הכנסת האחת עשרה

מושב שני



--נוסח לא מתוקן-



פרוטוקול מס' 119

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום די, כ"ז בטבת התשמ"ו - 8.1.86 - בשעה 15.30

(ישיבה פתוחה)

נוכהים - חברי הוועדה

די שילנסקי - היו"ר

יי זי אמיר

די דנינו

עי דראושה

אי ורדיגר

מי וירשובסקי

מי ותר

אי נחמיאס

עי עלי

מוזמנים

יו"ר הכנסת שי הלל

חה"כ מי גלזר-תעסה

חה"כ אי ולדמן

חה"כ ג' כהן

מזכיר הכנסת ש' יעקבסון

קצין הכנסת אי בן-גל

היועץ המשפטי

צ' ענבר

מזכיר הוועדה

י' גבריאל

הקצרנית

יי חובב

סדר היום; האירועים בהר הבית



האירועים בהר הבית

(רישום הפרוטוקול מתחיל בדבר תה"כ גי בהן)

גי כהן;

- - - הניפו מקלות. משמר הגבול לא יכול היה לפעול כי הוא לא קיבל הוראה

לפעול. זרקו עלינו אבנים, ממש כמו בגיטו.

אנחנו צריכים לקרוא להקמת ועדת חקירה ממלכתית שו1בדוק את מעמדה של ישראל על

הר הבית. לא יעלה על הדעת שישראל אינה שולטת שם, שאין שם ריבונות ישראלית ושכל

חוקי ישראל אינם מיושמים שם.

זה היום הכי עצוב בחיי.

אני אומרת לכולם כאן, מעבר לוזילוקי הריעות שבינינו - צריך פעם אחת ולתמיד

לעשות טדר על ההר ולבדוק מה קורה שם.

הנושא עלה הרבה פעמים בוועדה הזאת. ביקרנו פעם בהר רובית, לא היתה שום

פרובוקציה. אמרת, אדוני היושב-ראש, שצריך לבקש רשותך, אבל עד היום לא נהוג

היה לתאם ביקורים או טיורים עם יושב-ראש הכנטת, ואם זה אפילו כתוב בתקנון

זה לא נהוג במטורת.

ראשית, אנחנו צריכים להחליט היום על יום ושעה לביקור חוזר בהר הבית מאחר

והיתה פניה של חברי כנטת שביקשו להצטרף לביקור.

שנית, אנחנו קורים להקמת ועדת חקירה ממלכתי או פרלמנטרית לבדוק את כל המצב

על הר הבית. בלי זה אנחנו לא רואים את ההצעה הזאת כהצעה מלאה.

מי גלזר-תעטה;

העתונאי תומר אמר בפרוזדור שהיתה תקלה שאטור היה לצלם ואפילו היו הנחיות

ומזה יצא כל העסק.

גי כהן;

- לא נכון. בשערי חולדה נוזבקשנו לא לצלם. שאלתי את השוטר; האם אטור לצלם?

הוא פנה על השומר על המקום, ושאל אותי; מי אמר לא לצלם? והשומר ענה; מכתוב.

לדידי השוטר שולט על האיש ולא האיש על השוטר. אחר כך צילם העתון אל-פג'ר. להם

מותר, לנו - אטור.

היו"ר די שילנטקי;

למען הטדר הטוב, לפני שאתך את רשות הדיבור לחבר-הכנסת עלי, אני רוצה להודיע

שבמקום הטיור לכלא רמלה בשבוע הבא נצא להר הבית. יוצאים בשעה תשע מכניטת חכי"ים.

עי עלי;

הביקור היה מתואם עם כל הגורמים. מחובת הוועדה הזאת שדנה בנושא היה ללכת

למקום. ואמנם ראינו שם את הבמות, את האנדרטה של טברה ושתילה. לכן הרגשתי מאד

לא בנוח כאשר יושב-ראש הכנטת מושיב אותנו על כט הנאשמים כי אולי משהו לא היה

בטדר. אני מודיע כאן כי הוזמנו על ידי יושב ראש הוועדה בצורה מטודרת להשתתף

בסיור של ועדת הפנים של הכנטת.



