הכנסת האחת-עשרה

מ ו שב ק; נ י



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 133

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, י"ד בחשוון התשמ"ו, 29.10.1985, שעה 12.00

נכחו;

חברי הוועדה; עי עלי - מ"מ היו"ד

די דנינו

ר' פנחסי

מי וירשובסקי

אי נסראלדין

מוזמנים; שי שמר - מועצה אזורית חבל יבנה

מי ברקוביץ- משק ניר-גלים

אי בר-שלום- יי " "

צי רנד - " '' "

יי גיל - מנהל היחידה אגוד עריס לאיכות הסביבה

גוש אשדוד-יבנה

יי קנטי - בית הזיקוק אשדוד

גי כץ " " "

מ' פיקרסקי- מפעל אגן כימיקלים

ר' דורון - " " "

צי לשם - " " "

דייר ע-' אבני - משדר הבריאות

שי ברנר - " "

אי מרינוב - מנהל השירות לאיכות הסביבה, משרד הפניט

היועץ המשפטי של הוועדה; צי ענבר

מזכיר הוועדה; יי גבריאל

רשמה; מזל כהן

סדר-היום; אשדוד - איכות הסביבה.



אשדוד - איכות הסביבה

מ"מ היו"ר עי עלי;

אני פותח את הישיבה.

הגיעו תלונות רבות על זהום אוויר ובעיות אקולוגיות באזור אשדוד והבל יבנה

שנובעות בעיקר מבתי הזיקוק ומפעל אגן כימיקלים. בענין זה היתה התכתבות גם עם

סגנית שר הבריאות הה"כ שושנה ארבלי-אלמוזלינו. זה כנראה בא בעקבות פניות של

המועצה האזורית במקום.

אנהנו ההלטנו לדון בבעיה ההמורה הזאת. אני מבקש שהבעיה תוצג בקצרה

ובתמצתיות. מה שאותנו מעניין בעיקר זה מה הם הגורמים למטרדים האקולוגיים האלה,

מה עמדת המשרדים ביחס לנושא ומה בדעתם לעשות כדי לפתור את הבעיות האקולוגיות.

את המתלוננים יציג שרגא שמר. לאהר מכן הייתי מבקש מנציג בתי הזיקוק באשדוד

מר קנטי לומר את דבריו. אני מבקש שהדגש יושם על דרך הטיפול לפתרון הבעיה. לאחר

מכן נציג מפעל אגן כימיקלים.

לפחות בנושאים אקולוגיים אין לי פשרות ואני מתכוון שיהיה טיפול יסודי

ורציני כדי למנוע מטרדים כאלה שפוגעים בבריאותם של התושבים. בבקשה, מר שמר.

שי שמר;

לפני שאני מתרזיל בדברי, נתבקשתי על-ידי ראש עירית אשדוד להתנצל על שהוא לא

הופיע. הוא הגיע אתמול מחו"ל ורק אתמול הוא קיבל את ההזמנה.

לגבי הענין בקצרה. ההתיישבות באזור שלנו התחילה לפני כ-45 שנה כהתיישבות

חקלאית. קבוצת יבנת היתה הראשונה. בתום מלחמת השחרור הוקמו ישובים נוספים .

בשנות ה-50 הוחל בתכנונו של אזור התעשיה בעיר אשדוד, בעיקר בצפונה. אזור

התעשיה נקבע להערכתי מטעות מתכננים. התכנון הזה נעשה עוד לפני שנת 1965 שבה חוק

התכנון והבניה נכנס לתוקף, ואנחנו בעצם היום סובלים את תוצאתו של הליקוי בתכנון.

מהי בעצם הבעיה? הבעיה היא 4-5 מפעלי תעשיה מצפון לאזור ההתיישבותי החקלאי

והם: תחנות כח אשכול, בתי הזיקוק אשדוד, מפעל אגן כימיקלים, מפעל הקורנס ואולי

נושא של ביוב של קולחי אשדוד. כל פרוייקס כזה בדרכו ובעוצמתו שלו גורם סבל למעשה

בערך כחצי שנה, החל מאפריל-מאי עד לחדשים ספטמבר-אוקטובר. אלה החדשים הקריטיים.

חלק מהמטרדים נגרמים כתוצאה מתקלות. תקלות הן דבר שאי-אפשר להמנע מהן. אבל אנחנו

לא מדברים על אוחם מקרים חריגים. אנחנו מדברים על תופעות שהן יום-יומיות.

במה הדבר הזה מתבטא? הדבר מתבטא בסבל של האוכלוסיה . אחוז אמנם קטן חולה

כתוצאה מהתופעות היום-יומיות האלה בחדשי הקיץ הקשים. אנחנו בעצם כעשור שנים

זועקים על הדבר הזה. אני לא רוצה לזלזל במעשים שנעשו. נעשו מעשים ויש הקלה. אבל

הם לא פתרו את הבעיות והסבל נשאר גם בחדשים האחרונים.

אני רוצה לומר לכם שאני ורבים מחברי נמצאים במצב של תסכול. כי כמה אדם יכול

לזעוק והישועה לא באה. אני יוצא מתוך הנחה שהמפעלים לא רוצים להרע. אבל הם לא

מקדישים את המאמצים הדרושים כדי להגיע לפתרונות סובים יותר של הבעיה, ובהזדמנות

זאת אני פונה אל חברי, מנהלי המפעלים, כל מה שניתן לעשות, עשו. כל תהליך שניתן

לקצר, קצרו. ישנן פעולות בביצוע אבל התהליך אטי מאד.

