הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטולקול מס' 131

מישיבת ועדת הכנים ואיכות הסביבה

יום שלישי. ב' באדר א' התשמ"ו, 11.2.80, עשה 12.00

חברי הוועדה; ד' שילנסקי-היו"ר

א' נחמיאס

מ' וירשובסקי

בי שליטא

אי נסראלדין

עי סולודר

די בן-מאיר

ת י ז י א ד

מו זמנ ים; אי הבט - משדד הפנים

מי כהנא - " "

זי תירם - יו"ר ועד כפר שלם

אי עובדיה - חבר ועד כפר שלט

טי מדמון - " " "

ני משחלם - " " "

ר' מלחי - " " יי

סנ"צ יי אלירם - ראש מדור סיור/משא"ר, משטרת ישראל

סנ"צ יי רז - מפקד תחנת השכונות/ת"א, משטרת ישראל

היועץ המשפטי של הוועדה; צי ענבר

מזכיר הוועדה; יי גבריאל

רשמה; מי כהן

סדר-היום; 1. הצעה לסדר של חה"כ עי עלי בנושא: העלאת הארנונות

ברשויות המקומיות.

2. הריסת בתים בכפר שלם







1. הצעה לסדר של חה"כ ע' עלי בנושא: העלאת ארנונות

ברשויות המקומיות

היו"ר די שילנסקי;

אני פותח את הישיבה. לפני שניגש לנושא שעל סדר-היום, אני רוצח למסור שלפני

שבועיים העלה חה"כ עלי את נושא האדנונות. הוא ביקש להעלות את זה לסדר-היום. למען

האמת לא יהסתי לכר דצינות גדולה. הוא כדאש מועצה העלה את הארנונה ב .100%-השבוע

חה"כ נחמיאס ואנוכי היינו בצפון, שמענו דאשי רשויות מקומיות שהתשלום עבור ארנונה

הוא כמשכודת של חודש אחד. אנחנו שומעים שיש העלאה גם של 300%. משרד הפנים נתן

הנחיה להעלות את הארנונה לא פחות מ .170%-מצד אחד אומרים לנו להקטין את עול

המסים ומקטינים את מס ההכנסה; מצד שני מעלים את הארנונה. איך אזרח שמשכורתו דלה,

כ-300 אלף שקל, יכול לשלם 400 אלף שקל לשנה ארנונה? זה דבר שהדעת אינה סובלת.

חבר הכנסת עלי לא יכול היה להיות בישיבה. הוא תובע ממשרד הפנים לחזור בו

מהוראה לא מוצדקת זו. לדעתו מוצדק להעלות את הארנונה בשיעור עלית המדד מאפריל

1985 ועד אפריל 1986, עליה שלא תעלה על 100%.

היום לא נדון בנושא. רק מביאים את זה היום לתשומת לב. נעלה את הנושא הזה

בשבוע הבא לדיון יסודי. אני לא אומר שאנחנו מסכימים להוראה של משרד הפנים להעלות

את הארנונה ב .170%-אבל אנחנו מבקשים לעצור את המפולת שיש עכשו.

אי נחמיאס;

מראש אני רוצה להתנצל בפני האורחים שלנו מכפר שלם כי איני יכול לחשאר בהמשר

הישיבה.

אני חושב שההוראה של משרד הפנים היא בניגוד מוחלט לחוק שהתקבל בכנסת אשר בא

להקפיא את המסים, בא להקפיא שורה שלמה של מחירים, בא לעשות סדרים בשכר ומשרד

הפנים עושה לעצמו מלאכה קלה, כי הוא מחייב את הרשויות המקומיות להעלות

את הארנונות ב .170%-אם רשות מקומית לא תשמע להוראות משרד הפנים, הוא יעשה דבר

אחד, הוא יוריד לה מהמענק וזו אחת המכות הקשות שאפשר להנחית על השלטון המקומי.

דבר שני הוא האזרח. האזרח שמשכורתו נשחקה וזה ידוע, מטילים עליו עוד תוספת

של 170%. שמעתי גם 300% ושמעתי שבמקום מסוים יש מרד מסים. זה עוול מה שהולכים

לעשות. לכן אני מציע, גם אם לא נקיים היום דיון, שנקבל החלטת ביניים האומרת

שוועדת הפנים סבורה שלא מתקבל על הדעת להעלות את הארנונה, באף ישוב ובכל מקום לא

להרשות לרשויות המקומיות להעלות את הארנונה עד שלא יהיה דיון ממצה כאן בוועדה.

היו"ר די שילנסקי;

לפי עלית המדד מאפריל 1985 עד אפריל 1986 - על זה אין חילוקי דעות.

אי נחמיאס;

לא. יש הקפאת מחירים ושכר. בגלל המדד, יש שחיקה בשכר. מדוע להתיר את זה?

אנחנו צריכים להתנגד לכר בכל תוקף.

בי שליטא;

הבעיה בענין הזה היא יותר חמורה. בערי הפיתוח ובמקומות חלשים העלאת המסים

היא רק על הניר. מצד אחד אתה מעלה מסים; מצד שני אתה צריך לתת עשרות ומאות הנחות

לאנשים שמרוויחים 300 אלף שקל. בפועל ההכנסה היא מינמלית ומישהו יוצר את הרושם



על הניר כאילו פתרו את בעית התקציב. כל העלאת מסים, אפילו אם נעלה אותה בשיעורים

גבוהים ביותר, בפועל היא נותנת תוספת קטנה. רק לעיר גדולה עם עשרות מפעלים

ועסקים יש הכנסה בפועל.

היו"ר ר' שילנסקי;

אנחנו עומדים לקבל החלטת ביניים ברוח הדברים שנאמרו פה.

אי הכט;

אני מבקש מהוועדה לא לקבל החלטה כזאת עד שתילמד הבעיה כולה.

היו"ר די שילנסקי;

האם לא חשבתם כאשר עושים צעד דרסטי כזה צריר לבוא לוועדת הפנים? אתם חושבים

שוועדת הפנים היא חותמת גומי?

אי נחמיאס;

כשיש בעיות למשרד מפנים עם משרדים אחרים, הוא בא לכאן.

אי הכט;

אין פה שום צעד דרסטי. אנחנו לא פועלים בחלל ריק. אנחנו פועלים במסגרת

החלטות הממשלה ובמסגרת חוק תקציב המדינה שהוגש לכנסת עם דברי הסבר. המענק

לרשויות המקומיות לא נתון בידי משרד הפנים. אי לכר צריך להקצות אותו לרשויות

המקומיות. סכום המענק שעומד למשרד הפנים הוא הרבה פחות, נומינלית, משנה קודמת.

דבר שני, הוא חושב במשרד האוצר בצורה כזאת שהארנונה הכללית מהווה בשנה הבאה 30%

ממימון הרשויות המקומיות. משרד הפנים לא נקט בשום צעד דרסטי. הוא הנחה את

הרשויות המקומיות להמשיר בהתייקרויות שלא נלקחו בחשבון בארנונה הכללית בשנה

קודמת. תמיד ההנחיה היא להעלות את הארנונה באחוזים לפי התייקרויות שהיו לפני כן.

