הכנסת האחת-עשרה
מושב שני
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 103
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
מיום רביעי. י"ד בכסלו התשמ"ו - 27 בנובמבר. 1985 ,בשקה 09.30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 27/11/1985
בניית כנסיה קופטית ליד מתקן צה"ל (הצעה לסה"י של חה"כ י. מצא); החלטה בדבר הקמת ועדות משנה בנושאים; אתר האשפה במודיעין, ושימור אתרי התיישבות.
פרוטוקול
חברי הוועדה: היו"ר ד' שילנסקי
מי וירשובסקי
א' ורריגר
י' מצא
א' נחמיאס
י' פרץ
אל"מ ד' סתו - משרר הבטחון
סא"ל א' דרמן - אגף תכנון צה"ל
י' זיו - מינהל מקרקעי ישראל
י' לוי - משרד הפנים
י' גבריאל
יועץ משפטי! צי ענבר
רשמה ; ש' צהר
סדר היום; א, בניית כנסיה קופטית ליד מתקן צה"ל (הצעה לסה"י של חה"כ י' מצא).
ב. ועדות משנה לאיכות הסביבה לנושאים: אתר האשפה במודיעין,
ושימור אתרי התישבות.
(נתקבל ביום 10.12.85)
בניית כנסיה קופטית ליד מתקן צה"ל (הצעה לסה"י של חה"כ י. מצא)
היו"ר ד' שילנסקי;
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה של ועדת הפנים ואיכות הסביבה. אנו
דנים היום בהצעה לסדר היום של הבר-הכנסת מצא על בניית כנסיה קופסית ליד מתקן
צה"ל. בהתאם לנוהל המקובל, אני מבקש לחבר הכנסת מצא לפתוח את הדיון בנושא.
י' מצא;
אני בא להתריע על כך שהוגשו תכנית לבניית כנסיה קופטית סמוך וצמוד לפיקוד
מרכז בירושלים. כאשר הוגשה הבקשה והוגשו התכניות לבניית הכנסיה הזאת בראשית הדרך
רשויות הבטחון ורשויות צה"ל הביעו התנגדות חזקה לכך בוועדה המחוזית. הם עשו זאת
גם בכתב וגם בעל פה. בשלב מסויים התקבלה ההתנגדות הזאת בוועדה המחוזית, או
בוועדת משנה שקמה לענין זה, ובהמשך לכך התקבלה החלטה כיצד תיבנה הכנסיה הזאת,
בנסיגה מסויימת ובצורה שונה.
כעבור תקופה,, מסויימת קרה דבר מוזר מאד. התכניות הוגשו מחדש, ללא שום שינוי
בחן, וצה"ל לקח בחזרה את ההתנגדות שהביע בוועדת המשנה. אינני יודע את הפרטים,
ולא מובן לי מדוע צה"ל עשה זאת, בעוד שסיבת ההתנגדות שלו היתה ברורה ומובנת,
ואני גם תמכתי בהתנגדות צה"ל לבניית הכנסיה שם. אני רוצה להבהיר שההתנגדות שלי
לבניית הכנסיה הקופטית במקום הזה נובעת אך ורק מסיבות בטחוניות, רק מפני שאני
רואה סכנה בטחונית בהקמת הכנסיה ליד מתקן כזה של צה"ל.
אני מבקש לדחות את הבקשה של הכנסיה הקופטית לבנות את הכנסיה במקום הזה.
אפשר לבנותה במקום אחר. אני חוזר ואומר שההתנגדות שלי להקמת הכנסיה במקום הזה
נובעת מאספקט בטחוני בלבד.
אני חושב שצה"ל קיבל הנחיות או הוראה להסיר את התנגדותו לבניית הכנסיה
הקופטית במקום הזה, ולא משיקולים בטחוניים אלא בשל שיקולים מדיניים והרצון לשפר
את היחסים עם מצרים. אני מבקש ששלטונות צה"ל יציגו בפני הוועדה את פרטי הסיבה
להתנגדות צה"ל בשעתו לבניית הכנסיה שם, ויסבירו מדוע הגיעו היום למסקנה שבניית
הכנסיה הקופטית ליד מתקן צה"ל הדלה להיות סיכון בטחוני. אם שלטונות צה"ל ישכנעו
את חברי הוועדה ואותי שאמנם אין יסוד להתנגדותם הראשונית והמפורשת, שהתבססה על
כך שהכנסייה במקום הזה מהווה סכנה בטחונית עבור המתקן של צה"ל במקום, אני אסיר
את התנגדותי.
