הכנסת האחת עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 184

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

מיום ב' כ' באב התשמ"ו - 25 באוגוסט. 1986 בתל-אביב, בשעה 14.00

חברי הוועדה; מ"מ היו"ר ע' עלי

מ' וירשובסקי

ת' זיאד

ע' סולודר

ב' שליטא

מוזמנים; מ' אלמוג - מנכ"ל מרכז השלטון המקומי

מ' ברכה - מרכז השלטון המקומי

י' כהנא - יו"ר ועדת מים, מרכז השלטון המקומי

ד' בן-כנען - דובר מרכז השלטון המקומי

ד"ר ע' אבני - ראש שרותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

ר' הלפרין - משרד הבריאות

יי צמח - נציב המים

צ' גרינולד - נציבות המים

א' מאיר - משנה למנכ"ל חברת מקורות

מ' אבנון - מנהל מינהל למשק המים ברשויות המקומיות

ש' שמש - משרד הפנים

צ' ענבר

מזכיר הוועדה; י' גבריאל

ש' צהר

סדר היום ; צמצום אספקת המים,



צמצום אספקת המים

היו"ר ע. עלי;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הסעיף הראשון שעל סדר יומנו הוא

צמצום אספקת המים ב-17 רשויות מקומיות. הנושא הזה הועלה לדיון בעקבות החלטה

של חברת מקורות לצמצם אספקת המים למספר רשויות מקומיות בימי קיץ המים כמו

אלה הפוקדים אותנו.

הנושא השני שעל סדר היום שלנו דן בזיהום מי שתיה, והוא הועלה לדיון

ביוזמתה של חברת הכנסת עדנה סולודר.

אנחנו נתחיל, כמובן, בסעיף הראשון. כל הידוע לי, ואני מניח שגם לחברי

כנסת אחרים, בקשר לצמצום אספקת המים למספר רשויות מקומיות ידוע לי מתוך קריאה

בעתונים ודיווחים ברדיו ובטלוויזיה. על פי הדברים ששמעתי אני מניח שישובים

אלה חרגו מכמות המים שהיו צריכים לצרוך. ומשום כך צומצמה אספקת המים לישובים

אלה למספר שעות, דבר שגרם סבל רב לתושבים של הישובים האלה,

על פניו יש במעשה הזה משום הענשה קולקטיבית, והדבר נעשה דווקה בימים

חמים ביותר, כאשר הילדים נמצאים בחופשה השנתית שלהם. לדעתי יש בזה הענשה

קולקטיבית לא מוצדקת. גם אם על פני הדברים רשות מקומית מסויימת לא נהגה במלוא

העוצמה על מנת לשמור על חסכון במים, או שעיריה מסויימת לא עשתה כל מה שאפשר

היה לעשות כדי לחסוך במים בתחום שיפוטה, גם אז אין הצדקה בהענשה קולקטיבית של

התושבים על ידי סגירת מי השתיה שלהם. כאשר סוגרים את אספקת המים למספר שעות

לישוב מסויים. הרי ברור שהדבר הזה גורם סבל רב לתושביו.

על פי הנאמר בעתונות אפשר ללמוד שהדבר הזה יצר מצב אבסורדי ביותר,

כאשר כתוצאה מסגירת המים בוזבזו מים רבים כיוון שהתושבים הצטיידו במים, מילאו

כל כלי ומיכל שהיה בבית, וכאשר המים שוב התחילו לזרום בברזים הם לא ניצלו את

המים שאגרו, אלא בזבזו אותם או שפכו אותם.

אני רוצה שיהיה ברור לכולם כי חברי ואני איננו מתנגדים לחסכון במים.

כולנו בעד חסכון במים, כולנו בעד נקיטה בכל האמצעים האפשריים על מנת להביא

לחסכון במים. אנחנו בעד חיפוש כל הדרכים המתאימות להגברת המודעות בדבר הצורך

בחסכון במים, וכולנו מוכנים להרתם לנושא הזה בצורה הרצינית ביותר. שמעתי

מחברי ראשי הערים שהרשויות המקומיות אכן חסכו בחודשים אפריל - מאי 7,5% בצריכת

המים. האווירה הציבורית שנוצרה סביב הנושא הזה אינה מצדיקה הפסקת אספקת המים

למספר רשויות מקומיות.

אנו מבקשים על כן לדעת מדוע צומצמה אספקת המים ל-17 ישובים, מה גם

שמשרד הבריאות טען שלדבר הזה יש השלכות בריאותיות חמורות, כי הפסקת אספקה

המים למשך מספר שעות גורמת לזיהום מי השתיה בגלל תהליכים שונים בצינורות

המים הנגרמים בעקבות הפסקת אספקת מים וכו', וגם זה דבר הגורם בתהליך הסופי

שלו לבזבוז במים.

האם אתם חושבים שיש הצדקה לענישה קולקטיבית מהסוג הזה, שהרי יש לראות

בזה הענשה קולקטיבית. והאם אינכם חושבים כי כתוצאה מסגירת המים נגרם למעשה

בזבוז מיותר של מים? האם אינכם סבורים שהמשקעים שנוצרו בצינורות המים בתוצאה

מהפסקת אספקת המים השיגו למעשה את ההיפך ממה שכולנו רוצים להשיג? שהרי

כולנו מאוחדים בדעה שאכן צריך לעשות הכל כדי לחסוך במים.

לפני שאני מוסר את רשות הדיבור למר צמח אני רוצה להודיע כי ישיבה

זו היא ישיבה פתוחה. אני רוצה להודות לכל הנוכחים כאן היום על שבאו להשתתף

בישיבה שדנה בנושא חשוב כל כך, ואני מקווה שבסוף הישיבה נוכל להגיע לסיכום

נאות של שני הנושאים שיידונו כאן.

ברשותך. אדוני היושב-ראש, אחלק אח דברי לשלושה חלקים, ראשית. המצב בר

אנו שרויים קחה, אני בטוח שכל הנוכחים באן מכירים בחומרח המצב הנוכחי

ומודעים למשבר הקיים במשק המים שלנו, אבל לא יזיק אם אוסיף שניים אר שלושה

מספרים שיבהירר אח התמונה. סך הכל של כמות המים העומדת לרשותנו ושאנחנו

יבולים להשתמש כה מבלי לגרום להשחתת המקורות היא בסביבות 1 מליארד ד-750 מליון

קוב מים, בשנה שעברה צרכנו מעל ל-2 מליארד קוב מים,

בתוצאה מסדרת שנים שחונות הגענו למצב של דלדול במאגרי המיס שלנו,

לפני 8 חודשים בערך הגענו למסקנה שלא ניתן להלחם בדלדול הזה על ידי פיתוח

מקורות נוספים בלבד, אלא שיש צורך לעצור את הצריכה ההולבת וגואה כמיס גם

בעיר וגם בחקלאות,

המוסדות המוסמכים דנו בכל ההשלכות האפשריות של הנושא, ולאחר מבן הביאו

את הנושא בפני הממשלה, הממשלה הסמיכה את שר החקלאות לקבוע משטר של קיצוץ

בהקצבות המים במדינה, הקיצוץ שעליו הוחלט היה בסביבות 160 עד 170 מליון קוב

מים בחקלאות ו-40 מליון קוב מים בצריכה העירונית, הותלט שאין מקצצים בהקצבת

המים לתעשיה, התעשייה שלנו צורבת בין 100 ל-110 מליון קוב מים בשנה, בך שהקיצוץ

במגזר הזה אינו משמעותי, מצד אחד, ועלול לגרום נזק ניכר, מהצב השני, הוחלט על כן

לא לקצץ בצריבת המיס בתעשיה,

הצריכה העירונית הכוללת במים מגיעה ל-400 עד 420 מליון קרב מים,

והוחלט לקצץ באן ב-10%, וכפי שאמרתי כבר הוחלט לקצץ בחקלאות 170 עי 180 מליון

קוב מיס בשנה זו, למעשה קיצצנו בחקלאות 150 מליון קוב מיס ברישוי, אבל היות

והורדנו את הזמניים ואת החד-פעמיים הורדנו למעשה בחקלאות 170 מליון קוב מיס,

אם ישאלו אותי אם הקיצוץ הזה מספיק או אינו מספיק, והאם אני יבול

לראות את המצב לקראת השנה הבאה בטוב יותר. כמרגיע יותר, כי אז תהא תשובתי

שלילית, אני יודע שאפילו קיצוץ זה ואפילו פיתוח מוגבר של מקורות חדשים לא

יאזנו את המקורות עם השימוש במים, ידוע לי שאפילו פיתוח מוגבר של מקורות מים

נופסים לא יפתור את הבעיה לשנה הבאה, ידוע לי גם שהשנה ירדנו במתכוון אל מתחת

לקו האדום במפלס של שלושה המאגרים העיקריים שלנו, ובבל זאת לא הלכנו בכיוון

של קיצוץ יותר גדול היות ורצינו לשמור על אמינות המערכת ולא להכניס

אנדרלמוסיה ובהלה, שסופם מי ישורנו, לכן אמרנו שהשגה נקצץ ב-230 או 225

מליון קוב מיס, ולא יותר,

אם אנחנו נצליח במהלך הראשון הזה, אז לקראת השנה הבאה נעשה קיצוץ גדול

יותר. זו היתה המדיניות, זו היתה המטרה. כל הסערה הציבורית שקמה סביב וזנושא

הזה לא היתה מוצדקת, לדעתי, ולא תרמה במאומה לפתרון האמיתי של הבעיה, כי צריך

להיות ברור לכולם שאנחנו חייבים לבצע את המדיניות הזאת ולשמור עליה, הויכוח

הגיע עד לממשלה,והממשלה החליטה על קיצוץ של 210 - 200 מליון קוב מיס. הוצאר

תקנות לשעת חירום. ובמסגרת תקנות אלה הפעלנו את מדיניות הקיצוצים,

במאמינים בני מאמינים ציפינו כל הזמן שאולי ירחס ה', שאולי יהיו גשמיס

רביס בחודשים ינואר ופברואר וכוי. אבל כאשר כלו כל הקיצין והגשם לא ירד

נאלצנו לבצע אח הקיצוצים, הקיצוץ במתכונתו הרגילה זה ענין של 5 חודשים, לכן

נאלצנו לפעול במסגרת של תקנות לשעת הרום.



