הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 83

מישיבת ועת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, י"ב באב התשמ"ה, 30.7.1985, שעה 12.00

נכחו;

חברי הוועדה; די שילנסקי - היו"ר

די דנינו

אי נחמיאס

בי שליטא

די בן-מאיר

עי עלי

עי סולודר

מוזמנים; חבר הכנסת מי איתן

יי גריפל - מ"מ ראש עירית תל-אביב

אי עשת - . מנכ"ל עירית תל-אביב

אי פרבר - מנכ"ל חלמיש

אי אשורי - משרד השיכון

0' אלדור - " "

ני שקד - מנחל מחוז ת"א, מינהל מקרקעי ישראל

'Tשדמי - חברת רובינשטיין

גי משולם - יו"ר ועד כפר שלם

סי מדמון - ועד כפר שלם

ז' תירם - " " "

ר-' מלחי - " " "

היועץ המשפטי של הרועדח; צי ענבר

מזכיר הוועדה; יי גבריאל

רשמה; מזל כהן

סדר-היום; הריסת בתים בכפר שלם.



הריסת בתים בכפר שלם

היו"ר ד' שילנסקי; אני פותח את הישיבה.

בעצם איני יודע על התפתתות חיובית

בקשר לכל הנושא במשך התקופה שלא קיימנו ישיבה. בישיבה האחרונה

שמענו שיש עיכוב מצר, בנוסף לגורמים הציבוריים, שני גורמים

האחר זה חברת רובינשטיין: והשני חברת קרייתי. פניתי

לשתי החברות ויצרתי קשר. עם חברת רובינשטיין הקשר נוצר מיר. עם

חברת קרייתי זה היה מסובך. לבסוף יצרתי קשר עם חברת קרייתי.

אני רוצה לציין בסיפוק, כך נרמה לי,

אלא אם אני טועה, שהשקט בשני הצררים בכפר שלם קויים, כך שאפשר

להמשיך לעבור בשקט על-מנת לפתור את הבעיה. הכנסת יוצאת לפגרה

שיל חודשיים. לא רציתי שתהיה מחשבה, מפני שהיה שקט ולא היו בעיות

והפגנות, שכחנו את הנושא. אנחנו ממשיכים לטפל בנושא ובעצם לפני

יציאת הכנסת לפגרה רציתי לקיים דיון ושיחה ולראות מה התקדם, מה

לא התקדם, מה צריך לעשות, ואני מודיע לכם, לא מן הנמנע שנקבע

ישיבות בנושא הזה גם בזמן הפגרה. במירה ונקבע ישיבות, נקבע אותן

במרכז השלטון המקומי.

ד' דנינו; אתה מזמין אי-שקט.

-^- עובדה שיש שקט ואתה רואה שזמנו את

הישיבה לפני הפגרה. אם יהיה צורך,

נזמן פגישה בזמן הפגרה. אני לא רוצה שקט שמשמעו אי-פעולה ואי-קידום.

אני רוצה שקט תוך קידום הפעולות לעתיד. אולי נשמע דבר ראשון

דווח בקשר להתקדמות עם חברת רובינשטיין ואחר-כך נמשיך הלאה.

בכל מה שקשור לחברת רובינשטיין והזכות

שיש בשטח, אנחנו נמצאים במגע עם מינהל

מקרקעי ישראל וסוכמה הצעה כמעט סופית, שנחזיק את הקרקע למינהל

מקרקעי ישראל ובזה יוצאים מן הענין. אני מבין שיש הסכמה בעבין

הסכום והענין עומד להסתיים.

עם כל הכבוד, ישבתי עם אברהם רובינשטיין

לפני חודשיים ובדיוק אותם מלים הוא אמר

לי, שיש הבנה והנה גומרים את הענין. התרשמתי שתוך שבועיים-שלושה

מכסימום חודש, הענין נגמר. חלפו חדשיים ואני שומע אותו סיפור. אני

לא רוצה בעוד חדשיים להזמין אתכם ולשמוע אותה מנגינה.

אנחנו מחכים למינהל מקרקעי ישראל.



נ' שקד; ביום שישי סוכם אצל מנהל מינהל מקרקעי

ישראל שבעוד שבועיים הענין ייגמר. יש

לנו עוד פרטנר וזה משרד השיכון. צריך להכניס אותו לתמונה. המינהל

קיבל על עצמו שתוך שבועיים מסכמים את הנושא וחברת רובינשטיין יוצאת

מהשטח.

שמענו בדיוק אותם דברים לפני חדשיים.

חבל שלא הקלטתי את השיחה ולא נוהל

פרוטוקול. אולי נשמע את נציג משרד השיכון.

א' אשורי; לא שמענו שום דבר וזדש.

נ' שקד; ישבתי עם מנהל המינהל ועם משח גת ואמרתי;

אני הולך לוועדה וצריך לסכם. ההחלטה של

מנהל המינהל היתה שתוך שבועיים-שלושה נגמר העסק. אני מקווה שבישיבה

הבאה לא נחזור על זה.

