הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 162

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, כ"ה באייר התשמ"ו, 3.6.86, שעה 11.30

נכחו

חברי הווערה; עי עלי - מ"מ היו"ר

אי נחמיאס

עי סולודר

בי שליטא

ר' בן-מאיר

מי וירשובסקי

מוזמנים; זי שור - ראש המועצה האזורית עמק היררן

נ' דמרי - נוה עובד פוריה

יי בן-תור - נוה עובד פוריה

יי תורי - תבר וער נוה עובר פוריה

אי שושן - יו"ר ועד נוה עובד פוריה

ל-' חורי-כהן - חברת ועד נוה עובר פוריה

יי שיינברג - איגוד ערים גוש רן

ר' הלפרין - משרד הבריאות

היועץ המשפטי של הוועדה; צי ענבר

יי גבריאל

רשמה; מזל כהן

סדר-היום; 1. הקמה מועצה מקומית נוה עובד

2. מכת היתושים באזור גוש דן



(נתקבל ביום 11.6.86)



1. הקמת מועצה מקומית נוה-עובד

אני פותת את הישיבה.

אני מבקש להקדים ולומר, בקרתי

בנוה עובד לפני שבועות אחדים ונפגשתי עם נציגי התושבים ואחר-כך

עם כמה תושבים והתרשמתי מהבעיות השונות שהועלו ובעקבות זה

העליתי את הנושא כהצעה לסדר-היום. אני שמח שיו"ר הוועדה נענה

לפנייתי ומקיים את הדיון הזה.

לפני שנכנס לנושא נוה עובד, אני

רוצה להבהיר שהעלאת הנושא לא באה להטיל דופי בתפקוד של המועצה

האזורית או ראש המועצה, אני אישית מאד מעריך ומאד מוקיר את

הפעילות ואת העבודה הברוכה של ידידי מר זאב שור. הוא עושה עבודה

חשובה מאד בעמק הירדן. אני חושב שחבל ארץ נפלא זה תחת שרביט

הנהגתו מתקדם יפה. הדברים שמועלים כאן לא באים כדי לגרוע כהוא

זה מההישגים ומהפעילות שלכם. את זה רציתי להבליט, שלא יתקבל

רושם שיש כאן בית דין שדה נגד המועצה האזורית ויו"ר המועצה.

יחד עם זה, בנוה עובד יש בעיות

אמיתיות. יש אופי שונה לישוב הזה מישובים אחרים., מעצם העובדה

שיש אופי שונה, זה מחייב טיפול קצת שונה מבחינה ארגונית. הרציונל

מאחרי עצם הקמת מועצות אזוריות אומר שמועצות אזוריות קמות משום

שהן מטפלות באוכלוסיה שונה. אחרת מה הטעם שקיבוץ- מרחביה לא ישתייך

לעפולה. הוא יותר קרוב לעפולה מאשר לגבעת המורה. כל ההצדקה לאותו

רציונל היא, היות שלהתיישבות זו יש אופי שונה מהתיישבות עירונית,

לכן המסגרת המוניציפלית צריכה להיות שונה ואחרת מזו שמטפלת

בישובים עירוניים. זה פחות או יותר הרציונל שעומד במערכת

החינוך. באותה הזדמנות אם מישהו אומר שלא, שיסביר לי למה ילדי

מושבמרחביה או קבוץ מרחביה צריכים לנסוע דרך עפולה 30 ק"מ כדי

ללמוד בנהלל.

עי סולודר; זה הנושא?

זה הרציונל שעומד מאחורי הקביעה

שלנו שמדינת ישראל תממן את זה,

בי יש לזה אופי שונה, וזה הרציונל שלי להעלות את נושא נוה עובד

בוועדה. אני משתמש בטעונים דווקא של התיישבות חקלאית. אותם

מעונים נכונים בתחום המוניציפלי ובתחום החינוך.

זו הצגת הדבדים שלי מדוע העליתי

את הנושא הזה לסדר-היום. אני מציע שנציג הישוב נוה עובד יאמר

את דברו בענין הזה, אחרי זה ראש המועצה ישיב.

אני רוצה להבהיר עוד דבר, ואת זה

אעשה שלא בנוכחות הנמצאים, ביחס למשרד הפנים. יש כאן דבר חמור.