תחילה אני מבקש לשמוע משלטונות צה"ל את הדו"ח המפורט שהגישו בשעתו לוועדת
המשנה ושבו פרטו את כל הסכנות הבטחוניות שיש בבניית חכנסיה הקופטית ליד המתקן של
צה"ל.
מ' וירשובסקי;
אני מבין שסיבת ההתנגדות של רעד הכנסת מצא לבניית הכנסיה הקופטית במקום הזה
היא בשל הסכנה הבטחונית שיתכן וכרוכה בזה.
י' מצא;
לא יתכן, אלא ברור שזה כך.
ועוד אומר חבר הכנסת מצא שצה"ל התנגד בשעתו לבניית הפנסיה שם, ואחר כר
הוריד את התנגדותו בגלל שיקולים מדינים שהונחתו עליו. שני הנושאים האלה הם מחוץ
לתחום עבודתה של ועדת הפנים ואיכות הסביבה. התהום הבטחוני והתחום המדיני אינם
במסגרת פעילותה של הוועדה הזאת. אם זו באמת שאלה בטחונית, אין אנחנו צריכים
לעסוק בענין הזה. האם אנחנו מומחים לבטחון? אילו נקבל הסברים מתאימים, האם אני
האיש שצריך לשפוט בענין זה?
אני מציע על כן להעביר את הנושא הזה לוועדת החוץ והבטחון של הכנסת, כי אני
חושש שאנו עלולים לעשות כאן טעות מאחר ואיננו מומחים בתחום הזה.
היו"ר די שילנסקי;
אנחנו מקבלים בכבוד ובהכנעה את החלטות מליאת הכנסת. מליאת הכנסת העבירו את
הנושא הזה אל הוועדה שלנו אחרי שחבר הכנסת מצא העלה את הדברים האלה מעל במת
הכנסת ואף פירסם אותם בעתונות. המליאה בכל זאת החליטה להעביר לוועדה שלנו את
הדיון בנושא הזה, ואנחנו ממלאים אחר הוראת המליאה.
אני מבקש לשמוע מרוה"כ מצא מה מספר הקופטים בירושלים, מה מספר הכנסיות שיש
לקופטים, וההאמנם זקוקים הקופטים לכנסיה נוספת. כמו כן אני מבקש לדעת מי מממן את
בניית הכנסיה הזאת. האם אין פה כל מיני גורמים עוינים לישראל שמממנים מכספם את
בניית הכנסיה הקופטית מסיבות שאינן דווקה דתיות, אלא פוליטיות או מדיניות? אם
אתה יודע את התשובות לשאלות אלה, נשמח לקבלן ממך. אם אינך יודע את התשובות, נבקש
לקבל אינפורמציה מלאה בענינים אלה ממקורות אחרים.
י י מצא;
אני חושש שהפרטים שאני יכול למסור כאן לא יספקו א1תר ותהיה זקוק
לאינפורמציה נוספת. עוד בזמן ביקורו של סעדת בארץ הובטחה הקמת הכנסיה הזאת,
וסעדת הבטיח תמיכה כספית בהקמתה. אני לא יודע מה קרה מאז, אם התמיכה אכן הועברה
או לא. בפגישות המדיניות שהתקיימו אז עלה הענין הזה ועזרת מצרים הובטחה.
מפעילותי העירונית אני יודע שהכנסיה הקופטית היא כנסיה שקטה, כנסיה של
מיעוט. אגב, הם התכוננו לבנות שם גם בית-ספר קופטי, בנוסף לכנסיה. כפי שכבר
אמרתי, אין לי התנגדות עקרונית לבנייה הזאת, כי בסף הכל זה מיעוט הזקוק כנראה
לדברים האלה. פרטים מלאים בענין זה אפשר יהיה לקבל ממשרד הפנים וממשרד הדתות.