אני רוצה להציע כמה הצעות. א. אני

חושב שהחוקים במדינת -ישראל עדין

לא עונים על הגורם בשטח ובוודאי שהאכיפה לא מספקת. לכן צריך

לדאוג לאכיפת החוקים. ב. אני חושב שצריך למצוא דרך לסייע סיוע

כספי למפעלים על-מנת לדרבן אותם לבצע פעולות, ולפעמים מדובר

בהשקעות בהיקף גדול שתורמות לשיפור איכות החיים בסביבה. אני

חושב שמוועדה כזאת יכולה לצאת לפחות המלצה שיכולה להתחיל לגלגל

את הגלגל והתוצאה של הגלגול הזה תהיה שמפעלים אכן יוכיחו ויציגו

תכניות מאושרות על-ידי בעלי מקצוע והם יוכיחו שהם מבצעים דברים

שתורמים תרומה ממשית לאיכות הסביבה. אני חושב שמכאן יכולה לצאת

המלצה כזאת.

מ"מ היו"ר ע' עלי; אני מבקש לדעת מדייר אבני אם יש

אבחונים, אם יש דבורים על סבל. סבל

יש גם כאשר יש מעט ריחות. השאלה היא במה מתבטא הסבל הזה, האם יש

לכך השלכות על מחלות. חשוב לנו לדעת פרטים יותר מדוייקים

וברורים כדי לדעת איך להתמודד עם הנושא הזה.

קודם כל אולי מלה יותר כללית לגבי

השאלה שנשאלה. משרד הבריאות היה מאד

מעורה בבעיה שהועלתה והיא הועלתה עוד לפני מספר שנים לגבי סבל

התושבים באזור כתוצאה מקרבת מפעלי התעשיה למקומות המגורים, ולא

אחזור פה על ההסטוריה. יש לי רושם שאם היום היתה צריכה להתקבל

החלטה אצל כל הגורמים הנוגעים בדבר, לא היתה מוקמת תעשיה במתכונת

שהוקמה. חייבים למצוא את הדרכים הטובות ביותר כדי להתמודד עם

המצב הזה ולמנוע סבל מהתושבים. יחד עם זאת לאפשר לתעשיה להתקיים

מבלי לפגוע בתושבים.

לפני כשנה וחצי או שנתיים נעשה סקר

ראשון על-ידי משרד הבריאות ובסקר הזה הושוו פרמטריס מסויימים

שיכולים להעיד על מצב בריאות, כאשר הושוו שתי אוכלוסיות; אוכלוסיה

של אזור אשדוד כולו שאנחנו יודעים שהיו שם בעיות של זהום אוויר,

לעומת אוכלוסיה באזור הנקי ביותר בארץ באותה תקופה וזה אזור חדרה.

ראינו בסקר ההוא הבדלים בין שני סוגי המימצאים. אחד, זה תלונות

המערכת הנשימה, תחלואה במערכת הנשימה, שבקרב האוכלוסיה באזור אשדוד

היו יותר בעיות במערכת הנשימה, לעומת האוכלוסיה באזור חדרה.

דבר נוסף שנבדק, וזה פרמטר יותר

אובייקטיבי, תפקוד הריאות. לא אכנס כרגע לכל פרטי הפרטים של

הבדיקה הרפואית. גם פה נמצאו הבדלים בין האוכלוסיה באזור הנקי

מזהום לבין האוכלוסיה באזור עם בעיות זהום.

כתוצאה מהקביעה באותו סקר שנעשה,

נערך משרד הבריאות לפעולה נמרצת בהגשת דרישות למפעלים השונים:

חברת החשמל, בתי הזיקוק ואגן כימיקלים, עם רשימה של ליקויים

שדורשים תיקון. נעשתה פה עבודה רצינית ביותר. אני אולי אבקש

אחר-כך מדייר ברנר למסור פרטים מה נדרש ומה בוצע. חזרנו וטענו

שאנחנו נדרוש ונעקוב אחר ביצוע תיקון הליקויים.

יחד עם זאת, אין לנו כל בטחון שגם

אם כל התיקונים הנדרשים על-ידי

המפעלים יבוצעו, בעית סבל התושבים ממטרדי הריחות תיפתר במלואה.

אכן היום, לפי מה שאנחנו שומעיס בשטח, למרות שרוב הליקויים

תוקנו, עדין התושבים מתאוננים בעיקר על מטרדי ריחות, ואנחנו

עדים לתופעה של הסבל הזה. אנחנו יודעים שיש מטרדים. זה המצב כיום.

דבר אחד שאני רוצה להתייחס ולהדגיש

אותו הוא שאחד הדברים הידועים ומוכחים זה איכוזי גופרית

דו-חמצני באוויר. זה דבר שאנחנו יודעים שהוא גורם ויכול להוות

בעיה משמעותית.

משרד הבריאות הכין נוהל של הפעלת

שימוש לסרוגין בדלק דל גופרית באותם מפעלים שמשתמשים בדלק

בכמויות משמעותיות. הנוהל הזה הוכן על-ידי עובדי משרד הבריאות.

הוא נוסה והוכיח את עצמו, שאכן בהפעלתו מונעים את החריגות

ומקטינים את איכוזי הגופרית דו-חמצני. הנוהל הזה הופעל בהצלחה

על-ידי חברת החשמל. קבלנו בברכה את הודעת בתי הזיקוק שהם נערכו

לכל הסדורים להפעלת הנוהל הזה. אנתנו מקווים שהפעלת הנוהל הזה

תהווה עוד קידום נוסף בשיפור המצב שמתבטא כבר היום בבדיקות של

זהום האוויר באזור הזה.

אם תרצו, ד"ר ברגר יוכל להוסיף יותר

פרטים לגבי הדרישות מהמפעלים ומה בוצע.

ד"ר ש' ברנר; מקורות הזיהום העיקריים הם חברת החשמל,

בתי הזיקוק ומפעל אגן כימיקלים.

