הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



(נוסח לא מתוקן)



פרוטוקול מס' 86

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

ביום שני, כ"ג באלול התשמ"ה - 9 בספסמבר 1985, בשעה 9.00

חברי הוועדה: היו"ר ד' שילנסקי

עי סולודר

פי אזרן - ראש עירית קרית-שמונה

מי מרדכי - גזבר עיריית קרית-שמונה

אי קריצלר - סגן הממונה על מחוז הצפון, משרד הפנים

יי ליטמן - קצין תקציבים מחוזי, משרד הפנים

י' גבריאל

ר' בלומרוזן

ס ד ר - ה י ו ם: 1. הודעה והצעות.

3. המשבר הכספי בקרית שמונה.



היו"ר די שילנסקי;

אני פותח את הישיבה.

הודעה והצעות

היו"ד די שילנסקי;

ממשרד האוצד הודיעו שאין להם את מי לשלווז לישיבה. חשבו לשלוח מישהו, אך

הוא במילואים. אין למשדד אחד במקומו. חבדי הוועדה בוודאי יצטדפו למחאה חדיפה

כלפי משרד האוצר שלא מצא לנכון, בנושא כל-כר חשוב, לשלוח נציג לישיבה. נשלח מכתב

מחאה ליושב-ראש הכנסת. אם אין התנגדות לכך, אני מבין שזה על דעת כל חבדי

הוועדה.

עי סולודר;

ועדת הפנים ואיכות הסביבה מקיימת מגעים הדוקים עם החברה להגנת הסבע, רשות

שמורות הסבע והגוף שעוסק, במסגרת החברה להגנת הסבע, בשימור אתרי התישבות

ראשונים. ראיתי היום הודעה בעתון שעומדים להרוס, תוך שלושה שבועות, את הבית

בנווה-צדק בו התגוררו ברנר ודבורה בדאון, אם לא יימצא כסף לתחזק אותו. ניצלתי

את תקופת הפגרה ללימוד כמה נושאים שאנחנו עוסקים בהם, ביניהם הנושא של אתרי

התיישבות ראשונים. מדובר בבית שמכיל את ההססוריה של צמיחת התרבות בעיר העברית

הראשונה.

אני מציעה שועדת הפנים תפנה למד להס, שעל אף העובדה שתלוי ועומד מספר שנים

צו הריסה, לא יבצע בינתיים את הצו ויעשה כל המאמצים לשחזור הבית. אפנה גם

להסתדרות, כי מדובר בברנר ודבורה בדאון. אולי ההסתדדות תוכל להקים שם מועדון

הססורי. בכל-אופן, עלינו לעכב את רוע הגזירה.

היו"ד די שילנסקי;

אני מצטרף לבקשה. לפני כן אני מציע לערוך סיור במקום. נתאם מועד לביקור

בנווה-צדק ונבקש מראש העיר, בכתב, לא לעשות כל פעולה עד לביקור. נצטרך לקיים את

הביקור בהקדם האפשרי.

המשבר הכספי בקרית-שמונה

היו"ר די שילנסקי;

אני מברר את נציגי קרית-שמונה ונציגי מחוז הצפון.

חפשנו, מזכיר הוועדה ואני, מועד מתאים לישיבה בנושא זה. בינתיים היתה גם

פניה בכתב מצד חבר-הכנסת עובדיה עלי לקיים דיון בנושא.

ראש-עיריית קרית שמונה פי אזרן;

אני מודה על קיום הישיבה הזאת. היא בעיתה. אני מצסער שחברים רבים של הוועדה

נעדרים. הם יכלו להפרות ולהעמיק את הדיון בנושא.

כפי שאתם דואים, אנחנו ונציגי משרד הפנים יושבים באותו צד של השולחן. זה

מעיד על-כך שהיחסים בינינו קורקטיים וטובים. אם נטיח דבדים לגבי התקופה של

הוועדה הקרואה, אינם כדי לפגוע.