נעשה אה זה בינינו לבין עצמנו.



י' חורי; אנחנו רוצים להודות על כך שהזמנת

אותנו לוועדת הפונים.

מ"מ היו"ר עי עלי; אני לא הזמנתי, אני העליתי את

הנושא לסדר היום. מי שהזמין

אתכם זה יו"ר הוועדה.

י' חורי; תודה ליו"ר הוועדה. הגשנו לכם

מכתב שבו אנחנו מפריזים את הרכב

האוכלוסיה ומספר הצעות שיכולות להביא לשיפור המצב בישוב.

אני לא רוצה להתייחס לענין מועצה

אזורית עמק הירדן, כי לדעתי הנושא הזה לא עומד על הפרק. הבעיות

של הישוב מתמקדות בכך שהישוב הוקם לפני כ-30 שנה, שום דבר לא

נעשה בישוב. כל הנושא של נוה עובד לוטה בערפל. הכוונה בעיקר

לדברים כמו סוג הישוב. היינו רוצים שישובנו יוגדר מהו, אם הוא

קיבוץ, מושב או כפר.

כתבנו בפירוט מה אנחנו רוצים

שיהיה הישוב הזה. אנחנו מבקשים שהישוב הזה יהיה ישוב קהילתי י

כפרי,

הנושא שני שמאד חורה זה העוול

שנגרם לישוב הזה באי-סווגו כאזור פיתוח. כל הישובים שמסביבנו

כמו מנחמיה, יבניאל, טבריה, כולם מוכרים כאזור פיתוח והאנשים

שם מקבלים תמריצים והטבות. נוה עובד, למרות שהוא נמצא בטבורם,

לא מוכר בישוב פיתוח. נאמר לנו שהסיבה היא כי אנחנו שייכים

למועצה אזורית עמק הירדן,-

דבר נוסף זה הנחות במגרשים. לא

מזמן שמענו שיש הנחה משמעותית של 60% כדי להגביר קליטת אוכלוסיה

במספר ישובים בגליל. היינו רוצים להמנות על אותם ישובים כדי שגם

לנו תהיה אפשרות לקלוט זוגות צעירים,

דבר נוסף, נושא התעסוקה, הרבה

חיילים שמשתחררים מהצבא מובטלים, הברירה היחידה שלהם היא לעבוד

בעמק הירדן או בטבריה, אנחנו חושבים שהקמת מפעל תעשייתי או

מפעל תיירותי תוכל לתת פתרון לבעית התעסוקה במקום. אלה ארבעת

הדברים שאנחנו מעלים,

זי שור; קודם כל אני מצטרף לדברים

שחה"כ עלי אמר בהתחלה, אני מקבל

אותם, אני בהחלט חושב שיש הבדל בשירותים של נוה עובד לעומת

ישובים אחרים,



לגבי הדף של נציגי הישוב, אתמול

ישבנו יחד עם נציגי הישוב, מקובל עלי כל מה שהם כתבו. אין שום

הצדקה שישוב כנוה עובד לא יהיה אזור פיתוח א' בגלל שהוא שייך

למועצה האזורית עמק הירדן. זו התשובה שניתנה לנו. לכן צריך

לשנות את סווגו של הישוב הזה ולכלול אותו כאזור פיתוח א'.

נושא שני זה נושא הקרקעות ובניה.

נושא שלישי שלדעתי הוא תשוב, זה מקורות תעסוקה בישוב. אין שוס

הצדקה שתושבי נוה עובד יסעו כל בוקר לעבודה במרחק רב מהישוב.

הבנים לא נשארים לשבת שם. לכן צריך למצוא מקורות תעסוקה. צריך

להקים מפעל תעשייתי או תיירותי באזור הזה.

אני מצטרף לדברים שנאמרו ובעצם

הדברים כתובים בדף שהוגש כאן והייתי מצפה שתהיה עזרה.

הערה אתת, תמר פה נציג המתוז.

נציג המתוז צריך להיות שותף לדיון, כי אני מבין שהדברים חוזרים

אליו.

