הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 105

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, כ' בכסלו התשמ"ז, 3.12.1985, שעה 12.00

חברי הוועדה: די שילנסקי - היו"ר

אי נחמיאס

א". נסראלדין

מ' וירשובסקי

ע' סולודד

ד' בן "-מאיר

ג' שליטא

מוזמנים; חבר-הכנסת י'ז' אמיר

ו' נורס-לבנה, עו"ד

בי שלופי - יו"ר הארגון הארצי לקידום

מעמד השוטרים (ארגון נשי השוטרים)

ניצב יי טרנר - ראש אגף כח~אדם, משטרת ישראל

יי מרקוביץ - משרד הפנים

ר' כחלון - מפקת שירותי כבאות ראשי, משרד הגונים

ד"ר אי רבינוביץ - רשות שמורות הטבע

די בר-עוז - רשות הגנים הלאומיים

שי לוי ~ משטרת ישראל

גי אבני - קרן קיימת לישראל

ד"ר מי זקס - " " "

היועץ המשפטי של הוועדה? צי ענבר

יי גבריאל

רשמה: מזל כהן

1. פגישה עם נשיי השוטרים

2. שריפת יערות



פגישה עם נשי השוטרים

היו"ר ד' שילנסקי; אני פותח את הישיבה.

נשי השוטרים בקשו להפגש אתי. חשבתי שזה

יהיה נכוז אם אנחנו נרחיב את המסגרת ובמקום שהן תפגשנה אתי הן

תפגשנה עם הוועדה ותעלינה את דבריהן.

אני רוצה להקדים ולומר שאנחנו מכירים

את הבעיה. עוד בקדנציות הקודמות טפלה ועדת הפנים בנושא הזה, גם

בקדנציה הזאת. יזמנו מצידנו את ענין השוואת שכר השוטרים לשכר

המשרתים בצבא קבע.

אני רוצה להוסיף, הביאו עכשו בפני את

מסקנות הביניים של הוועדה המשותפת לוועדות: פנים וכספים בענין שכר

השוטרים והסוהרים. אם מישהו ירצה לעיין בזה או לצלם, הוא יוכל

לעשות זאת.

אני מדברת כאן בשם ארגון; נשי השוטרים.

לצערי זה הארגון היחידי שיכול לייצג

את השוטדים. לדעתי, יש צורף ליזום חקיקת חוק שיבטיח את השוואת שכר

השוטרים לשכר משרתי צבא קבע.

אני רוצה לסקור את ההסטוריה איך עלה

הרעיון של השוואת שכר השוטרים לשכר המשרתים בצבא קבע. בסוף 1978

החלה התעוררות בקרב השוטדים לקראת הקמת איגוד מקצועי של שוטרים,

ואז פנו לבית המשפט הגבוה לצדק שיתיר להם להתארגן. בית המשפט הגבוה

לצדק קבע שללא חקיקת חוק שאוסרת התארגנות, אין מניעה להתארגן ואז

חוקק חוק.

במקביל עלה הנושא של השוואת שכר השוטרים

לשכר משרתי צבא קבע. המחשבה היתה שאם תהיה החלטת ממשלה שתקבע את

ההשוואה, לא יהיה צורך בארגון השוטרים. כי כשיעלו את השכר שם יעלו

אותו גס פה ולא תהיה בעיה. חבר-הכנסת שלמה הלל שהיה אז יו"ר ועדת

הפנים אמר; ברגע שקבענו בצורה מפורשת השוואת תנאי השכר ותנאים

נלווים לאלה הקיימים בצבא, לפי דעתי, זו הקביעה העיקרית והמשמעותית

ואין לנהל משא ומתן נפרד.... אני רוצה לומר בצורה חד-משמעית שמבחינתם

עניינם נפסק בצורה טובה יותר על-ידי השוואת שכרם לשכר משרתי צבא קבע.

כן נאמר מעל בימת הכנסת.

מה קרה מאז? מאז קשה לומר שבאמת שומרים

על החשוואה הזאת. בהתחלה זה חלר בכוון של השוואה עד שהחלו לחתעורר

בעיות. בהתחלה היחה טעות. קראו לזה: תקלה פנים משטרתית, ותקנו אותה.

תוספת שהיתה בצבא במשך שנתיים, אמדו: אנחנו מצטערים, אי-אפשר לתת אותה

רטרואקטיבית, אחר-כך היתה תוספת נוספת, רה-דרוג. באו נציגי המשטרה

אנחנו רוצים שתחילו אותה עלינו. אמרו: אין תקציב ונתנו אותה

באיחוד של שלושה חדשים.

על שתי התביעות האלה השוטרים נגשו

לביתהדין לעבודה. גם פה יש בעיה, מכיוון

שהיתה החלטת מטשלה, אבל אין שום מנגנון שיכול לבוא ולהגיד: הבטיחו

לנו, יש הסכמה שאנהנו מושווים לצבא, אנחנו מבקשים לאכוף את ההחלטה

הזאת. לשוטר אין זכות לאכוף את ההחלטה הזאת. הוא תלוי בכל מיני

גורמים כמו משרד האוצר שלא אוהב לשלם. אנשי המשטרה עושים כמיטב .

יכולתם, אבל הם לא יכולים לשלם את הכסף. גם אין בית משפט שיכול

לחייב את האוצר לשלם.

בשנת 1984 נתנו בצה"ל %18 תוספת וחלקו

אותה 9% כלליים ו-%9 לפי מקצועות, ואז באה המשטרה ובקשה אותה תוספת,

ישבה הממשלה והחליטה לחת למשטרה רק 9%. שוב מלחמה כדי להשוות. כאשר

השוו את השכר ב;-1979, לקחו מהשוטרים את מה שהיה נוח. בזמנו השוטרים

קבלו תוספת שעות נוספות, תוספת שבתות וחגים ותוספת משמרות. הצבא לא

מכיוון שהגיע הרגע ואתם מושווים לצבא, אנחנו

לוקחים לכם את זה כי בצה"ל לא נותנים את זה. מצד אחד, מה שהיה קל

לקחת לקחון ומצד שני, מה שהיה צריך לתת, לא נתנו, והיום אין מנגנון

שיבטיח שברגע שנותנים בצבא, נותנים גם במשטרה. כל הזמן מודיעים:

אתם מושווים לצבא, אל תדאגו. אס נבדוק תלוש משכורת של שוטר ותלוש

משכורת של משרת בצבא קבע, נראה שאין ביניהם דמיון. שלא לדבר על

זה לא שכר, זה תנאי עבודה, תנאי עבודה שמתבטאים

בכסף, ועל זה לא מוכנים לשמוע.

