הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 87

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, לי בתשרי התשמ"ו,15.10.1985 שעה 12.00

נכחו;

חברי הוועדה; די שילנסקי - היו"ר

אי ורדיגר

בי שליטא

די בן-מאיר

עי דראושה

אי נאסרלדין

עי עלי

מ ו ז מ נ י ם: חבר-הכנסת מי איתן

יי גריפל - מ"מ ראש עירית תל-אביב

אי פרבר - מנכ"ל "חלמיש"

ני שקד - מינהל מקרקעי ישראל

סי אלדור - משרד הבינוי והשיכון

טי מדמון - ועד כפר שלם

ני משולם - יי " "

ר' מלחי - " " "

ר' הגי - " " "

שי מזרחי - מועצת פועלי תל-אביב-יפו

יועץ משפטי של הוועדה; צי ענבר

מזכיר הוועדה; יי גבריאל

רשמה: מזל כהן

הריסת בתים בכפר שלם.



הריסת בתים בכפר שלם

היו"ר די שילנסקי; אני פותח את הישיבה,

קודם כל אנחנו צריכים לברך את

ראש עירית עפולה חה"כ עובריה עלי על שהפעיל אתמול, בפעם הראשונה

אחרי 60 שנה, את האופרה של עפולה.

הייתי בחג בכפר שלם בתערוכת תמונות

וציורים שעורך ירידי ציון רהרי ושם היו הרבה אנשים מכפר שלם. באתי

לראות וליהנות. אבל לצערי כל הזמן הייתי מוקף על_ידי חברת צעירים

מכפר שלם ושמעתי איך שהם מדברים בכאב. הם לא רצו להפריע לי בחגיגה

הזאת, אלא הם מצאו הזדמנות לשפוך את לבם וראיתי שהבעיה מאר חריפה.

אני מכיר את כפר שלם ואני בא לכפר שלם

לא רק באירוע חגיגי זה, אלא בכל מיני אירועים חגיגיים. כך שאני מכיר

אח המקום . הרגשתי הרבה חומר נפץ באוויר. חעיריה, אני מבין, הרסה

גדר, ואני לא נכנס לכך אם זה בסדר או לא בסדר. אבל אני יודע שהריסת

הגדר הזאת הדליקה הרבה ניצוצות ואור אדום שם. הם אומרים שעומדים

להרוס עוד כמה בתים.

חלף זמן רב מאז הישיבה הראשונה. נדמה

לי שלמעלה מחצי שנה. אנחנו לא רוצים להוציא מסקנות נגד העיריה.

אנחנו רוצים לקדם את הענין. אגב, שמעתי אפילו טענה כלפינו: אתם

הרדמתם אותנו. אנחנו מאמינים שיש לכם כוונות טובות. אבל אם לא אתם

היינו ממשיכים. היתה בקורת על הוועד: ילדים קטנים בידיים של ועדת

הפנים וועדת הפנים ילדים קטנים בידיים של העיריה. זה לשם הקדמה.

אין דומה ראיה לשמיעה. אנחנו

רוצים לשמוע ממשרד השיכון, עירית תל-אביב והגופים המסונפים מה

התקדם, מה נעשה.

א' פרבר; לא נמצא פה נציג משרד השיכון, רק

נציגי "חלמיש" והעיריה.

היו"ר ד' שילנסקי; אנחנו מצטערים שנציג השיכון אשר הוזמן

לא בא. אנחנו מקיימים את הישיבה בלעדיו.

אני מבקש להעביר מחאה חריפה באמצעות יו"ר הכנסת.

יי גריפל; אני רוצה להתייחס לתמונה הקודרת

שתיאר היו"ר. אדוני היו"ר, אתה

נפגשת לא עם נציגי הכפר.

עם עמך,

י' גריפל; ההגדרה האחרונה שציינת שהם נמצאים

בכיס של ועדת הפנים וועדת הפנים

בביס של העיריה, זה בשבילי עדין לא סימוכין בדבר מערכת יחסים

בין העיריה לבין הנציגות הרשמית של הכפר, כשאני יכול לציין

שבכל זאת מתרחשים דברים בשלושה תחומים. תחום ראשון, אותם דברים

אשר קשורים לכיבוי שריפות במסגרת הצרכים והבקשות של ועד התושבים.

אלה נושאים קטנים לפעמים, אבל החיים שלנו מורכבים מדברים קטנים.

רוב הדברים מקבלים תשומת לב, הבנה וגיבוי במערכת הקשרים כפי שדאגנו

ליישמם בין מנכ"ל העיריה לבין הנציגות הנבחרת שיל הכפר שפונה אליו

ו וכה בדדך כלל לתשומת לב כאשר המדובד הוא במשרדים לחיי היום-יום

ללא קשר עם הדברים הגדולים הקשורים בפינוי ובינוי. לא הייתי אומר

שכל הדברים הוסדרו להנהת דעתנו. אבל יש הבנה גם כשלא יכולנו

להסדיר את כל הבעיות. בכל אופן יש כתובת עד שנגיע לפתרון המקווה.