מ"מ היו"ר ע' עלי; אני לא רוצה לקיים את הדיון כעת

משני פועמים, טעם אחד, נמצאים כאן

אורחים ולא הייתי רוצה לקיים את הדיון בנוכחותם. טעם שני, הוא

פשוט, נציג משרד הפנים לא נמצא כאן, ואת התחושה שלנו למה הוא לא

נמצא כאן לא הייתי רוצה להעלות בפורום הזה.

שמענו את הדברים. אני מציע להסתפק

בשמיעת הדברים של החברים. נעכב את הנושא, נבוא בדברים עם משרד

הפנים ובישיבה הבאה, אם נציג משרד הפנים יהיו; נמשיך את הדיון

בצורה מסודרת.

אני מודה לכם מאד.

(בין השעות 12.00 ל-13.00 המשך השיחה עם חניכי פו"ם)

2. מכת היתושים באזור גוש דן

מכת היתושים באזור גוש דן. אך

לפני כן הצעה לסדר לחה"כ עדנה סולודר.

התפרסם לאחרונה בעתונות והחברים

שמעו על כמעט מלחמת מים סביב פלגי

הדן בגליל, מאבק בין רשויות שמורת הטבע לבין רשויות המים והנושא

הגיע לשר החקלאות. פנו אלי כל הנוגעים בדבר ובקשו ממני להכנס

לעובי הענין. היות שהיתה פניה לשר החקלאות, הוא הקים צווח לטפל

בנושא הזה . אני לא מוצאת לנכון להעלות את הנושא הזה כבר לסדר-היום,

אבל אני מדווחת שהענין מטופל. אם יהיה צורך נבנים את הוועדה לעובי

הקורה.



מ"מ היו"ר ע' עלי; יש בעיה קשה של מכת יתושים בגוש

דן. הם מציקים לתושבים.

יש כאן מכתב של פרופ' דן מיכאלי,

מנכ"ל משרד הבריאוה ואני מבקש לקרוא אותו. "הנני מתכבד להעביר

לעיונר את כל התומר בנושא הנ"ל ובכלל זה - סיכום הישיבה

שהתקיימה במשרדי, העתק מפנייתי למר קוברסקי, מנכ"ל משרד הפנים

ותכנית הריסוסים לנחלי האילון והירקון שהוכנה במשרדנו. הסכר

שהוקם בנחל הירקון כבר הוסר ותכנית ההדברה כבר מבוצעת, אני

מקוה שמנענו בדרך זו את המטרד."

הוא מספר על סיכום דברים שהיה

עם נציגי איגוד ערים ונציגי משרד הבריאות. להערכתו הנושא הזה

מצא את פתרונו.

מר שינברג, מה אתה אומר בענין זה?

הנושא הזה לא פתות חשוב מבנית טיילות או התלפת מרצפות.

י' שינברג; כשאתה מדבר על הבעיה, אתה בוודאי

מכיר אותה. מי שעוסק בטיילת, לא

עוסק ביתושים.

מ"מ הי ו"ר ע' עלי; אני מציע לך במקום להתווכת למסור

אינפורמציה איך אתם מתכוונים

להאבק עם הבעיה ולמגר אותה. מדוע העליתי את הנושא של הטיילת?

כי באחת הישיבות עם מנכ"ל משרד הבריאות, טענתם שצריך לזה

300 אלוי דולר וחסר לכם 200 אלף דולר. בלי זה לא תוכלו לטפל

בבעיה. זו שאלה של הקצאת משאבים בעדיפויות נכונות. אבל אני

מבקש אינפורמציה. יכול להיות שנשנה את עמדתנו,

י' שינברג; אני לא יודע על איזו מכת יתושים בגוש

דן. הייתי רוצה לשמוע יותר פרטיס

איזה גוש דן, אם מדובר על תל-אביב רבתי וערי גוש דן, אני יכול

לציין שרוב הבעיה באה מערים סמוכות שאינן מסוגלות לטפל בנושא

הזה.

מ"מ הי ו"ר ע' עלי; מדובר כאן בכל ערי גוש דן.

