הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסת לא מתוקן



פרוטוקול מס' 160

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי, י"ט באייר התשמ"ו, 28.5.1986, שעה 09.00

נכחו;

חברי הווערה; ד' שילנסקי - היו"ר

אי נתמיאס

עי עלי

מי מיעארי

מוזמנים; תת-ניצב אי שילו - נציב קבילות שוטרים וסוהרים

גבי יי לוטן - עיתון "על המשמר"

היועץ המשפטי של הווערהן צי ענבר

מזכיר הווערה; יי גבריאל

ר ש מ ה; מזל כהן

סרר-היום; 1. רו"ח שנתי מסי 6 של נציב קבילות שוטרים וסוהרים.

2. הסתה אנטי רתית בכלי התקשורת.



(נתקבל ביום 2.6.86)



1. דו"ח שנתי מס' 6 של נציב קבילות שוטרים וסוהרים

מ"מ היו"ר א' נחמיאס; אני מתכבד בהעדרו של היו"ר ליטול יוזמה

ולפתוח את הישיבה. הנושא שעל סדר-היום

הוא: הנחת דו"ה של נציב קבילות שוטרי0 וסוהרים. נשמע כמה מלים

ממר שילו. בבקשה,

נכנסתי לתפקיד לפני שנה והחלפתי את

מר מרגלית קודמי שמילא קדנציה של

המש שנים.

קודם כל, ברוב הדברים, בטכניקה ובנהלים

שקבע מר מרגלית שהם מיושמים בצורה טובה מבהינת העבודה, לא ראיתי

לשנות. התוק קייס ואין שום בעיות. כך שגם מבחינת הדו"ח, המבנה שלו

דומה לדו"חות קודמיס. אציין בכמה מלים מה הדברים השונים,

היות שהמוסד קיים שש שנים, אפשר להשוות

בין השנים ולראות קו בנושא של קבילות שוטרים וקו בנושא של קבילות

סוהרים. לכן בנושאים הסטטיסטייס התייחסנו בחלק גדול מן הטבלאות

לאורך שש שנים.

יש לך טבלאות?

א' שילו; יש טבלאות שבנויות לאורך שנים.

דבר שני, הדו"ת מכיל פרק מילולי של

25 עמודים. הוא למעשה עיקרו של הדו"ת. מי שקורא את הקטעים הקצרים

האלה יכול לקבל תמונה מלאה על כל מה שנעשה בדו"ח. יש 30 ספורים

של קבילות שוטריס ו-13-14 ספורים של קבילות סוהריס. כך שאפשר לקבל

המונה על המטריה עצמה. הכנסנו 2-3 קבילות בהן שוטר נמצא לא צודק

כדי להבהיר שיש כאלה שתלונתס לא צודקת.

פרק ראשון, מילולי. דוגמאות של קבילות שונות בנושאים שונים. פרק של

נתונים סטטיסטיים, ובסוף גם החוק. כל מי שרוצה לראות, לא צריך לחפש,

יש לו את החוק כנספח.

אס הוועדה תרצה לדון בזה אז לפי הסדרים

המקובלים היא תודיע למשרד המשטרה ואז יופיע מי שצריך להופיע.

תודה רבה. אני רוצה למסור לחברים, מר שילו

היה פה בכנסת ורצה למסור לי אישית עותק

אהד מן הדו"ח. אמרתי לו, מכיוון שהוא אדס חדש יחסית בתפקיד והוא

השקיע עבודה רבה, אני רוצה שהוא ימסור את הדו"ח בפני הוועדה. נדאג

שהדו"ח יגיע לכל אחד מחברי הוועדה. חה"כ וירשובסקי שהוא יו"ר ועדת

משנה לענייני משטרה ובתי-סוהר נמצא בחו"ל. כשהוא יהזור נציע

שוועדת המשנה תפרק בעיה בעיה ואחר-כך אולי היא תביא את זה בפני

כל הפורוס הזה.



2. הסתה אנטי-דתית בכלי התקשורת

היו"ר די שיל03קי: גבי לוטן, אנחנו מבקשים ממך סליחה על

שחיכית חצי שעה. היחה פה חקלה. מעלה

ההצעה, חה"כ ורדיגר הודיע שהוא יאחר מסיבה אישיח. זה קשור בבן-דוד

שנפטר, אבל כנראה שהוא לא יספיק להגיע. אומר לך -כמה משפטים

לגבי הנושא הזה.

