הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 177

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה ביום בי, י"ד בתמוז, התשמ"ו, 21.7.86, שעה 00;12

חברי הוועדה;

ר. שילנסקי - יו"ר

ד. בן-מאיר

פ. גולדשטיין

מ. דראושה

מ. וירשובסקי

א. ורדיגר

ע. עלי

ב. שליטא

ע. סולודד

מוזמנים;

ר. הלפרין, מירון יוסף - משרד הבריאות

י. לוי, ש. ויגדור - משרד ר1משפטים

ח. מוסלם - הסתדרות פועלי הבנין

מ. לוי - יי " "

א. בר-און - רשם הקבלנים, משרד הבינוי והשיכון

י. אדן - מרכז הקבלנים

א.יערן - מרכז הקבלנים

צ. ענבר - יועץ משפטי לוועדה

רשמה; ש. לחוביצקי

סדר היום;

א. חוק בניינים ציבודיים (מתקני שתיה למים קרים), דותשמ"ו-1986.

ב. פעילותם של קבלנים בלתי-רשומים העלולה לגרום לאסונות - הצעה לסה"י

של חה"כ פ. גולדשטיין.



(נתקבל ביום 28.7.86)



היו"ר ד. שילנסקי;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא הראשון על סדר היום:

א. חוק בניינים ציבוריים (מתקני שתיה למים קרים), התשמ"ו-1986

אנו דנים בחק כהכנה לקריאה שניה ושלישית. דנו בחוק הזה יסודית בקריאה

הטרומית. הצעת החוק היא של חבר-הכנסת פנחס גולדשטיין, אך הוא טרם הגיע ונתחיל

בדיון.

מ. וירשובסקי;

תמכתי בחוק, אם כי יש הוראות שלא מקפידים על ביצוען בלאו הכי ושמענו מה

קורה בצפון הארץ בכל הנוגע לזיהום מקורות מים.

בסעיף 6 להצעת החוק כתוב: "שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה והא רשאי

להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו". אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, אני

חושש שאנו מחוקקים כאן עוד חוק אשר לא יבוצע. אני לא מאמין שלשר הבריאות יש את

המערכת המתאימה והכלים המתאימים להשתלט על אותם המקומות הציבוריים, בהם מוצע

להתקין את המתקן למי שתיה, כמשמעותם בחוק התכנון והבניה.

מה אתה מציע?

אני נמצא פה בדילמה די קשה. מצד אחד, מי שבאמת עוקב אחר הבניה של בניינים

ציבוריים, בין בניינים ציבוריים חדשים ובין בניינים קיימים שצריך לתקן אותם, זה

משרד הפנים או הרשויות המקומיות והם יכולים לעקוב אחר הביצוע הרבה יותר טוב.

כשחוקקו את החוק בענין הכניסות לנכים הטלנו את הביצוע והפיקוח על הביצוע על

הרשויות המקומיות. אני לא יודע אם באמת תהיה מערכת כזאת במשרד הבריאות וראינו מה

טיב היחסים בין משרד הבריאות לבין משרד הפנים וגופים אחרים, בעת דיונים שקיימנו

בנושאים אחרים כמו חוק איכות הסביבה. ראינו איך הם נלחמים ביניהם על קוצו של יוד

בכל הנוגע לסמכויות.

אני חרד מכך שלא גמרנו לדון בשאלה האם באמת משרד הבריאות יכול לבצע את

האמור בחוק ולדאוג לאכיפה. אני חושש שיהיה כאן חוק נוסף שיאמרו עליו שהוא חוק

מייתר. אני חושש שהדבר הזה לא יבוצע הלכה למעשה, בדרך זו כפי שהחוק מנוסח. לכן

אני חושב שצריך לשאול עוד גורמים אחרים.

אני רוצה להודיע לכולם ובפרט לחברת-הכנסת עדנה סולודר שאתמול בביקורים שלנו

בשומרון הודעתי בכל מקום, גם בפגישה באלקנה בקרני שומרון ובישובים אחרים, שחברת

הכנסת סולודר רצתה לבקר אך הדבר פשוט לא התאפשר לה.

ביקשתי מהיושב-ראש להתנצל על היעדרי. במסגרת ועדת הפנים סיירתי שם הרבה

פעמים. אני מבינה שהייתם גם בעמנואל וראיתם מה קורה שם. מה עם חדירות שהיה צריך

להוציא מהן תושבים?



היו"ר ד. שילנסקי;

למדנו את כל הבעיה. הבעיה מאד מעניינת. לדעתי, צריך לעשות מאמצים לעזור לחם

לצאת מהמשבר, אך זה איננו הנושא הנדון היום.

ע. סולודר;

ראשית, אני חוזרת על הערתי שהערתי בדיון שהתקיים

במליאת הכנסת, לפיה אני חושבת שצריך בחוק הזה לומר איזו מלה על כך שצריך לשמור

שהמים שיגיעו תישמר איכותם ותקינותם.

שנית, אשר להערה של חבר-הכנסת וירשובסקי - גם אני חושבת שיהא זה קצת מוגזם

להטיל על שר רובריאות את האחריות לנושא זה. אם היה מדובר רק בברזים לשתיה הייתי

אומרת שמי שאחראי לברזים בכל בית יהיה אחראי גם לשמור על תקינותם. אבל פה מדיבר

במתקנים למי שתיה צוננים. במסעדות מגישים קנקני מים צוננים.

לכן נראה לי שמן הראוי להטיל את הפיקוח על הנושא על הרשות רומקומית כי היא

היחידה שיכולה לפקח על מה שנעשה בתחומיה, אם במסעדות בהן מגישים מים צוננים ואם

כשמתקינים מתקני מים בבניינים ציבוריים. צריך לבדוק את הסמכויות שיש לה לרשות

המקומית. נדמה לי שזה היה מפשט את הנושא ומייעל אותו. לא נטיל זאת לא על שר

הפנים, לא על שר הבריאות ולא על שר הבינוי והשיכון. יש רשות מקומית שצריכה לדאוג

לנעשה בתחומה.