עי סולודר; מכה היתושים היא לא פתאומית, היא

חוזרת כל שנה. הוועדה עשתה סיור

מאד ממצה בירקון והתייחסה לבעית הניקוז ולכך שצריכה להיות רשות

אחת לירקון. הבעיה של היתושים, קשה לתרום אותה כי קינון היתושים

בירקון, בחלקו, הוא מפני שכל נושא הירקון לא מצא את פתרונו,

אולי תוכל להרחיב את הבעיה,

מ"מ היו"ר ע' עלי; היות שמהנדס איגוד ערי דן לא ער

לבעית היתושים ולא בקיא בנושא,

אולי תסביר אתה חה"כ וירשובסקי.



י' שינברג; למה איני ער לבעית היתושים?

לא אמרתי את זה, כאן יש שאלה

ספציפית ואני אענה עליה.

מ"מ הי ו "ר עי עלי: אני לא מבקש תשובה לשאלה ספציפית.

יש תלונות של הציבור על מכת

יתושים בלתי פוסקה .

מ' וירשובסקי; זה לא באזור שאני גר בו. באזור

שאני גר המצב יחסית נוח. אבל

בשכונות הסמוכות לירקון יש בעיה קשה מאר ואנשים מתלוננים

קשה ביותר.

י" שינברג! לגבי בעית הירקון, בהתאם להוראת

המנכ"ל הבעיה הזאת סודרה. היום,

ירקון ואילון לא מהוות בעיה. הבעיה הגדולה שיש היום היא בעית

בריכות הימצון או אגם הסלוק שיש בהרצליה וברמת השרון. זה לגבי

צפון תל-אביב.

לגבי הדרום, יש בעיה מקומית '

בתעלת אילון. בימים אלה היא סודרה ואנחנו חושבים שהבעיה תרד.

אלה שני המקורות שידועים לי כבעיה.

ע' סולודר; איפה הסכרים של הרצליה, זה במוצא?

י' שינברג; הסכר על יד הרצליה בא להגן על

תל-אביב, שכל הביוב לא ירד למטה.

לסכר יק; כמה תפקידים, ביני.הם תפקיד תשוב ביותר, ברגע שיש תקלות

במערכת הביוב בכפר סבא או ברמת השרון, לעצור את זרימת הביוב

שלא ירד לשכונות המגורים. אבל היום כל האזור הזה מטופל לאחר

טיפול של הכנסח ומשרד הבריאות. איילון וירקון לא מהווים בעיה,

לצערי הבעיה באה מהרצליה, רמת השרון, הכפר הירוק.

ר' הלפרין; בקונה שעברה, עיקר הטענות הופנו

למה שקורה בנחלים אילון וירקון

כאשר בגלל שהם מטופלים על-ידי רשויות שונות היתה בעיה מי כן

טיפל, מי לא טיפל ומאיפה מגיעים היתושים.

בדיונים שקיימנו בתוך המשרד יחד

עם המנכ"ל ולאחר מכן פגישה עם מנכ"ל משרד הפנים, הוקמה ועדה

משותפת למשרדי הבריאות, פנים ונציגי הרשויות המקומיות כשהמגמה

היא מצד אחד, משרר הבריאות נותן הנחיות אחידות לכל הגופים לדרכי

טיפול. מצד שני, מנסים להגיע לידי כך שלאיגוד אתד יועבר הטיפול

גם בקטעים הסמוכים לנחלים אילון וירקון כדי שכל אזור שמשפיע על

ערי גוש דן יטופל ביד אחת ולא תהיה טענה שמישהו מזניח את הטיפול.

לדעתי דבר דומה קולה עכשו בתוך ערי גוש דן, כאשר הפעם הבעיות

הן מקומיות. מר שינברג הזכיר כמה בעיות, שעיר אחת לא מטפלת

ביתושים שלה ואז זה יכול להשפיע גם על ערים סמוכות ואלה יכולות

להיות הרצליה או רמה השרון או רמת גן. אני חושב שעיקר הבעיה הוא

היתושים באים מהשכן. צריך היה לתת

לאיגוד ערי גוש דן את מלוא הסמכויות כדי שהוא יוכל לפעול בכל

הנקודות והיא לא יצטרך לפנות לראש רשות.



מ"מ היו"ר ע" עלי; זה ברור. אתה מציע שזה יהיה בסמכותו

של איגוד ערים.

י' שינברג; המוקדים הללו לא בסמכותו.