חה"כ ורדיגר העלה הצעה לסדר-היום של

רדיפת אנשים דתיים במדינת ישראל. בחלק גדול מהנאום

שלו גס במליאת הכנסת וגס פה הסתמך על מאמר שפרסמת. אני מבין

שהמאמר שלך מתחלק לשני חלקים, חלק אחד שהוא עמדה אישית;וחלק שני

שהוא חומר שהגיע אליך כעחונאית.

תלוי באיזה מאמר מדובר. כתבתי סדרה של

מאמרים.

נכון שזו היתה סדרה. רק הזכרתי את המאמר.

אל תתייחסי אליו. תביאי בפנינו את המחשבות

שלך בקשר עם האמונה.

י' לוטן; התפיסה שלי היא שאין הסתה נגד חרדים.

התפיסה שלי היא שהחילונים הם במגננה.

אם אתה חושב על מלים כמו: תועבה ושקוצים, אלה מלים מאד בוטות,

ואנשים כמוני, חילונים במודע, שיש לנו ערכים משלנו, חשופים

לעלבונות האלה. רוב הזמן אנחנו מן הנעלבים ואינם עולבים. מגיע

רגע אחד, לא יתכן שהלבוש שלנו, אורח החיים

תרבות וערכים, אפשר לקרוא לזה

תועבה ושיקוציס. אבל כשיום אחד אנחנו אומרים: די, מספיק, זה

נקרא הסתה?

לדעתי כל הזמן אנתנו חשופים לעלבונות

ולפעמים אנחנו משיבים לזה.

מה הטענות שלך לגבי אנשים דתיים?

אין לי טענות נגד אנשים דתיים. יש לי

טענות נגד התקפות של אנשים דתיים נגד

אורחות חיים שלי. אני באתי מבית סוציאליסטי, תרבותי ואתאיסטי. אני

מבקשת שלא יעליבו אותי. אם אני יודעת שתצלום שלי או של בתי זה

דבר תועבה, אפשר ללכלך אותו אז אני נפגעת. אם אני יודעת שבתי

שמשרתת בצבא עוברת עם מדים במאה שערים היא זוכה למלים עולבות,

אנחנו הצד הנעלב והנפגע. על הדברים האלה אנחנו מגיבים. ברגע מסוים

אתם מתעבים אותנו השכם והערב, אומרים לנו תועבה,

איר אתם מתלבשים, איך אתם עושים. יום אחד אמרתי: אגלח לכם סוד, אנחנו

גם מתעבים אתכם. לא יכול להיות שזה יהיה חד-סטרי,

אם מגננה נחשבת להסחה, לפי דעתי זה

סילוף של המלה הסתה. אין לי דבר נגד אנשים דתיים. בטיפה של אותו

לבו בדרככם, חיו כרצונכם, אף אחד לא רוצה לפגוע

בכם, להפריע לכם לחיות לפי החוקים ואורחות החיים שלכם. הניחו לנו,

אל תעליבי אותנו, אל תתערבו בחיינו. זה הכל. זו עמדתי.

כולם פה בוועדה רוצים שאנשים חילוניים

ודתיים יחיו יחד בשלום. מה אתה מציעה

לנו לעשות כדי שאפשר יהיה לחיות בצוותא.

קודם כל מה דעת הוועדה על מה שאמרה

גב' לוטן.

היא יכולה להגיד כל מה שהיא רוצה.

חס וחלילה, אנחנו לא שופטים. אנחנו לא

באים להאשים אותך.

אני רוצה להביא לידיעת חברי הוועדה,

הזמנתי את יגאל תומרקין כי שמעתי אותו מתבטא בנושא הזה בפומבי.

אני לא מוכן להציג בוועדה את דעותי

ובכלל אינני מוכן לדבר עם הפשיסטים היושבים שם. אינני מעונין

גם לדבר עם מר שילנסקי וגם שהוא לא ידבר אתי. רק אם יהיה צו

להביא אותי, אז אבוא.