אם כתוצאה מכך מגדירים שהוועד בכיס של מישהו, עושים עוול לכולם.

תחום שני הוא בדבר אי בניה בלתי חוקית

והתחייבות העיריה לשמור על הסטטוס קוו הזה. גם הוועד לא מוכן לתת

את ידו לאזלת יד של העיריה כלפי אלמנטיס שמבקשים ליישם בניה בלתי

חוקית, מפני שזה בעוברי הבינוי ועל כן מיותר לציין את הריסת הגדר.

אני לא יודע אם הנימה שלך, אדוני היו"ר, היתה בקורתית.

היו"ר ד' שילנסקי; אני לא יודע את העובדות.

יי גריפל; ההסכם אומר שהעיריה לא תבצע צווי הריסה

מינהליים והאנשים לא יבנו בניה בלתי

חוקית. העיריה תוציא צווי הריסה מינהלייל כנגד בניה בלתי חוקית.

ר

ט' מדמון; צריך להגביל את הזמן.

י' גריפל; על-מנת ליישם את תכנית הבינוי, צריך

להמנע מיצירת עובדות.

היו"ר ד' שילנסקי; אנחנו מציינים שנציגת משרד השיכון הגיעה.

אני רוצה להגיד לך, שהחלטנו לשלוח מחאה

חריפה באמצעות יו"ר הכנסת על כך שנציג משרד השיכון איננו. זה אחור

של חצי שעה. אבל מאחר ויש לנו תמיד שיתוף פעולה יפה, אנחנו מבטלים

את ההחלטה הזאת.

מכאן אני עובר להערתו של מר מדמון.

העיריה לא מעוניינת לאורך זמן להוציא

צווי הריסה ולא מעוניינת ליישמם. אבל ההסכם אומר שאם יש אנשים

שלוקחים את החוק בידיים, על העיריה להוציא צווי הריסה מינהליים.

בשלב זה, על דעת הוועד ובהסכמתו אנחנו שומרים על הסטטוס קוו, כאשר

בכפר לא היו מהומות, לא היו התגרויות ומעשים פרובוקטיביים.

דבר שני - עד מתי? בינתיים חלה בכל זאת

תזוזה לגבי השלב הראשון של יישום תכנית

הבינוי, ואנחנו מתייחסים ל-38 יחידות דו-משפחתיות ול-34 יחידות

בשני בניינים גבוהים. התכניות האלה הן למעשה לקראת מתן תוקף, כאשר

אני מקווה שזה ענין של חדשים מעטים ביותר לקראת הוצאת היתרי בניה.

אנחנו מטילים את כל כובר המשקל להתחלת בניה של 38 יחידות דו-משפחתיות

שהן "בנה ביתך" ולאחר מכן שני הבניינים שהם בעדיפות מוחלטת לתושבי

הכפר.

א' ורדיגר; מי יקים את הבניינים?

י' גריפל; הבניינים ייבנו במסגרת פרוגרמה כאשר

בעלת הקרקע היא "חלמיש". "חלמיש" לא

בונה.

אני יוצא מתוך הנחה שתוך 6 חדשים אפשר

יהיה להוציא היתרי בניה. ברגע זה התכנית מתעכבת בוועדה המחוזית.

היו "ר ר' שילנסקי; האם זה יהיה נכון או טוב שהוועדה תכתוב

מכתב לוועדה המחוזית ותסביר את הענין?

י' גריפל; זה יהיה טוב מאד.

היו"ר ר' שילנסקי; אני מעמיד את הצעתי לפנות לוועדה

המחוזית ולהסביר לה מדוע אנחנו

מבקשים זרוז מיידי להצבעה.

ה צ ב ע ה

ההצעה הנ"ל התקבלה פה אחד.

מ' איתן; 38 המשפחות שצריכות לגור ביחידות

דו-משפחתיות, אתם יודעים מי אלה?

א' פרבר; נפרסם ואנשים יפנו.

מ' איתן; אלה לא אנשים מפונים?

י' גריפל; רק אנשים מפונים. נושא "בנה-ביתך"

מיועד לבני הכפד.

טי מדמון; השאלה היא מתי זה מתחיל.



י' גריפל; יושבים פה חברי כנסת, אותם לא צריך

לשכנע שאישור תכנית בנין עיר בוועדה

המחוזית זח דבר שהוא בחזקת קריעת ים סוף. אנחנו מבקשים זרוז.

בזה לא פתרנו את כל בעיות הכפר. ברגע שתווצרנה עובדות ראשון

והן 38 יחידות "בנח ביתך" ו-34 יחידות דיור, זה יתן תזוזה.