גם בדו"ח מבקר המדינה נכתב במפורש

שההחלטה הזאת לא מיושמת הלכה למעשה. כלומר, אין מנגנון שמבטיח ביצוע

ההחלטה. היום אין שום בעיה לבטל מה שקרה אז. אנחנו טוענות שהדרך היחידה

להבטיח שההחלטה בדבר השוואת השכר אכן תיאכף בצורה אוטומטית ומלאה היא

רק על-ידי חוק. רק חוק משוריין בפני החלטות ממשלה. לכן אם שוללים

מצד. אחד מהשוטרים את הזכות להלחם על שכרם, חייבים מצד שני לדאוג

שהשכר שלהם יהיה מעוגן בחקיקה כדי ששום ממשלה ולא אנשי משרד האוצר

יהיו רשאים לפגוע בזה, כפי שבמושב הקודם קבע יו"ר ועדת הפנים במפורש

שאת ההחלטה הזאת מפרים ופוגעים בעקרון ההשוואה.

מבחינה מעשית את אומרת כך: אתם תשבו,

תדונו, תחליטו ההלטות טובות ו תשארנה

על הניר. אם אתם רוצים לקדם את הנושא, תזמו אתם בתור חברי ועדת פנים

של הכנסת הצעת חוק באותו נושא. זו השואה האחרונה שלך.

נכון.

כדי לא להקהות את העוקץ של הדברים,

אני מזדהה עס כל מה שהושמע כאן.

הגעתי למשטרה לפני זמן קצר. הייתי מופתע

בצורה בלתי רגילה, אחרי שהייתי 32 שנה בצבא, לגלות שאין השכר של

השוטרים מושווה כפי שהיה אמור, עם השכר בצבא, ועד כמה גדול ההבדל במה

שקרוי תנאי שירות. מה לענין ריפוי שיניים ותנאי שירות? מה לענין של

למודים אקדמאיים, הלוואות ומענקים?



ניצב י' טרנר; אם אנחנו מדברים על שכר שווה, אני

טוען שזה לא מספיק שמדברים על כך

שהתלוש יהיה שווה. כשאנחנו מדברים על תלוש שווה, כשאיש צבא ומשטרה

מקבלים את התלוש,כשאיש משטרה צריך ריפוי שיניים, הוא צריך לשלם

עבור זה, בצבא יש את זה. יש הרבה נושאים שבהם יש אי-שוויון במה

שקשור לאנשי צבא מול אנשי המשטרה.

ההחלטה שהיתה ב-1979, לפי מיטב ידיעתי,

עד 1984 היה נסיון ליישר את הקו. זה היה נסיון לא מלא, גם מפני שכל

החלטה שהיתה לגבי צה"ל היא לא היתה אוטומטית מאושרת לגבי השוטרים,

והוקמה ועדה לקבוע כיצד תמומש ההשוואה. מה שקורה בפועל הוא, ועדת

המעקב יושבת כל פעם מהדש והיא בוהנת מחדש את בריאת העולם, אם צריף

להחיל את זה או לא צריך להחיל, כשאנחנו אומרים שאיש משטרה כאשר הוא

הולר הביתה והוא פוגש את חברו בן דרגתו בצה"ל והוא משווה את התלושים

הוא רואה שהתלושים לא זהים. הגענו להפרשיות, בייחוד בתחום תוספות

שדה ותוספות מתקדמות יותר,של 20% .

לצה"ל יש עצמאות כספית ותקציבית שאינה

מצויה בידי המשטרה, ובזכות העצמאות הזאת הוא יכול להחליט החלטות.

היכולת שלו להחליט החלטות, טובת יותר מאשר לנו. הראיה, התוספות

האחרונות. משטרת ישראל, קצרה ידה לעשות את זה ולא מסוגלת לתת את זה

לשוטרים. את מה שקבלו בצה"ל על-פי החלטת שר הבטחון, אנחנו נתנו עוד פעם

באיחוד של כמה חדשים.

היו"ד ד' שילנסקי; מה דעתך על הצעת החוק שהציעה נציגת

נשי השוטדים?

אני מצטער שיש ועדה משותפת לענין

שכר השוטדים. זה מוכיח עד כמה קצרה

ידינו לממש את זכויותינו. תביעת נשי השוטרים היא זהה לחלוטין למה

שאנחנו חושבים, שתהיה יוזמה של ועדת הכנסת לחקיקת חוק, זה הדבר

היחיד והמכובד יותר להשוואת שכרם של השוטרים אוטומטית. לא צריך

אמנם שתי דרגות נמוכות הושוו לגבי

משטרת ישראל והוחלט לממש את זה, אבל צריך לדון בזה. כל הדיונים

האלה גורמים לאיחור, והאוצר מכריז שלא נותנים רטרואקטיבית.

יש פה נקודות מאד עדינות. ניקח את

הדומא הקטנה של ריפוי שיניים. אומרים: בצה"ל יש ממילא רופא

שינייים או רופא כללי והוא מקבל את הטיפול. זו דוגמא אחת עד כמה

צריך להכנס לפרטי פרטים. .

האם תהיו מוכנים לעשות לנו שירות

ולהכין לנו הצעה ראשונה לדיון במידה שאנחנו נחליט ללכת באותו

כוון?

אתה רוצה שוואת שכרם?

היו"ר ד' שילנסקי; כן, זה צריך להיות מעשה של מי ששוחה

כדג במים בנושא. האם אתם מוכנים לעשות

לנו שירות כזה?

אתה יכול לבקש את זה מהיועץ המשפטי:של

הכנסת. הבעיה היא תקדים.

א' נתמיאס; הבעיה הזאת קול שכר השוטרים והשוואתו

לאנשי הצבא, נדונה בוועדה הזאת הרבה

פעמים, ולצערי הרב, אני חייב לומר באזני המשטרה, אתם לא עומדים על

המשמר. אני זוכר, עוד לפני כשנתיים, בכנסת העשירית, היה פה

מר מרקוביץ והוא היה "מסבן" אותנו שהכל בסדר. אנתנו היינו מנסים

לווקור, היינו מקבלים תשובות שאין בעיות-

אנחנו לא צריכים להכין הצעת הוק. יש

לנו הצעת חוק שהגשנו אותה בכנסת העשירית. זו הצעת חוק שחתומים

עליה 15 חברי כנסת. עשינו תחקיר בין המשטרה לבין המפה הכללי ומה

שיצא מכל הסיפור הזה הוא שקבלנו הבטחה חגיגית, וזה היה באוגוסט 1982,

שמרגע זה השכר יושווה במלוא מובן המלה. הלכנו שמחים. חשבנו

שהכל בא על מכונו בשלום. אמדנו, אם זה יכול להסתדד בלי חוק, מצוין.

