הכנסת האחת עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 169

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה גיוס בי, כ"ג בסיוון התשמ"ו, 30.6.86, שעה 00;12

חברי הוועדה;

ד. שילנסקי - יו"ר

ש. אלוני

א. ורדיגר

ע. עלי

ב. שליטא

מוזמנים;

א. ויגדור - משרד המשפטים

י. לוי - משרד המשפטים

י. כהנא - משרד הפנים

ג. שפט - משרד הפנים

צ. ענבר - יועץ משפטי לוועדה

מזכיר הוועדה;

י. גבריאל

רשמה - ש. לחוביצקי

סדר היום;

מרשם חריג, מטעה בתעודת זהות ובמרשם האוכלוסין - הצעה לסה"י של חה"כ ש. אלוני.



היו"ר ד. שילנסקי;

אתמול הועברה אלינו הזמנה לכל חברי הוועדה להצגה שתתקיים על-ידי התוג לדרמה

של אסירי כלא איילון. ההזמנה היא למחזה השייקספירי איש אתונה, אשר יועלה ב-2

לחודש, ההזמנה הובאה אלינו רק אתמול. זו היתה הזמנה אחת ונתבקשנו לצלם אותה

ולהעבירה בין כל חברי הוועדה. זה פשוט לא מכובד. ביום ראשון מעבירים אלינו הזמנה

אחת ומחליטים להזמין אותנו ברגע האחרון. אני לא חושב שצריך להחרים את ההצגה ומי

מבין חברי הוועדה שרוצה ללכת להזמנה יילך, אר אני חושב שאנו צריכים להודיע לנציב

שירות בתי הסוהר, מר רפי סוויסה, שמה שהם עשו איננו מכובד. האם אתם מסכימים לכך?

חברי הוועדה;

מסכימים.

היו"ר ד, שילנסקי;

אנו עוברים לנושא שעל סדר יומנו;

מרשם חריג, מטעה בתעודת זהות ובמרשם האוכלוסין - תיקון טעות

הצעה לסדר היום של חברת הכנסת ש. אלוני

אני מבקש לדובהיר נקודה טכנית. ב-20 בינואר 1985 קיבלנו הודעה שהועברה אלינו

לדיון הצעת חברת הכנסת אלוני בנושא; מרשם חריג, מטעה בתעודת זהות ובמרשם

האוכלוסין. כידוע אנו מאד עמוסים בנושאים ולעתים עולים לדיון נושאים לוחים שחבר

הכנסת פונה ומפנה אליהם את תשומת הלב.

מכל מקום, היום קיבלנו מכתב ממזכיר הכנסת, מר שמואל יעקבסון, בו נאמר כך;

"הנדון; מרשם חריג, מטעה בתעודת זהות ובמרשם האוכלוסין -תיקון טעות.

שגגה יצאה מתחת ידי. במכתבי אליך מיום הי בשבט, התשמ"ה - 27.1.85, הודעתי על

העברת הצעה לסדר היום; מרשם חריג, מטעה בתעודת זהות ובמרשם האוכלוסין מאת חברת

הכנסת שולמית אלוני, לוועדת הפנים ואיכות הסביבה. למעשה הוסרה הצעה זו מסדר היום

על-ידי הכנסת ביום אי בשבט, התשמ"ה, 23.1.85. סליחה על ההטרדה".

פירוש הדבר שהנושא הועבד אלינו בטעות. מאידך, אנו דנים בהרבה נושאים שלא

מועברים אלינו ממליאת הכנסת אלא מועלים על-ידי חברי הוועדה. לפי דעתי, מאחר

והנושא הוא אקטואלי גם היום אני מציע שנדון בו.

א. ורדיגר;

יש לי הצעה לסדר. אמנם הוועדה סוברנית ויכולה לדון בכל נושא ונושא שחבר

הכנסת מציע, אבל יש שתי סיבות לפיהן, לדעתי, אנו לא צריכים לדון היום בנושא.

ראשית, היתה כאן טעות של מזכירות הכנסת ועל כך מודה מזכיר הכנסת.

ש. אלוני;

ממתי דומכתב של מר יעקבסון?

מהיום.



א. ורדיגר;

הייתי במליאת הכנסת כשחברת הכנסת אלוני העלתה את הנושא על סדר היום ונרמה

לי שהכנסת החליטה להסירו מסרר היום. היתה סעות והנושא הועבר לדיון בוועדה.