היו"ר די שילנסקי;
בנוסף לנושא הבטחון הקשור בבנין הכנסיה הקופטית שהעלה כאן חבר הכנסת מצא,
ביקשתי לדעת אם אמנם זקוקים הקופטים לכנסיה קופטית נוספת בירושלים, בהתחשב במספר
הקופטים הנמצאים בעיר ובמספר הכנסיות הקופסיות המצויות בה. כמו כן ביקשתי לדעת
מי מממן את הבנייה של הכנסיה הקופטית. של מי המגרש?
יי מצא;
המגרש שייך להם מקדמה דנה.
היו"ר די שילניסקי;
לנגד עיני הכנסיה שבונים בקרית-ארבע בשטח המיועד לישובם של יהודים החוזרים
לחברון עיר האבות, ולפתע פתאום בונים שם כנסיה ללא כל צורך בה, ובגודל שאינו עומד
בשום פרופורציה לאוכלוסיה הנמצאת שם, וברור לכל שהכנסיה נבנית שם לצרכים
פוליטיים. האם הנושא העומד לפנינו היום לדיון דומה למקרה הזה?
י' מצא;
המדובר הוא באיזור ששוחרר במלחמת ששת הימים, בכניסה לנווה יעקב. אבל לא זה
הוא הדבר המפריע לי, אלא העובדה שרוצים לבנות את הכנסיה ליד אחד המתקנים
המרכזיים של צה"ל.
יי לוי;
אינני יודע את התשובה באשר למקור המימון הכספי. אינני יודע גם מה מספר
הכנסיות הקופטיות בירושלים. משרד הדתות יוכל להשיב לשאלה הזאת. משרד הפנים יכול
להתייחס לאספקטים התכנוניים והמשפטיים הקשורים בנושא התכנון של הכנסיה הזאת.
סג"א עי דרמן;
אני רוצה להתייחס לפרטי ההתנגדות ולמניעים להסרתה. מדובר בתכנית לבניית
קולג' קופטי, בהתאם למה שאני יודע, ויכול להיות שאני טועה, או קולג' משולב עם
כנסיה. בתקופה בה הוגשה התכנית לוועדה המחוזית, שבה אנחנו מייצגים את מערכת
הבטחון, היתה אצלנו תכנית להרחיב את מצודת-כפיר. זו היתה עדיין תכנית ראשונית,
שלא הגיעה לשלבים של אישור. זה היה עדיין ברמה של בדיקות רעיוניות.
כיוון ששני הדברים היו במקביל, ואנחנו שקלנו הקמת מתקן נוסף במצודת כפיר,
הצגנו את התנגדותנו להקמת הכנסיה, כי נראה היה לנו שזה לא עולה בקנה אהד עם
התכניות שלנו. עם הזמן, ככל שהרחבנו את התכנון שלנו ובדקנו את עצמנו והגענו אל
הדרגים המאשרים בצבא, ראינו שלמעשה אין צורך ברעיון ששקלנו תחילה, כי הוא לא
עולה בקנה אחד עם המצוקות שלנו, ואיננו דבר שאנחנו זקוקים לו בצורה חד משמעית,
ואז הורדנו את התכנית הזאת מסדר היום של הצבא. באותו רגע גם לא היתה לנו עילה
להמשיך להתנגד לתכנית בניית הכנסיה והקולג' הקופטים, ולפיכך הסרנו את התנגדותנו.
משהוסר הנושא של המתקן הבטחוני הנוסף שרצינו להוסיף במצודת כפיר לא ראינו
עצמנו מוסמכים להתנגד להקמת מבנה אזרחי כזה לידנו.
