הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 37

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי. ה' באדר התשמ"ה, 26.2.85, שעה 12.00



נכחו;

חברי הוועדה; די שילנסקי - היו"ר

עי עלי

די בן-מאיר

מ' ו ירשו בסקי

מוזמנים; חבר-הכנסת מי איתן

חבר--הכנסת ר' כהן

יי גריפל - מ"מ ראש עירית תל-אביב

אי עשת - מנכ"ל עירית תל-אביב

א' כהן - עוזר ראש עירית תל-אביב

ני שקד - מינהל מקרקעי ישראל, מחוז ת"א

סי אלדור - משרד הבינוי והשיכון

אי אשורי - " " "

זי תירם - כפר שלם

סי מדמון - " "

ני משולם - " "

ר' מלחי - '' ''

ר' חגי - " "

אי עובדיה - " "

אי פרבר - חברת "חלמיש"

צ' ענבר

מזכיר הווע דה; יי גבריאל

רשמה: מזל כהן

סדר-היום; 1. מסקנות הוועדה בנושא: "בעית אי-חבור בתים לרשת

החשמל, מים וטלפונים שנבנו תוך תכנית מיתאר אשר

טרם אושרה סופית" - הצעה לס"ה של חה"כ אי נאסרלדין,

2, כפר שלם



(נתקבל ביום 6.3.81)



1. מסקנות הוועדה בנושא: "בעית אי-חבור בתים לרשת

החשמל, מים וטלפונים שנבנו תוך תכנית מיתאר אשר

טרם אושרה סופית"

היו"ר ד' שילנסקי; אני פותח את הישיבה.

אנחנו דנו בהצעה לסדר-היום של

"בעיה אי-חבור בתים לרשת החשמל, מים

וטלפונים שנבנו תוך תכנית מיתאר אשר טרם אושרה סופית". קיימנו ריון

ממצה וחה"כ אמל נסראלדין בעצם שם בפנינו הצעת תוק מנוסחת, והוא רצה

שנאמץ אותה ונגיש אותה בשם הוועדה. בעצם היתה הסכמה כללית לעיקרי

החוק אבל מסיבות פרוצדוראליות, תקנון וכדו', החלטנו לא להגיש את

הצעת החוק והוא יצטרך להגיש אותה כהצעת חוק פרטית שלו. אני בטוח

שלא יהיו לו קשיים מאחר ומשרד הפנים מסכים לנוסח.

לאור אותם עיקרי החוק, לאור הדעות

שהושמעו בדיון, הוצאנו מסקנות והייתי רוצה לקבל פורמלית את אישור

הוועדה למסקנות כפי שהן מונחות פה על שולחן החברים. אני מעמיד להצבעה

את המסקנות האלה.

הצבעה

"בעית אי-חבור בתים לרשת החשמל,

מים וטלפונית שנבנו תוך תכנית מיתאר אשר טרם אושרה סופית" התקבלו.

אני שומע שאנשי כפר שלם בדרך לכאן.

אבל גם אנשי עירית תל-אביב ואנשי

תברת "חלמיש" טלפנו והודיעו שיש להם עיכוב בדרך בגלל מזג האוויר

הסוער. אנחנו נעשה הפסקה ונחדש את הישיבה בשעה 12.30.

(הפסקה).

2. כפר שלם

אני פותח את הישיבה.

סיכמנו משהו ועשינו הפסקה כי נודע

לנו שיש קשיים בתחבורה לכאן.

אנחנו בקשנו מנציג מינהל מקרקעי ישראל

לדווח לוועדה מה בדעת המינהל לעשות בשטחים שאינם בשליטה של "חלמיש",

נוה צה"ל ו"קרייתי".

ע' עלי; נשמעו כאן טענות כאילו הקרקעות נמסרו

בזמנו לרובינשטיין ושיכון עובדים. נאמר

כאן שהן נמסרו כמעט בחינם. אני מבקש לדעת לפי איזו הערכת שמאי ובאיזה

תנאים נמסרו הקרקעות האלה? האם לאותן תברות המשכנות שקבלו את הקרקע

יש גם התתייבות בענין השטחים הציבוריים, פיתוח התשתית, דאגה לתושבים

שנותרו וכו'?

נ" משולם; אם יש חוזים בין הקבלנים לבין עירית

תל-אביב, אנחנו רוצים לראות את החוזים

האלה.



נ' שקד; בקשר לרובינשטיין ו"קרייתי", השטח הזה

נמסר בספטמבר 1952 לרסקו ורסקו היתה

צריכה לשלם עבור השטח 979,906 אלף לירות. ניתנה הנחה של 227,500 אלף לירות

עבור הפינויים שהיו בשטח. במשך הזמן, "ריאלקו" שהיתה חברח בת של רסקו...

מ' איתן; היא שלמה את כל הסכום?

נ- שקד; היא שלמה את כל הסכום והתחילה להעביר

זכויות לשיכון עובדים, לרובינשטיין

וחברת יבנה שהיא היום חברה בפירוק. החברות האלה יזמו תכנית טבה 810

שהיתה על שטח של 135 דונם ברוטו והיה צריך לבנות עליו 1,300 יחידות דיור.

היום בשטח המצב הוא שאפשר לבנות עוד חמישה מבנים שהם 288 יחידות דיור,

בנין אחד של 96 יחידות דיור ומרכז מסחרי של 1,700 מ"ר.

נ" משולם; 135 דונם, באיזה מקום הם?

בתכנית בנין עיר נוה צה"ל. מה שאנחנו

יודעים הוא שבשטח קיימים היום

כ-230 פינויים. היום צריך לבצע בשטח 230 פינויים.

