הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מסי 45

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני, כ"ה באדר התשמ"ה, 18.3.1985, שעה 12.00

חברי הוועדה; א' ורדיגר - מ"מ היו"ר

עי טולודר

ת' זיאד

מ' וירשובסקי

ד' בן-מאיר

מוזמנים; יי דנקונה - משרד התעשיה והמסחר

מי סיטון - משרד התחבורה

צ' שבת - ועד הפועל

הי אדן - משרד הבריאות

אי עלוני - " "

שי ברנר - " "

די אדן - משרד התעשיה והמסחר (תברת מבני תעשיה)

גי גפני - רשות שמורות הטבע

י' מאיר - יי " יי

קי דינס - מרכז השלטון המקומי

מי אלמוג - " " "

מי בר-גיורא - " " "

אי הכט - משרד הפנים

מזכיר הוועדה; יצחק גבריאל

רשמה; מזל כהן

סדר-היום; חמרים רעילים - היערכות למניעת סיכונים רבתיים

תקנות הרשויות המקומיות (חלוקה תמורת ארנונת רכוש)



נתקבל ביום 17.4.85



1. חמרים רעילים - היערכות למניעת סיכונים רבתיים

מ"מ היו"ר א' ורדיגר; אני פותח את הישיבה.

נציג משרד הבטחון שצריך לענות כאן

על מספר נושאים, עדין לא הגיע. אבל כדי לא לבזבז זמן נתחיל בישיבה

וחייתי מציע שהאודחים בהתאם לחור יחייחטו לנושא העומד על סדר-חיום.

אולי נציגת משרד התחבורה.

אם אצליח להבין מהו הנושא שעומד

על סדר-היום.

מ"מ היו"ר א' ורדיגר; הנחנו על שולחן הכנסת מסקנוח ביניים

בנושא; איחסון חמרים רעילים מסוכנים בתחנת הרכבת בבאר-שבע והפסולת

הרעילה ברמת חובב. אולי נציג רמת חובב יגיד לנו כמה מלים כדי שנוכל

להתייחס לנושא.

ד' אדן; מה שהתפתח מאותה ישיבה ועד עכשו זה

ראשית, אושר והוקצב תקציב להקמת

הרעות כפי שתכננו. התחלנו בתכנון מפורט של האתר הזה לאותם מתקנים

שנקבעו בוועדה המקצועית שעסקה בלוח זמנים לחקמת האתר ואנחנו מתחילים

להתקדם בנושא הזה בתקוה שנעמוד בלוח הזמנים.

מ"מ היו"ר א' ורדיגר; כאן קבלנו מברק מיו"ר מנהלח אתר

"בהמשך לדיונים קודמים בוועדת הפנים בנושא אתר רמת-חובב הוחלט במשרד

הפנים ב-24.3.84 על הקצאת קרקע של 250 דונם בבניית בריכות אידוי נוספות

לטיפול בשפכים כימיים. אישרו אה התכניות והתקציבים. עד היום טרם הוסדר

שתרור המקרקעין למרות התראות חוזרות ונשנות שלנו. בימים הקרובים צפויה

גלישה של שפכים לנחל. אנחנו מבקשים החערבותכם הדחופה במשרד הבטחון

ובמשרד הפנים לשחרור השטח הנדון משטח אש ולהפשירו לבניית הבריכות."

אנחנו מצפים שיגיע איש משרד הבטחון

כדי לקבל מידע. האם יש למישהו מידע, בבקשה.

א' עלוני; יש אי-הבנה מוחלטח. אנחנו עורכים

שני פרוייקטים ששניהם מוקמים באזור

התעשיה רמת חובב. הנושא הראשון שאפילו התקיים עליו דיון בישיבה זה

אחר לטיפול בפסולת רעילה ברמת חובב. זה אמור להיות מחקן תעשייתי.