הוועד קיבל משכן. זה אחד הדברים

שלחצתי עליהם כדי שהוא יוכל להציג שם את הפרוגרמה. נעמיד שם אנשים

שיסבירו לכל המועמדים את התנאים הכספיים, התכנוניים, ההסדרים.

"חלמיש''; תושיב מנהל פרוייקט שישב במקום יחד עם הוועד והם יעמדו

לרשות התושבים.

אני לא מתאר פה תמונה ורודה. יהיו

עוד הרבה קשיים. אני שם את כל הדגש על יישום התחלת הבניח. אם יכולנו

בינתיים לבלום שני אלמנטים מחוץ לכפר ששמו יד על הקרקעות, אני חושב

שזה תהליך חיובי. בינתיים העיריה מנסה להקל במקצת על המגב הקיים. עדין

לא להנחת דעתי. אבל אני שמח שמנכ"ל העיריה, המופקד על הדברים האלה,

מצא את הדרך לאוזן קשבת לבקשות. אני חייב להודות שיש כאלה שמנצלים

את האינטרסים של הכלל על-מנת להגן על טובתם הם. עם אלה נפגשת

אדוני היו"ר.

אני אולי אתחיל בשאלה, אם זה כל כך שוב,

למה זה כל כך רע? ההערכה שלי היא שזה

כל כך טוב כי כל הגורמים משתדלים לעשות משהו בקריטריונים האובייקטיביים

של הפעילות המכוונת. זה הרבה יותר טוב ממה שמקובל, זה מעל לנורמה.

כולם משתדלים לעשות מה שיותר. אני מתכוון גם לוועד, גם לעיריה וגם

לגורמים הממשלתיים. אני מבין שרוצים שגם הוועדה תעשה משהו, כי כולם

מודעים לכך שצריך לעשות משהו מיוחד לכפר שלם.

זה כל כך רע, כי הבעיות הסובייקטיביות

של כפר שלם הן חמורות. גם אם הגורמים עושים כמיטב יכולתם, עדין

אנחנו עומדים בבעיות הסובייקטיביות והפער לפתור אותן הוא גדול.

אשתדל להיות יותר ספציפי ולהצביע על כמה

בעיות שאני רואה אותן. בעיה מספר אחת, אין לוח זמנים מוגרר. אין

לתושבי,השכונה שום תאריך יער, כל אחר בפני עצמו, לפיו הוא יודע מתי

הפתרון יחול לגביו. כאשר פונים לאנשי הוועד , אנשי הוועד אומרים: יש

תזוזה. זו נחמה פורתא. אבל בסך הכל איפה הפתרון? מה אעשה? אשתי בהריון

ואני עם המשפחה בתוך הבית, איפה אשים את הילד לכשיוולד? לזה אין תשובה.

בוודאי שיש תשובה,



מ' איתן; יש תשובה שהיא טובה למשרד, היא לא

טובה במציאות. המציאות היא שהוא גר

בבית שחסר בו אגף או חדר והוא רוצה להשלים את החדר הזה או לחלופין

להתפנות עם כל המשפחה ולתת פתרון מלא. אבל לא נותנים לו, עם כל

הכבוד להצעות ולתכניות, גם הרשויות לא נותנות את הפתרון. יקומו

38 יחידות דיור בכפר שלם. שאלתי:אתם יודעים מי יגורו שם? לא.

מכינים תכנית ומניחים שהתושבים "יאכלו" את זה. לא בטוח שהפתרונות

שאתם מציעים הם נכונים, ואני לא נכנם לכך אם זה צודק או לא צודק.

אבל ברור שאין כאן תהליך הדדי. לא בטוח שהתהליך עובד נכון. יכול

להיות שצריך לשתף את המשפחות בפתרון, כי לגבי הפתרונות שאתם מכינים,

לא לילד הזה ציפינו.

לכן אני אומר, גם כשאתם מדברים על

פתרונות, הפתרונות הם מה שאתם רואים בעיני רוחכם. אבל התושב לא

רואה אותם. התושב גר בצפיפות גדולה. כאשר אני נמצא במקום, אני

פוגש קום משפחוף שאומרות לי במפורש: אנחנו יודעים שיש הסכם. אנחנו

לא מסוגלים לעמוד בו. אני לא מצדיק אותם. אני לא מעודד אותם.

להיפך, אני מבין את הבעיה. מצד שני, קשה לי לדבר מהמקום שלי ולהגיד

להם: תמשיכו לגוד כאן בתנאים שאתם גרים בהם.

אנחנו יודעים שבמקביל לאותו אדם שאנחנו

מנסים לרסן אותו ולהחזיק אותו תחת הסכם שאין לו תאריך, יש תהליך

להפשרת קרקעות לעסקים ותהליך להתרחבות. אני אומר עוד פעם, עושים מאמצים

ואני מעודד את המאמצים. אבל מצד שני, אני רואה את חצי הכוס הריקה.

