הכנסת האתת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מהדקן



לפרוטוקול מס' 110

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

מיום רביעי, ו' בטבת התשמ"ו - 18 בדצמבר, 1985. בשעה 09.30

חברי הוועדה: היו"ר ד' שילנסקי

די בן-מאיר

מ' וירשובסקי

אי ורדיגר

ד' דנינו

א' נחמיאס

א' פונגר - משרד אדריכלים ירושלים

אי שגיב - משרד אדריכליס תל אביב

י' ארליך - נציג חברה קדישא חל אביב

הרב י' הלוי - מזכיר בללי רבנות ראשית

ז' ברוורמן - מנהל מחלקה לעניני קבורה, משרד הרתות

י' זוהר - משרד הבריאות

ד' רצ'בסקי - משרד הפנים

י, גבריאל

צ, ענבר

ש, צהר

הקמת אתרי קבורה קומתיים בנוסח אבותינו - הצעה לסדר היום

של חבר-הבנסת דב בן-מאיר.



היו"ר ד' שילנסקי ;

שמעתי היום ברדיו כי שר המשטרה- חיים בר לב. הוריע כי הוא אמר

ליו"ר הכנסת ליו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת כי חברי כנסת הרוצים

לבקר במתקני משימרת צריכים לפנות אל לשכת השר ולקבל אישורו לביקור, בהודעה

הזאת יש לא רק אי הבנה, אלא שזה יכול להסעות את הציכור. חברי ועדת הפנים

של הכנסת אינם מתייחסים ברגע זה לביקורים שבחברי כנסת במתקנים משטרתיים,

והוויכוח אתנו הוא סביב ביקוריהם של חברי ועדת הפנים של הכנסת במתקנים של

משטרת ישראל,

חשבנו פי הגענו להסדר הנוגע לקבוצה מצומצמת של חברי הוועדה. שמינויה

נעשה על דעת רוב חברי הוועדה. וסוכם כי לא יתכן שועדת הפנים של הכנסת שהיא

הממונה על המשטרה לא תהא רשאית להכנס לבקר במתקני משטרה ולבדוק את הנעשה בהם,

אלא שאני רואה כי הבעיה החריפה, לפני מספר ימים שאלתי את השר ממה הוא חושש.

ומה הוא מסתיר שס, לפני שהשר בר לב היה שר המשטרה נהגנו לבקר במתקני משטרה

ובבתי סוהר ולא ראיתי שם מרתפי עינויים ואני בטוח שגם היום אין דבר כזה,

לכן שאלתי את השר מה הוא מסתיר שם,

בסימפוזיון שהתקיים אתמול בכנסת שמענו דבריו של אסיר משוחרר שאישר

בי עד היום עדיין קיימת אלימות בבתי הסוהר שלנו, האמנם רוצה השר בר-לב כי

גם כשמדובר בוועדה מצומצמת של חברי כנסת יהיה צורך להודיע על בואס מראש כדי

שיהיה מספיק זמן להכין עבורם מין הצגה ינקו הכל וימרקו הכל לפני בואם של

חברי הכנסת? התחכום בבתי הסוהר הגיע לשלב כזה שכאשר אתה פוגש באסיר ומנסה

לדובב אותו, אתה תושב שהוא הזדמן לך במקרה. בעוד שאין זה כך, כי לא במקרה

פגשת דווקה באסיר הזה ולא במקרה אתה משוחח רווקה אתו, להנהלת בית הסוהר יש

דרבים לגרום לכך שאתה תיפגש באסיר הזה דווקה. כאילו כמקרה, ותדבר אתו ולא

עם מישהו אחר,

הודעת השר נראית לי לא נכונה, ובשבוע הבא נוסיף את הנושא הזה לדיון

שנקיים על המשטרה,

ד' בן-מאיר!

כיוון שהמשטרה אינה מיוצגת כאן היום אני מבקש להתייחס להערות יו"ר

הוועדה בקשר להצגות. כביכול. שמכינים לקראת ביקור של חברי הכנסת בבית-קסוהר,

היו"ר די שילנסקי;

כך זה מימים ימימה, ולא רק בזמן האחרון,

ד' בן-מאיר;

הגינותי גם על שר המשטרה הקודם. אף על פי שהיה לי ויכוח אתו כאשר

בקשנו שיתיר הקמת איגוד מקצועי של השוטרים, אילו התיר זאת כי אז לא היו

נשות השוטרים ממשיכות לשבת ליד משרד ראש הממשלה כפי שהן יושבות גם הלום,

אני מבין שהוראה זו יצאה בעקבות ביקורים "תמימים" של חברי כנסת הבאים

להגיש תלונות בתחנות משטרה לא נכונות,

היו"ר ד' שילנסקי;

זה התחיל לפני למעלה מחודש, זה ויכוח ממושך,



ד' בן-מאיר;

אני מתייחס להודעה מאתמול או מהבוקר. אני מבין שהיא באה בעקבות

התלהטות הרוחות סביב החקירות שהמשטרה מנהלת לאחרונה. כיוון שאנחנו מנהלים

ממילא שיחה עם שר המשטרה בנושא זה. אפשר להביא גם את הענין הזה בפניו.

השיתה הסתיימה, קיבלנו תשובה שלילית, הגענו להצעת פשרה, הקמנו ועדה

שנציג שר המשטרה היה חבר בה. והגענו לפשרה, דתד את הפשרה, הייתי בטוח

שהפשרה תתקבל, שלשלוס קבלתי תשובה האומרת. כי שר המשטרה דוחה את הפשרה. ודין

חברי ועדת הפניס של הכנסת. אפילו הוועדה המצומצמת שלה לנושא זה, בדין כל חברי

הכנסת, וכי צריכים להודיע ללשכת השר על הרצון לבוא לבקר, אז מה הואילו חכמים

בתקנתם?

אני מציע למסור את ההודעה הזאת ליו"ר הכנסת,

א' ורדיגר;

בהודעה מהיום נמסר כי שר המשטרה הודיע זאת ליו"ר הכנסת וליו"ר

ועדת הפנים של הכנסת,

אני מציע שיו"ר הוועדה ביחד עם יו"ר הכנסת יעלו את הנושא לדיון בוועדת

הכנסת,

היו"ר די שילנסקי!