העמדה שלנו היא כזאת, בקשר לבתי הזיקוק, בצענו לאחרונה עבודה

די מקיפה על מקורות פוטנציאליים וכמה יש פליטות. בעבודה זו יש

לא רק ניתוח של מימצאים אלא גם שורה של דרישות שדרשנו מבתי הזיקוק

לבצע עם לוח זמנים. הנוהל לגבי דלק דל גופרית יכול להיות מופעל

מחר מחרתיים. יתר הדברים יתמלאו.

בקשר למפעל אגן כימיקלים, בזמנו, לפי

יוזמה של סגניתהשר עשינו סקר במפעל שכלל שורה של דרישנת לביצוע.

הדרישות האלה, אם כי בעכובים מסיבות שונות, חלקן הזמן גרמן, חלקן

סיבות לא אובייקטיביות, השפוריס האלה בוצעו. אבל תלונות ממשיכות

להגיע. אי-לכך הודענו לחברה שאנחנו מבקשים מהם לקחת חברה של

מהנדסים לביצוע סקר סביבתי. בשלב זה עמדתנו היא שאנחנו מתנגדים

לכל נסיון של הרחבת המפעל ומבקשים צמצום המטרדים ובעיות קיימות.

ביחס לחברת החשמל, קשה לי להגיד

שאין' חריגות. אבל מספר החריגות הוא קטן. חברת החשמל, לדעתנו,

-הראתה רצון טוב. היא למעשה בצעה את מה שבקשנו ממנה. אם במשך

הזמן יתברר שיידרשו דרישות נוספות, לא נהסס מלהפעיל אותן.

לדעתי, צדיך להכניס לתמונה גם את

משרד העבודה והרווחה מאחר וליד

בתי הזיקוק יש בית ספר של משרד העבודה והס סובלים.

גם נושא הביוב והנחל לא כדאי להזניח, וגם

חלקם של הגורמים העירוניים במצב מעורב.

מ' ברקוביץ; בקשר לאכיפת חוקים - היה מקרה של

תלונה במשטרה על פליטת עשן מהמפעל

קבלנו תשובה שזה לא מעשה פלילי. אחר-כך נהג שאנחנו מכירים אותו

קיבל דו"ח על 3ליטת עשן ממכוניתו. זה פלילי ומזיק לבריאות,

וכשאנחנו נושמים רעלים 24 שעות ביממה, זה לא פלילי. איך יתכן

תוק מוזר כזה במדינה. צריך לדאוג שזה יהיה פלילי ויוכלו לטפל

בזה בבית המשפט.

יו"ר המועצה הזכיר מקרה של טעות

אנוש. מה זה טעות אנוש? אומרים: אני מצטער, קרה מותז, זו טעות.

אנחנו חיים בצלה של טעות אנוש כל הזמן. עלתה פטריה כמו פיצוץ

גרעיני. למזלנו הרוח לקחה את זה לכוון אחר. אנחנו חיים בצל של

איומים.

מצורף פה קטע מעתון "מעריב" ובו נאמר

שנשלח בחזרה חומר מקנדה משוס שהחומר של אגן כימיקלים מסרטן. אני

שואל אתכם, בשכנות אלינו מייצרים חומר שבחו"ל מעידים על כך

שזה חומר מסרטן ואנחנו חיים שם. לאיזה מצב פסיכולוגי אנחנו

מגיעיס? זו טעות אנוש? איך אפשר לחיות כך?

הייתי מבקש להסב את תשומת הלב לדבר

אחד. כשאנחנו מדברים על חומר דל גופרית בחברת החשמל, אם כל

הרצון הטוב, היינו רוצים לדעת מי הגוף המבקר מתי משתמשים בדלק

דל גופרית, מתי לא משתמשים בדלק דל גופרית. היינו רוצים לדעת

שגוף רשמי ממשלתי מחזיק את האצבע על ההדק ואומר: זהו.

אני מבקש מכם לראות כאן חומר אחד

מיני רבים. כתוב בו מהן התוצאות: בחילה עלפון. אלה דברים

שמייצרים במפעל ואנחנו מרגישים אותם.

אי-אפשר ללכת פה באדיבות ולהסתפק

ברצון טוב. זה לחיים ולמוות.

בקשר למקרה שהצגת שתשובת המשטרה

היתה שזו לא עבירה פלילית. דומני

שמעודד' הבריאות ומשרד התעשיה והמסחר ממונים על הבדיקה ויכולים

לטפל בנושא. אני לא חושב שאותו נהג לא עשה עבירה פלילית. התלונה

הזאת נבדקה על-ידי משרד הבריאות או משרד התעשיה והמסחר, או

שהנושא נגנז?



מ' ברקוביץ; אני רוצה שהמשטרה תטפל במקרה הזה

כמו בפליטת עשן מרכב.

מ"מ היו"ר ע' עלי; היועץ המשפטי יבהיר לנו אח הנקורה

הזאת.

צ' ענבר; התלונה מרברת על ריחות כימיקליים.

איני יודע מה פרטיה. מכל מקום בנושא

של עשן, יש תקנות מוגררות עם מבחנים כמותיים, עם מרירות. לגבי

ריחות אין רבר כזה. לכן הופנו המתלוננים למשרד הבריאות כדי

שיוכלו לחקור אם יש תקלה וכיצד לטפל בה. איני יודע באיזו מידה

ניתן לקבוע מרד לריחות.

לאחר ששמעתי את נציגי משרד הבריאות

שהתוו תכנית שנתית, לכאורה כל

הנקודות סגורות. אם כך, למה אנחנו יושבים כאן?

אני רוצה במספר מלים לנסות לתאר

מה המצב היום. אצלנו במשק - אני מרבר בשם משק ניר גלים בלבד -

האנשים חיים היום בפאניקה נוראה. אני שמח שהיום מסכימים כולם

שהמפעלים גורמים לזהום. עד לפני שנתיים-שלוש היינו שומעים

במפגשים שאנחנו מתנהגים בפסיכוזה. היום אני מבין שכולם מסכימים

שהמפעלים מזהמים ודנים בדרכי פתרון. אבל דנים בכך הרבה שנים,

היו הרבה הבטחות. לצערנו המצב מחמיר משנה לשנה.