עיריית קרית-שמונה מתמודדת עם בעיות כספים קשות. לפעמים לא ניתן לעשות דבר

בעיר בגלל הבעיה הכספית. לראייה, השביוזה האחרונה של שירותי העירייה במשך שלושה

וחצי שבועות, לרבות של שירותי הבטחון. הסיבה פשוטה: לא היה כסף לתשלום משכורות.



מתקופת הוועדה הקרואה עד היום הגדעון הוא 1,179 מיליון שקל.

היו"ר די שילנסקי;

האם זה גרעון מצטבר?

ראש-עיריית קרית שמונה פי אזרן;

קיבלנו גרעון בסכום מסויים. משרד הפנים הזרים כספים לכיסוי הגרעון. יש

ויכוח אם קיבלנו את כל הכספים לכיסוי הגרעון או לא. לפי הנתונים שבידינו הסכומים

האלה אינם עונים על ההוצאות הריאליות בגין הגרעון עצמו.

בעיה מתמשכת ארורת היא של נזקים בתשתית, כתוצאה ממבצע ליטאני, קטיושות,

תקופת ההתשה ומלהמת שלום הגליל. היו נזקים חמורים בתשתית של קרית-שמונה כתוצאה

ממעבר כוחות צה"ל בעיר וכתוצאה מן הקטיושות. על נזקים במישור הפרטי אנשים הגישו

תביעות וקיבלו פיצויים. במישור הציבורי הנזקים לא כוסו. בכך אנחנו מפנים אצבע

מאשימה בעיקר כלפי משרד הבטחון.

היו"ר די שילנסקי;

אם יש נזקים כתוצאה מקטיושות וכדומה, יש קרן שצריכה לפצות על הנזקים. צריך

גם להגיש תביעה למשרד הבטחון. האם הגשתם?

ראש-עיריית קרית-שמונה פי אזרן;

נכנסנו למסלול רציני של טיפול הנוגע לכל המשרדים, כולל תביעה לארנונה ומס

רכוש. קודם-כל הגשנו תביעה לביטוח שלנו. השיבו לנו שבנזקי מלחמה הביטוח אינו

מטפל. פנינו למשרד הבטחון. משרד הבטחון השיב שבכבישים אינו מטפל.

היו"ר די שילנסקי;

בנזקים שנגרמו על-ידי הצבא משרד הבטחון אינו מטפל?

ראש-עיריית קרית-שמונה פי אזרן;

הצבא רוצה תמונה של פגיעת רכב צבאי בעמוד חשמל וכיו"ב. לא העמדנו צוות של

צלמים. הצבא יודע שאין מקום אחר לעבור לכיוון לבנון שלא דרך קרית-שמונה. שם היה

צוואר בקבוק. לא היה סנטימטר קרקע בקרית-שמונה שלא עבר בו רכב צבאי.

היו"ר די שילנסקי;

למה לא פניתם לערכאות?

ראש-עיריית קרית-שמונה פי אזרן;

אחרי שנסינו את כל הדרכים הגענו למסקנה שצריך לפנות לערכאות.

יש תביעה לאגרה בסך 3.8 מיליון דולר. לקרית-שמונה אינה כסף לזה.

היו"ר די שילנסקי;

תבקשו דחיית אגרה.

ראש-עיריית קרית-שמונה פי אזרן;

לא ידעתי שיש אפשרות כזאת. אבדוק זאת.



חשבנו לתומנו שבועדת השרים לקו העימות תיפתר הבעיה. לצערי, הבעיה לא

נפתרה. משרד הפנים מנסה להגיע לשר האוצר. שר האוצר ביקר במקום. הראינו לו חלק

מן הנזקים. העברנו לרשותו את התיק הנוגע בדבר.