אני לא מטפל בבעיה של חברי-הכנסת, אלא בבעיה של חברי ועדת הפנים של

הכנסת בלבד, זה היה במסגרת הדיון בוועדה מצומצמת, אביא זאת בפני חברי הוועדה,

ואחר כך אביא זאת בפני רעדת הכנסת,

אנו עוברים עכשיו לדיון בסעיף העומד על סדר היום שלנו:

הקמת אתרי קבורה קומתיים בנוסח אבותינו, הצעה לסה"י של חה"כ ד' בן מאיר

אנו דנים בהצעה לסדר היוס של חבר הכנסת דב בן-מאיר בהקמת אתרי קבורה

קומתיים בנוסח אבותינו, כנהוג, אמסור את רשות הדיבור לחבר הכנסת בן-מאיר

להצגת הנושא,

ד' בן-מאיר;

אנחנו יושבים כאן היום כדי לשמוע וללמוד הצעות חדשות בנושא צורת

הקבורה, או חזרה לצורת קבורה מסורתית שהיתה נהוגה בישראל לפני שגלה העם

מעל אדמתו, צורת קבורה זו הנהיג אצלנו אברהם אבינו. כשהתחיל לקבור את מתי

משפחתו במערות המכפלה קומות קומות. ומאז המשיכו לקבור בארץ בצורה זו עד

למאה ה-10 או ה-11. כאשר התחילו ללמוד מן הגויים ולקבור את המתים כפי שגברו

אותם הגויים בבתי קברות בצורה הנהוגה עד היום, אין לי כמובן דבר נגד צורת



הקבורה הנהיגה כיום, אלא שבארץ קטנה וצפופה כמו זו שלנו מההילה צורח הקבורה

הנוכהית לעורר בעיות

אחת בעיות היא זו של מקום, היום נוהגים לקבור 250 נפטרים על דונם

אהד. והדבר הזה מצריך במובן שטהים גדולים מאד שחייבים להיות סמוכים למקומות

המגורים. כי אף שהמדובר הוא בבית עלמין. הרי זה מקום שאליו באים מבקרים רבים

הרוצים לפקוד קברות הוריהם, אחר כך קברות הורים זקנים והורים וכוי, ככל

שמזדקנים מודעים האנשים יותר ויותר לנושא המרות ומרבים לפקוד את בתי-העלמין,

ואנשים זקנים ניידים פחות והטלטול קשה עליהם, וצריך לקחת זאת בחשבון כאשר

מתכננים בית עלמן. שמעתי, אגב, כי אגף התכנון של משרד הפנים מתכנון הקמת

בית קברות איזורי במודיעין.

אכן יש מצוקה בנושא הקבורה, והכוונה היא למציאת פתרון ארוך טווח

שיגרום לכך שאפשר יהיה להחזיק את בית העלמין כמוסד אורבני שנזקקים לו אנשים

רבים. לנפטרים עצמם אין זה משנה כל כך, אבל לאלו שנותרו בחיים הדבר משנה

מאד וחשוב ביותר, והראיה לכך אפשר לראות במצבות שמציבים החיים לזכר הנפטרים,

והן עולות עשרות אלפי דולרים. דבר המוכיח כי הדבר חשוב לאלו שחיים.

יש כאן למעשה שלוש בעיות. האחת - הבעיה הכלכלית, על השלכותיה השונות;

השניה - הבעיה הדתית. שהיא החשובה ביותר. כי ברור לכל שאם הרבנות הראשית לא

תאשר שינוי כזה בסדרי הקבורה, הדבר לא יקום, ואם הרבנות הראשית תדרוש שינויים

בתכנית. ברור שצריך יהיה להתחשב בזה. זה דבר שאינו נתון כלל לוויכוח. לא ייעשה

דבר שהרבנות הראשית וכבוד הרבנים הראשיים לא יאשרו אותו מבחינת ההלכה. אצל

אף אחד אין מחשבה כאילו אפשר לעשות דבר יוצא דופן בנושא זה, והכוונה היא

ללכת מההתחלה עם קובעי ההלכה בתחום הזה, והם יהיו אלה שיכתיבו את תנאי היסוד

לכל פתרון ארכיטקטוני או אחר של הנושא.

הבעיה השלישית היא הגורם הפסיכולוגי- כיצד יראה הציבור כוונה להכניס

שינוי בסדרי הקבורה הנהוגים, וזה איננו דבר פשוט כלל וכלל. המושג של להשתטח

על קברי אבות הוא מושג בעל משמעות עמוקה, כמעט פולחנית. שינוי בסדרי הקבורה

יביא למן מהפך גם במושג הזה. ובכל זאת צריך לעשות את השינוי.

לפני 23 שנה התחלתי ללכת בדרך מאד מאד ארוכה של מלחמה בסרטן, והקימותי

של האגודה למלחמה בסרטן. רבים יצאו נגד זה, ביניהם גם רופאים שחששו כי הדבר

יעורר פחדנים אצל אנשים מפני המחלה הזאת. כי עד אז אסור היה להזכיר כלל את

המלה האיומה הזאת. סרטן. אנשים דיברו אז על מי שמת ממחלה ממארת, מהמחלה ההיא

וכו', ואיש לא הזכיר את המלה סרטן. נדרש זמן עד שהציבור הכיר כקיומו של

הסרטן והתחיל להזכיר את המחלה בשמה המלא, והבין כי אפשר גם לרפא חולים

בסרטן, שאפשר לחיות עם סרטן באם מקבלים את הטיפול המתאים וכו' וכו'. ישנם

נושאים נוספים שלאט לאט צריך לשנות את הרגלי החיים של הציבור כלפיהם. כך קורה

גם בענין הנעילה בסנדלים של מכוניות החונות במקומות אסורים. גם זה דבר

שקשה לציבור להתרגל אליו, אלא שלאט לאט הוא מתחיל להתרגל למצב הזה. תחילה

היתה מהומה רבתי, ולאט לאט התחילו אנשים להבין שתמרור איננו המלצה בלבד, אלא

הוראה שיש לקיימה.

אין ספק ששינוי הרגלים זה דבר שצריך לדעת איך להתמודד עמו. כך יהיה

גם בנושא הקבורה. אם הרשויות יקבלו ויאשרו את השינוי הזה. צריך יהיה לפעול

גם בקרב הגיבור הרחב כדי שאף הוא יקבל אותו. אחרי שמשרד הדתות. משרד הפנים,

משרד הבריאות וגורמים נוספים, בשיתוף פעולה עם חברות קדישה והמועצות הדתיות

והרשויות המקומיות יאשרו את השינוי בנוהלי הקבורה, יקבל זאת גם הציבור הרחב.

לפני מספר חודשים בלבד נזקקה עירית חיפה ל"גמילות חסד" ממשרד הבטחון

כדי שתוכל להמשיך לקבור מתיה בחיפה. אמר לי מהנדס עירית ירושלים שהעיריה

קיבלה ארמה ליד מעלה האדומים, וכי האתר הזה יספיק לקבורת המתים בירושלים

למשך מספר שנים. אבל מעלה האדומים נמצא מרחק די ניכר מהעיר, והדבר יהיה קשה



במיוחד לאנשים הנוהגים לפקוד את בית העלמין מספר פעמים בשנה. לפנינו בעיה

מאד מסובכת, כלל לא פשוטה. ולכן הייתי רוצה שנשמע תחילה פרטים על ההצעה

המוצעת כאן, ואחר כך הוועדה תתחיל לדון על הנושא עם הגורמים השונים הנוגעים

בענין. ורק כאשר הרבנות הראשית מאשרת את הרעיון הזה. אני מציע על כן שנשמע

עכשיו את דברי שני הארכיטקטים שיש להם שתי ורסיות על אותו רעיון.