היו"ר די שילנסקי;
האם אינכם רואים הפרעה בכך שליד מתקו כה חשוב של צה"ל יהיה מוסד של מי
שאיתו ניהלנו הרבה מלחמות בעבר, ושדם רב של שני הצדדים נשפך במלחמות אלה, ושיש
לנו איתו היום מצב של שלום שהוא שלום קר, ולא מזמן קרה מה שקרה בסיני? האם אינכם
רואים בהקמת המבנה הזה שם סכנה למתקן צה"ל הנמצא במקום?
סא"ל ע' דרמן;
אנחנו התייחסנו לזה קודם כל במישור הטכני. במישור הטכני הבנין עומד בסתירה
לתכניות הבנייה שלנו, ומשום כך הסתייגנו והבענו התנגדותנו. מעבר לענין הטכני
יכול להיות שם ענין של בטחון בתחום השדה. בדקנו איפוא גם את הנושא הזה. יש לנו
מחלקות העוסקות בבטחון שדה בצבא. על רקע המציאות מסביב, שלצערנו איננה מרנינה את
הלב בראייה צבאית, בהיות המקום בשכנות לכפרים עוינים, עוד מבנה אחד לא מוסיף ולא
גורע בראייה הזאת. בפרופורציה של המציאות בשטח מבנה נוסף כזה לא נראה בעיני
גורמי בטחון שדה של צה"ל כדבר שיש להתנגד לו.
יי מצא;
ביקשתי שיציגו בפנינו את ההתנגדות של הצבא שהונחה על שולחן הוועדה המחוזית.
אני רוצה לראות אותה על כל סעיפיה. כמו כן אני מבקש לדעת אם הרמטכ"ל קיבל הנחיות
לרדת מתכנית ההתרחבות של המתקן בשל סיבות ושיקולים מדיניים.
הנושא הזה נדון בוועדה המחוזית בנובמבר 1982. התכנית של בינוי הכנסיה אושדה
להפקדה, ואי לכך ב-8 בינואר,1983, לפני קרוב ל-3 שנים, הנושא היה בוועדה למתקנים
בטחוניים בגין ההתנגדות של הצבא.
יי לוי;
זה הובא לשם בטעות, כי זה לא מתקן בטחוני.
יי זיו;
הדיון שם היה על היתר הבנייה. החלטת הוועדה אומרת שמאשרים לכנסיה הופטית
לבנות שם, והיו דרישות ספציפיות באשר לגובה של הבינוי, ולא לעצם התכנית. ביחס
לבינוי היו התנגדויות שחייבו אותם להגיש תכנית שונה. הוועדה למתקנים בטחוניים
אישרה את הקמת הכנסיה, אבל מפרטי הבינוי עוכבו. זה היה, כאמור, לפני כשלוש שנים.
כאשר בגין עוד היה ראש הממשלה.
היו"ר די שילנסקי;
חבר הכנסת מצא הציג כאן שתי שאלות. באשר לשאלה ארזת שלו, שמענו שהמסמך איננו
נמצא כאן. נבקש איפוא להמציא לנו את המסמך הזה בישיבה הבאה שלנו בנושא הזה. אני
חושב שבמסגרת הסיור שנערוך בירושלים רצוי שנבקר גם במקום שהוא נשוא הדיון שלנו.
נראה את המקום במו עינינו ואז יהיה לנו קל יותר להתייחס לנושא הזה.
נראה לי שאנחנו צריכים להיות ערים לעובדה שגופים שונים או דתות רוצים לאחוז
בירושלים עמדות רבות יותר, לאו דווקה כמקום תפילה או לימוד, אלא מעבר לזה. אנחנו
צריכים להתייחס לדברים האלה במלוא כובד הראש.
אני מסכים שנערוך ביקור במקום, אבל אני חושב שעלינו להפעיל אלמנט של שיקול
דעת בכל הנוגע לצורה בה אנחנו מנצלים את הזמן הקצר העומד לרשותנו ואת כוחותינו.