העובדות ייבחנו בשטח. במצב הדברים הנוכחי, הדברים יולידו פיצוץ נוסף.

אני מבקש שהרשויות יפסיקו את הבניית לאלתר באיבן. יותר קל למנוע

בלבנה הראשונה מאשר לחכות עד סוף הבניה. אמנם הוועד נאמן להסכם,

אבל גם לוועד יש יכולת גיבוי מוגבלת. אם אנחנו חושבים שהוועד

יכול לעצור את התופעה, אנחנו טועים.

היו"ר האשים אותנו שהרסנו גדר. אני

רוצה לדעת איפה אני נמצא.

להיפך. יש לי הודעה בשבילך. הייתי אצל

בעל הגדר אחרי שהגדר נהרסה. בחיוך

הוא הודה שבצדק הרסו לו אותה. גדר זה לא בית. באתם בזמן. אם הייתם

מחכים הרבה זמן, היה שם בית. לכן כאן פעלתם טוב.

אני רוצה לסכם ולומר: א. אנהנו

צריכים להשתדל ליצור לוח זמנים כי בשכונה אין אמונה. יש בסיס גדול

של חוסד אמונה. אני משדר מה שאני מרגיש בשטח.

ב. אין לכם תשובות ברורות. גם אני לא

רואה תכנית. צריך לזרז עד כמה שאפשר את התהליך הזה ותהליך הבניה

מחדש. צריך היה ליצור אלמנט יותר חזק של מעורבות התושבים ועל-ידי

זה אפשר היה להפגש אתם במחצית הדרך ולתת להם מעורבות. אני לא יודע

מה קורה בשטחים של רובינשטיין שהם חלק גדול מבעיות הכפר.



היו"ר ד' שילנסקי; היות שהיו פה שתי קריאות ביניים

משני הצדדים בקשר לפתרון הזמני,

אני מבקש שתתנו הבהרה לגבי הפתרון הזמני.

אנחנו אמרנו שעיבדנו טבלת סיוע

לתושבי כפר שלם. יש כסף כנגד פינוי,

יש הלוואות שניתנות לצורך פינוי וכל אחד יכול לבחור לו את הדרך בה

הוא רוצה, לקנות דרך "חלמיש" או קבלן פרטי, ואנחנו מכינים היום

מגרשים ל"בנה-ביתך". הפתרון הזמנו הוא, כל אחד שנמצא היום במצוקה

ורוצה לצאת מחוץ לכפר, יש לו אפשרות להגיע לפתרון על_ידי רכישת

דירה. האמצעים שעומדים לרשותו מאפשרים לו רכישת דירה. עד החודש,

כולל החודש הזה, התפנו 22 משפחות. כמליון וחצי דולר דמי פינוי

שולמו. הגענו למצב שאין לנו מועמדים.

י' גריפל; אנחנו לא יכולים לפנות אם איננו

יכולים להרום את היחידה.

ס' אלדור; אני חושבת שמר פרבר ענה את התשובה.

זה יהיה לא נכון להגיד שאין היום

פתרון. שמעתם על סכומים. בימינו אלה, דמי הפינוי בכפר שלם, אין

להם שום יחם למקום אחר כארץ, זה פי שניים.

נ' משולם; פרט לבאר-יעקב. בבאר-יעקב זה יותר גבוה.

ס' אלדור; נדמה לי שהיום, כאשר מחירי הדירות

ירדו, דמי הפינוי האלה הם בסכום מכובד.

אני חושבת שזה יהיה לא נכון לומר שאין פתרון. המסלול של "בנה-ביתך"

הוא מסלול שיפתח אופציה נוספת. זה לא נכון שעכשו אין פתרון.

נ' משולם; כבוד היו"ר, חברי כנסת, אורחים,

מר גריפל השמיע כמה דברים, כביכול

כמה אלמנטים של כפר שלם אינם מייצגים את הציבור. נכון, אבל הם

האינדיקציה הנכונה ביותר. לי יש ביה. לכל אחד מחברי הוועד יש

בית. אנחנו לא צריכים שום פתרון. לנו אין בעיה. אותם קולות

שהיו"ר וחבר הכנסת איתן שמעו, אלה הקולות האמיתיים שבוקעים

מכפר שלם.

באשר לפתרונות, לפני שלוש שנים

ישבנו אצל שר השיכון והעלינו את נושא מצוקת הדיור אצל זוגות

צעירים. בן נולד, אין איפה לשים אותו. מה חטאו התנוקות. שר השיכון,

בתום לב, נתן פתרון. אותו פתרון שהוא נתן, האנשים בדרגים הנמוכים

טרפדו אותו, נסיון לתת לאנשים האלה דיור זמני עד לפתרון הסופי.

את זוג לא מממשים. אנחנו מבקשים דיור זמני עד שתיפתר הבעיה הכוללת.