א' שגיב ;

כבוד חברי ועדת הפנים, נציגי משרד הדתות ומשרד הפנים, נציגי חברה-

קדישא, אנחנו העלנו את הרעיון הזה לפני כ-10 שנים למציאת פתרון למצוקת

הקבורה בישראל, ולפני 5 שנים התחלנו לקדם אותו. אנסה לתאר באמצעות שיקופיות

כיצד צורת הקבורה בקומות היתה קיימת בישראל 100 שנה לפני חורבן הבית ועד

300 שנה אחרי חורבן הבית. השיטה הזאת המשיכה לנהוג גם לאחר מכן בגיטאות

בגולת אירופה, כי שם היתה מצוקה בנושא זה וגם פחד לצאת מאיזורי המגורים של

היהודים. שמענו שגם במרוקו היו בתי קברות יהודיים ובהם 7 קימות של קברים.

אי ורדיגר;

גם בבית הקברות היהודי בפריז היו קברים בקומות.

לאמיתו של דבר אין אנו ממציאים שום דבר חדש, אלא רוצים לחדש דבר

שהיה מקובל בעם היהודי ושהיה נעשה בהרבה יותר צניעות שהלמה את רוח חיהדות,

מכפי שזה נעשה היום, ראינני בא חלילה לפגוע בפתרונות הקימים היום.

א' פונגר;

יש עמנו כאן גם מספר צילומים מקברות בארץ ,בעיקר מירושלים, בית שערים,

מבתי קברות היסטוריים, ועד למאה האחרונה, ואפשר לראות כי רובם עשויים קומות.

לא הצלחנו לאסוף צילומים בצורת שיקופיות מבתי קברות קומתיים בגולה.

אני מציג בפניכם שיקופיות של בית הקברות בסנהדריה. מהן אפשר לראות

אולם קבורה עם קברים בשני מפלסים. קבר איצטבה שמעליו שני קברי כוך מעל לקברי-

כוך קיימים. בתמונה השניה אתם יכולים לראות אולם קכורה עם כוכים בשני קומות.

גם האולמות הם בקומות, זה מעל זה, וגם הכוכים בתוך כל מערכת הם בקומות.

בתחתית הר הזיתים ליד כפר השילוח יש אתר קכררה בחמישה מפלסים.

בשיקופית נוספת אפשר לראות מערת קבורה בשני מפלסים של כוכים, וזה

מוביל לאולם קבורה הנמצא מתחת וערוך אף הוא בצורה דומה. ובשיקופית נוספת

עוד דוגמה לקבר איצטבה שמאחוריו קבר כוך. בבית שערים אפשר לראות גברי כוך

שמאחוריהם קברי איצטבה. בתמונה נוספת מבית שערים אפשר לראות מעבר, ובמעבר

הזה יש מערכות של כניסות לאולמות קבו רה בקומות. בתמונה אחרת אפשר לראות מערכת

קברות שמעליה עוד מערכת דומה. בשיקופית אחרת אפשר לראות חדר כוך כפול בגודלו,

כאשר מפתן ראשון הונח בתחתית הכוך, מעליו לוח אבן טובה, כנדרש על ידי ההלכה,

כ-50 ס"מ. ומעליו היה מונח הנפטר השני. בתמונה נוספת של בית שערים אפשר לראות

שוב קברי כוך דו מפלסיים, ומעל זה עוד כוך. כאשר חסר מקום. המשיכו לחצוב

והוסיפו מערכת חדשה מתחת לשני קברי איצטבה.



הפתעה גדולה היתה לנר כאשר מצאנו בהר הזיתים מעררת קבורה דו-קומתיות,

ובתמונה שלפניכם אפשר לראות פתח שמעליו עוד פתח של קברות מהמאה הקודמת.

זה היה בית קברות של יהודים ספרדים, יש שם מערת קבורה שמעליה עוד מערת

קבורה, החלק הראשון של המערה הוא מן מבוא, אבל מערת הקבורה עצמה נמצאת

מתחת למערת הקבורה העליונה, לא הצלחתי לצלם את מה שנמצא בפנים, אבל אפשר

לראות את המערה העליונה ובה 8 מצבות כתובות עברית מהמאה הקודמת, ובזו

שמתחתה יש כוכים שהמרחק ביניהם קבוע, וגם זה מהמאה הקודמת, בתמונה מתחתית

הר הזיתים אפשר לראות מערה עם שני מפלסים,

הרב י' הלוי!

כל מה שראינו בשיקופיות מצביעה על צלעי ההרים, ולא מבנים חדשים,

זה הכל בהרים הטבעיים,

אי שגיב;

ההלכה אומרת שכאשר התמלא בית הקברות אפשר להרים את שכבת האדמה המינימלית

הנדרשת ואפשר לקברר, ואפשר להביא אדמה חדשה, יש עדות על כך בפסקי הלכה, בכל

קהילות ישראל שהיו בהן מצוקות בנושא זה יש בעיה של הקפדה על ההלכה,

לאור השיקופיות שראיתם אנו חוזרים לפתרון המקובל היום, פתרון היוצר

מספר בעיות, השטחים הבעייתיים הם באיזורים העירוניים, בירושלים, בתל אביב

ובחיפה בעיקר, אם ניקח את גוש דן לדוגמה. כי אז עלינו לדעת כי בגוש זה נפטרים

מדי שנה כ-7000 איש, פירוש הדבר שיש צורך ב-30 דונם לקבורתם, זה השטח הדרוש

באיזור הזה מדי שנה, פירוש הדבר שב-30 השנים האחרונות יועדו למטרה זו 900 דונם,

והשטח הזה הולך ומתמלא, חשוב גם לזכור כי 900 דונם אלה הם שטחים שיעוד שלהם

לא ישונה לעולם, עובדה היא שאנחנו סובלים עד היום מההחלטות של המועצה הדתית

בטבריה מלפני אלפיים שנה, וכך גם מהחלטות שהתקבלו לגבי עיר דוד, כי שטחים אלה

קודשו כבית קברות, ואי אפשר לשנות את יעודם,

גם מבחינה דתית יש התנגדות להקצאת שטחים מרובים כשטחי קבורה, בגמרה

אפשר לראות התנגדות להבאת מתים מחו"ל לקבורה כארץ. כי על ידי ק- מגבירים את

הטומאה בארץ ישראל, מצד אחד זו מצווה להיקבר בארץ ישראל, אבל מצד שני אין

רצון להגביר את הטומאה כארץ ישראל

האוכלוסיה שבאה לבתי הקברות היא על פי רוב אוכלוסיה קשישה, והמרחקים

שצריכים לעבור הקשישים על מנת להגיע לאתר הקבורה הם די גדולים, מה גם שימי

הזכרון חלים בכל עונות השנה, גם בקיץ וגם בחורף, וצריך לקחת זאת בחשבון,

ד' בן-מאיר}

כשאתם מדברים על 250 קברים לדונם, אתם מתכוונים כנראה לנטו, סי בבית-

הקבררת ישנם גם שבילים, ישנו בית טהר!;, שטח המוקצה לגינון וכוי,

א' שגיב ;