מ"מ היו"ר עי עלי; זו אחה ההצעות שלו. אני מבקש לדעת אם

כל המקורות אותרו, ואס הנושא הזה מצא את

או שאתה מעריך אחרי שאתרתס את שני המקורות והתעלה

ברמת-גן, בכך הנושא נפתר?

ר' הלפרין; היתושיס זו בעיה דינמית, כי אס מאתריס

מקוס אהד, בינתייס זה נוצר במקום אוזר.

יכול להיות שמהר תהיה בעיה נוספת. מהפשיס כל הזמן בעיקר על-פי

תלונות של אזרחים. אבל זה לא מסתייס אף פעם. כל פעם נוצרות בעיות.

מ"מ היו"ר עי עלי; איזו בשורה יש לכס לתושבי גוש דן, שמכת

היתושיס תימשך?

י' שינברג; לפי דעתי אי-אפשר לגבור על הבעיה; העיריות

שממונות על הנושא הזה באזור ההוא, אינן

מסוגלות להתמודד עם הבעיה הזאת.

מי וירשובסקי; מאיזו בחינה?

יי שינברג; כספית, ארגונית, טכנית. כאן זו בעיה

שיש לה השפעה על האזור. אתן לך דוגמא.

לנו מליון וחצי תושביס. לאיגוד עריס גוש דן כל העיריות העשירות.

לנו 5 ק"מ של מיס. לאיגוד עריס השרון 18 ק"מ מיס. פי שלושה יותר

מאתנו. איך הן יכולות להתמודד עס הבעיה?

מי וידשובסקי; נניה שיש לכס 300 אלף דולד.

יי שינברג; אז אפשר לשכור אנשי מקצוע ולעשות את זה,

אי נהמיאס; איגוד עריס גוש דן כולל את רמת-גן?

כן. יש טיפול מקומי בתוך רמת-גן, ואיגוד

עריס מטפל בנושאים שהס בין העריס כמו

נהל אילון ונחל הירקון.

א' נחמיאס; מאין באים היתושיס? זה לא דבר חדש. הסיבה

בגללה הוקמו איגודי עדיס במדינת ישראל

היתה כדי לכלול אזוריס נרחבים, כדי שרשות מקומית אחת לא תאמר לרשות

מקומית שניה; זה שלך. כי אחרת אין צורך בהקמת איגודי עדיס בנושאי

תברואה, ביוב, אם הבעיה נשארת אותה בעיה ואומריס; זה לא מתל-אביב

זה מרמת-גן. היסוד בהקמת איגודי עריס היה כדי שהשאלה הזאת לא משאר

וכל הנושא הזה יכוסה על_ידי איגודי עריס. התפקיד של איגוד ערים הוא



לטפל בנושאים האלה. זה קודם כל היסוד של התפיסה ואם איננה החפיסה

הזאת, כל המבנה מעורער. אם לא כן הדבד אז לכל הדיון שלנו אין עדך,

לכן אדוני היו"ר, התפיסה היא תפיסה

אזורית ושום דבד לא יעזור. המלחמה בהדברת היתושים עוד במקום

הדגירה שלהם היא אזורית. איגוד ערים מקיף את כולם בתוכו ואז הוא

מחליט לעשות מלחמה ביתושים. הוא גובה פר-גולגולת או פר-שטח שקל אחד

או שני שקלים ועושים את המבצע.

אבל הם לא שייכים לאיגוד ערים גוש דן.

לכן הפתרון צריך להיות למעלה. במשרד

הפנים ובמשרד הבריאות יש מי שממונה על נושא איגודי ערים ואותו

צריך לטלטל שבמקרה זה איגוד ערים גוש דן צריך לכלול לא רק את

חולון ותל-אביב אלא גם את כל האזור.

מ"מ היו"ר עי עלי; הבעיה היא התפר.

את הבעיה הזאת צריך לפתור משרד הפנים.

אבל בינתיים צריך לעשות משהו. עד,שהענין

הזה יסודר חייבים להפגיש את שני המנכ"לים. אני רואה שיש פה פניה

למר קוברסקי חתומה על-ידי פרופ' דן מיכאלי. 7ה לא רציני לא מצד

פרופ' מיכאלי ולא מצד מר קוברסקי.

ר' הלפרין; הם כבר ישבו ביחד ב-20 במאי.