היו"ר די שילנסקי; אנחנו מסכמים שבעוד שלושה שבועות אנחנו

מצפים לשמוע מכם. אם אתם לא תתקשרו,

אנחנו נתקשר. גמרנו עם נושא חברת רובינשטיין. אנחנו עוברים לנושא

חברת קרייתי. אני בקשר עם עו"ד עברון, ואולי אתה, מר שקד תדווח לנו

בנושא קרייתי.

נ' שקד; נהלנו משא ומתן ארוך. לא הגענו להסכם.

הם הגישו נגדנו תביעה משפטית. אנחנו לא

נותנים לחברה לממש את החוזה. אנחנו טוענים שהם הפרו את החוזה.

הם טוענים שאתם הפרתם את החוזה.

נ' שקד; הם קבלו קרקע. הם לא עמדו בתנאי חוזה

ולא בצעו פינוי אחד בשטח. הם הגישו

תכנית על שטח ריק. עובדה שעם חברת רובינשטיין הגענו להסכם. עם

חברת קייתי לא הגענו להסכם. יש להם מחצית השטח בתוך כפר שלם.

מחצית השטח מחוץ לכפר שלם. המחצית בכפר שלם היא מחצית התפוסה

על-ידי מחזיקים ללא רשות. עובדה היא ש-23 שנה לא ביצעו פינוי אחד.

שנתיים וחצי לקח לי לאתר את החברה.

ב' שליטא; זה בתאום עם העיריה?

ני שקד; לא.

היו"ר די שילנסקי; אין לי ספק, על דעת כל חברי הוועדה,

שהם תומכים בהם מבחינה ציבורית. היינו

בשטח וראינו. אני זוכר את ההתרשמות של כל החברים בדיוק מהנקודה

שאמרתי. אבל עכשו הבעיה נמצאת בשטח המשפטי. החברה פנתה ל"ית המשפט.

אני מכיר את ההליכים בבית המשפט. זה עלול להמשך הרבה זמן. אנחנו

יכולים להפגש פה בעוד שנה ולהיות בדיוק באותו מצב שנמצאים בו היום.

בינתיים התושבים נמצאים שם בתוך כל הזוהמה. השאלה היא אם חפשתם

דרך להתקדמות? הצעתי לעו"ד עברון הצעה בוררות. כמובן הם לא מתלהבים

מנושא הבוררות. מדוע? מה בוער להם? המשפט אורך שלוש שנים ובינתיים

הקרקע תתייקר. בבוררות מגיעים לפשרה ובפשרה מוותרים על הרבה דברים.



נ' שקד; נהלנו את המשא ומתן. התנאי להתחלת

הבניה הוא שיתהילו בפינויים. 45

הפינויים האלה, הם לא הבעיה האקוטית של כפר שלם. אם דברו על

חברת רובינשטיין, שם יושבות 230 משפחות. זו הבעיה הכאובה.

45 האלה הם לא הבעיה. אבל אי-אפשר לוותר. אם נוותר לחברת קרייתי

זה יהווה תקדים לעוד חברות. הם קבלו שטח והם ידעו שהוא תפוט.

23 שנה לא בצעו אף פינוי. אם הם לא יפנו, מתדפקות אצלנו עוד

3-4 חברות כאלה.

אני רוצה להדגיש עוד דבר. החברה הזאת

הגישה פעמיים תכנית בניה ובתכנית השניה היא שינתה, שתהיה להם דדך

גישה להמנע מכל פינוי, ולזה לא הסכמנו.

די דנינו; אני רוצח לשאול את מינהל מקרקעי ישראל,

הבנתי. כאילו חברת קרייתי לא עמדה

בחוזה שנחתם אתה. האם המינהל נקט עמדה כפי שצריך?

יש לי שתי שאלות קצרות. השאלה הראשונה,

האם אתה מאמין שמבחינה כלכלית היום,

גורס פרטי, בהנחה שהוא שילם על הקרקע וזה לא שווה כלום, מסוגל

לפנות, לבנות ולהרוויח כסף?

שאלה שניה, אם יד על הלב, כאדם פרטי,

האם אתה מאמין שהם באמת יבנו?

בי שליטא; אנחנו מעוניינים בטובת הענין ובמהירות

הענין ואין ענין לשמור על האינטרסים

של חברה זו או אחרת. היו"ר העלה הצעה. אולי יש אלטרנטיבה להתעסקות

הזאת במשפטים. נכנס למערכות משפטיות, בינתיים השטח יהיה מוקפא.

רציתי לשמוע מה אומרת העיריה, ואם אפשר להכניס מיד חברה אחרח

במקום החברה הזאת שלא פועלת?

ני שקד; נהלנו משא ומתן ממושך עד לפני חצי שנה

ולקח לנו שלוש שנים לאתר את קרייתי עצמו.

זה לא מעיד על עבודה יעילה במינהל.

ני שקד; אני יכול לקבל את ההערות. אבל כממשרד מחליף כתובות

זה מראה על רצינות. החברה היתה צריכה לגמור את העבודה לפני עשר שנים.