אני ווצה לקרוא קטע מתוך הדברים

שמתייחסים אליך. "בעל המשמר כותבת יעל לוטן: נמאסתם עלינו. מתי

תקומו ותאמרו לדתיים בצודה הפשוטה והבוטה ביותר: נמאסתם עלינו,

אתם מגעילים אותנו, עם הרבנים והמועצות הגדולות שלכם, עם ההיתרים

והאיסורים, החרמות והבזיונות, הנקרופיליה ומעשי כישוף. כפי שהם,

הדתיים, נגעלים מבשר לא כשר - כך אנו נגעלים מפני הציציות השמוטות

להם מחגורותיהם, מבגדיהם השחורים, משבסי הנשים וכו' וכו;" זו

הכתבה. האם עד כדי כך?

זו התגוננות למלים תועבה ושקוצים. זו

התגוננות בפני שריפת תחנות אוטובוס,

הלכלוך של כל מודעה שיש בה תמונה של אשה. אני כאשה נעלבת מזה.

זו תגובה, אנחנו מגעילים אתכם גם אנחנו נגעלים מכם. יש פה הדדיות.

אני מוכנה שההדדיות תהיה על בסיס של נימוס, מרגע שהם פטורים מלהתייחס

אלי בכבוד ובנימוס, אני פטורה מלהתייחס אליהם בכבוד ובנימוס.



אתה שואל מה אני מציעה? אני מציעה אחת

משתי האפשרויות, או שכולנו מתליטים שאסור להעליב אחר את השני וחסל

סרר תועבה ושקוצים, שריפת תחנות ועלבונות שמוטחים בנו ואז נהיה

חייבים להתייחס באותו נימוס ובבור לאנשים האלה. פשוט יהיה נתק,

כל אחר יחיה לפי ררכו; או אומרים: הכל פתוח, ואס הכל פתוח אז הכל

פתוח. לא יתכן שבית-ספר חילוני יהיה מתוח לאנשים שבאים להטיף

לחזרה בתשובה ואנחנו החילוניים לא נוכל ללכת לבתי-ספר רתיים

ולפתוח בפני בתי הספר הרחיים את התפיסה שלנו.

שהילרים שלך יבקרו בבתי-ספר רתיים?

י' לוטן; כן, שנוכל להציג השקפת עולם אחר בפני השני.

היום אין רריסח רגל. היום, מורה שאינה

רתית, אסור לה ללמר בבית-ספר רתי. כל המשפחה שלה חייבת להיות רתית

לפני שמרשים לה ללמר שם. אבל כשמרובר בבית ספר חילוני, מותר למורה

רתי ללמר שם.

ע" עלי; זה חוק חינוך ממלכתי שהתקבל על-ירי

בן-גוריון ונציגים שלך ישבו שם.

י" לוטן; היום המצב הוא כזה שאין שוויון.

אתה לא מבחינה בהברל בין

ארם רתי שרואה תמונה על הקיר עם

בחורה בביקיני ובמיוחר התמונה המפורסמת האחרונה עם התנוחה ואומר:

תועבה לבין לומר שארם שהולך עם ציציות זה תועבה.

שיאמר את זה בבית. אני נגר המלה:

תועבה. נניח שאנחנו שכנים, אין לי רשות

להתערב בחיי המשפחה השכנה. יכול להיות שלרעתי הם חיים בצורה לא

מוסרית, וולגרית, אסור לי להתערב. אבל אם הם יעשו מעשים חמורים,

יכו את הילד, חובתי המוסרית להתערב. אותו רבר כאן, מה הם חושבים

עלי, זה עניינם. אם הם חושבים שהבת שלי בביקיני זה רבר נתעב, זכותם

לומר את זה בביתם. אבל כשהם לא מסתפקים באמירה בינם לבין עצמם, הם

זורקים אבנים על חיילות ויורקים עליהן אז נשבר המחסום. מרגע שזה

נשבר, מחסום שבור פועל לשני הצררים ואז התגובה שלי היא תגובה של

ארם שהעליבו אותו הרבה זמן.

בואו נרר לשורש הרברים. אין לי התנגרות

אנחנו מתעבים את הבחורות בביקיני

אבל שלא יתנכלו להן. גם לנו יש ערכים. אני גרלתי על אמנות קלאסית.

גוף הארם נחשב לרבר יפה.

אני מצדיק אה גב" לוטן. אני מצטער שהחברים

הדתיים לא פה כדי שיוכלו לשאול אותה

מדוע היא מתבטאת כך ולא אחרת.

