הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 92.

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני. י"ג בחשוון התשמ"ו - 26.10.65. שעה 12.00

חברי הוועדה: עי עלי - מ"מ היו"ר

ר' פנחסי

מי וירשובסקי

א' ורדיגר

אי הופמן - מנהל הרשות לשיקום האסיר

שי שמשי - הרשות לשיקום האסיר

צי ענבר

רשמה; מזל כהן

מדיניות הרשות לשיקום האסיר - סקירה. .



(נתקבל ביום 5.11.85)



מדיניות הרשות לשיקום האסיר - סקירה

מ"מ היו"ר עי עלי;

אני פותה את הישיבה. קודם כל כדאי שהרשות לשיקום האסיר תדע שלישיבות ועדות

בכנסת מגיעים בזמן, ואני מקווה שזו הפעם האחרונה שאתם מאחרים לישיבה.

בישיבה הקודמת עסקנו ברשות לשיקום האסיר. שמענו סקירה על הפעילות. נשאלו

שאלות שונות. רצינו היום לדעת האם מאז הישיבה הקודמת יש חדש בתחום הפעילות של

הרשות? האם מספר האסירים שבהם הרשות מספלת גדל בהתאם לתחזית שעליה התבסס התקציב?

האם משהו מהמדיניות שלכם מתממש הלכה למעשה? ביחוד מה נעשה בתחום הכשרת כח-אדם?

מה נעשה בפרוייקסים השונים, פרוייקטים הישובים, הקבוצים, ההוססלים, הישיבות?

בסך הכל אתם גורם מתווך וכגורם מתוור בשביל מה אתם צריכים 10 עובדים? לפי

מבנה התקציב שלכם זה נראה לי לא סביר. מחצית התקציב שלכם הולכת על העסקת עובדים.

רק מחצית ניתנת להוצאות ותפעול. בפעם האחרונה הערנו על הפרופורציה הזאת. הבטחתם

לבדוק את הענין.

אי הופמן;

אנחנו צריכים להבהיר את צורת העבודה שלנו. האסירים, עד להקמת הרשות, עזבו

את הכלא ללא כתובת וחזרו לכלא. מה שחדשנו הם שני דברים מאד יסודיים. א. הקשר עם

משפחת האסיר. אסיר שנכנס לכלא היום מדווח לרשות על קיום משפחתו. התברר לפי כל

המחקרים שהטיפול במשפחת האסיר הוא דבר מרכזי לשיקום האסיר. זה חידוש ראשון גדול

שחדשנו. ב. 90 יום לפני שחרור האסיר מהכלא, אנחנו מכינים תכנית לשיקומו. אם אסיר

יוצא ותכנית כזאת לא מוכנה 90 יום קודם, אין סיכוי לשקם אותו בחוץ.

יש כמה נושאים שאנחנו רואים אותם כנושאים עיקריים ואנחנו עוסקים בהם עם

האסיר. אנחנו בודקים 90 יום לפני צאתו מחכלא ביטוח לאומי, האם מולאו טפסי הבסחת

הכנסה-

מ"מ היו"ר עי עלי;

מי זה אנחנו?

אי הופמן;

יועץ הרשות. זה טיפול באסיר. לכן זה לא מנגנון. הרשות מורכבת מאחוז קטן של

עובדים, זה מנהל הרשות, עוזר מנהל הרשות ועוד עובד טכני, בעוד השאר עושים את

העבודה בשדה ומבחינה מהותית צריך לקרוא לזה טיפול באסיר.

ביטוח רפואי - ידועות הטרגדיות שקרו. אסיר יצאו החוצה ואין להם ביטוח

רפואי. האסיר יוצא, יש לו 6 חדשים ביטוח רפואי. חסכונות האסיר, אנחנו דואגים שזה

יוצא אתו. אבחון תעסוקתי על-ידי זרוע הכוונה. הססוריה תעסוקתית, מה עשה

בכלא. דיור. דו"ח סוציאלי, מה המצב המשפחתי. מצב ההשכלה שלו. בריאותו. בעיות

בריאות מיוחדות כגון שיניים. בעיות רפואיות. לכן אי-אפשר לקרוא לזה מנגנון.