אני שלוש שנים במינהל. התחלנו עוד קודם לטפל בנושא והודענו להם על

ביטול החוזה. זובל כדי לפתור בעיה בכפר שלם, נהלנו משא ומתן לפני שנתיים-

שנה וחצי. כל התנאים שהצגנו, לא התקבלו על דעת החברה.

די דנינו; איפה ישנתם שמונה שנים.



נ' שקד; אני לא יכול להגיד לך. אני שלוש שנים

במינהל, במקום תשובה על ההצעות

האחרונות שלנו, קבלנו לפני חודש וחצי תביעה משפטית. היום חבדת

קרייתי רוצה לבנות על שטוז פנוי, אנחנו הצענו לחברת קרייתי:

נאשר לכם חלק מהתכנית לבנות במקביל לפינויים, חלק תבנו, במקביל

תפנו, הם לא הסכימו לזה, אני יודע שהפינוי ובייחוד בכפד שלם

הוא לא כלכלי, אבל לפחות היה השטח הריק, יכולנו לכסות חלק

מהוצאות הבניה, אני לא יכול לתת לוועדה את כל תהליך המשא ומתן

עם חברת קרייתי, אני יודע שהיה עכוב,

היו"ר ד' שילנסקי; נשמע נציג עירית תל-אביב על התמונה

בכללותה,

יי גריפל; האם אני מתבקש להתייחס לבעלת קרייתי

או למצב בכללותו?

היו"ר ד' שילנסקי; גם לבעית קרייתי וגם למצב בכללותו,

י' גריפל; בנושא קרייתי, אנחנו לא צד בענין, אנחנו

גורם מעונין מאד, אבל אנחנו כעידיה,

לא יכולים להפעיל את עצמנו, כי ההסכם הוא בין המינהל לקרייתי,

כאן אני רוצה לומר דבר במאמר מוסגר, נכון שאנחנו יכולים להפעיל

צווי הריסה מינהליים, כאשר הבניה שהתפשטה שם היתה באיבה, יכול

להיות שהדבר היה מקבל מעצורים מסויימים, האמת היא ששם התפתח

גיונגל בזעיר אנפין, כאשר העיריה אינו; צד בענין, זה שלא מפריע

לתכניות הפיתוח, אני לא מקבל, אולי לא לתכניות הפיתוח המיידיות,

אין ספק שזה יהיה עצם בגרון בעתיד,

ד' דנינו; איפה הפיקוה של העיריה?

יי גריפל; אני מוכן להביא לוועדה הזאת רשימה

של תביעות משפטיות שהגשנו בכפר שלם

בעשרות מקרים.

די דנינו; למה להגיע לתביעות משפטיות?

מ" איתן; בשטח של קרייתי, בחמש השנים האחרונות

נבנה שם שיכון אדיר,

יי גריפל; אני מבקש שידידי, נציגי ועד כפר שלם

לא יכעסו עלי, אבל אתה, חבר הכנסת איתן,

לא יכול לעשות אלמינציה ולהגיד; איפה הייתם עם צווי הריסה שלא

מפעילים. אבל כשאנחנו מפעילים צווי הריסה מחוץ לשטח קרייתי, אתה

נגדנו.



מ" איתן; ראש עירית תל-אביב יצר הבחנה ברורה,

אדם שבונה בחצר ביתו, אני מרשה לו.

אני נגד זה שראש העיר יאמר יום אהד: מה שאמרחי, זה בטל. הוץ מזה,

אני בעד הריסת כל מבנה בלתי חוקי, כולל עסקים גדולים שישנם שם

ומהווים מטרד לכל הסביבה.

י' גריפל; אני מבקש לא לכרוך את הצעתו של ראש

עירית תל-אביב. ראש עירית תל-אביב

הכריז. מאחר והוא נוכה לדעת שבמקרים רבים נצלו לרעה את המדיניות

הליברלית שלו לאפשר בניה בתחום החצר, הודיע ראש העיר שהוא חוזר בו

מהצעתו. אולם בעקבות הסדר בינינו לבין הועד לא בוצעה אף הריסה אחת

באותו מקרה. אנחנו עמדנו בהסכם עם הוועד. אני עכשו לא בא להאשים

את הוועד. אני מתייחס לדבריו של חבר הכנסת איתן.

היו"ר ד' שילנסקי; אני שבחתי את שני הצדדים על קיום

ההסכם.

י' גריפל; יפה. אנחנו מקיימים את ההסכם. בררתי

את המצב ואנחנו צמודים וקשורים להסכם.

אני רק מבקש לומר, שאם אנחנו מדברים על אלמינציה, איני יכול לעשות

שבת אחרת לחברת קרייתי ושבת אחרת מעבר לקרייתי. אני רוצה לומר שאנחנו

לא מבצעים אף צו הריסה אחד. בינתיים אנחנו מתחילים בהלוך גבוה ביישומן

של אותן 100 יחידות של "בנה ביתך". אני מקווה, פסיכולוגית, כאשר

התכניות תכנסנה לשלבי ביצוע

מתי אתה חושב?

זה במתן תוקף. אני מעריך שזה יארך

כ-6 חדשים עד התחלת יישום הבניה.