בינתיים הגיע מכתבו של מזכיר הכנסת בו הוא מודה שנעשתה טעות. לפי דעתי, אין כאן

נושא שחבר ועדה מעלה אלא פשוט קרתה טעות וברור שזוהי באמת טעות. זו סיבה אחת

מדוע לא לדון בנושא.

סיבה נוספת - נדמה לי שחברת-הכנסת אלוני העלתה נושא ביום די שעבר.

ש. אלוני;

אני לא רוצה לערבב שמחה בשמחה.

א. ורדיגר;

היא העלתה נושא בשבוע שעבר ויושב-ראש הישיבה פיצץ את הישיבה או נעל את

הישיבה עקב כך שהשר הנוגע בדרך לא הגיע. הנושא ההוא ודאי יועלה לדיוך ביום ד'

השבוע ולא ייתכן שכשנדון בנושא הראשון שהעלתה חברת-הכנסת אלוני לא נגלוש

לנושא השני, כשהדבר בכללו מגיע לכאן. הנושא הוא על סדר יומה של רומליאה והוא ודאי

יועבר לוועדת הפנים. כשאותו נושא יועבר לדיון בוועדה ודאי נגלוש לדיון בנושא

שמעלה עתה חברת-הכנסת אלוני. ממילא נדון בנושא השני כשהוא יועבר אלינו ולכן לשם

מה לדון בנושא זה היום?

היום אנו מאד לחוצים בזמן עקב המצב הפוליטי ועל כן אני מציע שהיום נבקש

סליחה מכולנו, גם מהאורחים שהוזמנו, ונדחה את הדיון. כשיתקיים דיון בנושא שאני

כן מקווה שיועבר לוועדה אזי נדון בדרך אגב בנושא שלא הועבר לוועדה.:

ראשית, אני רוצה להעיר הערה פרוצדורלית. היושב-ראש צדק וגם כשנושא הוסר

מסדר היום יש זכות לוועדה לדון בו, וזאת בתנאי שחבר ועדה מציע את הנושא לדיון.

צ. ענבר;

או אם היושב-ראש שם אותו על סדר היום.

א. ורדיגר;

היושב-ראש אמר שחבר ועדה יכול להעלות כל מיני הצעות.

חבר ועדה יכול להציע כל נושא לדון בו בוועדה. מבחינה תקנונית זה אפשרי

בתנאי אחד שחבר ועדה מעלה את הנושא ומסמכות היושב-דאש לאשר העלאת הנושא. גם

היושב-ראש מיוזמתו יכול ליזום דיון באותו נושא. לכן, פרוצדורלי, אני מבקש שקודם

כל הנושא הזה יובהר.

חברת-הכנסת אלוני איננה חברת ועדת הפנים.

ש. אלוני;

אין לה ייצוג בוועדה ולכן היא יכולה לבקש מהיושב-ראש.

אני חושב שהנושא הוא אקטואלי ויש מקום לדון בוו ,היום למרות מה שאמר חבר-הכנסת

ורדיגר. אני חושב שמן הראוי שנדון בנושא הזה,מה גם שהישיבה כבר זומנה. אני לא



רואה כל פסול בכך שבשעה הזאת במקום להתבטל נקיים דיון בנושא. לבך מבלי להיכנס

לכל מיני שאלות אני מציע הצעת פשרה: אני מוכן להציע להעלות את הנושא על סדר היום

אם היושב-ראש יאשר אותו.

ש. אלוני;

אני רוצה להציג את רובעיה עם קצת היסטוריה של הענין. אם תאפשר לי, אדוני

היושב-ראש, להציג את הנושא - אודה לך.

אנו למעשה עוסקים בחוק מרשם האוכלוסין לאחר התיקון של אוגוסט.1967 ולאחר

תיקון נוסף שהתקבל בוועדה זו בשנת 1981 כשיושב-ראש הוועדה היה חבר-הכנסת שלמה

הלל.

בשנת 1962 היה כבר בג"ץ שקבע שלפקיד מרשם האוכלוסין אין סמכות לקבוע

מיוזמתו את המעמד הדתי או מעמד אחר של אדם ויש תעודה רשמית והוא חייב לרשום

בהתאם.