כשאנו מדברים על 250 קברים לדנום אנחנו כוללים בזה גם את השבילים וכו',

תשוב ששטחי הקבורה יהיו קרובים למקומות המגורים. ובהתחשב בזה ובכל הדברים

האחרים נסינו למצוא פתרונות מתאימים אחרים לנושא הקבורה, אתר הקבורה בחולון,

למשל. צמוד מדי לאיזור המגורים שסביבו, מבתי מגורים רבים הקרובים לבית-העלמין

בחולון אפשר לראות היטב את הקברות, גם בחיפה צמוד בית העלמין לבתי מגורים,

ואין ספק שזה מפריע לאנשים הגרים שם, אדם היושב על מרפסת דירתו שם רואה אל

מול עיניו את הקברות, וזה באמת לא נעים,



א' ורדיגר!

על פי רוב בונים את הבת ים ליד בחי קברות קיימים. כך שיש לקרנה

האפשרות לקבוע אם הוא רוצה לגור שם או לא.

א' שגיב ;

אנחנו רוצים להציג קוני פתרונות עקרוניים, האחד - חזרה לשיטות הקבורה

הקדומות, למערות- השני - בנייח מבנה קבורה בקומות,

אי פונגר;

ההצעה שלי מדברת על גבעות מלאכותיות, ואני לא זקוק אפילו להביא עפר, אלא

מפנה קומה אחת, מניח את העפר הצידה, בונה את המערכת ומכסה אותה בעפר שפיניתי

קודם לכן, וזה נותן לי גבעה חלוקה, זו קומה ראשונה עם 5 מערבות של מעברות

ומערות, בית קברות זה אפשר להגביהה במשך הזמן, כשהוא מתמלא אפשר להוסיף עליו

עוד קומה, פני הגבעה הם גינון, מיד אראה איך מגיעים אל הקומה העליונה.

יש כאן שבילים עקלתוניים העולים מקומה אחת לקומה הגבוהה יותר, מהכניםה מגיעים

למערכת אולמות, מהם פונים ימינה ושמאלה למעברים, הכוכים במעבר הם זה מעל זה,

שלושה כוכים בכל קומה, זה מדורג כמו מבנה הגבעה, למסה יש יותר מעברים,

די בן-מאיר;

האם אפשר יהיה לנוע במעברים בעגלת נכים?

אי פונגר;

בהחלט כן, משני צדי המעבר יש שלוש שורות של כוכים. המכסה של הכוך

הוא גם המצבה. וזה מחזיר אותנו לדרישה הלכתית לצניעות המצבה והקבר. יש שם

גם מדף שעליו אפשר להניח אכניס, נרות או פרחים.

בתמונה הבאה אפשר להבחין כי אין מטרד הדדי בין איזור המגורים לבין

הגבעה הזאת המשמשת קבורה.

העיקרון שבהצעה הוא שבמקום לרדת למעמקי האדמה. ניקח את האדמה ונעלה

אותה למעלה ונעצב אותה כפי שאנחנו רוצים. העיקרון הוא לקחת כיפות בטון. למלא

אותם עד תשתית אדמת היסוד באדמה. וליצור המשכיות של קרקע, וליצור כך גרעין.

מצד אחד יש בטחון ומצד שני בטון ובתוכו אדמה. בין נפטר לנפטר ישנו משטה בטון

המונע אח האדמה מליפול. כאשר בית קברות מתמלא. עושים קומה שניה. יש כאן גם

מקום לאנשים הבאים להתייחד עם מתיהם- יש מקום להדלקת נרות, להנחת פרחים וכו'.

הפתרונות האלה נותנים קבורה ל-1500 נפטרים בדונם אחד, פי 6 מהמקובל

כיום. מבאן שבית קברות שהיה טוב ל-10 שנים, יהיה טוב ל-60 שנה. בית הקברות

בחולון ששימש 30 שנה כבית קברות של הנפטרים בגוש דן, יכול היה לשמש על פי

אחת מהשיטות המוצעות כאן למשך תקופה של 180 שנה.

את צורח הקורות אנחנו יכולים לעצב כמובן כפי שאנחנו רוצים, והדגמתי

זאת במבנה הדוגמה שלפניכם בשתי צורות. צורה אחת היא של כיכר עם שלוש שורות

של קברים, עד לגובה בו יכול המבקר לראות אח המצבה. והצורה השניה היא של מבנה

הרבה יוחר חופשי, עם כיכר שמסביב לה גרעיני בטון בהם נטמנים הנפטרים.



הכנתי מודלים קול שני העקרונות. באחד אפשר לראות אח המשטחים, ובצד את

יהיו מעליות ומדרגות כשלב ראשון, כל המשטחים האלה הם בצורת רמפה, כך שאפשר

יהיה לבוא ולחזור בצורה מסודרת, אנחנו מדברים על 4 - 5 קומות, כי עד סדר גודל

זה נחשב המבנה הזה למבנה פשוט יחסית עם בעיות קטנות, וכאמור. אנחנו מגיעים

בדרך זו לצפיפות של 1500 נפטרים לדונם,

יש מבנה יותר ציורי, גם המבנה הזה וגם המבנה הקודם יכולים להמצא בקרבה

למקום מגורים מבלי לפגוע במראה האסטטי של הסביבה, בית קברות צריך להיות

משולב למבני המגורים שבסביבתו, וכאן אנחנו אכן משיגם זאת, בתי המגורים יבולים

להיות קרובים אליו. והוא יכול לשרת את האיזור תקופה ממושכת יותר, בפתרונות

האלה יש משום דאגה לחיים, אחרי שהמתים מקבלים את כל הכבוד המגיע להם,

א' נחמיאס!