האם הוא מבקש מסגרת מיוחדת; קיבוץ, משפחה אומנת. האם הוא זקוק לשירותים מיוחדים

כגון גמילה מסמים. האם הוא נמצא בתהליך גרושין. נושא תעודת זהות. מאות אסירים

יוצאים בלי תעודת זהות, באים לקבל הבטהת הכנסה אומרים להם במשרדים; בלי תעודת

זהות לא רוצים לדבר אתכם. האסיר משתולל שם וחוזר לכלא. שירות בצה"ל. כל הדברים

האלה אנחנו עושים עוד בהיות האסיר בכלא. יש לזה תוצאות רציניות מאד.



ועדת הפנים ואיכות הסביבה - 3 -

28.10.85

הרשות נוסדה באפריל 1984. ביולי 1984, 3 חדשים אוזרי הקמת הרשות, נכנסנו

לבתי הכלא. עד 1986 תיעשה העבודה לפי השיסה הזאת בכל בתי הכלא. בהתאם לסיכום עם

שירות בתי הסוהר אנחנו מתוזילים 90 יום קודם. שואלים אותנו מדוע 90 יום קודם. יש

כאן כמה תשובות. ראשית, יש להבתין בין הפעילות השיקומית הפועלת בין כתלי הכלא

עליהם מופקד שירות בתי הסוהר לבין הפעילות של הרשות לשיקום האסיר בחוץ. כווזה של

הרשות שהיא מייצגת כלפי האסיר את הוזוץ להומות. כאשר אדם בא ומספר כמה הוא סובל

איננו מוסמכים להתערב בנעשה בכלא. אנו פנינו החוצה. גם

אם אתה סובל, פניך עכשו החוצה לעתיד החדש אותו צריך לבנות. הנימוק השני מהותי

יותר. האסיר במצב של חרדה לקראת העתיד.

מ"מ היו"ר עי עלי;

אנחנו לא עוסקים במצבו הנפשי של האסיר. אני מציע שנדבר במדיניות שלכם. אני

מבקש לדעת, האם מבחינת מדיניות, אתם כרשות לשיקום האסיר מטפלים ישירות באסיר או

אתם גורם מתווך המפעיל גורמים אחרים? יש רשויות מקומיות. יש עובדות סוציאליות

ברשויות המקומיות. יש רשויות נוספות במדינת ישראל שאמורות לעסוק בנושא שיקום

האסיר. יש ענין של הכשרת כח-אדם. כל הנושאים האלה מעניינים אותנו. אני מציע

להשאיר כרגע את הנושא מה מרגיש האסיר בבית הסוהר. אותי מענין לדעת בכמה אסירים

אתם מטפלים; באיזה סוג אסירים אתם מטפלים. יש במדינת-ישראל למעלה מ-3,500

אסירים. אתם מטפלים בסך הכל ב-0ו2 אסירים.

אי הופמן;

ב-1984 כשהרשות נוסדה ב-ו ביולי.

מ"מ היו"ר עי עלי;

אתה הופעת בוועדה ב-25 בדצמבר וספרת שאתם טפלתם ב-210 אסירים מתוך 3,500.

השאלה שלי כרגע היא בכמה אסירים אתם מטפלים היום, ובאיזה סוג אסירים. שמענו קצת

על הפעילות שלכם מבחינת סוג הטיפול. זה הנושאים שאותנו מעניינים. אני מציע

שתשאיר את הצד הסוציאלי והפסיכולוגי ונעבור לענין הטיפול הסוציאלי.

אי הופמן;

הענין של 90 יום הוא חשוב, כי זה הזמן היחיד שבו אפשר לעשות פעולה מהותית

והכוון שלנו היה בשנים הראשונות לקבוע דפוסים חדשים וליצור אותה אווירה בחוץ.