אני רוצה לדוביא בפניכם דוגמא ספציפית. עולה מרוסיה אדם שישב שם שלוש שנים

בכלא באשמת מסורב. שם הוא היה רשום כעברי. לאחר שהוא השתחרר מהכלא הוא היה

בווינה, עלה ארצה והתיישב בבית-שאן. כשהוא קיבל תעודת זהות רשמו בתעודה שהוא

רוסי. אמו לא התגיירה. אני רוצה להדגיש שלפי כל חוק בעולם הוא לא רוסי. יכולים

לקבוע לפי הנוהג היום שהוא לא יהודי, אבל אי-אפשר לקבוע שחוא רוסי. ברוסיה הוא

היה רשום כעברי. בשעה שאנשים עולים מברית המועצות ארצה הם חדלים להיות אזרחי

ברית דומועצות וזה לפי החוק של ברית המועצות, לפי החוק הבינלאומי הפומבי ולפי כל

חוק אחר. מאידך, לפי חוק מדינת ישראל אדם כזה הוא אזרח ישראלי.

חוק השבות משנת 1970 אומר שני דברים: ראשית, יהודי לענין :חוק זה הוא מי

שנולד לאם יהודיה או התגייר; שנית, זכות זו של אזרחות מכוח שבות נתונה לבן זוגו

של יהודי או לבנו של יהודי. אם כן, אין חילוקי דעות שהאיש הוא אזרח ישראלי.

מה קורה במקרה שלפי ההלכה הוא לא יהודי?

לכן בא התיקון של שנת 1981, לפיו במקרים כאלה תרשם אזרחות בלבד. עד שנת

1981 לא רשמו בתעודת הזהות את האזרחות.

אני רוצה לתת לכם דוגמא ספציפית נוספת. ישנה משפחה שעלתה מרוסיה. האב הוא

יהודי לפי כל הקריטריונים, האם לפי הקריטריון הדתי איננה יהודיה. את האב רשמו

כיהודי, את האם רשמו כנוצריה. להם שני בנים אשר לא הוטבלו וכבר יש פסק דין הקובע

שאי-אפשר לרשום אותם כנוצרים. לבן אחד רשמו - רומני, ולבן השני (בגלל הגבולו)

רשמו הונגרי. זו משפחה של ארבעה אנשים שכולם אזרחי ישראל, אך הם נושאים תעודות

זהות שבאחת מהן רשום יהודי, בשניה נוצריה, בשלישית רומני וברביעית הונגרי. אין

שום חוק בעולם הקובע שרובנים האלה הם רומני והונגרי. כל הארבעה הם אזרחי מדינת

ישראל.

התיקון של החוק בשנת 1981 בא, ראשית, להוסיף לתעודת הזהות את רישום

האזרחות; ושנית, הוא נועד לסוג זה של בעיות.

אני מדברת עכשיו על מה שנרשם לאדם בתעודת הזהות שלו. בתעודת הזהות כתוב:

לאום ודת. בתעודת הזהות שלך, אדוני היושב-ראש, אשר

הוצאה לפני שנת 1981 כתוב יהודי ולא כתובה האזרחות. אבל בתעודות החדשות שיצאו

בסוף שנת 1981 יש כבר תוספת של האזרחות, בהתאם לתיקון בחיק משנת 1981, ובנוסף

לכר ישנו ציון הלאום.



חבר-הכנסת ורדיגר, איני מדברת עתה על המחלוקת בשאלה מי הוא יהודי אלא על

השאלה של מרשם האוכלוסין והאזרחות.

סעיף 2 בחוק מרשם האוכלוסין משנת 1967 קובע מה הם הפרטים שחייבים לרשום.

