הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 120

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני. ג' בשבט התשמ"ו. 13.1.66. שעה 13,00

חברי הוועדה; ד' שילנסקי - היו"ר

עי מולודר

עי עלי

א' ורדיגר

חברת-הכנסת גי כהן

מנ"צ אי מלכה - משטרת ישראל

היועץ המשפטי של הוועדה; צי ענבר

מזכיר הוועדה; יי גבריאל

רשמה; מזל כהן

1.הצעות לסדר-היום

2.התנהגות המשטרה והתרבות השימוש באלימות מצד

שוטרים נגד אזרחים.







1. הצעות לסדר-היום

אני פותח את הישיבה.

אני רוצה להודיע, מבחינת סדר היום, קבלתי בקשה לדון בבעית החירות ב"קרני

שומרון". אני מעלה את הנושא הזה לסדר-היום ונדון בו בבוא העת.

ת' טובי;

זה שייר לוועדת הפנים?

היו"ר די שילנסקי;

בוודאי.

ת' סובי;

אני מציע לא לדון בענין.

היו"ר די שילנסקי;

רשמנו את הצעתך. אני מחליט לדון בזה.

הצעה לסדר-היום לחה"כ עובדיה עלי.

עי עלי;

אני מבקש סליוזה על כך שמיד אחרי דברי אצטרך ללכת. יש ישיבה בראשותי.

אני מבקש להעלות לסדר-היום נושא מאד דחוף והוא תפקוד המשטרה בהר הבית לאור

האירוע שהיה לוועדת הפנים של הכנסת. ראיתי את המשטרה שם בצורה מאד עלובה, תפקוד

לקוי. לא נראה לי סביר שסגן מפקד המרוזב יופל ארצה, או שוטר חוטף ססירה, או חברי

כנסת "זוכים" לאבן ושום תגובה לא באה מצד השוטרים. הנושא הזה לדעתי הוא נושא

מרכזי וצריך לדון בו. דווקא מפני שמחר הולכים להר הבית, אני מציע שהנושא יידון.

אני מציע ועדה בלתי תלויה לנושא הזה והנושא המרכזי הוא; תפקודה של המשטרה. אני

מדבר על מה שהיה באותו אירוע. יכול להיות שבדברים אחרים, עושה המשטרה עבודה

טובה. בוועדה הזאת שבתתי את המשטרה על עבודתה במחוז הצפון. אני מדבר על תפקוד

באירוע מסוים. בתפקידי מטה או חינוך עושים עבודה טובה. בתפקידים תחת לחץ, לא

מתפקדים כהלכה. צריך להפיק לקחים ולהוציא מסקנות, ואת זה צריכה לעשות אך ורק

ועדה בלתי תלויה.

עי סולודר;

אחרי הדברים של וזה"כ עלי שקשורים באירוע שהיה בשבוע שעבר, שלעניות דעתי

הוא עבר את כל הפרופורציות בויכוחים הפוליטיים בין הסיעות, אני יודעת שהיום יו"ר

הכנסת היה בהר רובית. אני לא יודעת מה הם הסידורים למחר, מה המטרה. אני מבקשת

לדעת

במה דברים אמורים ושהענין יהיה מתואם עם המשטרה, עם יו"ר הכנסת, לפי כל הנוהגים

בענין, ללא כלי התקשורת, לא להפוך את זה לענין סנסציוני, אני מבקשתי אם באמת

הולכים, שנשמור על כבוד המקום וכבודה של הוועדה ושהעניינים יתואמו לפני כן.



ת' טובי;

אני מודיע שאני ממלא מקומו של חבר הוועדה וזה"כ תופיק זיאד.

ו

אני רוצה להציע לוועדה שתחליט על ביטול הביקור בגלל האירועים שהתלוו לביקור

ביום רביעי, האופי שיכול הביקור השני ללבוש, ההתגרויות שיכולות להתלוות אליו,

במיוחד שיו"ר הכנסת היה שם, אפשר גם לשמוע אותו, אין מקום שהוועדה תלד לביקור

הפגנתי נוטף שאין לו מטרה קונקרטית חוץ מהפגנה מגרה ופוגעת בכנסת וביחסים שיש

לשמור עליהם.