הבה נראה פה המצב בתחום הזה ב-4 החודשים האחרונים, מהאחד באפריל ועד

ל-30 ביילי. בחודשים אלה הצלחנו לחסוך, על ידי מדיניוח של קיצוץ, כמות של

108 מליון קוב מיס מחוך הבמות המחוכננת של 220 מליון קוב מיס, העובדה שחסכנו

כ-110 מליון קוב מים בחודשים האלה אינה מבטיחה אח החסכון המקווה של 220 מליון

קוב מיס, כי בחודשי החורף צורכים פחות מיס,

בחחילח חודש מאי אמנם ירד קצת גשם בארץ, וזה הביא לחסכון מסויים בחלק

החקלאי, גס מזג אוויר נרח הביא לחסכון במיס בחקלאות, אבל אני רוצה להסביר לכס

כי אף טיפה אחת מהגשמיס שירדו בחודש מאי לא הגיעה למאגרי המיס שלנו, האדמה

היתה כל כך יבשה והשדות היו זקוקים כל כך למים, כך שהגשם היה בבחינה השקייה

טובה של השדות, אבל לא השפיע על המאגרים שלנו, אני חוזר איפוא ומציין כי מאז

חודש אפריל השנה ועד סוף חודש יוני חסכנו כ-110 מליון קוב מיס,

הקיצוץ בחקלאות היה ב-10%, אף כי הקיצוץ לא היה שווה אצל כולס, ניתוח

התמונה מצביעה על כך שבחקלאות החסכון הריאלי היה של 19%, לעומת זאת הקיצוץ

בעיר נע סביב 4.5% בלבד, כלומר פחות מהקיצוץ ברישוי, בחקלאות חסכנו הרבה יותר

מהקיצוץ ברישוי, ובערים, לעומת זאת, היה חסכון קטן ביותר, וכשאני מדבר על

חסכון בצריכת המיס בעריס אני מתכוון לצריכה כחודשיס מסויימים השנה בהשוואה

לצריכת המים באותם חודשים בשנה שעברה, ואפילו אס אנחנו מדברים על עיר הנמצאת

במדבר, הרי אותה עיר היתה באותו המקום גם בשנה שעברה, וגם בשנה שלפני בן,

ואם אנו מדברים בעיר תיירות, למשל, הרי היא היתה כזאת גס בשנה שעברה,

אני רוצה להבטיח לכם שלא פעלנו באופן עיוור, בדקנו את הצריכה של כל

מקום ומקום בהשוואה לצריכה של אותו מקוס בשנה שעברה בחודשים מקבילים, וכאשר

אני משווה צריבה מול צריכה אני מגיע למסקנה כי החסכון בכל הערים הסתכם בלא יותר

מ-4.5% - 4% בארבעה החודשים האחרונים, וזה מעט מדי,

עלינו לזכור שבעוד שבחקלאות עיקר הצריכה במים היא בחודשי הקיץ, הרי

בערים אין זה כך, אף כי נכון שגם בערים צורכים בחודשי הקיץ יותר מים מאשר

בחודשי החורף, אלא שההפרש אינו כל כך גדול,

אני מודע לכך שיש בעיות כאשר מדברים על חסכון ממוצע, כי יש ערים

גדולות וקצת מסובכות, ויש ערים שהמצב בהן קלופשוט יותר, עיר כמו ירושלים, או

כמו רמת גן ותל אביב ובן הרכה מועצות מקומיות הגיעו לחסכון של כ-10%, שעליו

דיברנו ושאותו ביקשנו, אבל היו ערים שלא חסכו כמעט בכלל במים, והיו גם כאלה

שלא זו בלבד שלא חסכו בצריכת המיס אלא אפילו צרכו יותר משצרכו באותה תקופה

בשנה שעברה, אני יכול כמובן למסור לכם שמות של המקומות השונים, אף כי אינני

יודע אם כדאי שאעשה זאת, פתח תקווה חרגה קצת יותר מרי בנושא הזה. גם צפת

חרגה, וכן גם ראשון לציון, בית שאן ושפרעם,

אם אנחנו רוצים לכבד את החוק, ואם אנחנו רוצים גם לדאוג למקורות המים

שלנו, היינו צריכים לומר בסוף חודש אפריל השנה למקומות האלה: לא מלאתם אחר

התקנות, לא בצעתם את הקיצוץ, אי לזאת אנחנו חייבים לנקוט נגדם באמצעים,

אבל היות ואנהנו רחמנים בני רחמנים, אמרנו שהאנשים אולי עוד לא הסתפיקו להתרגל

לתנאים החדשים,ושצריך לתת להם אולי עוד קצת זמן כדי לעשות את אשר מצפים מהם

לעשות בנושא הזה, ואכן החודשים אפריל ומאי עברו בשיחות ובבדיקות עם ראשי

השלטון המקומי וראשי הערים,

אני זוכר משלחת של ראשי ערים בראשותו של מר תבור, ראש מרכז השלטון

המקומי שקיימה דיון עם שר החקלאות בלשכתו בירושלים, בנוכחות אנשי מקורות,

והובטח כי ינקטו באמצעים הדרושים להבטחת חסכון במים ויפעלו בהתאם, אנחנו

מצדנו עשינו כל מה שיכולנו כדי להסביר ולעודד את החסכון במים, הוטענו בכל

מקום אליו הוזמנו כדי להציג את הדברים, התרענו על המצב הקשה, ועשינו זאת

גם בכתב וגם בעל-פה,



בחודש אפריל הבטיחו לנו כי הדברים ייעשו בחודש מאי בחודש מאי אמרו

לנו. כי הדברים ייעשו בחודש יוני. התאזרנו בסבלנות. אבל אי אפשר לדחות את

הדבר ללא סוף, אפילו אם הצעדים שלנו גורמים נזק פה ושם. המסרה שלנו איננה

כמובן להעניש או לגרום חלילה לנזק. המטרה שלנו היא לשמור על מאגרי המים על-

מנת שהציבור בולו לא ייענש.

אני מבין ויודע שכל פעולה של צמצום אספקה וכו' גורמת באב. אבל האמינו

לי שהכאב הוא לא רק אצל מי שכביכול נענש, אלא גם אצל מי שמעניש. אלא שיש

מקרים בהם פשוט אילך יודע מה לעשות.

כאשר דיברנו על קיצוץ של 10% בצריכה, בהשוואה לצריכה בחודשים מקבילים

בשנה שעברה, לקחנו בחשבון את העובדה שבין 25% ל-30% של צריכת המים בבל

עיר היא לא של האזרחים החיים בה. האזרחים צורכים כ-70% מצריכת המים הכוללת,

בעוד שהעיריה צורכת כ-30% על מדשאות, גנים ציבוריים, בריכות, ברזי מים על

שפת הים. במקום בו יש ים, וכו' וכו'. ביקשנו חסכון כולל של 10%. אילו

צרכו האזרחים את אשר צרכו בשנה שעברה. והעיריה בלבד היתה מקטינה את צריכת

המים שלה. הרי גם אז היינו רואים תוצאות. ציפינו לכך שהעיריה תנקוט בצעדים

הדרושים כדי לצמצם את צריכת המיס על ידה. בין אם באמצעות השקייה בשעות

מתאימות יותר. או בכל דרך אהרת. ובלבד שהמטרה הכללית תושג, לא עמדנו עם

סטופר ביד. ולא מדדו בדיוק 10% של הצריכה בהשוראה לצריכה בשנה שעברה. אבל

ציפינו שהעירירת יעשו את אשר הן היו צריכות לעשות. מעיריה שהשיגה קיצוץ של

4% ביקשנו שתבדוק ותשכלל את הבקרה שלה, ולא נקטנו בשום אמצעים נוספים. אבל

כאשר ראינו עיריה שלא רק שלא קיצצה בצריכת המים אלא אף הגדילה אותה, בי אז

נקטנו לשון אחרת. דיברנו גם עם עריק שהקטינו את צריכת המים בפחות מ-1%. הודענו

לראשי הערים שנקטנו באמצעים רק נגד אותן עיריות שראו את בקשת הקיצוץ באות מתה

בלבד ולא עשו דבר להשגת המטרה.

אני רוצה להבטיח לכם שאנחנו חייבים לעשות את אשר עשינו. אם היינו

משלימים עם המצב ולא נוקטים אמצעים, כי אז היינו גורמים להתמוטטות במערכת

בתקופה מאוחרת קצת יותר, התחלנו לנקוט באמצעים מפני שפשוט לא ראינו לפנינו

דרך אחרת. נכון שנקיטת אמצעים מביאה עמה לעתים בזבוז במים. אלא שאיננר רואה

דרך טובה יותר.

היתה לנו בעיה עט העיר חיפה, למשל. אגב. כשאני מדבר על נקיטה באמצעים

אני רוצה שהיהי ברור לכולם שלא היתה אף עיר אחת שסגרנו בה את המים, ואם יש

מי שאומר כך, הרי אינו אומר אמת, הסברנו לראש העיר כי העיר שלו צרכה יותר

מהכמות שנקבעה לה, ולכן או שראש העיר יבטיח כי יאחז באמגעים המתאימים כדי

לצמצם את הצריכה, או שאנחנו נצטרך לאחוז באמצעים. אם ראש העיר הבטיח לנו

כי בחודש הבא הוא אכן יצמצם את צריכת המים. אנחנו הסתפקנו בהבטחתו, ונחכה

לראות כיצד יהיו שם פני הדברים בחודש הבא. אבל אם גם הבטחה כזו אין הוא מוכן

לתת לנו, אנחנו חייבים לבוא במקומו ולצמצם את אספקת המיט, נכון שפעולת צמצום

כזו גורמת לבהלה, ונכון שהתושבים ממלאים אמבטיות וכלים שונים במים שאתר כך

מבוזבזים, אבל מה הברירה שעמדה בפנינו?

אם לא היינו עושים דבר ולא היינו נוקטים באמצעים, אין לי ספק שהיו

אומרים עלינו שהננו קבוצת שלומיאלים שאינם עושים דבר בזמן של בצורת. גם

דברים באלה מופיעים עלינו באותה עתונות שתקפה אותנו על הצמצומים שעשינו.

כאשר אנחנו נוקטים באמצעים הנראים לנו כמתאימים כתנאים האלה, אומרים לני

שאנחנו דורכים על היבלת של מישהו. עלי להזכיר כאן כי אנחנו נתנו שלושה

חודשים כימי חמד, ורק אחר כך בחרנו בעיריות המפגרות ביותר בנושא הזה.

הזהרנו עיריה מסויימת מפני האפשרות הזאת. ואז אמרנו שעל ידי עצם ההזהרה אנחגו

יצרנו בהלה וכי התושבים התחילו לאגור מים.

אני רוצה להבהיר שוב כי חזרנו בנו מכוונתנו לצמצם אספקת המים בכל מקום

כו אמרו לנו אנשי הרשות המקומית כי הם יעברו בין הבתים ויתריעו על הצורך

בצמצום צריכת המים וכוי, ואחרי שהבטיחו לנו שהם יקטינו צריכת המים בכל הנוגע

להשקיית הגינות הציבוריות וכו'. אחרי שקיבלנו הבטחות מהטוג הזה חזרנו בנו

מהתכנית המקורית, והחלטנו לחכות עד לחודש הבא.



מוגן שבמקום בר קיבלנו הבטחה כזו חודש אחרי חודש, ונוכחנו שדבר לא

נעשה ושההבטחה לא קויימה, לא תהיה לנו דרך אחרת אלא לסגור. אנחנו החלטנו

ללכת בדרר הקשה, קשה גם לנר, על מנת להביא לידי כך שההחלטה בדבר הקיצוץ

בצריכת הפיס תכובד,

למרות כל הדברים האלה, למרות המהומה הגדולה שהתעוררה, כדי לזכור שצמצמנו

אספקת המים ב-7 או ב-8 מקומות בלבד, גס שידועים לנו כל הקומבינציות שהרשות-

המקומית יכולה לעשות במקרים כאלה, בעיקר כאשר הלק מהמים שלה באים מבארות וכו',

האמינו לי שלא היתה לנו דרך אחרת ללכת בה, איננו רוצים לקבל את ההגעה

שהחסכון במים יבוא דרך תור הגרוש, אני מכיר את הפטנט הזה, מוכרת לי הדרך של

גבייה יקרה עבור המיס, אני חושב שהערים לא יעמדו בזה, אני גם לא רואה עצמי

כפקיד גבייה של משרד האוצר, אני נציב המים, אנ י לא רוצה תשלום מיותד או תריג

עבור מיס, אני גס לא רוצה קנסות, אני רוצה לשמור על המיס של המדינה לטובת

תושביה, ואין לי דרך אחרת ללכת בה, אלא לפנות אל הערים הבזבזניות ביותר, על

פי המספרים שבידינו, לנסות להתריע ולהזהיר, ורק כאשר הדיבורים איגס מועללים

לצמצם את אספקת המים אליהן, וזו אכן הדרך בה הלכנו, והיא הדרך הקשה פבולן,

ובגלל זה אנחנו גם סופגים אח דברי הבקורת שמטיחים בנו,

אני תוזר ואומר כי אני הושב שאנחנו הולכים בשביל הנכון, מתוך כוונה

להביא את ראשי הערים למצב בו הם בעצמם יפעלו להשגת המטרה, במידה והס לא יעשו

זאת, לא תהא לנו ברירה אלא לצמצם את אספקת המיס אל הערים האלה, ואת הדבר הזה

אנחנו מתכוננים לעשות גם בעתיד, כדי למלא אחר ההלטה הממשלה, אנחנו חייבים

לבצע את החלטה הממשלה הלכה למעשה, אנחנו חייבים לעשות זאת גם מבתינה פורמלית

משפטית, וגם כדי לשמור על מאגרי המים של המדינה,

א' מאיר;

אנתנו מקבלים הוראות וממלאים אותן, אנחנו לא קובעים מדיניות, אנתנו

מבצעים מדיניות שנקבעה במקום בו היא צריכה להקבע, אני רוצה להוסיף רק הערות

מספר לדברים שאמר כאן נציב המים,

אני תושב שהציבור הרחב אינו מודע למצב ההידרולוגי הקשה שלנו, השאלה

איננה כל כך שאלה של הקצבת מים, כי אס עומדים בפני מצב בו אין אפשרות פיסית

לשאוב את המים, לא יעזרו ההקצבות,

מ' וירשובסקי;

כמה זמן ידוע לכם על המצב החמור בכל הקשור למים? הרי הדבר הזה לא התגלה

לכס רק תמול שלשום, אז איר זה ש"ישנתם" על הדבר הזה במשר 20 שנה, ולא עשיתם

דבר כדי לקדם את פני הבאות?