החוק קובע גם שהסעיפים דת, לאום ומעמד אישי אינם ראיה, היינו: למעשה הרישום

בנושאי דת, לאום ומעמד אישי, המופיע בתעודות הזהות ובמרשם האוכלוסין לא משמש

ראיה בפני בתי הדין הרבניים ואף לא בפני רושמי הנישואין. ראשית, אין חילוקי דעונו

- ואני מקווה שגם לא אתך חבר-הכנסת ורדיגר - ועל דעת הכל מה שרשום במירשם

האוכלוסין או בתעודת הזהות איננו משמש ראיה לצורך בתי הדין הרבניים ורושמי

הנישואין. אין גם חילוקי דעות בתוך המחלוקת בשאלת מיהו יהודי בנושא האזרחות, כי

החוק בענין הזה הוא מפורש ואומר שהרשום בסעיפים אלה אינו משמש ראיה. גם בן זוגו

ובנו של יהודי דינם לצורך חוק השבות ככאלה המקבלים אזרחות. אין חילוקי דעות

הונגרי, פולני או רוסי, הרישום הוא רישום כוזב כי אין

להם מעמד כזה מבחינת אף חוק בעולם. ברגע שהם עוזבים את רוסיה או את הונגריה הם

מאבדים את כל הזכויות האזרחיות שלהם ודבר נוסף באותן מדינות הם היו רשומים

כיהודים. לצורך כך נועד התיקון משנת 1981 וזו היתה כוונת המחוקק כשהוא הביא את

התיקון. לא היתה כל כוונה לעשות טובה לחברת הכנסת אלוני או לחבר הכנסת הלל בכך

שבספח של תעודת הזהות יירשם שהם אזרחי ישראל. הכוונה היתה שכל נושא תעודת זהות

תהיה רשומה לו האזרחות בתעודת הזהות אלא אם הוא מבקש שהאזרחות לא תרשם.

כל האנשים האלה מקבלים אזרחות מכוח חוק השבות. הם אינם יהודים לצורך החוק

הדתי או לצורך המחלוקת הקיימת. לאום מבחינה מילונית הוא אזרחות. אבל כשאומרים

לאום אנו מתכוונים לשייכות דתית-אתנית ולכן כשרושמים לאנשים האלה את אזרחותם

משאירים את תיבת הלאום ריקה. אי-אפשר להפוך את לאומיותם של אנשים אלה שבאו מארץ

גזרה ללאום רוסי או פולני בהתאם לנוחיותו של הפקיד. לגביהם תיבת הלאום צריכה

להישאר ריקה. דותיבה לאום היום היא לא רותיבה המילונית ואילו הייתי מחוקקת היום את

החוק והיה לי רוב בכנסת הייתי מציעה שננהג . כמו כל המדינו בעולם לא רק המתוקנות

אלא גם הלא מתוקנות.

איך זה ברוסיה?

כתוב עברי.

רוסיה איננה דוגמה במקרה הזה כי היא ברית של מועצות, שם יש מדינות ושם

רשומה "נרודה" הלאום במובן המילוני ולא במובן העותומני. אנו אימצנו למעשה את

השיטה העותומנית של המילט שזה שילוב של עדה דתית ואנו רושמים לאום ולא מתכוונים

ל"נשיונליטי" או ל"נרודה" כמו בברית המועצות.

אם ברוסיה למישהו היה כתוב ליטאי - זה משום שיש מדינה כזאת. אבל אצלי,

והייתי ברוסיה, היה כתוב עברי כשלא היתה לי מדינה משלי.

היה כתוב לך עברי ליד המלה "נרודה". השיטה הרוסית לא מעניינת אותי אבל כדאי

שהדברים הללו יהיו רשומים בפרוטוקול.



בזמנו, בסוריה היה כתוב בתעודת הזהו ליד המשבצת אזרחות "מואיז", מבני דת

משה. בעקבות בך הגישה ממשלת ישראל תלונה לוועדה השלישית של האו"ם שזוהי גזענות

ובסוריה שינו זאת. זאת בשגם סוריה היתה תחת השלטון העותומני. אבל אני לא רוצה

להיכנס לוויכוח הזה.

אני רוצה ללכת לא לשיסתי כי אני- לא שיניתי את החוק. אני טוענת שחבר-הכנסת

ורדיגר ואני היינו יכולים במדינה המסוכסכת הזאת להגיע למסקנה שהואיל ורישום של

דת, לאום ומעמד אישי אינם ראיה לבתי הדין, התעודה תעסוק בנושא אזרחות בלבד.

בשנת 1983 היתה פניה לממשלה של שופטים מבית המשפט העליון לכתוב בתעודת

הזהות רק אזרחות יוזה דבר שאני ממליצה עליו, אולם איני יכולה להמליץ על כף כאן

בוועדה. מה שאני מבקשת מהוועדה הוא שהרישום בתעודת הזהות יהיה רישום אמ מבחינה

משפטית ולא רישום שקרי. האנשים האלה שהגיעו מאתיופיה, מפרס, מהונגריה, מרומניה

ומברית למועצות, בשעה שהם עזבו ארצות אלה הם איבדו כל זכות של אזרחות או

השתייכות לאותן מדינות וזאת מבחינת החוק הבינלאומי, החוק הישראלי והחוק המקומי

שם.