י' גריפל; מה ההבדל בין הבן שלך לבין הבן שלי

כזוג צעיר?

נ' משולם; הבן שלי גר במושב, בחצר הבית.

יי גריפל; הבן שלי לא יכול לגור אצלי.

נ' משולם; לך יש שני ילדים. לשכן שלי יש

15 ילדים. עולה הדש שבא לארץ, נותנים

לו בית ומשחררים אותו מכל המסים.

מ' איתן; לא זו התשובה. התשובה היא שיש לך בית,

ואם יש לך בית, אתה יכול לבוא לעיריה

ולבקש רשיון לבנות על הגג.

י' גריפל; הוא לא יקבל.

מי איתן; הוא יקבל. אצל מר מדמון יש בית, כל תוספת

לבית היא בלתי חוקית. אף אחד לא אומר לך

לעשה חוק מיוחד. תיקח את כפר שלם ותעשה אותו על-פי החוק. אבל אין

שם שום חוק.

נ' משולם; היות שאנחנו לא יכולים לעבור על החוק

ולקבל רשיונות בניה, באה ההצעה של

שר השיכון לתת דיור זמני לזוגות צעירים שהם במחנק דיור עד שהבעיה

הכוללת של המשפחה תיפתר, ואז אין הריסות ומשפטים ויש שקט.

י' גריפל; הבן הצעיר שגר על יד המשפחה זכה לקבל

על-פי הקריטריונים 45 אלף דולר. הבן

שלי לא מקבל את זה.

טי מדמון; הבן שלי גר בכפר שלם. זו אדמה שלי.

אני גר שם מקום המדינה ואני רשאי לבנות

בה. מאחר ולא קיימים רשיונות בניה בכפר שלם, יש פלישות. כל כפר שלם

ללא אישורי בניה ובונים. אז אתה יכול להגיד לכל התושבים; אתם לא

גרים פה, החוצה?

א' פרבר; בנוכחותי שר השיכון לא אמר את זה.

נ' משולם; זה נאמר פעמיים.

אי פרבר; אני לא מתייחס למה שנאמר. אני מתייחס

למה שכתוב.

אנחנו העלינו כמה נושאים שהם הבעיות

החשובות והעיקריות. קווינו שהפעם

תהיינה תשובות. העלינו נושא שנקרא; תושבי כפר שלם אשר גרים מחוץ

לגבולות השרירותיים שנקבעו בתכנית 400. פקידים מסויימים שרטטו על

מי שבמסגרת כבישים אלה ואלה, הם זכאים לפינוי. מי

שמעבר למה שמסומן על המפה, לא נכלל במסגרת התכנית. זו אחת-הבעיות

העיקריות. אנחנו רוצים לקבל עליה תשובה.

מה מספר התושבים מחוץ למסומן במפה?

נ' משולם; כ-140 משפחות.

בעיה שניה - 38 יחידות נפטרו לתכנון.

אם נלך בקצב הזה, אולי בעוד שלוש שנים יזכה האחרון בתור לבנות את

צריך תכנית כוללת. תכנית כוללת חייבת

להיות עם לוח זמנים, בשנה זו וזו נפנה רובע זה ונבנה רובע זה.

זה לא תלוי בך ולא תלוי באף אחד מאתנו.

זה תלוי במי שיושב שם. אם הוא לא רוצה

לזוז, הוא לא זז .

ברגע שרובינשטיין יצא מהתמונה, תתחילו

לממש את זה.

אין לזה קשר עם תכנית "בנה-ביתך".

זה קשור אחד בשני. הפתרון צריך להיות

פינוי לאלתר של האנשים שנמצאים במצוקת

דיור ורוצים להתפנות. אלה עשרות משפחות. זה כל השטח שהיה שייך

לרובינשטיין. זה שטח שעיקרו מקרים סוציאליים. חלק גדול מהאנשים לא

ילכו לתכנית "בנה ביתך".

אנחנו יודעים שתושבי כפר שלם יכולים

לצאת לבתים הגבוהים והם לא ששים לזה. לכן, לפי דעתי, אין טעם היום

לבנות בתים גבוהים בתוך הבתים של "בנה-ביתך". זה ירחיק את האנשים.

תגמרו את הפיתוח לפי תכנית "בנה-ביתך" ובאותם שטחים שיישארו, תבנו.

אנחנו צריכים כסף לתשתית. הבתים

הגבוהים באים לאזן את המשך הפיתוח.

הבתים הגבוהים הם במכירה חופשית?

בוודאי.

הם בסטנדרט גבוה? הם לא יהיו סלאמס?

חלילה.