לפני חמישה חדשים דנו בנושא מזווית

אחרת ביוזמה שלנו וקבלנו מנציב שירות בתי הסוהר, חבר הכנסת לשעבר

כפי סויסה, תשקיף מה מקבלים בצבא ומה מקבלים במשטרה. אגב, הוא חתום

על הצעת החוק. נעשתה עבודת מהקר חשובה. ראינו שההפרשים הם, עד

שאפשר יהיה לגשר על פניהם, בדרכי נועם זה לא יקום ולא יהיה.

יש פה מסקנות של ועדה שעומד בראשה

חבר הכנסת זיק אמיר ואפילו הוא מבקש עדין להשוות. הוא מבקש רק

כמה נקודות בוערות שתסדרנה וגם זה עוד לא סודר.

אני מסכים אתך גברתי, שלאור הנסיון

שיש לנו בנושא הזה, צריך לקבל את החוק ואז אנחנו יכולים להיות

שקטים. אם חס וחלילה יעברו על החוק, המשטרה תכנס לפעולה. לא נצטרך

את נשי השוטרים.

הענין הוא שיהיו עקרונות פשוטים,

שכרם ותנאי שירותם של שוטרים וסוהרים יהיו שווים לשכרם ותנאי

שירותם של אלה המשרתים בשירות הקבע ובצבא הגנה לישראל. בהתחלה

יצטרכו לגשר על כמה פעמים. צריך לעשות את זה בהדרגה, אבל שהתהליך

יתחיל. ברגע שהוא מתחיל, הוא יסתיים בזמן מסוים. אנחנו גם קובעים

מתי הוא צריך להגמר.

אם ההצעה הזאת מתקבלת, נמחק את

חברי הכנסת שהיו בכנסת העשירית ואינם חברי כנסת היום, נוסיף

חברים מהכנסת הזאת, וזו יכולה להיות הצעת חוק של ועדת הפנים.

אם זו הצעת חוק של ועדת הפגים, אנחנו יכולים לבקש שחרור מהנחה של

חדשיים. אם זה 60 ו-80 חברי כנסת, אתה חייב בקריאה טרומי וחובת

הנחה של חודשיים, אבל אם זה מטעם הוועדה, אין צורך בהליך הזה.

י'ז' אמיר; אני רוצה לומר כמה דברים, כי אני צריף

לחזור לוועדת הכספים. נבחרה ועדה

משותפת של ועדת הכספים וועדת פנים, כתוצאה מהצעה לסדר-היום שהועברה

אליה מהכנסת והיא לקחה את הענין הזה ברצינות והוציאה כבר שתי

מסקנות ביניים. כי היא רואה את בעיות השוטרים כדחופות ביותר שצריך

לתת להן פתרון מיידי,

הבעיה שלנו היא יחס הממשלה אל הכנסת

ומחוייבות הממשלה לבצע את המלצות ומסקנות ועדות הכנסת,

ופה לדעתי העמדנו כלי גדול מאד בידי שר המשטרה ועל סמך הדבר הזה הוא

יוכל לבוא לממשלה ולדרוש ביצוע מסקנות של הוועדה המשותפת וועדה זו.

יש לנו בעצם ארבע החלטות חשובות

שבאמתחתם יש קודם כל להחזיר לשוטרים אותן כוונות ואותה החלטת ממשלה

מ-1979 שבוטלה אחר-כך על ידה בדבר השוואתם מבחינת השכר ותנאי השירות

כפי שמקיימים בצבא הגנה לישראל,

יש פה פניה ממשמר הכנסת להפסיק את

הישיבה עם נשי השוטרים בגלל שהן חוסמות

את הכביש,

יושבת-ראש הארגון יצאה אליהן.

י'ז' אמיר; אני רואה בפניה הזאת חריגה שלא מקובלת.

כתוצאה מההתערבות הזאת אנחנו יכולים להפסיק

את עבודת הכנסת באופן מתמיד, כי אפשר לדאוג לכך שכל יום תבוא קבוצה

ותחסום את הכבישים לכנסת,

היו"ר ד/' שילנסקי; יש תקדים שבזמן הפגנה,,,,

מ' וירשובסקי; לא נותנים למשלחת להכנס, אבל זה לא

אומר שלא ידונו,

היו"ר ד' שילנסקי; אני מקבל את ההערה ואנחנו ממשיכים

בישיבה, מבלי להתחשב בבקשה, הגברת

יצאה והענין סודר,

י'ז' אמיר; ביום ראשון בקרה הוועדה המשותפת

לוועדות הכספים וחוץ ובטחון בחיל האוויר

בדרום הארץ, היא שמעה טענות מאנשי צבא קבע בדבר השכר שלהם ותנאי

עבודתם, הבעיה היא חמורה לא רק במשטרה, היא חמורה גם בצבא, קצינים

בכירים, אנשי מקצוע מעולים עוזבים את השירות. אם נפלטים גם מהצבא,

אני לא יודע מה יקרה לנו.

לכן אדוני היו"ר, אחת מהחלטות הביניים

שוועדת הפנים צריכה לקבל היום היא לדרוש מהמשלה, משרד האוצר

ומשר המשטרה לבצע את מסקנות הביניים מספר 2 של הוועדה המשותפת

לוועדות כספים ופנים. אם הדבר הזה לא יתבצע, אני תושב שכבר

הגענו למצב שאי-אפשר לתפקד בצורה כזאת, כי פה יש דבר צודק

במאת אתוזים וזה הענין של 18%

א' נחמיאס; אני הצעתי הצעת הוק שתהיה בשם ועדת

אנתנו

יכולים לפנות לוועדת הכנסת ולבקש שהרור מהנחה של 60 יום ואנחנו

יכולים לבקש גם את הענין של קריאה טרומית.

הצעת החוק שהוגשה על-ידי מספר חברי

כנסת ב-1982, היא הוגשה לכנסת ולא

הובאה אפילו לקריאה טרומית ולזה יש נימוקים. כי זה תקדים למקצועות

אחרים, ואז נשאיר את האוצר במצב שהוא לא יוכל להתדיין עם קבוצות

שונות של ציבור.

הוא יכול להתדיין אבל עם קבוצה שהיא

משותפת למשטרה ולצה"ל.

