הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מ סי 62

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי, ס"ז בסיון התשמ"ה, 5.6.1985, שעה 10.00

חברי הוועדה: ד. שילנסקי - היו"ר

ד. דנינו

מ. וירשובסקי

א.ר. נחמיאס

ע. עלי

ב. שליטא

מוזמנים; א. זהבי - משרד הפנים

ב. ריקרדו - משרד הפנים

ע. צוקרמן - מרכז השלטון המקומי

ד, שוקר - ראש המועצה המקומית בני-עייש

י. בן-יצחק - בני-עייש

נ. בן-יצחק - בני-עייש

מ. דנין - בני-עייש

ז. טסי - בני-עייש

י. ישמח-משה - בני-עייש

ש. ענקי - (נציג הליכוד) בני-עייש

א. לבנה - רכזת מידע של הוועדה

היועץ המשפטי של הוועדה; צ. ענבר

מזכיר הוועדה; י. גבריאל

קצרנית; ת. אלטמן

סדר-היום; בחירות במועצה מקומית בני-עייש.



בחירות במועצה המקומית בני-עייש

מ"מ היו"ר ע. עלי; אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות

בחירות במועצה המקומית בני-עייש.

האם נמצאים כאן נציגים של משרד הפנים? אני מבין

שכן.

אבקש נציג אחד מן הישוב בני-עייש שיציג, בקצרה,

את הנושא שעל סדר-היום. אחריו נשמע מה דעת משרד הפנים בענייו, נתייחס לנושא ונראה

כיצד הדיון יתפתח.

רשות הדיבור למר בן-יצחק.

י. בן-יצחק; הכותרת שלשמה הגענו לכאן היא: שילוב בחירות

במועצה המקומית בני-עייש.

משנת 1981 בה שר הפנים אישר שהכפר בני-עייש יהפך

למועצה מקומית היה ועד מקומי נבחר שהפך להיות מועצה ממונה משנת 1984.

בזמנו נאמר לנו על-ידי הממונה על המחוז ועל-ידי

סגנו שיהיו במקום בחירות כאשר תתקיימנה בחירות לכלל עם ישראל. להפתעתנו לא כר קרה.

הוצאנו מכתבים, החתמנו עליהם אנשים והעברנו אותם לשר הפנים דאז אולם לא קיבלנו כל

תשובה.

הדרישה המינימאלית שלנו היא לקיים בחירות הוגנות

למועצה המקומית.

פנינו למנהל המחוז וזה השיב לנו כי לדעתו,

באותו זמן, המועצה עדיין לא היתה "בשלה" לבחירות.

היום, אחרי ארבע-חמש שנים אנו סבורים כי אנו

"בשלים" לבחירות והמטרה שלנו היא לקיים את הבחירות בזמן הקרוב.

מ"מ היו"ר ע. עלי; תודה. רשות הדיבור לראש המועצה המקומית בני-עייש

מר דוד שוקר.

ד. שוקר; הכנתי תזכיר שמדבר בעד עצמו וחילקתי אותו בין

חברי הוועדה.

הישוב בני-עייש היה, למעשה, ישוב נכשל במשך הרבה

שנים, שהתחיל דרכו דרך המעברות שתושביהן הועברו לישוב זה.

כמה תושבים מונה בני-עייש?

ד. שוקר; אלף ומאתיים.

מ"מ היו"ר ע. עלי; היכן נמצא הישוב בני-עייש?

ליד חצור הדרומית.

(יושב-ראש הוועדה חבר-הכנסת ד. שילנסקי נכנס לחדר

ומקבל לידיו את ראשות הישיבה)



ד. שוקר; בהעדרו של היושב-ראש של הווערה התחלתי לספר על

הישוב בני-עייש שהיה, במשך שנים רבות, ישוב נכשל

שתושביו אוכלסו במשך שבע-שמונה שנים במעברות וטהמעברות העבירו אותם למקום שנקרא היום

בני-עייש.

כשם שבזמנו מרינת-ישראל לא ראגה לנושא

האינטגרציה כך גם המושב שלנו נבנה ללא אינטגרציה ובלי תכנון. הפכו אותו להיות "מחנה

עבורה" של הסביבה.

יוקצו לנו רלת אמות וביקשו שנקים את הישוב ששמו

בני-עייש. האשכנזי היחיר בישוב הוא שמו: בני-עייש. הקיפוח התחיל עוד לפני שנים

רבות

ע. עלי; מה זה שייר לבחירות דמוקרטיות?

ד. שוקר; אם לא תפריע לי באמצע דברי אוכל להשיב.

אני חוזר ואומר כי הישוב בני-עייש סבל ונכשל

במשך שנים רבות. בשנת 1957/8 בנו את הישוב שנחשב ל"מחנה עבודה" ושהיה מקום נכשל

במשך שנים.

היינו תחת חסותה של מועצה אזורית נחל שורק

ולאחר מכו היינו תחת חסותו של חבל יבנה ובמשך כל השנים היינו "בנים חורגים". לא

היינו לא מושב ולא מושב שיתופי או גוף אחר מעין זה כך שהתחלנו במאבק לעצמאות

מוניציפאלית לישוב. מדינת-ישראל נתנה דעתה על המצב הבעייתי ועל הנכשלות של הישוב

ואנו קיבלנו עצמאות מונימיפאלית בשנת 1981.

