הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פררטוקול מסי 149

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום חמישי, ט"ז באדר ב' התשמ"ו - 27.3.86, שעה 08.30

נכחו;

חברי הוועדה; מ' וירשובסקי - מ"מ היו"ר

די בן-מאיר

עי סולודר

ד' דגינו

די תבורי - יו"ר מרכז השלטון המקומי

קי דינס - מרכז השלטון המקומי

אי עמית - ראש עירית רמת-גן

חי קונביץ - גזבר עירית רמת-גן

מר כהגא - ראש עירית חדרה

שי שמש - משרד הפנים

רי גייר - " "

אי הופמן - מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר

דייר חפץ - משרד הדתות

הרב רפול - " "

שי גוברמן - משרד המשפטים

היועץ המשפטי של הוועדה; צי ענבר

מזכיר הוועדה; יי גבריאל

רשמה; מזל כהן

סדר-היום; 1. תקנות לחלוקת תמורת ארנונת רכוש.

2. סקירה על פעולות הרשות לשיקום האסיר.

3. חוק הרבנות הראשית (הוראת שעה) (תיקון) התשמ"ו-1986.



1, תקנות לחלוקת תמורת ארנונת רכוש

מ"מ היו"ר מי וירשובסקי;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אני מודיע שאני ממלא את מקומו של יו"ד הוועדה,

חה"כ דב שילנסקי אשר תולה. כולנו מאחלים לו החלמה מהירה.

אני מבין שהנושא הראשון שעומד על סדר היום הוא המשך הדיון בתקנות לוזלוקת

תמורת ארנונת רכוש. בישיבה הקודמת, כאשר הציג נציג משרד הפנים את תכנית החלוקה

לשנה זו, הוא הודיע מראש שיש שינוי בסדרי החלוקה. נציג מרכז השלטון המקומי, מר

אלמוג, אמר שאמנם מרכז השלטון המקומי תומך בהסדר הזה, אבל יש בתוך המרכז רשויות

מקומיות שונות שיש להן השגות וערעורים על החלוקה הזאת והוחלט לשמוע אותם לפני

שניתן את הסכמתנו לתקנות האלה.

מר תבורי בבקשה.

די תבורי;

אני מצטער שלא הייתי בישיבה הקודמת. ההודעה הגיעה אלי ברגע האחרון. אני

מבקש לתקן שהצגת העמדה אינה כפי שצוטט על-ידי מר אלמוג ואציג את הדברים כפי שאני

רוצה להציג אותם.

לפני מטפר וודשים התקיימה פגישה אצל ראש הממשלה בנוכחות שר האוצר בה העלינו

את מצוקת הרשויות המקומיות בכל מה שקשור לגרעונות שהצטברו כתוצאה מהמצב הכלכלי

והריביות ששולמו לבנקים. באותה פגישה העלה מנהל אגף ההכנטות מר פוגל בשמו של שר

האוצר את הרעיון, שמכיוון שתמורת ארנונת רכוש שצריכה להיות מועברת בשנת 1986

ומוצמדת על-פי החוק ל-984ו תהיה גבוהה במיוחד, להעביר חלק מהסכום הזה אל המענק

השאריתי שהוא סכום כסף המיועד לסיוע לרשויות מקומיות חלשות שהן במצוקה מיוחדת.

מר פוגל שהעלה את הרעיון הזה הדגיש ואמר, שאסור בהעברה הזאת לפגוע במוטיבציה של

הרשויות המקומיות להגברת ההכנסות העצמיות שלהן. לא הבענו התנגדות לרעיון הזה

וסוכם שהוא יגובש סופית בדיון משותף: אוצר, פנים , שלטון מקומי. בינתיים מרכז

השלטון המקומי לא שותף בדיונים האלה. קבלנו לפני כעשרה ימים את המסמך שהועבר

על-ידי משרד הפנים אל ועדת הפנים לאישור.