מכיוון שבדרך כלל מקבלים את ההחלטות בחודש פברואר בסיס ההחלטה הוא עלית המדד

מינואר עד ינואר. החלטה זו מחייבת העלאת מחירים ינואר מול ינואר ב .170%-לכן לא

היתה ברירה אלא להוציא את ההנחיה כפי שמשרד הפנים הוציא. הוא לא פועל בחלל ריק

אלא במסגרת הנדרשת באותו סעיף מענק שפה חושבים שמשרד הפנים יכול לתת כמה שהוא

רוצה. לכן יש לקשר כל החלטה לאפשרויות אחרות.

אין התנגדות שתצא החלטה. משמעותה שהרשויות צריכות לקצץ את תקציביהן באותו

סכום של הקטנת הארנונה.

היו"ר די שילנסקי;

לא נכנס לדיון. אני מביא לידיעת משרד הפנים, דברים דרסטיים צריכים להביא

בפני ועדת הפנים. אני חושב שפה שודדים את כיסי האזרחים.

אי הכט;

אני מציע לדחות את ההחלטה ליום שני.

לא. ההעלאה הזאת אם היא לא תוספת בלתי חוקית, היא בלתי מוסרית. את הדיון

הזה אנוזנו מקיימים ביום שני הבא. אני מבקש למסוד לכבוד שד הפנים הדב פדץ, לאור

חשיבות הנושא, להשתתף אישית בישיבה. אני מעמיד להצבעה את הצעת הביניים כפי שהיא

נוסחה.

הצבעה

ההצעה התקבלה פה אחד

הריסת בתים בכפר שלם

אנחנו ניגשים לנושא השני. אני דוצה לומר בתחילת דברי, עירית תל-אביב הודיעה

שהיא לא תבוא ולא מעניינות אותי הסיבות.

מי וירשובסקי;

למה הם לא באים?

היו"ר די שילנסקי;

איני יודע.

בהזדמנות זו אני רוצה להגיד משהו. ביום ראשון היתה ישיבה בעירית תל-אביב

ואני בקשתי לשאול את ראש העיריה בישיבה מה קרה בתל-אביב ביום שישי, מה הסיבות

לביצוע הצו הזה באותו תאריך, מה התרחש ולקבל הסברה קצרה. לא בקשתי אפילו דיון,

בקשתי הסברה על מדיניות ההריסות בתל-אביב. אמרתי שאין לי מבחינת התקנון של

העיריה סמכות להעלות את זה. צריר להגיש את זה 48 שעות לפני. זה פגם שאני תושב

שצריר לתקן אותו. אני חושב, הואיל והכנסת קבעה בחוק את התקנון של העיריות, אנחנו

צריכים לתת את הדעת על זה. ראש העיר אמר: מכיוון שאני לא חייב לענות, אני לא

מתכונן לענות. אני נועל את הישיבה, ולא נתן תשובה. גם חברי מועצה אחרים שרצו

לדעת, הוא לא נתן להם אפשרות לדעת. לכן את ההודעה הזאת, מה הולך ומה המדיניות,

הייתי רוצה לקבל.

הם הודיעו שלא ישלחו נציגים.

הודיעו. מה היתה התשובה?

היא אמרה שהם לא יוכלו להשתתף. היא דיברה על איזו ישיבה. לי זה נשמע כמו

ישיבת מועצה.



היו"ר די שילנסקי;

בפתח הישיבה אני רוצה שנשלח מחאה חריפה ולתת לה פומבי לכל תושבי תל-אביב

כדי שידעו שמועצת העיר של תל-אביב בראשות ראש העיר וחברי ההנהלה התעלמו התעלמות

גסה מהכנסת והתחמקו מלבוא ולדון בכנסת בנושא שמסעיר שכבות רחבות מאד בתל-אביב.

כל כר כואב לאנשים שמבחינה כלכלית הם חלשים ואין להם כלי הביטוי שיש לעירית

תל-אביב ומבקשים פינה חמה ולב בכנסת. העיריה התעלמה מזה. אנחנו מוחים על כר

ומביאים את זה לידיעת התושבים.

יתד עם זח אני רוצח להוסיף, כאשר עירית תל-אביב צריכה משהו מוועדת הפנים של

הכנסת או היושב-ראש שלה, היא יודעת סוב מאד את הכתובת ואת הטלפון. הפלא ופלא, אז

אין להם ישיבות וחם לא עסוקים. אבל כאשר היא צריכה כסף וצריכה את עזרת ועדת

הפנים, היא תמיד נענית הראשונה.

מישהו רוצה להוסיף משהו בענין זה?

אי נסראלדין;

אנחנו מסכימים אתר.

היו"ר די שילנסקי;

ניגש לגופו של ענין. אני רוצה לספר את הסיפור בקצרה. במוצאי שבת בסביבות

השעה שש קבלתי טלפון וספרו לי על הריסת גגון בכפר שלם, התושבים זועמים ובצאת

השבת בשעה 6.30 מתכוננים התושבים להתכנס ברחבה של כפר שלם. החברים סבורים שסוב

שאהיה שם, בין היתר להרגעת הרוחות. נעניתי לפניה. הגעתי למקום. מצאתי רחבה מלאה

של תושבים. אמנם היה קר אבל הרוחות לחסו. היתה הצעה נבונח של חברי הוועד. הם

טענו שאם יתכנסו ברחבה יאמרו שזו הפגנה בלתי חוקית ואז תחיה התנגשות עם המשטרה.

הם הציעו להתכנס בבנין ההסתדרות.

שם היה גגון רקוב מפח. החליפו אותו בגגון מאסבסט. חנקודה העיקרית היא זאת,

שהוועד קיבל על עצמו לגרום לכר שיורידו את הגגון. נדמה לי שהוסיפו עמוד או לא,

לא יכולתי להכנס לזה כי לא חקרתי.

לגבי מעמדו של חוועד, אמרו לי אנשים שאם לא הייתי, הוועד היה יוצא רע מאד.

גם כר הם קבלו על הראש. צעקו עליהם: אתם גנבים, רמאים, קנו אתכם. אני מציין

לזכות הוועד, מאחר ועשו פה את ההסכם, אם יש דבר כזה שהצליח למנוע שנח וחצי בניה

בלתי חוקית, שמרו על הסטטוס קוו, בא הוועד ואומר: נניח שיש הפרה, תנו לנו לעבור

את הגשמים. בגשמים החזקים חאלה אנחנו לא יכולים לגרום לכר שיורידו את הגגון.

הורידו את זה.

איפה קרה במדינת ישראל שוועד ציבורי לוקח על עצמו אחריות והוא מקבל את כל

הקללות? אני חושב שעירית תל-אביב נהגה בפזיזות רבה, ואני מדבר עכשו על כפר שלם

לא על מקומות אחרים. שמעתי פח מחברים, אתח עם לב יהודי, אבל אין לר לב יהודי

כאשר קורה דבר כזה אצל ערבים. אני רוצה לומר שאלה שני דברים נפרדים. פה מדובר על

בנית גגון במרפסת ושם מדובר על בניה מסיבית בלתי חוקית. יש לי לב יהודי כלפי כל

אדם וכלפי כל יצור אנוש.