המגרש הזה שייך, אליבא דחבר-הכנסת מצא, לכנסיה הקופטית מקדמא דנא, ולא יכולה
להתעודד במקרה זה השאלה איך זה קרה שהקרקע הזאת נמסרה לכנסיה הקופטית. השאלה איך
מסרו קרקע לכנסיה המורמונית לא יכולה לחזור במקרה שלפנינו. עכשיו שמענו את
נציג הצבא אומר כי מבחינה בטחונית אותה בעיה המטרידה את חבר הכנסת מצא, ובצדק
מטרידה אותו, איננה בעיה הממשיכה להטריד את הצבא עד כדי כך שימשיך להתנגד למבנה
הזה.
אמר כאן נציג משרד הפנים שישב בוועדה למתקנים בטחוניים, שלא צריך היה להביא
את הענין הזה בפניה, ובכל זאת הוא הובא, ואין בוועדה התנגדות להקמת המתקן, אלא
לפרטי ביצוע. אינני יודע אם אנחנו יכולים להכנס לענין הזה מעבר לדברים שהועלו
כאן. אחרי שהבהרנו את הדבר, למה אנחנו צריכים להמשיך את הדיון בנושא הזה?
לא איכפת לי לערוך עוד ביקור, להציג עוד שאלות ולשמוע עו תשובות. אבל כחבר
ועדה אני מבקש שננצל את זמננו ואת אוננו בצורה היעילה ביותר, אף כי ההחלטה היא
כמובן בידי יו"ר הוועדה, ולכן אני שואל בשביל מה זה טוב. קיבלנו את התשובות
המוסמכות מהגורמים המוסמכים ואנחנו יכולים להסתפק בזה.
י י מצא;
טרם קיבלנו פרטים על ההתנגדות בכוזב שהוגשה על ידי הצבא לוועדה המחוזית.
מ' וירשובסקי ;
אינני רואה טעם רב בביקור במקום, האם הביקור במקום יעשה אותנו מומחים
בנושא?
י' מצא ;
צה"ל נסוג מההתנגדות שלו להקמת הכנסיה שם בגלל לחץ מדיני.
אני מציע לקיים את הוויכוח הזה אחרי שנשמע את דברי נציג משרד הפנים, יתכן
וישנם עיכובים אחרים, אחרי ששמענו עמדת הצבא חשוב שנשמע גם את ההתייחסות של
משרד הפנים לענין.
סא"ל ע' דרמן;
אני מוכן להציג בפניכם בעל פה את פרסי ההתנגדות עליה מדבר חה"כ מצא,
אנז מבקשים לקבל זאת מכם בכתב, אנחנו מבקשים גם לערוך ביקור במקום,
יי לוי!
מר משה כהן. מתכנן הוועדה המחוזית מחוז ירושלים היה אמור להיות נוכח כאן
היום. אבל הוא חלה ונבצר ממני להשתתף בישיבה הזאת, אשתדל איפוא למסור לכם את
הפרסים,
התכנית אושרה כפי שהופקדה בוועדה המחוזית. ואושרה באישור שר הפנים, כאשר
היא אושרה באישור שר הפנים היא גם נבדקה. כמו כל תכנית אחרת, הבדיקה העלתה
שבעצם היו במהלך התכנון מספר ליקויים. הן תכנוניים והן משפסיים,
האחד - הקמת קולג', השניה - הקמת כנסיה,
התכנית הזאת משנה תכנית מיתאר מנדסורית קודמת, הבדיקה העלתה שהליך התכנון
היה לקוי מתחילתו כמעט עד סופו, ברגע שעלינו על התקלה הזאת הודענו ליו"ר
הוועדה המחוזית על הליקויים האלה בתכנון, כמו כן הצבענו על כך שהתכנית התיימרה
לקבוע חלק לבניית קולג' וחלק לבניית כנסיה, כאשר בתבנית גופה לא הובאו פרסים
על בניית הכנסיה, ורק סומן השסה בו תוקם כנסיה, כך שהציבור הרחב שצריך היה
להבין מתוך עיון בתכנית מה בעצם קורה שם, לא יכול היה לדעת זאת, אף אחד לא
ידע כיצב תוקם הכנסיה, לאור ההערות האלה עיכבנו אישור התכנית במשרד הפנים,
הנושא צריך לחזור לוועדה המחוזית אחרי שנשלים פרסי הבדיקה רההערות שלנו,
היו"ר ד' שילנסקי;
אני מבקש שתיקחי בחשבון שגם אנחנו רוצים להביע את דעתנו בנדון,
א' נחמיאס;
אני חושב שמותר בהחלט לחבר הכנסת מצא לבדוק. לחקור ולברר אם השינוי בעמדת
צה"ל, שהתנגד תחילה להקמת המבנה הזה בתחילה. ושינה דעתו בינתיים. נובע
משיקולים מוטעים לדעתו של חה"כ מצא, ואני חושב שצדק יושב-ראש הוועדה שהעלה את
הנושא הזה לדיון בוועדה, אני זוכר שחבר הכנסת מצא העלה את הנושא הזה כהצעה דחופה
לסדר היום. ובקשתו אכן התקבלה,
היום באו לכאן נציגי צה"ל ושמענו את סגן אלוף דרמן אומר לנו בתום לב
שאמנם היתה לצ??? בשעתו תכנית להרחיב את המתקן הקייס, ולכן התנגדו לכך שהכנסיה
או הקולג' הקופטים יוקמו במקום.