דבר שני, רבותי, כמג"ד בצבא אני אומר לכם כי לאחר שראיתי מה שראיתי היום

הוא אוח- הקשים שלי. ראיתי את ההמון המוסת, המשולהב, עם מטען של איבה ושנאה

נוראית, צועקים "עליהום". זה מזכיר לי את סיפורי 1941 בעיראק ועוד סיפורים.

ביסויים כמו "מצורעים", ומה שיותר גרוע - מואזין צועק: אהי המוסלמים, היהודים

עלו על אל-אקצה, אלה ואכבד - - וההמון ממשיד וזורם. אני מזועזע ממה שקרה,

ומעבר לוויכווזים הפוליטיים היתה כאן פגיעה המורה בכבוד הכנסת בידי אותו אספסוף

מוסת, פגיעה במעמד מדינת ישראל בידי אותם אנשים מוסתים, אותו אספסוף, אין לי

מילה אהדת. ולו רק בגלל זה, פשוט כדי להציל את כבוד מדינת ישראל וכבוד בית

הנבחרים - יש לקיים את הסיור, לעלות להר בצורה מסודרת. אני מקווה שהמשטרה תנהג

בצורה יותר מכובדת, ואני ראיתי אותה היום בצורה עלובה. ערבי מפיל את סגן

מפקד המרחב, והוא אפילו לא עוצר אותו.

עי סולודר;

המשטרה לא היתה ערוכה לאירועים כאלה.

עי עלי;

טוביה אמר שתור חמש דקות יהיה כאן סדר.

יי נאמן;

ניגש אלי אחד מהערבים, היותר רגועים, ושאל אותי; למה אין לכם יותר משטרה?

עי עלי;

אני תובע לחקור את התנהגות המשטרה. בושתי. היא גילתה חוסר בטחון, אי יכולת

של קבלת החלטה. לו המשטרה ידעה להתנהג לא היה קורה דבר.

דבר שלישי, צריר להעמיד לדין - אולי לגרש - לפחות את אותו מואזין ועוד כמה

מעובדי הווקף, ולמצות איתם את הדין.

היו"ר די שילנסקי;

תודה רבה. אני מבקש מהחברים לקצר בדבריהם. יושב-ראש הכנסת מוזמן לקרית גת

לחגיגות ה-34.

מי ותד;

הייתי מבקש שהיושב ראש ישמע אותי, ישמע קול אחר.

בי שליטא;

אני מסכים שיש לו קול אחר, גם לי יש קול אחר. אני בעד זה שנלך ונבקר עוד

היום בהר הבית.

היו"ר די שילנסקי;

זו תהיה הצעה לסדר. בהסכמתו של כבוד יושב-ראש הכנסת, רשות הדיבור לחבר

הכנסת ותד, נודה לר אם תהיה תמציתי.



מי ותד;

התקרית בהר הבית מאד מצערת. אני כמוסלמי, כערבי, כתבר כנסת וישראלי, על

תקן ארבע ההשתייכויות אני מאד מצטער עליה. כחבר-הכנסת - משוס שחברי כנסת בדמותה

של גאולה כהן לא כיבדו את עצמם ואת הכנסת בביקור הזה; בכר שווספה מצלמה והתהילה

לצלם.

גי כהן;

לא היה ולא נברא. איזה דיבור זה? אני לא יודעת בכלל לצלם.

מי ותד;

דברייר שקר כולם. כל מה שאת אומרת זה שקר.

היו"ר די שילנסקי;

אני מבקש, בואו ננהל את הישיבה בצורה מכובדת. אני רוצה להעיד שחברת-הכנסת

גאולה כהן לא צילמה.

מי ותד;

זה ענין לבירור.

גי כהן;

ואם היא צילמה - אז מה?

מי ותד;

שמענו עד עכשיו גירסה הד-משמעית. שום התפתחות לא היתה מצדיקה את מה שהיה

שם. אני חוזר ואומר זאת, אבל הדברים הרבה יותר מורכבים. לא פתאו ם בעבר ביקרנו

בהר הבית - והתקבלנו יפה - אבל פתאום קרה מה שקרה היום. זה הפוך. בשני ביקורים

שבאחד מהם היית את שותפה, קיבלנו את כללי המקום; לא צילמת וזה לא היה מיועד

לכלי התקשורת כמו הביקור של היום, ולא בהדרכת מזכיר נאמני הר הבית.