במספר מלים אני רוצה לצייר לכם

את המצב אצלנו במשק, ואיני יכול להפנות אצבע מאשימה כלפי אף

אחד. גם אני חושב שהמפעלים תורמים למדינת-ישראל. כלפיהם אין לי

כלום. אבל כפי שניר גלים תורמת למדינה בלי להסב נזק לסביבה, כך

אני חושב מצווים לעשות המפעלים שם.

על מה אני מדבר? אני לא רוצה להפוך

את הנושא האקולוגי קרדום לחפור בו. אצלנו, בחדשים האחרונים,

נפטרו שני חברים. לצערנו נתגלו בשנה האחרונה שמונה מקרים של

סרטן. אני לא יכול להאשים אף אחר. אני רוצה שהציבור שיושב פה

ידע שהציבור בניר גלים חי בפחד מתמיד. יכול להיות שאיך בזה כלום.

משרד הבריאות צדק. אבל הציבור שלנו משוכנע שהמצב הוא קריטי והם

היום הולכים להלחם על ענייני נפשות ולא ענייני ממון. זה לא ענין

שרוצים להגיע לרמת חיים יותר גבוהה או לאיכות חיים יותר גבוהה.

אנחנו מדברים על דיני נפשות. אנחנו, בתור נציגים, נשלחנו לנסות

להקצין את הנקורה הזאת. לצערנו היא לא ברורה לכולם. אנחנו

מזמינים אתכם לבוא אלינו ליום אחד יומיים. למשל בראש השנה

בילי-נו בבית הכנסת. הריחות שהרחנו היו ריחות שלא נתנו לאנשים

לעשות רבר. זה גרם לכאבי ראש. זה ממש בלתי נסבל.

אני שומע שיש תכנית ויש עתיד, השאלה

היא מתי זה יקרה? אני מבקש מהוועדה

שתמליץ את המלצותיה בכוון הנכון.

לסיום אני רוצה לומר, הציבור של

ניר גלים, המייסדים, זה ציבור שסבל קשות. רובו הגדול יוצאי

הונגריה. כולם עברו את מחנות הריכוז. הם הגיעו לארץ ישראל לאחר

תלאות ארוכות. בנו משק לתפארת עד לפני 15 שנה, עם איכות חיים

ורמת חיים טובה. מאז חלה שחיקה מדאיגה ומהירה. אני לא יודע

לאן נגיע. אי-אפשר להגיד לאנשים כאלה ננייד אתכם.

מ"מ היו"ר ע' עלי; היתה הצעה כזאת?

היתה הצעה כזאת.

מ"מ היו"ר עי עלי; מה המרחק ביניכם לבין המפעל הכי קרוב?

כ-200 מטר ממפעל אגן כימיקלים.

מ"מ היו"ר עי עלי; אני רוצה לדעת מנציגי משרד הבריאות,

נשמעה כאן איזושהי הרגשה קשה שיש

קשר בין זהום לבין מוות שהיה במקרים מסוימים בניר גלים. האם נעשו

בדיקות רפואיות במקרים עליהם דוברן והאם נמצא איזשהו קשר בין

המטרדים האקולוגיים מהמפעלים בהם מדובר לבין מקרי המוות אותם

הזכירו כאן?

ד"ר שי ברנר; . בכל מיני פגישות שהתקיימו עם רופאים

באזור בקשנו מאותם רופאים שיבואו

אלינו וישימו על השולחן אותם מקרים וכל מקרה ייבדק לגופו של

ענין אם יש קשר או אין קשר. למשל, בחדרה אנשים דאגו. בא הרופא

של המקום ונתן רשימת מקרים והמקרים נבדקו. מה שקורה כאן,

אף פעם לא קבלנו במשרד הבריאות מקרה על השולחן לבדיקה. ברגע

שישימו את המקרים על השולחן, אנחנו נבדוק ונענה.

מ"מ היו"ר עי עלי; אני מבקש מהגורמים המוסמכים הממונים .

על התחום הרפואי הזה ליטול יוזמה.

ד"ר שי ברנר; יש סודיות רפואית.

מ"מ היו"ר עי עלי; בקשתי ממך שתיטול יוזמה בדרכים החוקיות

והמקובלות. אני מבקש לדעת ולקבל תשובה

בענין זה. אם המשפחות יאמרו שהן לא מסכימות ומתנגדות, זו תשובה.

א. לבדוק את המקרים;

ב. האם מצאתם קשר בין שני הגורמים. לפחות מבחינת ההרגשה של

התושבים, אם לא מצאתם קשר, זה יקל עליהם.



ד' דנינו; אתה דברת קצת בעדינות בנושא הזה.

מ"מ היו "ר ע' עלי; עוד לא דברתי,

ר' ד3ינו 1 מה זאת-אופרת משרד הבריאות מחכה

שהרופאים המקומיים יבדקו? זה

תפקידם? זו אחריות של משרד הבדיאות, ברגע שיש תלונה, אתם

צריכים לבדוק ולא לחכות עד שיקרו מקרים נוספים. לכן אני חושב

שפה היתה אזלת יד ומן הראוי שלהבא לא יהיה כרבר הזה.

אני מבין גם שיש תכנון של הרחבת

מפעל מסוים שהוא גורם לענין הזה. אני לא רואה פה את נציג משרד

התעשיה והמסחר. אחרי שירחיבו את המפעל תהיה בעיה יותר רצינית.

אני חושב שמן הראוי להזמין את נציג משרר התעשיה והמסחר.

מ"מ היו"ר עי עלי; זה ענין של ועדת בנין ערים.