מחר יכולים לבוא אחרים. אבל צריך לעשות

את הצעד כדי להביא את האוצר שיכבד את

החלטות הכנסת- כי אם הוא לא מכבד את החלטות הכנסת, אין דרך אחרת אלא

חקיקה.

לכן אני אומר, צריכה להתקבל החלטה

בוועדה שיש לפנות לאוצר, לראש הממשלה והממשלה כולה ולבקש לבצע את

המסקנות האלה, לא יתכן, במשא ומתן על 9% שמגיעים להם רטרואקטיבית,

תקבלו 7.2% חצי היום וחצי מ-1 באפריל. אני לא חושב

ששוטר צריך להתחיל ב-32 נקודות. הרי כל מטאטא רחובות מקבל לא פחות

מ-32 נקודות בנוסף לתוספות שישנן. לדעתי גס ההחלטה שהתקבלה בקשר

לעובדי מדינה, חייבים להחיל אותה על השוטרים. אפשר לבוא בבקשה

לשוטרים שאת ה-%9 הנוספים יחלקו לפי הצרכים של החיל כפי שעשה צה"ל,

כי את החיל צריכים לחזק אותם שוטרים שהם חיוניים לשירות. גם תיקון

הדרגות הנמוכות שלא יגיעו חלילה למצב של הבטחת הכנסה.

אני חושב שאם תסייעו לוועדה המשותפת

בהחלטה כזאת כפי שעשתה ועושה ועדת הכספים, נוכל להגביר את הלחץ

ועל-ידי הלחץ הדמוקרטי הזה אולי נצליח.

א' :נסראלדין: אדוני היו"ר, אני מתבייש כאשר אני רואה

את נשי השוטרים עומדות בחוץ וחוסמות

דדכים מפני שהן לא יכולות לגמור את החודש. הן במצב כלכלי ירוד

ולאורך כל הקו הן צודקות. אני אומר את זה כי אני בא מבית שיש בו

ארבעה שוטרים. אני מכיר את הבעיה ואני יודע איך חיים בבתים האלה.

i

כאשר דנו בנושא הזה בכנסות הקודמות

עמדה בפנינו הבעיה הכלכלית והבטחונית.

אמרתי מה שאמרתי. אבל אני אומר בפירוש, כאשר אני שומע ששוטר הולך

לעבוד כנהג, הוא לא מוריד את הרמה שלו, הוא מוריד את הרמה של

המשטרה, של הבטחון וזה פוגע בכבודה של המדינה ושל המשטרה בכלל,

לכן אי-אפשר לדבר בשקט בלי התרגשות,

הכנסת צריכה להתרגש בנושא הזה. צריך לומר דברים ברורים לשר המשטרה,

בטחון המדינה הוא מעל לכלכלה. אם אין בטתון, אין כלכלה. הופיעו

גורמים מהצבא ומהמשטרה, עשו השוואות, דנו בנושא הזה לא ישיבה אהת,

היו עשרות ישיבות בוועדה הזאת והחליטו שצריך להשוות. מה הולך פה?

היום אנהנו שומעים שלא רוצים לתת להם %9 אלא רק 7.2%, הצי היום

וחצי בעוד כמה חדשים. איך הם יכוליט לחיות? איך אנחנו יכולים

לדרוש ממשטרת ישראל לתפקד כמו שצריך, כאשר לא נותנים לחיות כמו

שצריך.

לכן אני תומך בהצעת החוק. אני רוצה

להרתם לבעיה למען הורד אותה מסדר-היום.

אופר חה"כ אמיר שזה יתנגש כביכול

בדברים אחרים. למשטרה אין איגוד מקצועי. לצבא אין איגוד מקצועי.

יש הבדל עצום בינם לבין עובדים בחרושת או במקום אחר. זה בטחון.

שם נאמר בפירוש שאי-אפשר להקים איגוד מקצועי.

צי ענבר; ואין זכות שביתה.

אני חושב שצריך לעשות שני דברים,

א. לתמוך בהחלטות של הוועדה המשותפת

שחה"כ אמיר מדבר עליה. ב. צריך ללכת לכוון חקיקה. אין מנום. אני

חושב שצריך חקיקה לא רק משום שהממשלה עד היום לא פעלה בהתאם

להחלטות שניתנו 6-7 פעמים בענין הזה, אלא בעצם צריך לעגן את

העקרון ששוטר וסוהר דינם כדין מגויים, הוא ממלא תפקיד בטחוני

ציבורי ממדרגה ראשונה והוא אינו יכול ליישם אח זכויותיו כאזרח

בשביתה והפגנה.

חה"כ נחמיאס, אני חושב שאתה קצת טועה,

יש דק מקרים מוגבלים בהם ועדה יכולה להגיש הצעת חוק והיא תיחשב

כהצעת חוק בקריאה ראשונה. מכל מקום, אני חושב שצריך להגיש מחדש

הצעת חוק. הצעת החוק שהראתה לנו היא אינה טובה. מדובר בסעיף 2

על הקמת ועדה מייעצת שהממשלה מקימה לוועדת הפנים. זו טעות

קונסטיטוציונית ממדרגה ראשונה, להסמיך את הממשלה שתקים לנו ועדה

מייעצת שתייעץ לנו? אנחנו הכנסת, אנחנו חרבון,

חוץ מזה יש לי עוד כמה תיקונים,

צריך לתקן את פקודת המשטרה נוסח חדש ופקודת בתי הסוהר ולהגיד

שם ששוטר וסוהר דינו לענין זה כמו חייל, ולא להגיד: להשוות אותו

בחוק כללי, זו פגיעה בו.

ו

הויכוח בינינו הוא לגבי הניסוח, לא לגבי

העקרון. הואיל ולדעתי אי-אפשר לוותר

על 60 ימים, או אם אפשר לוותר עליהם, גם אם נגיש חודש חדש, אני מציע

שאנחנו נגיש הצעת חוק ולא נצטרך לבקש מהמשטרה לעשות את זה, אני לא צריך

את העזרה שלהם. ניקה את הבםים שחה"כ נהמיאם קרא, נשב עם היועץ המשפטי

ותוך שעה-שעתיים תהיה לנו הצעת חוק. נחתים את כל חברי ועדת הפנים

כדי שיראו שזה התקבל פה אחד. אבל גם לתמוך בדברים שאמר חה"כ אמיר.