מסוזבר מקריאת המסמך הזה שהרשויות המקומיות תקבלנה את ההכנסות המועברות על

פי חוק עם מקדם התייקרויות ואילו כל היתרה תועבר למענק שאריתי. במלים פשוטות,

משרד האוצר נטל לעצמו את כל הסכום הנותר הזה, קיצץ את תקציב הרשויות המקומיות

בסכום מקביל ומעביר את הכספים שמגיעים על-פי דין אל קופתו ומסייע לעצמו לפתור את

הבעיות.

לא זו היתה המגמה שהוצהר עליה באותה פגישה שהיתה אצל ראש הממשלה. בין

הרשויות המקומיות שזכאיות לקבל תמורת ארנונת רכוש יש כאלה שהן במצוקה והן אינן

מוגדרת באותם תארים של עיר פיתוח, עיר עימות ועיר מעורבת. אני חוזר ואומר: היות

שהתמורה הזאת צמודה לשנת 1984 והגידול שלה ב-1986 הוא בערר פי 5, חלק יחסי קטן

יועבר כעזרה לעמיתים שלנו בערים שאינן יכולות לסייע לעצמן, אבל חלק הארי של

הסכום הזה יועבר למשרד האוצר. לקצץ את תקציב הרשויות המקומיות ולומר לנו:

תתמודדו עם הבעיות שלכם, לחשוף אותנו לציבור עם התבטאויות קשות כשאנחנו מעלים את

הארנונה הכללית בהתאם להנחיית שר הפנים - אלה דברים שאי-אפשר לעשות אותם. לדעתי

זה חוסר אחריות ממדרגה ראשונה מבחינת קיום מינהל תקין במדינת ישראל. רוצים לשבת

עם הרשויות המקומיות, שישבו בזמן. אי-אפשר להביא לנו תקנות שנקרא אותן ונביע

מחאה. לכן אני מבקש מחברי להחזיר את התקנות עד שישבו אתנו ונגיע לדברים מוסכמים.



אי עמית;

זו הפעם הראשונה שיש לי הזדמנות להיות בוועדת הפנים של הכנסת. ידידי מד

תבודי הציג את העמדה כיו"ד מרכז השלטון המקומי המייצג את כל הרשויות המקומיות

בארץ. אני לא מייצג את הרשויות המקומיות, אבל אני מעלה בעיה שיש כאן. מה שמגיע

לי כראש עירית רמת-גן במס רכוש לפי חוק שהתקבל ב-1972, אני רוצה לקבל. יש מצב

זה גזל. כשאני מצמצם את המנגנון של עירית

רמת-גן ב 15%-כדי לאזן את התקציב אומרים לי: מצבך כעת סוב, לא מגיע לר. זה יוצר

רשע וסוב לו, צדיק ורע לו.

לדעתי זו מדיניות לא סובה והיא מהבלת בכל יוזמה כדי לתקן את המצב. לי מגיע

מס רכוש ואני דורש כל מה שמגיע לי בהתאם לוזוק. אני לא מאשים פקיד זה או אחר

במשרדי הפנים והאוצר. ראשי הערים נבחרו בבחירות אישיות, תפקידם לתת את השירותים

הסובים ביותר. הציבור בא אליהם בסענות. אתה לא יכול לזרוק את הבעיות מאחורי

הכיסא שאתה יושב עליו.

מר תבורי, לא מעניין אותי מה היתה הישיבה אצל ראש הממשלה. לפי החוק מגיע לי

מס רכוש ואני רוצה לקבל את זה. אי-אפשר לקחת דבר כזה. תגידו לי איזה משרד ממשלתי

קיצץ במנגנון שלו. אני קיצצתי 15% מהמנגנון שלי כי אני רוצה להגיע לתקציב מאוזן.

אני מעלה מסים כמה שאני יכול ואני יודע שהציבור שלי יכול לשלם. מגיע לי מס רכוש.

אתם רוצים שנתמודד עם זה בבית המשפס, בבג"ץ?

