה מוצדק או לא.

למושג הזה יש קדושה. בסיפור על חנה ושבעת בניה

מסופר שהציעו לצעיר הבנים להרים טבעת וכך להשתחוות למלך יוון אולם במקום זה הוא העדיף

למות. זה סיפור או צו? אז לאחר כל זה להוסיף על-יד המלה: יהודי, גוייר?

מועצת הרבנות הראשית יצאה בכל החריפות נגד

העניין הזה ואם מישהו רשאי לקבוע בנושא הזה הרי זאת מועצת הרבנות הראשית שהיא נגד

התיקון.

אנו מתנגדים לתיקון. גיור הוא אקט הילכתי.

יכול להתעורר אחר-כך ויכוח מי רב ומי לא רב. נתקן את חוק חשבות ואחר-כך יתעורר וויכוח

מי רב ומי לא רב?

ע. סולודר; מה שאני טוענת הוא שצריך להכניס את הנושא הזה דרך

הדלת הראשית, לא בדלת האחורית.

ש. חפר; אנו מעוניינים להכניס אותו דרך הדלת הראשית.

אני חוזר ואומר כי גיור הוא אקט הילכתי.

אנו מתנגדים להצעה.

כל מה שהיה צריך להאמר בסוגיה הספציפית והמיוחדת

הזאת נאמר על-ידי החברים. לא הרחבנו את היריעה

ולא יצאנו מהמעגל שהצבנו לעצמנו, וטוב שכך עשינו.

החברים היו זהירים בדבריהם וחכמים בהתבטאויותיהם

והם לא סטו מעניין הטוב-יודיצה.

התגבשה בינינו דעה כי יש להשאיר את הנושא כפי

שהוא היה נהוג מקודם

א. ורדיגר; ולתקן את חוק השבות כהלכה.



היו"ר א.ר. נחמיאס; אילו הנושא הזה היה על סדר-היום זה היה דבר אחר.

על סדר-יומנו קיימת בעיה אחת ורק היא.

החברים הסבירו את הנושא שעל סדר-יומנו גם

מבחינה מוסרית ותודה לאל שבמקרה הזה גם הדת וגם המוסר הולכים יחד.

שני המושגים האלה תמיד יחד.

היו"ר א.ר. נחמיאס; אני מקווה שהסיכום שלי לישיבה יהיה על דעת כל

חברי הוועדה. אני מציע שנסכם כך שלאחר שקיימנו

דיון בהצעה שהונחה על סדר-יומנו מטעם חברי-הכנסת: מרדכי וירשובסקי, יאיר צבן, מאיר

כהן-אבידב, שולמית אלוני וגאולה כהן בעניין רישום המלה: גר, בתעודת הזהות אנו מחליטים

שאיו לשנות את הרישום בתעודת הזהות בפרטי דת ולאום. יש להשאיר את המצב כמקודם.

הוועדה סבורה שאין להזכיר לגר שהוא גר לא רק

מטעמים המעוגנים במסורת הדתית אלא גם מטעמים אנושיים.

אם הניסוח שלי מקובל עליכם זאת תהיה החלטת

הוועדה.

א. ורדיגר; לדעתי הסעיף האחרון מיותר. הסברנו את הנושא.

היו"ר א.ר. נחמיאס; אתה רוצה למחוק את העניין הדתי?

א. ורדיגר; החלק הדתי נמצא כבר בקטע הראשון של הסיכום.

היו"ר א.ר. נחמיאס; הוועדה סבורה שאין להזכיר לגר שהוא גר לא רק

מטעמים המעוגנים במסורת הדתית אלא גם מטעמים

אנושיים.

א.ח. שאקי; זה מספיק.

צ. ענבר; הפרטים שמופיעים בתעודת הזהות הם פרטים שנקבעים

בתקנות באישור ועדה של הכנסת.

הישיבה הסתיימה בשעה 10.40