ד' דנינו; צריך להזמין כל מי שמוסמך בענין הזה

ובינתיים לעצור את הרחבת המפעל עד

שייבדק הענין או למצוא מקום אחר.

אני לא רופא אבל עובדתית חשופים

תושבי האזור במשך שנים לפליטת חלקיקי

פיח שנפלטים מבתי הזיקוק ואבקות של המרי הדברה שנפלטים ממפעל

אגן כימיקלים ומגיעים לישוב. במשך שנים החמרים האלה נפלטים ופוגעים

בצמחיה של האזור, על אחת כמה וכמה הם מגיעים לריאות של תושבי האזור.

אם יש השפעה,או אין, אני מקווה שמשרד הבריאות יתן על כך תשובה.

אבל במשך כעשר שנים עם חשיפה כזאת - המבין יבין.

מ"מ היו"ר ע" עלי; היתה לנו בעיה דומה בחיפה. הנושא הגיע

לוועדה הזאת. בזמנו הכריז מנהל בתי

הזיקוק שהענין הוא צו של שר הפנים וימצאו פתרונוח לבעיה. אני רוצה

לדעת מה קורה אצלכם, האם יימצאו פתרונות שימנעו סבל מהתושבים?

ומה לוח הזמנים שאתם מציבים לעצמכם?

י" קנטי; בזמן הקמת בית הזיקוק והפעלתו ב-1973

הוכנסו ושולבו בתכנון כל הפירורים

האקולוגיים. בנוסף למה שהמהנדסים תכננו הובאו מומחים בינלאומיים

כדי לעבור על התכניות. כל הדברים שנדרשו אז בוצעו. במשך השנים

נכנסו הרבה שפורים חלק ביוזמת המפעל.

הסיכום של הווערה מתייחס להקטנת המפגעים.

התכנית הזאת בוצעה במלואה. מאז בוצעו עור מספר דברים.

אתייחס לעור נקודה שמופיעה בסיכום

הוועדה. הוועדה בקשה לבדוק את האפשרות להשתמש ברלק דל גופרית.

זה בוצע. בוצעו התאומים הארגוניים. ברגע שמתקבלת התראה אנחנו

פותחים את הברזים. הנוהל הזה נדרש על-ידי שר הבריאות ומנכ"ל

בתי הזיקוק אישר לנו לבצע את זה.

בנוסף לזה, במשך התקופה מאז התחלנו

בהכנות לבנית מתקן לטיפול בתמרים

שפולטים גופרית ביוזמתנו. בביקור של נציגי משרד הבריאות במקום

הם ראו את המתקן בהכנה.

בנוסף בוצע השנה סקר מקיף על בתי הזיקוק.

המסקנות שלו כלפינו כמפעל הן שהפליטות שלנו אינן גורמות לפגיעה

בתקני איכות הסביבה. למרות זאת נמצאו מספר מקרים שעלולים להוות

מטרדים. יש שורה של המלצות בדו"ח עם לוח זמנים. הדו"ח הונח לפני

השר. השר דרש לבצע את המסקנות. התחלנו לבצע אותן ונעמוד בלוח

הזמנים שמשרד הבריאות דרש מאתנו. אלה דברים פרוזאיים מבחינתנו

כמפעל. כדי לענות על איכות הסביבה אנחנו צריכים לתרגם את זה

לתכניות פרקטיות. נוסף לזה קבלנו על עצמנו לבצע דרישות מסויימות.

מ"מ היו"ר ע' עלי; אתם מהווים מטרד או לא?

יי קנטי; אנחנו חושבים שמסקנות הסקר נכונות.

יכול להיות שיש מטרד של איכות סביבה.

אנחנו מנסים לטפל בכל בעיה לגופה.

מי פיקרסקי; נעשה סקר מקיף בעזרת משרד הבריאות,

סקר שנערך כמה שבועות. הסקר הזה הקיף

את כל מה שנעשה בתוך המפעל, כתוצאה ממנו התקבלו המלצות שקובצו

בחוברת הבאה ואנחנו בצענו את זה תוך השנתיים האחרונות.

בנוסף לזה בצענו מספר שפורים שלא

היו כלולים בסקר בהשקעה כוללת של למעלה מ-2 מליון דולר.

מ"מ היו"ר עי עלי; כמה עובדים במפעלים שלכם?

כ-520 עובדים.

מ"מ היו"ר עי עלי; בין העובדים יש גם תלונות על סבל?

כאן נשמע על סרטן.

מי פיקרסקי; מתוך 300 עובדים יש כ-80-90 אנשי

מקצוע; כימאים, טכנאים, אנשים

שמבינים מה הם כימיקלים ואיך לטפל בכימיקלים. כ-10 איש שעובדים

במפעל בגלגולו הקודם יצאו לפנסיה אחרי עבודה של 30 שנה. לא היה

מקרה אחד של תחלואה שאפשר היה לייחס אותו לבעיות של מגע עם

חמרים כימיים. 500 איש יושבים במפעל. אם יש סכנה או פגיעה,

האנשים האלה היו צריכים לסבול. אנחנו משוכנעים שאנחנו לא מהווים

שום סיכון בריאותי. יש בעיות. היו בעיות של ריחות לא נעימים. אבל

הריחות אינם מזיקים.

הריח משפיע על העיכול. אני בעצמי

מרגיש את זה.

מי פיקרסקי; איני מפקפק בכנות הדברים שנשמעו פה.

כל התמרים שנמצאים אצלנו ידועים.

יש תקנים לריכוז מסיבי של תומר שבו מותר להיות במגע ולעבור בו.

אנתנו לא מגיעים אפילו לתקן הזה. אנתנו נמצאים פי מאה או אלף

מתחת לתקן המקובל ובווראי שום מכשיר אינו מסוגל לגלות עקבות של

התמרים האלה הקרובים לתקן. יש תמרים מסויימים שהאף רגיש להם

יותר ממכשיר מדעי. לכן יש תלונות על ריח. אנחנו מורעים להן.