לכן אני מציע, מבחינה פורמלית, שיו"ר הוועדה יעמיד לסדר היום את הבקשה

לביטול הביקור מחר בהר הבית.

מ' וירשובטקי;

את עמדתי ביחס לביקור הבעתי בשבוע שעבר, ואני לא רואה שום טיבה לשנות את

עמדתי. הצעתי לדחות את הסיור הזה. אין צורך לקיים אותו עכשו. לא צריך לעשות מפגן

שרירים. אפשר לקיים אותו בעוד מספר שבועות. אני לא אשתתף גם אם יווזלס לצאת. לא

נרוויח שום דבר אם נצא. אם היה צריך להפגין את בקורנו, עשו את זה היום ראש

עירית ירושלים טדי קולק ויו"ר הכנטת.

אבל אני רוצה להתייחט לענין הביקור בשבוע שעבר. אני רוצה שענין הביקור

ייבדק באופן טופי, האם היתה כאן פרובוקציה; למה התנהגה כך המשטרה והאם באמת היתה

הטתה כפי שתוארה. הייתי שותף לדעתם של היו"ר וחה"כ גאולה כהן. אני לא חושב

שהמשטרה יכולה לחקור את הענין הזה. המשטרה יכולה לבדוק את זה לצרכים הפנימיים

שלה. אנחנו כחברי כנטת צריכים לראות את זה ביריעה יותר רחבה, לראות מה קרה לאורך

כל הביקור מהיציאה עד האירוע ועד לזה שחברי הכנטת חזרו למשכן הכנטת. אני לא חושב

שהמשטרה יכולה לעשות את זה. לגבי דידי זה לא משנה אם מי שחוקר הוא תת-ניצב או

סגן ניצב. לצרכים הפנימיים שלה, המשטרה יכולה לעשות את זה. אבל אני בהחלט חושב -

אמרתי את זה בטלפון ליו"ר הוועדה בשיחה שהיתה לנו אחרי האירוע - שפרקליט המדינה

יכול לבדוק את הענין, לשוחח עם כל הנוגעים בדבר: חברי כנטת, קציני משטרה, אנשים

שהתלוו לסיור ואינם חברי כנסת, כדי להגיע לחקר האמת ונדע מה היה שם.

אני מוטרד מדבר אחד, היו ביקורים שעברו בשלום. הביקור הזה לא עבר בשלום.

לכן אני מציע שתהיה בדיקה עניינית של גורם מוטמך. אני חושב שפרקליט המדינה הוא

גורם מוטמך. אם הוא יציע שאהד המשנים שלו יחקור, אני לא אתנגד. זה גורם מחוץ

למערכת המשטרתית. זה גוף שאמון על חקירות, ואני חושב שהוא יכול לשוחח עם חברי

כנטת ואנשי משטרה ולהעלות על הניר דו"ח לגבי מה שקרה ולגבי העתיד.

אני לא בא להאשים את המשטרה במה שקרה. אני לא בא להאשים אף אחד. היה אירוע

שזעזע את כולנו והוא מחייב בדיקה. הייתי מציע שהיא תיעשה ולא לברוח ממנה. אבל

היא תיעשה בצורה כזאת שיהיה בה אלמנט אובייקטיבי.

ג' כהן;

אני פוטלת את ההצעה לבטל את הביקור מחר משני טעמים. טעם אחד, קודם כל היתה

התחייבות שבגללה מטפר חברי כנטת בטלו את הביקור שהיה צריך להיערך בשבוע שעבר. לא

יעלה על הדעת להפר את ההתחייבות הזאת. הנימוק שהיה אז שהרוחות היו סוערות בשבוע

זה, יעבור עוד שבוע, יהיה יותר שקט. תמיד אפשר לומר שהסיבות הגורמות להתססה

תהיינה בעוד שבוע, בעוד חודש, בעוד חודשיים, כי המקום הוא מוקד לרגישויות.



שנית, נקודה יותר חמורה, זו תהיה נסיגה שתפגע במעמד המדורדר של ישראל על

ההר. היא תפורש כמתן פרס למתפרעים והיא תהיה עידוד למתפרעים, למהדורה שניה המורה

יותר מהראשונה כנגד חברי כנסת שיעלו מחר על הר הבית. הם עכשו לא רק יתפרעו. תהיה

להס חותמת גומי לכר.