הערה שלישית - אני מוצאת לנכון - ואיני יודעת אם זהו המקום הנכון להעלות

ענין זה - להתייחס למיסים המוטלים על מתקני השתיה. היום מוטלים על מתקני שתיה

ביתיים ותעשייתיים מסי קניה בגובה של %45. אם מדברים על כך שבכל מוסד ובנין

ציבורי צריך להיות מתקן שתיה - נדמה לי שצריך לבדוק אם לא צריך להקל במס הזה כי

מדברים פה על עקרון שמים זה מצרך שצריך להגיש לגל אזרח כדי שהוא יוכל להרוות את

צמאונו. אם אנו רוצים שהענין הזה יותקן נדמה לי שאולי צריך לבדוק מה גובה מס

הקניה המוטל על המתאנים הללו ואולי אפשר להקל בענין זה על-מנת שזה יהיה גורם

מדרבן להתקנת המתקנים.

היו"ר ד. שילנסקי;

ראשית, ההערה של חבר-הכנסת וירשובסקי בענין שר הריאות.

שנית, איכות המים ותקינות המתקן, כפי שהעירה חברת הכנסת סולודר ושלישית, בדיקת

גובה מס הקניה והאפשרות להפחתתו, כפי שהעירה חברת הכנסת סולודר, לי אישית, כל

שלושת ההערות נראות.

אני לא מוצא כאן הוראה הנוגעת לאחריות של תחזוקת המתקן.

בעל הבית. -

זה צריך להיות כתוב בחוק.

אני חושב שצריך לחזק את סעיף 2 ואת כל היתר לומר בתקנות.



היו"ר ד' וילנסקי;

נוסיף זאת לחוק.

צ. ענבר;

ברגע שבהגדרת המתקן כתוב "מתקן המספק מי שתיה צוננים" ברור שאם המתקן לא

מספק את המים הצוננים לשתיה אזי הוא לא עונה על האמור בחוק.

ע. סולודר;

אפשר לומר תקין.

צ. ענבר;

אולם אין צורך בכך, כתוב כאן "המספק" והוא צריך להיות תמיד במצב שהוא מספק

מים צוננים.

פ. גולדשטיין;

אדוני היושב-ראש, עלי ללכת.

היו"ר ד. שילנסקי;

נטפל בתוק בהיעדרך

צ. ענבר;

יש לנו את הענין של הגדרת בנין ציבורי. כשהעברנו את הצעת החוק לקריאה

ראשונה אמרנו שנמצא נוסח שיהיה בעקרון נוסח מתאים,ולא נדקדק בפרסי הפרטים,

כמשמעותו בחוק התכנון והבניה. בחוק התכנון והבניה יש סעיף 158(ב) האומר ש;בנין

ציבורי הוא בנין הנמנה עם סוג בניינים המשמשים למטרה ציבורית, כפי שיקבע סר

הפנים בתקנות, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת". זה אמור לצורך התקנת

מתקנים מיוחדים בבניינים ציבוריים. ההגדרות של בנין ציבורי נמצאות היום בתקנות

התכנון והבניה בפרק שמינה. נדמה לי שהיום המונח בנין ציבורי, לצורך הענין של

מתקני שתיה, כהגדדתו הוא רחב מדי, כלומר; בנין ציבורי לפי ההגדרה בתקנות ובחוק

התכנון והבניה הוא לצורך מתקנים מיוחדים לנכים. אבל צריך למצוא דרך אחרת האם

אמנם בכל מה שנקרא בנין ציבורי צריך להיות מתקן שתיה.

י. לוי;

יכול להיות בניך בו קומה אחת היא של קופת חולים ויתר הקומות מיועדות

לחנויות ומשרדים פרטיים.

צ. ענבר;

לצורך מתקנים לנכים יש פתרון. לגבי קופת חולים אין בעיה וכולם יסכימו שזה

מקום שבא אליו קהל רב. אבל לעומת זאת - ואתן זאת כדוגמא - סוכנות דואר הממוקמת

בחנות היא כהגדרתה בנין ציבורי אולם היא מצוייה בתיך חנות ובכל זאת פה מדובר

בסניף קטן. .

ע. סילידר;

זה מיגזם לדריש שבסיכנית קטנה כזאת ייתקן מתקן למי שתי צוננים.

מ. יירשובסקי;

סוכנות דואר כזאת יכילה להימצא בחנית כמי זי בכיכר אתרים. שם אני לא חושב

שזה נחוץ.



צ. ענבר;

אולי באמת כדי שיהיה מושג במה מדובר צריר קצת פירוט. יכול להיות בנין ציבורי

כמו בית ספר או בית אסיפות, או בית חולים, או מועדון ולגבי כל אלה אין בעיות. את

כל המוסדות האלה אני מצטט מהתקנות. בקריאה הטרומית דיבור על חנות כלבו ששטחה מעל

ל-300 מ"ר. אבל סוכנות דואר יוצרת בעיה. יש עניו של בית כנסת, מסגד וכיוצא בזה

ששטחם 150 מ"ר. כשמדובר בבית קולנוע, בית מלון שמכיל מעל ל-20 מיטות אין בעיה.

בבית מלון מגישים קנקנים של מיט צוננים.

אבל במקומות אחרים בבית מלון צריך להיות מיט.

צ. ענבר;

באותן תקנות יש פירוט נוסף כמו; בנק, בריאת שחיה, בית ספר, מסעדות.

ע. סולודר;

בבית מלון עוד לא סרבו להגיש כוס מים למי שביקש. זה מוגזם.

צ. ענבר;

העניו האחרוו המפורט באותו תקנות; משרדי ממשלה, משרדי רשויות מקומיות וכל

בניו אחר המיועד למתו שירות ציבורי. השאלה .היא אם לא להקנות לשר הבריאות את

הסמכות למתו פטור לבניינים ציבוריים כמו סוכנות דואר.

ע. סולודר;

למה לא להעניק את סמכות הפיקוח לרשות המקומית?

צ. ענבר;

אני אומר למי שהוסמך צריך לתת את הסמכות לתת פטור מהתקנת המתקנים. אני מציע

לשקול את הנקודה הזאת.

היו"ר ד. שילנסקי;

האם התקנות האלה שציטטת אותו טובות בשבילנו?

צ. ענבר;

בעקרו ו כו, אבל יש דבר אחד או שניים כמו סוכנות דואר שצריך לתת לגביהם את

הסמכות לפטור. סוכנות דואר יכולה להיות ממוקמת בחנות מכולת.

י. לוי;

נדמה לי שמר ענבר מערב ביו בניו למוסד. מדברים על היחידון המשפטית שמחזיקה

את המקום. על מי תוטל החובה, על בעל הבית של המקום או על בעל המוסד?