הנושא שעליו מדובר במברק הוא גם באזור התעשיה ברמת חובב. קיימות בריכות

אידוי שקולטות את שפכי התעשיה המסוכנים של המפעלים הקיימים והפעילים

באזור התעשיה של רמת חובב. הנפח שלהבריכות לא מספיק. הן מתמלאות ויש

סכנה שהשפכים יגלשו לנחל בשור. צריך שטח נוסף של 250 דונם. הוא נמצא

בחון אזור האש של צה"ל והיתה פניה אל משרד הבטחון על-מנת שיסיר את

התנגדותו כדי לקבל 250 דונם. על כך מדבר המברק והוא מבקש עזרת ועדת

הפנים להפשרת השטח הזה.

י' גבריאל; בכל זאת האם יש מידע נוסף?

א' עלוני; עדין אין תשובה.



מ"מ היו"ר א' ורדיגר; האס יש עוד מישהו שרוצה להתייחס

לנושא הראשון וגם השני?

ג' גפני; עדין נמשכת שפיכה רעלים מחוץ לאתר

הזה. יש לנו חוק נקיון, אפשר להפעיל

אוחו. כנציג. רשות שמורות הטבע אנחנו מוצאיס באחרים ואצביע על אתר מסוים

שנמשכת שפיכת פסולת רעילה והייביס למקד אח הבעיה הזאת. רק לפני שבוע

תפסנו משאיות ששופכות פסולת רעילה בבקעת הצבאים ליד סדום. כבר פעם

תפסנו והגשנו תלונה והמשאיות ממשיכות להגיע,

האם מישהו רוצה להוסיף? אין,

אנחנו צריכים להמתין לנציג משרד

כבטחון, האס האורחים קבלו את מסקנות הביניים?

י- גבריאל; כן,

מ"מ היו"ר אי ורדיגר; אני מאד מצטער, בישיבה הזאת צריך

להשתתף נציג משרד הבטחון כדי לקבל

ממנו תשובות על השאלוח ולדעח מה הלאה, איני יודע אם נציג משרד הבטחון

יגיע, אולי נחכה לו עוד כרבע שעה?

יי גבריאל; זה תלוי באורחים,

הי אדן; אני מציעה דבר כזה, אפילו אם הוא לא

יגיע, אסור להשאיר את המצב כפי שהוא,

צריכה לצאת מהוועדה הזאת פניה למשרד הבטחון,

מ"מ היו"ר אי ורדיגר; יש לנו שחי ברירות, או שנמתין 10 דקות

ואם נציג משרד הבטחון לא יגיע אז

תשמיעו את מה שאתם רוצים להשמיע, זה יירשם בפרוטוקול ונבקש מהם התייחסות

לנושא. מה אתם מעדיפים?

הי אדן; אני מציעה שנגיד את מה שיש לנו לומר,

הנושא של מפעלי התעשייה ברמת-חובב הוא

נושא מאד מורכב, התשתית שקיימת היום לטיפול בשפכים במפעלי התעשיה ברמת

חובב היא לא מתאימה לצרכים של היום, המפעלים גדלו, כמויות השפכים גדלו

ואין פתרון לשפכים באופן מוחלט, הפתרון הוא חלקי מאד, משרד הבריאות

הגיע למסקנה שאת השפכים האלה צריך להשאיר בתוך רמת חובב, כדי למנוע

את הגלישה שלהם צריך להוסיף שטח, בשלב זה 250 דונם ובשלב שני אלף דונם,

השטח שדרוש נמצא מעבר לגבולות של רמת חובב והוא נמצא בשטח האש של

צה"ל, הצבא עד היום נתן תשובה שלילית,

מ"מ היו"ר אי ורדיגר; מתי התחלתם לטפל בזה?

הי אדן; הנושא של הרחבת השטח עוכב למעשה

במשרד הפנים למעלה משנה, עד היום

הצבא לא נתן תשובה חיוביח. יכול להיות שהנושא הזה יפגע באיכות החיים

ובבריאות שוהי המחנה שמתאמנים בשטח, לפי דעתנו צריך להגיע למסקנה של

פינוי המחנה, זה עולה הרבה כסף, לכן אולי הצבא לא נענה לפניה הזאת.