אני חושב שהיא מתבטאת בצורה לגיטימית,

אני מכבדת יהודי דתי. אני רוצה שהוא יכבד אותי. אני לא

רוצה שהוא יתערב בחיי. אני לא רוצה להתערב בחייו.

אני מעונין בפיתוח השיחה בין חה"כ ורדיגר

לבינה, כי אולי היינו יכולים לראות עד כמה מגוחך הדבר הזה ועד כמה

הם יכולים לחיות בשלום ביניהם. ברגע שדבר כמו כבוד הדדי ניטל, הכל

נפרץ. עבירה גוררת עבירה ומצווה גוררת מצווה, קודם כל נראה מה

מתרחש פה.

מ' מיעארי; אני מזדהה עם מה שאמרה גבי לוטן. אורח

חיים של בן-אדם הוא אחד מחירויות היסוד

שלו, אם הוא עושה את זה בבית או בחברה. מתי הבעיה נוצרת? כאשר אדם

רוצה לכפות את התפיסה ואורח החיים שלו על אחרים שלא מקבלים אותם.

אנחנו רגישים לענין של דת, כי דת זה לא

דבר שאפשר לנתח אותו.

איך המצב אצלכם? הרושם שלי הוא שערבי

חילוני מכבד יותר את ערכי המסורת מאשר

יהודי חילוני.

אם אני או מישהו אחר תיה כותב בעתונות

שלכם שמתעבים את הלבוש של הקאדי או הכומר

או כל מנהגי הדת, מה היה קורה?

מי מיעארי; לא הדעות של חה"כ מיעארי נמצאים היום פה

לדיון.

היו"ר די שילנסקי; היות שאתה חבר מפלגה שמקובלת בציבור כשמאלנית,

אמנם הרקע הוא לאומי, אני יודע, אני אומר

את זה לזכותך, אמרתי את זה בוועדה, שלא באת להצביע על חוק החזיר היות

שאתה מכבד את המסורת. לכן אני חושב, אם מישהו היה פוגע ומעליב קאדי,

היית מרים צעקות בכנסת ובצדק. לכן מה שאתה אומר שחה"כ מיעארי הוא לא

קנה מידה זה לא נכון. חה"כ מיעארי הוא קנה מידה.

מי שיבוא להתקיף קאדי בגלל שהוא קאדי,

זה דבר פסול. בחברה הערבית אין פנטיות יתר.

בחברה חערביה יש דתיים, אבל הדתיות היא שלו. יש ניצנים של דתיים

שמנסים לצאת לרחוב. אבל הם לא מערבים את זה בפוליטיקה. אם עושים את

זה, עושים את זה על רקע דתי טהור. אני חושב שבחברה הערבית לא יבוא

אני אתאיסט, אפילו אם הוא אתאיסט. אם אתה מפרק את האלמנטים

היוצרים את הקונפליקט, אתה יוצר אש נמוכה.

החברה הערביח היום נמצאת מבחינה תרבותית

הרבה מאד לפני המאה ה-19. אני תושבת

שהתברה הישראלית תיה בשלהי המאה ה-20, משוס שמי שנתן את הטון זו

היתה החברה המערבית. התהליך הזה עוד לא עבר על ההברה הערבית, אולי

בעוד מאה שנה הוא יהיה שם. אנחנו היום, מבחינת אורח החיים שלנו,

חלק מהעולם המערבי. העולם המערבי עבר תהליך של חלול.

שורש הבעיה הוא בפוליטיזציה של הדת. כל

זמן שאדם חי לפי דפוסים מסויימים,

לפי שכנוע ואמונה אישית, אני חושב שהקונפליקט יהיה פחות חריף.

כשעושים פוליטיזציה מהדת, אתה מתנגש עם כל מיני אנשים.

לכן, לקבוע כללים לא בחוק, למרות

שמנסים לעשות הכל בהוק. זו הבעיה שקיימת בכנסת. אם יש כאלה

שצועקים, למה אתם רוצים לכפות בחוק אורח חיים שלא מקובל על

הצד השני? אני חושב שזה שורש הבעיה.