צ. ענבר;

הכוונה היא לבעל המוסד. השאלה היא אם לתת בחוק את האפשרות לפטור במקרים

מסויימים.



היו"ר ד. שילנסקי;

הדברים שהקראת נראים הגיוניים.

ד. בו-מאיר;

ישנו נושא של הפצת מחלות בעקבות שתיית פיות רבים מהמתקנים הללו. האם יש

התייחסות לכך?

היו"ר ד. שילנסקי;

רבותי, אנו עוברים לסעיף הראשון בהצעת החוק, סעיף ההגדרות. ההגדרה של בנין

ציבורי מספקת. לגבי ההגדרה של מתקן שתיה עלתה פה שאלה של האחריות לתיחזוק המתקו.

ש. בו-מאיר;

בארצות-הברית נותנים לך כוס נייר קטנה וזה הגייני. בעירית תל-אביב, לדוגמא,

מוצבים שני מתקנים כאלה מהם שותים אנשים רבים. אפשר להפיץ מחלות.

מ. וירשובסקי;

את הנושא הזה אפשר להשאיר לטיפול בתקנות.

אשר להערה בעניו תקינות המתקו - את הנושא הזה אפשר לחזק בסעיף 2.

בתקנות אפשר לומר שהמתקו צריך להיות תקין, הגנייני וכוי. אם ההגיינה מדאיגה

אותך, חבר-הכנסת בו-מאיר, זאת אפשר להשאיר לטיפול התקנות. שר הבריאות יצטרך

לדובהיר זאת.

צ. ענבר;

כפי שאמרתי בהגדרת מתקו שתיה יש שימוש במלה "המספק". מישהו אמר שאולי כדאי

להבהיר באו את נושא איכות המים.

ד. בו-מאיר;

ברגע שאומרים "מי שתיה" הכוונה היא למים הראויים לשתיה ולכו הייתי מסתפק

בזה.

ר. הלפרין;

די בכך שאומרים מי שתיה.מוגדר בחוק שלנו, בפקודת בריאות העם, מה הם מי

שתיה.

היו"ר ד. שילנסקי;

סעיף ההגדרות מאושר כמות שהוא.

אנו עוברים לסעיף 2(א); "לא יפתח אדם, לא ינהל ולא יחזיק בני ןציבורי, ביו

כבעל וביו באופן אחר, אלא אם כו מותקו בו מתקו שתיה"

מ. וירשובסקי;

כאו הייתי אומר שחובתו של אותו אדם לתחזק את המתקן בצורה תקינה.

אולם פה הסתמנה הגישה שדי במלה "המספק" המופיעה בהגדרות ואין טעם להיכנס

לכל פרט ופרט.

ר. אברמזון;

ראשית, ישנו העניו של הפטור מחובת ההתקנה. הסברתי בדיון המקדמי את הבעיה

הגדולה של התקצוב. מדובר בתקציב של כמה מליוני דולרים וזה איננו תקציב קטן. גם

האחזקה של המתקן הזה היא יקרה כי זה מתקן שמתקלקל וצריך לדאוג לתתזוקה שלו. נדמה

לי שמן הראוי לתת סמכות למתן פטור מסויים. יכול להיות שיש מקומות מסויימים בהם

יש מקורות שתיה, גם אם המים הם לא מים קרים. כילדים שתינו בבתי הספר מבברזים

הפוכים ומאום לא קרה לנו.

היו"ר ד. שילנסקי;

בענין הפטור נדון בסוף.

ד. בן-מאיר;

אנו מדברים על ההגדרה הרחבה של בנין ציבורי. פה מחוקקים חוק שכרגע אני

מסתכל עליו כקבלן מוניציפאלי. יש בתי ספר רבים, מועדוני נוער ומתנס"ים ורותקציב

לכך יהיה תקציב אדיר.

היו"ר ד. שילנסקי;

גם זה קשור בנושא הפטור.

ד.. בן-מאיר; '?

אני מוכן שתהיה בחוק חובה להתקין מי שתיה ודי במלים מתקן המספק מי שתיה בלי

המלה "צוננים". עתה אני צריך ללכת.

היו"ר ד. שילנסקי;

רשמנו את ההערה שלך ונחזור לנושא הזה בסוף.

ד. בן-מאיר;

אם יהיה שימוש בהגדרה "מתקן מי שתיה" נפתרת כל הבעיה.

היו"ר ד. שילנסקי;

סעיף 2(ב) אומר; "מתקן השתיה יוצב במקום מרכזי הנראה לעין הציבור".

רבותי, סעיף 2 מאושר.

אנו עוברים לסעיף 3, המדבר על החובה להגיש מים קרים. מי בעד הסעיף?

הצבעה

בעד סעיף 3 - רוב

נגד - אין

סעיף 3, אושר



היו"ר ד. שילנסקי;

אנו עוברים לסעיף 4 המדבר על העונשין. מי בער?

הצבעה

בער סעיף 4 - רוב

נגר - אין

סעיף 4 אושר

היו"ר ד. שילנסקי;

אנו עוברים לסעיף 5. סעיף זה מרבר על תחולתו על המרינה. פירוש הרבר שהחוק

אינו פותר את משררי הממשלה והמרינה מהתקנת המתקן. מי בער?

מה הכוונה שחוק זה יחול על רומרינה?

היו"ר ר. שילנסקי;

זאת אומרת שאותם רברים החלים על בל מוסר ציבורי אחר חלים גם על משררי

הממשלה.

. אם זה לא כתוב בחוק פירוש הרבר שזה לא חל על המדינה.

הצבעה

בער סעיף 5 - רוב

נגר - אין

סעיף 5 אושר

לסעיף 6 נחזור מאוחר יותר.

אנו עוברים לסעיף 7, הרן בתחילה. מי בער?

הצבעה

בער סעיף 7 - רוב

נגר - אין

סעיף 7 מאושר

היו"ר ר. שילנסקי;

אנו עוברים לסעיף 8, הוראת מעבר: "בבנין ציבורי קיים, . שנפתח והתנהל לפני

תחילתו של חוק זה, יותקן מתקן שתיה תוך תקופה שיקבע שר הבריאות ושלא תעלה על

שלוש שנים". מי בער הסעיף?