המחנה הזה התפתח אחרי הסכמי השלום, הוא היו? קודם כאתר לאמונים בלבד,

לא היו בו מבנים, הוא התפתח רק בשנים האחרונות, כאשר אזור התעשיה היה

הרבה לפניו, כך שאי-אפשר להגיד שלא ידעו שהאזור הזה הוא אזור תעשיה,

אנחנו בדעה שהמחנה הזה הוא בפירוק-

לא במקום מתאים מבחינת הדאגה לבריאות

החיילים שם. מלבד זה, הנושא של שטחי אידוי ממש בוער והזרמת השפכים

מגיעה לנוזל הבשור ושמורות טבע. לכן צריך למצוא פתרון לענין הזה.

א' עלוני; כדי להמחיש, כל קרית התעשיה של

רמת חובב היא כעין ריבוע או מלבן

כאשר שטחי האידוי הקיימים היום הם כעין אצבע בולטת ואותה אצבע

מצויה היום בשטח הצבא. מה שמדובר פה על 250 דונן או 500 דונם או

אלף דונם זח כדי לעבות את האצבע הזאת. עצם ההפרעה לשטח מסוים, לשטח

האש כבר קיים. אותה תוספת של 250 דונם היא שולית. כנראה שיותר קל לא

להגיב או לתת תשובה שלילית.

מ"מ היו"ר א' ורדיגר; אולי זו הסיבה שנציג משרד הבטחון לא

הגיע.

מי וירשובסקי; חוק התכנון והבניה חל על המדינה

והצבא הוא עדין חלק מהמדינה. לכן

אני חושב שיש פה בעיה. כאשר היו שטחי אמונים, ניחא. היום זה מחנה

קבע.

הי אדן; אבל הוא לא מוגדר כמחנה קבע.

מ' וירשובסקי; אבל יש שם מבנים. לדעתי צריכה לצאת

דרישה שיתייחסו לשאלות. לפי חוק

התכנון והבניה הם לא יכולים להקים מחנה.

מ"מ היו"ר אי ורדיגר; הבנתי שהם קבלו אישור.

אי עלוני; הם קבלו אישור להקים מחנה זמני. במשך

הזמן הוא הפך להיות קבוע. היתה פניה

של המשרדים השונים. אנחנו מבקעים שגם הוועדה תטיל את כל משקלה בענין

הזה.

גי גפני; הייתי בפגישה במשרד הבטחון ושם נאמר

שמתכוונים להוציא את המחנה מהשטח כי

יעי בעיה של ריחות והחיילים שמתאמנים שם סובלים מזה. אני יודע את זה

מנסיוני האישי.

מ"מ היו"ר אי ורדיגר; רק במחנה?

גי גפני; גם במחנה וגם בשטח האמונים. אני סובל

שם מכאבי ראש, דבר שאני לא סובל ממנו

אף פעם. מתוכנן בחדשים הקרובים להקים מאגר חדש באזור נהל בשור 3 מליון

קוב מים וחשוב שהענין ייפתר בזמן הקרוב.

צי שבת; דעתנו היא שאי-אפשר לפנות לצה"ל.

לצה"ל יש אילוצים. אנחנו צריכים

לבדוק מקומות חלופיים בצפון או במרכז מהר ככל האפשר.

אנחנו מדברים על שפכים של מפעלים

עובדים.



צ' שבת; אנחנו רואים את זה כבעיה כוללת ולא

כבעיה מסויימת.

ה' ארן; אנחנו מדברים על שפכים שנוצרים במפעלים

הקיימים היום ברמת חובב. יש חמישה

מפעלים תעשיתיים. חלקם מאר גדולים.

צ' שבת; בנוסף להם לא מגיעה פסולת?

מ"מ היו"ר א' ורדיגר; יש מספיק מן הקיימים.

צ' שבת; השבתי שדנים על אספקטים יותר רחבים.

מ' וירשובסקי; יש פה חוליה חסרה.

מ"מ היו"ר א' ורדיגר; כולנו ממתינים לתשובת צה"ל. בלי זה

אנחנו לא יכולים להגיע למסקנות.

יי מאיר; באחת הישיבות הקודמות, וזה נרשם לא

במסקנות כאן, נשאלה שאלה שחזרה על

עצמה. השאלות שהוועדה הפנתה למשרד הבטחון עוד בקדנציה הקודמת חזרו

בישיבות, לגבי פסולת רעילה על-ידי הצבא במקומות אחרים כמו אזור

חוף ים התיכון, אזור הרצליה וצפונית לשם.