אנחנו מנסים לפתור אותן. עד היום המפעל שינה את כל מערכת

הביוב שלו. למרות שיש כאלה שמדברים אחרת, הנושא הזה גם היום

לא יורד מסדר היום, כי אנחנו לא מעוניינים שתהיינה תלונות.

אנחנו מצטערים שחלק מתושבי ניר גלים חושבים שהדבר הזה מזיק

לבריאותם. מאז הושקע הסכום הזה והוכנסו השיפורים, היום ריח

בניר גלים הוא תופעה חולפת. אין ריח מתמיד.

כל תלונה נבדקת אצלנו. יש איש מיוחד

שתפקידו לטפל בבעיות אקולוגיות. ברוב המקרים אנשים שלנו לא

מרגישים שום דבר. יתד עם זאת, אני לא חושב שאנחנו מסתפקים בזה

ויוצאים ידי תובח. אנחנו בהחלט מוכנים, הדבר הזה הועלה בזמן

ביקורה של סגנית שר הבריאות, לקחת גוף שמתמחה בנושא הזה, הוא

יעשה סקר נוסף של המצב, יבדוק את המצב במפעל ובניר גלים וימליץ

את המלצתו. כל המלצה שתהיה סבירה מבחינה אקולוגית, אנחנו מוכנים

ליישם אותה. אנחנו עושים כמה דברים ביוזמתנו. אני תושב שמומחים

נוספים, אם ירצו לחוות את דעתם, יוכלו לעזור.

אני מתפלא לשמוע שיש פליטה קבועה של

ריח. הוא אינו קיים. איני יודע על סמך מה הדבר הזה נאמר פה. פה ושם

במשך רבע שעה או חצי שעה מורגש ריח מסוים. אנחנו מודעים לכך שגם

את זה צריך לשפר ולסלק. אני מאמין שהדבר הזה ניתן לפתרון.

פה הוזכרה נקודה תשובה ווזיא בקשה

שהוגשה עוד במרץ השנה להרחבת המפעל. המפעל מייצא 80% מתוצרתו

לחו"ל. אם אנחנו רוצים להתקיים ולעמוד בתחרות, אנחנו צריכים

להתפתח והפיתוח אינו בהכרח גידול בייצור אלא בעיקר גוון סל

המוצרים. אנחנו מחליפים מוצרים שאינם כלכליים ומכניסים במקומם

מוצרים חדשים. אם לא נוכל להתפתח, אנחנו צריכים להסגר. אנחנו

משוכנעים, והדבר הזה גם יכול להבדק, שההרחבה תשפר את המצב

האקולוגי של המפעל. לדעתי עצירת הבקשה הזאת מקשה על טפולנו

באותן שאריות של ריחות.

מ"מ היו"ר עי עלי; אי-אפשר לעשות את זח במקום אחר?

אי-אפשר, כי זה מצרין לבנות את כל

התשתית שקיימת במקום.

כל החמרים שפה הוצגו, בוודאי שהם

בשימוש החקלאים.

מ' פיקרסקי; אותה מדבקה שמר ברקוביץ שם על השולחן,

זה חומר שאנחנו מייצרים בארץ והוא

נמצא במחסן של החקלאים בניר גלים. זה חומר ריטום.

ד' דנינו; אם המצב כל כך אידיאלי וטוב, בשביל

מה צריך לשפר?

מי פיקרסקי; לא אמרחי שהמצב אידיאלי.

כל החמרים שלנו הם לשרות החקלאים

ונמצאים במחסן החקלאים. למעשה

כשהחקלאי מרסס הוא נמצא בחשיפה הרבה יותר גדולה.

דבר שני, מבחינת בריאות העובדים,

אנחנו עושים בדיקות תקופתיות, ואנחנו מבצעים את הבדיקות הרפואיות

השוטפות בהתאם לתקני רפואה תעסוקתית. לא נמצא שיש אצלנו חומר

מזיק. כי אם היה משהו מזיק, לא היינו מוכנים להעסיק את העובדים

שלנו בתנאי תעסוקה כאלה שגורמים מקרי תחלואה. מבחינה זאח

חעובדים שלנו לעובדים עם חפרים נקיים; הם עובדים ובאותם תקנים

שמשרד הבריאות ומשרד העבודה קבעו לנו. אם היה איזשהו חומר מזיק,

היינו מוציאים אותו. יש יותר מאמץ לגבי בטיחות.. לגבי הרגשה, קשה

מאד להגיד מלים כי זו בעיה אישית.

מי ברקוביץ; למה מפטרים אותם מדי פעם?

אצלנו יש 520 עובדים. יש כאלה שעובדים

20 שנה, 10 ותשע שנים. אני יכול לתת

לך סטטיסטיקה לגבי ותק העובדים.

מ"מ היו"ר עי עלי; בכל מקום יש תחלופה.

מי ברקוביץ; מפטרים אותם כדי שהם לא יוכלו להגיש

תביעה לפיצו יים.

מ"מ היו"ר עי עלי; אנחנו מתייחסים לנושא הזה בכל כובד

הראש. צריך למצוא את הגורמים לבעיה

ולדעת לטפל בהם. בזמנו יצא צו אישי של שר הפנים לבתי הזיקוק

בחיפה. האם חל עליכם הצו הזה?

לא.

הצו לאשדוד הוכן ויועבר אליהם בזמן

הקרוב להערות.

לפי דעתי התושבים צודקים, אני לא רוצה

להגיד שהם צודקים בזה שאפשד להוכיוז שיש קשר ישיר בין הזיהום לבין

המחלות. כל פי שעוסק בנושא איכות האוויר יודע שקשר כזה קשה להוכיח.