אתם מתמקדים בשאלה הכלכלית, ואומרים שבמקום 250 מתים קבורים בדונם אחד,

אפשר יהיה לקבור בדונם אהד 1500 נפטרים, כך שאם אנו דנים בצד הכלכלי שבנושא,

כדאי אולי לדעת מה עלותו הכלכלית של מבנה בטון כזה עם מעליות, שירותים וכו

בהשוואה לעלותו של בית קברות במתכונת הנוכחית,

בדקנו גם את הנושא הזה, צריך להתהשב כאן כמובן בעלות הקרקע, הקרקע

המוקצית לאנשי החברה קדישא היא במחיר של אדמה חקלאית, כאשר לא זקוקים לשטח

גדול פי 6 ; אפשר לחסרך 5 יחידות מהשטח הזה, שא'פשר להקצות אותו למגורים,

וכך אפשר יהיה להרוויח משווי הקרקע המיועדת למגורים ונמכרת במחיר גבוה יותר,

א' נתמיאס;

לצורך החישוב נצא מההנחה שמדובר באדמה המיועדת לבנייה,

א' שגיב ;

החברה קדישא מקבלת את הקרקעות האלה לפי שווי של אדמה חקלאית, ולא בשווי

של אדמה המיועדת לבנייה, הכנת קבר בירושלים עולה כ-300 דולר, על פי החישובים

שלנו- אנחנו נובל להכין קבר באחד המבנים הללו בפחות מ-300 דולר, בחולון, למשל,

הכנת הקבר זולה יותר, אלא שמחיר הקרקע שם גבוה יותר, כך שההוצאה שורה פהות

או יומה,אבל אין ספק כי בחיפה וירושלים העלית גבוהה יותר, ההוצאה על קבר במבנה

שלנו תהיה קטנה יותר, או לפחות אותו מחיר, יחד עם זאת יש לזכור כי על פי

השיטה שלנו אנחנו מתכננים אתך היסודות עד ל-4 קומות אמנם, אבל בונים בהתאס

לקליטה של בית הקברות, ואילו בשיטה הנהוגה כיום יש לפתה את הקברות לפני

שקוברים את הנפטרים,

על פי השיטה שהצענו בונים בשלב הראשון רק קרמה אחת, אחר כך בונים את

הקומה השניה,

ערכנו סיור בבית העלמין בחולון ונראה לנו שאפשר לנצל אתרים פנויים ודרכים

קיימות שם כדי להוסיף 20% מהשטחים אם נבנה עליהם בנייה בקומות,



אי פונגר;

מצאנו בבית העלמין בחולון שהשכילים ביחד עם השוליים נותנים רוחב

קול 1.0 עד 12 מטר, ובמספר מקומות אפשר להקים על השביל. ליד הקברים הקיימים,

מבנים משני הצדדים ובהם כוכים בשתים או שלוש קומות מעל לשביל, זה יוסיף

20% משטח בית הקברות. אנחנו מנסים למצוא פתרון לבתי קברות קיימים. באיזורים

הרריים. שבהם בונים טרסות, אנו מציעים להשתמש בדופן הטרסה בדי להכניס בהם

כוכים.

א' שגיב;

אנחנו שמחים שהנושא הזה הועלה בוועדת הפנים של הכנסת. שלשום העלנו

את ההצעה הזאת בפני מועצת הרבנות העליונה. הגישה שלהם נשמעת מאד חיובית, אבל

הבעיה העקרונית שהם הציגו איננה הנושא ההלכתי. כי על פניו נראה שההלכה היהודית

מתייחסת אל הנושא הזה בחיוב ואפשר לקבל אותו, אבל הבעיה שצריך להתמודד איתה

היא דווקה הבעיה הפסיכולוגית.

אני לא יבול לאשר זאת.

אי שגיב;

זה הועלה בשיחה עם הרבנים הראשיים. זו לא רק בעיה פסיכולוגית. הרבנים

הראשיים ראו זאת באור חיובי. שמענו הדים חיוביים. בשיחה שהיתה לנו עם הרבנים

הראשיים הם אמרו בי נניח שהבעיות תיפתרנה מבחינה הלכתית, אז חשוב גם הקונצנזוס

היהודי בעולם. כי למעשה זו מערכת מאד מורכבת. והשוב שהפתרון יהיה על דעת

כולם, גם על דעת הרשויות הממלכתיות וגם על דעת הציבור שיש לו כות משלו ויכול

לבטא עוצמה בדרכים משלו. הם היו רוצים שהפתרון ימנע מחלוקת בישראל.

אנחנו חושבים שאותם מוסדות המקצים קרקעות לנושא בתי הקברות עובדים היום

לפי הדגם של 250 קברים לדונם. לפי דעתנו מינהל מקרקעי ישראל ומשרד החקלאות,

הממונה עליו, צריכים לתת להם הנחיות נוספות בהתחשב באפשרויות לקבור מספר גדול

יותר של נפטרים באותה יחידה, תוך מתן תנאים טובים ונוחים יותר גם לחיים

וגם לקבורים.

ד' בז-מאיר;

אני רוצה להודות למוזמנים שהציגו את הענין לפנינו. אני מציע שחברי

הוועדה לא יבנסו לדיון כלכלי בנושא זה, כי לפני כן יש עוד כמה בעיות נכבדות.

וקודם לכל זו הבעיה ההלכתית. עד שבעיה זו לא תבוא על פתרונה ולא נקבל אור

ירוק, לא נלך בביוון הזה.

נוסף על כך יש צורך בהסכמה של הציבור. וזה מתחיל ברשויות הקשורות

בעניני קבורה כמו חברה קדישה ומועצות דתיות. בי גם כאשר הרבנות הראשית

אומרת שהיא מסכימה, אין זה אומר עדיין שכל היהדות החרדית מסכימה, ויש עוד

דרך ארוכה ללכת בה.

מבחינה כלכלית אפשר לעשות חשבון כזה ואחר, אלא שלא זו הבעיה העיקרית

כאן. לא זה הדבר בו הייתי מתחיל את הדיון בנושא הזה. העולם הנוצרי האורבני

עובר היום לשיטת הקרימטוריום, כלומר שורפים את הגופות ונותנים לבני המשפחה

צנצנת עם האפר. המסורת שלנו איננה מקבלת פתרון כזה, ואנחנו לא יכולים להציע

פתרונות כאלה. אבל השריפה של הגופות כיום נובעת מהצורך בצמצום שטחי הקבורה.

אנחנו צריבים לתת דעתנו לפתרונות שהוצגו כאן היוס בפנינו.



היו"ר ד' שילנסקי;

אנחנו נשלח לרבנים הראשיים מכתב בו נבקש מהם לשלוח לנו חוות דעתם

מבחינת ההלבה לנושא הזה. זה יקל עלינו את הדיון בנושא. מובן שנשמע עוד

חוות דעה בנושא ההלכה.

לא נראה לי שאפשר יהיה לתת תשובה בנושא זה תוך ימים מספר. הנושא

הזה עלה על סדר יומה של המועצה במספר ישיבות. ובישיבה האחרונה הופיעו

בפני חברי המועצה האדריכלים הנכבדים הנוכחים כאן והם הציגו בפניהם את מה

שהציגו היום בפני חברי הוועדה. מתוך הדברים שנאמרו כאן התרשמתי כאילו

הענין תלוי בפסיקה ההלכתית. אז נמתין ונראה מה תהיה החלסת המועצה הדתית

בענין זה.