אתה נמצא בצבת מלקחיים. מצד אחד אתה מותקף כשאתה מעלה את המסים; מצד שני

לוקחים ממך כספים שמגיעים לך. אתם רוצים שכולנו נהיה מקבצי נדבות? אתם רוצים

שהעיריות לא יתנו שירותים? בשביל מה נבחרנו לארבע שנים? זו שיסה, אני מצסער

להשתמש בביסוי לא פרלמנסרי, של קומופלש. איזו יוזמה וענין יש לייעל את השירותים,

להעמיק את הגביה, לדאוג שכולם ישלמו את המסים, לא לשחרר אנשים ממסים? בשביל מה?

נשתה תה ונסייל בארץ או בחוץ-לארץ.

זה חוק שקיים מ- 1972 בעקבות הסדר שהיה בין משרד האוצר ומשרד הפנים. אז כעת

לקחת את זה מאתנו? קודם תנו מה שמגיע לנו ואחר-כך נפריש את מה שרוצים.

אני מדבר בשם עירית חדרה ולא בשם כל הרשויות המקומיות. אני רוצה לצייר

תמונה. לפני שבע שנים קבלתי עיריה ומצאתי ש 30%-מהתקציב שלה נגבו מהתושבים

כארנונה כללית. כל פעם כשדברתי, עם משרד הפנים,.היו אומרים לי: בשביל זה אתה מקבל

מענק. אני טענתי שאני צריך לקבל 75% ואני קבלתי רק 45%. אמרו לי: בשביל זה אתה

מקבל מענק. אני מקבל החזר חובות 15%. אמרו לי: בשביל זה אתה מקבל מענק. באתי

אני רוצה תוך כמה שנים להביא את הגביה ל 50%-מהתקציב והמענק

יהיה 15%. אמרו לי: אם תעשה את זה תוך שנתיים, ניתן לך תקציב במקום של 150%

120%. כאשר הגעתי,לקחו לי את הכל.

אני לא מדבר על מס רכוש. אני חושב שהוא מגיע לי לפי החוק. אני חושב שתושבי

חדרה יתבעו את זה בלחץ. אני מדבר על מענק שהיום לקחו 150 מליון דולר ממשרד

הפנים. הוא לא יכול לתת לנו עבור מלוות. מגיע לכל אלה שיש מענק שלילי, מענק

לפחות בסדר גודל של החזד מלוות או שו1בסלו את המלוות.

אני מעלה את המסים בחדרה. אצלנו משלמים פי ארבע מעפולה. עפולה היא עיר

פיתוח. עפולה מעלה את המסים רק ב-100%.

היא מקבלת מפה.

היא לוקחת לי את התעשיה. אח כל זה אני

מקבל. אני רוצה שהשוו את חררה לעיר פיתוח

איזו שאתם רוצים, יש לי שכונות פיתות בתוך תררה, יש לי גבעת אולגה,

יש לי ברנדים, אבל אין לי אף בריכת שתיה ואולם התעמלות. תושבים

בשביל מה אתה לוקח מסים? אני לוקת מסים כרי להחזיר

הובות. כאשר השנה הגעתי לאיזשהו הסרר, בא ההסרר הזה ומוריר לי 15%.

אם צריך להגדיל אח העוגה של משרד הפנים, שיגדילו. על חשבון מי?

אני לא יודע. הטענה של התושבים צודקת. הם טוענים: אתה מעלה את

הארנונה, בסדר. איזה שירותים אתה נותן לנו? אני יורד בשירותים ובכח-אדם

ומעלה בארנונה, לפני 7 שנים קבלתי עיריה בת 720 משרות. היום יש

458 משרות.

כידוע עד 1.4.68 העיריות גבו מס רכוש

בנוסף לארנונה כללית בחשבון אחד. ואז

החליטה הממשלה שגבית מם רכוש תהיה בידי המדינה. קבעו נוסחה איך

התמורה תועבר לכלל ולכל רשות בנפרד. לכל רשות בנפרר לקחו אה הגביה

בפועל בשנת 1968. בדיוק כפי שהמדינה גובה עבור הרשויות, כך הרשויות

גובות עבור המדינה. אותו הדין, כפי שאנחנו באותו חודש חייבים

להחזיר לקופח המדינה מה שאנחנו גובים בשמה, כך ארנונת רכוש במקביל

התחלקה עד היום. מה שגובים עבורנו, כך ההכנסוח מועברות. השנה רוצים

להקטין למינימום ולשלול אותה לחלוטין. קודם כל הורידו רבע והיתר

הועבר במקום מקדם פי 5 נהיה מקדם פי 11/2. בביצוע זה שלילה לחלוטין.