בשנת 1980 התקיימו בחירות דמוקרטיות לוועד

המקומי, התקבלו רשימות של מפלגות ונבחרו נציגים לוועד המקומי.

המועצה המקומית כוננה בשנת 1981 כמועצה מקומית

ראשונה, ממונה על-ידי שר הפנים.

אני בער בחירות ובעד דמוקרטיה יחד עם זאת אני

סבור שהסמכות בנושא הזה נתונה בידי שר הפנים להחליט אם וכאשר תתקיימנה בחירות. בנושא

הזה יש לפנות אליו.

אינני פוחד מבחירות אולם אני מבקש לשמוע נימוקים

מדוע המצב הקיים איננו טוב?

בני-עייש מונה אלף ומאתיים נפש כיום. התקופה

העכשיווית היא תקופה של מצב כלכלי קשה למדינה. אי-אפשר לגייס כספים אפילו למטרה כמו

שיקום מערכת הביוב או בניית עוד כיתת לימוד. אז עכשיו הזמן להשקיע כספים בבחירות?

בישוב קטן כמו זה שלנו אם יכריזו על בחירות כל

המפלגות תתגייסנה ותבאנה אלינו את כל אנשיהן ואז הישוב יהפך ל"אש להבה". כל התשתית

החברתית של בני-עייש תהרס. לעומת זאת אם נשתלב בבחירות הכלליות, יחד עם כל המדינה,

לא נהיה מקופחים בגלל תלונתו של אדם אחד. נשתלב במערכת הבחירות של המדינה ותושבי

בני-עייש לא ירגישו עוד עצמם "בנים חורגים". תמיד היינו "בנים חורגים" ואני "בוכה"

על-כך מרה.

אני חי בישוב הזה; לא עזבתי אותו. אילו לא

היינו מקבלים עצמאות מוניציפאלית כי אז בני-עייש היתה הופכת להיות בית-זקנים אחד גדול.

אני עומד על-כך, יחד עם חברי, שכאשר תערכנה

בחירות במדינת-ישראל, אנו נעמור על זכותנו לקיים בחירות דמוקרטיות. היום השעה לערור

בחירות איננה "בשלה". כאשר אני מציין שאני, יחד עם חברי, אני מתכוון לשישה חברי

מועצה מתוך שבעה. שישה מחברי המועצה משתפים-פעולה לטובת הישוב ורק אחד נמצא

באופוזיציה. 90% סבור שלא עתה הוא הזמן המתאים לקיומן של בחירות. אנו נחשבים היום

לתינוק שזה עתה התחיל להלך.

בחוק לא נקבע כמה זמן תכהן מועצה ממונה . אני

חוזר ואומר כי אנו משולים לתינוק שהתחיל זה עתה ללכת וצריך לתמוך בו עד שהוא ילמד

לרוץ.



תושבי בני-עייש מודעים לכך כי עליהם לשלם מסים;

קיימת מודעות חברתית וקיימת מודעות לכך שאפשד לקבל שירותים. פעם לא היה דבר כזה

בישוב. פרסתי בתזכיר דברים רבים שיכולים להצביע על ההישגים במשך ארבע שנות

פעילותה של המועצה הממונה. קיימים עוד הרבה דברים שברצוננו לבצע ויש לנו הרבה תכניות

שאנו באמצע הטיפול בהן וזה לדעת רוב תברי המועצה - 90% אולם כל הדברים האלה עלולים

להיפגע כתוצאה מהאנדרלמוסיה שתשרור במקום אם יוכרז על בחירות. אינני פוחד מבחירות;

שישה קולות מול קול אחד בקואליציה של המועצה.

אני מבקש את הוועדה לשקול את כמות הכסף שנצטרך

להשקיע בנושא הבחירות בעתות מצוקה כאלה ואת עניין "שריפת" הישוב בשל כך. תנו לנו את

הכסף הזה לשיקום מערכת הביוב או עבור בניית כיתות לבית-ספר.

אנו "נלך" לבחירות דמוקרטיות אולם לא עכשיו.

יש לשלב את מועד הבחירות במועד בו מתקיימות בחירות בכל רחבי הארץ.

תודה. חברי כנסת נרשמו כדי לקבל את רשות הדיבור

אולם לפני שאתן להם את הרשות הזאת ברצוני לשאול

שאלה: כמה, מאלה הנמצאים כאן, מבקשים קיום בחירות עכשיו?

נ. בן-יצחק; אפשר לקיים הצבעה על הנושא. יש בישוב 1200 נפש.

כאשר מזכירים את נושא הבחירות מיד עולה עניין

הכסף שהן צריכות לעלות ותמיד נשמעת טענה כי מדובר

על עתות מצוקה וכי זה איננו הזמן המתאים לשם כך.

. אילו היה מדובר על אדם אחד או על שני אנשים

שמבקשים לקיים את הבחירות אז הנושא היה מקבל אופי אחר. זכותו של המיעוט לדרוש

דמוקרטיה.