אני מניח שזה על דעת כל החברים, שאנחנו

פונים לשר הפנים ומבקשים ממנו לתת

זכות קדימה לטיפול בנושא הזה. זה נרשם כהחלטה.

אין לי ספק שזה יקצר את התהליכים.

מה אחרי מתן תוקף?

הוצאת היתרי בניה.

נניח שמחר קבלת תוקף.

מתחיל הטיפול שנקרא: התיק הצהוב.

אתה מניח שזה חודש ימים?

כן. זה תלוי במגיש הבקשה.



א' פרבר; יש כאן בעיה של תכנון מערכות. את זה

עדין לא התחלנו. בשלב זה עושים מדידות.

יש ענין של תשתית שצריך לתכנן אותה ואת זה עדין לא התחלנו.

היו"ר די שילנסקי; למה?

א' פרבר; יש כל מיני בעיות. יש בעיה של הקפאה,

משרד השיכון הסכים לממן את התכנון של

המערכות ועירית תל-אביב העבירה את הבקשה להתחייבות. משרד השיכון

ביקש התחייבות שתוך שלוש שנים הוצאות התכנון יוחזרו. העיריה היתה

צריכה לתת התחייבות. היא פנתה למשרד הפנים ובקשה רשות במסגרת חוק

התקציב החדש להתחייב. את הרשות להתחייב היא קבלה רק עכשו.

מה אנחנו יכולים לעזור פה?

אי פרבר; עכשו אתם לא צריכים לעזור. הגזבר כבר

הכין את המכתב.

יי גריפל; כשאני דברתי על שישה חדשים, הכוונה שלי

היתה 6 חדשים כולל כל ההליכים

התכנוניים, סימון מגרשים ותשתית.

היו"ר די שילנסקי; אני עשיתי חישוב והגעתי לתקופה יותר

קצרה. אתה אומר חצי שנה. זה נרשם

בפרוטוקול.

יי גריפל; בתנאי שאת "בנה ביתך" לא אנחנו בונים.

אנחנו מכשירים את הקרקע על-מנת לאפשר

לעד 300 מועמדים להגיש בקשות והיתרים. אולם יש בעיות שקשורות במימון

וכאן אנחנו לא פונקציה. מה שתלוי בנו נעשה.

זי תירם; אני מצטער לשמוע מפי החבר נחמיה שקד

שהוא מחפש שלוש שנים את קרייתי. קרייתי

נמצא בהבימה 2. חוץ מזה הוא בנה את חצי גבעתיים.

ני שקד; ציינתי שלפני שנתיים התחיל המשא ומתן.

אני מוכן להראות בתיק כמה מכתבים. אני

ידוע כאיש ביצוע.

זי תירם; שוב, כאדם מהשטח אני מתפלאשלחברה כזאת

כמו קרייתי נותנים לעשות מה שהיא רוצה,

בעוד שהיא קבלה את השטח אך ורק כדי לבנות בו. 20 שנה בונים? צריך

להפקיע ממנו את השטח. זו התחכמות. לועגים לנו. אני חושב שזה צריך

להגמר, אחרת כמו שאמר חברנו יגאל גריפל זה גיונגל. זה המצב. אנחנו

הבאנו את נציגי עירית תל-אביב למקום והראנו להם מה הולך שם. הדבר הטוב

ביותר הוא להפקיע את השטח. הוא לא הביא את זה משום מקום. מדינת-ישראל

נתנה לו, מדינת ישראל תיקח ממנו.



זי תירם; אותו דבר בענין חברת רובינשטיין.

חברת רובינשטיין לועגת לכולנו. את שלה

היא עשתה ואת השאר היא זרקה לעירית תל-אביב, שאנחנו נלחם עם עירית

תל-אביב ועירית תל-אביב למעשה נלחמת בנו. אט היא אומרת שהיא נותנת

את השטח למינהל מקרקעי ישראל, מרוע משאירים את זה עדין תוהו ובוהו.

קחו, למה אתם לא לוקחים ומתחילים לעשות

משהו. אנשים באים אלינו ממורמרים ואומרים: אין לנו שם חנות מכולת.

אנחנו נמצאים בלחץ מתמיד מצד התושבים: הנה עליתם לירושלים, מכולת

אין לנו. מה נגיד להם? זה לא סתם שקט בשטח.

מה אתה מציע לעשות היום?

דבר ראשון, לסייע לזוגות הצעירים

לצאת. זה מוקד ההתמרמרות.

מה אתה מתכוון בזה?

אס לא נותנים להם לצאת בפינוי מלא,

שיתנו להם פינוי בשכירות.

אני רוצה להגיד שבינינו לבין עירית

תל-אביב נוצר יחס חיובי מאד.'יש לנו גישה חופשית למנכ"ל מר עשת

ויש לנו הרבה מהמשותף. את זה אני יכול להגיד בפה מלא.

אני מציע ש-16 המשפחות שנמצאות

במצוקת דיור, יפנו אותן.

כמה זוגות צעירים?

היום 40 זוגות צעירים.