אל"מ ד' סתו;
ההתנגדות לא היתה להקמת הקולג' או הכנסיה.
י' מצא ;
האם לא היו לצה"ל סיבות נוספות, פרס לענין ההרחבה הצפויה? אני מבקש שהצבא
יציג בפנינו את המסמך המתייחס לנושא הזה, ואז תראו שלצה"ל היו סיבות נוספות
על אלו של רצון להרחיב המתקן במקום,
אל"מ ד' סתו;
ההתנגדות לא היתה מלכתחילה לעצם ההקמה של המבנים האלה, אלא לצורת הבינוי
שהוצע בשעתו,
א' נחמיאס;
האם אתה מתכוון לצורה הארכיטקטונית של המבנה?
אל"מ ד' סתו;
כן. כמו לענין הגובה, היכן בדיוק יהיה המבנה וכו'.
א' נחמיאס;
אני חוזר לטעון שלי, מופיעים כאן נציגי הצבא שאינם אנשים פוליטיים. וגם
אינם מופשעים מאנשים פוליטיים. ואומרים לנו שאמנם נתגדו בעבר למבנה הכנסייה
בשל סיבות הקשורות בגובה ובצורת המבנה וכו', אבל אחרי שנוכחו לדעת שאין הצבא
מתכונן להרחיב את המתקנים שלו במקום, הוא הסיר את התנגדותו למבנה הכנסיה, כך
שלמעשה אין לנו דבר נוסף שאנחנו יכולים לבקש מהצבא. כי הם ממונים על החלק הטכני
של הדבר בלבד, ואילו חבר הכנסת מצא מבקש לדעת את הצד הרעיוני, האם היתה הוראה
בענין זה שבאה מלמעלה. האם היתה המלצה או פקודה וכו' שגרמה לצבא להסיר את
התנגדותו. מפני שאנחנו הולכים עכשיו על אוטוסטרדה של שלום עם מצרים, ולכן חשוב
שהצבא יסיר את התנגדותו וכו', אני חושב שאינני יכולים לבקש מנציגי הצבא שבאו
לכאן היום את התשובה לשאלה הזאת, גם אסיר לני לבקש מהם תשיבה לשאלה זו.
י' מצא ;
אני סבור כי חשוב שנראה את ההתנגדות שהגישו בשעתו שלטונות הצבא, ונשמע
מדוע הם הסירו את ההתנגדות שלהם,
א' נחמיאס;
אין לנו דבר לבקש עוד מהקצינים הנוכחים כאן היום. הם אמרו לנו דברים ברורים:
התנגדנו תחילה בשל סיבות אלה ואלה. הסיבות האלה אינן קיימות יותר. לכן הסרנו את
ההתנגדות שלנו. יותר מזה איננו יכולים לבקש מהם למסור לנו דבר. אם תבר הכנסת מצא
אינו משתכנע שאכן אלה היו הסיבות, ולדעתו יש סיבות אחרות לכך, כי אז אני חושב
שצריך להזמין לישיבת הוועדה דרג שונה שאתו אפשר לדבר על מדיניות רפוליטיקה.
