פרוטוקול מסי 60

מישיבת ועזדת הפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה ביום בי, י"ד בסיוון תשמ"ה, 3.6.85, בשעה 2.00ו

( הישיבה התקיימה בלשכת הרבנות הראשית)

בנוכחות;

חברי הוועדה; היו"ר די שילנסקי

א' ורדיגר

מי מיערי

די דנינו

ע' עלי

מי גלזר-תעסה

מוזמנים; הרב הראשי אי שפירא

הרב הראשי מי אליהו

הרב משש

מזכיר הועדה; י' גבריאל

הקצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; דעת הרבנים הראשיים בנושא פעילות הכנסיה

המורמונית בישראל - בעקבות הצעה לטה"י

של חה"כ א' ורדיגר



דעת הרבנים הראשיים בנושא פעילות הפנסיה המורמונית בישראל -

בעקבות הצעה לסה"י של חה"כ א' ורדיגר

היו"ר ר' שילנסקי;

כבור הרבנים הראשיים, הרב ורדיגר העלה את נושא פעילות הכנסיה המורמונית

בישראל, בעקבות תחילת בנייתו של מבנה של הכנסיה על הר-הצופים. הנושא הועבר

לוועדת הפנים לאוזר שהועלה במליאת הכנסת. הוועדה קיימה מספר ישיבות, בהן שמעה את

כל הצדדים, בין היתר את נציגי יד-אתים. הוועדה שמעה גם אורח מארה"ב, שהיה חבר

הכנסיה המורמונית ונפרד ממנה. הוא הציג בפני הוועדה סרס על פעילותה של הכנסיה

המורמונית. נאמר בוועדה כי קיימים חלוקי דעות לגבי מניעיו של אותו איש. אנשי הכת

המורמונית אומרים כי הוא רוצה להקים כת נפרדת, ולכן הוא נלחם נגדם.

להקים כת נפרדת.

הנקודה המרכזית שבגללה העלה הרב ורדיגר את הנושא, היא החשש להמרת דת

ולפעילות מסיונרית. נכון יהיה לציין כי בכמה עדויות ששמענו, הודגש יחסה האוהד

של הכת לעם היהודי, ובפרס למדינת ישראל. ראש הכת בישראל, מר גלברייס, אשר הופיע

גם הוא לפנינו, הרגיש כי הוא ער לרדיפת יהודים בידי נוצרים במשך כל הדורות. הוא

סען בפנינו כי אין בכוונתם לנהל כאן כל פעילות מסיונרית, אם כי הודה כי בכל

המקומות בהם פועל מוסד מעין זה שעומד להיות מוקם כאן, שהוא מעין אוניברסיסה (ללא

הכרה כאוניברסיסה), הוא עוסק גם בפעילות מסיונרית. דרך אגב, גם היום יש להם מרכז

דומה ברמת-רחל. הוא התחייב בעל-פה, כי לא יעסקו כאן בפעילות מסיונרית, אך לא היה

מוכן למסור התחייבות כזו בכתב, משום שהדבר נתפס בעיניו כפגיעה. הוא סען כי

קיימות ופועלות בארץ קבוצות דתיות שונות, כאלה שהתחילו לפעול עוד לפגי קום

המדינה, ואף אחת מהן לא נדרשה לתת התחייבות כזו בכתב.

לא רק שקיימים חוזים, אלא הם קיבלו את האדמה כחוק ( אם

כי במחיר סמלי) ממינהל מקרקעי ישראל. הם התחייבו לשאת באוצהות הפיתוח, ואכן הם

מבצעים אותן. אני מבין כי עומד להיות מוקם שם מבנה גדול ויפה. דרך אגב, גם

הנוצרים התנגדו להקמת המבנה, והמורמונים סוענים כי ההתנגדות היא מתוך קנאה.

המציאות היא, ששלד הבכי/ כבד עומד בשסח. אני מבין כי וזה"כ ורדיגר דורש הפסקת

הקמתו של המבנה. ראש העיר, מר סדי קולק, רוגז על עצם קיום הדיון בנושא. הוא אומר

שעלינו לזכור את היחס הסוב של המורמונים למדינת ישראל וליהדות בכלל.

קיימנו דיונים בנושא זה אף מעבר למקובל, אך לפני שנסכם את הנושא, אנו

מבקשים לשמוע את דעתכם.

הרב הראשי אי שפירא;

לשם מה הם צריכים את המבנה הגדול הזה?