לא נשארה כתובת שלא פנינו אליה, מלבד ערכאות. אנחנו מתחשבים במצב של

המדינה. אנחנו יודעים שהמדינה אינה יכולה להשקיע היום בבת אחת 3 מיליון דולר,

אבל אני כראש עיר חייב לתקן נזקים. אם יש בור, אני חייב לסתום אותו, כי אם

יקרה אסון, התביעה תוגש נגדי. אם יש כתמי חושך, אני חייב להפיץ בהם אור. זה

מחייב השקעות. להשקעות אלה אין כיסוי. איננו יכולים להרשות לעצמנו להיקלע

להוצאות כספיות.

תקציב הרשות אינו ריאלי באופן המאפשר סיפול במשימות ההכרחיות

בעיר לשנה הבאה. אנחנו צופים גרעון של 1.2 מיליארד שקל במחירי רבעון אי בתקציב

הבא שלנו.

גם המענקים נראים לנו קטנים. מדובר ב-524 מיליון שקל. אנחנו מבקשים להגדיל

אותם.

יש גם בעיה של תשלום פיצויים לעובדים שפוטרו - 129 עובדים. לכ-30 עובדים

קיבלנו כיסוי.

היו"ר די שילנסקי;

למה אתם צריכים לקבל כיסוי? לפי איזה הסרר?

ראש-עיריית קרית-שמונה פי אזרן;

הוצאנו עובדים ולא קיבלנו כיסוי.

יש לנו גם הוצאות לבסחון שוטף. מדובר ב-681,000 דולר, לפי רשימה שמצורפת

לתיק שנמצא ברשותכם. מדובר בעיקר בנושאים הקשורים למקלטים, דברים בסיסיים

שאי-אפשר בלעדיהם. חלק מן התקציב ניתן בהחזקה שוספת של הג"א, אר איר בו כדי

לכסות את ההוצאות ההכרחיות שאני מדברים עליהם. אני מדבר על רכישת משאבות למקלטים

מוצפים מים, על כיורים במקלטים, תיקוני חשמל במקלטים וכיו"ב. אלה דברים

מינימליים. בלעדיהם אי-אפשר להביא אנשים למקלט. למשרד הבטחון אין התייחסות למצב

הבטחון בקרית-שמונה. יש גזירה שווה לגבי כל הישובים בארץ. אין התייחסות מיוחדת

בקריטריונים לנושא הבטחון בקרית-שמונה.

בקרית-שמונה כמעט כל המערכת מועטקת גם בתחומי הבטחון. למשל, עובדי רווחה

עסוקים בעניין המקלטים, לצורך הדרכת אנשים איך לחיות ביחד. הצוות הפסיכולוגי

עסוק בהכנת ילדים למקרה של קטיושות. בעיה כזאת אינה קיימת בשום מקום אחר במדינה.

משימות אלה נוספות על המשימות המיוחדות של היחידות האלה. צריכה להיות התייחסות

מיוחדת לזה בנושא של הקצאת כוח-אדם. בקריטריונים לגבי כוח-אדם קרית-שמונה היא

ככל הערים בארץ. ביקשתי לראות את הקריטריונים שנקבעו לגבי כל הישובים בארץ. לא

איפשרו לי, אבל נאמר לי שאין התייחסות מיוחדת בקריטריונים לנושא הבטחון. בשנה

האחרונה נגזר עלינו להוריד 31 איש מהתקן ואחר-כך עוד 81 איש. נראה לנו שזה

קריטי. בתקן שנקבע לקרית-שמונה אין התייחסות למצב המיוחד שלה.

אבקש לא להבין את דברי כבכיינות והתרפסות. היינו מעדיפים לא לדבר על בעיות

בטחון. היינו שמחים אילו הבעיה לא היתה עולה בישובים שלנו. אבל, לצערי, בעיה

זו נכפתה עלינו. הבעיה חלה כל אימת שאיזה מטורף בצד שני מחליט שהיא תחול עלינו.