מ' וירשובסקי;

האם יכול להיות בית עלמין שבחלק ממנו יקברו על פי השיטה הקיימת היום,

ובחלק אחר על פי השיטה החדשה?

בהחלט כן. הצענו גם זאת.

היו"ר ד' שילנסקי;

האם אתה מציע כי מי שרוצה להקבר על פי השיטה הקיימת. יקברו אותי כך

ומי שרוצה על פי השיטה החדשה יקברו אותו בהתאם לרצונו?

א' שג יב ;

זה עשוי לעזור בבעיה הפסיכולוגית.

היו"ר ד' שילנסקי;

האם בשיטה המוצעת יש גם ענין של כיבוד, של קומה יותר מכובדת וכו'?

כפי שזה כבר נאמר כאן, אנחנו רוצים למעשה לחזור למצב שהיה קיים בימי

אבותינו. אלא שזה לא מדוייק לגמרי. כי מערות הקבורה שראינו היו מערות

קבורה בשביל נפטר שהיה טמון בקרקע במשך שנה שלמה, ורק אחר כך ליקטו את

עצמותיו וקברו אותם במערה. תחילה היו טומנים את הנפטר למשך שנה, י"ב חודשים,

בקרקע, ואחרי שכלה הבשר", כפי שאומרים המקורית היה ענין של ליקוט עצמות,

ואז היו מכניסים את העצמות בתוך גלוסקמאות עשויים חרס, או חומר אחר.

בארץ אין קוברים בארגזים, פרט לחללי צה"ל.

א' פונגר ;

במערות האלה ובקברים האלה היו קוברים את האדם עצמו. כעבור 12 חודשים

היו מלקטים את העצמות שנותרו. מדובר בקברות באדמת סלע עם אחוז סידן גבוה,

כך שהבשר היה נעכל, ואז היו אוספים את העצמות ומכניסים אותם לגלוםקמאות

שאורכן כאורך העצם הארוכה ביותר בגוף האדם, כ-60 ס"מ. ואלה הן הגלוסקמאות

המונחות במערות. ואז היה הקבר מתפנה לקבורה נוספת. אילו היינו הולכים על

פי השיטה הזו היינו יבולים לפתור לגמרי את בעית הקבורה בארץ.



י' ארליך;

בשטחים הגדולים ביותר שאותם אני משרת, במחוז דן, אנחנו קונים את

האדמה, קנינו את הקרקע ממינהל מקרקעי ישראל, כולל אותם שטחי קרקע שהם היום

בחילוקי דעות בינינו ובין עירית תל אביב ומשרד הפנים. שילמנו עבור השטחים

האלה לפי המחירים שהיו נהוגים לפני 20 שנה, והעיר אמנם התקרבה למקום הזה,

אשר להצעות ששמענו כאן היום. אנחנו בחברה קדישא דנים וחוזרים

ומעיינים בהצעות אלה מדי פעם, למעשה עשינו זאת פעם, ויצא עלינו הקצף גם

בעתונות וגם בקרב הציבור, בקרית שאול הכל נםתם, ואנחנו מבטלים בו שבילים

ודרבי גישה וגורמים צער למשפחות של כהנים שלא יבולים להגיע לקברות יקיריהם

אם הם שומרים על ההלכה, אבל פשוט אין לנו ברירה, גם שם עשינו דבר כזה לפני

4 או 5 שנים ובנינו קברים על קברים, כלומר, היו כמה חלקות של אדמה בקרית שאול

שהיו טמונים שם נפלים, פנינו אל הרב הראשי של תל אביב דאז, הרב עובדיה יוסף,

והוא פסק בכתב מה אנחנו צריכים לעשות. ועשינו זאת ואף למעלה מזה, העלינו

זאת במטר וחצי,

לפני מספר שנים הייתי באיטליה, אינני מדבר על בית הקברות הנוצרי

המפואר ביותר בגנואה, אלא בבית קברות יהודי ברומא. שם קוברים נפטר ראשון

בקבר משפחתי בעומק של 4 מטר, ומעליו שמים עפר, ואחר כך פלטה שלי: שיש. וממשיכים

לקבור, וזה נקרא קבר משפחתי,

אכן אנחנו צריכים לחכות עד שנשמע מה תפסוק בענין זה ההלכה, אגב. מבין

אנשי ההלכה התבטא בפומברי רק הרב ישראלי. והוא פסק לשלילה, אני יודע שאתם

נפגשתם אתו שוב והסברתם לו את הדבר,

א' שגיב ;

הרב ישראלי כתב מאמר בעתון בו פסק שקבורה בקומות אסורה, ישנו פסק

הלכה של הרב פיינשטיין מארצות הברית. האוסר קבורה בקומות, בדקנו את הטקסטים

של המאמר ושל ההלכה- וגם נפגשנו עם הרב ישראלי והתברר שיש כמה וריאציות של

קבורה בקומות, הצורות שאנחנו מציגים תואמות את דרישות ההלכה,

אני רוצה לספר כאן דבר נוסף, בישיבה של מועצת הרבנות העליונה שהתקיימה

שלשום, שאל הרב לאו את הרב ישראלי אם ההצעות המוצגות מתאימות לכתבה שהרב ישראלי

לא,

י' ארליך;

ההתבטאות הפומבית היחידה בנושא זה היא בכל זאת זו של הרב ישראלי,

א/' שגיב;

לא שמענו דעתו של הרב לאו בנדון, אף אחד בעצם לא הביע עדיין דעתו,

הרב לאו רק שאל את הרב ישראלי את השאלה שהזכרתי,

י' ארליך;

אני רוצה לגעת בנקודה נוספת; דעת הקהל, אמרתי במקום אחר בעת שדנו

בו בנושא הזה, כי אנחנו נמצאים בירושלים שבה יש 10 חברות חדישא של העדות

השונות, ולכל אחת מהן מנהלים שונים, בתל אביב ישנה חברה קדישא אחת לכל האיזור

ולכל העדות ולכל המנהגים והיא מטפלת בקבורתם של למעלה מ-.7000 נפטרים בשנה,



אנחנו נתקלים יותר ויותר בבעיות שונות ומשונות, במנהגים שונים

ומשונים שאצל אחד יכולות להראות כדבר טבעי בהחלט. בעוד שאצל השני הן נראות

כדבר מזעזע ביותר, משום כבודו של השולחן הזה אני נמנע מלהעלות דוגמאות.

לכן. כאשר אנו דנים בנושא הזה ונצרה גם לקבל החלטה לגביו נצטרך להתחשב בהרבה

מנהגים ובהרבה דברים הקשורים בדעת קהל. תוך התחשבות כיצד דברים אלה יתקבלו

על דעת הקהל גם כאשר יהיו בהתאם להלכה. חשוב לדעת איך יתקבלו הדברים אצל העדות

השונות, כאשר לכל אחת מנהגים שונים.