אי ורדיגר;

אני רוצה להוסיף כמה הערות; לכנסיה המורמונית יש שלוחות בעולם כולו, אך

מרכזה הגדול הוא בארה"ב. בארץ הם עומדים להקים את השליחה הגדולה ביותר. לדעתי

התעוררנו קצת מאוחר מדי, לאחר שקיבלו את כל הרשיונות והפרוייקס נמצא בבניה.

על-פי דתם ואמונתם, הם מסיונרים. קחו מהמורמונים את המסיון, ולא יהיה להם כמעס

דבר. הם אינם מכחישים זאת. הם אומרים שבירושלים ובישראל יהודים רגישים מאד

לפעילות מסיונרית, ולכן הם מתחשבים בכך. הם סוענים כי במדינות המתנגדות לפעילותם

המסיונרית, אין הם פועלים כמסיון.

לוועדה נמסרה חוברת תדרוך למדריך, ובה הסבר מה על אנשי הכת לעשות כאשר הם

נפגשים עם היהודים בישראל, וכיצד יוכלו לפתוח את דלתותיהם. חוברת זו ממחישה את

כוונותיהם להעביר יהודים על זזזם.



עם כל הכבוד לטדי קולק ( לא אחמיא לו עתה כראש עיד טוב), יש להזכיר את

העובדה שהמורמונים תרמו לקרן ירושלים כמליון דולר. אני מניה כי הקרן עושה דברים

חשובים, אך אפשר להב ירו כי עמדתו של ראש העיר הושפעה מהיחסים הטובים של ראשי

המורמונים בארה"ב עם ראש העיר. אנו יודעים כי הם אוהדי ישראל ואוהדי יהודים...

הרב הראשי אי שפירא;

האם הם אוהדים גם את הדת היהודית?

כן. הם אומרים שבמקומות מסוימים הם מקיימים תפילות בשבתות.

הרב הראשי אי שפירא;

הם אומרים גם שהם היהודים, שהם שבט יהודי.

אי ורדיגר;

אולי משום-כר הם מהווים סכנה גדולה ביותר.

המבנה שהם מקימים ממוקם ליד האוניברסיטה העברית על הר הצופים. אני מתפלא על

שהאוניברסיטה העברית לא נכנסה לעובי הקורה, כאשר רק ההלו לפעול. באחת החוברות

שלהם הם כותבים כי יוכל להיות שתוף פעולה בין שני המוסדות האקדמאים האלה. הם

מדגישים כי היות ורוב הנוער בישראל הוא אנטי-דתי או אתאיסטי, קל יותר. יהיה

להשפיע עליו.

אני רוצה להדגיש נקודה נוספת: כל הכנסיות הנוצריות מתנגדות לכת המורמונית,

הפועלת בשיטות המסיון לא רק כלפי יהודים. אני סבור כי כאן, בארץ-ישראל ובירושלים

במיוחד, איננו יכולים להסכים בשום פנים ואופן להקמת מרכז מסיונרי, אשר יחתור תחת

יסודותיה של היהדות. לכן אנו מבקשים מכל הגורמים אשר טעו ולא עמדו

על-כך מלכתחילה, לדרוש מהם התחייבות בכתב, עםסנקציות במקרה של הפרת התחייבות, כי

בארץ-ישראל לא יפעלו ככת מסיונרית. אם לא יסכימו לכר, יש להפעיל כלפיהם

סנקציות.

היו"ר די שילנסקי;

הם אינם מסכימים לעקרון של חתימה על התחייבות כזו. הם שאלו, מדוע דורשים

מהם מה שלא נדרש מכנסיות אחרות הפועלות בארץ. הסברנו להם כי הכנסיות האחרות

פועלות מלפני קום המדינה.

אי ורדיגר;

אמרתי לגלברייט כי אנימעריך את גישתו הישרה, בסרבו לחתום על התחייבות שלא

לפעול כמסיונרים, אף מבחינתנו אין אפשרות להסכים לכך. אני סבור כי כל הגורמים

חייבים לפעול להפסקת הבניה, שכן מרכז זה מהווה סכנה ליהדות.

הרב הראשי מי אליהו;

ואם יסכימו לחתום על התחייבות כזו?

אי ורדיגר;

אם נקבל מהם התחייבות ובצדה סנקציות, נוכל להכנס איתם למו"מ, אך בוודאי לא

במצב הקיים עתה.