לכן עלינו להשקיע בבטחון. פירוש הדבר השקעת משאבים בציוד ובכוח-אדם והשקעת

הנשמה. מה שאנחנו יכולים לעשות בעשר אצבעות אנחנו עושים. אך מעבר לזה, דרושה

התייחסות מיווזדת לקרית-שמונה בנושאים אלה. איני רואה שיש התייחסות מיווזדת. גם



במסמכים איני רואה זאת. על-סמך הנסיון מן העבר אני יכול להגיד שהמדינה יודע

להתייוזס לזה רק בעתות מצוקה. אז לעתים זה כבר מאוחר. ברגע שאזרחים אינם מקבלים

תדריך מפורט, יש מקרים שאזרח יורד למקלט ורואה אנשים שאינו יכול לחיות עמם

ובורח. יש גם מקרים שאזרחים מגרשים מן המקלט אנשים שאינם מוצאים חן בעיניהם.

סוגיות אלה מחייבות טיפול במישורים שונים, לא רק של משרד הפנים. לא ראינו

התייחסות לנושא זה.

אי קריצלר;

הנבחרים ממלאים תפקיד כבר שנה ושלושה רבעים. כלומר,הוועדה הקרואה היא

עניין של העבר.

היו"ר די שילנסקי;

מה החוב שהשאירה הוועדה הקרואה?

אי קריצלר;

היא השאירה חוב, ויש דו"ח של רואה חשבון לפיו כל החוב חוסל. בשנת 1984

הנבחרים התחילו עם מאזן חיובי ותוך שנה הצליחו להגיע לגרעון חדש של 880 מיליון

שקל. על סכום זה קיבלו כבר 730 מיליון שקל.

עי סולודר;

יש עכשיו הקצבות.

אי קריצלר;

בחודש זה קיבלו 400 מיליון שקל ועוד 50ו מיליון שקל. בשנה זו המענק צריך

להיות 1.9 מיליארד, ובחודש זה קיבלו כבר 500 מיליון שקל.

זה לא פותר את הבעיות הנובעות מן המלחמה. היה טיפול בבעיות. הייתי חבר

הוועדה הקרואה. העניין התגלגל מאחד לשני, עד שזה הגיע לועדת הכספים. ועדת

הכספים הקימה ועדת משנה בראשות מוטה גור. לאחר-מכן היו בחירות והוועדה לא

התחילה לפעול. ועדת הכספים של הכנסת הסכימה שצריך להתייחס לנושא. היא הקימה

ועדת משנה למטרה זו. אך, כאמור, היא לא הספיקה לפעול. צודק ראש העיר באומרו

שהעניין לא קיבל טיפול.

היו"ר די שילנסקי;

יהיה זה נכון אם נבקש את ועדת הכספים לחדש את ועדת המשנה לטיפול בבעיות

נזקי המלחמה בקרית-שמונה.

עי סולודר;

בוועדת הכספים יש ועדת משנה לנושא הרשויות המקומיות, בראשות חבר-הכנסת

קופמן. אולי ועדה זו יכולה לטפל בנושא.

היו"ר די שילנסקי;

נתקבלה החלטה. יש המשכיות בעבודת הכנסת והוועדות. על בסיס אותה החלטה אפשר

עכשיו להקים ועדת משנה. האם זה עוד אקטואלי?

ראש-עיריית קרית-שמונה פי אזרן;

כן. אם גם התוצאה של הטיפול של הוועדה הזאת תהיה שלילית - נסתתמו כל

המקורות. אין ברירה אלא לפנות לערכאות.



א' קריצלר;

ראש העיר נתן לי עכשיו העתק של החומר שהועבר לקוברסקי. הבנתי ממכתבו, שהוא

כבר בקשר עם האוצר לצורר הכנסת העניין לאיזו מסגרת. אנחנו תומכים בכך שתהיה

התייהסות לנושא, שהווערה תמיין את הנושאים ותיתן תשובה.