חוק הגזענות - יש אנשים שרוצים למנוע

את זה מנימוקים דתיים. אולי לפי השקפת עולמם או לפי קנה מידה

חילוני ואובייקטיבי זה לא נכון, אם מישהו אומר שהחוק נגד גזענות

פוגעת בדת היהודית, הרי יש גבול לנימוקים שאדם מעלה כדי להגן על

השקפתו. לפעמים הוא פוגע בעצמו יותר מאשר באחרים. מאבדים מידה

מסויימת של התנהגות וכללי ויכוח.

לכן אנחנו חיים בחברה לא רגועה. אמנם

יש מתחים בכל התחומים. אם יש מתח בתחום אחד מנסים להעביר אותו

לתחום אחר ויש ערבוביח של מושגים. אם היתה חוקה במדינה וכל אחד

היה יודע את זכויותיו ואיך עליו להתנהג, יכול להיות שהיינו מקהים

את כל המתח שקיים. מאחר ואנחנו נמצאים במציאות כזאת, אין זה אומר

שזו גזירה משמיים ולא יכולים למתן אותה. אבל זה דורש מאמץ של כל

הצדדים. יהיה זה חטא להאשים צד אחד ולהתעלם מהתנהגותו של צד שני.

ע' עלי; הנחות היסוד של גבי לוטן מקובלות עלי.

אני חושב שצריך לנהוג בכבוד ובנימוס

חדדי. לי לא מפריע אורח של גבי לוטן או אחרים ואירח החיים שלי לא

יפריע לה. היות שאני לא מתעב את מה שאת מייצגת, אני לא רואה סיבה

לעשות הכללות. מבחינת הערכים שאת מדברת והנחות היסוד, אין ויכוח

ביני לבינך. דווקא בגלל זה, מדוע ההכללות האלה? מדוע לא התבטאי בלשון

נקיה כשאת כל כך לוחמת ואומרת שצריך לדבר בכבוד הדדי ובנימוס. כשאת

אומרת שאת מתעבת ערכים ביהדות, אני חושב שזה עלבון. איך את, כמגנה

על חרדיות הפרט, יכולה לבוא ולומר שאת מתעבת ציצית ועוד דברים.

אמנם את לא יושבת על כס הנאשמים,לבוא

להתווכח אתך ולומר לך שאת לא צודקת, דווקא משום הטעונים וחהנחות

שהנחת בבסיסו של המאמר שלך. לכן המסקנה שמתבקשת מהטענות שלך היא

לא לנהוג, באותה דרך, ואת בעצם נהגת באותה דרך שאיתה את מתעבת ונגדה

את מתקוממת. את משתמשת באותם ביטויים.



הויכוח הוא לא בינינו. המאמר שלך מבטא

משהו. אני דוחה בשאת נפש התנהגות של קבוצות שונות של חרדים, לא את

הערכים שהם מייצגים. באותה מידה אני בהחלט דוחה בשאט נפש את

הביטויים שהשתמשת בהם, אותם ביטויים שמעליבים ופוגעים בערכים שמקודשים

מזה דורות.

היות שכן שני הקטבים האלה בעצם מבליטים

את אחת הבעיות המרכזיות שלנו, המסקנה שלי היא לא להתעסק עם המאמר

של גבי לוטן ודברים אחרים, אלא מה אנחנו כוועדת פנים עושים כדי

להפחית מקטוב הנושא. אחת הבעיות המרכזיות שהחברה מתמודדת אתן

בימים אלה זה הקיטוב בין חוגים שונים בנושא מלחמת תרבות. אם יש

משהו מכל הישיבה שלנו שאני רוצה שיהיה בסדר היום זה איך לפרק

אותם מוקדים, איך להפחית את המתח בין הצדדים, איך לגרום לכך

שאיש באמונתו יחיה ולא נגרום למלחמת תרבות, לדעתי הנושא שנצטרך

לטפל בו כאן הוא מה המסקנות והלקחים שמפיקים, מה צריך לעשות כדי

לקרב בין חלקי העם ולנסות להפחית את המפריד והמתח הזה. זו המסקנה

שלי מהדברים ששמעתי מחה"כ ורדיגר ומגב' לוטן.

דמוקרטיה היא לא רק פרלמנטיזם. היא גם

תקשורת ודברים שנותנים ביטוי לחירות האדם. גם אמצעי התקשורת צריכים,

אם רוצים לשמור על החופש הזה, לשים סייגים לעצמם, אחת הבעיות

המרכזיות היא שלא תמיד שמים סייגים ועושים הכללות מיותרות ופוגעות.