אי-אפשר לצורך הנוחיות, כדי ליצור אבחנה בין מיהו יהודי טהור לבין אחר,

נכניס לאותם אנשים באופן שרירותי סימן לפיו הם משתייכים למשהו זר. הרי אנו

קיבלנו אותם והם אזרחי ישראל.

היו"ר ד. שילנסקי;

את מציעה שבתעודת הזהות יהיה עוד פריט אחד - אזרחות, ובפריט הזה יהיה כתוב

ישראלי. בפריט הלאום מי שהוא יהודי יהיה כתוב לגביו יהודי ומי שברור לפי בל

בקריטריונים שבעולם שהוא רוסי יהיה כתוב לגביו רוסי. :

רוסי לא יכול להיות לך כזה והסברתי זאת.

היו"ר ד. שילנסקי;

מי שיש ספק לגביו לפי קריטריונים כלשהם -

לגביו הטע הזה יהיה רק ויהיה בתוב ישראלי באזרחות. יושבים פה אנשי משרד

הפנים והם יהוכלים להעיד שיש רבים מאד שכשנולד לחם ילד הם כותבים לאומים יהורי

ודת ללא דת.

אני מדגישה שוב שבדיון בנושא הזה איני רוצח להעלות את הנושא מיהו יהודי.

ע. עלי;

האם יהדות היא לא דת?

ש. אלוני;

עבורו יש את העולם הזה ואת העולם הגא, אר לאחרים יש רק רק את העולם הזח.

אני מציעה, לכבודי., של האנשים שחיים אתני והגיעו לבאן לפי חוק השבות ובלי

לפגוע בחוק הקיים ובלי להכנס לכל הוויכוח הקיים ביני לבין חבר-הכנסת ורדיגר

בנושא מיהו יהודי, להשאיר את דותיבה הזאת ריקה לגבי אנשים אלה. אין בינינו חילוקי

דעות שאנשים אלה הם אזרחי ישראל לפי חוק השבות. אין זה מבובד וזה בלווי אפשרי

לכוווב לגבי אדם שעלה ארצה מברית המועצות שהוא נוצרי והוא לא עבר טבילה או לכתוב

רומני ומבחינת כל החוקים הוא לא רומני. צריו לכבד את רצונם של אנשים אלה ולהשאיר



תיבה זו ריקה. לגביהם צריך לציין את האזרחות בלבד.

אתם יכולים לעיין בפרוטוקולים של ועדת הפנים משנת 1981 עת נדון התיקון לחו.

אז עלתה גם בעיה של ילדים מנישואי תערובת שנולדו בארץ. יש בעיה של ילדים שנולדו

מנישואי תערובת בין יהודית וערבי או להיפר, כשבמקרה הזה לפי חוק אחד הילדים הם

יהודים ולפי חוק אחר הם ערביים. צריר לחתוך את הוויכוח ולכתוב אזרחות ישראלית,

דבר שלגביו אין ויכוח. בכך אין פגיעה באותם אנשים וכר ניתן מעמד בתעודת הזהות

לנושא האזרחות. זו היתה כוונת המחוקק משנת 1981. אני מציעה לר, אדוני היושב-ראש,

לבדוק את הפרוטוקולים. יושב-ראש הוועדה אז היה שלמה הלל וכדאי לשמוע גם אותו.

היו"ר ד. שילנסקי;

הייתי אז חבר הוועדה ואני זוכר את הדברים.

מה התוצאה שחברת הכנסת אלוני מבקשת מהישיבה הזאת? האם, למשל, תראי כהצלחה

את העובדה שוועדה זו תצא בפניה למשרד הפנים שמבחינה אדמיניסטרטיבית תינתנה

הנחיות לפיהן רושמים בתעודת הזהות אזרחות ישראלית?

י, כהנא;

זה קיים.

ש. אלוני;

היו"ר ד. שילנסקי;

אראה את הדברים ביום ד'. אני צריר לתת את ההחלטה בעקבות אימוץ הנושא על-ידי

חבר-הכנ0ת עלי. אני נוטה לקבל זאת, אר אני לא רוצה להחליט היום כי אני יודע

שביום ד' בא אלינו נושא אחר לדיון.