הם לא צריכים להוכיח את זה. מספיק שהם סובלים מריחות. זה בשבילנו

מספיק. אני עוקב מקרוב אחרי מה שקורה בניר גלים ו ישובים אחרים,

ואין ספק שהם סובלים. הם לא צריכים להוכיח, ואף אחד לא צריך

להוכיח שחס וחלילה חולים מזה או יותר גרוע. עצם העובדה שהם סובלים,

ואנחנו יודעים מה היה שם בראש השנה ובחגים אחרים, ובמשך כל תקופת

הקיץ ועד הסתו הם סבלו.

מ"מ היו"ר ע' עלי; מה אתה מציע?

א' מרינוב; כמה דברים שהעלו לאחרונה ואני חושב

שחשוב שתהיו ערים להם. קודם כל הוקם

סופית איגוד ערים לאיכות הסביבה. זה איגוד שמאחד את כל הישובים

באזור. לאיגוד הזה יש היום יחידה מקצועית שיש בה היום 8 עובדים

מקצועיים ברמה בכירה, כולם עם תארים בכירים מאוניברסיטאות בארץ

ובחו"ל. היחידה הזאת עברה לאחרונה למשרדים חדשים באיזור חתעשיה

באשדוד, כך שתהיה לי תמונה למה שקורה בשטח.

בעזרת משרד האוצר רכשנו מכשירי מערכת נטור

בהבל יבנה שיוצבו בחדשים הקרובים בחמש תחנות קבועות ושימדדו חלק ניכר

מהמזהמים ויתנו תשובות מיידיות כל חמש דקות מה המצב באזור. אנחנו

רואים בהתפתחולות האלה חשיבות גדולה מאד ובמיוחד לעובדים המקצועיים

שנמצאים בשטח. מכיוון שלא מירושלים ולא מתל-אביב אפשר לפקח על

האזור הזה.

בשבוע שעבר תחם שר הפנים על צו אישי

לחברת החשמל אשדוד. הצו יופעל בימים האלה. הצו לבתי הזיקוק, מבחינתנו

גמור. הוא יועבר אליהם להערות.

נאמר כאן לגבי חקיקה ואכיפה - אני מסכים

לקביעה שנאמרה כאן שהחוק הקיים שהוא חוק למניעת מפגע.ים, הוא לא טוב

לנושא זיהום האוויר. אנחנו מנסים שלוש שנים לתקן אותו, לצערי הרב

ללא הצלחה. החוק הזה לא מאפשר לנו מינוי פקחים כפי שהיינו רוצים.

אני מקווה אולי במושב הזה של הכנסת נצליח לתקן את החוק ולעשות אותו

בר-אכיפה כפי שהוא צריך להיות.

באשר לאכן כימיקלים - אני מוכרח לומר

לידידי מר פיקרסקי, לפי דעתי נעשו שם דברים. אבל הרבה דברים שהיו

צריכים להיעשות לא נעשו, כולל דברים שסוכם אליהם, כולל דברים

שהם לתועלת התושבים, כגון מינוי של אנשי קשר שיהיו בשטח ויוכלו

להיענות לפניות התושבים. נבנו מתקנים באגן כימיקלים ללא רשיון.

אני חושב שאתם לא באים הנה בידיים נקיות לגמרי. אני חושב שלא

יתכן שמפעל כימי שנמצא במרחק כל כך קטן ומהווה מטרד, שהוא לא

יעשה יותר ממה שעד היום עשיתם.

כמה מפעלים יש שלא פעלו נגדם?

אי מרינוב; פעלו נגדם,

מ' וידשובסקי; אל תגיד שהם באים בידיים לא נקיות,

אתם באים בידיים לא נקיות.

אי מרינוב? באשד להדחבת המפעל, אני לא חושב שהיום

אנחנו יכולים לדון בנושא הזה כל עוד

המפעל נמצא במצבו הנוכחי.

מ"מ היו"ר עי עלי; הנושא הזה לא בתחום הסמכויות שלנו,

יש דשויות סטטוטודיות שתפקידן לבחון

בקשות כאלה, לבדוק את טיבן, להחליט ולהכדיע. לא אמליץ על נושא

כשאני לא יודע על מה מדובד. יכול להיות שהמתקן הזה, כפי שאומד

מנכ"ל המפעל, ישפד את המצב הקיים. כמי שעוסק בתחום הזה אני

יודע, כשבאים אלי אני בוחן את הדבדים באופן יסודי. אני סומך

על עידית אשדוד וכל הגודמים האחדים שנמצאים כאן שהנושא מציק להם.

מי שפנה אלינו בתלונות וביקש את התעדבותנו היו היהודים הנחמדים

מהמועצה האזודית ועידית אשדוד. אני מניח שיש איזושהי מעדכת יחסים

בעידית אשדוד והנושא ייבחן. אני מציע שוועדת הפנים לא תמנה את עצמה

במקום ועדות סטטוטודיות שאמונות ומונו לנושא הזה. אני חושב שעצם

הקדיאה שלנו לראש עירית אשדוד לבחון את הנושא הזה בצורה יסודית,

הוא מספק. אני כרגע מדבר במישוד העקדוני. ועדות כנסת לא צדיכות

לבוא במקום גופים אחרים. בהחלט אני מקבל את העמדה שלך, חה"כ דנינו,

לפנות לראש עירית אשדוד שיבדוק את הענין ויבחן אותו. אבל לא צריך

להגיע להסקת מסקנות.

אי מרינוב; כתבנו מכתב פורמלי בענין הזה ואמרנו

שבמצב הנוכחי אנחנו מתנגדים להרחבת

המפעל. אני גם הודעתי את זה לאנשים כ"כור כימיה". להפתעתי אנשי

"כור כימיה" יצאו בהצהרות שמפעלים כימיים לא גורמים למטרדים.