אגב, בזמנו הבפויח שר השיכון שאפשר

להוציא את הזוגות הצעירים בשכר-דירה

סמלי עד שבעית הפינוי תבוא על פתרונה. אני לא יודע למה זה לא מתבצע

הלכה למעשה.

דבר שני, בישיבה הקודמת התעוררה בעיה

שלאותם שטחים שהם חלק מכפר שלם ובאופן שרירותי הם נקרעו מכפר שלם.

הוועדה לא התייחסה לזה בסיכום שלה. אצלנו זה דבר עקרוני. זה ענין של

150 משפחות שנמצאות בתוך כפר שלם.

אנחנו מכירים את הבעיה. רשמתי אותה.

בקשנו בזמנו שיכללו בתכנית "בנה ביתך"

את הקטע הצפוני שנגמר במחניים. אולי

עירית תל-אביב תיתן תשובה אם היא הולכת להגיש שינוי.

זוגות צעירים לא יוצאים בשכירות כי

הם לא רוצים לצאת.

ר' מלחי; לגבי זוגות צעירים, אני מציע שנוכל

לפנות אותם בשכירות ותישמר להם

ביום הפינוי, שיקבלו את זה כמו כל אחד.

רבר שני, מה בקשה לחלקה שחלקו את

כפר שלם? אפילו ברפיח שחצו אותה, מעבירים היום את הצד המצרי לישראלי.

מיהו הפקיד שיכול לקבוע ופתאם לחתוך את גבולות הכפר.

כבר הזכירו את תכנית 460.

נ' משולם; העיריה אמרה שתטפל בענין חנות המכולת

שהוא דבר חשוב מאד לטובת השכונה וגם

לטובת נוה ברבור. לפחות בשלב ראשון אם אפשר לעשות סידור שיהיה שם

מינימרקט שאפשר יהיה לקנות לחם וחלב.

היו"ר די שילנסקי; יש לי חמש נקודות שרוצים בהן תשובה.

נקודה אחת, לאפשר לזוגות צעירים לצאת.

זה בערך 40 זוגות צעירים ושמענו שאם הם יצאו, זה יחסוך וימנע את

הבניה בחצר.

דבר שני, 16 משפחות במצוקת דיור,

לתת להם לצאת. בקשר לשני הדברים האלה נאמר שלחלמיש יש דירות פנויות.

דבר שלישי, הבעיה מחוץ לגבולות

תכנית 460. כאשר היינו בסיור התארחנו באתד הבתים מחוץ לגבולות האלה.

יש שם 150 משפחות.

דבר רביעי, להוסיף לתכנית "בנה-ביתך"

את הקטע הצפוני.

דבר חמישי, ענין המכולת.

לנו יש הנחיות ממשרד השיכון והן

מוצדקות, שהפינוי צריך להיות כוללני.

כלומר, כשאנחנו מפנים משפחה, המטרה היא ליצור קרקע זמינה לצורך פיתוח.

ברגע שאתה מתייחס רק לזוג הצעיר, ואתה משאיר את שאר המשפחה במקום,

למעשה לא פעלת מאומה. לזה אין לנו מנדט.

היו"ר די שילנסקי; למה?

י' גריפל; בתור זוג צעיר בלבד, ישנם קריטריונים

ברורים. למה אני צריך להכנס לנעליים

של משרד השיכון? אני רק מארגן את הדברים. אני לא רוצה בעקבות ההצעה

הזאת להגיע למבקר המדינה. אין לי ספק שבהליך הזה, אנחנו מפלילים את

עצמנו אם אין לנו הוראות אחרות.

על כן, זוג צעיר בכפר שלם, אם הוא

לא מתפנה, דינו כדין זוג צעיר כלשהו,

כי מצוקת הדיור היא נקודה כללית של אלפי זוגות צעירים ואין לי

אפשרות ליצור קריטריון אצל זוג צעיר בכפר שלם שאינו מפנה, אלא

במסגרת הפינוי הכוללני, ואז בוודאי יש קריטריונים.

הדירות שיש ברשות תלמיש אינן יכולות

להמסר לאותם מקרים שכאן צויינו. לחלמיש אין מלאי דירות. מה שעושה

חלמיש היום הוא, את המלאי המצומצם שיש לה היא מוכרת לזכאים, כאשר

כל הסכומים המתקבלים מיועדים לצרכי פינוי בעדיפות ראשונה לכפר שלם.

זה מופיע גם בתקציב, גם בהחלטת מועצת המנהלים. זו המדיניות שקבענו

אותה יחד. בקשתי שכל מה שנמכר מהמלאי של חלמיש, המטרה היא פינוי

בעדיפות ראשונה לכפר שלם.

מישהו מ-16 המשפחות פנה? י

לא.

ז' תירם; בפגישה שהיתה כאן אמר מר גריפל שהוא

מוכן לפנות 20 משפחות.

אי פרבר; מאז פינינו הרבה יותר מ-16 משפחות.

זי תירם; למה אני עומד על 16 משפחות? כי יש

משפחות שאנחנו באים איתן לחלמיש

ולחלמיש אין פתרון.