להערכתנו 50 רשויות מקומיות לא יקבלו שום דבר.

ראשי ערים הסכימו לעשות מאמץ כלכלי

על-ידי גביה. בתוך המאמץ הכביר הזה, מחזירים את הגלגל אחורה.

מאמץ משותף נקרא אם רוצים לפתור בעיות של עיירות פיתוח או עיירות

חלשות. מאמץ משותף נקרא שיש כמה גורמים ולא גורם אחד . מה שכאן

קורה, אין מאמץ משותף. לוקחים בחוק מה שמגיע על-פי חוק כדי לפתור

בעיות של רשויות מקומיות חלשות.

אנחנו רואים בכסף הזה כסף שמגיע לנו

על-פי חוק מאז שאוחדה הגביה על-ידי המדינה.

אל תשען על החוק. הדבר הכי קל במדינת-ישראל

זה לשנות את חתוק.

בסרר, נשנה את החוק. אפשר לעשות מה שרוצים.

. אני חושב שאסור לנגוע בזה. זה הורס את

המוטיבציה של הרשויות לספק את השירותים.

דווקא בשנתיים האחרונות יש מגמה שרוצים להתנתק, לא רוצים לקבל

מענקים. רוצים להתקיים מהכנסות עצמיות, והאקט הזה מחזיר את הגלגל

אחורה. בדו"ח ועדת זנבר מומלץ במפורש על שדוח מס נוספים וכאן יש

נגיסה בכל מיני מסים. עם ההתערבות שהיתח השנה סבוב הארנונה, לרשויות

אין עצמאות בכלל.

יש קנה שאלה פילוסופית פשוטה, בין היתר,

שהיא לא באה על פתרוגה בדיון פילוסופי

מעמיק, האם ההכנסות המועברות מהוות חלק מכספי המדינה המוקצים

לרשויות המקומיות על-פי שיקול דעת שהמדינה קובעת, בגון מענק או

האם ההכנסות המועברות מהוות חלק מההכנסות העצמיות שמגיעות בזכות

לרשויות המקומיות. השנה מתקבלות החלטות קרדינליות על-ידי שינוי

נוסח. עד היום השאלה הזאת לא צפה על פני השטח.

מ"מ היו"ר מ" וירשובסקי; אם אני מבין נכון, יש הסדר משנת 1968

שקיבל חוק ב-1972 לפיו 4.82% מההכנסות

של המדינה זה תמורת ארנונת רכוש וזה מתחלק בין הרשויות המקומיות.

זה לא שייך למענק ודבר אחר. האם העקרון הזה נשמר עד היום או יש

סטיה ממנו? מר שמש, אולי תתייחס לבעיה הזאת כי זאת השאלה שצריכה

להטריד אותנו. יש הסכם שהפך לחוק וכולנו היינו שותפים לו. ההסכם

קיים. מה שאני מבין מטענות אנשי השלטון המקומי, ואני חושב שהם

צודקים בטענותיהם, שלקחו את 4.82% והקטינו אותו. לא מחלקים 4.82%

כתמורה אלא פחות ולוקחים חלק מהקופה ונותנים מזה מענקים שאריתיים

שזה דבר שונה.

ש' שמש; נאמרו בדיון הרבה דברים ואני חושב שחלק

מהם לא שייכים לעצם הנושא שאנחנו דנים

עליו. אנחנו לא מציעיס לדבר על כל הבעיות של השלטון המקומי אלא

להתרכז בבעיה שאנחנו דגים עליה. הבעיה היא כך: מאז ומתמיד קיים

הסכם אולי סידור בלתי כתוב בין משרד הפנים, משרד האוצר ומרכז

השלטון המקומי בדבד אופן תקצוב הרשויות המקומיות וזה פועל הרבה

שנים. ההסדר אומד שאנחנו מסכמים בצד ההוצאות התקניות מסגדת הוצאות

מוסכמת, אנחנו בודקים ההכנסות שהרשויות המקומיות מקבלות על-פי

כללים מסויימים והשארית זה מענק כללי. אוצר המדינה מעביר לרשויות

המקומיות באמצעות משרד הפנים סכום גלובלי שמורכב מהכנסות עצמיות ומענק,

ואז מפרופורציה בין ההכנסות העצמיות והמענק משתנה.