אני רוצה לדבר על נושא משפחת האסיר. כל המחקרים מראים שאם מטפלים במשפחת

האסיר בזמן, יש סיכוי לשקם את האסיר כשהוא יוצא מהכלא. לכן מיד מפעילים את לשכת

הרווחה במקום המגורים. השיטה שלנו היא לא להרבות במנגנונים אלא לעבוד באמצעות

הגופים הקיימים בשטח, וכאן היינו צריכים ליצור מודעות חדשה ולהדריר את העובדים

הסוציאליים בלשכות הרווחה. לקחנו קבוצות של נשים, הנשים הללו היו אומללות

לחלוטין כי רבות מהן היו במחתרת. הבעיות של הילדים היו חמורות.

מ"מ היו"ר עי עלי;

לפני כן הרשויות המקומיות לא עסקו בזה?

אי הופמן;

אנחנו חרשנו את כל לשכות הרווחה במדינה. היום בפעם הראשונה במדינה מישהו

יכול לתת תשובה בנושא הזה. היום, כאשר הכנו קבוצות, היינו צריכים לקחת את

העובדים הסוציאליים ולהדריר אותם בנושא משפחת האסיר. לקחנו את נשי האסירים

ועשינו אתן פעולה באמצעות ויצ"ו ומשרד העבודה והרווחה והמגמה שלנו היא לתאם בין

הגורמים ולהביא אותם לידי פעולה.



הקבוצה הראשונה שלקחנו היתה מאזור הדרום וירושלים. עכשו אנוזנו הולכים

לקבוצה באזור המרכז. התמקדנו בלוד, הרצליה, נתניה וכו' ואחר-כך תהיה קבוצה מאזור

הצפון. אנהנו מחייבים את הנשים להשאר בקבוצה טפולית ומסייעים להן. אנחנו

מדריכים, מייעצים ועוזרים לילד בבעיות שלו. זו בעיקר העבודה שלנו.

אמרתי כמה מלים על הכנת תכנית השיקום בכלא. התוצאות הן שיותר ויותר אסירים

יוצאים עם ביסוח רפואי; יותר ויותר אסירים יוצאים עם תעודות זהות. נושא שפיתחנו

מאד היה נושא התעסוקה. נושא התעסוקה הוא נושא קרדינלי. לכן הכשרנו 25 עובדים של

שירות התעסוקה , לא עובדים שלנו, אבל עובדים בשבילנו. בשירות התעסוקה היה מצב

כזה שאסירים לא התקבלו יפה. גם לעובדים היה פחד מהנושא הזה. הכשרנו את העובדים.

ממש עברו מהפך בנושא הזה והתוצאות נראות לעין. יש גידול במספר האסירים הפונים

לשירות התעסוקה.

אנחנו הולכים עכשו לפרוייקט מיוחד בכלא מעשיחו, שוב יחד עם שירות התעסוקה.

90 יום לפני צאת האסיר מהכלא בודקים את האפשרות אם הוא זקוק להכשרה מקצועית; אם

הוא צריר בחינות.

תשאלו אותי, מדוע אתה עושה את הדברים בזמן היותם בכלא? רבותי, אם נעשה את

זה כשהוא יצא החוצה, לא נמצא אותו. לכן יצירת הקשר עם האסור בהיותו בכלא היא

תנאי להצלחה.

נושא השיכון הוא נושא קריסי ביותר. אפשר היה למצוא אסירים בירושלים

ישנים בגן העצמאות. הגענו להסדר עם משרד השיכון. אם מקבלים 90 יום לפני השחרור

את הפניה, יש סיכוי להגיע לאסיר. אם האסיר מוכן לעבוד, הוא יקבל עזרה בסידור

דירתו והתוצאות סובות מאד. היום, אני חושב, שממרבית הפניות שפנינו, 2-3 נדחו.

לפי הסדר עם משרד השיכון, רווק לפני גיל 27 לא מקבל הכרה. לגבי אסיר, חוכחני

שהוא לא יכול לחזור לבית הוריו. אם הוא מעורב בתכנית שקומית, משרד השיכון הולך

לפנים משורת הדין.

סיפול סוציאלי - ברוב לשכות הרווחה היתה הסתייגות מנושא הטיפול באסיר.