זה יהיה סלאמס. נוה בארבור זה סלאמס,

האוכלוסיה בורחת משם. אין מוסדות

תרבות, מוסד רפואי ובית-ספר. בואו נתרכז: א. בפתרונות מידיים לזוגות

הצעירים. ב. אותם אנשים שהוחלט שיהיו מחוץ לכפר שלם כאשר הם

בכפר שלם - זו בעיה כואבת. ג. להתחיל לפנות לאלתר את כל אלה

הנמצאים בשטח רובינשטיין. אם 10%מהם יצאו לתכנית "בנה-ביתך, זה

יהיה הרבה. צריך לפנות אותם. תתחילו בהם ותפנו את השטח הזה.

דבר נוסף, לצרף את השטח של קריתי וחלק מהשטח של רובינשטיין לתכנית

של "בנה-ביתך. זה שטח שגובל למחניים ורח' ההגנה ושלא תהיה שם בניה

גבוהה. על הדברים האלה לא קבלנו תשובות.

אני רוצה לסיים בתקוה שנקבל תשובות

ענייניות על מה שהעליתי כרגע בשולהן

זה, בי זו פעם שלישית שאנחנו מעלים את הנושא הזה ומתעלמים מהדברים

האלה,

היו"ר ד' שילנסקי; מר שקר, תענה בענין השטח של רובינשטיין

ועל כל מה שאתה חדשב שאתה יכול לענות

היום.

עם מר רובינשטיין יש הסכם. יש בעיה

שצריך לתאם עם הפרטנרים שלנו.

לגבי התקציבים ולגבי ההמשך, נניח

ש-200 מליון רולר ניתן לרובינשטיין אז נפנה 4-5 משפחות. אבל צריך

לעשות תכנית כוללת. זה בריון בקצב איטי.

למה אתה מתכוון כשאתה אומר פרטנרים?

משרר השיכון.

מה אפשר לעשות על-מנת לזרז?

אני לוחץ מספיק.

התקוה לגבי השטח של רובינשטיין יוצרת

אשליות ואם זה לא יהיה, האשליות

תתפוצצנה.

האשליה הראשונה שרובינשטיין רוצה להתפנות

ב-200 מליון דולר, זה סוכם.

אבל רובינשטיין עלול להתחרט.

הוא לא יתחרט.

יש הסכם בכתב?

יש סיכום דברים בכתב.

סיכום דברים זה לא שווה אם לא חותמים

אתו על חוזה,

בשביל זה צריך כסף.

אפשר לחתום על חוזה עם תשלום ראשון. למה

לא כותבים חוזה. איני יודע אם מחר

רובינשטיין לא יתחרט.

הוא לא יתחרט. הוא עושה כסף טוב.

נ' שקד; לגבי השטח של קריתי יש משפט. אף אחד

לא יכול לתכנן. צריך לגמור קודם כל

את המשפט. לכן זה תהליך ארוך.

אם אני מתכנן היום על השטח של קריתי

אז אני לא מתפטר ממנו לעולם כי אז הוא

יעלה דרישות חדשות.

ני שקד; אחת הטענות נגד קרייתי היתה שהוא רצה

לבנות על שטח פנוי ולא לפנות אף אחד.

לגבי רובינשטיין, אני לוחץ. אני מקווה שהתשובה תהיה מהירה.

מ' איתן; מישהו נכנם עם קרייתי למשא ומתן?

נ' שקד; נכנסנו אתו למשא ומתן. הוא רוצה לבנות

ולא לפנות.

היו"ר ד' שילנסקי; אני הצעתי ואני חוזר על הצעתי, שתלכו

לבוררות במקום למשפט. זה הולך הרבה

יותר מהר.

נ" שקד; אתה מסתכל על קרייתי. יש חמש או שש

חברות כאלה. אני לא יכול להבדיל ביניהן,

אנחנו מאמינים שהצדק אתנו ובמשפט נזכה.

היו"ר ד' שילנסקי; בוררות על_ידי עורך-דין מקצועי.

העמדה שלנו היום היא בית משפט.

היו"ר ד' שילנסקי; זה יארך חמש שנים.

אנחנו מקווים שזה ילך יותר מהר.

היו"ר די שילנסקי; אני מציע לחברי הוועדה שאנחנו נפנה

לשני הגורמים; קרייתי ומינהל מקרקעי

ישראל ונציע להם עוד פעם ללכת לבוררות. כי אם בעית קרייתי לא

תיפתר, לא תיפתר הבעיה בכללותה. יהיה טלאי פה ושם, אולי נקל על

המצב. לפי החומר שראיתי, ענין קרייתי יכול להמשך שלוש שנים ויותר.

אני מציע שתסמיכו אותי עוד פעם לפנות לשני הגורמים ולהציע להם

לפנות לבוררות. אני מעמיד את הצעתי זו להצבעה.

ת צ ב ע ה

הוחלט; לקבל את ההצעה הנ"ל.