היו"ר די שילנסקי; האם זה יהיה מקובל ומוסכם עליכם,

שהם בתור אנשים שחיים בשטח ומשתפים

פעילה לשביעות רצון שני הצדדים, יגישו רשימה של 16 משפחות במצוקה,

שלדעתם הם צריכים להיות מפונים ראשונים?

אי פרבר; זה לא כך. אם 16 המשפחות נמצאות בשטח

של חלמיש, אנחנו מפנים. אם הן לא

נמצאות בשטח של חלמיש, אנחנו לא יכולים לשלם דמי פינוי. אז אנחנו

מגיעים לאותה נקודה.

זי תירם; אנחנו מדברים על שטח חלמיש.

היו"ר די שילנסקי; הם יגישו לכם רשימה של 16 משפחות

שלדעתם הן במצוקה גדולה ביותר והן

נמצאות בשטח של חלמיש. הרי אתם אומרים שאתם מפנים מהשטח של חלמיש.

אז כשיהיה לכם כסף לפנות, תפנו תחילה את 16 המשפחות שהם חושבים

שיש לפנות. האם זה מקובל?



י' גריפל; אני שומע על הבעיה הזאת בפעם הראשונה.

אני מבקש מידידי תירם לקחת בחשבון

שההוראה שאני נתתי, מתיישמת יום יום. לא ידועים לי מקרים שפנו לחברת

חלמיש לגבי משפחות היושבות על קרקעות חלמיש המבקשות להתפנות בקריטריונים

שקבענו ואנחנו לא נענים בחיוב אם היו לנוהאמצעים הכספיים. אני מתחייב,

בתנאי שמדובר בקרקעית של חלמיש, בפינוי כוללני ולא חלקי בכספים שעומדים

לנו.

היו"ר ד' שילנסקי; ההתחייבות שלך נרשמה בפרוטוקול, ואני

מציע לחברי הוועד להגיש רשימה מסודרת.

אני מקווה שזה יתבצע.

א' פרבר; מ-1 באפריל עד סוף יולי פינינו שם

למעלה מ-30 משפחות ושלמנו למעלה

ממליון דולד.

היו"ר ד' שילנסקי; שמענו תשובה לגבי זוגות צעירים. שמענו

תשובה לגבי 16 המשפחות. יש שאלה לגבי מחוץ

לגבולות תכנית 460.

א' נחמיאס; לגבי זוגות צעירים לא שמענו תשובה.

היו"ר ד' שילנסקי; חה"כ נחמיאס סבור, ואני שומע תגובה של

הוועד, שלגבי זוגות צעירים התשובה לא

היתה מושלמת.

זי תירם; בשטח אין לנו שום שליטה ואין פתרון.

ט' מדמון; מתעלמים מהבטחתו של שר השיכון.

א' נחמיאס; אני לא שואל את חברי וידידי מר גריפל

כי זה לא שייך לו. אני שואל את משרד

השיכון, פה יש 40 זוגות צעירים. אני חייב לציין שאנשי הוועד אומרים

היום בדיוק מה שהם אמרו בפברואר 1985. אתה אומר שאתה צריך לתת להם

בדיוק לפי התנאים של זוג צעיר בתל-אביב. אני בא להסב את תשומת לבך,

מאחר והכרזתם על כפר שלם כאזור פינוי, יש חוק אחר שבא לסייע במקרה

זה והוא חוק פינוי ובינוי. לחוק הזה יש כיסוי למה שאתה לא יכול לעשות

במסגרת. לכן התשובה לגבי זוגות צעירים בכפר שלם לא מספקת אותי.

מ' איתן; תאמר מה אומר החוק.

אי נחמיאס; היות שהוא בא לסייע בפינוי אותם אזורים

שהוכרז עליהם, הסיוע וכל המקדמים הם

שונים מכל בית ישראל.

אי פרבר; בתנאי שיש פינוי.

אי נחמיאס; הוא לא חל על הקרקע אלא על בני-אדם.

א' פרבר; הוא חל על נכסים. צריך להפקיע אותם ויש

קריטריונים.

היועץ המשפטי של הוועדה יבדוק את

הנקודה הזאת ואז נוכל לדבר על סמך

בסיס כלשהו. נבקש ממר אשורי לתת תשובה קצרה ועניינית.

א' אשורי; יש פה שני נושאים. אחד זה פינוי ואחד

זה זוגות צעירים. צריך להפריד ביניהם.

נושא של זוגות צעירים זכאים לכל סיוע על-פי הקריטריונים הקיימים.

אין בעיה בנושא הזה. מתי זכאים לסיוע מוגדל בסדר גודל של 53-50 אלף דולר?

כאשר מפנים שטח. כאשר זוג צעיר יוצא מכפר שלם והולך למקום אחר, לא קרה

כלום. בשביל מה עושים את כל התהליך של כפר שלם? כולו נעשה על-מנת לתכנן

ולבנות מחדש את כפר שלם. אם זה לא מתאפשר, אנחנו לא עשינו כלום.

ב' שליטא; התנאי שלכם פינוי חד-פעמי של כולם?

פינוי של יחידה משפחתית.