לעניין תקצוב - קרית-שמונה היא העיר שמקבלת אחוז הכי גבוה של מענק במחוז

הצפון. מהיקף של 5 מיליארד שקל ברבעון, קרית-שמונה מקבלת מענק של 1.9 מיליארד.

אחוז ההכנסות העצמיות בקרית-שמונה הוא הנמוך ביותר. אם המענק הוא 37% מן

התקציב, ההכנסות העצמיות - 14%.

בעניין כוח-אדם יש בדיקה ויש מעקב. יש שתי בעיות. העיריה לא עברה, בהתאם

לדרישות שלנו, לפנסיה תקציבית. היא הפרישה זמן רב לקרנות שהיום אפשר להפעילן

לצורך תשלום פיצויים לאותם עובדים שפוסרו או שמוכנים לצאת ממסגרת כוח האדם. מר

הכט דרש לסיים את המשא-ומתן עם קרנות אלה ולעבור לפנסיה תקציבית כדי שפעם אוזת

ולתמיד העיריה תיכנס למסלול הקיים.

העיריה צריכה לפסר עובדים רבים. יש היום בעיה כללית, בכל הרשויות. התקצוב

הוא של מיטת סדום, כי המדינה במצב כלכלי קשה. גם כל רשות במצב קשה. לפיכך דרוש

קיצוץ בכוח-אדם, והקיצוץ כואב. הפער בקרית-שמונה גדול מאוד. לפי החומר העכשווי

שלפני, מדובר בפיטורים של כ-00ו איש, לפי קריטריונים כלליים. העיריה פיטרה

עובדים וקיבלה עובדים חדשים.

יי. ליטמן;

מצבת כוח האדם ביולי 1985 היא 495 משרות.

צריכים להיות 388. זה מראה שהמצב אינו קל, וזה אומר ששעה שפיטרו עובדים גם

קיבלו עובדים. המצב אבסורדי.

אם יש בעיה מיוחדת של מקלטים, צריך להתייחט אליה.

ראש-עיריית קרית-שמונה פי אזרן;

לא רק בעיה של מקלטים אלא בעיית בטחון כללית.

אי קריצלר;

כל הרשויות שקיבלו מענקים מיוחדים הן במעקב של רואה חשבון. הדו"ח של רואה

החשבון מראה שהגבייה בשנת 1983 היתה 65%, וב-1984 - 46%. בארנונה ובמים. דבר

ראשון שדורשים מרשות הוא לנסות לעשות מה שהיא יכולה לעשות לבד. אני מכיר את

האוכלוסיה בקרית-שמונה. אני יודע שזאת אוכלוסיה קשה, אבל יש דברים שחייבים

לעשות. הירידה באחוזה הגבייה מקוממת אותנו. יש הרבה ערים שהשנה מגדילים את

הגבייה מעבר למבוקש בתוזילת השנה, כדי שיהיה להן סכום מינימלי הדרוש לפעולה.

לכולם קשה היום מאוד, על-אחת-כמה-וכמה לקרית-שמונה. אנחנו צריכים לדרוש גם מן

העירייה צעדים מיידיים לגבי הגבייה. העמקת הגבייה תקטין את הפער. התקצוב אינו

בידיים שלנו. התקציב, גם במקרו וגם במיקרו, הוא לפי קריטריונים. עוד לא פגשתי

אחד האומר שהוא יכול לחיות עם מה שהוקצב לו. הרשויות צריכות להתאים עצמן למה שיש

להן. אין מאיפה לקחת. מר הכט ומר קוברסקי היו עוד-פעם באוצר. הם חזרו עם ידיים

ריקות. עומדים לסגור את הפער של תקצוב גלוי ושל החזר מילוות. על-סמך זה שוחחר

משהו גם לקרית-שמונה. אבל באופן כללי אי-אפשר לשנות את היקף המענק של משרד

הפנים. צריך לעשות הכל לא להכנס לגרעונות נוספים.