מי מיערי;

אני רוצה להעלות בעיה בפני כבוד הרבנים: כל הוזלטה שתתקבל בעניו זה, תהיינה

לה השלכות גם על יתר הלקי האוכלוסיה במדינת ישראל - מוסלמים ונוצרים. במדינת

ישראל קיים חופש דת ופולחן לכל אזרוזי המדינה, בני דתות שונות. אנו מסתייגים מכל

הוזלטה שניתן לנצלה כדי לפגוע בוזופש הפולחן של דתות אחרות, אזרחי מדינת ישראל.

כחבר-כנסת אני מייצג את כל העם, אך רוב בוחרי הם מקרב האוכלוסיה הערבית, נוצרים

ומוסלמים, ואלה עוקבים בענין ובדאגה אחר הנושא.

אני רוצה להתייוזס גם ליחס שבין הדיון וההחלטה בכנסת לבין מגילת העצמאות.

אנו צריכים נקודת מוצא מסוימת, על מנת להאחז בה במקרה של חלוקי דעות או הרגשת

קיפוח. נמצא בידי פסק-דין של כבוד השופט העליון זוסמן ז"ל, אשר אומר כי מגילת

העצמאות הבטיחה חופש דת ופולחן לכל אזרחי המדינה. לכן מי שמנסה למנוע יהודי

מסוים או פולחן של המסיון, פוגע בכך בעקרונות מגילת העצמאות. אני רוצה שנדע מהו

מקור ההסכמה בינינו, ועל-פיו נבדוק אם במקרה שלפנ ינ ו תהיה פגיעה בחופש הדת

והפולחן. במדינת ישראל קיים רוב יהודי, אך ישנם מיעוטים בני דתות אחרות.

האוניברסיטה העברית בירושלים משתפת פעולה עם אוניברסיטאות שונות בעולם, שגם הן

אינן נוהגות על-פי ההלכה...

אי ורדיגר;

אך אין הן פועלות כמסיון.

מי מיערי;

השאלה היא אם האוניברסיטה עצמה תהיה מסיון, או שהמסיון רק הקים אותה. אני

מדבר על העקרון ועל ההשלכות שיכולות להיות לכל התערבות שלנו.

היו"ר די שילנסקי;

לא באנו לכאן על מנת להתווכח בינינו, אלא כדי לשמוע דעת הרבנים הראשיים.

אני חייב לומר לידידי מיערי כי טעה: איננו באים לשלול מאדם נוצרי או מוסלמי

את דתו או את חופש הפולחן שלו. מגילת העצמאות הבטיחה את חופש הדת והפולחן לכל

אדם, ועל-ידי אי הקמת המוסד הזה, איננו שוללים מהנוצרים את חופש הפולחן שלהם. אך

אני סבור כי העובדה שהעבירו בחלק מן המקומות את יום המנוחה ליום השבת, מוכיחה

מהי גישתם ומה בעצם הם מתכוונים לעשות כאן. הם יוכלו תמיד לומר ליהודים, כי יום

המנוחה שלהם הוא יום השבת, על מנת לקרבם אליהם. הם מתנגדים בכל תוקף לתת

התחייבות שלא לפעול במסיון. מה שמשתמע מכך הוא, שהם מתכוונים לחולל כאן מהפכה

מבחינה זו, ולכך בוודאי אין העם היהודי יכול להסכים. אילו אמרו כי הם מוכנים

להתחייב שלא לפעול כמסיון, ניחא. עובדה מענינת היא, שהם הספיקו כבר לבקר במרכז

הקליטה באשקלון, אצל העולים האתיופים הנמצאים שם.

כיצד אנו יכולים לשבת בשקט? על-פי חוק הקרן-הקיימת-לישראל, אי אפשר הרי

להעביר קרקעות לידים אחרות, כיצד אם כן הועברה כאן קרקע? גם יהודים יכולים לקבל

קרקע רק לכררוכך שנים, ואילו כאן ניתנה הקרקע לדורות, מבלי לר1בטיח כי תחזור אי

פעם לידיים יהודיות. גם לכר צריך להתייחס. הקרקע הועברה ללא תמורה אמיתית וללא

מכרז. איני חושבת שכנטת ישראל והיהות בכללה, יכולים להטכים לכך. חייבים למצוא

כבר היום את הדרך לעכוב ההליכים.