עברנו מלשכה ללשכה, עשינו ימי עיון לעובדים, יצרנו בכל מקום איש קשר, עובד

סוציאלי מן המנגנון של הלשכה או מעובדי 18+.

אנחנו מנסים במרבית המקומות להקים או צוות פעולה או עמותה. המקום הראשון

שעשינו את הנסיון הזה היה בבית שמש. ראינו שאסירים רצים מגורם לגורם. הוקם גוף

מקומי בראשותו של היועץ לרשות שיקום האסיר ויושבים בו מפקד משטרה, מנהל לשכת

חרווחה, מנחל שירות התעסוקה, מנהל עמידר או עמיגור, איש הכשרה מקצועית וקצין

מבחן למבוגרים. כל האנשים האלה יושבים יחד ודנים עם האסיר ומגיעים אתו לתכנית

השיקום הישיר שלו והיא מחייבת את כל הגורמים. על-ידי זה יצרנו אפשרות לבדוק את

הדברים בצורה אמיתית. כי קודם אי-אפשר היה לבדוק. עצם נוכחות מפקד משטרה שהוא

בדרך כלל לא עוסק באופן אישי בדברים האלה, עצם העובדה שהוא יודע על חענין, נותנת

יעילות. קודם כאשר אסיר היה רוצה להתקבל לעבודה, היו מוסרים את פרטיו למשטרה,

יש לו רישום פלילי ואז הוא לא היה מתקבל לעבודה. בצורה הזאת

עובד שם על דעתנו. בלי המשטרה לא היינו

מצליחים.

יצרנו קורסים במשטרה.יצאה הוראה של ראש מה"ד שכל קצין משטרה צריך לעבור

שיקום האסיר, כשאנחנו נותנים את ההכשרה. שוב, מבחינת התקציב, המאמץ

העיקרי הוא של המשטרה. לנו המאמץ התכנוני הארגוני. בכל המקומות שלבנו את אנשי

המשטרה. הסתבר שבמקום ששולבו אנשי משטרה זה רק היה לטובת הענין.



נושא תיקים פתוחים - אחת הבעיות היתה שאסירים היו יוצאים החוצה, מתחילים

לשקם אותם, פתאם תיק שהיה לפני מאסרם בא למשפט, הם נדונים עליו וכל השיקום הולך

לטמיון. עשינו בשיתוף עם מר בלטמן ומדור החקירות במשטרת ישראל, לגבי אסירים

שהסכימו לדבר, מבצע של משפטים עוד בכלא. כך שהם יוצאים החוצה עם גב ישר.

הקשר עם צה"ל - כל אסיר שנמצא בשיקום במשך שנה ואנחנו נותנים לו המלצה על

התנהגות טובה, מגייסים אותו לצבא.

אחד הדברים שראינו שמפריע לאנשים זה כתובות קעקע. זה נוגע גם בשיקום בעבודה

וגם בשיקום דתי. לדוגמא אם הוא הולך למקוה ויש כתובת קעקע של בחורה על החזה, זה

יצא ניגוד כלפיו בתוך הישיבה. לכל אלה עוזרים בנושא הסרת הכתובות. במקומות עבודה

זה מרתיע את העובדים. לנושא הזה יש משמעות מעבר לפעולה עצמה.

פרוייקטים מיוחדים - הרחבנו את נושא הקיבוצים. פרוייקט הקיבוצים קדם לרשות

לשיקום האסיר. היום הוא מקיף כ-40 אסירים. נתנו לנו עוד אדם אחד לאזור המרכז.

אנחנו מקווים שיתנו לנו עוד אדם לאזור הדרום. יש החלטה של הקיבוץ הדתי לקלוט

אסירים.

ר' פנחסי;

הכוונה היא בלי משפחה.