אבי רוצה להזכיר את הנקודה שנשאלה

הרבה פעמים והיא מה בענין חנות מכולת

או סופרמרקט במקום,

יי' גריפל; אני שוב פניתי למנכ"ל העיריה ואני

לוחץ על-מנת למצוא הסדר. העיריה

נמנעת מלהוציא היתר לארם פרטי לחזקה על חנות מכולת או מינימרקט

כי זה יהיה בעוכרי הפינוי ההכרחי לאחר מכן, הצעתי לעשות הסרר

בין הוועד לבין העיריה, כלומר הענין הזה ישא אופי של מתן היתר

זמני לווער על-מנת לספק צרכים ציבוריים, אנחנו רואים בכך שירות

ולא עסק, אנחנו לא רשאים להוציא היתר לעסק, העליתי בשיחה פרטית

כאחר הפתרונות האפשריים את ההצעה הזאת, אפשר ללבן אותה, שעל-פיה,

מתוך מורעות העיריה לצורך ללכת לקראת התושבים ולהקל עליהם כרי שלא

יצטרכו ללכת למרחקים ארוכים, העיריה תגיע לירי הסרר עם הווער

והוועד יהיה זה שיוציא את ההיתר הזמני למתן שירות, אני מקווה שתהיה

תמיכה להצעה זאת,

ד' בן-מאיר; אם כבר, הייתי מציע ללכת הלאה, כי גם

אנשי הוועד הם אנשים שעומדים בלחצים

וחייהם לא כל כך קלים, אני מציע לפנות לכולם או לחלק מרשתות השווק

פה יהיה מקום לסופרמרקט גדול, מי שייכנס עכשו

לתת שירות, יש לו עדיפות, אז הרמה תהיה רמה יותר טובה,

י' גריפל; כל ררך שבאה לאפשר קבלת מקום ארעי

לצרכי אספקת השירותים האלה, אני

מתחייב לקדם אותה במסגרת של שיחות בין הוועד לבין הגורמים, העיריה

מבקשת רק להמנע מלאפשר למישהו מבין תושבי הכפר לקבל זכיון לפתיחת

חנות מכולת או סופרמרקט כי זה יהיה בעוכרי התכנון הטוב, אני מקווה

שגם ראש העיריה שהוא ראש התכנון יתן את ברכתו, ואני וחה"כ בן-מאיר

נדחוף את הענין.

היו"ר ד' שילנסקי; הוועדה רושמת לפניה את ההודעה של

מר גריפל שנתמכת גם על-ידי חה"כ בן-מאיר

שבנוסף להיותו חבר הווערה הוא גם חבר הנהלת העיר ומבקשת מהעיריה

ומווער התושבים להכנס במהירות הגדולה ביותר לריון משותף למציאת פתרון

על-מנת להפסיק את הסבל המיותר הזה מהתושבים, זה מספק?

נ' משולם; זה מספק, אני רוצה להוסיף שתי מלים,

אנחנו כבר פעלנו, יש ררך,

היו"ר ר' שילנסקי; אז תשבו ביניכם, אנחנו לא נכנסים לפרטים,

רק שלושה משפטים להבהרת המצב, אני מכהן

כיו"ר וערת פינויים של "חלמיש" ואנחנו

נתקלים בבעיות של פינוי, אתה מתבסס על הכרזת השר מלפני שלוש שנים,

בעית הזוגות הצעירים של כפר שלם לא יכולה להיות אכס-טריטוריאלי

מבעייתם של זוגות צעירים בכלל, מה היא הדרך? והיה ויש פינוי כוללני

קול אותה יחידת משפחה שאליה נלווים הזוגות הצעירים, משרד השיכון

נותן פתרון במסגרת של 45 אלף דולר אותם הוא מצמיד לדמי הפינוי.

מה מבקשים אנשי הכפר, וזה הויכוח. לדאוג לפתרון דיור לזוג הצעיר

כאשר לא נמצא עדין פתרון למשפחה הבסיסית. הפתרון הוא במסגרת הבתים

שנבנים בתכנית "בנה ביתך". אם אתה מוצא פתרון בשלב אי למשפחה

הבסיסית היום, יכול להמצא הפתרון גם למשפחה הבסיסית וגם למשפחה

הנלו ו ית.

נ' משולם; אין לנו זמן.

יי גריפל; אתה מבקש להוציא את הזוגות הצעירים

מחוץ להסדר.

נ' משולם; זמנית. מה אשם התינוק?

היו"ר די שילנסקי; מה בקשר לשטחים שמחוץ לתחום?

אי פרבר; עד היום הזה, משרד השיכון לא נתן תשובה

חיובית.

היו"ר די שילנסקי; גבי אלדור, את יכולה לענות על הנקודה

הזאת?