אני חושב שאנחנו צריכים לקבל חחלטת גינוי לעירית תל-אביב על שהיא נחגה

בפזיזות. אני התרשמתי שעירית תל-אביב הרדימה את עירנותנו. אנחנו, חברי ועדת

הפנים, אולי צריכים לבדוק אם מתוך תמימות ורצון טוב עזרנו לעירית תל-אביב להרדים

את בעית כפר שלם. אני חוזר ואומר שנדרוש מעירית תל-אביב לבוא לכאו ולומר מה עשו

בתקופת הסטטוס קוו, במשך שנה וחצי. אתם יודעים שאני אישית התערבתי בפתרון בעיות

קטנות של העיריה בקשר לכפר שלם. העיריה אדישה לענין הזה. היא לא עשתה שום דבר.

אני מבקש מאנשי כפר שלם להשלים את העובדות כי לא שמעתי אותן במרוכז. שמעתי

את העובדות תור צעקות ומכל הצדדים. תתייחסו רק לענין המרפסת.

זי תירם;

קודם כל אני מגנה שריפת כיתת בית-ספר בליל אמש.

אתה יודע מי שרף?

ז' תירם;

אני לא יודע. אם הייתי יודע, אני הראשון שהייתי נותן לו שתי סטירות ומוסר

אותו למשטרה.

סנ"צ י' רז;

אפשר להוסיף בהזדמנות זו את זריקת בקבוקי התבערה, כולל בקבוקי התבערה על

השוטרים. זה לא פחות חמור משריפת בית-ספר.

זי תירם;

אגיע גם לזה.

ב-10.12.84 התחייבנו כאן בפני הוועדה שאנחנו נשמור על הסדר ואפילו אמרנו;

מי שיבנה, יהרסו לו. עמדנו בזה במשך כל התקופה הזאת.

לגבי המרפסת המפורסמת - המרפסת היתה קיימת וזאת נוכחו לדעת כל אלה שבקרו

במקום. אר ורק העמודים שונו, ומדוע? כדי שיוכלו להעמיד את האסבסט עליהם. היות

שעירית תל-אביב לא ראתה שום דבר באזור, היא ראתה אך ורק את המרפסת, היא הזדרזה

ועשתה משפט מינהלי על המרפסת הזאת. סנ"צ רז בא ואמר לי; אנחנו עומדים להוריד את

המרפסת הזאת. בקשתי ממנו שהות של 24 שעות כדי לפתור את הבעיה בדרכי שלום. סנ"צ

רז הסכים לכך. וכך עשיתי. פניתי למנכ"ל העיר שלא בא לכאן. אני מצטער שהוא לא בא.

לפי זה אתם יכולים לראות את הזלזול בנו. טלפנתי למר אלי עשת ובקשתי ממנו לדחות

את ההריסה בערב זה. הוא עיכב את ביצוע ההריסה עד יום ראשון וקבענו שביום ראשון

בשעה 5 נהיה יחד אתו בשטח ונראה לו שאנחנו מורידים את האסבסט מעל המרפסת. הודענו

את זה לבעל המרפסת. הוא אמר; תנו לי לעבור את השבת. במוצאי שבת אתחיל להוריד את

זה. אמרנו לו; בסדר. אנחנו רוצים שביום ראשון האסבסט יהיה למטה וכך היה. הגענו

עם מר אלי עשת ביום ראשון בשעה 5 לשטח, האסבסט היה למטה. מר עשת עמד על זה

שיורידו גם את העמודים. אמרתי לו; אם נוריד את העמודים האלה, הבית ילך. הבית הזה

כולו טלאי על טלאי. לפני העמודים האלה היו עמודים רעועים. אמרתי לו; אתה רוצה

שנחזיר את העמודים הרעועים, נחזיר אותם. כך נגמר הענין בינינו לבין מר עשת. הוא

נתן דחיה ליום שלישי. הבחור הגיש צו מניעה לבית המשפט. חשבנו; הנה זה יעבור.

היו"ר די שילנסקי;

מה בית המשפט קבע?



זי תירם;

שהמצב המינהלי בעינו עומד ולעיריה יש רשות להרוס. עברו שלושה שבועות

ולתומנו חשבנו שהענין נגנז. אם היו אומרים לנו עוד פעם שענין בעינו עומד, העיריה

לא מוותרת, המרפסת עם העמודים שלה היו יורדים. עיקר דאגתנו היה לא להגיע לעימות

כזה עם משטרת ישראל. ברגע שנכנסים לעימות, זה גרוע מאד. יש לנו בחורים המומים.

אתה, אדוני היו"ר, ראית את הזעם עלינו כאילו אנהנו כובלים את ידיהם. עד מתי

אנחנו יכולים לעמוד בלחץ הזה מהתושבים, העיריה והשאר? לא יכול להיות דבר כזה. אם

זו היתה בניה חדשה, היינו מיד אומרים להרוס. הוכחנו זאת למר עשת ולמשטרה. מה

אנחנו יכולים לעשות יותר מזה? אנחנו בסך הכל מתנדבים על חשבון זמנינו הפרטי,

כספינו ויום עבודתנו. מ-0.12.84ו לא קרה כלום. לא הפגנה, לא שום דבר. כפי שנאמר

כאן עמדנו בדבורנו. למעשה עירית תל-אביב לא עמדה בדבריה.

אני מבקש מכם: א. ביטול המשפטים. מאז עלה לשלטון עירית תל-אביב מר להט הוא

אני לא אתן לכם לא מכולת, כביש לא אתקן לכם. כל השנים האלה אפילו

אין תחנת אוטובוס.

אנחנו לא דנים בבעיה הכללית. לגבי הבעיה הכללית הזמנו את העיריה ונשמע

אותה. אנחנו דנים עכשו על המקרה הספציפי הזה.

הריסת המבנה היתה טעות. אני אחראי לכל מה שאני אומר. גייסנו חברה שיחתכו

שני עמודים שהבית עמד עליהם כדי לא להזיק למבנה הקיים. לכן אני לא יודע מדוע מר

עשת ומר להט מיהרו ביום שישי לבצע את ההריסה.אני חושב שזו התגרות מצידה של עירית

תל-אביב. היא יכלה לדחות את זה ב-24 שעות ולדבר אתנו. אם עירית תל-אביב היתה

מדברת אתנו ואומרת שצריך להרוס...

הייתם הורסים?

היינו הורסים. אסור לנו להפלות בין דין לדין. האזור הזה רגיש.

ההריסה בוצעה אחרי שהאסבסט היה על המרפסת?

הבחור שם את האסבסט בפעם הראשונה לקראת הגשמים ואמר לנו שהוא יוריד את זה

ויחזיר אותם עמודים שהיו לפני כן.

אני מבקש שפעם אחת יגיעו הדברים מן הוועדה הזאת לאזניו של ראש הממשלה.

חייבת להיות התערבות מיידית כי יש עוד משפטים בדרך.

פניתם לראש הממשלה ובקשתם פגישה?



ז' תירם; פנינו פניה לא רשמית,

היו"ר ד' שילנסקי; הצעתי לכם במוצאי שבת ואני מציע לכם גם

עכשו , מאחר ומעורבים כמה גורמים, תפנו

לראש הממשלה ותבקשו את התערבותו כפי שהוא התערב בענין המיגזר

הערבי והגיע למ0קנות. אם אין לכם אומץ, בבקשה תגהגו כפי

שאתם נוהגים.

השוטרים הם חלק מאתנו, הם מגינים עלינו.