עי עלי;

מה אתה מדבר?

קריאות;

מי ותד;

מה זה - אינקביזיציה?

היו"ר די שילנסקי;

רבותי, זכותו של חבר-הכנסת ותד להתבטא.

מי ותד;

רק שלושה ארבעה מאלה שיושבים פה היו שם. העתונאי ישראל תומר היה שם וראה

במו עיניו ואנחנו שמענו ממנו ומאחרים. אז מדוע דבריה של גאולה כהן מהימנים יותר

דבריו של תומר? בואו נניח ששניכם צודקים ונברר מה היה באמת.



חי דרוקמן!

חבר-הכנסת עובדיה עלי היה שם.

קריאות; - -

היו"ר די שילנסקי;

אני מבקש מכולם לכבד את המקום ואת זכותו של חבר הכנסת להגיד כל דבר.

עי עלי;

גם אם זה לא אמת?

מי ותד;

אני אומר שחברי הכנסת, על מגת לכבד את מדינת ישראל צריכים לכבד את האחרים

ואת עצמם. יש כללים שממשלת ישראל הגיע אליהם מ-967ו, הסדרים עם הווקף המוסלמי.

ההסדרים האלה לא קויימו בביקור הזה היום. צריך לבדוק את העניינים כולם לעומקם,

ולא להכריז בהזדמנות חגיגית זו - כפי שאני שומע כבר - מלחמה שמשנה סדרי עולם.

אני מביו שיש מישהו, סיעות, חברי כנסת - וזו זכותם - שמערערים על מדיניות

הממשלה. אבל, בשביל זה לא צריך לגרור אותנו יהודים וערבים למלחמת דתות. זה מה

שהתחיל להתפתח היום, ויפה עשה יושב-ראש הכנסת שהתערב, ויושב-ראש הוועדה שקיבל את

ההמלצה שלא לבקר היום שוב בהר הבית, על מנת לתת שהות למחשבה בראש קר.

במשפס אחרון, אני פונה ליושב ראש הוועדה - ויכולה להיות דעתו אשר תהיה - לא

יתכן שוועדת כנסת ישמשו מחסה לפעולות מדיניות פוליסיות מסויימות חד צדדיות.

הוועדה היא ועדה של כל הבית, היא לא של מפלגה ולא של גישה פוליסית אחת. אם קרה

המקרה והיה ריכוז מסויים בוועדה מסויימת, אני מצפה מיושב ראש הוועדה שהוא יבלום

תהליכים של הובלת הוועדה באופן חד צדדי לכיסוי פעולות שעלולות להמיס רק אסון על

יחסי יהודים וערבים, ובמיוחד במקום הרגיש ביות במדינת ישראל - במזרח ירושלים

ובמקומות הקדושים לכל הדתות.

אל נא ניסחף. אני רוצה להשמיע אזהרה זאת כדי שהדברים לא יתפתחו ואני מקווה

שהם אכן י יבלמו.

היו"ר די שילנסקי;

יושב-ראש הכנסת, בבקשה.

יו"ר הכנסת שי הלל;

אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה. בראש ובראשונה אני רוצה להודות ליושב-ראש

הוועדה שהזמין אותי לישיבה. יש לי נוססלגיה לוועדה ולחדר הזה, אבל היום אני לא

מקנא ביושב-ראש הוועדה; כן. כל אחד והבעיות שלו.

אין כאן בינינו ויכוח. הר הבית זה המקום הקדוש ביותר, הקרוב ביותר

לליבותינו. אין בזה כל ספק. מאידך גיסא, אין כל ספק שזה אחד המקומות הרגישים

ביותר בכל היכולת שלנו לשמור בו על מה שאנחנו רוצים לשמור. מי שרוצה להפר את

השלום והשקס - זה נכון לחיפה, לפתח תקווה ולכל מקום, וזה תמיד לא נעים. אבל מי

שמצליח ללבות יצרים - אז בענין הזה של ירושלים, של הר הבית, של המקום הקדוש

ביותר, הוא הצליח. כשם שאני יודע שזה המקום החשוב והיקר לכולנו, אני צריך

להיות גם בתחושה שזה המקום הרגיש ביותר בכל מערכת היחסים של יהודים וערבים.