אני מציעה לקרוא ליו"ר הכנסת לצאת אתנו מחר בראש ועדת הכנסת. אני חושבת שזו

תהיה פגיעה בוועדה ובחברי הכנסת שיצאו מחר. הוא יצא היום עם מר סדי קולק. אני

מברכת על כל ביקור של יו"ר הכנסת על הר הבית. זו הדגשה חוזרת של הממלכתיות שלנו

שם. אני מאד מצסערת שהוא הלר לשם בלווייתו של מר סדי קולק. לראש העיר יש עמדות

ברורות בנושא הזה. יו"ר הכנסת לא יכול לעשות את הדברים דרר עיניו של ראש העיר

שפוזל כל הזמן לכל הצדדים ועוצם את עיניו מלראות את המחדלים והעוותים שהולכים כל

הזמן על ההר, ובאמת הוא רוצה לשמור את השקס במחיר של פגיעה במעמדנו הלאומי

ובכבודנו הלאומי. זה מחיר שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לשלם.

לכן אני אומרת, הגיחוך הגדול ביותר היה שראש העיר מר סדי קולק אומר: אני

אזמין אותו לראות אם יש בכלל נשק בהר. כאילו אנשי הוואקף היו עומדים עם כל הנשק.

אין לי ספק שכל ההר הוא מחסן נשק גדול. הם יציגו את הנשק והוא יראה את הנשק או

לא יראה? זה גיחוך. הסעיה מראש. שלא לדבר על בניה בלתי חוקית. פה בבית הזה

הראתי צילומים מהאוויר. אני לא צריכה מצלמות. בקשתי לפני שנתיים מהברה מיוחדת

לצלם צלומים מהאוויר. יש לי צילומים מהאוויר על כל המבנים הבלתי חוקיים שנבנו

שם. הוואקף הוא לא המדריך הסוב ביותר שיראה לו את כל המבנים הבלתי חוקיים.

לכן אני מבקשת מיו"ר הוועדה שיבקש מיו"ר הכנסת להצסרף אתנו לביקור. אני לא

צריכה את גרשון סלומון שיראה לו מה שלא הראו לנו. למרות שאיני יודעת מדוע הוא לא

יכול להצסרף לביקור. יו"ר הוועדה שולח הזמנה למי שמספל בענין הזה. מדוע רשות

שמורות הסבע וכל מיני עמותות יכולות להיות מוזמנות והעמותה של גרשון סלומון לא

יכולה להיות מוזמנת. הוא לא עבר אף פעם על החוק. העמותה רשומה כחוק ויש לה כל

הזכויות להיות מוזמנת על-ידי ועדת הכנסת ויו"ר הוועדה.

צי ענבר;

הועלתה הצעה לבקש מפרקליס המדינה שהוא או סגנו יחקור בנושא. אני כשלעצמי לא

הייתי ממליץ על הדרך הזאת כי לפרקליס מפרקליסות המדינה, מבחינת סמכויות החקירה,

אין יותר מאשר לכל אדם אחר, והחקירה, בסופו של דבר, היא לא רק בשאלה של קביעות

עובדתיות אלא תוצאותיה ומימצאיה יכולות להתייחס לשאלות בעלות אופי ציבורי ואז

הוא יעמוד במצב לא נוח. אסור להעמיד אותו בפני מצב שבו הוא יכול תיאורסית למתוח

איזושהי בקורת על חברי כנסת.

הייתי מציע, בהתייעצות משותפת שיהיו בה יו"ר הכנסת, יו"ר הוועדה וראש

הממשלה או מישהו מהממשלה, שבשם הממשלה יוטל על שלושה אנשים שביניהם יהיה או שופט

לשעבר או אנשי ציבור, אנשים שאין להם תלות במנגנון, גם פרקליס לא יכול בתוקף

סמכות משפסית אלא בתוקף בקשה...

מ' וירשובסקי;

לפי חוק ועדות חקירה?