הם שומרים על החוק, אנחנו אזרחים, צריך

להבין, אנחנו באותו צד. יחד עם זה, אני חושב שהמשטרה פעלה

בחוסר שיקול דעת, שר המשטרה המכובד שהוא אחד התומכיב הנלהבים

להתנגדות לצווי הריסה במיגזר הערבי, ושם יש באמת בניה בלתי

חוקית, אצלנו בכפר שלם, כל הכפר הוא בלתי חוקי. לפי חוק

פינוי ובינוי מ-1965 הכפר הזה נדון להריסה, אם הוא נדון להריסה,

איפה כאן הבלתי חוקיות? עצם כפר שלם דינו הוא מחיקה לפי החוק

שהתקבל ב-1965, אם המדינה לא יכלה לבצע את החוק שחוקקה ולגמור את

בעית כפר שלם, מה כי ילינו עלינו?

יש תקנה בתקנות משרד הפנים לגבי רשיונות

בניה חריגה, מדוע לא יתנו רשיון בניה חריגה למרפסת? אנחנו לא

בונים וילות, בתי מלון ובנייני משרדים, מדובר בסך הכל במשפחה

ברוכת ילדים, 10 נפשות,.,

אמרת שהמשטרה פעלה בחוסר שיקול דעת?

אני חושב שאם המשטרה היתה מודיעה לנו,

אולי היינו מונעים את הדבר הזה,

סנ"צ י' אלירם; אתה רצית שהמשטרה תעכב את הביצוע?

המשטרה ששומרת על שלמות הביצוע, מן הדין

היה לבוא אלינו ולבקש לבצע את הדבר הזה.

אנחנו מבקשים מוועדת הפנים שתיאלץ את משרד

הפנים והעיריה לתת לנו רשיונות בניה חריגה ער לפינוי בהתאם לחוק.

איזה אסון יקרה למרינה אם יאפשרו לנו למנוע כניסת גשמים לבתים.

ב' שליטא; כל השטח מיועד לפינוי?

כן,זו הטדגדיה,

נ יי משולם; איזה אסון יקרה אם בבית הזה תהיה עוד מרפסת כדי

שילדים יוכלו להסתתר מפני הגשם? למה להתעלל

באנשים? איפה הלבהיהודי?

אנחנו מבקשים לייצג אותנו בנושא הזה ולדרוש

בשמנו ממשרד הפנים והעיריה שיתנו אישור לבניה חריגה עד לקינוי,



היו"ר ד' שילנסקי; אני רוצה להזכיר לחברים, עד כסה

שזכור לי, סר גריפל אסר; לגבי

תיקון גג דולף, העיריה לא תתערב.

צ' ענבר; בסיור אמר מר גריפל במפורש.

מ' וירשוכסקי; גם כאן,

הוא אמר שאפשר 'לבנות חצרות. אחר-כך

הוא ביטל את זה. הרי אין לנו חוק,

סנ"צ י' רז; כדי להעמיד דברים על דיוקם, הצו

בוצע כצו מינהלי על-ידי העיריה.

העיריה לא מתייעצת עם הטשטרה. היא לא חייבת להתייעץ עם המשטרה,

תפקיד המשטרה לעזור לכל גוף לאכוף את החוק, אם העיריה מבצעת את

ההריסה, תפקיד המשטרה לאבטח אר; העיריה,

היו"ר ד' שיל נסקי; אמנם המפכ"ל אמר שהמשטרה היא לא

גננת, אבל זו פרשה אחרת,

סנ"צ י' רז ; משטרת ישראל , כאשר היא מקבלת הודעה

על ביצוע צו, היא בודקת אם הצו

המשפטי עומד בקריטריונים שנקבעו על-פי החוק בבית המשפט,

מדברים ספציפית על הריסת גגון על

מרפסת, אני רוצה לצטט מפסק-דין לגבי אותה מרפסת, "העובדה שאנו

מגלים הבנה למצבו אינה משחררת אותנו מגזירת המחוקק "ודחו את הבקשה

למנוע את ההריסה, זאת-אומרת בית המשפט הורה על ביצוע אותה הריסה,

לכן משטרת ישראל חייבת לעזור לאותם גורמים לאכוף את החוק,

מדוע ב-7 לחודש - היופ האחרון שנקבע

לביצוע על-פי החוק היה 7 לחודש, אם העיריה היתה באה נ-1 לחודש,

היו אומרים; מה מהרתם? יש זמן עד ה-7, העיריה באה ביוב האחרון

שנקבע לה, רשויות החוק נהנו בידי הוועד ודמארי את מלוא הזמן

כדי שיוכל לעשות זאת והעיריה בסיוע המשטרה באה ממש בדקה ה-90,

אני רק יכול לוטר שדעתי יכולה להיות

כדעת בית המשפט, שיש לגלות הבנה ללב האזרח, אבל קיימת גזירת

הסחוקק, אני יכול לומר שהוועד נדרש לטוב ולרע, לטוב - שבוע

לפני כן, בהתערבות המשטרה, ישבו חברי הוועד עם העיריה, והמשטרה

הכריחה את נציג העיריה לחתום על איזשהו דבר כדי לעזור לתושבי

כפר שלם, כלומר, משטרת ישראל נסתה ומנסה בכל אירוע- למרוח שזה

לא תפקידה אבל במסגרת יחסי קהילה משטרה מייחסים לזה חשיבות רבה,

וכל אחר מאנשי הוועד יודע את הטלטון שלי בבית ובמשרד -בשיחות

ובדרך נעימה לפתור בעיות,



למה אמרתי את זה? מכיוון שבמוצאי שבת כשחבר-הכנסת שילנסקי ישב במשרדי עם

אנשי הוועד, יצאנו החוצה כי אמרו לנו שזורקים בקבוקי תבערה על שוטרים. אני אומר

שהוועד הוא לטוב ולרע ולא צריך להתעלם מבקבוקי התבערה שנזרקים על שוטרים ומשריפת

כיתה.

אי עובדיה!

לגבי מוצאי שבת, הייתי במקום, הכנסתי את האנשים פנימה כדי שלא ימשיכו

לז רוק אבנים.

היו"ר די שילנטקי;

אני אומר לזכות הוועד, 5 דקות אהרי זה, האנשים פינו את הכביש.

אני הושב שזה לא רלבנטי לדיון.

זה רלבנטי. צריר לומר איר הוועד נהג. קשה לתאר את הזעם שהיה שם כאשר הוועד

משתדל להרגיע. אני הושב שגם המשטרה מטכימה שפעולת הוועד להרגעת הרוחות היתה

חיובית מאד.

ר' מלחי;

לא היה צריך להגיע לזה. אפשר היה מראש לקרוא לנו, כמו שקרה עם משפחות

אחרות.

טנ"צ יי אלירם;

כמה מלים לגבי מה שאמר מר משולם בנושא טווח שיקול הדעת. למשטרה יש טווח

שיקול דעת מאד צר. אם במטגרת תוקף הצו אנחנו יכולים לדחות את ביצועו ביומיים

שלושה, ויש אפשרות משיקולים מבצעיים כי אנחנו לא רוצים להצית אש, אנחנו רוצים

שתהיה רגיעה, כשיש אפשרות במטגרת שיקול הדעת של המשטרה לשכנע את הצד השני לעכב

את ההריטה למען שלום הציבור - אנחנו עושים את זה. ברגע שיש צו, אנחנו לא יכולים

לעשות את זה. אותו דבר לגבי המיגזר הערבי. ברגע שיש צו, אנחנו מבצעים את זה.