אני חושב שהכללות כאלה מזיקות וכדאי שנמנע מהן עד כמה שניתן.

היו"ר ד' שילנסקי! על-מנת שדברי יובנו כהלכה ויהיו

עניגיים, אני מגדיר את עצמי כיהודי

דתי. אם כי אני מוגדר כיהודי חילוני. מה זאת אומרת דתי? אני

מאמין בדת ישראל. אני אמנם לא מקיים.תרי"ג מצוות. אני מקיים

כמה מצוות.

זו הבעיה לגבי דת ואמונה, או שאתה

לוקח אותה בשלמותה או שאתה לא כזה.

יש אנשים שחושבים כך. גם אתה תהיה מותקף מצד אלה שרואים אה

השלמות באמונה.

היו"ר די שילנסקי; יש כאלה שיגדירו את אורח חיי כחילוני

מאד, מספיק אם יראו אותי בשפת היס

בשבת, צריך להבין דבר אחד, יש אנשים שמעשנים בשבת אבל לעולם לא

יצאו לרחוב בשבת עם סיגריה. מישהו יאמר: צבוע, אבל אותו אדם אומר:

למה לי להרגיז את האדם הדתי. יש אדם שנוסע בשבת, אבל הוא יחנה

את מכוניתו בערב שבת מתחת לחלונו של שכנו ששומר מצוות, יאמרו

לו: צבוע. זו שאלה של טקט, של לחיות ביחד, היות שהוא יודע שלמחרת

בבוקר הוא ירצה לנסוע לשפת הים עם האשה והילדים, הוא לא יתנה

מתחת לחלון של שכנו שומר מצוות,



לכן אני חושב שאדם חילוני צריך להיות

יותר גמיש מאדם שומר מצוות. כי אדם שומר מצוות לא יכול להיות

גמיש. אדם שאוכל בשר לא כשר יכול לאכול גם בשר כשר, בו בזמן

שאדם שומר מצוות יכול לאכול אך ורק בשר כשר, אדם שומר מצוות

מאמין שמי שמחלל את השבת דוחה את ביאת המשיח. אתה לא מקבל את

זה אבל אתה צריך גמישות.

לכן אין קנה איזון, ההשוואה בין תמונה

של בחורה בביקיני לבין לבוש של אדם חרדי ממאה שערים היא לא נכונה,

אני לא צריך לספר לכם את יחסי לדברים שנעשים במאה שערים, כולל

שריפת דגל ישראל וכוי, אבל אני אומר: הוא אח שלי. אני צריך לגשת

אליו בהבנה,

אני חושב שחלק מהדברים של הקיטוב טמון

לא רק בין מה שנקרא שומרי מצוות. בכוונה אני לא משתמש בביטויים

גסים כי אני חושב שכל יהודי שהולך פעם בשנה לבית כנסת, הוא אדם

דתי,

רציתי לומר את דעתי, שאין להשוות בגמישות

שיכול לבקש צד אחד לעומת הגמישות של הצד השני, עוד נדון בדבר.

מעולם לא טענתי שלמען הדמוקרטיה

המושלמת חייבות בחורות להסתובב עם

מכנסיים קצרים ברחובות בני-ברק או מאה שערים, רוצים לסגור רחוב

בבני ברק בשבת, בבקשה. עכשו צום הרמאדן, אני בטוחה שבחור הגון

לא ילך לאום-אל-פחם ויאכל בפרהסיה.

היו"ר ד' שילנסקי; בחור ערבי יאכל בפרהסיה?

מי מיעארי; מוכרים במסעדות רק לילדים קטנים.

אנחנו לא מדברים על החברה הערבית.

אנחנו מדברים על החברה היהודית,

לא כופים את הענין, מי שרוצה לעשות

אתה לא בסדר.

אני נגד דווקא, גודלתי וחונכתי כך,

אני מבית אתאיסטי, אבל מה קרה?

ההתחשבות היא חד-צדדית. אני אפילו לא מצפה שיתחשבו בי, אלא שלא

יפגעו בי.