צי ענבר;

לא. אחרי אסון מעלות, אחרי פרשה שהיתה במצרים, לא לפי חוק ועדות חקידה,

הממשלה אמרה; הואיל ואנחנו יוצאים מתוך הנחה שהגורמים הנוגעים בדבר ישתפו

פעולה...

למה לא ועדת בדיקה?

צ' ענבר;

אין אפשרות כזאת.

יש אפשרות כזאת,

צי ענבר;

על כל פנים אני מוכרת לבדוק אם יש ועדת בדיקה. בעקרון הייתי מציע לא פרקליט

הדינה אלא גוף בלתי תלוי.

היו"ר די שילנסקי;

על-מנת לאפשר לתבר-הכנסת תופיק טובי, שהיום ממלא מקום של חבר בוועדה,

להשתתף אתנו בסיור, אני יכול להגיד לך שמר גרשון סלומון, שכל כך הסעיר את הציבור

ונעשה לו עוול כאדם ישר ונקי כפיים, מתוך רוחב וגדלות לב, לאהר שהוא הוזמן כהוק

בסמכות מלאה, אמר; היות שאנשים מוצאים עילה בהשתתפותי, אני מודיע שאני לא משתתף.

לוזה"כ וירשובסקי אני רוצה להודיע, הרבנים הראשיים פסקו- אני יודע שזה

הוזשש שלך - שאסור לעלות על הר הבית. אבל לצורך בטחון מותר. אני יודע שאינך סומך

עליהם בלבד, לחיזוק הדברים האלה, אני רוצה להודיע לך שהרב גורן, מי שהיה רב ראשי

של צה"ל ורב ראשי של כל עם ישראל נתן לי חוות-דעת האומרת שלא רק מותר אלא

חייבים, אבל יש לו עצה, לבעול נעלי גומי וללכת למקוה טהרה.

מי וירשובסקי;

אני יכול לעשות מזה בדיחות, אבל הנושא יותר מדי רציני.

ת' טובי;

אני מעריך את ההזמנה שלך. אבל אני הצעתי לבטל את הביקור. אני מבקש להעמיד

את זה להצבעה,

היו"ר די שילנסקי;

זה לא ענין להצבעה אלא סמכות של היו"ר,

קראתי בעתון שתה"כ דראושה אומר שהוא יהיה בצד השני ויפגין, אני חושב שזו לא

הדרך, מקומו והפגנתו היא פה, הוא צריך להביע את דבריו, הוא צריך לבוא אתנו

ולהצביע כשהוא חולק על משהו, לא שמעתי דבר כזה שחבה ועדה יצא ויפגין נגד הוועדה,

גי כהן;

סוב מאד, שם מקומו,



היו"ר די שילנסקי;

בקשר להצעתו של חה"כ עובדיה עלי, אנחנו צריכים להפריד בין שני הדברים, עניו

הדיון על הר הבית וענין אזלת ידה של המשטרה. אנהנו לא צריכים שענין המשטרה

יאפיל על ענין גדול, עם המשטרה יש לנו הרבה חשבונות ודיונים. אני מקבל את הצעתו

לדון בדבר בנפרד מדיון בענין הר הבית.

נקודה אחרונה, יש לי הזדמנות לוזלוק על דעתה של חה"כ גאולה כהן. אני חולק על

דעתה כאשר היא אמרה שטוב שיו"ר הכנטת עם ראש העיר סיירו בהר הבית. אני חושב

שכבוד יו"ר הכנטת שגה . מר טדי קולק דחה את ההזמנה שלנו. אני חושב שזה תחום

מוניציפלי של עירית ירושלים. הזמנתי נציגות של ועדת בנין ערים. יש פה ענין של

בניה. אני יוצא מתוך הנחה שיו"ר הכנטת ידע את זה. מר טדי קולק, בזה שהוא לא הלך

אתנו אבל הלך עם יו"ר הכנטת, הוא ביזה את הוועדה, ויו"ר הכנטת לא היה צריך לתת

יד לזה.

גי כהן;

אני מטכימה אתך. אין לך חילוקי דעות אתי.

מי וירשובטקי;

תראו מה עושה הדבר האומלל הזה של ביקור בהר הבית. זה לא רק מפלג בין יהודים

לערבים, זה מפלג יהודים בתור עצמם.