הצבעה

בער סעיף 8 - רוב

נגר - אין

סעיף 8 אושר



היו"ר ד. שילנסקי;

נותרו עתה שלושה נושאים פתוחים. האחד - הערתו של חבר-הכנ0ת וירשובסקי

בעניו שר הבריאות כממונה על בצוע החוק (סעיף 2). מה ההצעה בנושא זה? ההערה היתה

שהענין יקשה לביצוע על-ידי שר הבריאות. האם יש למישהו הצעה כיצד להתגבר על

הענין?

אני חושב ששר הבריאות לא יכול לפקח על הנעשה בכל הארץ בתחום הזה וצריך לחפש

את הדרך המתאימה. אני חושב שהדרך היחידה היא שהביצוע יוטל על הרשויות המקומיות.

איני חושב שאנו יכולים להכתיב להם את הביצוע מבלי לשמוע אותם כי הם נותנים את

היתרי הבניה.

צ. ענבר;

פה לא מדובר בהיתיר בניה. כדי להתקין מתקן שתיה בתוך מבנה אינך זקוק לשום

רשיון. מדובר פה באינסטלציה פשוטה.

אם חבר-הכנסת וירשובסקי מוביל אותנו לרשויות המקומיות אזי הפיקוח באמת צריך

להיות על-ידי שר הפנים.

א. ורדיגר;

בחוקים בהם מדובר על כך שהשר ממונה על הביצוע יש ודאי תקדימים.

צ. ענבר;

לגבי המסעדות יש חובה להגיש מים קרים ושר הבריאות אמנם מופקד על ביצועם של

חוקים מהסוג הזה.

ר. הלפרין;

קודם כל, מה שאמר חבר-הכנסת וירשובסקי על אפשרות האכיפה של משרד הבריאות

הוא יציב ואמת. אנו לא בנויים לפיקוח ישיר על נושאים כמו מי שתיה ואיכות מי

השתיה וכל הפיקוח נעשה על-ידי הרשויות המקומיות במסגרת חוק רישוי עסקים. גם

בדיון הקודם שהיה כאן היו נציגי הרשויות המקומיות והם אמרו שהם מוכנים לעשות את

הפיקוח על הנושא הזה. לכן צריך ללכת בכיוון הזה, כמו בחוק רישוי עסקים, שהפיקוח

יהיה על-ידי הרשויות המקומיות.

היו"ר ד. שילנסקי;

אבל אנו לא רוצים להוציא את שר רובריאות.

ר. הלפרין;

בחוק רישוי עסקים שר רובריאות קובע את התנאים והתקנות אבל הפיקוח נעשה

על-ידי הרשויות המקומיות.

לפעמים, כשאנו רוצים לחזק נושא אנו נותנים לוועדת כנסת להיות שותפה לנושא.

זה יהיה האסון הכי גדול - ,



צ. ענבר;

אפשר לומר שהתקנות הן באישור ועדת הפנים ולזה יש תקדימים.

היו"ר ד. שילנסקי;

אבל השאלה היא אחרת. משרד הבריאות לא ישלח אנשים לשטח לבדוק מה קורה. ומי

יבדוק את הדברים בשטח?

י. מירון;

נציגי הרשות המקומית נמצאים בכל מקום בתוקף תפקידם והם יכולים לפקח הרבה

יותר ביעילות.

פ. גולדשטיין;

אפשר לפנות לשר הבריאות ואת החובה על הפיקוח להטיל על הרשויות המקומיות.

י. מירון;

אבל שר הבריאות לא יכול.

ר. אברמזון;

הציבור ודאי יתלונן.

צ. ענבר;

באמת מבחינת הפיקוח הדבר קשה למשרד הפנים. יש חוקים בהם צריך להקדיש חצי

פקח -- כמו למשל חוק האיסור לעשן במקומות ציבוריים שמשרד הבריאות לא עושה כלום

לאכיפתו - וגם זה לא נעשה.

אי-אפשר להטיל את הסמכות על מישהו ואת הפיקוח והביצוע על מישהו אחר. אם אתם

רוצים שהרשויות יעסקו בכך תנו להם את הסמכות. תן לכל עיריה את האפשרות להתקין

תקנית במשך זמן סביר. אבל להגיד ששר הבריאות יתקין את התקנות והרשויות המקומיות

תהיינה אחראיות על הביצוע - לזה אני מתנגד. יש דרך אחת; או להטיל את הענין על

הרשויות המקומיות או להטילו על שר הבריאות.

מ. וירשובסקי;

הדבר הקל בשבילנו הוא להשאיר את האמור בחוק כמות שהוא ולומר ששר רובריאות

יהיה אחראי על הביצוע והתקנת התקנון, אבל אז החוק הזה לא יופעל. בשנת 1986 אנחנו

לא צריכים לחוקק חוקים שלא מופעלים.

אני מצוי במבוכה רבה בכל הנוגע לשאלה מה לעשות. אבל אני יחושב שיחד עם זה

הרשויות המקומיות הן יותר מותאמות לביצוע הענין מאשר משרד הבריאות. כמה פקחים

יש למשרד הבריאות? האם הם באמת יתחילו לעשות בדיקה בכל הבניינים והמקומות

הציבוריים?

פ. גולדשטיין;

זאת יעשה הציבור.



מ. וירשובסקי;

הציבור לא מסוגל לפעול כנגד העישון במקומות ציבוריים.

מה קורה כשאתם מקבלים תלונות מהסוג הזה?

י. מירון;

אנו מעבירים את הענין לרשות המקומית.

היו"ר ד. שילנסקי;

שמענו את התשובה מפי אנשי משרד הבריאות. גם הרשות המקומית לא תוציא פקחים

לבדוק אלא חיים מתוך תלונות ואתם הרי בלאו הבי מעבירים את התלונה לרשות המקומית,

אם כוי איו ברירה אלא להשאיר זאת.

א. ורדיגר;

אני חושב שצריך להוציא זאת משר רובריאות ולמסור זאת לשר הפנים ולרשויות

המקומיות. אז העניו יחיה יותר יעיל.

צ. ענבר;

בתור בונוס לרשויות המקומיות אפשר לומר שהקנסות יילכו לקופת הרשויות

המקומיות. אפשר למצוא הסדר דוגמת ההסדר הקיים בחוק שמירת הנקיוו, שגם בו שולבו

הרשויות המקומיות בצורה מאד מעשית, כולל הקנסות שהולכים לקופה שלהן.