משטרת ישראל לא כפופה לשר המשטרה. הוא ממונה עלינו. אבל אנחנו לא מייצגים

אותו מבחינת הדעות המקצועיות או הפוליטיות. משטרת ישראל פועלת לפי חוק ואנחנו

נדרשים לטייע למי שצריר לאכוף את החוק. ברגע שיש התפרעויות ומתחילות עבירות

נוטפות, בעבירות האלה צריר לטפל.

לכן נדמה לי שמדיניות משטרת ישראל ברורה פה. אנחנו מסייעים לאכיפת החוק

ואנחנו מעוניינים שבכל שכונה ושכונה תהיה אווירה של אכיפת חוק. אנחנו עושים את

זה בכל המי גזרים בלי קשר לכפר שלם. במקרה אנחנו עוסקים בנושא כפר שלם. מחר נדבר

על מקום אחר. אגב, במיגזר הערבי, כל הריטה היא אירוע בפני עצמו.

היו"ר די שילנטקי;

אני רוצה לקרוא מתוך הפרוטוקול מ-12.2.85 שני קטעים מדבריו של יגאל גריפל.

"על-פי מעורבותי ובקשתי ובלהצם של נצגי העיריה ו"חלמיש" בוועדה המחוזית, אישרה

הוועדה המחוזית את תכנית בנין עיר למרכז כפר שלם, בצורה כזאת שתוך חודשיים אפשר



יהיה להוציא רשיונות. כלומר, אין צורך בתקופת הפקדה, כי היא לקחה בחשבון את

ההפקדה שהיתה כבר לפני הרבה שנים והיא אישרה אותה לפרסום. התכנית הועברה

לירושלים לפרסום ומרגע זה אפשר בההלט להוציא היתרי בניה."

דבר שני - "מתוך הבהנה בין הפולשים מצד אוזד ובין משפחות ברוכות ילדים

במצוקה, המבקשות להרחיב את תנאי המגורים שלהן לתקופה זמנית עד לתכנון הטוב,

בתחום החצר שלהן, ראש העיריה, בהתייעצות עם חבדים, אימצנו מדיניות שאינה מעוגנת

בחוק והודענו לבני הכפר שמי שמתוך מצוקת דיור ירצה להוסיף בניה בתחום החצר שלו,

העיריה לא תפעיל נגדו את זרוע החוק."

את הקטע הנוסף עוד לא מצאנו. אבל אני בטוח שמר יגאל גריפל דיבר על תיקון גג

דולף, שהעיריה לא תתערב.

בי שליטא;

אני מצטרף לחלוטין לדברי הפתיחה ולגינוי של יו"ר הוועדה לגבי עירית

תל-אביב. אי-בואה מסמל את אי-רצונה של העיריה לקבל עצות או לקבל הנחיות ממישהו

והיא מתכוונת לפעול לפי דעתה ולא איכפת לה מה יגידו.

לא אחזור עכשו לכל הבעיה של ועדות התכנון, עם סמכויות, עם יכולת להזמין

עדים ואנשים, אבל אנחנו צריכים בהחלט לגנות את זח בכל פה. אני גם חושב שזה לא

לכבודה של מדינת ישראל, אולי גם של ועדת הכנסת, לאו דווקא שלנו, שמתעסקת בנושא

כפר שלם כמה כנסות וכפי הנראה תהיה פרנסה לכמה כנסות. הנושא הזה צריך להסתיים.

סוכם בזמנו גם על דעת העיריה שייעשה סדר ותיחתם אמנת הבנה בין התושבים לבין

העיריה. אמרו את זה נציגים של כל הצדדים. עדין מחזיקים בני אדם בסטטוס של פינוי.

כלומר, הם יושבים על המזוודות. הם לא יושבים ישיבת קבע. הם לא יכולים להוסיף.

הם לא יכולים לבנות. הם יושבים ומחכים לאיזשהו גורל ותשובה. זו דבר כמעט בלתי

אפשרי. העיריה צריכה להיות קטליזטור שמוביל והולך לפני המחנה בנושא הזה כדי

לפתור אותו.

אני רוצה לומר לכם, ידידי מכפר שלם, יש לי כל האהדה אליכם. אבל אינכם

יכולים לקחת את החוק בידיים בשום מקרה ובשום תנאי. היה כבר אסון אחד בכפר שלכם

ולא המשטרה היתה אשמה באסון הזה. כי מי שמחזיק נשק ביד כאשר שוטרים באים למלא את

תפקידם, הוא קובע את כללי המשחק, ושמעון יהושע ז"ל לא היה צריך להחזיק נשק ביד.

המשטרה לא אשמה. היא רק מכשיר. היא צריכה לאכוף את החוק. אגב, יש לי כל השבחים

אליך, סנ"צ רז, איך הצגת את הנושא. אני מקווה שגם השר שלכם יודע את זה. אני גם

רוצה לגנות בהזדמנות זו. ישנם חברי כנסת מסויימים מאד שכאשר הורסים משהו אצל

יחודים, זה לא מעניין אותם. אבל מחר כאשר ידונו על הריסה בגליל, הם יהיו פח

בהרכב מלא.

היו"ר די שילנסקי;

זה ידוע.

בי שליטא;

ספרתם על בחורים נזעמים אצלכם. יש לכם הכבוד לשבת פה. אתם מנהיגי הציבור.

אתם אחראים לנוער. לקחתם על עצמכם אחריות להרגיע את הרוחות. כשיש צו של בית

המשפט האומר להרוס, אין כח בעולם, גם לא של ראש הממשלה, שיאמר לבית המשפט לעשות

אחרת. מתקבל הרושם, אדוני היו"ר, שעירית תל-אביב - לא במקרה אני מציין דווקא את

עירית תל-אביב - בוחרת לעצמה מפעם לפעם יעדים להוכחת אכיפת החוק והתקיפות שלה,

במקרה או לא במקרה, וכנראה לא במקרה, בכפר שלם. כל פעם יש משהו. צריך למצוא שם

פתרון. הפתרון, לעניות דעתי, הוא לא הפתרון שאתם מציעים. כי אם באמת יש שם פינוי

אי-אפשר לתת עד הפינוי לבנות. אם אדם משקיע שם כסף ומתחיל לבנות חדר או דבר אחר,

הוא לא ירצה להתפנות.

יש אזור בכפר שלם, שבשנת 1974 הוא נקנה על-ידי הברה, ושום הברה לא יכולה

לבנות שם. בכפר שלם יש ילודה לא קטנה, ולבית הזה אין שום פתרון, גם לא של יציאה.

התוספת היא לא וילה. התוספת היא פשוט כדי להיות. עירית תל-אביב מכרה אדמות

לאנשים שלא מתייהסים אלינו. אין לאנשים האלה עם מי לדבר 12 שנה.

בי שליטא;

שמעתי אתכם. אני מדבר על אותו אזור מסוים שהוא מיועד להריסה ולפינוי.

אי עובדיה;

כל כפר שלם מיועד להריסה ולפינוי.

זה לא האזור היהידי. יש עוד אזורים כאלה בתל-אביב.

בי שליטא;

יכול להיות שנטלנו על עצמנו משימות שאיננו יכולים לעמוד בהן. יכול להיות

שהעיריה והמדינה החליטו ההלטה יפה של פינוי והמציאות היא כזאת שלא יפנו אותם גם

בעוד 50 שנה. או שמפנים אותם מיד אם תאריך ורואים את האור בקצה המנהרה, או

שנותנים פתרון. אם אי-אפשר לעמוד בזה ויש הצהרה על הניר שבשנת 3000 יפנו אותם,

זה לא מספיק.