בקשר לדבר הראשון, לא ידעתי שהזמנת את מר טדי קולק.

יש לי שני מכתבים. אקרא תחילה את הכתב של שר המשטרה. "בהתאם לפנייתך ייערך

ביקור ועדת הפנים ביום גי 14 בינואר בשעה 09.00 בהר הבית. להלן תכנית הביקור: א.

הביקור יהיה של חברי הוועדה, חברי כנטת (אם יהיו כאלה) ועובדי הוועדה בלבד. ב.

לא יורשה לצלם בתוך המבנים. ג. לסיור לא יצורפו עתונאים וצלמים, בהתאם לרצון

הוועדה אפשר לזמנם לשיחה בבנין המחקמה בשעה 10.00. ד. התכנית: הביקור ייערך בין

השעות 09.00-11.00 במקומות הבאים: ו. מוזיאון האיטלם. 2. מטגד אלאקצה. 3. מטגד

כיפת הטלע. 4. ביקור בנקודת המשטרה. 5. ביקור במחקמה וטקירה על פעילות המשטרה

ומג"ב. 6. במקומות אחרים בהתאם לבקשת יו"ר הוועדה. הסיור ילווה על-ידי מפקד

המרחב. הסיור יאובטח על-ידי כוחות משטרה בהתאם לצורך. מקום המפגש בשעה 09.00

בשער המוגרבים".

יש לי מכו1ב מיו"ר הכנטת. הוא כותב: "נוכח רגישות הענין אבקשך להקפיד על כך

כי בטיורה של הוועדה, כבישיבותיה, ישתתפו אך ורק חברי הוועדה או בהיעדרם, חבר

מחליף מטעם טיעתם בלבד, כמצוות הפרק השישי לתקנון הכנטת. ודאי וודאי שאין לשתף

בסיור הוועדה אנשים שאינם חברי כנטת, למעט הטגל הקבוע של הוועדה. אהיה לך אטיר

תודה באם תעביר תוכן מכתבי זה לכל חברי הוועדה".

הגיע מכתב של השר בר-לב בקשר למקרה שקרה.

אני קורא מכתב נוסף של השר בר-לב. "ביקור ועדת הפנים בהר הבית ב-8 בינואר

תואם ישירות על ידך עם סגן מפקד מרחב י-ם נצ"מ תורג'מן, שלא באמצעות לשבתי וללא

ידיעתי (רצ"ב פנייתך בנדון). פרשת ההתרחשויות בעת ביקור הוועדה ממחיש את הגיון

עמדתי כי את ביקורי הוועדה יש לתאם עם לשבתי. קל לתאר מי היה נדרש לתת דין

ווזשבון לכנסת אילו חס וחלילה ביקור זה היה מסתיים אחרת. אתה עצמך הבינות כי

הכתובת שלך איננה יכולה להיות משטרתית ישירה ומצאת לנכון להתקשר אלי אחרי הביקור

בפניה כי אני אטיל על המשטרה לחקור את האירוע. כן פנתה מזכירת ועדת הפנים הפעם

ללשכתי כדי לתאם את הביקור הבא של הוועדה. אני מקווה כי אירוע זה יעורר למחשבה

שנייה בדבר הכתובת לתאום בקורי הוועדה וחבריה בחילות שבאחריות משרד המשטרה".

אני רוצה להודיע, לפני שפנינו לתורגימן פנינו דווקא ללשכת שר המשטרה. עוזרו

של השר הודיע כי סיור זה אינו מצריך אשורו של השר והפנה אותנו למפקד המרחב לתאום

הסיור.

בקשר לביקור, אני מודיע שהביקור מחר מתקיים. יוצאים בשעה 09.00. באשר

להשתתפות חברי כנסת נוספים, בדקתי ומצאתי שנוהג מושרש הוא, חברי כנסת שאינם חברי

ועדה יכולים להצטרף לביקור, ואני עומד על כך שכל חבר כנסת שרוצה להצטרף, יכול

וצריך להצטרף.

אני ער לכך ועומד על כך, כמקובל, שתולים מודעה בחדר העתונאים בה מודיעים

להם על הסיור. אני עומד על כך, אני אדבר עם יו"ר הכנטת על כך, במיוחד מאחר והשר

בר-לב כן מאשר, השתתפות של חברי כנטת מחוץ לוועדה. אני מודיע שאלך לדבר עם יו"ר

הכנסת בענין הזה.