סי אלדור; זה נכון שזה נושא מאד קשה. זה נושא

תקציבי קשה. קודם כל כולנו עושים

כמיטב יכולתנו למציאת פתרונות לאותה אוכלוסיה שנקראת אוכלוסית

שיקום. אין שום ספק. כאשר נותנים הטבות כל כך נכבדות בתוך

הגבולות המוכרזים כשכונות שיקום, זו בעיה קשה. אנחנו מנסים לבדוק.

היו"ר די שילנסקי; אנחנו מבקשים ממך לטפל בבדיקת הנושא

הזה ותשקלו את זה מחדש.

ר' חגי; יש אי-אמון בין תושבי הכפר לבין

הרשויות משום שהרשויות מובילים אותם

באף. הובטח לנו על-ידי מר גריפל שתוך שמונה חדשים יימצא פתרון.

נתנו קרדיט. יש הפסקת אש. מה שקורה עכשו הוא, תושבי הכפר מזהים

את הוועד עם אנשי הרשויות. לכן אנחנו מבקשים מהוועדה להבטיח

לוח זמנים מחייב. אנחנו רוצים לומר לתושבים; ב-ו באפריל אתה נכנס

לבית.

דבר שני, יש דברים שצריך לבצע מיד

כמו תשתית. ברגע שהתושבים יראו שיש תשתית, האמון יחזור אליהם.

יש בתכנית המתאר מבני ציבור שלא צריכים אשורים מיותרים. לדוגמא,

חברת דן רוצה להקים מוסך. היא יכולה להקים את זה. מבני הציבור

המופיעים בתכנית המתאר, שיקומו.



א' פרבר; יש היום אישור לכל בניה ציבורית.

זה חוק אפילו.

על-ידי שיתחילו לעבוד, יראו תושבי

הכפר שמשהו מתחיל לזוז. כאשר המצב

סטטי, שום רבר לא זז, אומרים להם; עבדו עליכם. הבעיה מתמקדת

בכספים המגיעים ממשרד השיכון ומשרדים אתרים, אני מבקש מהוועדה

להמליץ לאותם בעלי ממון להזרים את הכספים בצורה מיוחדת לפתרון

בעית כפר שלם.

אדוני היו"ר, חברי כנסת, חברי הנהלת

העיר, מנכ"ל "חלמיש", אני רוצה להגיד

כמה דברים. קודם, חבל שמר עשת איננו כי אינני יכול להגיד כמה דברים

שאני רוצה לומר אותם. אבל אומר כמה דברים שכולם התייחסו אליהם.

אנחנו מדברים על כפר שלם שנים רבות. אני חושב שכולם יסכימו אתי

שכפר שלם הוא חומר נפץ. אני מבקש לא להמעיט בזה. המצב עם הוועד הוא

מצב לא טוב. המצב גרוע מאד. היום בפרט אחרי הסכם עם העיריה, כולם

חושבים שהוועד עשה יד עם העיריה שלא יבנו. היום עומדים לבצע כמה

הריסות בכפר שלם, אני מבקש מעירית תל-אביב, משרד השיכון וכל הגורמים

להתייחס לענין בכובד ראש ולמצוא פתרונות לכל כפר שלם, לא רק לאותם

שטחים ש"חלמיש" ממונה עליהם.

אני שומע היום ממר פרבר שאפשר לצאת.

אבל זה לא הפתרון. יש עוד מאות משפחות, לא בשטחים של "חלמיש", שגם

שם תומר נפץ. אנחנו נשב, נדון, נלבן, אבל שם המצב גרוע. הם מחכים

היום לבשורה שניתן להם. אין לנו בשורה. אני מבקש מכולם, תעזרו גם

לנו, אחרת אין לנו מה לעשות, אנחנו נרים יריים, אנחנו נתפטר מהווער.

אני מבקש מכולם עוד פעם לנסות הכל על-מנת להוציא את כפר שלם מהבוץ

אחרי כל כך הרבה שנים ואפשר להוציא אותו מהבוץ,

הבקשה שלי היא שתקבעו ועדת עבודה

משותפת לוועד, ל"חלמיש" ולחברי הכנסת, שתשב ותגמור עם בעית כפר שלם

באופן טוטלי, ואפשר, פתרו בעיות רבות. אפשר לפתור את בעית כפר שלם.

האדמות שם עולות הרבה כסף ויש אפשרות. לכסות את כל הכסף שמשלמים

לתושבים.

היו"ר ד' שילנסקי; ישבנו בנושא הזה הרבה ישיבות. אנחנו

מכירים טוב את החומר. היינו יכולים

כבר להוציא סיכום. אנחנו בעצם מוכנים, אבל יש לי רושם שעצם זה

שאנחנו מתכנסים פה בוועדת הפנים, אנחנו יוצדים הידברות ומקטינים

את המתח. אנחנו לא מסכמים עכשו, תדר זמן לא רב נקיים שוב ישיבה

מתוך רצון לקדם את הענין,

תודה רבה, ישיבה זו נעולה,

הישיבה ננעלה בשעה 13,45