אין בהם סתירה. צריך להגיש את החוק כמה שיותר מהר ולעמוד מאחוריו

כלובי עד שזה יהיה בספר החוקים. אני לא חושב שהממשלה תוכל לעמוד

כנגד זה כי היא התחייבה.

היו"ר ד' שילנסקי; אני רוצה להצטרף לדעת קודמי, ואני חושב

שנשי השוטרים צודקות בכך שוועדת הפנים

מקבלת החלטות והחלטות טובות. אני זוכר עוד בכנסת התשיעית התחלנו

לדון בנושא הזה וחשבנו אז הנה פתרנו את הבעיה. מאז הגלגל מסתובב.

אין הדעת סובלת, כפי ששמענו,שעובד נקיון בעיריה מתחיל במספר נקודות

יותר גבוה מאשר שוטר מתחיל. לא מתקבל על הדעת מצב בו מעדכנים את

משכורת אנשי צבא קבע ואת משכורתם של אנשי המשטרה לא מעדכנים. לכן

נשי השוטרים מפגינות.

אין חילוקי דעות פה בקשר לפניה

אל ראש הממשלה, אל שר האוצר ואל שר המשטרה לממש את ההמלצות.

אנחנו מבקשים ממר ענבר להביא לנו חומר מעשי מבחינת הצעת חוק

שהוועדה חושבת פה אחד להגיש, ונבקש ממנו לפני זה לחטוף שיחה גם עם

חה"כ נחמיאס וגם עם חה"כ וירשובסקי כשבעצם יש לנו טיוטה כלשהי

שיכולה להוות בסיס.

אי נחמיאס; אמרתי פה שאנחנו כוועדת כנסת יכולים

להגיש את הצעת החוק מטעמנו.

צ' ענבר; כוועדת כנסת כן. א. הוועדה כוועדה אינה

יכולה ליזום בנושא הצעת חוק בקריאה

ראשונה, רק חברי ועדה יכולים, ואז צריף ליזום דיון מוקדם.

הערה שניה, יש תקדים בחוק שבו נאמר

ששומרים של משמר הכנסת, תנאי שירותם יהיו כתנאי השוטרים בתאומים

עם....

היו"ר ד' שילנסקי; חבר-הכנסת אמל נסראלדין, אתה מתבקש

לדווח לנו.

אי נסראלדין; קיימתי קשר עס הממונה אתמול. הבנתי שהוא

יושב עס ראש המועצה המקומית והם מלבנים

את הבעיה מאין להשיג מקורות כספיים. קיימתי ישיבה עם יד שמש ובקשתי

ממנו לזרז העברת הכספים, והובטח שישלמו עד יום שני. אנחנו לא

מסתפקים בזה. אנחנו מנהלים משא ומתן עם "מקורות". היום בערב אדבר

עם מר יחזקאל זכאי ואבקש שיעניק לנו ארכה עד יום שני כי יש סיכוי

שנקבל את הכסף.



היו"ר ד' שילנסקי; המים ממשיכים לזרום?

המים ממשיכים לזרום.

אני מודה לחבר הכנסת אמל נסראלדין על

העבודה הטובה והיפה, על המאמץ שהוא השקיע

לפתרון בעית המים בדלית-אל-כרמל. אני מודה לו על האירוח הטוב שאירח

אותנו ועזר בהכנת הסיור בכפר קרע, דלית-אל-כרמל ובושמת טבעון.

אנחנו עוברים לנושא השני.

2. שריפת יערות

היו"ר ד' שילנסקי; בישיבה הקודמת קבלה על עצמה

ד"ר רבינוביץ להביא פסקי-דין לגבי

שריפת יערות.

אמרתי שאבדוק מה המצב המשפטי של העסק

שלנו. בנובמבר 1984 קבלנו היתר לחקור

חקירה ראשונית. מהמקרים שהצליחו לתפוס ועשו חקירות הגישו רק תיק

אחד. קרן הקיימת לישראל, היא בעיקר עוסקת בהגשת משפטים בנושאי

שריפות. שרותיהכבאות עוסקים בזה. אני אמרתי שאבדוק מה יש אצלנו.

נציגי הקרן הקיימת לישראל, האם הבאתם

חומר בנושא זה?

מה שנוגע לתחקור של המשטרה שהוא

באמצעות שירותי הכבאות, כל הפרוצדורה

הזאת היא פרוצדורה משפטית. זה יוצא מהתחום שלנו. עיסוקנו אינו

בנושא של הצתות כפי שהן.

אני מצטט מהפרוטוקול של הישיבה הקודמת.

היו ימים שבהם רצו

לכבות ארבע שריפות ביום אחד. הם אמרו, בשביל מה? אם הם תופסים,

בתי המשפט לא עושים כלום." אני כופר בזה. אני מחכה לפסק-דין

שמישהו הצית יער ולא עשו לו שום דבר. אני רוצה הוכחות אם זה באמת

כף.

אנחנו מדברים על הצתות או על שריפות

כתוצאה מפיקניק?

אנחנו מדברים על הצתות.

אני מבין שאין תשובה לשאלה של

היועץ המשפטי.

ד"ר רבינוביץ קבלה על עצמה להביא לנו

חוברת של פת"ח בנוגע להצתת יערות. את יכולה להגיד בקיצור מה נכתב בה?



ד"ר א' רבינוביץ; אקרא תרגום שתורגם בשבילי בקיצור.

המאמר נכתב על-ידי הכתב הצבאי של הוזוברת,

הכתב מונה את ההצלחות של פעילות בוהות הפת"ח בתרשים האחרונים. הישג

מספר אחד הוא הצתת החורש במיוחר באזור הגליל. הפסדי האויב הסתכמו ביותר

מ-15 מליון לירות תוך חמישה חרשים בלבר לדברי האויב. בנוסף לזה השמדת

מאות דונמים בשטחי החקלאות.

אנחנו צריכים לקיים ?שיבה מסכמת על~מנת

שנוכל להוציא מסקנות.

אני חושב שאין חילוקי דעות בין חברי

חברי הוועדה על החשיבות של ייעור ארץ ישראל. האחזותנו בקרקע צריבה

להיות האחזות שורשית. הנה אנחנו רואים שהפת"ח מתייחס לעקירת שורשי

העצים. הוא רוצה לעקור אותנו והוא עושה את זה על-ידי עקירת שורשי

העצים. הם לא יצליחו.

רשות הדיבור לחברת הכנסת עדנה סולודר.

בדיון הקודם, נדמה לי, שדאינו שני

דבריסן אחד, שחלה התפתחות רבה מאד

בכל נושא הייעור וגם במשך השנים, כתוצאה מנסיון, התגבשו נהלים

ונוהגים. אבל אנחנו שמענו שלנהלים ונוהגים האלה יש מגבלות תקציביות.