מה קורה השנה שזה הפך להיות יותר חד?

במשך השנים, תמורת ארנונת רכוש צמחה כך שלא היו בעיות בנושא הזה .

ב-1986 תמורת ארנונת רכוש צומחת במעבר מתחילת 1985 לתחילת 1986 פי 5

בעוד שהתקציב של הדשויות המקומיות גדל בכ-90%. יש פער עצום בין

שני הדברים. מדוע קרה נס גדול? מפני שתמורת ארנונת רכוש מחושבת

לפי דו"ח כספי מלפני שנתיים. יוצא שהמעבר מ-1985 ל-1986 הוא אותו

יחס מהמעבר של 1983 ל-1984. בשנים 1983, 1984 היתה כידוע אינפלציה

גבוהה. לכן היום זה משתקף.

אותו דבר טוענים התושבים: נא להטיל

עלינו מסים 50% כי זה ההפרש ואתה לא

הסכמת. מדוע כשזה נוגע לתושב, לא וכשזה נוגע לאוצר, כן. תאפשר

לנו להטיל50% או מסים ונהיה כולנו טובים.

אם נניח המצב היה רגיל, לא היה מעבר חד

פי 5 אז חמודת ארנונת רכוש היתה צומחת

מ-35 ל-45 מליון ש"ח. כתוצאה מכך המענק הכללי לרשויות המקומיות ירד

ב50%. כלומר, אם המענק הכללי היה בשנה שעברה 125 מליון ש"ח, הוא

ירד ל-95 מליון ש"ח. כל ההסדר הזה קיים מאז ומתמיד בין כל הגופים

הנוגעים בדבר. אין כאן ענין שהאוצר נהנה מכן שזה עלה פי 5 והוא לוקח.



אס בעוד שנתיים האינפלציה תהיה גבוהה יותר, המצב יהיה הפוך.

ד' הבורי; זה מה שקרה בין 1983 ל- 1984 ולא קבלנו.

בהוק תמורת ארנונה רכוש לא נקבע שכל

רשות מקומית תקבל אהוז מסוים כפי שקבלה

באותה תקופה שגבתה, אלא נאמר ששר הפנים, כל שנה, יתקין תקנות. משמע,

יש דברים בגו. צריך להתחשב במצב הכלכלי של הרשות המקומית. אנהנו

לא מדברים כרגע לשנות אותו 4.82%. את זה לא משנים. מה ששר הפנים

מגיש כאן זה הצעה לחלוקה שונה של אותו סכום שמועבר לרשויות המקומיות

לאור ההתרתשויות בשטת. ומה הן? הסברנו את זה בפעם הקודמת. כתוצאה

מכך שנוצר מצב שיש רשויות מקומיות שלא רק שהן לא מקבלות מאתנו מענק,

אלא ההכנסות שלהן יותר גבוהות מההוצאות המתוקצבות שלהן, ב-25 רשויות

מקומיות שהן 50% מנפת התקציב של הרשויות המקומיות, כתוצאה מהקפיצה

הזאת שהזכרתי, כתוצאה ממצב בלתי נורמלי של אינפלציה ואי-אינפלציה,

יש לרשויות המקומיות האלה יותר הכנסות מהוצאות מתוקצבות., העודף

שנוצר לאותן רשויות מקומיות הסר לכלל הרשויות המקומיות שמקבלות

מענק. זה ברור. כי אם המענק ירד, זאת-אומרת שאין לאחרים. לכן אנתנו

מציעים את ההצעה הזאת להלוקה.