זה נדאה לי מוזר מאד.

שי שמר; יכול להווצר פה רושם כאילו הצד הזה

ממציא המצאות. לגבי בתי הזיקוק,

הבעיה היא חדשי הקיץ. על-פי התכנית שהוגשה על-ידי בתי הזיקוק,

העבודות צריכות להסתיים באוקטובר 1986. כלומר, קיץ נוסף קשה מאד.

אני פונה אליכם; עשו הכל כדי להקדים ולהשלים את הדברים שצריכים

להיעשות.

באשר לאגן כימיקלים, נאמרו מספר

דבדים שיש בהם משום סתידה. אם באמת הדבדים כך, ואומדת חבדה

שיושבת משמאלי ולא התבטאה, הדבדים שלך עושים מאתנו כאילו צחוק,

כאילו הטענות חסרות בסיס. אם הטענות חסרות בסיס, למה השקעתם

2 מליון דולר?



מ' פיקרסקי; לא אמרנו שהם חסרי בסיס, אמרנו;

בהחלט יש מטרדי ריח. אני לא טוען

שזה בסדר.

ש' שמר.; בנושא הרחבת המפעל שלא החייחסת

אליו, אם איני טועה ב-1972 ניתן

רשיון להרחבה על-מנת לפתור את בעיות איכות הסביבה. המבנה הוקם,

הוא לא תרם כהוא זה לאיכות הסביבה. עכשו אנחנו שוב שומעים על

הרחבה. אנחנו יודעים שכרגע יש ועדה שבוחנת את הענין הזה.

לגבי הענין של רסוסים בחקלאות ומינון

שונה, האנשים שעובדים ברסוס חקלאי, הם עובדים עם מסכות, עובדים

שעתיים-שלוש. אנחנו לא יכולים לחיות עם מסכות.

בענין חשוואת העובדים במפעל לחברים

הגרים בניר גלים, העובד עובד 8 שעות ואם הדבר מחייב מסכה הוא

עובד עם מסכה. אבל החברים בניר גלים, לא בגילאי 50 אלא תנוקות

בני יומם

מ"מ היו"ר ע' עלי; הנושאים ברורים, אני מבקש מהחברים

היושבים כאן כמה דברים. חלק אמרתי

אותם במשך הישיבה ואני רוצה להוסיף נקודות אחדות.

קודם כל אני רוצה להביע כאן את עמדת

הוועדה. דבר ראשון אצלנו זה בריאות התושבים, עם כל הכבוד לצד החמרי

ופיתוח שהוא חשוב מאד. אבל התנאי לכל פיתוח ולכל ייצור זה האדם.

בסופו של דבר המטרה היא האדם ואיש מאתנו לא ישקוט אם הוא יחשוש

שזה פוגע בחיי אדם ובבריאות התושבים בצורה קשה. אנחנו מבקשים מכם

לעשות כל מה שנדרש כדי לפתור את המטרדים ולהקל על הסבל של התושבים.

נכון שיש הסטוריה, אולי מבחינה תכנונית אי-אפשר לסובב את הגלגל

אחורה. אבל דבר אחד אפשר לעשות, לנקוט בכל האמצעים. לפני חדשים

אחדים הוועדה דנה בעקבות פנייתי בנושא בתי הזיקוק בחיפה. אמרו

שזה עולה הרבה כסף. למרות כל הטענות הכסף נמצא ופעולות מתבצעות.

גם להם יותר נוח לעבוד בתנאים האלה.

א. משרד הבריאות

נדרש לבצע את הבדיקות הרפואיות ולהודיע לוועדה אם נמציא קשר

בין הזיהום שנגרם מהמפעלים לבין טענות התושבים כפי שנשמעו כאן.

כי מה שנשמע כאן, מדאיג מאד. אנחנו מבקשים לדעת תוצאות הבדיקה

שלכם בכל מקרה גם אם התוצאה שלילית וגם אם היא חיובית כדי לנקוט

באמצעים הנדרשים.

ב. אנחנו קוראים למשרדים הנוגעים

בדבר להקים ועדה שתורכב מנציגי המשרדים ותושבי האזור, שתפקידה

יהיה לעקוב אחרי התכניות והנהלים של משרד הבריאות, של השירות

לאיכות הסביבה ולבדוק שאכן המפעלים מבצעים הלכה למעשה את הנהלים

והדרישות האלה.

אנחנו תובעים מ"אגן כימיקלים"

להזמין סקר שיבדוק איך אפשר לשפר

את איכות החיים בסביבה ולהקפיד על ביצוע הדרישות של משרד

הבריאות. הבנתי שיש לכם כוונה למלא את זה ואני שמח שאתם

מתכוונים לעשות את זה. אנחנו מבקשים מכם לעשות את זה בהקדם.

אני חושב שהסיכום הזה בשלב זה כסיכום

ביניים יכול לקדם במשהו את הנושא. אני מבקש מכל הנוגעים בדבר

לראות את הנושא הזה בכל חומרתו. כל אחד יכול לתרום מחלקו לשפור

איכות החיים והפגת החששות של התושבים באזור.

א' מרינוב; אני מציע שאת הסקר יתאם איגוד ערים

והוועדה לאיכות הסביבה, שזה יהיה על דעת כולם.

אנחנו בקשנו שתורכב ועדה מנציגי

המשרדים הנוגעים בדבר. אני מציע

שהוועדה תיצור קשר עם "אגן כימיקלים" והסקר יתואם אתכם. אני

מבין של"אגן כימיקלים" אין התנגדות.

בהחלט לא.

אולי אפשר לקבוע לוח זמנים?

אני מבקש שהוועדה תוקם תוך חודש

וחתחיל להתארגן ולדווח מדי פעם בפעם

מה קורה, ואם יש קשיים, אנא הכניסו אותנו לתמונה ונשמח להתערב.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.35