מ"מ היו"ר אי ורדיגר; כנראה שאיש משרד הבטחון לא יגיע היום.

או שנבקש להזמין אותו לא במסגרת הישיבה,

או שנבקש תשובה בכתב בנושא הזה וכל הנוגעים בדבר יקבלו את התשובה

להחלטות ולמסקנות הוועדה.

מ' וירשובסקי; אני מציע לשלוח למשרד הבטחון את

ההערות שהושמעו פה, אבל לא נבקש

מהם תשובה בכתב כי על-ידי תשובות בכתב אתה לא יכול להתווכח איתם.

אנהנו נבקש מהם להופיע. אחרי שנשמע אותם נחליט. אנחנו לא יכולים לסכם

את העמדות שלנו בצורה מלאה ללא נוכחות נציג משרד הבטחון הואיל ויש

כאן בעיה אקוטית וחריפה. אם הוא לא יופיע נאלץ להגיע למסקנות בלי

נוכחותו.

מ"מ היו"ר אי ורדיגר; אנחנו דואים את הנושא הזה בדחיפות

ודורשים תוך שבוע ימים תשובה. תודה רבה

לכם.

2. תקנות הרשויות המקומיות (חלוקה תמורת ארנונה רכוש)

מ"מ היו"ר מי וירשובסקי; בשבוע שעבר היה כבר דיון על תקנות

הרשויות המקומיות (חלוקה תמורת

ארנונת רכוש) והוסבר לנו על-ידי מר הכט וגם על-ידי אחרים מה המפתה

ובאיזו צורה תלקו את הכספים. גם מר הכט וגם גבי בר-גיורא אמרו לנו

שמרכז השלטון המקומי הסכים למה שנעשה. אבל כמה חברי ועדה בקשו בכל זאת

לשמוע מאדם אחראי מבחינת המדיניות יותר או מבחינת הראיה הכוללת יותר

ולא מאספקט כלכלי מקצועי בלבד התייחסות לתקנות האלה. יש הרי רשויות

מקומיות גדולות, יש רשויות מקומיות במיגזר הערבי, יש ערים ויש מועצות

מקומיות וכוי. בכל זאת רצינו לדעת מה היו השיקולים במרכז השלטון המקומי

ואם ישנן מגמות שלגבי העתיד צריך לשנות. כי מה שקורה הוא שאנחנו תמיד

מקבלים את המוצר המוגמר ואז מאוחר וכולם מסכימים הרבה פעמים בלית-ברירה.

אנחנו רוצים, כך התבטאנו, להגיע לכך שנעשה עבודה יותר מעמיקה ונתקן

דברים הצריכים תיקון, וזה שצריך תיקון, יסכימו כולם.

אי הכם; אני לא מסכים.

מ"מ היו"ר מ' וירשובסקי; לכן אני מציע, מר אלמוג, שבשם

מרכז השלטון המקומי תתייחס לתקנות

האלה, לאופן החלוקה של הכספים ולשאלות שהצגתי והן נשאלו גם על-ידי

חה"כ סולודר וגם על-ידי עוד חברי כנסת שהיו בישיבה הקודמת. אנחנו

הואיל והתקנות תיכנסנה לתוקף ב-1 באפריל, עד אז יש זמן.

זאת-אומרת אם נקבל את ההחלטה היום או בשבוע הבא אפילו אז שום דבר לא

קרה. בכל אופן רצינו לקבל קצת יותר אינפורמציה מכם.

מי אלמוג; אומר כמה משפטים ומר דינם יוסיף פרטים.

בשנים האחרונות קיימנו מספר דיונים

אצלנו בפורום שנקרא ועדת הכספים של מרכז השלטון המקומי ושם מיוצגים

הישובים הגדולים, הבינוניים, ישובים ערביים וישובים קטנים. בדיונים

האלה הגענו עם אי אלו תרעומות של הערים הגדולות לאיזשהו סיכום בשיתוף

עם מקרר הפנים. יש לנו על כך הסכם בשנים האחרונות וההסכם חל גם על

שנת התקציב הקרובה, שנת 1985, הסכם שלנו עם משרד הפנים על בסיס סיכומים

שהיו לפני שנה ולפני שנתיים. לגבי שנת 1980 החלטנו שוועדה מקצועית פנימית

שלנו תבדוק אח הקיים.והגיע לשנות או לחדש או להשאר במסגרת הקיימת.