הערה לחה"כ מיערי, בענין החשש לפגיעה במגילת העצמאות על-ידי פגיעה במסיון:

קיים הבדל עקרוני בין היהדות לדתות אחרות. היהדות דוחה אנשים הרוצים להתגייר.

מה קורה היום עם האתיופים, מה קורה עם בני דתות אחרות? אנו מתנגדים לכל פעולה



מסיונרית, וכבר נאמר "קשים גרלס לישראל כספחת", בד בבד עם חיוב היחס הטוב כלפי

הגר. כאן מדובר על נסיון להעביר יהודים על דתם בירושלים בירת ישראל. לאחר כל מה

שעבר על היהודים מאז גרוש ספרד , ימי האינקוויזציה והצלבנים והשואה, האם נוכל

להסכים לתופעה כזו? זה מעבר למגילת העצמאות. אני מציע כי את הווכוח בינינו

נמשיך במקום אתר, ויש הרבה מה לומר על חופש וחרויות. אתה כחבר-כנסת ועורך-דין

ךמבין, כי עם כל הכבוד לשופט זומן, גם לכנסת ישראל יש מה לומר בעניו זה. אם הסיק

מה שהסיק ממגילת העצמאות, הרי זה משום שהכנסת לא חיוות דעתה בעניו זה.

איני יודע מה סמכות ועדת הפנים של הכנסת לבוא ולהפסיק בניה...

אנו יכולים להמליץ על-כך בפני המוסדות.

אך איני יודע אם יש לאיזה שהוא מוסד הסמכות להפסיק בניה. השלד כבר עומד,

החוזה גם הוא נרתם. אם נמליץ על הפסקת הבניה, תהיינה לכך השלכות קשות, יהיה מאבק

צבורי ומשפסי קשה. אני חושש שמה שהיה בגני חמת, הוא כאיין וכאפס לעומת מה שיהיה

כאו. עלולות להיות לכך השלכות קשות גם על אחינו בגולה, ועל היחסים ביו נוצרים

ויהודים.

נושא המסיוו מעורר אצלי חלחלה ודחייה, ביו אם העבודה המסיונרית נעשית

על-ידי פתוי וביו אם היא נעשית בכפייה. יחד עם זאת, מו הדיו שנכיר בעובדות. אני

מבקש לשמוע מהרבנים את דעתם בנושא. אם נחליט על דרישה להפסקת הבניה, צריך לדעת

מה ההשלכות שעלולות לנבוע מכך, מה גם שאיני בטוח כלל כי ניתו יהיה להשיג זאת.

אין לנו כל זכות משפסית לדרוש הפסקת חבנ יה. אז זאת

אני אומר כאחד שהיה רוצה שהבניה תופסק.

החוזה ביו מינהל-מקרקעי-ישראל לבינם כבר וקום.

כאשר יש חוזה אשר נחתם כחוק, וכאשר שלד המבנה כבר קיים, אי אפשר להפסיק את

הבניה. מה שהיה כאו הוא עיסקת חליפי קרקע. אומנם לא היתה זו עיסקה ישירה של חלקה

מול חלקה, אך קיבלנו בתמורה 400 דונם אדמה שהיו שייכים לכנסיה הנוצרית

בירושלים. אני מבקש להאיר את כל צדי הבעיה. מבחינה משפטית אני חושש שלא נוכל

לעשות דבר. מאידך, אני חושש כי לכל התערבות שלנו, עלולות להיות השלכות קשות על

היחסים ביו קהילות יהודיות ונוצריות בפזורה. צריך לבדוק את הנושא על כל היבטיו,

לפני שאנו מחליטים, וזאת אני אומר למרות שלא צריך לשכנע אותי לגבי חומרת העניו.

אם אתה אומר שאיו עוד אפשרות לשנות את המצב, הרי שוועדת הפנים יושבת בחינם.

ועדת הפנים פועלת בתחום זה כוועדה ממליצה.



הרב הראשי אי שפירא;

האם בכל זאת יש סכוי שתצליח להשפיע?

היו"ר די שילנסקי;

אני מודה לחה"כ עלי , על שהעלה אספקט שונה של הנושא. אני רוצה להוסיף נקודת

הם טוענים כי בחרו ביום השבת, בגלל הנווזות הקיימת בכך במדינת ישראל.