דבר אחד לא הצליחו עד היום שונאי ישראל כולם, יהודים, ערבים וכל מי שלא

רוצה שנהייה פה ביהד - לא הצליחו להפוך את ההתנגשות הלאומית בינינו לבין הערבים

בינינו לבין מדינות ערב, להתנגשות דתית; והיו נסיונות של ניצול מצבים כאלה. זכור

לי היטב עוד בהיותי סגן שר החוץ כשהיתה השריפה ואת המאמץ שעשו כל שונאי ישראל

כדי להפוך את הענין הזה לנסיון של התנכלות, להפוך את המאבק הזה למאבק דתי. ואם

ישנו דבר אחד שכולנו צריכים לעשות כל מאמץ כדי להימנע ממנו - זהליהימנע מלתת יד

לגרום להתנגשות על הענין הדתי בהר הבית; בכל מקום, לא כל שכן בהר הבית.

אינני רוצה להיכנס לפרסי הענין. אני שומע סיפור כזה ואחר, ואתה בתור מג"ד

יודע שבסוף כל קרב ישנו אותו רשומון, וכשעושים את התחקיר שומעים סיפורים שונים.

לדוגמה, ג'ק אמר שכאשר הגיעו חברי הכנסת הודיע אוזד מהשומרים שחברי הכנסת הגיעו.

הלוא חיכו לבואם.

אמנון לין;

אבל תוך רגעים ספורים הגיעו אלפים, סימן שהם הגיעו כי חיכו להם.

יו"ר הכנסת שי הלל;

אני לא יודע. אני אומר לך שאם אנחנו עובדים באווירה הזאת - אני אינני

יודע.

לצורך הבקשה שלי, אני אומר; בואו נשקול את הדברים בצורה הגיונית, ולא

אמוציונלית. אני לא יודע. יכול להיות שזה יותר גרוע ממה שחושב גיק אמיר. יש

לנו בעיה חמורה ומסרידה ממדרגה ראשונה, ומטרידה אותי מאד, מעבר לענין הזה. אבל

יש לנו מספיק כוח ומספיק יכולת כדי לטפל בה בצורה אחראית ושקולה. זה בדיוק מה

שרציתי. מאחר שהבעיה היא כה חמורה ונוגעת בעצם בשורשי הדברים אני חושב שציבור

אחראי בענין הזה איננו צריך להיתפס לתגובה אמוציונלית.

חובתי לנסות ולומר; חברי היקרים, אני מציע שנעשה "רגע חושבים", לפני

שהדברים יידרדרו למצב שלא נוכל להשתלט עליו. אינני יודע מי צודק. הטענה היא אחת

- כאשר קורה דבר כזה היושב-ראש חייב לשמוע את הצדדים, ומותר גם להתייעץ איתו.

בי שליטא;

היושב-ראש שמע שלושה-ארבעה חברי כנסת שסיפרו את אותו דבר.

היו"ר די שילנסקי ;

לשם הבהרה - אני מסכים שאחרי אירוע כל כך חמור היה צריך לבוא אל היושב-ראש.

אלא שכאשר אני הגעתי חזרה הנה שמעתי שגאולה כבר הוצאה מן האולם, וג'ק אמיר דיבר

מעל הבמה, ולכן הדבר לא עלה על דעתי.

עי סולודר;

נקווה שלא ירבו דברים כאלה.

שי דורון;

אבל חברי כנסת נפגעו שם.



יו"ר הכנסת שי הלל;

גם את זה צריכים לומר לי. הבעיה שאני חושב שהיה לנו קצר מסוי ים. אני נמצא

פה כדי לטפל בבעיות ולא על פי שמועות.

אני יוצא מתוך הנחה לרגע, שיכול להיות שהיה מישהו מן הגורמים האלה שרצה

לעשות מעשה פרובוקציה. אני לא כל כר בטוח שהוא לא היה רוצה שזה ייגמר אחרת מכפי

שזה נגמר; אם אמנם היה מישהו שרצה לעשות פרובוקציה, ואם אמנם כלי תקשורת בעולם

חיכו פה לחגיגה גדולה. אני לא בסוח.