לגבי שנת 1985 אשררנו את ההסכם שקיים בינינו לבין משרד הפנים כפי

שהתקבל במוסדות הפנימיים שלנו.

אני מבין שתוך מספר חדשים אתם מתכוננים

להתעמק בנושא ולבדוק אותו ואז נוכל

גם אנחנו כוועדה ללמוד את הפרובלמטיקה.

מ' אלמוג; אמת.

מ"מ היו"ר מי וירשובסקי; זו אינפורמציה חשובה, אני רוצה לומר

לך ולכולנו שלמעשה כשאושרו התקנות

האלה בשנה שעברה, אמרה היו"ר דאז סגנית שר הבריאות דהיום שושנה ארבלי-

אלמוזלינו, שזו הפעם האחרונה שאנחנו מאשרים את התקנות בצורה כזאת.

אני נמצא מספיק זמן בחיים הציבוריים כדי להכיר שסיסמת הקרב הזאת היא

מעין אמירה. האמת היא שאנחנו חייבים לבדוק האם לא נכנסנו לשגרה. אני

רושם לפנינו שתוך חודשיים-שלושה נוכל לקבל את עמדתכם במנותק מהצרכים

של השנה הזאת.

קי דינס; באופן כללי ניתן לומר בהמשך לדבריו

של מר אלמוג עוד מספר משפטים.

בשנים האחרונות הי1 מוכנים כל פעם מחדש לתקוף מאיזושהי זווית

את עקרונות החלוקה הקיימים והסתכלו לעומק על ההתפתחות ההסטורית של

ארנונת הרכוש ומה היתה היחסיות שלה בין ערים גדולות לערים קטנות,

מה קרה בהתפתחות של הערים החדשות והמיגזד הערבי. יש פה למעשה שקלול

של הערכות של התפתחויות שונות במיגדרים שונים. לאור חהערכות האלה

שינינו בצורה מוסכמת את התקנות כדי ליצור אותם איזונים שהמערכת היתה

צריכה לאזן, אם זו היתה שחיקה דרסטית של הכנסות הרשויות הגדולות, או

אם זה היה צריך לתת פתרון למיגזר הערבי או לתת פיצוי להתפתחותם של

ישובים חדשים, דבר שלא חיה קודם לכן, או חיה צריך לתת פיצוי לאיחוד

ומיזוג דשויות. כל זה בא לידי ביטוי בהתפתחות התקנות במהלך השנים

האחרונות. תמיד נכון לומר על אחת כמה וכמח כאשר חתקנוח נשארו שנחיים

יש לבחון אותם מחדש. יכול לחיווצד מצב שכלל המקורוח העצמיים של

הרשויות בשנה מסויימת יהיה שונה משלוש שנים קודם לכן. זה מחייב

שיקול דעת איך להתייחם לאותה הכנטה מועבדת. יכול להיות מצב שמענק

יתן פיצוי מסוים בצורה שונה מהעבר וההכנסה המועברת הזאה יכולה

להוות כלי ופיצוי ובשיקול דעת ממלכתי וציבורי אפשר לתקן עוותים.