לדעתי, אין לזה קשר לענין של ארנונה

כללית. זה לא פוגע בשום מוטיבציה של הרשויות המקומיות. נ2ה שקרה לגבי

ארנונה כללית, אותה שאלה ששאל תה"כ בן-מאיר, הסברנו אה זה כמה וכמה

פעמים. בסך הכל מעליס את הארנונה הכללית על-פי אותם כלליים שנהגנו

כל שנה, מדד שהיה מינואר לינואר. לפעמיס זה יכול להיות יותר נמוך,

יי לפעמים זה יכול להיות יותר גבוה.

מ"מ היו"ר מ' וירשובסקי; היו"ר ביקש ממני לא לסכם את הנושא.

אני רוצה לדעת, אס התוק נכנס לתוקפו

ב-1 באפריל, האם לא קורה אסון ואפשר להלק את הסכומיס לפי מה

שיסוכם גם כמה יפים אתרי זה?

אני מבקש מראש סליהה שאני ניגש לענין

הזה מנקודה אתרת, כי אני מדבר על זה

כמשפטן, אותי מענין כרגע זה אס הוועדה צריכה לאשר או לא לאשר את

הכללים לחלוקת תמורת ארנונת רכוש. יש כאן מסמך שהגיש שר הפנים

לאישור הוועדה. המסמך הזה מדבר קודם כל על חלוקת התמורה. מהי

התמורה, זה מוגדר בחוק. אין על זה ויכוה. בחוק מתשל'יה לא מדובר דבר

לגבי הצמדה. פה מדובר על סכומים נומינליים. יכול להיות שיש פה בעיה

וצריך לתקן את החוק. בתוק מדובר מה התמורה והמדינה אינה יכולה

לנהוג בניגוד לחוק.- כעת נאמר כאן ענין של כלליס בכל שנה. מבחינה

משפטית זה לא בדיוק כך. מבחינת משפטית, תובת שר הפנים להתקין

כללים באישור ועדת הפנים ואס הכללים מוצאיס הן בעיניו, הוא יכול

להמשיך בזה כל עוד הוא לא רוצה לשנות אותס.

אס עכשו הוא לא מפרסם הכללים של שנה

קודמת קיימים.

כעת אני מגיע לשאלה שלי לפורום. אם

הכללים האלה יוצרים אה העוגה, העוגה

של 4.82% אותה צריכות לאכול כל הרשויות המקומיות, אם בכללים האלה

יש כלל שיוצר אי-שווייון, העדפה לא נכונה שהוועדה לא צריבה להסכים

סעיף (2)(ב) יוצר עוות, לא צריך לאשר אותו.

את זה הייתי רוצה לשמוע,

ד' בן-מאיר; או לומר שאנחנו מאשרים את התלוקה של

שנה שעברה.

מר כהנא; זה מה שאנחנו רוצים.

ד' בן-מאיר; אני בעד זה שנשאיר את ההצעה כפי שהיתה

בשנה שעברה. יש כללים. הכללים האלה

בנויים לפי כמה מרכיבים שהעיקרי בהם הוא לפי תוספת מטרז' בניה לכל

רשות מקומית, הכלל הזה העדיף מהתחלה את הרשויות המקומיות הקטנות

והחלשות שהב?יה אצלן באופן יחסי היתה עצומה. העדיפו עד כדי כך

שלפני שנתיים הובאה הצעה על-ידי משרד הפנים להפסיק לקפח את הרשויות

המקומיות שמגיע להן יותר מ-4.82%. שינו ואמרו ש-10% מהמענק הזה הולך

לפי גודל גביה עצמית של הרשויות המקומיות. אני לא חושב שצריך לשנות

את המגמה הזאת.

הדבר העקרוני השני שיש פה זה נסיון להפוך

את הרשויות המקומיות ערבות זו לזו. העשירות היום צריכות לממן את

העניות. כסוציאליסט אני לא מתנגד לדבר הזה. אבל בשביל זה יש מס הכנסה

ומסים אחריס, מסים פרוגרסיביים שמשווים את המערכת. כל המסים האחרים

הם מסים משווים ובכסף הזה מחזיקים את הרשויות המקומיות החלשות.