מובן מאליו הוא שאין לנו דבר נגד נציגי הצבא הנוכחים כאן היום. וברור גם
כי כולנו רוצים באותו הדבר. בטובת עם ישראל וארץ-ישראל, אבל כל אחד חושב שפה
ושם יש מקום לשפר דברים, לתקן ולמתוח ביקורת. לקראת הישיבה הבאה של הוועדה אנחנו
מבקשים ממשרד הדתות להמציא לנו פרטים על מספר הקופטים בירושלים. מספר הכנסיות
שיש להם וכו'.
אני מבקש להרחיב את הנושא. אס כבר פתחנו פתח, מותר להרחיבו. אני מבקש איפוא
ממשרד הדתות להמציא לנו את הפרטים שציינתי. לא ברור לי עדיין מי יכול להשיב
לשאלתי באשר למקורות המימון של הכנסיה הקופטית.
חבר הכנסת מצא אמר כי בזמן ביקורו של סעדת בירושלים הוא אמר שהוא יתמוך
בזה מבחינה כספית. זו איפוא התשובה.
אני מציע שגם משרד החוץ יהיה מיוצג בדיון הזה. שאלתי בזמנר אם משרד החוץ
היה זה שהנחית הנחיה מדינית בנושא זה על הרמטכ"ל.
נזמין לישיבת הוועדה בנושא זה גם את נציג משרד החוץ. ואני חוזר ומציין כי
חשוב שנדע גם מי מסמן את הענין הזה.
שאלה זו אפשר להציג גם בפני ראש המינהל האזרחי המכיר את נושא מעבר
הכספים לארץ.
א' ורדיגר;
אני זוכר כי בתקופה בה התנהל המו"מ עם מצרים, באחד הביקורים של
בוטרוס ראלי בירושלים הוא ביקש מראש הממשלה דאז, מר מנתם בגין, שיעזור
בהקמת כנסיה קופטית או קולג' קופטי. זה הופיע בכל העתונים ואפשר לבדוק
את הדבר.
י' מצא;
הקופטים בעצמם יבולים למסור פרטים בנושא המימון, רפי לוי, הממונה על
המהוז. יכול בוודאי לתת תשובה מוסמכת בענין המימון.
היו"ר ד' שילנסקי;
למה להטריד עוד דרג בצבא בענין זה? באשר לבקשה המקורית של חה"כ מצא,
ומאהר ואנשי הצבא הנוכהים באן לא הביאו עמם את המסמך שאליו מחייהם חה"כ מצא,
אנהנו מבקשים שהם ישלהו לנו תשלום של המסמך הזה עוד לפני הישיבה הבאה שלנו
בנושא. ממשרד הפנים אנהנו מבקשים את הפרוטוקול של הדיונים שהתקיימו בוועדת-
המשנה בנושא זה, כדי שנוכל לעיין בו לפני הישיבה הבאה שלנו.
אני מודה למוזמנים.
2. החלטה בדבר הקמת ועדות משנה בנושאים; אתר האשפה במודיעין,
ושימור אתרי התישבות. _
עלינו לקבל החלטות בשני נושאים שהועלו על ידי הברת הכנסת עדנה סולודר.
אני מציע שהנושא - אתר האשפה במודיעין, יועבר לוועדת המשנה לאיכות הסביבה.
ה ו ה ל ט - להעביר לועדת המשנה לאיכות הסביבה את הנושא: אתר
האשפה במודיעין.
אני מציע שלטיפול בנושא: שימור אתרי התישבות, נבחר בוועדת משנה
בראשותה של חברת הכנסת עדנה סולודר. ועוד שני חברי ועדה. אהד מהם הוא חבר-
הכנסת מרדכי וירשובסקי. ואת החבר השני אמנה אחרי שאבוא בדברים עם הברי-
הוועדה כדי לברר מי מהם יהיה מוכן להיות הבר בוועדת משנה זו.
הוחלט - לאשר ההצעה הנ"ל של יו"ר הוועדה.