א' מאיר ;

אני רוצה שיהיה ברור לכולם שאנחנו כבר עברנו את הקווים האדומים, במגזר

העירוני נהגנו לא בדיוק כבית הלל, אלא כבית הלל שבהלל, המגזר העירוני חרג

בשנה שעברה ב-30 עד 40 מליון קוב מים, אם היינו מקצצים גם את ההריגה הזאת, כי

אז הקיצוץ השנה היה צריך להיות קרוב ל-70 מליון קוב, לפי הנחיות נציב המיס

התייחסנו רק אל מי שבזבז בשנה הקודמת. וגם אז נהגנו בצורה הקלה ביותר,

במקומות שונים בחו"ל, שבהם מצב המיס היה הרבה פחות חמור ממצבנו אנו,

עשו ראשי העריס דברים שונים לצמצום אספקת המיס באותן ערים כדי לחסוך בצריכה.

יש בידי תומר המצביע על מה שעשו שס בבתי הספר, על הוראות בדבר דרבי התסבון

במים שחילקו בין התושבים, בין הבתים שם. והדברים הגיעו שם עד לאבסורדיס ממש

כאשר יעצו למי שלוקח כדור נגד כאב ראש שיבלע אותו מבלי שישתה יתד אתו בוס

מיס,



האמת היא קולא היר בקידה מיוחדות לגבי צמצום צריכת המיס על ידי הציבור

הרחב בערים או במקומות ישוב אחרים, בימים האחרונים גם לא שומעים על בעיית עם

העיריות בעצמן. כי 50% מהעיריות שלהן קיצצנו את אספקת המים, והקיצוץ היה

קטן ביותר. פנו אל נציבות המים והצביעו על תבניות שהכינו לחסכון בצריכת המיס.

הברז לפתח מחדש אחרי שהעיריית נהנו התחייבות בכיוון זה. מנהל חבל פיפר לי כי

צריכת המים בעיר מסויימת קטנה מאז בהרבה מהצריכה שהיתה שם בשנה הקודמת.

די לעבור בערים כדי לראות את השימוש הבזבזני שהיה שם במים, בין אס

בהשקיית הגנים ובין בדרכים אחרות, כדי להבין היכן מקור הבזבוז. טיפול מבוקר

ומתאים יותר בצריכת המים היה פותר את הבעיה, והיה עונה על הדרישה שהפנינו אל

העיריות, העיריות חייבות לעשות מאמץ כדי לקצץ בצריכת המים שלהן. אנחנו לא

מספקים מיס לרשת סגורה, אלא לבריכת מים, והעיריה היא המתכננת אח הדברים משם

והלאה, ועל כל פנים צריך להיות ברור שגם אם אין מזרימים מים לבריכה במשך שעה

או מספר שעות, המים בכל זאת זורמים בכל הרשת,

י' צמח;

עובדה היא שבעפולה, למשל. ירדה צריכת המים השנה ב-12%,

היו"ר ע' עלי;

אינני רוצה שייעשה עוול לנציבות המים או לחברת מקורות, כי בענין זה

נעשו דברים מתוך תיאום בין הגורמים השונים. אני זוכר כי לפני מספר חודשים

ישבתי עם מר ישי צמח כדי לעבד תכנית מתאימה לקיצוץ צריבת המים בעפולה, ואכן

פעלנו בהתאם לתכנית הזאת והצלחנו לקצץ בצריכה,

אינני רוצה שיתקבל הרושם כאילו מישהו מבין הנוכחים כאן אינו מודע לחומרת

מצב המים בארץ, או אינו מודאג מהמצב הזה, כולנו מודאגים מאד ממצב המים בארץ.

כולנו מאוחדים בדאגה הזאת, וכולנו מסכימים שצריך לעשות כל האפשר כדי לחסוך

במים, השאלה היא אס האמצעי של סגירת מים, על כל הבעיות הקשורות בזה, הוא אכן

האמצעי שבר צריך לנקוט בנסיבות אלה, האס זו אמנס הדרך היחידה בה צריך ללכת, או

אולי יש דרכים אחרות סוכות ומתאימות, אולי צריך ללכת בדרך של חינוך והרחבת

המודעות לנושא הזה. אני בעד הליכה בדרך של חינוך והגברת המודעות. ואני מאמין

שגם הישיבה הנוכחית עשויה להגביר את מודעות הציבור לנושא הזה,

י' כהנא;

אנחנו מתייחסים אל המיס במדינת ישראל כמו שהאנגליס מתייחסיס אל מזג

האוויר שלהם, כאשר כולנו מדברים על הנושא הזה אבל אף אחד לא עושה דבר לגביו.

כולנו יודעים שבמדינת ישראל ישנה בעיה של מים, במשך 20 השנים האחרונות צרכנו

200 מליון קוב מים מדי שנה, ועובדה היא כי לא חזרה אלינו כמות כזאת של מים

במשך השנים האלה. היו לנו מספר שנים שחונות שהעלו את בעיית המים שלנו לרמה

הלאומית שהירבו לדבר עליה, אבל דבר לא נעשה בנדון,

בחמש השנים האחרונות מבקשת חברת מקורות תקציבי פיתוח ריאליים למים

חליפים לפתרון הבעיה, אבל לא קיבלה את התקציבים המבוקשים, אותו המצב גם

בעיריות, מה פירוש הדבר לצמצם את המים בעיריות? נכון שאיננו יכולים לסגור

את זרימת המים, אכל אנחנו יכולים וצריכים לעסוק בהסברת הנושא, אני מאמין

שפעולת הסבר נכונה נושאת עמה גם פרי. אני רואה את התייחסותם הנפלאה של הילדים

בעיר שלי אל בזבוז מים, הם מצלצלים מיד בראותם צינור דולף או מים מבוזבזים.

היינו חייבים להפנות מספר טלפון מיוחד לצורך זה, ואכן מרביס לטלפן ולהודיע

על ברז דולף וכו'.



חסכון של 4% זה הישג רציבי. כי למעשיה לא נתנו לראשי הערים כלים אר

דרכים לפעולה בנדון, ורק דיברו על הצורך כחסכון. כאשר יחוקקו חוק עזר בנדון

אפשר יהיה אולי לפעול, אכל בינתיים אין חוק כזה, ואנחנו יכולים רק להסביר

ולחזור ולהסביר את החשיבות ואת הצורך בחסכון בסים. אני חוזר ואומר שאני רואה

הישג עצום בחסכון של 4.5%, וצריך לעודד את התופעה הזאת ולהצביע על כך שיש

חסכון,

יש עריס בהן יש בעיה מיוחדת הקשורה בבזבוז מיס, ושם צריך כמובן לבדוק

אח הדברים. התושבים בערים אלה לא שתו השנה יותר מים וגס לא השתמשי ביותר

מים. ואם בכל זאת יש שימוש נוסף במים הרי זה קרוב לוודאי בגלל גידול בפחת,

וצריך לבדוק מדוע בא הגידול הזה, האם מקורו בצנרת ישנה שהמים זורמים דרכה

החוצה, או שמקררו בטיבה אחרת דומה" בשנה שעברה בזבזנו .55 מליון קוכ מים

במערכת העירונית בלבד. העיריות שילמו בעד המים האלה, והמים האלה הלכו פשוט

לאיבוד, מבלי שהביאו תועלת לאיש, וכל זאת בגלל מצב הצנרת שם, צריך איפוא לתקן

את הצנרת.

קרית שמונה, למשל, משלח מדי שנה סכום של 100 אלף דולר מיותרים בשביל

מים שתושביה כלל אינם משתמשים בהם. אס יתנו מחר סכים של חצי מליון דולר לקרית-

שמונה כדי לתקן בו את הצנרת הגרועה שלה, הרי שב-5 השנים הקרובות יתכסה הסכום

הזה על ידי החסכון בהוצאות על המים שאינם צורכים ושהם חייבים לשלם בשבילם.

צריך לאפשר לרשויות המקומיות לתקן את הצנרת הגרועה שלהן.

זה שנתיים או שלוש שניט ש-3 מליון קוב מיס מסוהרים מתבזבזים והולכים

לים. אנחנו מטהרים מים ופשוט שופכים אותם לים, ומדרע זה כך? מפני שבשבע

השנים בהן בנו את מכון הטיהור לא השכילו לעשות אח מה שצריך היה לעשות בענין

זה, כדי שאפשר יהיה להשתמש במים ולא לראותם נשפכים לים, במקום להקציב סכום

מסויים של כסף כדי לפתור את הבעיה במישור הלאומי, אנחנו רק מדברים על הצורך

בחסכון במים וכו'.

פעולת סגירת המים לעיריות על ידי נציב המים לא הזיקה לאף אחד. אבל

כנציג השלטון המקומי אני אומר שאסור לסגור מי שתיה, כי זה יוצר בהלה וזה

גורם לבזבוז מים, אלא שאת היהודי אפשר להכות רק בכיסו או באמצעות הפעלת לחץ

עליו, נכון שהיתה בהלה בקרב הציבור, אז מה קרה? הדבר הזה רק החדיר עמוק יותר

למודעות הציבור את גודל הבעיה. אני אומר שצריך היה לעשות זאת בתיאום עם מרכז

השלטון המקומי, כידוע היה הרעש סביב הענין הזה בעתונות גדול מאד, כאשר שאלתי

מישהו מאנשי הרשויות המקומיות אם אמנם סגרו לד את המים, הוא השיב לי שלא

סגרו, אלא צמצמו את האספקה,

אני חוזר ואומר שכנציג השלטון המקומי אני אומר שאסור לסגור מים, אבל

יחד עם זאת אני טוען שהפעולה הזאת יצרה מודעות לנושא, אבל אסור להמשיך בדרך

הזאת, כי כבר השיגו בל מה שרצו להשיג, עכשיו צריך להזמין את כל מי שחרג

מהמכסה ולבדוק מדוע זה קרה אצלו ומה הבעיה אצלו. ואז צריך לעזור לו לפתור את

הבעיה שלו, כי אכן ישנן בעיות רציניות ואמיתיות שצריך למצוא להן פתרון,

ההתלטה שהתקבלה על ידי הממשלה בדבר קיצוץ של 10% במי שתיה בצריכה

העירונית התקבלה ללא שיתוף פעולה אתנו, ואני חושב שזו החלטה שרירותית. אני

מאמין כי ניתן להגיע לקיצוץ הזה, אבל לא בבת אחת, אלא לאט ובשלבים. מה בעצם

עשו החקלאים כדי להשיג את הקיצוץ- שנקבע להם? הם הקפיאו שטחי מזרע של כותנה,

וכך פתרו את בעיית הקיצוץ, האט הם צמצמו את כמות המים שהם נותנים לפרות או

לתרנגולות? בוודאי שלא, הם לא צמצמו מכסת המים לחי, אלא פשוט חדלו לגדל גידול

מסויים הצורך כמות גדולה של מים, וכך השיגו את כל הצמצום שחל עליהם,



אני חבר מועצת המים זה 5 שנים, אחה לשנה אנחנו מכנסים את מועצת המים

ושר החקלאות מופיע בפניה ומבקש לשמוע חוות דעת על מדיניות המים לשנה הבאה.

זה 5 שנים שאני שר את אותו השיר. ואף אחד לא מקשיב לי, אס רוצים לפתור אחת

ולתמיד את בעית המים בישראל צריך לחייב את כל הצורכים את המים במחיר עלות

המים. היום מסבסדים אח מקורות ב-50 מליון דולר. מסבסדים את החקלאות ב-60%.