מי וירשובסקי;

תגיד לו גם שיש חברי ועדה שחושבים שיש לבטל את הביקור.

היו"ר די שילנסקי;

אני אמסור לו. אתה היית היחיד שהתנגדת למועד הביקור. גם חבר הכנסת ותד פנה

אלי בשבוע שעבר וביקש לדחות את הביקור.

התנהגות המשטרה והתרבות השימוש באלימות מצד שוטרים נגד אזרחים

אנחנו ניגשים לטדר-היום. אנחנו צריכים לשמוע טטטיטטיקה בקשר להצעה

לסדר-היום של חברי הכנסת טובי ופלד בנושא: התנהגות המשטרה והתרבות השימוש

באלימות מצד שוטרים נגד אזרחים; והצעה לסדר- היום של וזברי הכנסת אולמרט,

שימוש בכח על-ידי שוטרים נגד אזרחים.

בעצם גמרנו את הדיון. קבענו את הישיבה על-מנת שתרחיב את השכלתנו בנקודה

הסטטיסטית.

תלונות שהתקבלו בנושא שימוש בכח ב-984ו - 7ו8,ו. לעומת 1,568 תלונות

ב-985ו. יש ירידה של 294 תלונות.



מתוך אלה, הוגשו 468 תלונות על

שימוש בכח במשמורת ב-1985. היחידה שלנו חוקרת את המקרים

ולא המחוזות. לעומת 584 תלונות ב-1984.

על-פי בקשת הווערה - מתון 1,509 תלונות

ב-1984, 245 תלונות נמצאו מוצדקות והן מהוות 16.2%. מתון

1,568 תלונות ב-1985, 262 תלונות נמצאו מוצדקות והן מהוות

16.7%.

כ-1984 הועמדו 53 שוטרים בפני בית דין

למשמעת. בפני דן יחיד הועמדו 48 שוטרים, ב-1985 הועמדו בפני

בית דית למשמעת 74 שוטרים. בפני דן יחיד 56 שוטרים. מתוך כל

אלה, 5 שוטרים הושעו בגין מעשי אלימות. 2 הורשעו ופוטרו,

1 זוכה והוחזר לשירות, 2 עדין בהשעיה, משפטת עדין לא הסתיים,

מישהו ביקש נתונים על עונשים.

קנס בבית דין למשמעת - 11 מקרים. דן יחיד - 6 מקרים.

זיכוי בבית דין למשמעת 39 מקדים לעומת 29 מקרים בדן יחיד.

נזיפה - 9 מקרים בדן יחיד. נזיפה וקנס בבית דין למשמעת -

1, לעומת 15 מקרים בדן יחיד. זיכוי א1 קנס ונזיפה - 3 מקרים

בדן יחיד, יש פה כמה מקרים נוספים של הורדה בדרגה וקנס; ריתוק

ומחבוש על תנאי, יש פה כל מיני וריאציות.