תמיד יש הצדקה לבדוק מחדש את העקרונות והתקנות שנתקנות לפיהם,

הסכמנו בעבר להשאיר את התקנות כפי שהן

כי לא היה שינוי מבני בצד המקורות וההוצאות של הרשויות המקומיות כך

שחייב שינוי של העקרון שיאזן דברים מחדש. אין כמעט ספק שבהתפתחות

הכלכלית של הרשויות לקראת 1986 צריך לבחון נושא כזה מחדש. בלי קשר

לתוצאה שתהיה לאותה בחינה, כל פעם בוחנים רעיונות חדשים לתקוף את

הנוסחה מה עומד מאחורי ההעקרון של הסתמכות על אחוז הגביה העצמית,

היתה לנו למשל מטרה מסויימת לפני שנה או שנתיים לעודד רשויות

לגבות הכנסה עצמית,וככל שחלקן בעוגה הכוללת תהיה יותר גדולה, זה

מהווה מוטיבציה להגברת ההכנסה המועברת, ומאידך גם שחרור ממענק, הרי

פה לא מדובר על הגדלת עוגות. יש זווית ראיה שאומרת תסתכלו על כל

הסיפור הזה. מה זה מענה הכנסה מועברת, הרי בסך הכל הכל בא מהממשלה,

אנחנו כן רואים את זה.

יש פה שני עקרונות שהם בהחלט עקרונות

של מהות, אחד, זה הכנסה מועברת מעוגנת בחוק. היא תלויה בקצב הזרמה

ודברים אחרים. היא תלויה במכניזם של העברת כספים לרשויות המקומיות,

אבל היא בהחלט הכנסה מועברת שמגיעה על-פי דין לשלטון המקומי. אי-אפשר

בצורה שרירותית לשנות חוק ולבטל את ההכנסה הזאת.

יש פה דילמה נוספו!. הרי ההכנסה

המועברת הזאת בנויה על הכנסות המדינה ממסים ותשלומי חובה משנה פלונית.

מה קורה להכנסות המדינה כשהן יורדות? אנחנו תמיד היינו חיים בעידן

שהכנסות המדינה צמחו וזה השתקף בארנונת רכוש. אנחנו בתוך עידן

שהמשמעות הכלכלית שלו היא הקטנת הנפח, יכול להיות שאנחנו נבקש

להגדיל את האחוז.

מ"מ היו"ר מ' וירשובסקי; זה יחייב שינוי חוק,

קי דינס; זה יחייב שינוי חוק, זה יכול להיות

חלק מהסדר כולל של מימון רשויות

מקומיות, זה יכול להיות חלק ממערכת חקיקה שמסדירה את הנושא הזה,

כפי שנאמר בצורה מתומצתת, במעבר

מ-1984 ל-1985, אנחנו לא רואים שום רעיון בר-יישום שייצור נוסחת

חלוקה חדשה שתועיל אפילו לחלק מהמעדכת, אי-לכך הסכמנו להשאיר את

הנוסחה הזאת ולהכנם לקראת שנת הכספים 1986 לבדיקה שעיקרה בחינה של

מהן ההשלכות הכלכליות במשק על כלכלת הרשויות ה מקומיות וחלוקת העוגה

בתוך המערכת, ואז יכול להיות שתהיה השלכה על הנוסחאות עצמן,

מ"מ היו"ר מי וירשובסקי; האם הכספים האלה מועברים בזמן?

יש פה בעיה של סחבת או לא?



קי דינס; יעז ראשי רשויות מקומיות שאומרים

שהכסף הזה זורם בזמן, הוא מגיע כל

חדש. אני אומר שהכסף הזה מוזרם מדי חודש בחודש כסדרו, כפוף לקצב

הביצוע של החשב הכללי. מזמן טענו שאנחנו לא יכולים לחיות על-פי קצב

הביצוע של החשב הכללי.

מ"מ היו"ר מ" וירשובסקי; אבל לטפל בזה היום אי-אפשר.

ע' סולודר; אני מתנצלת שהגעתי עכשו. אבל בוועדה

אחרת היה שר התעשיה והמסחר אשר השיב

לשאלות שלי. לכן לא יכולתי לבוא.

קבלנו הסבר שהוא מורכב משני חלקים.

א. שנחה דעתם לשנה הזאתן ב. מיד

לאחר שיאושרו התקנות, תוך שלושה חדשים הם יבדקו את הנושא הזה ואז

נוכל לעשות בדיקה יותר יסודית בנושא הזה, וזו לדעתי תשובה.

בישיבה הקודמת נאמר שהתלוקה הזאת

נעשתה גס על דעת הרשויות המקומיות של מיגזר המעוטים. חה"כ זיאד,

האם יש לך מה להעיר בנושא הזה?