אי הופמן;

הכונה היא לרווקים. בעיה קשה בעיר היא שעות הפנאי. בקיבוץ, מבחינה זאת, יש

יתרון. הוא הדין במושבים. המושבים נכנסו לפעולה בינואר 1985. הם העמידו עובד

מיוחד לנושא הזה. התחלנו לסדר אנשים במושבים. זה הלך יותר לאט. הגענו היום בערך

ל-0ו אסירים במושבים. אבל יש לכך יתרון לגבי סוג מסוים של בחורים. למשל בחורים

שהיה חשוב להם הנושא הכספי, בקיבוץ אין להם כסף, במושב אם הם עובדים טוב, הם

מרוויחים. מושבים ותיקים בעמק יזרעאל כמו נהלל וכפר יהושע קלטו אסירים והתוצאות

טובות. אלא מה? במושב אתה צריך משפחה חזקה מאד שמוכנה לקחת על עצמה אחריות גדולה

מאד. לכן אי-אפשר לדבר כאן על מסות.

נושא שקם לרלשות זה נושא הישיבות.! מצאנו פתיחות גדולה בנושא הישיבות.

הכנסנו חידוש, בצד הלימוד המשך עבודה. שם 10 בחורים גמרו קורס של סופרי סת"ם. 9

עברו את הבחירות והבחורים האלה מתפרנסים יפה. המגמה שלנו היא בט"ו בשבט לפתוח

קורס שני.

נושא נוסף הוא הסטודנטים. פנינו להסתדרות הסטודנטים ובקשנו ששני סטודנטים

יגורו עם אסיר משוחרר. הסטודנטים גרים עם האסיר ביחד ומקבלים את הפיקוח עליו.

אחת הבעיות הקשות שראינו אצל האסירים היא שהם לא קמים בבוקר ותפקידו של הסטודנט

הוא לדאוג שהאסיר ילך לעבודה.

כמה כאלה יש?

א' הופמן;

כרגע יש עשרה זוגות סטודנטים שהודיעו על נכונותם. אני מעריך שנוכל להגיע

בכל האוניברסיטאות בארץ ל-50-40 בשנה.



דבר נוסף, הקמנו שני הוסטלים. ההוססל הראשון במושב עמיקם. הכלל שלנו לגבי

הוסטל הוא שאנחנו לוקהים מקום מבודד. מצד שני אם הוא אסיר עובד, אני לא צריך

לדאוג למצוא לו שם עבודה. מי שתרוץ יכול לעבוד שתי משמרות.

את ההוסטל השני פתחנו במצפה יריחו. גם שם יש הרבה עבודה. כל בית מלאכה קיבל

על עצמו לקבל אסיר לעבודה.

הקמנו צוות בראשותה של יוספה שטיינר בנושא הוסטל לאסירות משתחררות. בכל

מקום יש התנגדות גדולה לקלוט אסירות. בכל בית כלא עשינו קורסים להכנת האסיר

לקראת השחרור, אותו דבר עשינו בנוה תרצה. מאפשרים לאנשים האלה להפגש עם מומחים

בנושא ולשאול שאלות. הכשרנו מתנדבים ומתנדבות לאסירים. לכל אסירה מוצמדת

מתנדבת שמלווה אותה. 40 נשים התנדבו לקורס. הכשרנו אותן.

מי וירשובסקי;

אתם בודקים אותם מראש?

אי הופמן;

הם עוברים ועדת קבלה שיושבים בה נציג שירות בתי הסוהר, נציג המחלקה

להתנדבות במשרד העבודה והרווחה, נציג הרשות לשיקום האסיר והארגון המתנדב. בנושא

הזה מצאנו מתנדבים שעושים לנו עבודה בלתי רגילה. אני אצרף לכם חוברת שתוכלו

לקרוא את זה בפרטות.

נושא נוסף, אסירים שכבר שוקמו לדעת המשטרה וכל הגורמים, אנחנו מכשירים אותם

על ידי קורס בירושלים להיות עמיתים לאסירים חדשים. זה נושא שנוטה בהרבה מקומות

בעולם והוכיח את עצמו בצורה יוצאת מגדר הרגיל.

7' פנחסי;

מהי תקופת הנסיון?