יש להוסיף להם עוד 30% דדך המוצר. ולא דרך צינור המיס. ומה יקרח אז? למקורות

יהיה הכסף הדרוש ליצירת מיס חליפים, להחזיק אח המערכת כמו שצריך להחזיק אותה,

למנוע בזבוז מים. ויהיו לנו מים בשפע כי כולם ישלמו עבור המים מחיר עלותם,

ורק את החקלאות יסבסדו. בשנה שעברה הצטרף אלי נציג האוצר בפעם הראשונה, ואמר

כי אולי זה רעיון סוב, וכי זה הדבר אותו צריך לעשות עכשיו.

יש לנו בעיה עם איכות מי השתיה, וזו בעיה קשה מאד של כל מישור החוף,

ישנה בעיה של המלחה ועוד, וצריך לפתור את הבעיות האלה. אם היינו קולטים את

מי ביוב דן לפני שנתיים, והיינו גומרים את הקו השלישי לפני שנה. כי אז לא

היתה לנו בעיה של 200 מליון קוב מיס. ואני טוען שאפילו 4 שניס גשומות לא יפתרו

לנו את בעית המים.

צריך ללמוד את הנושא הזה ולראות איך אפשר להגיע לצמצום של 10% בצריכת

המים. אבל צריך להיות ברור שאי אפשר להשיג זאת בבת אחת. במקומות בהם יש בעיה

רצינית של פחת, כמו בקרית שמונה למשל ששם יש פחת של 50%, וצפת ששם יש בעיה

של 39% פחת, צריך לעשות הכל כדי לפתור אותה.

היו"ר עי עלי;

איך זה שעיר אחת יכולה לצמצם את צריכח המים בה השנה, בהשוואה לצריכת

המים באותה תקופה בשנה שעברה, ועיר אחרת אינה עושה זאת? והרי פחת המים שישנו

בעיר מסויימת בשנה זו היה בה גס בשנה שעברה. איך זה שערים מסויימות בבל זאת

הצליחו לחסוך במים. וערים אחרות לא זו בלבד שלא חסכו אלא אפילו הגדילו את

הצריכה שלהן במים. בהשוואה לשנה שעברה.

י' כהנא;

הסתכלתי היוס על המספרים הקשורים בחסכון במים, וראיתי כי ירושלים עומדת

על חסכון של 3% בצריכה במיס, ואילו אני חשבתי שהיא עומדת על 12% חיסכון בהשוואה

לשנה שעברה. בירושלים התחילו לצאת בתביעה לחסוך במים עוד בינואר, והיא עשתה

עבודה סובה בנושא זה. למעשה העתקנו בכל הערים את שיטת הפרסום של ירושלים בנושא

החסכון במים, ולכן חשבתי שירושלים תגיע לחסכון של 10% לפחות ותשמש מודל לשאר

הערים בנושא זה. ואם אני רואה שלמרות המאמץ- האדיר שעשתה ירושלים בענין זה היא

הגיעה לחסכון של 3% בלבד. אני חושש שהמערכת העירונית לא תגיע לחסכון של 10%.

וכיוון שכך, צריך לבדוק את הסיבות.

הייתי בין אלה שהמליצו ללכת על צמצום של 10% בצריכת המים גם בצריבה

העירונית, אבל לא בבת אחת. שם זה צריך להתחיל, ועם המשך חינוך הציבור לחסכון

במים אני מאמין שנהיה עדים לצמצום בצריכת המים ונשיג את היעד שהצבנו לעצמנו,

אבל אני חוזר ואומר שאי אפשר לעשות זאת בבת אחת,

מ' אלמוג;

אליבא דכולנו אכן יש במדינה בעייה חמורה ביותר של מים, וברור לכולנו

שצריך לחסוך במים ושאפשר לחסוך במיס. אלא ששיטת ה"זברג וגמרנו" לא תפעל

בענין זה, ולא יתכן להעמיד אזרחים תושבים ביום בהיר אחד, וביום חם במיוחד,

בפני עובדה שברובע איקס אין מים ושבשכונה איקס גם כן אין מים, שאין מיס

בבית משפחה מרובת ילדים' או בבית משפחה שאין בה ילדים רבים, קשה להשלים עם

זה שראש מועצה טוב, היושב בלב מדבר יהודה איפה שהחום גדול מאד, ראש מועצת

ערד. ירים בל זעקה על ששכונה אחת ושניה בערד שרוייה ללא מים.



י' צמח ;

זר בעיה שלו. ידינו לא היד במעל הזה. אנחנו לא נגענו בברז המיס

של ערד.

ס' אלמוג ;

אני אברר אח הדברים. הבאחי את הדברים האלה כדוגמה למה שקרה במספר

רשויות מקומיות. בשבוע שעבר שמעתי שזה פגע בעיר כמו בית שאן שבעמק הירדן.

וזה דבר שאי אפשר לקבל אוחו ולהשלים עמו- אני בטוח שיש שם דליפוח ושאפשר

לחסוך במים פה ושס. אבל אינני מאמין בשיטת הזבנג, ואני אף מתנגד לשיטה הזאת.

ישבנו ביחד עס ראשי הרשויות המקומיות וראינו שהם מודעים לענין הזה ורוצים

לעשות כמיטב יבולתם ולחפש את הדרכים היעילות והטובות ביוחר לטפל בענין הזה.

אבל לא בשיטה של סגירת המים במקום אחד היום ובמקום שני למחרת. לדבר זה איננו

יכולים לתת יד. לא יתכן לפגוע כך בישובים וכאזרחים.

כולנו מסכימים כי ההליכה בדרך של הסברה וחינוך לחסכון במים היא הדרך

הטובה ביותר, היא גם צורך השעה וצו השעה. את מה שנקשה אי לראות כ"זבנג",

כי קדמו למעשה הזה הודעות בעתונות, פרסומים ברדיו ובטלוויזיה.

שמענו מנציב המים שכאשר דובר על חסכון של כך וכך אחוזים, הרי זה

נעשה אחרי חישובים והשוואות עם מספרים מהשנה שעברה.ומה עם גידול אוכלוסיה

ברשות מקומית זו או אחרת וכוי? כל הדברים האלה נלקחו בחשבון? בפתח תקווה,

למשל. אנו יודעים שיש גידול של 4% בערך באוכלוסיה סדי שנה, ובחישוב החסכון

במים לקחו או לא לקחו בחשבון את התופעה המבורכת הזאת? והאס לקהו בחשבון אח

העובדה שבתל אביב יש מדי שנה פתת במספר התושבים, שרובם עוברים לפתח תקווה?

לא לקחו זאת בחשבון.

הבאתי את הדברים האלה כדוגמה כדי להגיד שצריכה להעשות חקירה לעומק

לפני שמביאים מספרים. ולא לזרוק סתם כך מספרים בחלל האוויר.

אני רוצה להתייחס לשני הנושאים העומדיס על סדר היום, כי הם קשורים

האחד בשני. אשר לצמצום אספקת המים, מובן שגם משרד הבריאות מכיר את הבעיה

הנדונה ויודע ומכיר את מצוקת המים הקיימת אצלנו" אבחנו שותפים למלחמה ולפעולות

הנעשות למען חסוך במיס, הבעיה המטרידה אותנו היא הסכנה שבהתרוקנות הצינורות

שעקב שינויים בלחץ בצנרת לקריה, יכולה לגרום לסדקים ולהורים, כאשר בסופו של

דבר תהיה יניקה חוזרת וזיהום מיס ואולי גם בזבוז מיס. אנחנו מזהירים מפני

הדבר הזה. כמי שמופקד ודואג לבריאות הציבור. הענין הזה מדאיג אותנו מאד.

פנינו אל מהנדסי המחוזות שלנו ובקשנו אותם לעמוד בקשר עם חברת מקורות

רעם נציבות המים כדי להיות בתמונה ולדעת מה נעשה בתחום הזה. דרשנו גם מספקי

המיס להגביר את אמצעי הזהירות, להפעיל כלורוניזציה במידה אינטנסיבית יותר

כדי להבטיח שהציבור לא ייחשף לזיהומיס אפשרייס של מי השתיה, כדי שאם תהיה

צפויה סכנה כזו נוכל להזהיר את הציבור מבעוד מועד.

ועכשיו אני רוצה לעבור לנקודה השניה. שהיא אולי העיקרית. אני רוצה

לנצל את העובדה שנוכח כאן פורום מכובד כל כך כדי לדבר על גורם הבעיה של

זיהום מי השתיה. ולהעדכן בדרך התחזוקה של צנרת המים וצנרת הביוב על ידי

הרשויות המקומיות, כולנו יודעים שבענין זה ישנו בלאי, והוא הולך וגדל מדי



שנה. זיהום מי השתיה קשור. בין היחר, גם בעובדה שצנרח המים קרובה לצורת

הביוב. בתוצאה מזרימה לא מסודרת של מי ביוב ברואריות.

מובן שטיפול בנושא הזה, במו בבל נושא אחר, עולה בכסף, אבל נדמה לי

בי רווקה בגלל מצוקת המים בה שרויה מדינת ישראל אנחנו חייבים להגיע לבך

שהרשויות המקומיות יעשו משהו בנדון, ואם הן שרויות במצוקה כספית הם חייבים

להעביר את הצעקה שלהם אל ממרד הפנים האחראי להם, נושא המים הרא אחר הנושאים

שהרשות המקומית חייב לספק לתושביה, הרשות המקומית דואגת לבית-ספר עבור ילדי

תושביה. היא דואגת למרפאה שתעמוד לדשות תושביה הזקוקים לה ובך הלאה ובך הלאה.

והיא חייבת לספק גם מי שחיה נקיים לתושביה, שהרי בולנו נזקקים למי שתיה.

זה נושא בריאותי בעדיפות ראשונה. ויש לתת עליו את הדעה הן בבל הנוגע

להגברת המודעות לנושא הזה, והן בהקצאת משאבים מתאימים לו,

היו"ר ע' עלי;

אני מבקש שנתרבז ברגע זה בנושא הראשון שעל סדר היום שלנו: צמצום אספקת

המים למספר רשויות מקומיות,

עי סולודר;

אין זה נבון שאין צמצום בצריבת המיס בחקלאות, אני יבולה לספר לכם מה

עושה המשק שלי לצמצום הצריבה במים, אצלנו נוקסים במשטר מים של השקאה, שינוי

ושיפור שיסות של שקאה.

י' צמח;

לא עקרו אצלבם מטעים.

ע' סולודד;

עקרו, וצמצמו גם שליש משטח הבותנה, הטילו סנקציות על מי שעובר את

המבסה שלו, לפי המספרים שראיתי למדתי שאם היו חריגות במכסות המיס המאושרות

הן היו במגזר העירוני, ולא החקלאי,

י' צמח;

ציינתי שהמגזר החקלאי חסך 19%. והמגזר העירוני חסך רק 4%,

י' בהנא;

בחקלאות אפשר לעקור עצים. להפסיק גידול של ענף מסויים, מה אפשר לעשות

במגזר העירוני בדי להגיע לצמצום בה גדול? הסבון של 4% במגזר העירוני זה הסבון

יפה בהחלט,

עי סולודר;

צריר לבדוק אם רשות מקומית אינה לוקחת על עצמה את הטיפול למניעת

בזבוז מים בתנאים בהם אנו מצויים, אני חייה בעמק בית שאן, גם אצלנו חסרים

מים ואנחנו חיים במשטר מים שלקחנו על עצמנו, אנחנו רואים מה עושים בענין

זה גם קיבוצים אחרים, וביצר בל אחד מתבנן אח מעשיו בהתאם. אנחנו יודעים

שבנגב, למשל, מתבננים גידול צמחייה מסויימת שאינה צורבת הרבה מים, מוכן

שאי אפשר לעשות את בל השינויים האלה מהיום למחר, השאלה שעליה צריך להשיב היא

אם הרשויות המקומיות די ערות לנושא הזה,



אי אפשר בשום פנים ואופן להשלים עם צנרת שפחת המים בה מגיע לכדי 50%.