מר בן-יצחק מבקש לקבל את רשות הדיבור ואני

אבקש אותו לומר את דבריו בקצרה.

מדוע ראש המועצה לא המליץ בפני שר הפנים, בזמן

קיומן של הבחירות, על בחירות? לפני שנה

התקיימו בחירות. מר שוקר אמר כי רק אדם אחד מבקר קיומן של בחירות אולם אני מדבר על

330 איש ואני יכול להחתים עוד אנשים בישוב. לפחות עוד חבר מועצה אחד חתום על הנושא

הזה.

הוא התחרט.

הגיע הזמן לקיומן של בחירות. בישוב קיימת תסיסה

נגד ראש המועצה ואני יכול להמציא עובדות

היה לנו דיון בקשר למושב של תימנים ששם יש מאבק

בין אבות לבנים.

אני מדבר על זכות, פעם בארבע שנים, של כל תושב

במדינה לבחור.

יש לנו סיכום עם הממונה על המחוז שהציע להמליץ

על בחירות בישוב בני-עייש; הסיכום נעשה בכתב.

אפשר לראות את הסיכום?

השארתי אותו בבית.



היו"ר ד. שילנסקי; מדוע לא הבאת לכאן את הסיכום?

ד, שוקר; כיוון שזה איננו נכון.

נ, בן-יצחק; אני אשלח את הסיכום לוועדה.

היו"ר ד. שילנסקי; רשות הדיבור למר ריקרדו.

ב. ריקרדו; החקיקה הקיימת נותנת שיקול- דעת לשר הפנים

להחליט מתי תתקיימנה בחירות ראשונות במועצה

מקומית חדשה. אני יכול לתאר לכם, בקצרה, כיצד מתבטא שיקול-הדעת הזה, הממונה על

המחוז צריר להמליץ.

כאשר מקימים רשות מקומית חדשה או מועצה מקומית

חדשה הניהול, מטבע הדברים, מסובך יותר מאשר ניהולה של מועצה מקומית קיימת. במועצה

מקומית חדשה קיימת בעייה של יצירת יש מאין בשני תחומים; גם בתחום של עצם התשתית

הארגונית והפיסית של הרשות המקומית או של המועצה המקומית וגם בנושא של כח אדם. כאשר

הנבחרים של המועצה המקומית מתחלפים - הפקידות הקיימת נשארת. הגזבר והמזכיר, לדוגמה,

נשארים.

כאשר מקימים מועצה חדשה צריך לבנות צוות חדש

וצריר למנות אנשים לתפקידים מסויימים.

כאשר בעלי התפקידים ברשות מקומית מתחלפים, בדרך-

כלל קיימת המשכיות. חברי האופוזיציה נהפכים להיות חברי הנהלה וחברי ההנהלה הופכים

להיות אופוזיציה אולם היידע המצטבר של ניהול המועצה נמצא אצל חברי האופוזיציה.

לא כר המצב במועצה מקומית חדשה בה צריר ליצור כפי שאמרתי יש מאין.

השאלה הנשאלת בהקשר הזה היא מהי נקודת הזמן

בה רשות מקומית חדשה צברה מספיק נסיון והקימה את המערכות הדרושות כדי להיות רשות

מקומית רגילה? בנושא הזה יש, בהחלט, מקום לבדיקה עניינית של כל מקרה ומקרה ולכן

גם לא נקבעה בחוק תקופת זמן מחייבת. יכולה להיות רשות מסויימת שאחרי שנה היא נחשבת

ל"בשלה" לקראת קיומן של בחירות דמוקרטיות ומתן השלטון במקום לידי אנשים שנבחרו על-

ידי הציבור ויכול להיות ישוב שתקופה כזאת תימשר עבורו הרבה שנים. לא מזמן התקיים

כאן דיון על מועצה מקומית רהט

ע. עלי; על כמה זמן דובר שם?

ב. ריקרדו; בוודאי שעל יותר זמן מאשר בבני-עייש. ברהט

קיימות בעיות שאינני רוצה להיכנס ולפרטן עתה.

הממונים אינם בני המקום.

היו"ר ד. שילנסקי; שם קיימת בעיה שונה.

ב. ריקרדו; קיים עוד שיקול בנושא הזה והוא; כמה זמן נותר

עד הבחירות בכלל הרשויות במדינה?

אין זה מן החוכמה לקיים בחירות דמוקרטיות זמן

קצר לפני בחירות בכלל הרשויות.

ע. עלי; איר תסביר את העובדה שבחודש הקרוב תתקיימנה

בחירות ברשות מסויימת ובחודש שעבר התקיימו ברשות

אחרת?

ב. ריקרדו; דבר כזה קורה במיוחד כאשר ישנן ועדות קרואות.

אינני יודע כרגע לאיזה רשויות אתה מתכוון אולם

ודאי מדובר שם עם ועדה קרואה לפרק זמן מוגבל.



ע. עלי; איך, בכל זאת, אתה מסביר זאת?

ב. ריקרדו; ועדה קרואה מתמנית לא יותר מאשר ההכרחי לתיקון

המעוות שהיה באותו מקום. זה לא נחשב למצב

אידיאלי .