מה אני מבקש? במצב כזה קודם כל עוצרים. יש לבדוק דברים: מה קרה, מי קרה.

גורלו של הר הבית וגורלה של ירושלים לא ייקבעו אם דווקה היום נשוב ונרוץ להר

הבית כאשר כל הרוחות סוערות. אנחנו מספיק חזקים כדי לטפל בזה גם בשבוע הבא,

טפול כזה או אחר. לא נעשה זאת תור כדי התלהטות יצרים, שהיא איננה מאפשרת לשקול

דברים. עלינו לטפל בזה כאשר צריכה ללוות אותנו התחושה שאם ישנם כאלה שרוצים

לעשות פרובוקציה במדינת ישראל, נגד ישראל, נגד הקיום, הם מנסים בכל מקום

וירושלים זה המקום החמור ביותר, והר הבית זה המקום החמור שבחמורים.

הדעת מחייבת לשמוע את שר המשטרה, יש דיווחים, יש מודיעין. הבעיה היא

להוכיח שיש לנו אומץ לב? שאנחנו לא פוחדים, שאנחנו מוכנים להקריב את חיינו?

אולי אנחנו פה משחקים לידיו של מישהו? אולי אותו מישהו רצה לגמור את זה אחרת?

ואם היו הרוגים, מה היה יוצא מזה.

כל מה שביקשתי מכם, ושמתי נפשי בכפי, ואמרתי: חברים, הענין הוא כה חמור, כה

רגיש, עם ערר לאומי, עם ערר בינלאומי; אני עכשיו צריך להסיט את כל ההתעניינות

בעולם מענין הטרור, מעניו לבנון, למה שקורה פה? אנחנו צריכים לחוש מספיק חזקים

ומסוגלים לטפל בזה בשיקול דעת, באחריות, בהתייעצות עם הגורמים. הבעיה היא לא שעל

ידי ריצה של המשים ששים איש אנחנו הולכים להציל את הר רובית. אם זאת היתה הבעיה -

הייתי רץ אתכם. זאת הבעיה שלנו. אני מאד מודה לכם.

תודה ליושב-ראש הכנסת, ו נאחל לו דרך צלחה.

אני רוצה להתחיל בסוף. ההצעה שלר לקבוע עכשיו מועד בשבוע הבא בשעה תשע

בדיוק אינה החלטה נכונה. אני חושב שצריך לקיים קודם כל בדיקה יסוד של מה שקרה.

אחרי שתקבע שתהיה בדיקה יסודית נחליט אם ומתי נבקר.

אני אינני אומר שלא נבקר. ביקרנו בעבר, עובדה שאז הכל היה שקט. מה קרה

הפעם? זה לא כל כך פשוט. אני רוצה שייבדק מי גרם לפרובוקציה, ומדוע נסערו כל כך

הרוחות. כאשר נדע את זה, אני רוצה לדעת מדוע המשטרה היתה עם כוח כל כך חלש.

כלומר, לא היתה לה ידיע מראש שמשהו עלול לקרות. לכן, אני מבקש שנקבל דיווח

מלא, נשמע את שר המשטרה ואת קציני המשטרה ואחר כך נחליט אם ומתי יש לבקר.

שנית, יש ביקורים שהוועדה הזאת עורכת ולצערי הרב הם לא כורה המציאות. אבל

היום ראית מי ביקר, מי הלך לביקור הזה - אלה לא חברי הוועדה שמשתתפים בדיונים,

אלא הרכב מיוחד של חברים שהיה להם אולי אינטרס פוליטי, שהיה להם רצון להפגין

נוכחות פוליטית.

באמת. יכולת לבוא, היית מוזמן כמו כולם, מדוע לא באת.



מ' וירשובסקי;

גם חבר-הכנסת ורדיגר לא עלה להר.

אי נהמיאס;

גם אני לא.

קריאות; - - -

מי וירשובסקי;

אני הוזר ואומר שהביקור הזה היתה לו מגמה פוליטית, ואני מדגיש את זה.

לסיור הזה הצטרפו חברי הכנסת יובל נאמן וגאולה כהן,

גי כהן;

הגשנו שלוש פעמים הצעות לסדר היום בנושא הר הבית.