זה פשוט דבר שאי אפשר לקבל אוחו ולחיות עמו,

לדעתי אי אפשר לזרוק הכל למפתן של מקורות, מקורות לא סגרה את המ ים

לצרכגיה, היא גם לא יכולה לזגור אח המים מהגיע לצרכנים, היא צמצמה את כמות

המים שהיא מזרימה לרשות המקומית. הודיעה על כך לראש הרשות והטילה עליו את

האחריות לאספקת המים שהיא סיפקה למקום" השאלה היא מה הוא האמצעי שכידי הרשות

הממלכתית שחייבת לשמור על המיס במדינה,

אני מבינה שהבעיה היא בעיה תקציבית בעיקר, אילו היינו משקיעים מליונים

של דולרים בנושא הזה לפני שנתיים או שלוש שנים, כי אז היו לנו היום מים חליפים,

אם היינו משקיעים כספים בהחלפת צנרת, כי אז היה הפחת קטן בהרבה, ולא היינו

עדים לבזבוז כל כך גדול של מיס, צריך ללכת על פי סדר עדיפויות נכון ומוצדק,

ואי אפשר להטיל את כל האשמה על חברת מקורות. השאלה היא מה היא הדרך שבה צריך

ללכת עד שמגיעים אל הצרכן" כאשר מתכננים את התקציב צריך, לדעתי, להעדיף עיר

שכצנרת המים שלה יש פחת של 50% כדי להחליף בה את הצנרת הקיימת, יכול להיות

שבמקום לרצף את מרכז העיר בשנה מסויימת, שזה דבר חיובי ונחוץ בהחלט, כדאי היה

בכל זאת להשקיע את הכסף הזה בהחלפת גנרת תחילה. ודק כשנים שלאחר מכן לרצף את

הכיכר במרכז העיר,

ש' שמש?

שמעתי כקשב רב את דבריו של ישי צמח, נציב המיס, והשתכנעתי כמעט לגמרי,

אכן אין זו שיטה של זבנג וגמרנו, אלא שמדובר בבחירת דרך של הסבר והחדרת

מודעות, ואס יש החלטה שיש לצמצם את צריכת המים בגלל צרכי השעה, כי אז כל

העיריות חייבות לעשות זאת, אם יש עיריה שבגלל סיבות אובייקטיביות. כמו גידול

איכלוסיה וכו', אינה יכולה לצמצם את הצריכה שלה במים, או יכולה לצמצם זאת במידה

פחותה משנקבע לה. אני בטוח שאס יעלו זאת כפני נציב המיס הוא יבין את הדבר וישנה

את החלטתו, יישבו ביחד, ישקלו אח הדבדיס ויבדקו אותם. ויגיעו למסקנה, אבל ברור

שכל העיריות צריכות לעשות זאת, אם עיריה אחת יכולה לעשות זאת. ועיריה שניה

ושלישית, אז גם כל היתר צריכות להיות מסוגלות לעשות זאת.

י' צמח;

איפשרנו לכולם להסחגל למצב החדש, במשך החודשיס אפריל. מאי. יוני

ויולי לא נגענר באף מקום ישוב,

ש' שמש;

אמר מר כהנא שצריך להקציב משאבים לרשויות המקומיות כדי שתעשינה למניעת

הפחת שלהן במים ולמניעת ההידרדרות באיכות המיס, ובכן. ישנה החלטה של משרד-

האוצר ושל משרד הפניס להקיס קרן מיוחדת לרשויות המקומיות למטרה זו, מדוכר

גקרן בת 20 מליון שקל, ובכסף הזה יטפלו במערכות המים, יחליפו ציוד מיושן

ומקולקל וכוי, אבל לצערי הרב, כגלל ויכוחים ובעיות שונות שהתעוררו עם נציגי

השלטון המקומי הדבר טרם נעשה, מדובר בעצם בהיטל על מים שיעמוד לרשות הקרן

הזאת, הקרן הזאת תעמוד לרשות הרשויות המקומיות על פי סדר עדיפות שייקבע

במשותף, חבל שאין מנצלים הזדמנות פז כזו כדי לפתור לפחות חלק מהבעיות שהוזכרו

כאן, הכוונה היא לקרן של 20 מליון שקל מדי שנה, אני חוזר איפוא ואומר כי מצד

הממשלה יש נכונות בענין זה, והוויכוח הוא סביב השאלה כיצד יוקצו הכספים האלה

בין הרשויות המקומיות השונות,



ב' שליטא;

יש לי הערכה ראהדה לאלה המופקדים על נושא המיס במדינה. רבמירחד אל

נציב המים ולחברת מקורות. אני חושב שהם עושים עבודה חשובה ביותר. אני גם

חושב שנציב המים הפתיע לסוכה בגישתו הנבונה אל מדיניות המים. יתך עם זאת

אני רוצה לומר בצורה הברורה ביותר. שבמדינת ישראל זועקים כבר מזה 40 שנה

"זאב". ולכן איך אתם יכולים לצפות לכך שעכשיו דווקה יאמינו לזועקים. אנחנו

אנשי הציבור מאמינים לכם וחושבים כי אכן הפעם יש זאב בשטח, אבל הציבור הרחב

אינו מתייחס ברצינות לקול הזעקה הזאת, כי הוא שמע אותכם זועקים כך במשך 40

השנים האחרונות. נציבי המים הקודמים צעקו "זאב", והזאב לא הגיע. אז למה שיאמינו

דווקה עכשיו שהפעם אכן יש זאב בשטח? וכך קרה שגם כאשר הפעם הזעקה היא אמיתית

אין הציבור מאמין לה.

אני רוצה שיהיה ברור שהרשויות המקומיות אינן אחלאיות למצב הקיים,

ולא נראה לי גם הסיפור על פתח תקווה שחרגה ממכסת המים, ועל עפולה שחסכה יותר

מאחרים. למי אתם מספרים מעשיות? האמנם אתם מאמינים שהמצב בעפולה הוא בגלל

כשרונו של ראש העיר עפולה, שהוא באמת אדם כשרוני ומוכשר מאד, שהלך מפית לבית

ושכנע את תושביו בצורך לחסוך במים, וכמצב בפתח תקווה איננו כזה מפני שראש

העיר שלה לא עשה זאת? מה הרשות הזאת שאתם נוטלים לעצמכם לחלק ציונים כאלה?

איננו יכולים להכנס לחדר האמבטיה של כל תושב ותושב כדי לבדוק אם אמנם הוא

עושה מקלחת, או שמא הוא עושה אמבטיה הצורכת הרבה יותר מים.

נכון שהמועצה המקומית יכולה לחסוך במים בכל הקשור לגינון שלה, אבל אלה

הם בכל זאת השוליים בלבד, וזו איננה הצריכה הרצינית של המים. חוץ מזה אני

רוצה לציין כי על המכסות שלכם אפשר בהחלט לדבר ולהתווכח, כאשר אתם רואים

לצורך זה את ירושלים ואת בית שאן על אותו מישור, והרי זה בוודאי לא בסדר. כי

באיזורים חמים צורכים יותר מים גם לצורך רחצה, גם לצורך השקיית גינות וכו'.

ראש הרשות המקומית איננו אחראי לזה, ואי אפשר להעניש אותו על צריכה גדולה

יותר במים של תושבי אותה רשות מקומית,

מה בעצם עשו כאן? צילמו מצב של השנה שעברה, שהיה בהחלט מקרי, ועכשיו

בונים על המצב המצולם הזה ועושים השוואות אתו. והרי בעיר כמו פתח-תקווה, למשל,

נוספו מאז השנה שעברה עוד אלפי אזרחים, ובעיר אחרת לא נוספו אזרחים ואולי

אפילו פחת בה מספר התושבים, אז איזו הצדקה יש להשוואה כזו עם המצב שהיה בשנה

שעברה? כך גם אי אפשר לומר שראש עיר אחד גילה שיא של כשרון בגורמו לחסכון

במים בעיר שלו.

אני בהחלט מסכים שצריך לעסוק בהסברה מעמיקה של הנושא הזה בכל אמצעי

התקשורת העומדים לרשותנו, ולפנות באמצעותם אל כל האזרחים במדינה. אבל אל

תטילו זאת על הדשויות המקומיות כי הן לא ערוכות לזה והן לא יכולות להתגבר

על המשימה הזאת. אינכם יכולים לצפות לכך שראש העיר יבדוק כל בית ובית כדי

לראות אח מידת המים שהוא צורך ומה עושים תושביו במים האלה, והאם לא היו

יכולים להשתמש בהם בצודה שונה מזו שהשתמשו בה ולהביא לחסכון במים.

נראה לי שאתם פונים אל הפתרונות הקלים. מדוע לא לבדוק מחדש את כל חלוקת

משאבי המים שנעשתה בשנות ה-50, מיד אחר קום המדינה. ואז יהיו כאלה שיהיו

חייבים להתפרק אולי מחלק מהנכסים שקיבלו באותן שנים. ואני יודע שיש משקים

המבזבזים מים רק מפני שיש להם עודף עצום כמים רק מפני שבשעתו הקציבו להם

מכסה גדולה מדי, כי בשנים הראשונות לקום המדינה לא שיערו שהבעיה הזאת תתעורר,

ואולי חילקו מיס על פי קנה מידה מוטעה לפעמים. אז צריך אולי לעשות עכשיו

חלוקה מחדש של משאבי המים אם אמנם אתם כנים בצעקתכם שהנה הגיעה השעה ה-12.



כאשר אני שומע אומרים שהמדינה לא תרכל לספק מים לתושביה, אז אין

זה חשוב לרעת מה המכסה שהוקצתה לישוב זה או אחר, לסקטור זה או לסקטור אחר,

צריך לבדוק מחדש אח כל אופן חלוקת המים,

שמענו שלחקלאות קיצצו 170 מליון קוב מים. כמי שקרוב לחקלאות אני

אומר, בצער רב ובכאב, שאין ברירה אלא לעשות קיצוץ נוסף במים לחקלאות, ושם

הדבריס פשוטים יותר, גידולים הצורכים מים רבים אין לגדל יותר, כמו למשל

הכותנה,

עי סולודר;

האם אתה יודע באיזה מים משקים את שדות הכותנה?

י' כהנא;

באותם מים אפשר להשקות גם פרדסים,

בי שליטא!

אני אומר אה הדברים האלה לא מפני שהחקלאות פחות חשובה, אלא רק מפני

שבחקלאות ישנה הצריבה הגדולה ביותר במים, ובחקלאות אפשר לעשות את הקיצוץ

הרציני כדי לשפר אח אספקת המים לכולם, מה גם שאיני מדבד חלילה על כל ענפי

החקלאות, אלא על בודדים הצורכים כמויות אדירות של מים ושאפשר להסתדר בלעדיהם.

עם כל הכאב הכרוך בזה, זה הדבר אותו צריך לעשות, מכל מקום צריך לחידת ברור

שאי אפשר להכנס לביתו של האזרח כדי לראות כמה מים הוא צורך ועל מה הוא צורך

אותם, זה דבר שלזו ניתן לעשותו, והוא גם לא מתקבל על הדעת,

לא ברור לי גם מדוע אין מחייבים להביא שרב את כל מערכת הקריאה של שעוני

המים אל מתחת לכנפי חברת מקורות, אני משוכנע שהדבר הזה יביא לחסכון מידי, אפשר

היה לעשות זאת כאשר סגרו את חברת בינוי ופיתוח ובחברת מקורות הצטבר כוח ארם

רב-נסיון, אז היה הזמן המתאים לעשות זאת, חברת מקורות היתה לוקחת אז על עצמה

משימה חשובה זו, במו שעושה זאת חברת החשמל, חשמל ומים הם שני דברים שבלעדיהם

אי אפשר להתקיים, אילו עשתה חברת מקורות אח הצעד הזה, בי אז היינו חוסכים

בדרך זו אחוזים ניכרים של פחת במים. גורם מקצועי היה בורק את הצינורות

במקומות השונים והיה עושה את אשר היה צריך לעשות כדי שיהיו במצב תקין ולא

יגרמו לבזבוז גדול ומיותר של מים. הם גם היו גובים עבור צריכת המים, כי

כל אדם בישוב, גם זה שחי מדמי ביטוח לאומי, חייב ומשלם עבור צריכת החשמל שלו

מפני שאין לו פשוט ברירה, אבל הוא אינו משלם לרשות המקומית שלו עבור המים

שהוא צורך כשהוא מרגיש שאינו חייב לעשות זאת, ואכן יש מספר רב של תושבים

שאינם משלמים עבור גריכת המים שלהם, ואנחנו לא יכולים לגבות מהם את הכסף הזה,

כולם יודעים ומבינים שעבור צריכת חשמל חייבים לשלם, אבל עבור צריכת המים לא

חייבים לשלם, ובוודאי לא מיד. אולי אחר כך, כאשר יהיה כסף מיותר,

יש ישובים שפחת המים בהם מגיע לכדי 50%. זה שייך למערכת הקריאה

וההחזקה של הצנרת, אין לי ספק בכך שאנשי מקירות, שהם אנשים מקצועיים, ישמרו

על צנרת המים יותר יותר מאנשי כל רשות מקומית, וחשוב שנבין זאת ונתייחס לזה

במלוא הרצינות, צריך גם לעודד ישובים לנצל מקורות מים שלהם, אבל כאן צריך

לזכור שכאשר חברת מקורות רוצה מיד להיות שותפה הרי זה לא מעודד יוזמות של

ישוב זה או אחר, וזה לא מעודד רצון מצד הרשויות למצוא פתרונות ולהתייעל.