צודק חה"כ עלי, אסור שיהיה חוסר נימוס,

למה כתבתי מה שכתבתי? אחרי שספקנו עלבונות זמן רב, בבית הדפוס

שאני עובדת מדפיסים גם את המודיע, קראתי מה שכותבים עלינו, איזו?

מלים, איזו נאצה, החלטתי להתאים את הדיבור של עלבון שאנחנו חשים,

פעם אחת אומר משהו במלים פחות בוטות אבל בכל זאת די בוטות,



אני לא הולכת לעשן בשבת בבני ברק ואני

לא הולכת שם במכנסים קצרים. אני לא דורשת שיפתחו מסעדה ביום כפור.

אני מבקשת שלא יבואו מבני ברק לשכונה שלי שהיא חילונית ויעליבו אותנו,

או שתהיה הדדיות של נימוס או שתהיה הדדיות של עלבון. הכוונה שלי

במאמר היא שהם יקבלו קצת מהתבשיל הלא נעים שהם מאכילים אותנו כל

הזמן.

אני מודד. לך.

אני מבקש להעלות עוד מעיף, קבלתי פניה

מחה"כ שליטא בה הוא מבקש להעלות לדיון בוועדה את נושא : קרן

ראש העיר ירושלים. אקרא איתה.

"המשטרה חוקרת חשדות של העברת כספים

מצד טדי קולק ראש עירית ירושלים למפלגת העבודה ואולי לגורמים

אחרים. איני מפקפק ביושרו האישי של מר קולק. אני ממוך ובטוח

שהאיש לא לקח ולו גם אגורה שחוקה אחת לכיסו. הבעיה היא עצם העקרון

הפסול של החזקת קרנות פרטיות של ראשי ערים המביאות לתוצאות

נלוזות. בזמנו היתה קרן שלילית כזו ליד ראש עירית חיפה אבא חושי.

הבקורת הציבורית קטלה אותה בזמנו ואף חייבה סגירתה. גם הפעם

הביאה העוצמה של "אני ואפסי עוד" לפגיעה במוסר הציבורי ולהעברות

כספים הנוגדות בפירוש את אינטרס הציבור. טדי קולק אינו אדמ פרטי.

הוא מצליח בהתרמותיו בתוקף מעמדו כראש עירית ירושלים, ולפיכך כל

תרומה בעבר ובהווה שייכת לקופת הציבור - קרי אזרחי העיד ירושלים.

אבקש להעלות על סדר היום הציבורי של ועדת הפניס את הנושא העקרוני

של "קרנות ראש העיר" והשימוש בהן. במסגרת זו הנני מציע לזמן את

ראש עירית י-ס כדי שימסור לוועדה דו"ח על היקף התרמותיו ויעודן

הציבורי. תודה עבור טפולך ותשומת לבך."

כאשר קראתי את השורה הראשונה, מיד חשבתי

בלבי: לא, כיוון שהוא אומר שהמשטרה חוקרת. אם המשטרה חוקרת, אנחנו

לא צריכים להתערב. אבל בסיפה הוא מעמיד את הנושא על בסיס ציבורי,

קרנות ראש העיר והשימוש בהן. לכן אני נוטה לקבל את ההצעה

קרנות ראש העיר והשימוש בהן.

כל ראש עיר?

השאלה באופן כללי. לפני שאני מחליט רציתי

לשמוע אס יש לכס דעה או רוציס לחשוב.

אני תומך בעמדה שלף. השאלה היא אס אין כאן

עקרון של סוב-יודיצה. אתם המשפטנים. אני

לא יודע.



מ' מיעארי; כל זמן שהנושא נמצא בבית הפשפט. מה

שידוע לי הוא שהחקירה נגמרה והחומר

הועבר ליועץ המשפטי כדי שיחליט, השאלה היא אם להמתין עד

שהיועץ המשפטי יחליט או לא.

היו"ר די שילנסקי; כשזה נמצא בחדשות, אפילו אם נקבל את

הנה הוועדה שופטת את טדי קולק כאילו הוא אשם.

עי עלי; לי מפריע שאמצעי התקשורת עושים לינץ'

ציבורי. הם תובעים, פוסקים ומרשיעים

לא רק בנושא הזה, בהרבה נושאים.

קרנות אצל ראשי רשויות

מקומות, אבל רק אחרי שיגמר הענין של

טדי קולק.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 10.30