במקומות ארורים יום המנוחה אינו דווקא יום השבת. כאשר מובאת בפני ועדת הפנים הצעת

החוק, היא מעבירה את המלצתה למליאה, וברוב-רובם של המקרים המליאה מאשרת את

ההמלצה. כאן אין מדובר בהצעת חוק אלא בהצעה לסדר-היום. למה שוועדת הפנים ממליצה,

יש משקל מוסרי וצבורי. לו נמצאנו בדין תורה, היינו צריכים להביא לכאן גם את

המורמונים, אר אנו באנו רק כדי לשמוע את דעת הרבנים.

מי מיערי;

העיסקה בוצעה מבחינה משפטית על-פי חוק המדינה, ויש להתייחס אליה כאל עיסקה

גמורה. אם נצליח לשכנע אותם שיחזרו בהם, זהו דבר אחר, אך מבחינה משפטית אין לנו

"קייז".

הרב משש;

המסיון מתחילת פעילותו בארץ, היה בבחינת צרעת ממארת. עוד כאשר הייתי

במרוקו, הייתי מקבל חוברות ובהן זעקות של רבנים על בני ישראל שמתנצרים. חוברות

אלה כללו גם נתונים על מספרם של בני ישראל שעזבו את דתם. על הראשונים אנו

מצטערים וזועקים, ואילו כאן מושכים יהודים תוך פיתוי והבטחת הנאות העולם הזה.

אפילו אם יחתמו על התחייבות שלא לעסוק בפעילות מסיונרית, אינני מקבל אותה. צריך

לחפש כל דרך כדי לבטל את העיסקה. היום יחתמו, ומחר קשה יהיה למנוע אותם מלפעול.

אלפיים שנה ציפינו וקווינו ליום הזה, לא כדי להיות ישראלים אלא כדי להיות

יהודים. יהודי צריך דת. האמת שלנו בנויה על בסיס הדת, ואם אין דת, אין שום דבר.

אם נעשתה טעות, חייבים למצוא דרך לתקנה, בכל הכח ומיד. אנו מבקשים מכם בכל

לשון של בקשה, לעשות כל מה שבידכם כדי לבטל את הגזירה, ויפה שעה אחת קודם.

הרב הראשי מי אליהו;

המצב החוקי אינו מאפשר פעילות מסיונרית, משום שקיים חוק נגד פעילות המסיון.

עם כל הכבוד לשופט זוסמן, ישנו חוק שאינו מאפשר המרת דת תמורת טובת הנאה, אך

החוק הזה אינו מופעל, ותפקידם של וזבדי ועדת הפנים להביע דעתם בענין זה בצורה

ברורה. מי הירשה לראש העיר שנבחר על-ידי יהודים בירושלים, לאפשר להקים מוסד

מסיונרי בירושלים. הוא צריך פעם אחת לתמיד להכיר בכך שעשה מעשה לא טוב, כדי שלא

יחזור עליו בעתיד.

את העובדה שלכת יש רצון למשוך אליה יהודים, אפשר להוכיח בכך שהעבירו את יום

המנוחה ליום השבת.

היו"ר די שילנסקי;

הם טוענים כי הדבר נוח יותר בישראל.

הרב הראשי מי אליהו;

הכנסת חייבת להביע דעתה, שדבר כזה לא יקום ולא ייעשה. אנו מכירים את הכת

הזו, ואנו יודעים שהיא מסיונרית ממש. אם יבוא אלי מוסלמי וירצה להקים מסגד, אומר

לו שמצווה על-פי הרמביים לעזור לו. הרמב"ם אמר כי מותר ליהודי להתפלל גם במסגד,

כי הדת המוסלמית מכירה באל אחד. אך אם יבוא אלי נוצרי ויזמין אותי לבקר

בכנסיה, לא אבקר בה, כי זוהי דת אנטי יהודית, שמטרתה להעביד יהודים על דתם.



תאמרו מה שתאמרו, המעשה לא נעשה כדין, ראש העיר לא היה צריך לאפשר זאת.

אפשר לאפשר הקמת כנסיה, אך לא כזו שתפעל נגדנו על אדמתנו. זהו מעשה לא מוסרי.

שאלתי את הרב ורדיגר, האם היה מסכים להמשך הבניה, אם היו הותמים על התהייבות שלא

לפעול כמסיונרים. אני בעד מניעת כל אפשרות בעדם לפעול, אך אם הדבר בלתי אפשרי,

צריך לפהות לדרוש מהם התחייבות, אהדת במוזילה מכבוד הכנסת, אין היא מביעה את

עמדתה. הובתה של הכנסת להביע עמדה ברורה, שלא נעשה כאן הדבר הנכון. עצם העובדה

שהם אינם מוכנים להתהייב, אומרת דרשני.