ת' זיאד; קודם כל הערה כללית, אני חושב שבעצם

הסכומים המשוחררים בארנונת רכוש יש

אי-צדק כלפי הרשויות המקומיות בכלל. אני לא מדבר עכשו על רשויות מקומיות

ערביות אלא בכלל. אני לא רואה את עצמי נציג רק של הרשויות המקומיות

הערביות. לא ידוע לי מה האמת בסכומים שהממשלה גובה. אני חושב שפה יש

פגיעה בעקרון. העקרון הוא שארנונת רכוש צריף לשלם במלואה. זאת-אומרת

ריאלית. מה שהממשלה גובה כארנונת רכוש צריך להיות מועבר לרשויות

המקומיות. ברשויות המקומיות לא יודעים מה הסכומים שמגיעים. אם אני לא

מדייק פה, אני מבקש לתקן אותי. אני חושב שצריך לדעת מה הסכומים

שהממשלה גובה מכל מקום ומקום ולפי זה צריך להעביר את הכספים.

דבר שני, עד כמה שידוע לי הרשויות

המקומיות הערביות לא דנו בענין הזה. לא ידוע לי שהדבר הזה נעשה על

דעתן. אם התייעצו עם מישהו מהמיגזר הערבי, זה דבר אחר. זה לא אומר

שזה על דעת הרשויות המקומיות הערביות.

אני רוצה לחזק את מה שאמר מר דינם

בענין המיגזר הערבי שזה המשך למה שהיה. אני חושב שפה ממשיכים את

העוול כלפי המיגזר הערבי. קודם כל בענין ארנונה כללית כתוב פה

ש-10% מדלקים לפי אחוז הארנונה הכללית. ידוע שבמיגזד הערבי אחוז

הממוצע של הארנונה הכללית הוא פוזות מהמיגזר היהודי, לא בגלל מחדל

של הרשויות המקומיות הערביות אלא בגלל סיבות אובייקטיביות. זאת-אומרת

הממשלה גורמת לזה וכתוצ. ה מזי; אנחנו לא נהנים מהחלק הצודק של 10%.

אתן דוגמא אחת. אם ניקח עיר כמו נצרת ששטח השיפוט העירוו;י שלה הוא

8,000 דונם ואם ניקח את עפולה ששטח השיפוט שלה הוא 30 אלף דונם, ברור

שאחוז הארנונה הכללית בעפולה, גבוה יותר מאשר בנצרת. אתה מקבל בעפולה

ארנונה כללית על 30 אלף דונם ועל עשרות מפעלי תעשיה. לכן כתוצאה

ממצב אובייקטיבי אנחנו לא אחראים בעד זה.



ת' זיתד; למשל משרד השיכון זה מקור הכנסה

לרשויות המקומיות. בכפרים הערביים

משרד השיכון לא בונה בכלל. רשויות מקומיות ערביות לא נהנות ממקור

הכנסה זה, זאת-אומרת אי-אפשר להגדיל את הארנונה הכללית אלא לפי

אחוזים לעומק ולא לרוהב. לכן אני לא רואה עזה מסמל צדק. יש אפליה

גם בענין הזה.

אני חושב שאלה הן שתי ההערות

העיקריות. עוד לא הספקתי לעיין בחומר.

מ"מ היו"ר מ' וירשובסקי; החומר היה לפני שבוע. זה באמת מצער.

אני חושב שהטענות שאתה משמיע הן טענות

שצריך להתייחס אליהן במסגרת הדיון על החלוקה. עכשו אין אפשרות להכנס

לזה. חוץ מזה, הבנתי מאנשי מרכז השלטון המקומי שבכל זאת היתה הבנה

ומשנים את הטבלה הזאת השנה.

מ' אלמוג; אנחנו במרכז השלטון המקומי פועלים

במסגרת של ההנהלה שלנו והוועדות שלנו

ולא במסגרת גופים אחרים ומוסדות אחרים. הדיונים שהיו בנושא הזה היו

במסגרת ועדת הכספים של מרכז השלטון המקומי שהיתה בקדנציה הקודמת. שם

משולבים כל הגורמים וזה אושר מחדש בהנהלה המצומצמת של הנהלת המרכז.