ע. עלי; מה בקשר לקרית-ארבע?

ב. ריקרדו; אתה מדבר על ישוב שממוקם מעבר לקו הירוק ושם

קיימים שיקולים אחרים. קרית-ארבע איננה שייכת

לנושא שלפנינו.

ע. עלי; אין נפקא-מינא אם מדובר על קרית-ארבע או על אריאל

או על בני-עייש.

ד. דנינו; יש.

ב. ריקרדו; ברצוני להשמיע הערה שהיה מקום להשמיעה קודם לכן

בדיון הזה, בנושא של מועצה ממונה קיים אלמנט

שחמר במועצה נבחרת שהוא מקל על שר הפנים להתערב כאשר הוא רואה כי ה"יצור" איננו

פועל כסדרו. קיימת בעניין הזה אפשרות לפזר את המועצה ולמנות אנשים אוזרים תחתיה.

הנושא הזה איננו אקטואלי כרגע. אף אחד איננו

מציע דבר כזה.

ב. ריקרדו; זה אחד השיקולים מדוע לא "רצים" לבחירות דמוקרטיות.

היו"ר ד. שילנסקי; היה כאן ויכוח בקשר מכתב שמר בן-יצחק טען שיש

אצלו ואשר ראש המועצה אומר שאיננו קיים. מה ידוע

לכם עליו?

א. זהבי; אינני מכיר מכתב כזה. אולי מר בן-יצחק מסתמך על

השיחה עם מר גרינשטיין.

על-כל-פנים מחוז המרכז "מלווה" את המועצה המקומית

בני-עייש כשם שהוא "מלווה" את יתר המועצות במחוז ומה שאני יכול לומר לכם הוא כי

המועצה המקומית בני-עייש מתנהלת על "מי מנוחות". לא הגיעה אלינו כל תלונה על התנהגות

המועצה או חבריה לא בצד הארגוני ולא בקשר לצד הכספי.

מן הנסיון שהצטבר אצלנו למדנו כי לפי שעה לא

הצטברה בבני-עייש "בגרות מוניציפאלית". כאשר שמענו שרוצים לקיים בחירות ביקשנו לדחות

את מועדן וזו דעתנו גם עתה. אני מצטער על מה שעלי לומר בהזדמנות זאת אולם יוצאי תימן

ידועים כ"לקוח קשה" מהבחינה הזאת. אין לי כל ספק בכף שאם יתקיימו בחירות - הנושא

ישפיע על התשתית החברתית במקום. המועצה נמצאת כיום בשלבי עשיה ומתנהל אתה משא-ומתן

בקשר נושאים שונים שעשויים להיפגע ואולי אף תחול רגרסיה במצב הכללי.

אינני מתעלם מן האקט הדמוקרטי של הנושא יחד עם

זאת עלי לציין כי אנו סבורים שלא כעת העת לקיום בחירות בבני-עייש.

היו"ר ד. שילנסקי; תודה. רשות הדיבור למר ענקי.

ש. ענקי; עקרונית, אישית, אין לי התנגדות לקיומן של בחירות

בבני-עייש. ספציפית, בהתייחסות לדיון הפורמאלי

הזה לא נראה לי שהליכה היום לבחירות יכולה לשפר את המערכת החברתית מבחינה

מוניציפאלית לגבי המצב הקיים.



נ. בן-יצחק; אם הבחירות תתנהלנה בצורה קצרה ועניינית,

/עם כל הכבוד, בחירות יכולות להתבצע מהיום למחר

בלי בזבוז כספים או זמן. אפשר לקיים בחירות מיידית, בצורה יעילה וקצרה, לא "למשוך"

את הנושא על-פני פרק זמן ארוך כי אז הישוב יתסוס. אחרי הבחירות המועצה תוכל להמשיך

לדאוג לשיפור המקום, להצלחה ולשגשוג ודבר כזה יכול להיות עם רשות מקומית קיימת או

עם רשות מתחלפת; זה איננו משנה.

מה ששמענו בדבר צידוד בקיומן של בחירות -

מעודד,

קיימת דרישה לקבל את הזכות הדמוקרטית.

אחרי הדיון בישוב ואחרי המכתבים שהוצאנו

אילו מכתבים?

חתימותיהם של האנשים, מרצון.

ב. שליטא; כמה זמן מכהנת המועצה בבני-עייש?

ד. שוקר; כמעט ארבע שנים.

ברצוני להעיר הערה. כעיקרון היו צריכים להיות

כאן עשרים וארבעה או עשרים וחמישה חברי ועדה. זה לא פר ולא הוגן שלא כל חברי הוועדה

נמצאים בחדר שכן דבר כזה מראה על התייחסות או על חוסר חשיבותו של הנושא שעל סדר-היום.

קיים כאן עיוות בהשקפות ואני סבור שעניין כזה צריך להידון במליאת ועדת הפנים ואיכות

הסביבה.

מ. וירשובסקי; אינני רוצה לשמוע דברים כאלה.

ד. דנינו; מותר לאזרח למתוח ביקורת על חברי הכנסת.