עקרונית אני מתנגד לגישה חזאת. למעשה

מה יוצא מכך? למה רשות מקומית צריכה לגבות כסף? שהממשלה תגבה את

הכל וגמרנו את הענין. גם בנושא הזה היא מתחכמת. מה זאת אומרת שאתה

קובע תקציב נמוך מההכנסות שלי? ההתחכמות היא כפולה ומכופלת. גם קובעים

לך תקציב הוצאות, אסור לך לעבור את זה וקובעים אותו 10-8 חדשים מאוחר

יותר, כך שאתה עובד 10 חדשים, גם אם אתה לא רוצה, עם תקציב לא מאושר.

אני כבר לא מדבר על כל העוותים שכולם דברו עליהם. אני מדבר עכשו רק

על הנושא הזה. למעשה זו עוד הלאמה של מערכת הרשויות המקומיות. אני

לא מבין למה מאמצים את דו"ח ועדת זנבר? הממשלה שהבטיחה, לא עושה.

עכשו אני עובר מתפקידי כחבר כנסת לתפקידי

כחבר מועצה. כחבר מועצת עירית תל-אביב, אני אציע להוריד את המסים

ל-70%.

ש' שמש; משרד הפנים לא יתנגד לכך.

מ"מ היו"ר מי וירשובסקי; זה מענין מאד, אבל לא נכנס לזה. אנחנו

חייבים לסיים את הדיון.



די בן-מאיר; אני מציע להחזיר אה הצעת התיקון הזאת

ולאשר את סרר החלוקה של השנה שעברה.

מ"מ היו"ר מ' וירשובסקי; תוך כדי הדברים בררתי עם היועץ המשפטי

הואיל וההעברה צריכה להעשות

בשנת הכספים ואין תאריכים קבועים, אם אנחנו מאשרים את זה היום או

ביום שני, שום דבר לא קורה.

אני נוטה לומר שאני לא רואה הצדקה לשנות

באופן מהותי השנה משנה קודמת. אבל לא הייתי רוצה לקבוע עכשו מסמרות.

אני מציע לחזור ולהעמיד את הנושא הזה על סדר היום ביום שני הבא.

בינתיים אני מציע לאנשי מרכז השלטון המקומי להפגש עם אנשי משרד הפנים

ומשרד האוצר ולהגיע להבנה. אני מבין ש-4.82% מגיעים לרשויות המקומיות.

לגבי החלוקה הפנימית, צריך לראות אם אפשר לעשות את קפיצת הדדך הגדולה

כפי שאמר מר הכט. הבנתי ממר תבורי שלאור הסכומים הגדולים, אפשר להגיע

להסדר שונה ממה שהיה בשנה שעברה. אני מציע שתנצלו את הזמן עד יום שני

ותשבו ביחד. ביום שני נעלה את הנושא ונצביע עליו. אני לא יכול לומר

בצורח כל כך קרדינלית מה תחליט הוועדה. לי לא נראה שצריך השנה לאשר

את הנושא הזה כמו שהוא.

אין לנו בעיה עם משרד הפניים. הבעיה שלנו

היא עם משרד האוצר.

בנושא הזה הבעיה שלך היא עם משרד הפנים.

אני יודע שכמה ראשי ערים כבר מממנים

יעוץ משפטי כדי לתקן את הנושא הזה

מבחינה משפטית, אני מבקש לא לשנות דבר שקיים בעבר כדי למנוע מאתנו

הוצאות נוספות.

מי שרוצה לנקוט יוזמה משפטית. זו זכותו.

אני חושב שהבעיה היא לא משפטית אלא יותר

ציבורית, ובנקודה הציבורית צריך לטפל במישור שלנו או במשא ומתן שלכם.

אני מציע שתנסו להגיע להבנה כלשהי. דעתי היא, שלא צריך לקבל את התקנות

כפי שחן.

2. סקירה על פעולות הרשות לשיקום האסיר

אני מציע לגבי הנושא הזה נרשום שמנכ"ל

הרשות לשיקום האסיר היה פה והניח לפנינו

קווים לפעולת הרשות לשיקום האסיר בשנת התקציב 1986. דיון

ממצה בנושא הזה יתקיים באחת הישיבות הקרובות, אם אפשר לפגי הפגרה.