עי סולודר;

בהחלט צריכה להיות התייהסות מיוחדת לקרית-שמונה ולערים אחרות בקו-העימות

בגלל הצרכים הבטחוניים המוטלים עליהן. יש להן הוצאות מיוחדות על תחזוקה ועבודה.

אני מכירה את הנושא. יחד עם זאת יש בקרית-שמונה בעיה של ייעול והתייעלות שאינה

נובעת בהכרח מבעיית הבטחון. לפני שבוע קיימנו ישיבה של ועדת המשנה של ועדת

הכטפים לנושא הרשויות המקומיות, בנושא אישור ההקצבה הנוספת שתינתן כהלוואה. נושא

זה צריר לקבל אישור מליאת הוועדה. יכול להיות שהוועדה לנושא הרשויות המקומיות

צריכה להיכנס לבדיקה מפורטת של הנושא. אני עומדת להציע זאת לגבי כמה עיירות

שאנחנו יודעים שסוחבות חוב, גם בגלל בעיות אובייקטיביות, לא רק בגלל ניהול כושר.

אני אומרת במפורש שהבעיה אינה רק של התייעלות. בישוב שיש בו בעיות בטחוניות, כל

מערך החיים ביישוב הוא בסימן הבטחון. יש דברים שאפשר לבצע תור-כדי פעולה רגילה,

באמצעות המורים הקיימים, רשויות הבריאות ועוד. חלק מהעיסוק שלהם צריר להיות

עיסוק בנושא הבטחון.

אני מבין שאת מציעה להקים וועדה שתדון גם בבעיות של מקומות אחרים. למה

לערבב זה עם זה? פה יש נזקי מלחמה מיוחדת.

עי סולודר;

נזקי מלחמה זה דבר אחר. את זה הארנונה בודקת. הייתי שפנת נסיון של כל

המערכות הבטחוניות. טיפלתי גם בבעיה של חדרי בטחון. במשק שלי התחילו עם זה.

הייתי מזכירת המשק במשך שלוש וחצי שנים. זה היה לחם חוקנו.

צריר לבדוק את העניין. הדיון בוועדות לא נמשר באופן אוטומטי מכנסת לכנסת.

השאלה היא אם חברי הוועדה שנבחרה בכלל נמצאים בכנסת היום.

היו"ר די שילנסקי;

אני מדבר על העקרון.

עי סולודר;

אם קיימת ועדת משנה שעוסקת בנושאים אלה, ייתכן שצריר להטיל עליה מטלה

מיווחדת. אני מוכנה לבדוק את העניין בוועדת הכספים.

ראש-עיריית קרית-שמונה פי אזרן;

מוטה גור היה יושב-ראש הוועדה. חברי הוועדה היו; שלמה לורינץ, יגאל

כהן-אורגד ויהודה חשאי.

עי סולודר;

אף אחד מהם אינו חבר ועדת הכספים היום. ברשותכם אבדוק את הנושא בועדת

הכספים, ביחד עם חבר-הכנסת קופמן. במקום להקים עוד ועדה, אולי תשב חוליה מוועדת

המשנה הקיימת, או שכל ועדת המשנה תדון בנושא. וזבר-הכנסת קופמן מרכז את ועדת

המשנה.

אי קריצלר;

אני מציע לתאם זאת עם מר קוברסקי.

בוועדה הזאת בדרך-כלל יושבים נציגי משרד הפנים.

היו"ר ד' שילנסקי;

הוועדה ערה לבעיות המיוחדות הקיימות בקרית-שמונה, שבחלקן הגדול מתמשכות עוד

מן הנזקים שנגרמו ליישוב הזה בעת הפעילות המוגברת של המחבלים והקטיושות שנפלו

לפני מלחמת שלום הגליל. לכל אותם נזקים נוספו נזקים גדולים של פעילות צה"ל

במלחמת שלום הגליל, כאשר לכולם ברור וידוע שהמסלול, לא רק העיקרי אלא גם הבלעדי,

לצפון עבר דרך קרית-שמונה.