נתבקשתי בפעם הקודמת להביא פרטים כיצד

מתגייסים שוטרים. בעת שמועמד מגיע ללשכת הגיוס שלנו, הוא חייב

להביא אתו תעודת זהות, מסמכים מצה"ל שהם פנקס שבוי, פנקס מילואים

ותעודת השכלה, המסמכים גבדקים ומצורפים לתיקו האישי. לפני גיוסו

יש ראיון עם המבוקש, ראיון עם פסיכולוג. הוא חותם על כך שהוא

מוכן לוותר על סודיות רפואית ואנחנו רשאים לבדוק את תיקו האישי

הן בצה"ל והן במערכת האזרחית. הוא עובר בדיקות רפואיות וצלומים

שונים. לאחרונה אנחנו מקבלים תדפיס אישי מצהיל בו יש פרטים על

שירותו בצה"ל. אותם נימוקים שהוא היה משוחרר מהם מכל מיני

סיבות, פרופיל צבאי וסעיפים אחרים, בין היתר סעיף רפואי. על

סמך הנתונים האלה אנחנו בהחלט יכולים לדעת עם מי יש לנו עסק

ומי האיש שמתאים לנו. עד כדי כך, אפילו אם אותו בחור צעיר עשה

אי-אלו מעשים על-מנת להתחמק משירות צבאי, יש צעירים שעושים

מעשים כאילו הם חולי נפש, כאשר הם משתחררים ורוצים להתגייס

למילואים הם מבקשים ועדה רפואית על-מנת לחזור בהם מהסעיף הרפואי

הזה, אגשים כאלה אנחנו לא מקבלים, אפילו שזה היה מעשה קונדס

בהיותם צעירים. יש לנו כל המידע על אותו איש מתחילת דרכי בצה"ל

או אם היה לו משהו לפני כן ועד שהוא מתגייס אצלנו. כמובן הוא

עושה בחינות פסיכוטכניות ובחינה בעברית,

ת' טובי; האם אחרי כל המשפטים האדמיניסטרטיביים

בתוך המשטרה, מחוץ למשטרה, יש מקרים

שמשחררים את השוטר מהשירות?

סג"צ א' מלכה; כן, 5 שוטרים הרשעו בגין מעשי אלימות,

מתוכם 2 הורשעו ופוטרו. אחד זוכה

והוחזר לשירות. 2 עדין מחוץ למשטרה. הם בהשעיה.

קראתי היום בעתון "הארץ" על מקרה

ששוטר בשם טיבור פרנק מואשם בבית משפט

השלום בירושלים בשתי עבירות של תקיפה, אני רוצה לתאר אחר מהם,

באוקטובר 1984 עצר הנאשם פלוני בעת

שנסע עם אדם נוסף בטרקטור ליד מצפה משואה, הוא חשד שגנבו שקי

תערובת. בכתב האישום מסופר, כי הנאשם הוביל את השניים למצפה ושם

כבל אותם באזיקים לטרקטור. אחר-כך נעל את תא הנהג של הטרקטור וכך

השאיר אותם כבולים במשך כל הלילה. למחרת שחרר הנאשם את השניים

ואז הצליח האדם השני להמלט. בתגובה שם הנאשם וכבל אותו הפעם לעץ

ושי0ה בו את כלבו. הכלב נשך את המתלונן באשכיו ופצעו. בכתב האישום

נאמר עור כי הנאשם תלש ענף מן העץ שאליו נכבל המתלונן והחל להכותו,

אחר-כך שחררו והכניסו למבנה בודר, שם השאיר אותו עם הכלב. בצהרי

אותו יום הצליח המתלונן לברוח מן המקום. טיבור פרנק נוואשם בכליאת

שווא ותקיפה שלא כדין.

אני רוצה לשאול, במקרה כזה, האם המשטרה

מצפה לבירור רק בבית המשפט או מוצאת שכאן יש אדם למעשה חולגי?

האם המשטרה לא נוקטת בשיטה של הפסקת שירותו מיד?

אני מתאר לעצמי שהוא מושעה.

אני לא יודע על המקרה הספציפי הזה.

ת' טובי; אני לא מצפה שתענה מיד.

סנ"צ א' מלכה; אני מבין שעדין הוא לא הורשע. זה עדין

בדיון,

ת' טובי; לא המשטרה מגישה את כתב האישום?

סנ"צ א' מלכה; לא, פרקליט המחוז.

ח' טובי; איר המשטרה נוהגת במקרים כאלה, גם אם

כתב האישום מוגש על-ידי פרקליט המדינה?

מ' וירשובסקי; אני מבין שהנתונים שנתת לנו מתייחסים

להעמדת אנשים לפני בית דין משמעתי

ודן יחיד. אגל זה לא כולל את המקרים שהובאו בפני בית דין אזרחי,

סנ"צ א' מלכה; לא כולל מקרים כאלה,

מ' וירשובסקי; אם מתון כל המקרים, 2 הורשעו, 1 זוכה

ו-2 תלויים ועומדים, זה לא נותן את

התמונה. אם אני רואה את התמונההכללית ושומע באיזה מקרים חמורים

עומדים לפני בית המשפט הכללי, כי זה מועבר לפי המלצת היועץ

המשפטי לממשלה, אז אני יכול לקבל תמונה שלמה. אם זה כל היבול,

זה לא בסדר. לכן אני מבקש אינפורמציה נוספת, כי היא לא מלאה.