אי עובדיה;

שיתנו רשיונות כדי שגם אנחנו נהיה חוקיים.

בי שליטא;

אני לא מכיר את כל הבעיה. אבל כנראה הכוונה היא הצהרה דקלרטיבית. לכן צריך

למצוא פתרון כדי שאנשים יוכלו להיות. הפתרונות צריכים להיות נוסה כפר שלם, בהתאם

לשטח, בהתאם למציאות שישנה שם. לא בהתאם למציאות שיש בצפון תל-אביב. כשבנו שכונה

חדשה בצפון תל-אביב, עשו תכנון חדיש ואחר. צריך למצוא פתרונות שמתאימים לשכונה

ולאפשר לאנשים לתיות עם תוספות מסויימות, עם איזושהי מרפסת, עם תיקונים. מפני

שאם אי-אפשר לתת לאנשים פתרון מיידי של פינוי, זה היה הטוב ביותר, אם זה לא

הולך, האנשים אינם יכולים להיות בתוך התבערה הזאת. כי זה יוצר מתחים. באיזשהו

מקום זה יתפרץ. נולדים שם ילדים, המשפחות מתרחבות, הם צריכים פתרונות. הילדים

האלה, אם מישהו לא יודע, הולכים לצה"ל וצריך למצוא להם פתרון.

היו"ר די שילנסקי;

לפני שאנחנו ממשיכים בדברים עצובים, יש לפעמים גם דברים משמחים. זה עתה

הכניסו לי פתק שאנטולי שרנסקי שוחרר מהכלא הרוסי.הוא עבר עכשו את הגשר בנפרד

משאר המרגלים. הוא יסע לפרנקפורט ומשם באווירון לארץ ישראל. אני מציע שאנחנו

כוועדה נשלח לו ברכה עם איחולים לחבלי קליטה קלים וברכות לאביטל אשתו שעמדה

מאחוריו בנאמנות המהווה דוגמא לכל רעיה. יש הסכמה כללית?

יש הסכמה כללית.



היו "ר ד" שילנסקי; דבר נוסף, אני קורא מדבריו של ממלא מקום

ראש- העיר מר יגאל גריפל מ-26.2.85:

"כדי למנוע אי-הבנה, יש לעשות הבחנה בין הרחבת דיור וקליטת משפחות

נוספות המתרכזות בתכנית המיועדת לפינוי ובינוי לבין התייחסות אנושית

לבעיות תושבי הבפר שחייבים לעבור את תקופת הביניים." "הוועדה

חייבת לעשות הבחנה בין נכונות העיריה לאפשר תיקונים כדי לעבור את

התקופה הזאת לאלה שגרים שם; לבין אי-נכונות העיריה לאפשר התפשטות

על שטחים שפונו. אני מבקש שגם ידידי חברי הוועד ונציגי הכפר ירשמו

לפניהם את המדיניות הזאת, להבדיל בין התפשטות בניה לבין נכונות

לאפשר תיקונים."

אני חושב שבעת כפר עלם ידועה לכולנו.

השתתפנו בכמה ישיבות ואני בקיא בנושא.

אני גם שמעתי את ממלא מקום ראש עירית תל-אביב כאשר הוא הודיע חגיגית

שתוך חודשיים שלושה התכניות תצאנה לעולם וגם ציינת מה שקראת. אבל

בואו לא נתעלם מהבעיה. קיימת בעיה ואני חושב שהבעיה הזאת טופלה לא

נכון מטעם העיריה ומטעם המוסדות הממלכתיים. כי אם אני שומע, ואני יודע,

ש-12 שנה עברו מאז החלטת הממשלה...

נ' משולם; 21 שנה.

א' נסראלדין; מ-1974.

א' עובדיה; ב-74ל1 עירית תל-אביב מכרה את האדמות

לחברות והחברות לא פינו אותן.

א' נסראלדין; אני חושב שמשנת 1974 היתה החלטה והם לא

בצעו אותה. הענין נהיה יותר חמוד כאשד

געש כל הנושא הזה. צריך לטפל בנושא הזה. עד עכשו לא רואים טיפול

בנושא הזה.

אני מסכים לדברים שיש לכרוך את ענין

כפר שלם לענין הקיים שאנחנו מכירים אותו במיגזר הערבי. יש עשרות

כפרים בצפון לגביהם ממשלת ישראל הוזעקה, באו והחליטו לעצור את

ההריסות. אני לא מבין למה כאן צריך להרוס מרפסת כזאת, כאשר

ממלא מקום ראש העיר הודיע כאן בקשר לכל תוספת כזאת שהיא פותרת

בעיה פנימית של המשפחה, אין להתנגד לה. אני לא יודע למה עירית

תל-אביב מיהרה כל כך וקבלה החלטה כזאת כאילו בנו ארמון מיוחד

במינו שהוא סוטה מהכללים המשפטיים וצריך לעמוד בענין הזה., בסך הכל

מרפסת. מה עוד שנאמר בפרוע, לא לפגוע באנשים שרוצים לפתור בעיות

פנימיות בתוך המשפחה עד שיהיה פתרון כללי.

אני חושב שכאן מנוהל דבר איום. אני עד

לכך, כשבאו להרוס בית באיזשהו כפר, איך כל הכפר עמד כאיש אחד

נגד המשטרה, ואני רוצה לעבת את המשטרה. המשטרה עושה מעל ומעבר

כדי להפחית מחומדת כל בעיה ובעיה, ואני לא מסכים עם מה שעשו

למשטרה במוצאי שבת. זה לא לכבוד האזרח לפגוע במשטרה. כולנו

מעריכים אותה על עבודתה. אבל כפר שלם זו בעיה של הרבה אנשים,



משפחות מרובות ילדים. והנה חברי הממשלה, ועדות והוועד המקומי

שיבורך באים לכאן ישיבה אחרי ישיבה ואין תוצאות. עד מתי? עד מתי

האנשים האלה יסבלו?

אני מסכים שצריך לפנות לראש הממשלה

ולומר לו בדיוק, אם הוא נתן הוראה לשר עזר ויצמן לעשות מה שהוא

עשה בכפר הערבי, עד שיבוא הפתרון הכללי, והודיע על זה ממלא מקום

ראש עירית תל-אביב, צריך למצוא פתרון ביניים לעניינים האלה.

אי-אפשר להתעלל בתושבים. הם עברו כל גבול בסבלנות שלהם. אין איש

שיבוא לקראתם באמת. אני חושב שצריך לפנות לראש הממשלה.

ד' בן-מאיר; למה לא לשר השיכון? שר השיכון היה שם

והבטיח הבטחות.

א' נסראלדין; ראש הממשלה הוא אחד במרינה. הוא התערב

בהרבה דברים. צריך לפנות גם לשר השיכון.

ד' בן-מאיר; הוא אמר שהוא יפתור את הבעיה. למה הוא

לא פותר אותה,

פנינו למשרד השיכון והוא לא יכול לפתור

את הבעיה.

ב' שליטא; חבר-הכנסת בן-מאיר, אולי תהיה ו יצמן

שלנו?

ד' בן-מאיר; אני בן-מאיר. אני לא ויצמן.