למשל אחד מהם היה נושא של מובילי מים. לפחות זה הועלה בדיון האחרון.

דבר שני שאולי לא ידענו, לפחות חברי

הווערה, זה עומק הפעילות של הצתות בזדון. הסטטיסטיקות שהיו בידינו,

הן הביאו את הנושא כגורם באופן כללי אבל לא היתה סטטיסטיקה מדוייקת.

אבל הן המימצאים שהובאו כאן לגבי הגליל על-ידי דייר רבינוביץ והן

החוברת שהובאה פה, מעמידים את הצורך של פעילות יותר אינטנסיבית של

גורמי הבטחון. זה נושא במפורש בטחוני ונדמה לי שגורמי הבטחון צריכים

להקדיש לו יותר תשומת לב.

לפי בקשתנו, אני רואה שהוגשו לוועדה

הצעות של רשות שמורות הטבע. הדברים שהיא מציעה הם בעיקר בשטח של

פעולות מנע והן מתחלקוח שוב למישור החינוכי והבטחוני וגם ציוד

כעזרה ראשונה שהוא מתבטא ישירות בתקציב. התקציב שמוגש לנו פה הוא

לא תקציב כל כך גדול בכסף של ימינו, ואס ב-1 בינואר יכנס הכסף החרש,

הוא לא נראה כל כך גדול אם הוא אכן נותן תשובה לבעיה.

דברנו גם על הצורף בהגברת תקנים של

פקחים באזורים מסויימים.

ד"ר א' רבינוביץ? כעזרה ראשונה רוצים ציוד.



ע' סולודר; אחר-כך דנו בהמלצות הקרן הקיימת לישראל.

עד כמה שהספקתי לראות, גם הם מדברים על

גורמי בטחון, הקצאת משאבים ופעילות הסברתית מונעת, נדמה לי שאלה

שלושת הדברים שנצטרך להתמקד בהם במסקנות שלנו בסדר כזה או אחר.

אי נהמיאס; הכנת הצעות בענין זה?

ע' סולודר; בהצעה שלי גם כן התמקדתי באותם נושאים,

חינוך מונע, תקני כה-אדם, תקציב והיום

אני רוצה להוסיף לזה נוכה העובדות המצערות גם את המעורבות הגדולה

יותר של גורמי הבטחון.

בדיון הקודם היתה התייהסות באיזו מידה,

אנשים שנתפסים, המשטרה זריזה בהקירתם ובהעמדתם לדין. זה נושא שהייתי

מבקש שהמשטרה תענה עליו.

המשרד שלנו נמצא בשלבים מתקדמים של

הכנת תכנית מיתאר ארצית לתורש ויער

ובתוך תכנית המיתאר נרצה להוסיף את כל נושא המניעה. כלומר, רוצים

להוסיף בתקנון את כל האמצעים הדרושים לצורך מניעה, אני מניה

שהדברים כבר נאמרו כאן, התל מסלילת דרכים ומים וכעת עובד צוות

מקצועי בלשכת מפקת כבאות ראשי להכנת הכללים האלה.

בנוסף לכך אנהנו מעוניינים לעודד

רשויות מקומיות להכין הוקי עזר עירוניים כאשר בתהומם יש יערות.

הוק עזר ראשון הוגש על-ידי עירית הי3ה. הוא נתון כעת בבדיקה

משפטית. אני מקווה שאישור ההוק הזה יאפשר לקדם את הנושא הזה,

במיוהד באותם מקומות שבהם ישנם בתים העלולים להתלקת בגלל הקרבה

לאזורי היערות.

נקודה שלישית השובה היא נושא ההסברה,

שלעניות דעתי הוא נושא שלא מכוסה היום במדינה, מדובר בהסברה

בבתי-ספר, ביערות עצמם מבהינת שילוט, יצירת מקומות מתאימים בהם

אפשר לקיים פיקניקים מבלי לסכן יותר מדי את המערכת,

אלה שלוש הנקודות שרציתי להביא.

דובר. כאן על כך שרצינו לקיים שבוע הסברה בקיץ שעבר אבל בגלל

מגבלות תקציביות לא עשינו את זה.

הכותרת של הדיון היא שריפות יער.

האם ברשותך, כמציעה של הנושא, אפשר

יהיה להרהיב את הכותרת לשריפות יער ושטהים פתותים?

הדיון יכלול שטהים פתוהים.

אני מחלק את נושא שריפת יערות לשלושה

סוגים. סוג ראשון הוא המדורות

והפיקניקים שבאמת התשובה לו הוא הסברה מקיפה לסיבות השונות, כי םה

יש רשלנות הנובעת מתמימות או הוסר ידיעה.

הסוג השני הוא פלילי כאשר הבסיס שלו

בדרך כלל הוא בקרב רועים שלא מקבלים הסכמת שומרי היערות לרעות באותם

שטחים וכנקמה מציתים את העצים.

סוג שלישי הוא סוג חמור של הצתות על

רקע בטחוני, רקע לאומני, שהוא בא כנקמה ומתעורר מדי פעם על רקע של

תסיסה לאומנית במיגזר הערבי.

משטרת ישראל עוסקת בכל אותם תחומים

כאשר הם מובאים בפניה. ההתייחסות שלנו שונה כאשר מדובר במטיילים.

ההתייחסות הרבה יותר קלה. בשני התחומים האחרים שהזכרתי שהם פליליים,

אחד חמור, אחד חמור עוד יותר, המשטרה משקיעה מלוא המרץ לאתור מניתים

והבאתם לדין, דבר שקורה מעט מאד. כאשר אנחנו מצליחים להגיע למציתים,

התהליך המשפטי הוא ממושך מאד. הוא מתמשך לאורך שנים. מעט מאד אנחנו

יכולים לעשות כדי לזרז את התהליך המשפטי.

יש נתונים על תיקים שהועברו לפרקליטות

המחוז?

חשוב מאד שתהיה המלצה של הוועדה לפרקליטות

לראות את הנושאים האלה כדחופים.

אין לי נתונים.

איזה עונשים יש למציתי יערות?

אין בידי נתונים. בדרך כלל מדובר

בצעירים. למשל בשנת 1985 היו 37 מקרים

בגליל 4 מקרים, בעמקים 31 מקרים.