ש. אלוני;

אני לא מציעה לר לערבב את הדברים ביחד.

היו"ר ד. שילנסקי;

עומס הדיונים הוא כה גדול שכשיש נושאים הסמוכים אחד לשני אפשר לשמוע את

הטיעונים של המוזמנים לאותה ישיבה.

ש. אלוני;

אולי נשמע מה יש בפי מר כהנא ממשרד הפנים לומר.

היו"ר ד. שילנסקי;

אני מציע לא לשמוע אותו היום.

לסיעת הליכוד יש היום ישיבה בקשר לענייני השב"כ וכל אחד מחברי הסיעה רוצה

להשתתף בישיבה זו. אין טעם לשמוע היום את מר כהנא ולהגבילו ב-5 דקות.



י. כהנא;

אני יכול להגביל עצמי בפחות זמן.

לאחר התיקון בחוק האזרחות נרשמת בכל מקרח בתעודת הזהות. אם חבר-הכנסת

ורדיגר לא מצא זאת בתעודת הזהות שלו הרי זח מצוי בספח, בחלק השני, לתעודת הזהות

החדשה יש שני חלקים.

זה סדיק של משכרד הפנים איר למלא אחר החלטת המחוקק ומאידך איר לא.

י. כהנא;

ראשית, האזרחות נרשמת בכל מקרה אלא אם אותו עולה חדש הצהיר שהוא לא רוצה

להיות רשום במעמד של אזרח ישראלי אלא במעמד של תושב קבע. גם זה אפשרי. דבר שני,

לגבי הרישום בדת ולאום למי שאינם יהודים והגיעו ארצה לפי חוק השבות או אזרחים

קודם כל, אנו רושמים לפי חצהרתם ובכל מקרה עומדת לכל אחד מאלה או

אפילו לגבי מי שהוא יהודי לכל הדעות הזכות לבקש - ואנו נענים לזה בכל מקרה - שלא

לרשום דבר בפרסי הדת והלאום או באחד מהם. אלה הוראות הנוהל של המשרד וזה מתבצע

הלכה למעשה.

ש. אלוני;

אנו קיבלנו סירוב בכל. המשררים.

לגבי רישום ראשון - מי שבא ומבקש שלא לרשום. לו דבר בפריס הדת והלאום בתעודת

הזהות שלו - בקשתו נענית חד וחלק. אלא מה? יכול להיות שאדם רשום כבר בדין ובגלל

טעות או בגלל כל סיבה אחרת חוא בא כעבור זמן ורוצה לשנות את הרישום, אם בגלל

שהעובדות היום הן שונות ואם בגלל שהוא רוצה שהדברים ישונו. גם כאן יש הסתעפויות

שונות. אם אותם פרטים נרשמו לגביו על-ידי הוריו בהיותו קטין והוא עכשיו בגיר,

חוא יכול לומר; אני מבקש בהגיעי לגיל בגרות שהרישום בסעיף הד והלאום יימחק כי

הרישום נעשה בהיותי קטין. גם לזה אנו נענים.

ש. אלוני;

אפשר להגיע להסדר אם תיתן לנו העתק של אותו חוזר, כי המציאות היא אחרת.

י. כהנא;

אתן לר את הוראות הנוהל בנושא זה.

היו"ר ד. שילנטקי;

אנו מבקשים שהוראות הנוהל יועברו גם אלינו.

ההצעה של חבר-חכגטת עלי נתקבלח ואנו מעלים את הנושא על סדר היום. אני מבקש

שנקבל את החוזר.

י. כהנא;

רגעיה חיא לגבי מי שנרשמו לפי הצהרתם כנוצרים או כאחרים. חם צריכים להביא

תעודח רשמית או פסק דין חצחרתי לגבי השינוי.



ש. אלוני;

אני לא מדברת על אלה. לגבי המקריט שאני העליתי המציאות היא אחרת. הם הולכים

לפקיד במקום.

אני מבקש שהוראות החוזר יועברו גם לחברת הכנסת אלוני וגם לנו. המזכירות

תחלק העתק מההוראות לחברים.

בזה אנו מסיימים את הישיבה. אני מודה לכל המשתתפים.

(הישיבה ננעלה בשעה 00;13)