כולנו תקווה שבקרית-שמונה ימשיך וישרור שקט, שלא תהיינה עוד קטיושות ושלא

תהיה סכנת חיים לאנשים המסתובבים חופשי ברחובות ובאזור. אבל, יחד עם זאת יש

להכין תרופה, בו1קווה שלא היה צורך להשתמש בה. יש להסדיר את המקלטים בצורה תקינה

וסבירה, שאם חס-וחלילה יהיה צורך בהם, יהיה לאנשים בטחון מינימלי וסביר, בפרט

שכולנו יודעים שבקרית-שמונה יש הרבה משפחות ברוכות ילדים.

אני מקבל את ההצעה שלך, חברת-הכנסת עדנה סולודר, אך אני רוצה שתהיה פנייה

עוד בכנסת הקודמת הוחלט בוועדת הכספים להקים ועדת משנה מיוחדת לנזקי המלחמה

שנגרמו לקרית-שמונה. הוועדה פונה לוועדת הכספים ומבקשת להטיל על ועדת המשנה שלה

לרשויות המקומיות למלא את התפקיד של אותה ועדה שנבחרה בכנסת הקודמת והפסיקה את

פעולתה בגלל הבחירות שבאו זמן קצר לאחר הקמת הוועדה.

הוועדה ממליצה לעיריית קרית-שמונה לפעול בעניין פנסיה תקציבית.

כבר יש לנו חוזה חתום שהעתקו יועבר אליכם.

אם כך, אין צודך בהתערבותנו בעניין זה.

הוועדה פונה לכל הגורמים הממלכתיים, הציבוריים והפרטיים שיש להם

חובה לכיסוי נזקים שנגרמו כתוצאה מהפעילויות המצויינות לעיל, לפעול על-מנת שכל

הנזקים האלה יכוסו בקרוב ולמנוע מעיריית קרית-שמונה פנייה לערכאות, דבר שיחסוך

הוצאות גדולות לכל הצדדים וגם אי-נעימויות והרגשה לא טובה אצל תושבי היישוב,

שללא ערכאות לא נפתרות בעיות קוטביות שלהם.

הוועדה ערה לכך שבקרית-שמונה נעשו קיצוצים במנגנון, אך למרות זאת המנגנון

עדיין גדול מן התקן הרגיל. הוועדה ערה לבעיות המיוחדות של קרית-שמונה וממליצה

לעירייה ולמשרד הפנים למצוא הסדר סביר, שילוב בין התקן לבין הצרכים המיוחדים של

קרית-שמונה.

הוועדה שמעה דיווח ממשרד הפנים שאחוז הגביה של המסים מהתושבים עדיין אינו

משביע רצון. הוועדה ערה לכך שהתושבים בקרית-שמונה אינם חזקים מבחינה כלכלית, אבל

יחד עם זאת פונה לעירייה ומבקשת ממנה לעשות מאמץ עליון על-מנת להגדיל את ההכנסה

העצמית.

ועדת הפנים של הכנסת תמיד נתנה משקל מיוחד ליישובי גבול

הצפון, כולל קרית-שמונה, ופונה לכל הגורמים לחזק אותם, והיא תשתדל, בהקדם

האפשרי, לבקר לאורך גבול הצפון פעם נוספת, על-מנת ללמוד את הבעיות מקרוב וביחד

עם כל הגורמים לחפש דרך איך לתחזק אותם,

והוועדה מאחלת לכל ישובי גבול הצפון שנה טובה.

עי סולודר;

שנה טובה לכם ולכל החברים, כולל המזכירים,

חבר-הכנסת וירשובסקי עבר ניתוח, נאחל לא בריאות בשם כל חברי הוועדה,

הישיבה נעולה,

(הישיבה ננעלה בשעה 11,00)