מ. וירשובסקי; נמצאים כאן חמישה חברי כנסת.

היו"ר ד. שילנסקי; לפי מספר חברי כנסת שמשתתפים בדיון נראה כי

קיימת השתתפות די גדולה של חברי הוועדה בישיבה.

ד. שוקר; אינני יודע מהו הנוהל של ישיבות הוועדה אולם

מצאתי לנכון להעיר את הערתי זאת.

היו"ר ד. שילנסקי; אף חבר הוועדה עדיין לא קיבל את רשות הדיבור כך

שאינך יכול לדעת מה דעותיהם של חברי הכנסת בנושא

שעל סדר-יומנו.

ד. שוקר; קיים כאן "משקל פוליטי" מסויים.

בקשר החתימות - אני מבקש לקבל מהן עותק מכיוון

שאני סבור כי העניין מפוברק. מצויינים שמות של אנשים שכבר הלכו לעולמם או של אנשים

שלא גרים יותר בבני-עייש. לקתו את פנקס הבוחרים והעתיקו שמות. אני מבקש מהוועדה

לאפשר לי לקבל את הרשימה כיוון שאני חושד שנעשו בקשר אליה מעשים פליליים.

נ. בן-יצחק; זו חוצפה לומר דבר כזה. אם יש לך טענות - תפנה

למשטרה.

ד. שוקר; . מר בן-יצחק בכלל איננו תושב המקום. הוא גר

בבאר-שבע ואני אינני מבין מדוע הוא מתערב בעניין.

צריך להוציא אותו מן הישיבה.

היו"ר ד. שילנסקי; אבקש לא להפריע למהלכה התקין של הישיבה.



ד, שוקר; מר בן-יצחק איננו תושב בני-עייש.

היו"ר ד. שילנסקי; ער עתה הישיבה התנהלה ברוח סובה. אני מבקש אתכם

לאפשר לי להמשיך לנהל את הישיבה באותה רוח.

ר. שוקר; אני לא מוכן להמשיך בישיבה כל עור מר בן-יצחק

יושב כאן.

היו"ר ד. שילנסקי; אל תאיים.

ב. שליסא; היושב-ראש קובע מי יושב כאן ומי לא.

היו"ר ר. שילנסקי; אינני בודק בציציותיו של איש; איננו מנהלים

כאן חקירה.

, רשות הריבור לחבר-הכנסת עובריה עלי.

ע. עלי; א. אני מברך את היושב-ראש על הסבלנות שהוא

מגלה כלפי הנוכחים ואני שמח שהוא יושב עתה

בראש השולחן.

ב. אחת מהבעיות הקשות של המשק היא פיצול-היתר

של הרשויות המקומיות. קיימות בארץ 232 רשויות, על כל המשמעות של המספר שציינתי.

איו הצרקה לקיומן של כל-כך הרבה רשויות בארץ כל-כך קסנה. כל המדינה שלנו נכנסת לתוך

רובע אחר של העיר ניו-יורק אז צריך להחזיק 232 ראשי ערים, סגניהם וכל מה שכרוך בכך?

שאלתי על מיקומה של בני-עייש וגם ברקתי את

הנושא במפה. מתברר כי המרחק לגררה הוא שלושה-ארבעה קילומסר. המרחק מגן יבנה גם

הוא קסן יחסית. אני מבין שלשלב מועצה כזאת עם מועצה אחרת זו בעיה אבל השאלה שאני

שואל את נציגי משרר הפנים היא האם בחנתם אפשרות כזאת של רשות מוניציפאלית אחת?

אני יכול להביא בפניכם את הדוגמה של עפולה המרוחקת מגבעת המורה מרחק של שישה קילומסר.

עפולה עילית - כמעס אותו מרחק ואינני מרבר על ישובים של אלף תושבים.

הנסיון שלנו עם גבעת המורה מוצלח. האם בחנתם

את הנושא הזה לאור המלצות וערת זנבר?

המקום החמישי או השישי של המלצות זנבר מתייחס

לחבל הזה. האם, לאור ההמלצות, לא יהיה מן הנכון לפעול רווקה לאיחוד במקום לכיוון של

פיצול?

אני מצרר בבחירות דמוקרסיות מבלי להתייחס

להישגים כאלה או אחרים. אינני מכיר את הישוב

ר. שוקר; גרוע מאד.

אני מבקש אותך שתכבד את המקום בו אתה נמצא

ושתתייחס בכבוד גם לעצמך.

היו"ר ד. שילנסקי; מד ההתנהגות הזאת?

ד. שוקר; תרבר גם על סביון באותה צורה.

היו"ר ד. שילנסקי; אל נססה מן הנושא שעל סדר-יומנו.

ע. עלי; רעותי בכנסת ירועות בהקשר הנושא הזה ואינני

מתייחס לישוב זה או אחר. טוב תעשה אם תקרא את

המלצות דו"ח ועדת זנבר שם מוזכרות המלצות גם לגבי הקריות בהן חיים 120 אלף תושבים,

לא אלף ואינני מתכוון לזלזל באיש. בהמלצות יש רצון לבחון שישה חבלים; בכל מה שנוגע



לקריות - "הסיפור" יותר רציני. על-כל-פנים צריר לבדוק את הנושא בצורה יסורית

מכיוון שהוא בנפשנו.