אם סוף סוף תוקם ועדת משנה לענין בתי סוהר ומשטרה שצריכה היתה לקום,

אני אמור להיות יו"ר הוועדה.



צ' ענבר; הדווה צריך להיות לוועדה כולה. אם כי

אני לא רואה בזה את הקשד לתקציב.

מ"פ היו"ר מ' וירשובסקי; אנחנו דושמים בפרוטוקול שמר הופמן,

מנכ"ל הרשות לשיקום האמיר הופיע והניח

"קווים לפעולת הרשות לשיקום האסיר בשנת התקציב 1986.

מפאת קוצר הזמן, הדיון הכללי יהיה באחת הישיבות הקרובות.

3. חוק הרבנות הראשית (הוראת שעה) (תיקון) התשמ"ו-1986

צי ענבר; חוק הרבנות הראשית לישראל, למיטב זכרוני,

הבעיה היתה כאשר חבר כנסת ביקש התייעצות

סיעתית לגבי התאריך,

מי זה היה?

חה"כ פנחסי. הוועדה צריכה להחליט על

תאריך.

למעשה כדי לא להקשות, התאריך 10 באפריל

בפתח בצורה כזאת שאיש לא יספיק לעשות

את זה. יש פה הצעה שהיא למעשה של חה"כ שילנסקי פלוס חה"כ ורדיגר

שהבחירות תתקיימנה ב-8 למאי. יש הערה בקשר לזה?

אנחנו לקראת זה.

אני מציע שנקבל החלטה שזה יהיה ב-8 למאי,

אני מציע שהוועדה תוסיף סעיף תחילה

רטרואקטיבי לחוק המוצע, שכן

כאשר הנחנו את הצעת החוק על שולחן הכנסת, עדין התאריך היה עתידי,

ואילו היום אנחנו נמצאים בזמן שהמועד כבר חלף,

אני חושב שצריך לעשות את זה על אף

שנפשי נוקעת מדבר כזה, במקרה זה

זו לא אשמת המשרד. זו יותר אשמה של המחוקק ולכן צריך לעשות את

הדבר חזה.

אני מציע שהתאריך יהיה רטרואקטיבית ערב

תאריך הבחירות הצפוי,

אני מבקש רוויזיה.

אתה יכול לבקש בקשה לרוויזיה,

תאמר לי את הניסוח,

8 במאי 1986. לא נצלתי את העובדה שאני

חבר כנסת יחיד וקבעתי את ה-10 באפריל,

חבל שלא עשית את זה,



מ"מ היו"ר מ' וירשובסקי; אתה רוצה שיוקיעו אותי כלא אחראי. לא אתן

לך את זה. שאלתי את נציגי משרד הדתות לגבי

8 במאי והם הסכימו לזה.

ד' דנינו; אני מציע להוסיף מלה אחת לפני המלה

"תאריך" "עד לתאריך".

מ"מ היו"ר מ' וירשובסקי; אתה מוכרח לקבוע בחוק תאריך.

ד' דנינו; כנראה לא קראתם את חוק הבחירות לרבנות

הראשית. לו הייתם קזראים, הייתם מבינים

מה אתם קוראים. נניח שנקבע תאריך של יולי או ספטמבר, ועדת הבחירות

של הרבנות הראשית יכולה לקבוע יום בחירות גם לפני התאריך הזה. כך כתוב

יכול להיות שוועדת הבחירות תחליט לפני

כ"ט בניסן.

צי ענבר; מדובר בתיקון לחוק בחירות לרבנות הראשית

ובהוראת שעה נקבע; הבחירות יערכו ביום...

מה שמחליטים כעת זה ביום.

מ"מ היו"ר מי וירשובסקי; אני יודע שיותר משלוש פעמים באו לוועדה

לשנות תאריך. אני לא אתן חופש לשנות

תאריך. אנחנו קבענו תאריך. אתה רוצה, תגיש הסתייגות. מותר לך.

אני רואה את הענין כגמור. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09.50