אי הופמן;

שנתיים. שנתיים עובד או שנתיים לומד או שנתיים ממלא את תפקידו בצורה טובה,

כל גורם שאפשר לאסוף ממנו מידע ורק אז מכינים אותו בקורס. העבודה של האנשים האלה

היא בשעות אחר הצהרים. כך שהם לא מפסיקים את העבודה. גם הקורסים הם בשעות אחר

הצהרים.

לקראת סיום אני רוצה להצביע על דבר אוזד. עשיתי בדיקה אפקטיבית על כלא אחד,

כלא תל-מונד. רציתי לבדוק ולראות מה עשינו. מתור 70 אסירים שיצאו מכלא תל-מונד,

במשך 6 חדשים שאותם בדקנו, 12 בקבוצים, 9 בישיבות, 2 במושבים, 2 בהוסטלים, 2

בהשכלה על-תיכונית. ל-8 סדרנו עבודה עוד בכלא בתעשיה. ל-2ו יש מתנדבים מלווים

ועוד פתרונות. ל-6 לא מצאנו כל פתרון. הם לא היו מוכנים לכל שיתוף פעולה ולגביהם

כתבתי שאני חוזה להם חזות קשה מאד. אני חושש ש-6 האדונים הנכבדים האלה ישבו חזרה

בכלא.

מי וירשובסקי;

שם בסופו של דבר העבירות הקלות יותר.



אי הופמן;

למה התרכזנו בכלא תל-מונד? כאשר אני מגיע לכלא באר-שבע, כל האסירים שם

התהילו בכלא תל-מונד. למה לי להתהיל בסוף הדרך. יוצא שזו עתודה הפשע של מדינת

ישראל. לכן אם אני עושה את כל המאמץ על החבורה הזאת, אני מתוזיל בתחילת הדרך. אם

אנחנו מסדרים מישהו בקיבוץ, זה לא אומר שאין בעיות קשות אתו. אבל הרעיון הכללי

הוא לשים אותו בתוך מסגרת, שיש מישהו ששם עליו עין. אסירים יותר מבוגרים, יש

אצלם תופעות של עייפות מהפשע. לפעמים יותר קל לעסוק בשיקום שלהם. לעומת זה,

אסירים צעירים מאד חדורים בתודעה שהם גברים שהוכיחו את עצמם בזה שעשו את הפשע.

לכן המאמץ אתם יותר קשה.

הגענו היום לרוב הרשויות המקומיות. בירושלים למשל, ב-2ו באפריל, מוקמת

מועצה לרשות שיקום האסיר. גם בעירית תל-אביב. הגענו למסקנה שאם לא תהיה פעולה

רחבה, העסק הזה לא יצליח. אני רוצה לומר שדווקא מראשי הערים קבלנו שותפות גדולה

מאד.

יש עוד נושא אוזד והוא נושא הערבים. אחוז גדול של אסירים ערביים נמצאים

בעיקר בשני בתי כלא; כלא דמון וכלא שאסה. הכונה היא לאסירים פליליים לא

בטחוניים. אנחנו מכשירים אדם מהאוכלוסיה הערבית שינווט אותם. אנחנו עוזרים

למר שחאדה בהוסטל שלו. הוא קיבל הסכמה שתהיה ועדה שתחליט מי יהיה שם והדבר הזה

נותן פתרון לחלק גדול של האוכלוסיה. פניתי לראשי הדת המוסלמית והנוצרית ובקשתי

מהם לעשות פעולה. הוקמה ועדה והם מתארגנים לפעולה בסקטור הערבי. הם תרגמו את חוק

הרשות לשיקום האסיר לערבית. גם בכפרים אנחנו מתחילים בפעולה כדי לעזור לאנשים

הזקוקים לכך בסקטור הערבי ובעיקר המוסלמי.

מי וירשובסקי;

אני מניח שגם הדרוזים מעורבים בזה.

אי הופמן;

כן. דווקא בנושא עבודה, זה נושא קל מאד לגבי האסירים הערבים. יש נכונות מצד

האסירים האלה ללכת לעבודה. לגבי אסירים יהודים, יש מאבק יום-יומי.