היו"ר ד. שילנסקי;

אנשי משרד הבריאות אמרו לנו שכאשר הם מקבלים תלונות הם מעבירים אותו

לרשות המקומית.

י. לוי;

אני מבין שהמשך הדיון בנושא יידחה כדי לקבל את התגובה של משרד הפנים.

היו"ר ד. שילנסקי;

אנו נקבל את ההחלטה. נאמר להם מה החלטנו ובאם יהיה צורך נזמיןאותם לישיבה.

אני בעקרון בעד הרעיון הזה, כפי שאמרתי; על מי שאתה מטיל את הסמכות תו לו

גם את האחריות. אני מוכן בעקרוו להסכים להצעה הזאת ששר הפנים יהיה האחראי

כשממילא האכיפה תהא מוטלת על הרשויות המקומיות. יחד עם זאת, אני לא חושב שאתם

יכולים להטיל משימה לא קלה שתביא לעימות חמור ביו הרשויות המקומיות. לביו בעלי

העסקים בתקופה די לא סימפטית, ערב הבחירות ברשויות המקומיות. אני לא חושב שאנו

יכולים לעשות זאת מבלי לשאול את מרכז השלטון המקומי. אם לא נשאל אותם בצדק

יאמרו אנשי מרכז השלטוו המקומי; לא שאלתם.

היו"ר ד. שילנסקי;

אותו דבר שאמרנו לגבי משרד הפנים נאמר לגבי הרשויות המקומיות. נקבל את

החוק וכפי שנעביר הודעה על כך לשר הפנים נעביר הודעה גם לרשויות המקומיות. אם

יהיה צורך נכנס ישיבה.



י. גבריאל;

לישיבה היום הוזמן משרד הפנים.

היו"ר ד. שילנסקי;

נעביר הודעה למשרד הפנים ולרשויות המקומיות ואם תהיה להם תהנגדות נדון בזה

בישיבה נוספת.

צ. ענבר;

בישיבה הקודמת השתתפו שני נציגים של מרכז השלטון המקומי, עורכת הדין הגב'

צבר שהיא יועצת משפטית של ועדת המים במרכז השלטון המקומי וברכה ממרכז השלטון

המקומי. הגב' צבר אמרה במפורש שבאמצעות פקחי העיריה ניתן לאכוף את הנושא. זו

היתה גישתה העקרונית.

פ. גולדשטיין;

אני בעד זה שהסמכות תינתן למשרד הפנים.

היו"ר ד. שילנסקי;

ליתר בטחון לא נמשיך בתהליך לפני שנשמע אם אין למרכז השלטון המקומי ומשרד

הפנים התנגדות.

מכל מקום, נבקש מהיועץ המשפטי של הוועדה להכין נוסח ברותאם, לסעיף 6. בזה

סיימנו את הטיפול בנקודה זו.

אנו עוברים להערה השניה - זו של חברת-הכנסת סולודר בענין מתן פטור ממס קניה

או הקלה במס.

ע. סולודר;

יש הבדל אם מדברים על מתקן למי שתיה או מתקן למי שתיה צוננים. הענין של

הפטור קשור לנושא הזה וקודם צריך להחליט אם המתקן יהיה מתקן למי שתיה או מתקן

למי שתיה צוננים.

פ. גולדשטיין;

קיבוץ נתיב הל"ה הביא לתשומת לבי את העובדה שהם מייצרים מתקנים,

הי"ר ד. שילנסקי;

בהזדמנות זו אני רוצה לומר שאני בעד מתן פטור למיזוג אוויר למונית.

אני רוצה לדעת מה גובה ההוצאה הזאת היום לאוצר? והרי מדובר על התקנת המתקן

בכל בית ספר, בכל מוסדות החינוך וכיוצא בזה.

היו"ר ד. שילנסקי;

יש שני דברים; ראשית, האוצר מבקש שתהיה סמכות לתת פטור מהתקנת המתקן.

דבר שני; חבר-הכנסת דב בן-מאיר ביקש להרהר על התקנות בנושא בנין ציבורי 1כן

במקום מים צוננים לכתוב מי שתיה.



פ. גולדשטיין;

אם ידברו על מתקן למי שתיה בלבד יורד גם הענין של מס הקניה.

לא איכפת לי להוריד את המלה "צוננים", אבל תדעו לבם שבל רשות מקומית שתתקין

מתקו הוא יהיה מתקן של מים צוננים.

היו"ר ד. שילנסקי;

אם נמחק את המלה "צוננים" יהיה פתרון לבל הדבר הזה.

י. מירון;

מתקן מי שתיה לא צוננים הוא ברז. אם זה מתקן למים רגילים הבוונה לברז.

פ. גולדשטיין;

אני רוצה להתבטא בצורה צברית; אני היום לומד שיעור בסירוס ובחיתוך, אני

חושב שלא יהיה ערך להצעת החוק אם לא תהא בו המלה "צוננים". בל הכוונה היא לתת

לעם ישראל אפשרות לשתות מים קרים וצוננים ולא איכפת לי בכלל שאמקור או קיבוץ

נתיב הל"ה יספקו את המתקנים. כל מתקני השתיה האלה מייצרים מים צוננים ואין סיבה

להוציא את המלה "צוננים". אם רוצים - אפשר להאריך את המועד בקשר להתקנת המתקנים.

מחיקת המלה "צוננים" מהצעת החוק משמעה גניזת ההצעה.

היו"ר ד. שילנסקי;

ובכן אם אנו אומרים מי שתיה לא צוננים הרי זה ברז. אני מבין שאנו חייבים

להשאיר את ההגדרה; "מתקן המספק מי שתיה צוננים..

מ. דראושה;

אם מוחקים את המלה "צוננים" לא נשאר כל חידוש בהצעה. ההצעה הרי באה לשרת את

הציבור.

היו"ר ד. שילנסקי;

אם כן, אנו משאירים את המלה "צוננים" בהצעת החוק.

יש אם כן שני דברים שנותרו; ראשית, לתת למאן דהוא סמכות לתת פטור מהתקנת

המתקן; שנית, לא להשאיר את ההגדרה של בנין ציבור כפי שהיא אלא לאפשר למאן דהוא

להתקין תקנות בהקשר הזה.