המצב הנוכחי אינו מעודד ניצול טוב יותר של מקורות מים.



אני רוצה לכרך את חבר הכנסת עלי עובדיה שיזם אם הישיבה הזאת. כראש

רשות מקומית אני נפגע מה"עליהום" על ראשיי העריס שמופיע בעתונות, העתונות

עלתה על ראשי הערים והרשויות המקומיות, כאילר יש ראש עיר אחד שגילה כשרון

גדול יותר והצליח לחסוך במים, בעוד שראש עיר אחר לא הצליח לעשות זאת. אלה

דברים לא רציניים, וזו הצגת מצב לא רצינית, כי אף אחד מאתנו אינו יכול לעשות

דבר בנושא זה. אנחנו יכולים לחסוך במים רק כשוליים, וזאת אנו עושים. ראשי

ערים רבים נתנו הוראות ברורות בקשר לחסכון במים בגינון הציבורי. אבל אני

מבקש ממך. נציב המים. שלא תעמידו אח ראשי הערים אל עמוד הקלדן למען יראו

וייראו. ואל תציגו אותם כשפועים התורנים של מדינת ישראל.

מ' וירשובסקי;

עלינו לראות איך ועם מה אנו יוצאים מהדיון הזה. כי אנו דנים בבעיה שהיא

מאד חמורה, ותהיה בעתיד חמורה עוד יותר. אנו רגילים לכך שבדרך כלל באים

נציגי המדינה ואומרים כי הם זקוקים לסמכויות נוספות, לכלים נוספים כדי שיוכלו

לפעול. אבל בספר החוקים שלפנינו מצויות כל הסמכויות הדרושות למדינה כדי לפעול

בנושא הזה ומצויים כל הכלים להם היא זקוקה בענין זה, מדינת ישראל קיבלה אח

כל הדברים האלה מהכנסת ערד בשנת 1959. ואילו השתמשה בכלים האלה בצורה הנכונה

לא היינו נמצאים היום במצב בו אנו נמצאים בנושא המים, העובדה שאנחנו נמצאים

במצב הנוכחי בנושא המים מעידה על פשיטת רגל של מדינת ישראל.

אם אנחנו חוסכים ברשויות המקומיות 40 מליון קוב מים, הרי ברור שלא

מזה ניוושע. יחד עם זאת אינני אומר שלא צריך לחסוך, ושלא צריך לעשות מאמצים

כדי לחסוך יותר. ברור גם שאפשר לחסוך, ויש ערים החוסכות יותר מערים אחרות.

כאשר התחלנו בקיצוב המים בשנת 1960 ראינו שיש הבדלים גדולים ? בצריכת המיס

בין הערים השונות. בשל סיבות שונות. אבל בכך לא פתרנו את הבעיה.

במשך שנים היתה בכנסת ועדת מים בה יושבים אינטרסנטים של החקלאות,

וחברי הוועדה בדקו כל הזמן אפשרות להטיל היטלים שינים על צריכת המים. ולא

בדקו דרכים לחסכון במים ולחידוש מקורות המים. אני חושב שהכנסת צריכה להקים

היום ועדת מים ממשית שתעמיד לנגד עיניה את הסיסמה הנכונה שהעלה כאן נציב

המים מר ישי צמח. אני לא מעוניין בהטלת גזירות או בהטלת כנסות כספיים, אלא

בחסכון במים ובמציאת מקורות נוספים, אבל האמת היא שב-12 השנים האחרונות היתה

המגמה בכיוון של הטלת קנסות והיטלים. ובסופו של דכר לא עשו דבר לחידוש הצנרת

הפגועה ואף לא לפיתוח מקורות מים חדשים, ובוודאי שלא לפיתוח מחקר נאות בנושא

החשוב הזה,

דיון בנושא הזה צריך היה להתקיים בוועדת המים,

אני שמח על כך שהיתה לי הזכות לשמוע את הדכרים האלה כישיבה הזאת כאן,

כי ועדת המים הקיימת לא עשתה במשך כל השנים האלה דבר בענין זה. דיברתי עם

חברים בוועדת המים ואמרתי להם שהבעיה איננה בעיה של כסף, ושאל להם להתרכז

כל הזמן בחיפוש דרכים להטיל קנסות והיטלים נוספים. כי הם חושבים כל הזמן על

הכסף ועל המשאבים.

הסקטור הנוגע לוועדה הזאת הוא זה של הרשוירת המקומיות. אנתנו צריכים

להוציא הנחיות לרשויות המקומיות כיצד עליהן לפעול כדי להשקות אח הגנים שלהן,

וצריך להקפיד על כך שאכן כך זה ייעשה, כי אני יכול להוכיח שאין מקפידים על

השקיית הגנים הציבוריים בדרכים הנכונות והמתאימות. בתביעות אלה צריך לבוא

אל הרשויות המקומיות, אבל אני חושש שהלחץ על התושבים יביא רק לבזבוז נוסף במים.



אני זרכר שכאשר הייתי בנציבות המים נלחמנו על המישור החוקי, האדמיניסטרטיבי

והתכנוני לחינוך הציבור לחסכון במים. חסונה הברז הדולף ביחד עם הסיסמה "חבל על

כל טיפה" היתה נפוצה וידועה לכולם בסוף שנות ה-50 ובראשית שנות ה-60, במשך

השנים התמונה והסיסמה נעלמו, היום אנחנו חוזרים לזה ולתמונות נוספות, אני

בהחלט בעד חינוך לחסכון במים, אבל אני מציע שלא נשלה את עצמנו להאמין שבדרך זו

אכן נצליח להביע לחסכון גדול, עיקר הפתרון הוא בפיתות מקורות מים אלטרנטיביים,

זה חשוב עוד יותר מ.אשר חסכון בחקלאות וברשויות המקומיות. אבל המנגנון הקיים לענין

זה, גם במשרד החקלאות וגם בכנסת. אינו בנוי להתמודד עם הבעיה הבאת בצורה

הנכונה.

כאשר הממשלה באה ואומרת שצריך לחסוך 10% בצריכת המים בכל הסקטורים,

הרי ברור שזה לא מעיד על התמודדות רצינית עם הבעיה, זה לא דומה למצב בו אומרת

הממשלה שכל משרד ממשלתי חייב לקצץ את הקציבו ב-10%, הדברים שונים לגמרי,

אני מ5יע שהוועדה תסכם את ישיבתה היום בקביעה שהבעיה אכן חמורה מאין

כמוה. ושאם הכנסת רוצה להתמודד עם הבעיה הזאה היא צריכה לבדוק איך ניתן לעשות

זאח באמצעות הכלים שהיא סיפקה למדינה לפני 27 שנה. ולשם כך צריך להקים ועדה

מים חדשה בכנסת. שונה מזו הקיימת, כי הוועדה הקיימת המטפלת בענין זה מוגבלת

לצד הכלכלי, ואיננה מתמודדת עם הבעיה על כל היקפה. יכול להיות שצריך לתת לוועדת

המים הקיימת מנדט יותר רחב, וזה יפתור את הצד הזה. ואז תרכל להתמודד עם מכלול

הבעיות.

ברור לי שצריך לעשות שידוד מערכות, כי המצב החמור שלנו במים איננו

תוצאה של 4 שנים שחונות שהיו לנו. אלא תוצאה של התעלמות במשך 12 השנים האחרונות

מאחה הבעיות היסודיות והחשובות במדינת ישראל, עובדה היא שהיתה התעלמות

מהבעיה בכל חומרתה כאשר לא התייחסו אליה ברצינות הדרושה.

ת' זיאד ;

במדינה הזאת מתחילים לצעוק כאשר קמים בוקר אחד ורואים שהמצב קשה מאד.

מה שחסר כאן היא ראייה מרחיקת לכת, צדק חבר הכנסת וירשרבסקי כאשר שאל איך זה

קרה שהגענו למצב הזה, ואיפה היו הגורמים האחראים במשך 20 השנימ האחרונות.

ואני רוצה להמשיך ולשאול אם באמת יש כוונה רצינית להחלץ מהמצב העכשווי הקשה

תוך דאגה שבשנה הבאה או בשנים הקרובות לא יחזור המצב לקדמותו,

אני יבול להבטיח לכם שהקיץ הזה איננו הקיץ החם האחרון במדינה. בעתיד

יבואו עלינו קייצים חמים נוספים, ואם לא תהיה תכניה ממשית לפתרון יסודי של

שאלה המים במדינה. אז מצב המים מ3תיד יהיה גרוע אף מזה של היום.

אני רואה את עיקר הבעיה בצורך כתכנית ובתקציב מתאים, בלי תקציבים

נאותים אי אפשר לפתח מקורות מים נוסקים, ואם לא חיפתר הבעיה הזאת לא יהיה

פתרון ממשי למצב הנוכחי,

אשר לחסכון במים, יש בידי סטטיסטיקה רשמית משנת 1983/4 המהייחסה לנושא

המים. ושם אני רואה שבערים מסויימות מגיע הפחת ל-30% ואף ל40%. באותה שנה

הגיע הפחח. בכל העיריוה ל-11,8%, ובארז כולה הגיע הפחת ל-12.8%. אינני יודע

אם הפחת כיומ גבוה יותר, או לא,

המספרים זהים פחות או יותר,



ת' זיאד;

אני ראש של עיר ותיקה מאד, אנחנר החלפנו אצלנו את רוב הצנרת, אלא

שבמשך הזמן מחלימים קווי מים רקווים אחרים מתיישנים, זה תהליך מחמיר, רכך

יש בעיר שלי פחת של 30%. כצפת, למשל. יש פחת של 40%. ובקרית שמונה יש פחות

של 50%. וזה באמת מהווה בעיה רצינית מאד,

אשר לטיפול הקונקרטי בבעיית המים, אני חושב שאסיר לצמצם אח צריבת

המים לשימוש פרסי, ובהזדמנות זו אני מבקש להפנות תשומת לב חברי הוועדה להבדלים

בצריבת המים בערים השונות, 60 מסרים מעוקבים זו הצריבה הממוצעת לנפש בשנה

בארץ, בשפרעם מגיע הממוצע ל-35 ס"מ, בנצרת ל-33 מ"מ. באשר בכפר אתא, שהוא

בסביבות שפרעם. מגיעה הצריכה הממוצעת לנפש ל-59 מ"מ, בקרית-ביאליק ל-61 מ"מ,

ובקרית-ים ל-60 מ"מ

התמונה היא כזאת מפני שבשפרעם, למשל, אין גינון.

ת' זיאד!

אני טוען שאין לקצץ בצריכת המים בעיר המקבלת פחות מ-40 מ"מ אר 45 מ"מ

לנפש. ובוודאי לא לקצץ באותו אחוז שמקצצים בעיר שצורכת בממוצע 60 מ"מ לנפש,

אני רוצה למעשה להציע שלא יקצצו אח צריכת המים בישובים שהצריכה הממוצעת לנפש

בהם היא פחות מ-45 מטרים מעוקבים של מים. ישובים כאלה אין לכלול ברשימת

הישובים שבהם יקצצו צריכת המים,

אי מאיר;

אנחנו בעד צמצום צריכת המים, אבל איננו יכולים להגיע אל הברז של הצרכן,

70% מהצריכה העירונית היא של הצרכנים הפרטיים. ו-30% של הצריכה באים מבתי-מלון.