אני בער קיום בחירות רמוקרטיות. מבחנה של חברה

רמוקרטית הוא קיום בחירות. לבחירות, מתוך נסיוננו, יש משמעות חשובה מאד גם

כמוטיבציה לפעול בתוך הישוב.

בחירות אינן נחשבות עונש אלא זכות שניתנת לכל תושב.

אם מועצה רשמה לזכותה הישגים טובים - תבורך. הציבור חכם והוא יורע להעריך הישגים.

אבל להציג בחירות רמוקרטיות כעונש שיפגע בישוב משמעותו זלזול בדמוקרטיה.

עמדת מרכז השלטון המרכזי היא בעד קיום בחירות. נציגה

יושב עמנו וכדאי לשאול אותו מה עמדת הגוף שהוא מייצג.

מר צוקרמן, מהי עמדת מרכז השלטון המקומי בנושא זה?

ע. צוקרמן; בעד, בגלל נתינת זכות דמוקרטית לתושבי המקום לבחור.

היו"ר ד. שילנסקי; רשות הדיבור לחבר-הכנסת מרדכי וירשובסקי.

מ. וירשובסקי; אין לי ספקות בנושא הזה אלא אם כן משרד הפנים יבוא

ויאמר שהמקום איננו ראוי לשלוט שלטון עצמאי וינמק .

אני בעד קיום בחירות, מיד.

משנת 1981 מכהנת בבני-עייש מועצה מקומית, משרד הפנים

החליט על-כך ואני מקבל את החלטתו. ברגע שאפשר צריך לסלק את האנומליה ולתת לאנשים

להחליט בעד עצמם.

תמיד תהיינה סיבות טובות כדי לדחות את הנושא או

לבקש שהבחירות תתקיימנה כאשר הן מתקיימות לכלל עם ישראל.

אני סבור שאת הבחירות צריך לקיים כמה שיותר מהר

והואיל ומדובר היום על תקופה של שלוש וחצי שנים עד הבחירות אין הצדקה "למשוך" את

העניין, אני מפחד מהאנשים שירצו להשיג דחייה ולטעון שצריך לבדוק את הנושא ועד אז

יעבור עוד פרק זמן ואז יאמרו שלא כדאי לקיים את הבחירות. כל זאת אלא אם כן משרד

הפנים יטען שאי-אפשר להפקיר בידי אנשי המקום את הניהול - דבר שאיננו נראה לי כמתקבל

על הדעת אחרי שהקימו במקום מועצה מקומית.

אם 300 תושבים מתוך 1200 תושבי בני-עייש כתבו מכתב

מדוע למנוע זאת מהם? לא שמעתי מאף גורם נימוק מדוע לא לקיים את הבחירות.

אני ממליץ לווערה להציע למשרד הפנים לקיים בחירות

לאלתר. אם "נמשוך" את הנושא התוצאה תהא שניגרר לכל מיני תירוצים לא לקיים את

הבחירות. בחירות הן זכותו של כל איש ולי לא איכפת מהו הרכבה של האוכלוסיה.

היו"ר ד. שילנסקי; תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת דוד דנינו.

ד. דנינו; אדוני היושב-ראש, יש בינינו, חברי הכנסת, ארבעה חברים

שהם חברי רשויות מקומיות אולם אין בינינו אף אחד שעבר

את החווייה והיה יושב-ראש מועצה ממונה. אני ידעתי מה זה להיות יושב-ראש מועצה מקומית

ממונה; בשלומי.

ככלל,בישוב קטן במיוחד הבעיה יותר "חריפה" מאשר בישוב

גדול.

אין זה פשוט כלל וכלל לבוא לישוב מוזנח במשך עשרות

שנים, מאז קום המדינה, למנות מועצה מקומית ולהתחיל לגבות מסים ולבנות בו מערכת. דבר

כזה אי-אפשר לעשות לא בארבע שנים גם לא בחמש שנים.



עלי לציין בצער כי מדובר על ישוב בו קיימת תסיסה

חברתית חריפה ולו ידידי, חבר-הכנסת עובדיה עלי, היה יודע מה המצב לאשורו במקום הזה

היה מכיר את הישוב ואת בעיותיו הכלכליות והחברתיות, אני משוכנע כי הוא היה אומר

דברים אחרים.

ע. עלי; אני כופר בהנחה הבסיסית שלך.

נציגי משרד הפנים ביטאו את הנושא בקטע מדבריהם.

העניין איננו פשוט.

חבר-הכנסת עובדיה עלי שאל מדוע צריכים במקום קטן כל-

כך רשות מקומית? המועצה האזורית התמודדה עם הישוב הזה במשך עשרות שנים אולם לא

הצליחה לעשות דבר.

אני אינני רואה כל דחיפות בקיומן של בחירות בבני-עייש.

צריר לבדוק את הישוב בצורה יסודית ולשמוע דעות של אנשים שונים, לא רק את דעותיהם של

אנשי הישוב.