כדאי לדעת מתי מעבירים את המקרים לידי הפרקליט.



סנ"צ אי מלכה;

כל מקרה מובא בפני פרקליט המחוז או פרקליט המדינה והוא מהליט מה עושים בו.

אתה מטרת נתונים רק על בתי-דין משמעתיים.

סנ"צ אי מלכה;

זה מה שהתבקשתי. רשמתי את השאלות, על סמך זה עניתי.

היו"ר די שילנטקי;

השאלה שרציתי לשאול וחה"כ וירשובסקי כבר שאל אותה היא בקשר להעמדה לדין. גם

אני מתפלא שזה רק חמישה. אני רוצה להרחיב את השאלה. זה לא רק המקרה שחה"כ טובי

הביא פה. אני מבין שחה"כ טובי לא ציטט את השמות מאחר ואלה ערבים. הוא חשב שהוא

יקבל יותר תמיכה בהרכב הקיים אם הוא לא יאמר את השם ונוזשוב שאלה יהודים. אני

רוצה להפתיע אותך, עבירות מטוג זה, אלימות וחוטר גישה אנושית, אצלי זה אותו דבר

אם הם נעשים כלפי יהודי או כלפי ערבי או כלפי כל אדם אחר. להיפר, אם זה נעשה

כלפי ערבי, אני אישית מתייחס לכך ביתר חומרה כי נוטפת בחינה פן יוזשדו שזה נעשה

מפני שהוא ערבי.

אם אנחנו לוקחים את המקרה הזה, האדם הוא חולה רוח. השאלה שלי היא, מתוך

אותם מקרים ששוטרים הועמדו לדיו, כמה הובאו לבדיקות, לפי צו של שופט, בבית-חולים

לחולי רוח?

מי וירשובטקי;

האם במקרים כגון אלה, גם המקרה הטפציפי, האיש בינתיים מושעה מתפקידו

במשטרה?

טנ"צ א' מלכה;

תלוי במקרה.

מקרח מטוג זה.

טנ"צ א' מלכה;

אני מוכן לקבל את השם.

ת' טובי;

אמרתי לך, טיבור פרנק. השוטר מואשם במעשה אכזרי נגד שני ערבים.

ו

טנ"צ אי מלכה;

לגבי המקרה הזה, אני לא יכול לענות. קודם כל הוא במשפט ואני מנוע מלהשיב.

ברגע שאקבל את התומר, אני מוכן להשיב לוועדה.



לגבי השעיה או פיטורים - כל דבר נדון לגופו. אם היה שימוש מופרז או לא. זה

תלוי במה שנותן השופט. אני לא יכול להביא כל אדם לבדיקה בבית-הולים להולי נפש אם

השופט לא נותן צו. לכן כל מקרה נדון לגופו של ענין. כל מקרה חמור מובא בפני ראש

אכ"א והוא מחליט אם כן מפטרים או לא, או עושים אחרת.

לגבי בתי-דין אזרחיים, נשאלתי שתי שאלות. אפילו הרחבתי את היריעה והבאתי

נתונים שלא נתבקשתי לתת אותם. כל מקרה של תקיפת אזרח על-ידי שוטר מובא בפני

פרקליט המחוז או פרקליט המדינה, הכל בהתאם לנושא. אם תוקפים אדם במעצר והוא

מתלונן, פרקליט המדינה מחליט על סמך החומר שאנחנו מגישים לו - אנחנו גם נותנים

טיכום והמלצות - אם להעמיד למשפט או לא ובפני איזה בית משפט יועמד. מה שלא

במשמורת, פרקליט תמחוז קובע. אנחנו לא חוקרים. המחוזות חוקרים.

מי וירשובטקי;

בקשתי עוד נתונים.

טנ"צ אי מלכה;

לגבי העמדה בפני בית משפט?

מי וירשובטקי;

כן.

טנ"צ אי מלכה;

נמציא לכם את זה

היו"ר די שילנטקי;

תמציא לנו את החומר בשבוע הבא כדי שנוכל להוציא מטקנות.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

i

הישיבה ננעלה בשעה 14.10.

ו