צ. ענבר;

אם יתנו את האפשרות לפטור, אפשר לקבוע לגבי הפטור שתי סמכויות של פטור:

ראשית, פטור כללי, למשל לסוכנות דואר, וזה צריך להיות באישור ועדת הכנסת; שנית,

פטור אישי בגלל נסיבות המצדיקות זאת ואז השר יהיה רשאי לתת את הפטור.

ע. עלי;

אם אתה מטיל את הביצוע והפיקוח על הסמכות המקומית אזי היא שצריכה לתת את

הפטור.

צ. ענבר;

ייתכן, פטור או דחיית ביצוע.



ע. מילידי;

אני רוצת לשמוע ממשרד הבריאות הסבר בריאות לגבי טיב אי מידת הרוויה של

המים. מה באמת עדיף, האם עדיפים מים ציננים אשר ניתנים תחישה של ריייה אך הם לא

מרווים, אי האם עדיפים מים מרווים לא ציננים?

ר. הלפרין;

בתקיפת הקיץ באמת צריך לשתית הרבה מים. כשהמים הם קרים מדי שיתים פתות

מים יכשהמים חמים מדי לא ריצים לשתית איתם. המים צריבים להיית מעט קרירים.

פ. גולדשטיין;

ציננים.

ר. הלפרין;

רגעיה היא שהמתקנים הרגילים מספקים מים קרים מדי. יכיל להיות שצריך להתאים

למים טמפרטירת קיר מתאימה.

ע. סולודר;

יש מתקני שתיה בהם רומים נעימים לשתיה ילא ציננים.

פ. גילדשטיין;

למדתי לרעת שביחידת קיריר למים ציננים יש טרמיםטט יאפשר לרואים את קיר רומים

לקיר הרצוי.

היו"ר ד. שילנסקי;

ניתרה עכשיו השאלה של הפטיר. יש עניו של פטיר כללי - עליי דיבר היועץ

המשפטי - ימיצע שהיא יקבע על-ידי השר באישיר יעדת הפנים של הכנסת, ייש ענין של

פטיר אישי י-אי דחיית ביציע.

י. ליי;

איתי גיר שייתן פטורים ייסמך להוסיף אי לגריע מרשימת הבניינם הציביריים.

צ. ענבר;

מאה אתיז.

היו"ר ד. שילנסקי;

האדם צריך להבחין בין פטיר כללי לאישי?

צ. ענבר;

אם אני ריצים שהפטיר האישי יינתן על-ידי הרשייית המקימיית שהן בקיאית במצבה

של איתה רשית -

פ. גילדשטיין;

אני משוכנע ששר הפנים ייתן סמבית.



צ. ענבר;

הוא לא ייתן אם לא תהיה הסמכה מפורשת.

היו"ר ר. שילנסקי;

אנו נותנים לשר את האפשרות לתת פטור כללי, להוסיף או לגרוע מקומות מהתקנות,

באישור ועדת הפנים של הכנסת. הפטור האישי או דחיית הביצוע יינתנו על-ידי הרשויות

המקומיות. פטור כללי, להוסיף או לגרוע, יהיה בידי השר באישור ועדת הפנים ופטור

אישי או דחיית ביצוע יהיה בידי הרשויות המקומיות.

ר. אברמזון;

העניו של הגריעה מקובל עלי.

צריר לדעת שלדברים האלה יש השלכה על התקציבים של המשרדים השונים.

לעניו התקופה - צריך לזכור שבנייני הציבור- האלה היום ממילא אינם במצב טוב

ולכו צריר להאריך את התקופה המחייבת התקנת המתקנים. אני מציעה תקופה של 5 שנים.

פ. גולדשטייו;

במסגרת אותה סמכות שנתנו לתת פטור מהתקנה אפשר לתת גם אפשרות לדחיית

הביצוע. אני מציע להשאיר את פרק הזמו של 3 שנים עם אפשרות לדחיית הביצוע.

י

האם לא קיפחנו פה את ההשקפה של חבר-הכנסת דב בו-מאיר שיצא?

ע. סולודר;

אם אנו קובעים אפשרות למתו פטור ודחיית מועד הביצוע - אני מניחה שחבר-הכנסת

בו-מאיר ימצא סיפוקו בכך.

ב. שליטא;

לא הייתי פה בהתחלת הדיון. החוק כשלעצמו הוא חוק מבורך. אני רק חושש - ואני

לא יודע מה היתה כוונת החכמים - שהדבר יגרור אחריו הוצאה גדולה מצד המוסדות.

פ. גולדשטייו;

דיברנו על כך. חבר-הכנסת עובדיה עלי ייצג יפה את הרשויות המקומיות.

בעירית עפולה זה יעלה למעלה מ-100 אלף דולר.

היו"ר ד. שילנסקי;

מי בעד הצעת החוק כפי שהתקבלה פה? - אנו מקבלים את הצעת החוק, בהתאם

להערות שקיבלנו ונעכב אותה עד שנשמע אם איו התנגדות מצד משרד הפנים ומרכז השלטון

המקומי.

פעילותם של קבלנים בלתי-רשומים העלולה לגרום לאמונות

הצעה לסדר היום של חה"כ פ. גולדשטיין

אני קורא את המסקנות של הוועדה בנושא,

"1. הוועדה; קובעת בי התופעה של בניה על-ידי קבלנים לא רשומים על-פי החוק,

מנוגדת לחוק, פוגעת בהכנסת המדינה, בטיב הבניה ובטיתות העובדים.

2. הוועדה קוראת לרשויות המוסמכות ובעיקר לרשויות המקומיות ולמשטרה להקפיד

הקפדה יתירה על החוק אשר עליו הם ממונים כדי לעצור התהליך של בניה על-ידי קבלנים

לא מאורגנים ולבער התופעה האמורה ההולכת ומחריפה.

3. הוועדה קוראת לוועדות התכנון והבניה ברשויות המקומיות לתת היתר בניה רק

עם הצגת אישור רישום הקבלן כחוק".

פ. גולדשטיין; ,

אני חושב שסעיף 3 הוא סעיף נכון וצריך לקבל איתו כמות שהוא.

היו"ר ד. שילנסקי;

את סעיפים 1 ו-2 אנו מאשרים. לסעיף 3 עוד נחזור.

סעיף 4: " הוועדה ממליצה כי היתר הבניה שניתן כיום על-ידי הוועדה המקומית.

לא יהווה היתר בניה ממש אלא אישור עקרוני בלבד עד להגשת שם הקבלן הרשים תוך

תקופת זמן סבירה. זאת אם מגיש הבקשה לבניה מצהיר כי טרם מסר את העבודה לקבלן

רשום".