א' נסראלדין; אני בעד זה שראש הממשלה יתן הנחיה כדי

לזרז לפתור את הבעיה. 12 שנה האנשים

האלה סובלים. ראש הממשלה קבע במקרים האלה בכל הכפרים.

קודם כל אני חושב שאי-אפשר במקרה זה

לבוא בשום טענה אל משטרת ישראל. במקרה

הזה לא היתה לה ברירה, היא היתה קשורה במועדים ובביצוע.

דבד שני, מי שרוצה להביא את ראש הממשלה

ואת שר השיכון יקבור את הענין ל-20 ענה נוספות. יש פה ענין מסובך

ולכן צריך לעשות אותו פשוט. מדובר פה בהזמנת משרד הפנים ועירית

תל-אביב. אם עירית תל-אביב היתה אומרת לי, אני מפנה את האנשים האלה

תוך שנה, וזה נכון גם לגבי שכונות אחרות כמו גבעת עמל, הייתי יכול

להבין שהפילוסופיה לא לתת למישהו לשפץ או לתקן היום מפני שכבר

מורידים, יש לה טעם. אני לא מאמין שבחמש השנים הקרובות משהו יזוז שם.

אין כסף לעיריה, אין כסף לקבלנים. לכן יש במסגרת חוק התכנון והבניה

אפשרות למתן היתרים זמניים. את ההיתרים האלה צריך לעשות במסגרת

הסמכויות החוקיות. לא אמנה ולא התחייבות, אלא הפעלת סמכויות ולתת

לאנשים להתקיים שם כל זמן שהמדינה אינה רואה פתרון בשנים הקרובות.



זה לא ענין של שבוע, לא של חודש, גם לא של שנה. אני הייתי יועץ

משפטי של עירית תל-אביב לפני 20 שנה. היו אז אותן בעיות ועד היום

לא זז רבר, אי-אפשר להחזיק בחבל בשני קצוות. לבן בא המחוקק נתן

פתרונות בי נ י ים וצריך להפעיל אותם.

אני הושב שאנחנו צריכים להביא לכאן

את עירית תל-אביב ואת משרר הפנים ולומר להם שאנחנו לא מוכנים

להמשיך לקבל את הדיבורים האלה לאורך ימים. אני בעד שימצאו פתרון

כולל עם ראש הממשלה ושר השיכון וכל מה שרוצים. אבל זה לעתיר לבוא.

הפרוטוקול הזה הוא מפברואר 1958, מלפני שנה, אני מבטיח לך, אם

לא נלך בדרך של היתרים זמניים, נמצא את עצמנו עוד פעם מדברים

אותו דבר.

אני 0וקיע את זריקת בקבוקי התבערה

ואיומים. אבל אני הרד לאנשים האלה. מרירותם תגבר. צריך לתת להם

לפחות את הקיום המינימלי.

אני מציע, לפני שנגנה את עירית תל-אביב,

קודם נזמין אותה לכאן.

היו"ר ד' שילנסקי; הזמנו, היא לא באה.

מי וירשובסקי; צריך להזמין פעם נוספת ולהגיד לה

שנוציא מסקנות בין שתבוא ובין שלא

תבוא. אנחנו רוצים לדעת מה התכניות עלה. אנחנו רוצים לדעת מה

מדיניות ההריסות שלה. אנחנו רוצים להשוות את זה עם המיגזר הערבי,

עם הבעיות שלהם. אני רוצה לדעת למה אני שומע כל הזמן על כפר שלם

ושכונות בדרום ולא על מקום אחר. יתכן שיש מדיניות. לכן אני רוצה

לשמוע אותה-

אני רוצה להזמין לכאן גם את נציג שר הפנים.

רצוי שר הפנים בעצמו מפני שהוא צריך להפעיל סמכויות קל שירותים

חורגים והדברים לא פשוטים. אבל צריך אומץ לעשות אותם.צריך לקבל

החלטה בדרג בכיר מאד. הייתי רוצה שהוא יהיה נוכח פה אז לטחות

מנכ"ל משרד הפנים. אם נגבש החלטה ונאמר, כל מי שלא מובטח שהוא

יורד תוך תשלום פיצויים תוך פרק זמן שאנחנו נקבע פה, חצי שנה,

שנה, ידאגו לכך שיתנו לו היתר חורג שאינו מזה בפיצויים. אפשר

להתנות שכל תוספת או כל תיקון אינו מייקר את הנכם. את כל הדברים

האלה אפשר לסדר בחוק. אני מציע שנעשה את זה תוך שבוע ונדרוש את

הזמנת העיריה ושר הפנים.

אני מצטער שבאתי באיהור, כיוון שהייתי

מוכרח לנהל ישיבה בוועדתהעליה והקליטה.

אנחנו לפחות, אתה ואני ועוד 2-3 חברי כנסת, מכירים את הבעיה של

כפר טלם טוב מאד, כיוון שהיינו שם ושמענו את החברים האלה.



אני רוצה לומר לפרוטוקול של הוועדה

הזאת, שאנתנו "הורגים" את ההזדמנות ה אחרונה שיל. ועד חיובי

קונסטרוקטיבי שעדין מחזיק את המערכת ויש כתובת ציבורית לדבר אתו,

אני אומר את הדבר הזה לא מסיבות פוליטיות. אולי חה"כ נסראלדין

הושב שאני אומר את זה מסיבות פוליטיות. הייתי דופק על העולהן

גם אם שר השיכון היה מפא"יניק הכי הס. לא מענין אותי כרגע מי

שר השיכון. מה הבעיה ההמורה? שהאנשים האלה רוצים לפתור או1 הבעיה של

התושבים שלהם. הס לא מייצגים את האנשים שחוטפים אדמות ובונים שם,

היו יי ר ד' שילנסקי; אין חריגה שם.

די בן-מאיר; יש חריגות של בעלי זרוע. האנשים האלה,

איש לא פוגע בהם ואיש לא מוריד אותם.

גט החברים פה לא רוצים להתלונן עליהם כי זה סכנת נפשות. אחרי הכל

אנחנו באים והולכים אבל הם גרים שס. אני חושש שהתוספת הזאת תהיה

לגיטימית לכל האנשים ויקחו אה הרזרבה שיש שם לכל האנשים שרוצים

לפתור להם את הבעיה. גם עירית תל-אביב, כמה זמן תוכל להחזיק את

הענין הזה.

כדי לפתור את הבעיה צריך 85 אלף,

90 אלף דולר. כל הסידורים שפה העלו הגיעו ל-55 אלף דולר. חסריס

30 אלף דולר כדי לגשר על הדברים האלה כדי שהרכבת תוכל לזוז. אס היו

מתחילים עס 30 משפחות, כולס היו נרגעים. אחר-כך היו ממשיכים עם

עוד משפחות. לא מתחילים עם בית אחד, כי בכך לא פותרים את הבעיה.

יש לדעתי רזרבות לנושא הזה. צריך לבוא ולומר, בשנה הזאת אנהנו

מתחילים בפרוייקט ויתחילו את הפרוייקט ב-1 באפריל. האנשים האלה

הכינו תכניות, הכל טוב ויפה, שום דבר לא עושים

וכל אחד מגלגל את זה על מישהו אחר. אם זה ימשיך כך, אני אדרוש

ועדת חקירה ממלכתית לכפר שלם. לא יכול להיות מצב שכל-אחד יגלגל

את זה על מישהו אחד.