בתל אביב אנחנו משתדלים להענות לכל דרישה של כל עדה, לנהוג על פי

המנהגים שלה. מאידך. יש אצלנו מספר די רציני של נפטרים שהם גלמודים ואין

להם בני משפחה. המסורת אומרת שמנין יהודים ילווה נפטר, ולא פעם אנחנו צריכים

לגייס מנין של אנשים משלנו כדי שילוו את הנפטר.

פניתי במכתבים מספר בנושא הגלמודים, שרבים מהם הם ניצולי שואה.

נוכחתי לא פעם בטכס קבורה של גלמודים כאלה, ולא היה שם מנין מלווים.

הציות שלנו בנוי על ממוצע. בוים אחד יש 15 לוויית, וביום אחר 60.

אנחנו לא יכולים להחזיק בצוות הגדול ביותר במשך כל ימות השנה. בשל שיקולים

שונים ומובנים אנחנו מחזיקים בצוות ממוצע, כך שלעתים אכן קורה וחסר מנין.

מן הראוי לציין שחברה קדישה תל אביב עובדת לדוגמה.

י' ארליך;

אם אמנם יגיעו לכלל החלטה ללכת על פי מה שהוצע כאן, על סמך פסק הלכה

של הרבנות הראשית, הייתי מציע לעשות זאת בשלבים. אולי אפשר להקים מבנה כזה

בבית עלמין קיים עבור הגלמודים. צריך לשקול זאת בשלבים מאוחרים יותר. כדי

לתת לציבור אפשרות להתרגל לצורת קבורה כזו.

אמר מר שגיב כי רב ממרוקו אמר לי כי דוגמה של קבורה בקומות קיימת

במרוקו.

א' שגיב;

אמרתי כי במרוקו קברו 7 קומות.

ד' דנינו ;

הייתי מבקש לדעת מי הרב, והיכן נמצאים. קברים אלה.

א' שגיב;

אנחנו נברר את הענין.



מ' וירשובסקי;

יש כארץ בתי-עלמין בהם לא קוברים על פי ההלכה, כמו קיבוצים ועוד מקומות

דומים. האם באתם במגע עם האנשים שם והאם הצעתם להם את התכנית שלכם, ומה היתה

התייחסותם להצעה הזאת? מתגובתם אפשר יהיה אולי ללמוד על ההשפעה הפסיכולוגית

של הדבר, אני מקורה שיום אחד תהיה בישראל גם קבורה חילונית.

היו"ר ד' שילנסקי;

אני מקווה, מתפלל ומבטיה לעשות הכל על מנת שהתקווה הזאת של חבר הכנסת

וירשובסקי. בדבר קבורה חילונית בארץ, לא תתגשם. אם תהיה אפשרות לבחור בין

צורות קבורה, בהתאם להלכה, יוכלו הקיבוצים לבחור בצורה הנראית להם. הבעיה

העיקרית הקשורה בנושא הזה היא בעית הקרקעות. כי למדינה אין קרקעות, והשיקול

העיקרי הוא השיקול של הקרקע והכוונה לצמצם עד כמה שאפשר תפיסת קרקע למסרה זו.

וועדת הפנים של הכנסת חייבת לדאוג לכל עם ישראל ולכל תושבי מדינת ישראל.

האם מישהו יכול למסור לנו פרטים על הנושא הזה במגזר הלא יהודי.

ז' ברוורמן;

אני רוצה להתייחס לשאלתו של חבר הכנסת וירשובסקי. לפי מיטב ידיעתי

מספר הבוחרים בקבורה חילונית יתקרב לאפס. גם בקיבוצים רוצים הרוב בקבורה

יהודית. כך שלא כדאי לממש את הדוגמה שהוצעה כאן במקומות אלה, כי שם אין בעיה

של קרקע.

י' זוהר;

אני רוצה לעשות הבחנה בין בעית בריאות ובין בעית תברואה. הדאגה היא

לכך שאנשים חיים לא יחלו בגלל צורת הקבורה של המתים. הקבורה היהודית איננה

מעוררת בעיות בריאות. ואם השיטות החדשות שהוצעו כאן יענו על בעיות ההלכה,

לא תעוררנה גם הן בעיות בריאות. תבוראה דואגת לכך שאנשים חיים לא יסבלו מבעיות

כלליות של סביבה בגלל שיטת הקבורה הנהוגה. כמו בעיה של ריהות, של נברנים

וחרקים וכו'. בגלל זה ועל פי הצעת היו"ר ועדת ההיגוי של תכנית האב של בתי

העלמין קיימה דיון במשרד הבריאות על 4 שיטות. כאן הוצגו שתים מתוך 4 השיטות.

הבאנו לשם את המומחה שלנו לבעיות זיהום אוויר, המומחה לבעיות חרקים ונברנים,

גם מישהו מהשירות ההידרולוגי של נציבות המיס. וכן מומחה לבעיות זיהום מי

תהום, ואני יכול לסכם את הדיון ולומר שלפי 4 השיטות שהוצגו, לגבי אחת מהן לא

היתה כלל בעיה, ואילו לגבי השניה היתה בעיה קטנה שניתן לפתור אותה, בשלישית

היתה בעיה קשה שאפשר לפתור אותה עם קצת כסף. והרביעית היתה כל כך קשה שאי אפשר

לעבוד על פיו!.

לגבי בעיות תברואתיות ובעיות זיהוס מי תהום אפשר להגיד שהשיטה של קבורה

בקומות עונה על הדרישות, ויש לנו דרישות אותן הצגנו בפני המשתתפים, אני עצמי

מהנדס תברואה, ואני רוצה להוסיף שבכל יש כאן גם ענין כלכלי, וגם מרחק הנסיעה

הוא ענין כלכלי. חישוב מרחק הנסיעה מהווה גם כן גורם בחישובים של פתרון הבעיה.

מי שצריך לבחור בין בית-עלמית בקומות הנמצא בקרבת מקום, או בית קברות על

פי השיטה הישנה, אבל הנמצא בריחוק. יעדיף ככל הנראה את בית העלמין הקרוב. וזה

יאזן את השיקול הפסיכולוגי.

ד' רצ'בסקי;

אני רוצה להתייחס לתכנית המתאר הארצית לבתי עלמלן. ותחילה אני רוצה

להתייחס להערתו של הבר הכנסת דב בן-מאיר בקשר לבית עלמין במודיעין. כידוע יש

תכנית מתאר מחוזית לאיזור אפק מודיעין איילון, ושם אין בית עלמין איזורי.

עירית תל אביב, באמצעות מר כספי, הגישה התנגדות לתכנית שדרשה לקבוע שם בית-

עלמין איזורי.