הרב משש;

יש כאלה שימליצו בפניהם לתחום, ואחר-כך לפעול , רק כדי לסתום את פיותינו.

אני לא מסכים לכך גם אם יוקמו, איני מאמין להם, יש להתפטר איכשהו מהצרה הזו.

הרב הראשי אי שפירא;

האם השבתם שיכולות להיות כאן שתי דעות בענין המסיון? זה כה מזעזע, שקשה לי

לדבר על-כך. עבור שוהד של מליון דולר, ראש העיר הסכים לכך. המסיון הוא הלק

מהשואה. איבדנו נפשות יהודיות אטד נותרו במנזרים באירופה לאהר השואה, האם זו

אינה שואה? גם אם הם היים, זוהי שואה, ואילו כאן באים ותוספים מאתנו יהודים.

איני מאמין לכך שיהיה מי שיכתוב נגדנו מאמרים בארה"ב, אם לא ניתן למורמונים

לפעול. יהודים רגישים מאד לכל נסיון של העברת אנשים על דתם. העברה על הדת כמוה

כאבוד הנשמה. קראתי את המסמך שהפיצו, ובו הדרכה כיצד לדבר עם יהודים, והייתי

מזועזע. מה פרוש הדבר? כיצד ניתן להעביר יהודים על דתם? ברור כי זהו שוהד

ורקבון מוסרי. אני לא הושב שזה יעבור בשקס. אם אמר הבר-הכנסת עלי כי מה שקרה

בסבריה הוא כאיין וכאפס לעומת מה שיקרה בירושלים, הוא צדק. שום יהודי לא יסכים

לכך.

אי ורדיגר;

מר גלברייס אמר כי במדינות מוסלמיות אין נותנים להם להקים את המרכזים שלהם.

הרב הראשי אי שפירא;

אפילו אם יהודי אהד ישתמד , איננו יכולים להסכים לכך. איני יודע מה המצב

ההוקי, אך ברור לי כי צריך למנוע את התופעה, כי לא יעברו על-כך בשקס. כאן זה לא

טבריה, ואם יתברר כי מתנהלת כאן פעילות מסיונרית, לא תהיה מנוהה. בשום פנים

ואופן אי אפשר לעבור על-כך בשתיקה. בארץ הרי אין מורמונים.

היו"ר די שילנסקי;

ישנם 12, אף אחד מהם לא ביהודה, שומרון ותבל עזה.

הרב ממש;

אם היינו צועקים מן ההתחלה נגד פעילות המסיון, לא היינו מגיעים לכך היום.

הרב הראשי אי שפירא;

הנוצרים הראשונים היו שומרי שבת במשך כמה דורות, ורק לאחר מכן שינו את יום

המנוחה. אהד מהכמי ישראל, שהפך להגמון נוצרי, החליט להפריד בין השבת של היהודים

ליום השבת של הנוצרים, ולכן קבע אותו ליום ראשון. העברת השבת ליום השבת על-ידי

המורמונים בישראל, גם היא שפלות מוסרית. אי אפשר לעבור על-כך בשתיקה,חייב להיות

המשך המלחמה בענין זה.



הרב משש;

החיים והמוות נתתי בידך, ובוזרת בחיים. מי שיצליח להתגבר על-כך, מובטח לו

מקומו בעולם הבא.

היו"ר די שילנסקי;

אני רוצה להודות להם על שקיבלתם אותנו. מאוזר והרב הראשי העלה את נושא

השואה ופנה אלי, אני חושב שאומר גם בשמו של הרב ורדיגר אשר עבר את השואה, כי כל

מי שעבר את השואה משתדל שלא לערב שום נושא בשואה.

הרב הראשי אי שפירא;

אני מכיר משפחות שהטרגדיה הגדולה ביותר שלהן לא היתה הרג בני המשפחה, אלא

העובדה שנצר מן המשפחה נשאר במסיון.

היו"ר די שילנסקי;

בנושא המסיון דברתי עוד בכנסת התשיעית, וכאשר העליתי את הנושא, ישב הרב

אברמוביץ' ובכה. גם בוועדה זו הזכרתי את מה שקרה לנו בשואה, אך איני יכול להשתמש

בבטוי שואה בנשימה אחת עם נושא אחר.

אני מודה לכם.

(הישיבה הסתיימה בשעה 3.30 1)