ממועדוני ספורט. ממכוני בריאות. תחבורה. מסחר וכוי, הצמצום הארצי של 4% מהווה

חסכון של 12% אצל אותם המרכיבים שעליהם יכולה להיות שליטה,

י' צמח;

אשתדל לא לגעת באותן בעיות עקרוניות שהועלו כאן, ואנסה להשאר צמוד

לנושא שלפנינו, אני מסכים שהצלע השלישית של הבעיה המשולבת היא תקציבית,

איננו יכולים לדבר על שני צלעות בלבד. ולא לגעת בשלישית, נבון שהמקורות

מצומצמים. ונבון גם שבמשך 40 שנה צעקנו "זאב". כפי שאמר כאן חבר הכנסת שליטא,

ובדיוק רמו שקרה באגדה בסופו של דבר הזאב אכן בא, ואנחנו נמצאים היום בתוך

פיו של אותו זאב, הזאב אכן הגיע. ודי לראות את הכינרת כדי להבין זאת, אני

יכול לקחת אחכם לאורכה ולרוחבה של הארץ כדי לבדוק את המפלסים של בל שלושת

הימים. כדי לראות שהמים נמוכים מתחת לקו האדום, יש לנר מדינות של 50 השנים

האחרונות ומהן ניתן ללמוד עד כמה קשה מצבנו, אין ספק שאנו נמצאים בעיצומו

של משבר, יש בינינו ויכוח בשאלה אם במשך 30 או 40 השנים האחרונות נהגנו

בחכמה כאשר ניצלנו כמויות מים גדולות כפי שניצלנו,

כל ממשלות ישראל קבעו מפה התישבותית שאנחנו היינו חייבים ללוותה

באספקת מים, אנחנו היינו חייבים לכבד את החלטות כל הממשלות בענין זה, רכך

נתנו מים לכל ישוב שממשלת ישראל נתנה אישור להקמתו, היינו חייבים לכבד את

החלטות הממשלה, אגב, ביהודה ושומרון איננו נותנים מים לחקלאות, אבל יש

התישבות חקלאית, התישבות עירונית ותעשייתית בכל חלקי הארץ, ואנו חייבים

ללוות את ההתישבות הזאה עם צינור המים שלנו. מכאן שהנושא איננו רק במקורות

המים, הצלע השלישית היא הבעיה התקציבית,



אילו היו לנו הכספים הדרושים כדי למחזר אח המים הנשפכים לים, כי אז

ברור שמצבנו כיום היה שונה. שהרי 200 מליון קוב מים קולחים זורמים כיום לים.

כמקום המים האלה הייתי יכול לחת 200 מליון קוב מים לערים, והחקלאים לא היו

מתנגדים לזה. אלא שאין לי אח ארחם 200 מליון הדולרים הדרושים לי כדי לעשוח

זאת. יש לי חקציב שנחי של 20 מליון דולר, כי 10 מליון דולר דרושים לשמירה

על הכינרח. למחקר וחכנון וכוי.

כדי לנצל אח הביוכ הזח אני זקוק למעשה ל-25 שנה, בתנאים הקיימים, והרי

המים האלה מהווים בעיה אקולוגית ממדרגה ראשונה. הם מזהמים וזורמים לים או

מחלחלים. אי אפשר להחעלם מזה שהבעיה היא איפוא בעיה של משולש שורה-צלעוח.

יש מקורות מצומצמים, יש שימושים מוגדרים כחוצאה ממדיניוח של ממשלח ישראל,

כאשר המדינה היא שמחליטה היכן ליישב ישובים ואנו מלווים אוחם ע0 צינורות

המים. האם יכול מישהו להצביע על כך שנחנו מים במקום שאיננו ישוב מאושר,

ההיפר מזה הוא הנכון, יש מקומות רבים שאליהם מובילים עדיין מים בטנקרים

במשך שנחיים ואף שלוש שנים לני שנציב המים יכול להגיע אליהם עס הצינור. לא

כאמצעוח המים אפשר לקבוע אח מדיניוח ההחישבוח.

נכון שיש פחח גבוה בערים, אני גם מודע לכך שמספר החושבים בערים משחנה

מדי פעם, אבל לא מדי חודש. אנו יודעים שהאוכלוסיה בחל אביב הולבח ופוחחח,

אכל איננו יכולים לבדוק זאח מדי חודש כדי לראוח כמה מבין חושבי חל אביב עברו

לערים שבנות, ולאלו ערים. בדי לקבוע אח המכסוח אנחנו בודקים את הצריכה של

המים בשלוש השנים האחרונוח, מוסיפים על זה 10% פחח, וכך איננו מקפחים אף אחד.

אנו חושבים שהשיטה הזאח של החישוב היא טובח כי היא מודדח צריכה, ועוד אמרנו

שאח מספד האוכלוסיה נמדוד בסוף השנה, כאשר דיברנו בראשון באפריל על קיצוץ של

10% בצריכת המים לקחנו בחשבון אח המספר הקיים של האוכלוסיה באותה עיר. מובן

שיחכן מאד שבאפריל הקרוב נמצא שהמספר שונה במקצח. אבל מאידך ברור שאיננו יכולים

לגדוק זאת מדי חודש או חודשיים, אין לנו אפשרוח אחרח מאשר להשוות צריכה מול

צדיכה. אם בסוף השנה או באמצעיתה יבואו אלינו, ואמנם כבר באו, ויגידו לנו

שבחודשים האחרונים נוספו לאוחו ישוב חושבים חדשים, אנחנו נחחשב בדבר. וכך אמנם

עשינו כאשר פנו אלינו בענין כדה.

אין פה מצב של "זבנג וגמרנו", כואב לי מאד לשמוע דיבורים כאלה. הממשלה

החליטה אח אשר החליטה, ולפנינו יש שחי אפשרויוח. או לפעול במו שפועלח חברח

החשמל, או לומר שראשי הערים הם האחראים לנושא הזח, ואיני אומר ברגע זה מה עדיף

על מה. אבל כל עוד החוק אומר שראשי הערים הם המספקים את המים לתושביהן,

הם גם האחראים לנושא הזה. לגבי דידנו ראש העיר הוא הצרכן. אין לנו דרך אחרת

לפעול בענין זה. כשמדובר במנחמיה, למשל, אני רואה לנגד עיני את חבר הכנסח

שליטה. ורק אוחו, יחליט כל ראש מועצה או ראש עיר מה הוא סולם העדיפויוח

בעיר שלו הוא יחליט אם הוא מעדיף לרצף השנה אח הכיכר במרכז העיר, או לחקן

את צנרח המים, רק הוא יכול לקבוע אח סולם העדיפויוח של העיר שלו, אבל אני

מבקש ממנו לשמור על ההחלטוח של הממשלה, הממשלה קבעה שיש לצמצם אח צריכת המים

בישוב שלו ב-10%, וזה איננו הרכה, אז הוא צריך לדאוג לבך שההחלטה הזאח חבוצע.

יחד עם זה ברור שאיננו חולים מי שאינו עושה כן,

בי שליטא;

השאלה היא איך אנחנו יכולים לעשוח זאח,

יי צמח;

נחנו בידיכם חמחיר גבוה, עזרנו לכם גם בכל הנוגע להסברה, ואחם צריכים

להוסיף על זה אמצעים ודרכים משלכם, בענין חמחיר נחנו בידיכם נשק רב עוצמה,

אתם משלמים 25 שקלים עבור קוב מים ואוחם גובים 65 אגורוח עבור קוב מים אחד

עד ל-8 הקובים הראשונים, ועבור כל קוב שמעבר ל-8 הקובים הראשונים אחם גובים



90 אגורות, דעברר כל קרב מים שמעבר לזה אתם גובים 1.5 ש"ח. אם אתם חושבים

שזה לא מספיק, ראתם תבקשר נשק נוסף, לא נתנגד לכך כמובן.

אפשר כמובן לחוקק חוק עזר שיקבע כי מי שישקה אח הגינה שלו בשעות היום

ישלם על כך קנס, ושכל מי שירחץ אח המכונית שלו במים מצינור. וכל מי שלא ידאג

שבצינור שלו יהיה וסת מים. ישלם על כך קנס, אחס מסוגלים לעשות זאח כראשי ערים

וכחברי כנסת,

ירושלים חסכה בסך הכל 4.7%, ובכל זאח אנו מביאים אותה כדוגמה מפני

שאנחנו יודעים שהאוכלוסיה בירושלים גדלה כתקופה הזאת ב-2% או ב-3%. מכאן

שלמעשה חסכה 10%. אבל איננו מתפעלים מזה , כי לדעתנו אפשר היה להגיע שם להישג

יותר גדול. אלא שאיננו יכולים לעמוד עם סטופר ביד.

העיר רמת גן חסכה למעלה מ-11%, אנחנו מנסים לפעול בצורה מסודרת בענין

זה. ובהתחלת השנה הודענו ששלחנו הודעות רשמיות בענין זה. חודשיים לאחר מכן נפגשנו

ודיברנו בענין. אחרי חודש שלישי שלחנו אזהרות למי שצריך היה לשליח אותן. מתוך

170 עיריות ומועצות מקומיות 160 רשויות שאכן חסכו במים. האם זה בא מהשמים?

האם זו לא תוצאה של פעילות מסויימת שנעשתה במקומות האלה? זה לא דבר הבא מעצמו.

עובדה היא ש 160 מועצמות מקומיות אכן חסכו כמים. מי יותר ומי פחות. יש בסך הכל

10 מועצות מקומיות. מתוך 170 המועצות המקומיות, שלא חסכו. אז עמדנו בפני האפשרות

לסגור את המים, או לבוא אליהם ולומר להם שזה לא בסדר שלא חסכו במים ושאיננו

יכולים לעבור על זה לסדר היום. הייתי בטוח שעצימת עיניים תגרום לפריצת הסכרים

למחרת היום. ומפני זה חששתי.

אני חוזר ואומר שאין זו פעולה של "זבנג וגמרנו". אנחנו מחכים ארבעה

חודשים. אני גם לא בקשתי לקבל תוספת בסמכויות. ואני מתקומם על שאומרים לי

שאני חורג מסמכותי. כי האמת היא שאני פועל במסגרת המסכויות שלי על פי חוק,

ואני פועל בפרופיל נמוך מאד. האמת היא שאני מותקף בתוך המערכת על שלא פעלתי

כך בחודשים אפריל ומאי. ועל שחכיתי יותר מדי זמן. וכך קשה לי להחליט אם אני

פושע ראשי. או שאני בטלן ראשי. או שטוענים כלפינו שאיננו עושים את מה שאנחנו

צריכים לעשות, או שטוענים כלפינו שאנחנו עושים יותר מדי.

היו"ר ע' עלי;

מר צמח. אני רוצה שיהיה ברור לך רלכל הנוכחים כאן שנציב המים אינו

עומד על סדר היום שלנו.

י' צמח;

ובכל זאת מדבריס על הפעולה בה נקטנו כדי להכיא לצמצמום צריכת המים,

ומפרשים זאת כענישה קולקטיבית. האמת היא שממשלת ישראל, באישור הכנסת. החליטה-

את אשר החליטה, ואנחנו התחלנו לעשות לביצוע הצמצום הזה לא לפני עבור החודש

החמישי. ואיפה עשינו זאת? לא אצל אלה שלא הגיעו לחסבון של 10%. כפי שהממשלה

רצתה. אלא דק אצל אלה שעברו על צריכת המים אצלם בשנה שעברה וצרכו השנה

כמות יותר גדולה של מים מזו שצרכו בשנה שעכרה.

אני מוכן להרחיב את פעולת ההסברה במידת האפשרות שלנו. אם לא עשינו

די להחדרת המודעות. נעשה זאת שוב. אבל השאלה היא מה אפשר יהיה לעשות לאחר

מכן. מה אפשר לעשות כשאנו עומדים מצד אחד כפני מאגרים ריקים, ומצד שני

בפני אנשים הפותחים את ברז המים בלא מעצור, לא צמצתי את צריכת המים במקום

בו צורכים 40 מ"מ של מים לנפש. ובמקומות בהס כן צמצמנו אספקת המים עשינו

זאת למקסימום של 48 שעות.