מתוך אותם 37 מקרים, 12 עדין בחקירה. 7 מקרים אושרו כעל רקע לאומני

ו-17 לא נתגלו עבריינים. מקרה אחד נסגר. רוב המקרים האלה היו

בשני מוקדים עיקריים, אזור מי--עמי, אום-אל-פחם ובאזור נצרת. אני

מדבר על מקרים לאומניים. פה הצלחנו לאתר את העבריינים. אין לי פה

המימד של משק הזמן בגלל העובדה שהפרקליטות מטפלת בזה,

אני מבין שאם יש הצתה ומוכח שהיא על

רקע לאומני, מבחינת החוק הפלילי אין

היום הבדל. בתי המשפט מקבלים את זה כדבר פלילי רגיל ונותנים עונש

בהתאם. צריכה להיות הבהנה בין שני הדברים. מי שמצית יער בכוונה

זדונית על רקע לאומני, צריך להטיל עליו עונש חמור ביותר. אולי דרושה

בעניין זה חקיקה.



ג' אבני; אני יערן בקרן הקיימת לישראל. רציתי

להעלות נקודות שאיש המשטרה התייחס

אליהן, לנו יש בעיה מרכזית. קודם כל להגיש תלונה על מקרה הצתה

או שריפה שהיה בשטה. אנחנו באים לתהנה המשטרה, אומרים לנו: אנחנו

לא מקבליס תלונה. האיש שצריר להקור את השריפה זה איש הקירות של

מכבי אש. קצין המשטרה שצריך לקבל את התלונה, לא מקבל ואז אנהנו

פונים לקצין מכבי אש שיחקור את סיבת הדליקה. ב-%99 מהמקרים אנחנו

מקבלים דו"ח חקירה מקובל ובשורה האחרונה כתוב: הגורם אינו ידוע.

לכן בסטטיסטיקה שיש לקרן הקיימת לישראל אנהנו מדפיסים את החכמה

גורמי השריפה ברוב המקרים לא ידועים. למרות שאנחנו

יודעים שברוב המקרים הגורם הוא הצתה,

בעיה שניה היא כאשר המקרה נחקר.

היכולת לתפוס אדם שהוא מצית, היא נדירה ביותר, עסקתי באחד הימים

בכיבוי שריפה, ראינו אדם בשטה, תפסנו אותו, הוא נעצר ואחרי

24 שעות הוא שיחרר כי לא הוכח שהוא הצית. אין לי טענות, זו מדינת

חוק. אב.ל תדעו עם איזו בעיה אנחנו מתמודדים, לכן להוכיח שאדם הצית

יער, זה מקרה נדיר, וכאשר מוכח שאדם הצית יער, הוא מקבל 6 חדשים מאסר.

כיערן אני יכול להגיד שללא פעילות כוללת

עם גורמי הבטחון, התייחסות אל הנושא הזה כפעילות חבלנית עויינת ובדיקת

הגורמים הרציניים, הסיכוי שלנו להתגבר על הבעיה הוא קלוש,

חשבתי שאיש המשטרה יעלה את הנושא, כי

איש המשטרה הוזמן, לתת תשובה לבעיה שעלתה

בישיבה הקודמת, שיש חלל בין חקירת מכבי אש לבין המשטרה. אמרתי בישיבה

הקודמת שלקח כמה שנים להכניס מודעות למכבי אש בנושא כיבוי אש ביער,

לדעתי כך צריכה לנהוג המשטרה. המשטרה פועלת אך לא מספיק, היא לא

נכנסת לענין עצמי, לצערי, אחרי שהשריפה קורית, בא קצין המשטרה

בכוחות מספיקים וסוגרים כבישים על-מנת למנוע עבידות בנפש, אבל נושא

התקירה נשאר אפס. אולי הוועדה תוכל להשפיע על המשטרה שהנושא הזה

יכנס יותר למודעות שלה, שנושא השריפות הוא הצתה, הבלה, פשע לא

מבוטל. ברור שקשה למצוא מצית, אבל קשה גס לתפוס גנב, לכן הבקשה

שלנו היא שהמשטרה תכנס יותר לעובי הקורה, כמובן, אחרי שנושא פח"ע

עלה גם שירותי הבטחון, כי הדבר הזה הוא בנפשנו,

בנושא חקירת דליקות, יש סמכויות

מקבילות למשטרה ולשרותי כבאות, לפני

כמה שנים היה סיכום, בכל מקרה שקיים חשש של הצתה, של עבירה פלילית,

החקירה תהיה בידי המשטרה, כי כאן צריך להכין תיק חקירה, צריך

לאסוף ראיות בשטח, לי נראה, שבאותם מקרים בהם היערן סובר שקיימת

הצתה, לא צריך לפנות לשירותי הכבאות, כי זה רק מאריך את התהליך.

ברגעים הראשונים יש ראיות בשטח, לכן חשוב מאד לקבל מיד את התלונה

של איש מקצוע בשטח ולהתחיל בחקירה ישירות על-ידי המשטרה. שירותי

הכבאות יוכלו לתרום את הנסיון שלהם מבחינת מניעי השריפה.

אני חישב שהיה צריך לקבל סטטיסטיקה

מהפרקליטות בעקבות מה ששמענו. הייתי

רוצה לדעת מה הקנסות שמקבליס, איך מתייחסים השופטיס לדבר הזה.

זה היה יכול להשפיע על המסקנות וההמלצות שלנו.

יש הרבה יערות במדינת-ישראל וצריך

לשמור עליהם,

אני לא רוצה להיות גבור על חשבון

תקציב של הקרן הקיימת לישראל. אבל אתם צריכיס יותר פקחים גם

ביום ואולי גם בלילה שיסתובבו ויאתרו שריפה בשלבים הראשונים

שלה. אולי זה יעזור בכיבויה. ועיקר העיקרים למצוא חשודים

שמסתובבים בשטח ועושים את זה. זה מסוג הפשעים שהם די חדשניים.

זה לא היה בשנים קודמות. שורפים הרבה שדות. עכשו שורפים גם

יערות. אם לא יתפסו את המציתים, לא תהיה הרתעה. מי שמצליח להצית

פעם אחת ושניה ולא תופסים אותו אז יש פעם שלישית ורביעית ויותר מזה,

א' נסראלדין; אני מצטרף לדעת החברים. אני חושב שזה

נושא חשוב מאד וכבד. אלה שמציתים

יערות צריכים לקבל עונש רציני מאד.