היו"ר ד' שילנסקי; לא נכנס לדיון בנקודה הזאת. זה מצריך

כמעט ישיבה שלמה.

כיוון שאנחנו מסתובבים סביב עצמנו,

יש שתי בעיות יסוד בכפר שלם. בעיה אחת,

אנחנו רוצים להשאר לגור בכפר שלם. כדי שהם יוכלו לגור

בכפר שלם, הוכנה תכנית.

יש נקודה שניה, שהם יקבלו 50 אלף דולר

בשביל פינוי. בשביל לבנות הם צריכים 75-80 אלף דולר. אין מי שיכסה

את ההפרש. כל עוד הבעיה הזאת לא נפתרת, הפלונטר חוזר. לדעתי זה

מקרה חד-פעמי. כפר שלם זה מארה על תל-אביכ 25 שנה. ממשלת ישראל

צריכה לבוא ולהגיד; יש מספר מסוים של משפחות. מפנים אותן וכל משפחה

מקבלת סכום מסוים. אם זה לא נעשה, לא בונים שום דבר. אם לא נעמוד על כך

שממשלת ישראל תקבל על עצמה פעם אחת לפתור את הבעיה הזאת, אנחנו נשב

עוד 50 שנה והבעיה לא תיפתר.

היו"ר ד' שילנסקי; אני מבקש סליחה מהמוזמנים. הנחנו על שולחן

חברי הועדה מספר מסקנות שהצטברו מדיונים

שהיו בזמן האחרון. אני מבקש מכולם לעבור על החומר ולמי שיש הערות

נ וספות להעיר.

ד' בן-מאיר; אני מבין שיש רק ענין המורמונים.

היו"ר ד' שילנסקי; אני מדבר עכשו על כל המסקנות שהנחנו.

כל אחד יכול לעבור עליהן ולהעיר את

הערותיו. אני חושב שפחות או יותר מיצינו את הנושאים. ההערות שיכולות

להיות הן בענין המורמונים. אלה מסקנות ביניים. לא נכנס מחדש לדיון.

א' נחמיאס; מקובל. ניתן לך הערות.



היו"ר ד' שילנסקי; אם כך, לא נקיים את הישיבה בענין

המורמונים. הישיבה השניה, בענין

הוזוק שעבר בקריאה טרומית, חוק הכניסה לישראל, נרוזית לשעה שלוש.

י' גריפל; להצעתו של חה"כ בן-מאיר, ראש העיר,

עבדכם ומנכ"ל.חלמיש נפגשו עם שר השיכון

לפני שלושה שבועות והציגו את הבעיה של מציאת פתרון לפער בין מה

שמשרד השיכון מאפשר כבינוי למשפחה לבין העלות הריאלית ובקשנו לחפש

פתרון איך וכיצד להתמודד עם הבעיה, כי אנחנו מעוניינים שהנושא הזה

לא יתקבע בגלל ההפרש הכספי.

היו"ר ד' שילנסקי; הוא רק פלש לנושא שלזו עומד לדיון

ואנחנו נכנסים לדיון.

י" גריפל; הוא קשר את זה עם הנושא של זוגות צעירים.

ד' בן-מאיר; מה ענה שר השיכון?

י' גריפל; קשה לי לומר שהוא נתן לי תשובה שמניחה

את הדעת.

היו"ד ד' שילנסקי; חה"כ בן-מאיר, העלית נקודה יסודית.

אני לא מסכים שתוך קריאות ביניים

בחמש דקות נמצה את הנושא. אנחנו לא נגניב את הנושא החשוב הזה דרך

אגב, נדון בו ביסודיות.

רק לשם תזכורת, אנחנו צריכים לקבל תשובה

בנושא מחוץ לגבולות תכנית 460, תכנית "בנה-ביתך" בקטע הצפוני וענין

המכולת.

ס' אלדור; בנושא המכולת, אני יכולה לומר, שבשטח

שנמצא כרגע בבעלות רובינשטיין, אותו

שטח שטוף סוף המינהל הולך להעביר לעצמו, מתכננים מוסדות ציבור

למיניהם, אס זה מכולת. כאשר הסתכלנו על התכנית, כבר ראינו באותה

תכנית של רובינשטיין שיש קרקע פנויה. אבל הדברים מתוכננים כך

שהקרקע הפנויה כרגע מיועדת למגורים ומה שתפוס אלה המוסדות, כי שס

אף אחד לא טרח לפנות. אין ספק שאחד הדברים הראשונים כשאמנם הקרקע

תוחזר למדינה ונתכנן אותה, נשתדל דווקא את שירותי הציבור לשים באותן

קרקעות זמינות.

ד' בן-מאיר; כמה זמן זה יארך?

סי אלדור; מהרגע שהקרקע ישנה, אנחנו נקדם את

התכנון. התכנון אורך מעט זמן. אחר-כך

יש ויה דלורוזה לשנות תכניות בוועדות. על-מנת לעשות מכרז למכולת,

הקרקע חייבת להיות מיועדת למסחר.