אנחנו מקיימים אחרי כל אסיר שבא לכלא מעקב מדויק מה קורה אתו כאשר הוא

משתחרר, במשך שנה. זה מאפשר לנו לראות אם כל ההשקעה שווה.

מי עושה את זה?

אי הופמן;

יועצי הרשות. מיינו את סוג הטיפול ל; אי בי גי. אי -זה טיפול אינטנסיבי,

מקרים קשים. בי - אלה מקרים בינוניים. גי - שם אנחנו עוזרים יותר בצד ההכוונה

וההדרכה ולא נכנסים לעומק של טיפול.

מי וירשובסקי;

התאמה של האיש לאותו אסיר קובעת הרשות?



אי הופמן;

את זה קובעת הרשות. אנחנו עושים כל הזמן בדיקה ויוצרים את האפשרות לבדוק את

עצמנו. אם חבר כנסת ירצה לבוא לרשות ולראות מה נעשה עם האנשים, יש אפשרות פשוטה

לבדוק את הדברים.

מ"מ היו"ר עי עלי;

אין כפילות עם הרשויות המקומיות?

אי הופמן;

העובד הסוציאלי ברשות המקומית עושה את הדברים בתאום אתנו ובהדרכה שלנו.

מי וירשובסקי;

זו לא פעולה כפולה, רק ריכוז של כל הפעולה בתיק אחד. זה דבר חשוב מאד.

מ"מ היו"ר עי עלי;

כל הריכוז הזה בכל התחומים, זה תפקידה של העובדת הסוציאלית ברשות המקומית.

מי וירשובסקי;

הרי מתחילים לעבוד 90 יום לפני שחרור האסיר, עוד כאשר האיש בבית הסוהר.

עובדת העיריה לא יכולה להכנס לכלא 3 חדשים לפני שהאסיר משתחרר.

אי הופמן;

אנחנו מודיעים לעובד הרשות המקומית 90 יום קודם: הנה זה וזה משתחרר, תמשיך

במעקב.

מי וירשובסקי;

זו סקירה מאלפת. אני מצסער ששמעתי חלק ממנה. הייתי בוועדת החוקה. בכל זאת

צריך ללמוד את זה לעומק.

אי הופמן;

המשרד שלנו נמצא ברחוב יפו 38 בירושלים. מי שרוצה יכול לבוא. הכל פתוח. אם

יו"ר הוועדה ימצא לנכון תוכלו לבוא לסיור פעם לקיבוץ, פעם למושב או לקורס ולהפגש

עם האנשים עצמם. אני יכול לומר דבר אחד, באו אלינו ממערכת ייניו-סיימס" כשהם שמעו

על הדברים שלנו הם לא האמינו. הם אמרו, נשלח עתונאי לכל מקום שאמרת. אמרתי להם;

תעשו את זה בלעדי. הם שלחו ואמרו; זה יותר טוב ממה שאמרת.

מי וירשובסקי;

האם חוק דומה לזה קיים במדינות אחרות; והאם אתה עומד בקשר עם מוסדות

מקבילים? האם יש לך חומר בינלאומי להשוואה?



אי הופמן;

אין לנו מספיק חומר בינלאומי להשוואה. האמת היא שהגישה שלנו היא די חדשנית

לגבי מקומות אוזרים. למשל נושא המשפחה. היה כאן נציג מהולנד. הם לא חשבו על נושא

משפחת האסיר.

מ"מ היו"ר עי עלי;

האם יש עוד שאלות או הערות?

מי וירשובסקי;

כדאי לקיים ביקור במרכז.

מ"מ היו"ר עי עלי;

אני אביא בפני יו"ר הוועדה את הבקשה הזאת. בכמה אסירים אתם מספלים?

אי הופמן;

בכ-500 מתוך 3,500 אסירים. המסרה שלנו היא להגיע ל-000ו-1500 אסירים.

חלק לא רוצים אותנו, חלק לא צריכים אותנו. אנחנו צריכים לפעול אצל אותם אסירים

לגביהם יש משמעות לפעולה שלנו.

מ"מ היו"ר עי עלי;

תודה רבה. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.10