שמעתי אח ההערות שהועלו כאן. אני יכוול להבטיחכם שאין לנו כל כוונה

להעניש מישהו. אנחנו מוכנים ללמוד שוב את החומר. אס מישהו יוכיח כי אכן

חל שינוי דרסטי בצריכת המים בגלל סיבה מסויימת מובן שאנחנו נתחשב בזה,

אבל אני חוזר ואומר שאנחנו חייבים לפעול כתוך המסגרת שעליה החליטה הממשלה.

אין לנו דרך אחרת.

אני יכול להבטיחכם שאני נוקט בדרך של צמצום אספקת המים לא רק בכאב

לב אלא בחיל ובועדה. בנציבות המים יש לנו בעיות רבות ושונות. מדי פעם יש

מי שפותח ומי שסוגר באר. ואנחנו נוקטים בצעדים הקיצוניים בלית ברירה. כאשר

אין לנו דרך אחרת. איננו יכולים לגשת אל האיש הבודד. כי ראשי הערים הם בעלי

הבית שם ולא אנחנו, אנחנו רק משרתים אתכם.

הישיבה הזאת לא נועדה לדיון בתפקודו של נציב המים או בבעיות של

נציבות המים. יש לי הערכה רבה לעבודתו ולפעולתו של מר צמח, והנושא העומד

כאן היום לדיין אינו מתייחס לפעולתו של נציב המים, אלא לצמצום אספקת המים

לדשויות המקומיות. שמענו דברים מעניינים ומאלפים באשר לסיבות שגרמו למצב

הנוכחי. שמענו גם הצעות בענין החסכון במים. כולנו מודעים לכך שיש בעיה

חמורה בענין המים ושכולנו מצווים לחסוך במים, ובוודאי שלא לבזבז מים.

בדברי הסיכום שלנו אנחנו צריכים להביע את דעתנו באם הדרך של צמצום

אספקת המים היא אבן בבחינת אמצעי מוצדק ויעיל, אני רוצה להבהיר כי אינני

מצדיק חריגה ממחסכות המים, ואינני מצדיק את העובדה שיש רשויות מקומיות החורגות

ממכסת המים שלהן. דבריו של מר צמח בענין זה היו משכנעים ביותר. אבל יחד עם

זה אני חושב שאין הצדקה לסגירת המים בגלל שעירית פלונית אינה חוסקה די מים.

צריך לקרוא לראשי הרשויות המקומיות לצמצם את צריכת המים. אבל לא לסגור את

אספקת המים באמצעי ענישה, כי האזרח לא צריך לשאת בעונש הזה. צריך לחפש

דרכים אלטרנטיביות להביא את הרשויות המקומיות לצמצם את צריכת המים בהן.

צדק חבר הכנסת וירשובסקי כאשר אמר שכחקלאות יש שליטה על צריכת המים,

ושם על כן קל יותר לעשות חסכון. נכון גם שלא יתכן שהחקלאים יהיו גם הגוף

האחראי, המחלק את המים והשומר על צריכה נכונה של המים וכו'. אלא שאיני רוצה

להכנס עכשיו לסוגיה הזאת. כמו כן איני רוצה להכנס לסוגיה של הסובסידיה על

המים. כי זר סרגיה שצריך לדון בה בכובד ראש ולא דרך אגב, מה גם שאין זה

הנושא העומד ברגע זה על סדר יומה של הוועדה. יכול להיות שאם מחיר המים יהיה

יקר יותר ישקלו החקלאים ביתר תשומת לב מה כדאי להם לגדל, ומה לא כל כך כדאי

להם לגדל, ויפעלו בהתאם.

אני מציע שהוועדה תגיע להצעת סיכום שתהא מקובלת על כל חבריה.

ע' סולודר;

לא מקובל עלי שוועדה אחת תגיד דברים על עבודתה של ועדה אחרת של

הכנסת. אנחנו התכנסנו כדי לדון בנושא מסויים. ובסיכום שלנו אנחנו צריכים

להתייחם אל הנושא הספציפי הזה בלבד. ולא להתייחם לדרך עבודתה של ועדה

אחרת של הכנסת.

בסיכום שלנו אנו צריכים לקבוע כי לדעת חברי הוועדה אנחנו מצווים

על חסכון במים, אף כי זה בלבד איננו הדבר שיביא לנו את הישועה בנושא

המים. וצריכה להיות בענין זד; מדיניות ברורה. ומכל מקום צריך להמנע מלפגוע

בצרכן הבודד בכל הנוגע לאספקת המים לברז שלו.



ברור לכולנו כי העדיפות כצריכה המיס תינתן לטי שחיה. לבל יחסרו מי

שתיה. כחברה כווערת המים פניתי אל יו"ר וערת הסיס של הכנסת לקיים דירן בנושא

הפיס. אינני חושבת שוועדת הפנים צריכה להגיד דבריס על ועדת המיס. ולכן איננו

צריכים להתייחס כדברי הסיכוס שלנו אל עכודתה של ועדת המיס,

היו"ר ע' עלי;

אנחנו דניס כאן היוס בבעיה מאד ספציפית, ודברי הסיכוס שלנו צריכים

להתייחס אליה בלבד. אינני רוצה שהדברים יתפרשו כפגיעה בנציב המים ובאנשי

חברת מקורות. כי אנחנו מעריכים מאד את עבודתם ואת מאמציהם בכיוון של חסכון

בצריכת המיס. גס אני סכור, כמוהם, שצריך לעשות הכל כדי לעודד את החסכון

כמיס. אני מתקשה רק בענין הענשת התושביס. כי אני בכל זאת רואה גזה הענשה

קולקטיבית ואינני יכול להשלים עם הדבר הזה. אני מתקודם נגד סגירת הברזים של

מי השתיה. אילו ניתן היה לסגור את הברזים להשקיית הגנים הציבוריים, הדכר הזה

לא היה מקומם אותי".

יי צמח;

היינו מאד רוצים לעשות זאת.

למעשה סגרנו את השיבר הראשי, וראש העיר הוא שצריך אז להתליט על מה

וכיצד יופנו המיס המצויים כידו.

היו"ר ע' עלי;

כאשר השיבר הראשי נסגר יסבול מזה האזרח.

בדברי הסיכום שלנו אנו צריכים לציין כי מצב מקורות המים שלנו חמור

ביותר. וכי הוועדה מודעת למצב החמור הזה וממליצה בפני הממשלה להתמודד

בצורה יסודית ורצינית ביותר עס בעיות המיס של המדינה. כמו כן צריך להבהיר

שהוועדה שותפה לצורך להביא לצמצום ולחסכון כמיס במגזריס השונים. אכל הוועדה

מתנגדת לסגירת המיס כפני התושביס.

בי שליטא;

אני מציע שהוועדה תקרא לרשויות המקומיות להטות כתף למאמץ המרוכז

לחסכון במים. יחד עם זאת תובעת הוועדה שלא להעניש בענישה קולקטיבית רשויות

מקומיות החורגות ממכסת המיס. וכי סנקציות נגד חריגות ייקבעו בתיאום בין

נציבות המים ובין נציגות השלטון המקומי.

ע' סולודר;

אני מציעה כי כין היתר תמליץ הוועדה על הרחבת דרך פעולתה של ועדת

המיס של הכנסת.

היו"ר ע' עלי;

אחרי ששמענו את הערות חברי הוועדה, וכן ההערות בבתב של חכר הכנסת

וירשובסקי, אני מבקש להביא את הסיכוס הבא כהצעת הוועדה.



הוועדה קובעת כי מצג המיס בישראל חמור, וקוראת לישויות המקומיות,

לארגוני החקלאות ולהתאחדות התעשיינים להסות כתף למאמץ המרוכז קול נציבות

המיס לחסכון במים.

יחד עם זאת תובעת הוועדה שלא להעניש בצורה קולקטיבית רשויות מקומיות

החורגות ממכסות המים המוקצות להן. אולם סנקציות נגד חריגות משמעותיות יתקבלו

בתיאום בין נציכוח המים ובין נציגי השלטון המקומי,

הוועדה קובעת כי יש להמנע מסגירת מי שחיה משום שיש בכך ענישה קולקסיכית,

יש להביא לחסכון במים באמצעות חינוך, הסברה והגברת המודעות, תוך מתן תשומת לב

לפיתוח מקורות מים ונקימה במדיניות נכונה בתחום הזה,

אני מניח שכל חברי הוועדה מסכימים לניסוח הזה.של מסקנות הוועדה.

ע' סולודר;

לפני צאת הכנסת לפגרה דנה הוועדה בנושא רמת חובב. סוכם שהוועדה תתכנס

שוב בנדשא זה בזמן הפגרה.

נוכח כל מה שמתרחש במשטרה. ואינני מתכוונת לנושא הגונדר. ואחרי שאתמול

הופיעה כתבה על ההתפטרות ההמונית במשטרה, הוועדה חייבת לדון בנושא הזה וכן על

מה שנעשה בבתי הסוהר. נכון שועדת המשנה דנה בענייני המשטרה. אבל אני חושבת

שטוב תעשה מליאת ועדת הפנים אם תדון בנושא הזה. אני מציקה איפוא שהוועדה

תקיים דיון בבעיות המשטרה, בתי הסוהר וכו'.

מ' וירשובסקי;

ועדת המשנה דנה בעניינו של גונדר סוויסה. והחליטה שאחרי שהדו"ח יתפרסם

הוועדה תקיים שוב דיון בענין. הגיע הזמן לקיים את הדיון הזה. בשעתו עיכבנו

את הדיון בכית הסוהר בבאר שבע כי חכינו לשובו מחו"ל של גונדר סוויסה, יש

לקיים עכשיו את הדיון גם בנושא זה.

קראתי אתמול בעתונות על התפטרותם של 500 שוטרים, צריך לבדוק תחילה

מה באמת קורה. ואחר כך נדון בזה.

ב' שליטא;

אינני מתרגש מכל כתכה המופיעה בעתונות, יחד עם זאת שכבודה של הוועדה

דורש שהיא צריכה להיות הראשונה, אחרי נציב בתי הסוהר סוויסה, שתקבל לידיה

את הדו"ח ותקיים בו דיון.

מ' וירשובסקי;

דיברתי עם שר המשטרה בענין זה, וסוכם כי אחרי שתתקיים החתונה במשפחת

סוויסה אנחנו נדון בנושא הזה,

היו"ר ע' עלי;

אינני חושב שוועדת הפנים צריכה לעסוק בנושא של רפי סוויסה. זו כעיה

אישית, ולא כדאי שוועדה של הכנסת תהפוך לטריבונל של שופט, אם רוצים לבדוק

את הנושא במסגרת ועדת משנה, ולעשות זאת בצורה דיסקרטית וללא קביעת עמדה,

לא אתנגד לכך.



מ' וירשובסקי;

אחרי שאקרא את הדו"ח. ואחרי הארוע המשפחתי במשפחת סוויסה. אזמין

אח שר המשטרה לדיון בנושא הזה .

אם חבר הכנסת וירשובסקי רוצה לספל בזה במסגרת וערת המשנה לענייני

משטרה, יעשה בן. אם חברי הוועדה חושבים שצריך לדון בזה בפורום של ועדת

הפנים. כי אז נזמין את שר המשטרה ונשאל לדעתו בענין.

גם אני סבורה שצריך תחילה להתייעץ- בענין זה עם שר המשטרה,

ע' עלי;

אני בכל זאת סבור שהדיון הזה צריך להיות בוועדת המשנה לענייני משטרה,

אשר להערתה של חברת הבנסת סרלודר בענין רמת חובב. אנחנו נקיים ישיבה

בענין זה.

אני מבקשת להודיע שאני מתבוננת לכנס את ישיבת ועדת המשנה לשימור

אתרי ההתישבות, וכן ישיבה של ועדת המשנה לענין בית ג'אן.

היו"ר ע' עלי;

אני מודה לכל הנוכחים כאן היום, ישיבה זו נעולה,

(הישיבה ננעלה בשעה 17.00)