גם לסעיף 4 נחזור מאוחר יותר כי הוא קשור לסעיף 3,

סעיף 5: "הוועדה בדעה כי אין לחייב אדם הבונה בית לעצמו להזקק לשירותו של

קבלן אם הבית מייעד למגודים, לו ולבני משפחתי ולא למטרות מימכר ועשיית רייחים".

ב. שליטא;

האם החוק היום אומר שכל קבלן חייב להיות רשום? האם קבלן שלא נרשם עיבר היים

על החוק?

א. בר-און;

יש חוק בענין הזה. חוק רישום קבלנים נחקק ב-1969 כחוק להגנה על הצרכן ולא

כחיק להגנה על המקציע. בסעיף 1, איפה שהוגדר מיהי קבלן, כתיב:".. מי שמקבל על

עצמו עבודות אלה למען אחר, לרבות מי שמבצע עבודות אלה על הקרקע שבבעלותו לשם

מכירה אי השכרה". זה לא כולל את אותם האנשים שבונים את ביתם לעצמם שלא לצירך

מכירה או השכרה. זה מה שכתיב בחוק. אני חוזר על הכתוב; "קבלן לעבודית הנדסה

בנאיית - מי שמקבל על עצמו עבודות אלה למען אחר, לרבות מי שמבצע עבודות כאמיר על

קרקע שבבעלותו או ברשותו לשם מכירה או השכרה".

ב. שליטא;

אם למשל אני כראש מועצה לוקח קבלן לבנות איזה בית ניער והקבלן אינני רשים,

האם גם אני כמזמין הקבלן עובר על החוק?



א. בר-און;

אתה לא עובר עבירה לפי החוק. אנו רוצים להוסיף לחוק שגם מי שמזמין את

העבודה מהקבלן הלא רשום עובר עבירה.

היו"ר ר. שילנסקי;

בסעיף 5 אני מציע לומר במקום "הוועדה בדעה וכו" - "הוועדה קובעת וכוי".

דבר שני - דיברנו על כר שקבלני משנה חייבים להיות רשומים וצריך לומר בסעיף 5 שאם

אותו אדם לוקח קבלן משנה הרי קבלן המשנה חייב להיות רשום.

מ. וירשובסקי;

ארם אתה אומר שאדם שכונה ביתו צריך ללכת לאנשים מורשים כדין - אני מקבל

זאת. אבל אני לא מוכן להגיד שאדם שרוצה לבנות ביתו צריר ללכת לקבלן לעבודות

חשמל, מספיק לי שהוא הולך לחשמלאי שיש לו תעודה.

ע. עלי;

גם אני בדעה זו.

היו"ר ד. שילנסקי;

זאת אומרת שמדובר על כך שהעבודה תיעשה על-ידי בעלי מקצוע מורשים. אנו

מסכמים את העקרון ואנו מבקשים מהיועץ המשפטי לנסח זאת בהתאם. ההצעה היא לומר:

באמצעות בלי מקצוע מורשים.

א. בר-און;

זה יפגע. אם אבנה דירה שלא באמצעות חשמלאי - לא אקבל רשיון. האם הכוונה היא

לבעלי מקצוע מורשים או לקבלנים שחייבים להיות רשומים בפנקס הקבלנים?

היו"ר ד. שילנסקי;

השאלה היא לגבי קבלן שלד. זו הבעיה. הבעיה היא דק לגבי קבלן שלד.אם אדם

בונה ביתו לבד - זה משהו אחר, אך אם הוא מוסר את הבניה לקבלן שלד לא מורשה

הבונוס הוא גדול.

פ. גולדשטיין;

לקחנו לדוגמא את נושא החשמלאות. צוטט פה הסעיף בחוק האומר מי רשאי

להיות קבלן עבודות הנדסה. אחר-כך מדובר על ענפי משנה ואם נסתכל על התקנות של

ועדת הכלכלה נראה שבין שאר ענפי המשנה גם ענף החשמל מופיע. כלומר: ברגע שאדם

צריו לקחת אנשים בעלי מקצוע - יש כיסוי לכך בתקנות. יש ענפי משנה כמו עבודות

עפר, מתקני מיזוג אוויר וכיוצא בזה. כל אחד צריך להיות רשום בענף המשנה..

יש שני דברים שמתחברים ומעוותים את התמונה הכללית כשמדברים על קבלנים

דשומים. קבלני המשנה משתלטים על כל הענף וכשקבלן ראשי נכנס לתחרות הוא מוכשל

על-ידי קבלן המשנה. הבניה של השלד מהווה חלק קטן יחסית מכל הבניה, זה לא יותר

פ. גולדשטיין;

המינוח בו משתמשים כאן בסעיף 5 למסקנות "אדם הבונה בית לעצמו" חוא לא נכון,

כי אדם שוכר לעצמו בעלי מקצוע שיבנו את ביתו.



מ. מוסלם;

כולם מתייחסים לעבודת הבנין כאילו היא רק הכניו של השלד. כל אדם יכול לדאוג

לבניו השלד מבלי להסתכן.

פ. גולדשטיין;

האם אני פנחס גולדשטיין יכול לבנות את השלד של ביתי?

מ. מוסלם;

כן, לעצמר מותר לך.

פ. גולדשטיין;

לא, אסור לי לבנות לבד, אין אדם בונה לעצמו בית במובן המילולי של המלה. הוא

חייב לפנות למי שנקרא קבלן מאושר או מורשה העונה על קריטריונים מסויימים שקבע

החוק. לי אסור לבנות את ביתי לבד.

מותר לך לבנות לבד, בתנאי שהתכנית עברה אישור וכוי.

מ. לוי;

הבעיה החמורה שהביאה את ענף הבניה למצב בו היא נמצא ואשר בגללו חבר-הכנסת

גולדשטיין העלה את הנושא בכנסת נובעת מכך שאלפי פועלי בנין ישראלים פוטרו ונפלטו

מהענף עקר זה שאנו, הקבלנים, נהגנו לפעול על פי חוק ואמרנו; יש לבו קבלן משנה

ויש קבלו רשום, אכל למעשה אותו קבלן משנה היה אדם בודד שלקח לו פועלים מבל מיני

מקומות מיהודה שומרון ועזה והעסיק אותם, כמו שהוועדה אמרה במסקנה מספר 1. אם

הוועדה לא מתייחסת לתנאים הסוציאליים שאנו נדרשים לעמוד בהם ולתשלומים למס

הכנסה, למוסד לביטוח לאומי או למס ערך מוסף - המצב יישאר בעינו. הבעיה כאן היא

לא הניסוח. הענין היה בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה. בית הדין לעבודה ובית המשפט

קבעו שאדם יכול לבנות לעצמו את ביתו מבלי להיות רשום ברשם הקבלנים יעל-פי החוק.