המצב הסטטוטורי כיום הוא כזה שאין בית עלמין מתוכנן.במסגרת עבודתה של ועדת

ההיגוי לתכניה המתאר הארצית לבתי עלמין הועלה בין 11 האתרים למחוז תל אביב

גם אתר במחוז תל אביב, אבל אין לגביו עדיין שום החלטה, אלא זה נמצא עדיין

במסגרת בדיקות,

אשר לתכנית ארצית לבתי עלמין הוחל בהכנת התכנית הזאת בשנים 1978/79

השלב הראשון של העבודה מצריך סקר של כל בתי העלמין בארץ. של מלאי ושל מצאי

ושל דרישות לעתיד לפי תפרוסת אוכלוסיה של 5 מליון איש, ולאחרונה בקשנו לעדכן

אותה לתפרוסת אוכלוסיה של 7 מליון איש, מסתבר שהבעיה בשטחי הקבורה מתייחסת

לאיזורים המטרופוליטנים, והיא חריפה במיוחד באיזור תל אביב, באיזור חיפה

ובאיזור ירושלים, ביתר המקומות הפתרונות המקומיים עונים על הצרכים במקום,

קל יותר למצוא את הפתרון במקום עצמו, וזה עדיף על איגוד של כמה ישובים,

ככל שהרשות קטנה יותר היא מוכנה לקבל פתרון לבעית הקבורה כחלק מהחיים שלה,

הבעיה קיימת בערים הגדולות במחיוד, ובתל אביב בחריפות גדולה ביותר,

זה התחדד בגלל בית הקברות ברמת אביב ג', כאשר ועדת הפנים במהדורות הקודמות

שלה נכנסה לתמונה, וביח המשפט העליון התערב אף הוא מספר פעמים, ובשנת 1983

בפעם האחרונה, אז התחדדה מחדש הבעיה של בית עלמין איזורי במחוז תל אביב,

הבעיה הזאת מונחת גם על סדר יומה של ועדת ההיגוי ל ואני יכולה להגיד שבגלל

דיונים אינטנסיביים הוועדה גיבשה לעצמה חלופות, כאשר לנגד עיניה פתרון לצד

הצפוני של תל אביב ולאיזור הדרומי של תל אביב, ונקבעו סיורים על מנת להחליט

על האיזורים המתאימים,

הנושא שהועלה על ידי האדריכלים שגיב ופונגר הועלו גם בפני מינהל

התכנון ובפני מנכ"ל המשרד עוד לפני שנתיים, ב-26 לחודש זה הם אמורים להיפגש

עם שר הפנים, אני יכולה להגיד לך, חבר הכנסת בן מאיר, שברגע זה ממש עושה

דרכו אליך מכתב תשובה של שר הפנים בחשובה לפנייתך אליו בנושא זה,

מתכנו של המכתב אפשר להבין את עמדת השר בנושא הזה, ברשותכם אקרא את המכתב

וזו לשון המכתב המיועד לחה"כ דב בן-מאיר: "הנדון: מצוקת הקבורה בישראל,

שותף אנכי לענין ולדאגה אשר הנך מגלה בהתייחסות למציאת פתרון לקבורה אשר

תהא על פי ההלכה והמסורת היהודית ואשר תאפשר צמצום בגודל השטחים הדרושים

לבתי עלמין,

יתד עם זאת ברור ששינוי מעין זה במנהגים ובמסורת מן הראוי שיבדק במירב

הזהירות והדקדקנות ויהא מקובל על כל הגופים הנוגעים בדבר,

מינהל התכנון, שבמסגרת משרד הפנים, המטפל בין היתר בהכנת תכנית מיתאר

ארצית לבתי עלמין, מכיר את הרעיון אשר הועלה על ידי האדריכלים פונגר ושגיב,

בהמלצת משרדו הציגו האדריכלים את התכנית בפני הרבנים הראשיים, ברור כי כל -

עוד לא התקבלה בדיקה כלכלית מקפת על כל היבטיח. לא ניתן יהיה לממש את

הרעיון,

בתאר.יך 526,12,8 אני אמור להפגש עם האדריכלים, ואבדוק מה באפשרותי

לתרום לקידום הנושא",

אשר להתייחסות מגזרי המיעוטים לבעיה הזאת, הסקר שלנו איננו מראה

שיש בעיה במגזרים הערביים, ואף :. בקיבוצים, אין בעיה,

היו"ר ד' שילנסקי;

זה לא כל כך מובן, כי גם לערבים יש בעיות של קרקע באיזורים מסויימים,

די רצ'בסקי ;

אצל הערבים המצב קצת יותר נוח, כי אחרי 38 שנה ניתן לפנות שם בית-

עלמין, דבר שאיננו אפשרי אצל היהודים,



מר זוהר כבר הזכיר כי כין החישובים של רעדת ההיגוי צריך לקחת בחשבו/ן ,

גם את התחשיב הכולל הסעות של חברה קדישא. של המלווים ושל המבקרים, מר רותם

שהוא חבר ועדת ההיגוי ונציג חברה קדישא בה העביר את הנושא לבדיקת המכון ,

לחקר הטכנולוגיה על פי ההלכה, כך שהנושא נבדק בכל אחד מהגופים האפשריים-

במסגרת תכנית האב הארצית.

היו"ר ד' שילנסקי;

אני מבקש לבדוק את הנושא של המגזר הערבי לפי אותו הכלל, מאחר והזכירו

את בית הקברות בצפון תל אביב, אני רוצה להזכיר כי בכנסת התשיעית התנגדתי

לכך שיקחו קרקע מהכפר הירוק לצרכי בית קברות, ואמרתי כי אנחנו צריכים לדאוג

גם לילדים שגרים ושיגורו בסביבה כאשר מחלונות חדריהם יוכלו לראות את בית-

העלמין הזה, כאשר קבלתי על עצמי לייצג את "יד לבנים" בנושא מגרש החנייה של

בית העלמין הצבאי בקרית שאול, אמרתי כי אתנגד לכך שיקחו אפילו מלימטר אחד

ממגרש החניה,

זה עתה קיבלתי ידיעה מאד מעציבה, שבתה של חברת הכנסת עדנה סולודר

נפטרה, אין בידי פרטים נוספים, בשם כל חברי הוועדה אני מבקש לשלוח את

תנחומינו לחברת הכנסת סולודר,

השר ביקש לדחות את הישיבה שנקבעה לנו עמו ביום ב' הבא, לא הייתי

מסכים לכך בדרך כלל, אלא שהפעם נדחה את הישיבה מפני שההצעה שבה צריכה הוועדה

לדון היא הצעה לסדר היום שהעלתה חברת הכנסת עדנה סולודר השרויה באבל בשל

מות בתה,

אני מודה לבל המשתתפים בישיבה, ישיבה זו נעולה,

(הישיבה ננעלה בשעה 11,50)