היו"ר ד" שילנסקי; מישהו יכול לתת הצעה ארעית בנושא זה

כדי שאנשים לא יסבלו?

ז' תירם; הצעתי היא כזאת, ונמצאים פה חבר הכנסת

דב בן-מאיר, מר גריפל ומר עשת, אלה

שלושת האנשים שיכולים לעשות אותה, הם יכולים באופן זמני לעשות את

המקום הזה והם יודעים איך לעשות את זה. כמה פעמים הציעו, מדוע לא

עושים את זה?

י' גריפל; העליתי את הנושא הזה בפני ראש העיריה.

שוחחתי גם עם המנכ"ל. המדובר הוא לא

כפי שאומרת גבי אלדור בתכנון, אתם תווכחו לדעת שסופרמרקטים למיניהם

כבר פותחים את השביעי. בכפר שלם יהיה קשה ליישם את הראשון. הם לא

מדברים על תנות מכולת. הם דברו על מקום ארעי שאפשר יהיה לספק בו

תלב ולחם כדי שהתושבים לא יצטרכו להתרוצץ.

אני לא ממונה על רישוי עסקים בתל-אביב.

אני רק יכול להמליץ.

היו"ר די שילנסקי; מי ממונה?

יי גריפל; ראש העיר, והנושא נמצא בדיון כי הוא

קשור בכל מיני דברים. אנחנו חוששים

שהדבר הזה יהיה בעוכרי התכנון הטוב. כאשר אתה ממקם משהו, אחר-כך

תהיינה תביעות לפינויים ופיצויים. עד כמה שאני יכול לתת את ה"אני

מאמין" שלי, אני בהחלט אמשיך - ואני מקווה שחה"כ בן-מאיר באותה דעה -

להמליץ ולנסות לשכנע על-מנת לבוא לקראת התושבים במציאת פתרון ארעי.

יש לי בנושא הזה דעה משלי. אני חושב שצריך לאפשר את זה. אני חושב

שבתקופת המעבר, בשלוש השנים הקרובות, יש צורך לדאוג להם שיוכלו

ליהנות מאי-אלה שירותים.

היו"ר די שילנסקי; בהסכמה כללית של כל הוועדה, אנחנו

נפנה לראש העיר בכתב ונבקש ממנו ליישם

את הדבר הזה. העתק מהמכתב יישלח גם לנציג התושבים.

יש רק שתי נקודות שאנחנו מבקשים

תשובה עליהן ובזה אנחנו מסיימים והן; מחוץ לגבולות תכנית 460

ותכנית "בנה ביתך" צפונית לכפר.

אי פרבר; מה שמחוץ לתכנית 460, יש הוראה של

משרד השיכון שאנחנו לא מפנים. אם

משרד השיכון יגיד שאפשר לפנות, נפנה.

היו"ר די שילנסקי; באשר לענין "בנה ביתך" בקטע הצפוני?

אי פרבר; זה לא קרקע של חלמיש. אם המינהל יקצה

אותה

בפעם הקודמת אמרו שכן אפשר לצרף אותה.

אי פרבר; אני לא יורע.

יש בעיה של מערכת התכנון, של מערכת

ביצוע הפרוייקט הזה ומעבר לזה המגבלה

הכספית. כאשר אנחנו הורגים מהגבולות שנקבעו במסגרת התכנון, אנהנו

לא יורעים איפה לתהום גבול אהף בקשר להצעות לתביעה של כל מי שיבוא

ויגיר; גם אני מכפר שלם.

ט' מדמון; יש מרשם תושבים. כל מי שמופיע

במרשם התושבים כתושב כפר שלם, הוא

יכלל בקטגוריה הזאת. לא יכול להיות שפקיד יעשה ארבעה קווים במפה

ויגיד; זה כפר שלם, זה לא כפר שלם.

היו"ר ד' שילנסקי; אנהנו לא נכנסים לדיון. אנהנו רושמים

שני דברים. שמענו את התשובה של משרד

השיכון. שמענו בקריאת ביניים את ההצעה של התושבים, שהקו יהיה במקום

שמ-1948 נקבע ונרשם שזה כפר שלם. נדון בזה ונהליט.

א' אשורי; אם מהר יהיה כתוב בתעודת הזיהוי של.

מישהו שהוא תושב כפר שלם, הוא בתוך

התכנית.

ט' מדמון; לא מהיום. מ-1948.

היו"ר די שילנסקי; רשמנו שתי דעות. אנהנו נהליט.

נקודה אחרונה היא הקטע הצפוני. נציג

המינהל משיב.

נ' שקד; חלק מהשטח הוא שטח קרייתי. חלק שייך

לרובינשטיין והפרטנר של רובינשטיין

זה משרד השיכון. יש שם למעלה מטאה פינויים. אנחנו נבדוק וניתן תשובה.

היו"ר ד' שילנסקי; אני מודה לכולם. אני מבקש מכולם לקדם

את הנושא בתקופת הפגרה. אני מודיע לכולם,

שאם יש משהו דחוף שחושבים שצריך לקיים לגביו דיון, תפנו אלינו. יתכן

שניזום משהו מצידנו.

ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.30