הם צריכים לשבת יחד ולהקציב הקצבה

גם מטעם משרד הפנים וגם מטעם משרד

הבריאות. יש לי פטנט, אותם כספים שמשרדי הבריאות והפנים יתנו,

יורידו אותם מהמענק של הערים. לא יקרה שום דבר. אבל דבר גדול

יהיה, יתושים לא יהיו באזור.

מ' וירשובסקי; אני מוטרד מהמצב הנוכחי. אני מסכים עם

חה"כ נחמיאס שאם אין איגוד ערים שמטפל

במכלול הבעיה, אין צורך באיגוד ערים. אני רוצה לדעת מה עושים

בינתיים. יש זכות לאנשים לישון בלילה. אני רוצה לדעת עם מה אנחנו

יוצאים מכאן. מר שינברג אומרן הפעם היתושים לא מתרוממים משדה

התעופה שלי, הם באים מאזור אחר לגמרי. לאן אנחנו מגיעים? מה יהיה?

אנחנו צריכים תשובה.

ד' בן-מאיר; אנחנו מגיעים למצב ביורוקרטי שכולם

צודקים והיתושים עוקצים.

מ' וירשובסקי; אני רוצה שנצא עם מסקנה.

קודם הוזכרו המסקנות שהיו לנו בנושא

הירקון, אילון וכל פוקדי הלכלוך שהם

ברשות הרבים ואף אהד לא בעל בית שלהם. אהד הדברים שציינו במסקנות

הוא שאין רשות מרכזית אתת שמטפלת בענין וצריכה להיות רשות מרכזית,

כי אחרת יקרה מה שקורה עכשו.

נכון שהבעיה היא בעיה של היום. אז היום

מרססים ומנקים. אבל הדגירה קיימת וצריך להיות פתרון רדיקלי. אני

לא יודעת מי אחראי לזה.

מ" וירשובסקי; אם זה לא שייך לגוש דן אז יש בריאות

הציבור וזה משרד הבריאות. אנהנו צריכים

לדרוש ממנו להקים את הרשות המרכזית הזאת, עד שהוא יקים את הרשות

המרכזית הוא יהיה אחראי לנושא.

ע' סולודר; מה שחה"כ וירשובסקי אמר זה בדיוק מה

שאני רוצה לומר. אני הושבת שצריך לחפש

כתובת.

הכתובת ברורה, זו בריאות הציבור.

ד' בן-מאיר; קודם כל אני רואה שחודשיים ימים נמשך

הויכוח מי אהראי. מה יוצא לי מכל

ההיערכות אם יש יתושים.

אני מבקש שהוועדה תציע: א. שמשרד

הבריאות יקים צח"ם, צוות חירום מיוחד שיצא וירסס את כל המקומות

בהם יש יתושים. הצוות הזה יעבוד עד סוף הקיץ, כי עד סוף הקיץ לא

יקימו את מה שחה"כ עדנה סולודר מציעה להקים. במקביל צריך להרחיב

את הגבולות של איגוד ערים גוש דן. יש באיגוד אנשים בעלי ידע

ונסיון.

לפני שאני מתייחס לנושא אני רוצה לדעת

מה המרחק של מעוף יתוש.

עד 20 ק"מ עם רוח טובה.

יש לי רושם כאן, היות שאינם נציגים

של ערים אחרות, כמו שאנחנו מכירים זח

גייס שני, השני אדם.

למה אתה מטיל ספק באנשים? זה לא כך.

אנחנו מכירים את זה.

מכירים גם אותך. איזה מין דיבור זה. אני

יושב כאן כחבר ועדת הפגים ולא כנציג

עירית תל-אביב. במקרה אני מכיר את הענין.



מ"מ היו"ר ע' עלי; אומר חה"כ נחמיאס ובצדק, ואני מחזק את

דבריו, כאשר תבוא לרמת-גן, ראש עירית

רמת-גן יאמר שהיתושים באים מתל-אביב.

לי נאמר באחת הישיבות ש-5 ק"מ מעוף

היתושים. אותי מענין לדעת אם זה נכון.

ר' הלפרין; הוא יכול להיות יותר, באזור מיושב

היתושים הולכים לתושבים.

מה המסקנה שלך?