גם בעתיד יהיה כך. כשאני אומר שוועדה מקצועית תבחן את הענין, זה יובא

לוועדת הכספים החדשה של המרכז ולאישור ההנהלה של המרכז. אלה המוסדות

שלנו. שם מיוצגים כל המיגזרים ולפי זה אנחנו פועלים. זה הבסיס של

הדברים שאמרתי.

אני רוצה להגיב על שני דברים שנאמרו

כאן ולהעמיד דברים על דיוקם. אחד,

זה הסכום. הסכום של ארנונת רכוש לא משקף את הגביה. הסכום משקף % 4.8

מכלל הכנסות המדינה ובזה עומדים בדיוק. כמה זה 4.8% מכלל הכנסות

המדינה, זה נעשה על-פי דו"ח רשמי של הממשלה שמבוקר על-ידי מבקר המדינה.

אין אחד שיכול לקבוע כמה גבו מרשות מקומית ולא זו היתה הכוונה. הסכום

הכולל לכלל הרשויות המקומיות הוא 4.8% וכללי החלוקה הם אלה שעומדים

לפנינו.

מה שנוגע לארנונה כללית, הסברתי בפעם

שעברה. זה נותן עדיפות מסויימת לרשויות המקומיות הגדולות שיש להן יותר

הוצאות. דווקא בשנים האחרונות, גבית ארנונה כללית צמחה במיגזר הערבי,

לכן מעמדם השתפר.

אני רוצה להזכיר, לרשויות מקומיות קטנות

כולל המיגזר הערבי יש יתרון מסוים בבניה. לכל מ"ר בבניה יש אותו סכום

בין אם הרשות המקומית קטנה ובין אם היא גדולה, ובשניס קודמות עשינו

פעמיים תיקון כדי להביא למינימום של 10% את הסכום הבסיסי. כך שהתחשבנו

ברשויות המקומיות הקטנות בלי להגיד שעשינו צדק לכל מיגזר ומיגזר.

מ"מ היו"ר מ' וירשובסקי; הטענות שלך, חה"כ זיאד, מוכרחות

להשמע במסגרת המקצועית והציבורית של

מרכז השלטון המקומי שידון עכשו בחלוקה מחדש. אני חושב שהיום לא נוכל

להכנס לזה. אם נתחיל להכנס לזה אז התקנות האלה יאושרו בסביבות סוכות

והרשויות המקומיות כולל הרשויות המקומיות במיגזר המעוטים לא יקבלו

שום דבר.

לכן אני מציע כך: א. לאשר אה התקנות

האלה. ב. כאשר תדונו בנושא הזה, תדאגו

לכך שהטענות של המיגזד הערבי יישמעו. אני חושב שהענין הזה של צמצום

שטח מצד אחד ומעוט תעשיה מצד שני משפיע ומחליש באיזושהי צורה אה החלק

על המיגדר הזה בעוגה. לכן כדאי להתייחס לזה.

מ- אלמוג; בהחלט נשמע.

ת" זיאד; קודם כל את ענין ההדק של 4.8%. זה

פרה-הסטורי. הגיע הזמן לבדוק אותו

בדיקה יסודית. אני לא אומר לעשות את זה עכשו. הצעתי שהממשלה תעביר

את כל הכסף שהיא גובה כמס רכוש.

א' הכט; זה לא כדאי לך.

ממילא כאשר נקבל את כל המסקנות נדון

על המכלול ויתכן שנצטרך להעלות הצעת

חוק לגבי כמה דברים שצריך לתקן אותם. לעת עתה לפנינו עומדת השאלה

לאשר או לא לאשר את התקנות ואני מעמיד אותן להצבעה.

הצבעה

תקנות הרשויות המקומיות (חלוקה תמורת ארנונח רכוש) התקבלו.

במכתב שנעביר נציין ונבקש שהסכומים

יועברו באופן מסודר ובזמן.

הם מועברים באופן מסודר ובזמן.

אם יש דבר שמועבר באופן מסודר ובזמן

זה הסכומים האלה.

אם יהיה דיון במרכז השלטון המקומי

על הפרובלמטיקה של חלוקת העוגה,

נצטדך לדון בזה. תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.50