הבעיה היא שאנו לוקחים אדם ואומרים לו: אתה כשר, אך למעשה כולו טרף, כי הוא

מעסיק אנשים מבלי שהוא משלם להם את התנאים הסוציאליים ומבלי שהוא משלם מסי הכנסה

ומסי ביטוח לאומי.

היו"ר ד. שילנסקי;

רבותי, אנו לא מתחילים עתה את הדיון מההתחלה. בסעיף 5 יש בעיה. את העקרון

קיבלנו כולנו ואנו לא נקשה על אדם שבונה לעצמו את הבית שלו. יחד עם זאת אנו

מחפשים דרך איך הענין לא ינוצל לרעה, איך לא תהיה הפקרות ולא יהיו כל הדברים

שאמרת. יש פה רק שאלה של ניסוח.

פ. גולדשטיין;

אם אני זוכר את תשובת השר להצעה לסדר היום שלי, הרי הוא ציין את העובדה

שמשרד הבינוי והשיכון מכין הצעת חוק שתענה על הדרישות הללו. הצעתי לסדר באה

להבליט מצב שבו יש ענין נתון. אני מציע שנבטל את סעיף 5 ואם אינכם מוכנים לכך

נמצא ניסוח מתאים.

היו"ר ד. שילנסקי;

לא ניתן יד לכך שאדם שבונה את ביתו לעצמו יהיה חייב לתת את הבניה של ביתו

לקבלן.

אני מקבל את מה שאתה אומר שאדם בודד שהולך לבנות את ביתו בעצמו - זה לא

צריר לעלות על סכום מסויים הנקוב בחוק. בחוק כתוב שאדם לא יכול לבנות לעצמו בנין

של 14קומות. לכן אני מציע שהמושג "ארם בונה לעצמו בית" לא ייתפש לפי הפירוש

המילולי.

י. גבריאל;

אבל בהמשך הסעיף נאמר "מגורים לו ולבני משפחתו". אני מסכים שאדם שבונה בית

לעצמו איו לחייבו להזדקק לשירותו של הקבלן אם הבית מיועד למגורים.

מ. וירשובסקי;

כמסקנה של ועדת הפנים מקובל עלי שבניה על ידי קבלנים לא רשומים על פי החוק

מנוגדת לחוק ולכן בא סעיף 1. דבר שני: אני צריך לדאוג לכך שבתים שנבנו לא יקרסו

תחתם וצריך לבדוק שאדם הבונה בית למשפחתו לא ייעזר, לדוגמא, בחשמלאי לא סוב. לכן

אני אומר: אינסטלציה עושים רק באמצעות אינסטלטור מורשה, אבל אני לא רוצה שאותו

אדם יהיה רשום בפנקס הקבלנים.

אם משרד השיכון קבע שאדם מסויים הוא קבלן או מוסמך לעסוק בעבודות חשמל -

קבלן זה אדם שיכול לקחת על עצמו ביצוע עבודות. מאידך חשמלאי הוא אדם שיש לו

תעודה לעסוק בחשמלאות.

אם כן, אני מציע שנאמר בסיפא של סעיף 5 למסקנות: ובלבד שהבניה תבוצע על ידי

בעלי מקצוע מורשים.

הצעת החוק החדשה שיצאה ב-25.6.86 עונה על חלק גדול מהסוגייה הזאת שהוועדה

"מדובר בהצעה על איחוד העיסוק, על כך שלא יבוצעו עבודות

הנדסה בנאיות שהיקפן הכספי חורג מסכום... אלה בידי וכוי". עוד כתוב שם:"הוראות

סעיף קטן א' לא יחולו על עבודות הנדסיות שנתמלאו בהן התנאים: 1) עבודות בניה

שאינן קשורות לשלד י/מבנה; ב) מבנה המיועד למגורים בלבד ששטחו לא עולה על 300

מ"ר".

אולי אפשר לנסח את הסעיף כך שאזרח הרוצה לבנות בית לא יחוייב אך זה שיבצע

את העבודה אצלו כן יחוייב.



היו"ר ר. שילנסקי;

בסעיף הזה מדובר על ארם שבונה בית לעצמו. האם אתה רוצה לחייב בחור שבונה

ביתו בזיעת אפו?

אנו עוברים לסעיפים 3 ו-4 למסקנות.

אני חושב שהניסוח של סעיף 4 אינו טוב. כתוב: "לא יהווה היתר בניה ממש אלא

אישור עקרוני בלבר". יש מושג משפטי שנקרא היתר בניה ואם אחד מהתנאים לא מולאו

ממילא אין היתר בניה. לכן הניסוח הזה איננו מקובל ואני מציע לוותר עליו.

י. גבריאל;

נמסר לנו על-ידי נציגי מרכז הקבלנים שקיים תיק שקוראים לו תיק צהוב ובתיק

הזה יש סעיף שמתייחס לכך.

אבל אי-אפשר להגיד שהיתר בניה שהוצא כחוק הוא היתר עקרוני. ברגע שנתת היתר

בניה הוא חוקי.

צ. ענבר;

הניסוח פה לא בא לקבוע עקרון משפטי אלא לומר דבר מסויים. מבחינת הניסוח

המשפטי אתה צודק .

י. גבריאל;

אפשר לומר; לא יהווה אישור עקרוני.

מ"מ היו"ר ע. עלי;

סעיף 4 מיותר. שלושת הסעיפים הראשונים מבהירים די והותר את הנושא הזה. סעיף

4 מיותר ואני מציע למחוק אותו.

פ. גולדשטיין;

אני מקבל זאת. סעיף 3 עונה על הבעיה.

אם מוחקים את סעיף 4 מחלישים את סעיף 3.

מ"מ היו"ר ע. עלי;

אנו מאשרים את סעיפים 3,2,1 ו-5. את סעיף 4 מוחקים. המסקנות אושרו.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 50;13