מי וירשובסקי;

לא אמרתי שאין לך זכות לעלות, או שאין זכות לבקר. אני אומר שלסיור הזה

סממנים מובהקים של הליכה פוליטית. שמעתי כאן דברים שקוממו אותי. אני הושב שהם

לא נכונים, אבל שתקתי כי המשהק הפרלמנטרי מהייב. אני פונה לאותם הברים, בייהוד

כאלה שאינם הברי הוועדה שפתאום גילו את ההדר של ועדת הפנים... מפני שהנושא

מעניין אותם מסיבה לאומית, אותה סיבה שבעטיה הלכו היום לסיור הזה.

מי גלזר-תעסה;

למה לא?

מי וירשובסקי;

אני בהחלט בעד זה שהוועדה תדון בכל הנושאים, ואם תמצא לנכון מבחינה לאומית

- תבקר בכל מקום. אבל לאור המתה שהתעורר אני מציע שקודם נקיים בירור מדוייק על

העובדות, נשמע את המשטרה. לי השוב שמאד לדעת מדוע המשטרה לא יכולה היתה להתמודד

עם הבעיה ולהגן על הברי הכנסת, ולא רק שהיתה נוכחת שם בכוח חלש.

אני מוכרח לציין שבסופו של דבר זה לא היה ביקור כגנבים בלילה. זה היה מתואם

מראש עם אנשי הווקף, ולכן כל כך מוזר שקרה מה שקרה.

ובכן, יש פה הרבה דברים תמוהים שאני הייתי מציע לוועדה אם היא באמת רוצה

לעשות מלאכה נכונה לבדוק אותם לפני שתצא בפעם נוספת למקום. ולא שנומר; אנחנו

החזקים וזה בשליטתנו, ולכן אנחנו נבוא מתי ואיר שאנחנו רוצים.

גי כהן;

בוודאי שכן. אתה יכול לבוא או לא לבוא.

מי וירשובסקי;

מה שאעשה או לא אעשה נשאר לשיקול דעתי, עדיין.



אני מציע לכם לפעול בתבונה ולעשות את הדבר הזה כך שהלהט והוויכוח והדיון

הלא ענייני שמתנהל פה בהלק גדול מן הזמן לא יהיה קיים, אלא יבררו את הסיבות

האמיתיות. אהר כך נחליט על הצעדים הבאים.

אני רוצה להודיע שעם כל הכבוד לחבר-הכנטת וירשובטקי, ולעתים קרובות אני

מקבל את דעתו, אבל הפעם אינני יכול לקבל את הצעתו. א) זו לא דעת רוב

חברי הוועדה; ב) זו זכותי. על טמר הבטחה לשר המשטרה החברים לא עלו להר

הבית היום.

רבותי, לצערי אני צריך לצאת את הישיבה. הוחלט שידבר נציג אוזד מכל טיעה

שביקשה את רשות הדיבור. יחליף אותי חבר הכנטת עלי.

אי נחמיאט;

הצעה לסדר, אדוני רוצה לתת רשות הדיבור לחברי מורשה והתחיה הנמצאים פה.

באיזו זכות?

היו"ר די שילנטקי;

בתחילת הישיבה היתה הטכמה כללית מחוץ לפרוטוקול שידבר נציג אחד מכל טיעה,

ואף אחד לא ערער על כר.

אי נחמיאט;

יש תקנון לעבודת הוועדות. לא יכול לבוא אף חבר כנטת במקום חבר כנטת אחר

מאותה טיעה אם איו הודעה בכתב. דבר שני, הזמנת חברים מטיעות מותרת אבל לא במעמד

כזה של אחד ממורשה ואחד מסיעה זו או אחרת.

עי טולודר;

אני מצטערת שלא היית מתחילת הדיון משום שהיית יושב-ראש ישיבת המליאה. אנחנו

הגענו לאיזה שהוא טיכום על דעת כל יושבי ראש הטיעות, יושב ראש הכנטת ויושב ראש

הוועדה ושר המשטרה, שנקיים כאן ישיבה של ועדת הפנים עם היושב-ראש, ונדמה לי שהכל

כבר נאמר. נקבע מועד לביקור ביום שלישי, מתואם עם שר המשטרה, ושר המשטרה מטר

הודעה שהוא חוקר את כל הפרשה. ממילא יהיה עוד דיון. הייתי מציעה שנטתפק במה

שנאמר.