א' נחמיאס; אני רוצה לדבר אל אנשי הקרן הקיימת

לישראל וליערנים. גם אני הייתי יערן

אבל כפועל דחק. לכן הנושא של יער קרוב ללבי. אם אתם חושבים שאם

תעבירו את כל הנושא לידי המשטרה תפטרו את עצמכם, אתם רחוקים

ת"ק פרסה. הקטנתם את מספר מצפי היערות. מצפה היערות הים בשבילכם

המתריע הראשון. ברגע שעשן היה עולה, הייתם מזעיקים למקום כח"אדם

שהיה מכבה את השריפה באיבה. היום, עד שלא נשרפים הרבה עצים, אתם

לא מרגישים בשריפה.

קווי אש - פעם הייתם מחמירים בענין

קווי-אש. כחורף הייתם עושים קווי אש סביב היערות. חקלאי טוב, אני

לא מדבר על יערן, חקלאי שמגדל חיטה ושעורה ולא עושה קווי-אש

הוא גמר עם כל שטחי החיטה והשעורה שלו. מספיק .אדם זורק סיגריה

מחלון מכוניתו ואז שדות חיטה של מאות דונמים יכולים לעלות באש.

על אחת כמה וכמה כשמדובר ביער. אני מודיע לכם, בגליל שכחתם מזמן

מה זה קו אש.

היתה לכם סיירת שריפות בלילה. ביום

אמרגו שיש לכם מצפים עם התרעה על-ידי אלחוט. היתה לכם סיירת לילית,

בטלתם אותה. אלה דברים שצריכים להכנס עוד פעם לתודעה של הענין,

לתודעה של שמירת היער.

פעם הייתם עושים פרסומת בטלוויזיה

והייתם מראים מה קורה אחרי שעושים פיקניק ולא מכבים את האש.

הפסקתם עם זה. פעם כאשר הקרן קיימת לישראל שתלה עץ, היא כיבדה

אותו מאז שהוא היה שתיך ועד שהוא מת זקוף. בגלל שאין כסף גפרתם

עם התודעה הזאת. יכול להיות שאני מקצין את הבעיה.

אין בסיס.



0

א' נחמיאס; אנחנו נבדוק אם אין בסיס, תאמר לנו

כמה קווי אש עשיתם, כמה מצפים הקמתם,

כמה סיירות יש לכם בלילה ואז נוכל לומר למשרד המשפטים לזרז את

המשפטים.

ממשטרת ישראל אנתנו מבקשים נתונים

בקשר להצתות לא רק לגבי 1985, אלא גם משנים קודמות כדי שנוכל

לעשות השוואה. אם היינו מקבלים נתונים לגבי עשר השנים האחרונות,

היינו יכולים לעשות השוואה טובה וחשובה כדי להעיר את עינינו.

אנחנו מבקשים נתונים גם לגבי תיקים שהועברו לפרקליטות והתהליך

בהם נמשך. אנחנו רוצים לדעת כמה זמן זה נמשך. רק אחרי שנקבל את

הנתונים האלה נוכל לבקש משר המשפטים או מגכ"ל בתי המשפט לזרז את

הנושא הזה.

אני לא יודע למה חה"כ וירשובסקי לא

הסכים להערתו של חה"כ שליטא. אין ספק ששריפת יער בזדון היא לא

כמו שריפת יער שלא בזדון. צריך לעשות הבדלה בין הצתה בזדון לבין

הצתה מתוך רשלנות גם אם היא פושעת.

בין השאר נאמר פה שיש צוות מקצועי.

מר מרקוביץ, אתה ממונה במשרד הפנים לתפקידים מיוחדים, לא שנה

ולא שנתיים. לזכדוני 15 שנה. רק עכשו אתם הולכים להתקין תקנון

למניעת שריפות?

י' מרקוביץ; אמרתי שזה תקנון שיצורף לתכנית

מיתאר ארצית. יש היום תקנון.

מי וירשובסקי; אתה יכול לשאול שאלה יותר קשה,

מדוע אין תכנית מיתאר ארצית ליערות

משנת 1969 שבה חוקק חוק התכנון והבניה שמדבר על תכנית מיתאר.

אני מוכן להיות שותף להכנתן של מסקנות

בהתאם למה ששמענו מהאנשים המכובדים

ומחברי הכנסת.

ר" כחלון; אני, כמפקד כבאות ראשי, מבקש להמליץ

על מניעת פיקניקים ואש חיה ביערות

בכלל ואז נדע, אם מישהו נכנס, זו הצתה.

ד"ר אי רבינוביץ; הבאתי את הדברים בכתב. כוונת הדברים

היה להעלות את הנושא על סדר-היום

הלאומי ואני מקווה שהש.ב., המשטרה ומשרד המשפטים יתנו את דעתם

ולנו יירכש ציוד, לא בקשתי כת-אדם, כדי שנוכל לתת עזרה ראשונה.

ג' אבני; קרן קיימת לישראל פעילה בכל התחומים,

גם של הדרכה וגם של כיבוי וקווי אש

כפי שחה"כ נחמיאס העלה אותם. כל הפעולות האלה מתבצעות כמובן בהתאם

ליכולת הכספית. אין בסיס להאשמה שאנחנו לא פועלים בנושאים האלה,

נושא של הדלקת אש ביער, הוא אינו נושא

בעל חשיבות מבחינת השריפות. יש לנו

נתונים שמראים בבירור ששריפות שנגרמות מרשלנות, אנחנו יודעים שהן

באחוז קטן משריפות אחרות שאינן קשורות בהדלקת אש ביער ופיקניקים,

יש נתונים. הבאנו אותם לוועדה.

חבר הכנסת נחמיאס ביקש נתונים. תוך

כמה זמן אתם יכולים להמציא אותם?

אני מוכן לפטור אותם מהצרה הזאת,

אבל אני מבקש נתונים מהמשטרה כי זה

חשוב לנו.

ש' לוי; אני יכול תוך שבוע ימים להמציא נתונים

לגבי חיפה והצפון. עיקר הבעיה הוא

בצפון.

ד' בר-עוז; רציתי לבקש שהוועדה תאפשר לנו להגיש

הצעות קונקרטיות בכתב לפני הסיכום

הסופי. לגבי תכנית מיתאר ליערות, אני מבקש שמשרד הפנים יוועץ בנו.

היו"ר ד' שילנסקי; ברור שנושא תכנית מיתאר ימצא ביטוי

במסקנות הוועדה. נחכה שבוע ימים

על-מנת לקבל את החומר ואז ניגש להכנת המסקנות. אני מודה לחה"כ

נחמיאם על שהתנדב לעזור בהכנת החומר וההתנדבות כבר מתקבלת.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14.00