גס לפי הצעתו של חה"כ וירשובסקי, עד

שזה יעבור את כל החקיקה יעברו שנתיים וזה בשביל פתרון זמני.

אני מבקש לזמן לכאן את שלושת הגורמים; משרד הפנים, עירית תל-אביב

ומשרד השיכון.

גם משרד החקלאות, מינהל מקרקעי ישראל.

ד' בן-מאיר; בסדר, שר החקלאות. שמאחורי כל שר ישב

מומחה שלו, נשב 3-4 שעות ונדע עס מה

יוצאים, נצא עס תכנית שיש תאריך להתחלתה. אם הדבר הזה לא ילך,

כמו שהוועדה לענייני בקורת המדינה הקימה ועדת חקירה לענין

מניות הבנקיט, אני אדרוש שוועדת הפנים תקים ועדת חקירה, אני לא

יודע מהי הפרוצדורה המשפטית, לנושא כפר קלם. זה לא יכול ללכת כך.

אני מציע גס שזו תהיה ישיבה פתוחה כדי

שהשרים האלה יתחייבו לעיני הציבור לפתור את הבעיה על כפר שלם. אחרת,

אנחנו "שוחטים את חמשת האנשיס האלה. הס לא יכוליס להחזיק מעמד, ואז

יהיה לנו עסק לא איחס אלא עם אנשים אחרים.



מ' כהנא; אני רוצה לומר דבר אחר בקשר למשרדנו,

המשרד שלנו איננו מבצע. מה שנוגע

לצר התכנוני, הוגשו תכניות- כפי שציטט מר גריפל, יש תכניות

מאושרות לגבי השטח בהיענות למרבית ררישתם של התושבים שישבו

במקום. מה שקשור לביצוע, אנחנו לא מבצעים.

מצירנד, מחר אפשר להתחיל לבנות.

א' עובריה; קרוב ל-50% מהאדמות שייכים לקבלנים

ואי-אפשר לגשת אליהם. זה לא בשליטת

העירית-

אפשר לקחת את זה מהם.

אי עובריה; אפשר לעשות את זה על-ירי משופטים. יש

לציין שחברת "חלמיש" פחות או יותר

בסרר. היא מפנה לפי קריטריונים שלה.

הוועד עצמו די סובל. המשטרה די בסדר

אתנו. משתדלים להתפשר אתנו לא כמו בשאר הרברים שמטפלים בהם. הוועד

קיים הרבה זמן בכפר שלם. הווער עבר משברים, הצלחות, כשלונות. המצב

היום בכפר קשה. אנשים לחוצים במשך קרוב ל-35 קנה. יש שם דור וחצי

שסובל. היו"ר היה במוצאי שבת בכפר שלם. הוא ראה את הזעם ולנו

קשה מאד להשתלט עליו עם כל הרצון הטוב קלנו. לפני התערבותנו היו

הרבה פצועים, פרט למקרה של יהושע שנהרג. הוועד הבטיח שלא תהיינה

מהומות והפגנות. אני נמצא בתוך החושבים. אני חי במקום. אני רואה

את סבלם. אנשים שרוצים להחליף צריף, ממש בוחרים. כשאנחנו פונים

לעיריה, אין היענות מטעם העיריה. ב"חלמיש" המצב שלנו לא קל. היום

אין שום תוצאה איתה נוכל לבוא לתושבים ולומר להם: מחליטים על

פתרונות, הנה יש פרוייקט. החליטו על כמה פרוייקטים במקומות אחרים.

כפר שלם נשאר אותו כפר- אי-אפשר להשאר עם בית מחול 40 שנה ללא

אישור. כאשר קיר מתמוטט, לא נותניט רשיון להחזיר את הקיר הזה.

אני צריו לבצע חוקים של בית המשפט, ואין מה לעשות, חייבים לבצע

את החוק. לא יתכן מצב שקיר נהרס, וכשבונים אותו מחדש, עוברים על

החוק, גורמים באים מהחוץ ומתפשטים על הכפר. עד לפני חמש שנים

היו מקרים כאלה. בחמש השנים האחררנות, אין מקרים כאלה. הווער

אינו נותן תמיכה לאנשים האלה. האנשים האלה באים מנוה אליעזר

מקום בו הוקם פרוייקט- כשבא טרקטור להרוס להם, אף ארם לא בא

לעזור להם. אבל כשפה הרסו מרפסת, כל הכפר הביע את זעמו. הוועד

של הכפר שוקל התפטרות כי המצב חמור ביותר.

לא ניתן לכם להתפטר.

עירית תל-אביב כל הזמן מאיימת בצווי

הריסה. יש 150 צווי הריסה. אם זורקים

רמון, הצו נדחה לעוד שבה. אם אין כלום, תוך שבוע יש עוד צו הריסה.

תנו לנו רשיונות. כל ראשי הממשלה היו אצלנו. גם הפניה עכשו,

אני לא מאמין שהיא תעזור. אין לנו כה לסחוב. נלחמנו עם אנשים

שהתעסקו עם סמים. היום הבעיה הזאת נפתרה. אנחנו היום קרבנות.

כשהיו"ר בא הוא ראה איך קבלו אותו. הם אפילו לא יודעים שהוא עוזר

להם. כל מי שבא אליהם הם כועסים עליו. במשך 21 שנה לא פיניתם,

תנו לאנשים להיות חוקיים. מה אנחנו מבקשים?

היו"ר די שילנסקי; בפעם הבאה ידברו שני חברי הוועד שלא

דברו הפעם. אני קובע שתי ישיבות. אחת

בשבוע הבא ביום רביעי בין 10 ל-11. עיקר הישיבה זה לשמוע מעירית

תל-אביב מה היא מתכוונת לעשות. אחרי שנשמע מא מתכוונים לעשות

לפתרון הבעיה ולא כפי שאומרים "לזבל" לנו את השכל, נקיים ישיבה

שבוע לאחר מכן של 3-4 שעות ולא מתפזרים עד שיצא עשן.

אנחנו מבקשים שצווי ההריסה יופסקו עד אז.

היו"ר ד' שילנסקי; אני חושב שזה על דעת כולם, אנחנו מגנים

את ההפרות שהיו בכפר שלם כגון הצתת

בית-ספר או השלכת רמונים, כאשר אנחנו לא יודעים מי עשה את זה ולא

ברור על איזה רקע זה נעשה. אבל אנחנו מגנים את המעשים כשלעצמם,

תהיה הסיבה אשר תהיה, ומבקשים מתושבי הכפר לעזור למשטרה לשמור

על הסדר.

אנחנו מבקשים מהעיריה לשמור על הסטטוס-קוו

עליו היא התחייבה בפנינו שלא לפעול בניגוד למכלול ההתחייבויות הקשורות

באי-הריסה.

אנחנו פונים לוועד הכפר ומבקשים ממנו

לא להתפשר למרות הקשיים ואי הנעימויות, מאחר ואנחנו ווושבים שזה

לטובת הכפר.

ד" בן-מאיר; לגבי עירית תל-אביב, אתה צריך לטלפן

לעיריה ולומר לה שלא תבצע שום הריסה נוספת. אנחנו מזמנים אותם לכאן,

הם יחזרו לכפר, מחר תהיה עוד הריסה.

היו"ר ד' שילנסקי; תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14.00