ר" הלפרין; אפילו 1 ק"מ מספיק להם.

מ"מ היו"ר ע' עלי; האם מהרצליה הם באים לדרום תל-אביב?

ר' הלפרין; לדרום תל-אביב יש בעיה אחרת.

אני רוצה להבין דבר אחד. יש כאן בעיות

שונות. אם אתה פותר את הבעיה של הרצליה

או של רמת-השרון, זה לא פותר את הבעיה של היתושים בדרום תל-אביב,

אני אומר נכון?

ר' הלפרין; נכון. האיגוד לא מטפל במקורות מקומיים

של תל-אביב או אפילו רמת-גן.

דבר שלישי, לי תמיד אומרים, בנוסף

למקורות הגדולים יש בחצרות בורות

פתוחים של מים. יש בעיה כזאת או לא?

יי שינברג; בוודאי, יש בעיה כזאת.

מ"מ היו"ר עי עלי; בבורות האלה מטפלים?

י' שינברג; בבורות האלה ובמגדלי המים העיריה לא

מטפלת. פרט לזה יש גינוי נוי.

מ"מ היו"ר ע' עלי; יש בעיה של מדשאות ששם צומחים יתושים.

מתברר שהבעיה היא הרבה יותר רצינית

ומורכבת. המקור של הבעיה, לפחות מבחינת תל-אביב אם הבנתי נכון,

היא לא הבעיה של הרצליה א7 רמת השרון.

עי סולודר; גם וגם.

מ"מ היו"ר עי עלי; בעיקר הבעיה היא מקורות מים פתוחים

ומדשאות והשאלה שלי היא האם אתם

מטפלים קודם כל בבעיה הזאת?

הצעתי לתת לאיגוד ערים גוש דן סמכות

לטפל גם בבעיה המקומית.

י' שינברג; האמת היא שהבעיה היא לא רק יתושים.

אנחנו רואים זאת מתלונות של תושבים.

יש חרקים אחרים כמו ברחשים. יש ג'וקים, יש עכברים ולא קיים

שום טיפול.

מה מקור הברחשים?

מכל השטחים, מדשאות, פארק הירקון. אין

טיפול בתשתית. הזכרת גינות, בריכות מים.

אני יכול לומר לך עשרות או מאות קילומטרים של תעולים לא סגורים

שבהם נמצאים יתושים.

כל הנושא הזה חייב להיות מטופל במכה אחת.

אם הוא לא מטופל במכה אחת אז זה הולך ומתפשט. מה שאתה אומר, אלה

בעיות מקומיות. אין להם השפעה לשטחים גרולים. היום ררום תל-אביב

מטופל יותר טוב מצפון תל-אביב. האזור הזה קיבל פתרון הודות לכנסת.

הכל מטופל. אם ירחיבו את היריעה לכל האזור, זה לא רק דבר גדול אלא

גט דבר עצום.

יש לי עוד שאלה והערה. השאלה היא האם

זה באמת תפקיד של משרד הבריאות? עד כמה

שאני יודע זה תפקיד של הרשויות המקומיות. אם אני טועה, תאמר לי.

אם נגלגל את האחריות על משרד הבריאות ובא לציון גואל. האם זה נכון

מה שאמרתי ומי לדעתך צריכה להיות הכתובת לפניה שלנו?

הערה שאני רוצה להעיר, מטבע הדברים

תל-אביב וגוש דן, זה מחצית אוכלוסית המדינה, זה נושא שזוכה להרבה

תקשורת ותשומת לב. הבעיה הזאת קיימת בהרבה מקומות אחרים בארץ.

באותה הזדמנות חגיגית שאנחנו דנים בנושא הזה, האם יש טיפול שלבם

גם ביחס למקומות אחרים, ואיך מתמודדים עם הבעיה בעיר קטנה או

עיירת פיתוח או כפר ערבי?

ר' הלפרין; כפי שאמרת הטיפול הוא באמת על-ידי

הרשויות המקומיות. אנחנו נותנים את

העזרה קודם כל באיתור מקורות הדגירה של היתושים והנחיות על

אופן הריסום, איזה המרים ומועדי הריסוס. אבל הביצוע צריך להיות

על-ידי הרשויות המקומיות. כאן הבעיה היא בגלל ריכוז של רשויות

מקומיות שכל אחת נוטה לומר; זה לא אצלי זה אצל השכן. לכן רק אם

תהיה יד אחת שתהיה אחראית לטיפול בכולם ביחד באותו מוער, ניתן

יהיה להתגבר על הבעיה.