לו אני הייתי תושב בבני-עייש הייתי מנסה לעשות הכל,

יחד עם זאת נשאלת השאלה האם זה טוב ליהודים? האם זה טוב לישוב? האם דבר כזה יתן

כוח כדי לחזק אותו?

כיוון שהיושב-ראש מבקש אותי לקצר בדברי אני מבקש

שנקיים על הנושא הזה דיון מעמיק ורק אחרי-כ1 נחשוב מה לעשות. כרגע אינני ממליץ לא

על קיומן של בחירות ולא על אי-קיומן. קודם כל צריר לקיים דיון מעמיק בסוגיה.

היו"ר ד. שילנסקי; תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת בני שליטא.

ב. שליטא; מועצה ממונה היא בבחינת מתן תשובה למצב מסויים בזמן

מסויים וכאשר אין דרך אחרת אולם מועצה ממונה איננה

"דגל" שעליו צריך להתמודד, להאבק או לקדש. בשום-פנים-ואופן לא, אני קורא במסמך

שהונח בפני שהבחירות הראשוניות לוועד המקומי נערכו בשנת 1980 כלומר אחרי הרבה מאד

זמן לכל הדעות.

אני מכיר את ראש המועצה ויודע שהוא נאמן, מסור ואיש

שעושה עבודה חשובה. אינני כופר ברשימה של העשיה כפי שהיא מופיעה במסמך, יחד עם זאת,

עשיה טובה ככל שתהיה איננה יכולה לבוא במקום אקט של בחירות.

יושב עמנו ידידי, חבר-הכנסת עובדיה עלי, שנבחר

בבחירות האחרונות בלי שהועמד מולו אפילו מתמודד אחד. פחדו להתמודד נגדו. האם דבר

כזה יתן לו פריווילגיה לדרוש שלא תתקיימנה בחירות בעפולה? לא. הוא ילך לבחירות, כאשר

אלה תתקיימנה, כמו ילד טוב. העובדה שלזכותו של ראש מועצה מסויימת הישגים איננה

"משחקת" לזכותו ומקיימים בחירות למרות שקיימת סכנה שהשלטון יתחלף על-ידי אנשים

פחות יעילים. היו דברים מעולם.

האקט הדמוקרטי חייב להתקיים.

אני שותף לדעתו של ראש המועצה שצריך לתת לישוב שלכם

מעמד של עיד פיתוח או של עיירת עולים שצריכה לקבל סיוע רציני שיעזור לה להתמודד עם

עומס הבעיות הרובץ עליה. עצם העובדה שמדובר על ישוב קטן - מקשה. אני מכיר את הנושא

מקרוב ויודע שלבני-עייש יש הרבה מאד בעיות.

הושמעו נימוקים שאת הערעור הגיש איזה חנווני. מה זה

איכפת ולמי זה משנה אם אותו אדם הוא חנווני או עובד שכיר באיזשהו מקום? אין משנה

במה הוא מתעסק או מה הוא אופיו.

ד. שוקר; תמשיך לקרוא מה שכתוב במסמך שהונח על שולחנך.



ב. שליטא; מה שאותי משכנע היא העובדה שהבחירות האחרונות התקיימו

בשנת 1980 ומאז עברו חמש שנים,

ד. שוקר; מדובר על ועד מקומי, לא על מועצה מקומית.

ב. שליטא; לא היה אקט אחר. ועדה קרואה או ועדה ממונה הן צו

השעה למטרה מסויימת וזה דבר שצריך להיות קצר ככל האפשר.

לא לכל החיים. המלך חוסיין מינה מקורב שלו לראש עירית שכם והלה היה חייב לו תמיכה

פוליטית, אולם אנו חיים במדינה דמוקרטית.

הגשתי הצעת חוק לפיה בחירות לרשויות המקומיות תתקיימנה

אחת לחמש שנים, לא אחת לארבע שנים. יש לי נימוקים להצעה הזאת. נדון בה.

להערכתי צריך לעשות דבר פשוט; לקיים בחירות מיד,

עכשיו, כמה שיותר מהר, הבחירות הבאות תתקיימנה במועד הקבוע יחד עם כל הבחירות הנערכות

בארץ ואז המצב "יתיישר".

ד. דנינו; איך אתה רוצה שעכשיו יתקיימו בחירות - -

ב. שליטא; אולי תיתן לי לסיים את דברי? אני יוצא מתוך הנחה כי

הבחירות הבאות לרשויות המקומיות תתקיימנה לאחר חמש

שנים ממועד הבחירות הקודמות לכן אני מציע או שהבחירות תתקיימנה עתה והבחירות הבאות

תהיינה במועד הקבוע לבחירות המתקיימות בכל הארץ או שתהיה קדנצידו קצת יותר קצרה;

שלוש וחצי שנים. זאת הצעה אחת.

הצעתי השניה היא לקיים את הבחירות, והוועדה צריכה

להמליץ על-כך, תוך שנה או עוד שנה והבחירות האלה תהיינה טובות מעבר לבחירות של

1988.

ד. שוקר; אז מה השגת?