מ"מ היו"ר עי עלי;

רבותי, ישנה הצעה להטתפק במה שנאמר ולסיים את הישיבה.

אי ולדמן;

אני רק רוצה שתדעו שלא הכל נאמר. לא אגיד את מה שיש לי לומר על כל הענין.

אינני זוכר מתי הרגשתי שכבוד ישראל הושפל כפי שהושפל היום. אני לא מקבל את זה.

כל אלו שהטכימו לדבר הזה שיבוא היום ושתיקבע העובדה שחברי כנטת נזרקים מהר הבית

על ידי המון והיום הזה עבר, ולא עבר לכר שום תיקון ליום הזה אל על ידי זה אלא

שרשמית חברי הכנטת יעלו על הר הבית. מה שקובעים שבעוד שבוע יעלו - זה לא מתקן

את מה שנוצר היום. הדיבורים האלו ששר המשטרה יחקור ויעמיד לדין - אלה לא דיבורים

שמתאימים לענין. הוא לא יוכל להעמיד לדין את ההמון. ואפילו אם כן, הבעיה שעומדת



על הפרק היא לא העמדה לדין של המתפרעים, זה דבר צדדי חמור כשלעצמו. מה שעומד

כאן על הפרק זה מעמד מדינת ישראל על הר הבית.

בין וזבר הכנסת וביני אין התנגשויות, אני מכבד אותו ואני מוצא בדבריו טעם.

אבל אני מוהה בכל תוקף על שני ביטויים שהשתמש בהם היום: "מה זה, אינקביזיציה פה"

בגלל שאיזה הבר כנסת שאל אותך שאלה באמצע דבריך. גם אם חבר כנסת שואל אותך

שאלות בתור דבריך - להשתמש במילה אינקביזיציה, לתת לזה אווירה כזאת של 'כמו שעשו

באינקביזיציה', על זה אני מוחה. גם הביטוי כלפי חברת-הכנסת גאולה כהן "כל מה

שאת אומרת - שקר" - זה לא פרלמנטרי.

מי ותר;

אתה לא מוחה על כך שגאולה אמרה לי 'אתה משקר'?

גי כהן;

בענין זה שיקרת.

אי ולדמן;

גם להגיד 'אתה משקרי זה לא ביטוי פרלמנטרי והיושב-ראש מעיר לחבר הכנסת,

אז להגיד יכל מה שאת אומרת זה שקרי?

די דנינו;

אני מוחה על כר שרשות הדיבור מתחלקת לפי חברי כנסת "חשובים" ו"לא חשובים".

אני חושב שחברי הכנסת כולם שווים וחשובים באותה מידה.

אני רוצה לומר שהבר הכנסת דנינו, או הרב ורדיגר, לא הלכו לביקור להר הבית

זה שלא היה מתוך כך שאיננ ורוצים ללכת מפני שהם חושבים שהר הבית מחוץ לתחומה של

מדינת ישראל, אלא מתוך שההלכה מונעת זאת מאיתנו ולא יכולנו ללכת.

מה שקרה היום מראה על תהליך של הוצאת הר הבית מתחום מדינת ישראל

ומריבונותה. כל מי שחושב כך, וכל מי שרוצה כך, מוותר על ריבונותה של הכנסת. זה

היינו הך.

דבר שלישי, אין טעם לחכות לעוד חודש-חודשיים, בו בזמן שלמעשה חברי הכנטת

החליטו לדחות את הביקור היום ולקיים אותו ביום שלישי הבא וההחלטה נעשתה מתוך

שיקול דעת. אבסורד הוא שיהודי יבוא ויגיד לחבר הכנסת הזאת יאסור לך לבקר בהר

הבית. לאן הגענו?

לכן מן הראוי הוא לחקור את הדברים בצורה יסודית, לדרוש שתקום לכך ועדה

ממלכתית ולקיים בשבוע הבא את הביקור בצורה מכובדת.

מ"מ עי עלי.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

***

(הישיבה ננעלה בשעה 16.55)