מ"מ היו"ר ע' עלי; מי זאת היד האחת?

איגוד ערים גוש דן. לבן להטיל עלינו,

אין לנו יחידה לזה. אנו נצטרך להקים

יחידה, עוד פעם תעלה' השאלה מאיפה לוקחים את הכסף לזה ואיך

מתארגנים. זה לא ניתן לביצוע. מה שמעשי הוא שהאיגוד יטפל קודם כל

בכל השטחים שבתחומו, בעיריות ששייכות לאיגוד ואחר-כך נושא של

הרחבה שאנחנו מנסים ללחוץ על הרצליה ורמת השרון לגבי השטחים

שבתחומם.

אם ניתן לי להוסיף לגבי רשות נחל

הירקון שמדברים עליה שנים, זה נמצא בידיים של דייר מרינוב שמנסה

לארגן את זה. אולי צריך לצאת בקריאה להאכיף. את הקמת הרשות.

מ"מ היו"ר ע" עלי; אני מבין שהדברים של מר הלפרין מוסכמים.

י' שינברג; בוודאי מוסכמים.

מ"מ היו"ר ע' עלי; אני רוצה לחלק את הפתרון לשני משורים.

זה פרק זמן יותר ארוך, צריך למצוא

פתרון לבעיה הזאת בחלקי הארץ השונים על-ידי הקמת איגודי ערים והטלת

אחריות מתאימה עם משאבים מתאימים. אנחנו פונים למשרדי הפנים.

והבריאות להסדיר את הנושא בצורה יסודית לטווח ארוך מבחינת אחריות

וסמכות של איגודי ערים לטיפול במכת היתושים כמו טיפול בבעיות תברואה

אחרות. בענין הזה אם הס יצטרכו את הסיוע שלנו, אנחנו נסייע.

בטווח המיידי, יש כרגע בעית יתושים

בגוש דן. אנחנו פונים לאיגוד ערים גוש דן, ואני שמח שאתם מטפלים

בענין הזה, להיות ער לנושא הזה, ואם צריך סיוע נוסף תאמרו לנו מה

אתם צריכים כדי שנוכל ללחוץ לתת לכם את הסיוע. לגבי המקורות

הנוספים, כדאי שאיגוד ערים גוש דן יטפל בהם בצורה יסודיתכדי

לגאול את התושבים מהצרה הזאת.

יי שינברג; אם אתה מתכוון שנכנס לשטחים שמחוץ לערים,

זו הבעיה שלנו.

מ"מ היו"ר ע' עלי; את ההערה הזאת צריך לקחת בחשבון. כי יש

פה בעיה של תפרים. צריך לבדוק את הענין

הזה מבחינת חקיקה או תקנות.

ר' הלפרין; אני מציע להוסיף גם את הנושא שאיגוד

ערים גוש דן יוכל להכנס לתחומים

בתוך רשויות מקומיות ששייכות אליו.

מי וירשובסקי; זה מותר.

מ"מ היו"ר עי עלי; כשאמרתי שצריך לטפל במקורות נוספים,

לזה התכוונתי.



צ' ענבר; צריך להכריז שבאותו יום של ביעור

יתושים מסמיכים ועדי בתים ובאותו

יום יוצאים לכל המקומות. מעין מטה למלחמה ביתושים. תהשבו על

אפשרות כזאת.

מ"מ היו"ר ע' עלי; יש איזו מלחמה ביולוגית, היא משמעותית?

י' שינברג; אם בביוב הזה לא חי שום דג, לא יהיה

גם מי שמכלה את היתוש. אני לוחם בתמיסות

כאלה שאתה לא יכול לתאר לך.

מ"מ היו"ר ע' עלי; במקומות אחרים, מלחמה ביולוגית טובה?

יי שינברג; בוודאי. אנחנו עושים את זה בראשון לציון

בבריכות חימצון.

מ"מ היו"ר ע' עלי; תודה דבה, ישיבה זו נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 14.00