ב. ריקרדו; ברצוני להשיב לשאלות ששאל חבר-הכנסת עובדיה עלי.

קודם שתעשה זאת ברצוני לשאול אותך האם אתה סבור שהציבור

בבני-עייש איננו "בשל" להליכה לבחירות? האם רמתו נמוכה

יותר מרמת התושבים בישובים האחרים?

ב. ריקרדו; עניין הישובים הקטנים הוא נושא חריג. ועדת זנבר

התייחסה לאזור המדובר אם כי לא לבני-עייש כיוון שהישוב

הזה עדיין לא היה קיים אז.

משרד הפנים עומד לפני ביצוע הקמת מועצה חבלית בשרון

כמודל ראשוני. בדקנו את המערכת לקראת הקמת מועצה חבלית; הנושא בטיפול. אני

יודע שתשובה כזאת איננה יכולה להתקבל בתור תשובה אולם בכל זאת אנו מתקדמים.

צריו פעם אחת ולתמיד לתת את הדעת על עניין הישובים

הקטנים. את מטר, לדוגמה, קשה לצרף למועצה האזורית מכיוון שהמועצה האזורית איננה

מעוניינת בכך. אותו דבר בקשר לעניין שלפנינו.

באשר לשיקול-הדעת של השר ברצוני לציין כי לפי החקיקה

הקיימת יש לשר שיקול-דעת גם בחוק הבחירות למועצות המקומיות וגם בפקודת המועצות

המקומיות. נכון ששיקול-הדעת איננו יכול להיות שרירותי.

כאשר דיברתי על שיקול מרכזי לאי-קיום בחירות עכשיו

התכוונתי לכך שעדיין לא הסתיימה מלאכת הקמת המערכת היסודית של המועצה. לא התכוונתי

למערכת היחסים - האם היא טובה או לא.



היו"ר ד. שילנסקי; האם רמת האוכלוסיה של תושבי בני-עייש יותר נמוכה מאשר

רמת האוכלוסיה בישובים האחרים?

ב. ריקרדו; לכל אוכלוסיה יש זכות לבחור את נציגיה, יחד עם זאת

נשאלת השאלה האם יש לה הכלים הציבוריים והטכניים

כדי לקיים את היחידה?

האם הסתיימה מלאכת הקמת המערכת המוניציפאלית

ביסודיות אין לי עדייו תשובה מכיוון שלא קיבלנו בקשר לכך תזכיר מהמחוז שמציין כי

המלאכה הזאת הסתיימה.

היו"רד. שילנסקי; אולי צריך להקים ועדה חדשה כיוון שהוועדה המקומית לא

יצרה תשתית?

ב. ריקרדו; כאשר קיימת ועדה ממונה שאיננה מתפקדת כמו שצריך - אפשר,

מיד, להחליף אותה.

היו"ר ד. שילנסקי; כיוון שהיא לא הקימה תשתית בסיסית אולי יש בה פגם?

היא הרי מכהנת ארבע שנים.

ב. ריקרדו; הבעיות הראשוניות נחשבות לסבוכות מאד. אפשר לדבר על

תקופה יותר ארוכה, יחד עם זאת אם מדובר על מקום כמו עומר

- נושא כזה יכול להתבצע אחרי חצי שנה.

היו"ר ד. שילנסקי; בגלל קוצר הזמן לא לקחתי חלק בדיון. הונח בפנינו

תזכיר על-ידי ראש המועצה המקומית בני-עייש וטוב יעשו

חברי הוועדה אם הם יעיינו בו ביסודיות. לאחר זאת, כנהוג, הוועדה תקבל החלטה.

עיינתי, תוך כדי הישיבה, בריפרוף בתזכיר אולם צריך לקרוא אותו בעיון.

האם אוכל לקבל תצלום של המסמך עם החתימות?

נ. בן-יצחק; העברנו אותו לשר הפנים.

היו"ר ד. שילנסקי; אני מבקש אתכם להפקיד את המסמך הזה אצלנו. נצלם אותו

ונחזיר לכם.

ובאשר למסמך הנושא את החתימות - שמענו עמדה נוגדת.

ד. שוקר; אני אמציא מסמך עם חתימות נגדיות.

היו"ר ד. שילנסקי; אני רואה שבעניין הזה קיימת בעיה לכן אני אוותר עליו.

דנינו; לא.

אם כך אני אבקש אתכם להעביר אלינו את המסמך הנושא את

החתימות למשמרת.

שמענו את דעותיהם של חברי הכנסת ושמענו גם את דבריהם

של נציגי משרד הפנים. צריך להתחשב גם בשיקול-הדעת של

חברי המועצה שהם, למעשה, הנציגים הישירים במקום.

ברור.



מ. דנין; אני מצסער מאד על-כך שחברי הוועדה אינם מכירים את

הישוב בני-עייש. אני "מלווה" את הישוב הזח במשך

שנים רבות ו"חש" את הנושא.

משרד הפנים צריך "ללמוד" את הנושא ביסודיות מכיוון

שאם הוא לא יזום את העניין אנו לא נחכה ונדרוש בחירות, אנו עצמנו.

היו"ר ר. שילנסקי; תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 11.25