היו "ר ד' שילנסקי; ב-135 דונם?

נ' שקד; בתכנית שנקראת "טבה". חלק בנו., מה

שנשאר לבניה היום זה מה שציינתי.

החברות האלה התחייבו לפנות. המינהל לא מסוגל לפנות. הוא מוכן לממן.

היום מנהלים משא ומתן על נסיון לרכוש את זה חזרה.

ט' מדמון; במקומות הפנויים, ברובם בנו.

נ' שקד; אני יכול להציג פה תכנית בנין עיר

ומסומנים עליה שטחים שעדין לא נבנו

עליהם. אנחנו מנהלים משא ומתן עם חברת רובינשטיין שהיא גם מייצגת

את חברת יבנה כדי לנסות לקבל את השטחים בחזרה. הבעיה היא שאין הסכמה

של חברה שלישית, של שיכון עובדים. אלה הנתונים לגבי השטח של

חברת רובינשטיין.

ר' כהן; מה הבעיה של שיכון עובדים?

נ' שקד; כשהם מוותרים על שטח הם רוצים לקבל

חלק מההשקעות של הפיתוח. כרגע הנושא

הזה בתהליך של משא ומתן.

היו"ר ד' שילנסקי; יש לי שאלה עניינית.אני מרשה לעצמי להעלות

הצעה כדי שהגורמים שיושבים פה יחשבו עליה.

האם דנתם בכך שהענין יימסר לפסיקתו של איש ציבור שהוא גם משפטן? אשאל

תחילה את עירית תל-אביב, האם העיריה דנה בהצעה הזאת?

י' גריפל; אני שומע את ההצעה הזאת בפעם הראשונה.



היו"ר די שילנסקי; כל עוד הענין חזה יימשך, בינתיים נולדים

ילדים בצדיפים האלה, הם גדלים מתבגרים

ומתחתנים ואז יש בעיה של עוד משפחה בפנים.

דור שלישי מתחיל לסבול בכפר.

היו"ר די שילנסקי; לגבי הוועד, האם דנתם בהצעה הזאת?

מי איתן; אני חושב שההצעה שלך מעולה, אבל היא

צריכה להיות בשני שלבים. על דעת כולם

אפשר להתמודד מול הוועד כאשר יד אחת תרכז את כל האדמות. לכן צריך

לסגור את הנושא הזה אצל שאר הגורמים.

היו"ר די שילנסקי; אני לא נכנס לדיון בדבר הזה. רק רציתי

לדעת אם דנו. מאחר והעלית הצעה, אז

ההצעה שלך רק תגרום לנו להפסיד זמן. בו בזמן שלפי ההצעה שלי, אם רוצים

לגרום לכך שגם חברת רובינשטיין וגם שיכון עובדים יהיו בפנים, אז הם

כבר, בפנים.

די בן-מאיר; אתה מעלה הצעה, אבל היא צריכה להיות

קודם כל מקובלת על חברי הוועדה.

היו"ר די שילנסקי; אם נדון בהצעה הזאת, נגמור את הישיבה.

אני העליתי רעיון. זה על דעת חברי

הוועדה שישבו שם כולל חה"כ רן כהן.

ר' כהן; אני הסתייגתי. אני סבור שאתה יכול

להביא לבוררות כאשר הנושאים המרכזיים

בדיון, העקרונות שלהם כבר פטורים ונשארים דברים לבודדות. כאן המצב

הוא זה, לגבי הוועד והתושבים, הבוררות לגבי הפרובלמטיקה של בעלות על

השטח לא נוגעת בכלל. אם עירית תל-אביב, רובינשטיין ו"קרייתי"

מוכנים ללכת לפסיקה של כל בוררות, רק אז זה רלבנטי. אני סבור, לאחר

18 שנה ששטחים נמצאים בידיהם, אין להם זכות עליהם. אפשר להפקיע את זה

מידיהם ולהחזיר למדינה.

די בן-מאיר; אני מצטרף למה שאמר חה"כ רן כהן בגלל

עוד סיבה אחת. חסר פה הגורם המרכזי

וזה משרד השיכון. משרד השיכון הוא הסמכות שיכולה להפקיע את השטח.

סי אלדור; משרד השיכון הוא הגורם היחיד שלא

יכול להפקיע את השטח.

די בן-מאיר; משרד האוצר יכול להפקיע את השטח.

צריך לתת כמה מליוני דולר כדי לשלם את

ההפרש של כל התכניות שישנן. שום גורם לא יכול לעשות את זה,אלא הממשלה

תאמר; אני מכסה את ההפרש. המלה האחרונה היא מי נותן את הכסף ונותן

הכסף איננו פה.

היו"ר די שילנסקי; גמרנו כרגע את הדיון בנושא- הבוררות.

תרשו לי להגיד דבר מקצועי, חברי

דב בן-מאיר טועה, כאשר חותמים על שטר בוררות, הבורר יכול לחייב אתכם

עד הפרוטה האחרונה. אני לא דברתי על בוררות חובבנית אלא על ברור שהוא

איש מקצוע ופסק-דין שהוא כותב הוא לפעמים באותו משקל של פסק-דין של

בית המשפט העליון.



מ' איתן; אפילו יותר כי סמכויות הערעור הן

מוגבלות.

אם כבר אז בית משפט מחוזי.

נ' שקד; המשא ומתן עם רובינשטיין מתנהל בתאום

עם משרד השיכון.

היו "ר ד' שילנסקי; הוא יכול להמשך עוד שנה.

נ' שקד; אני לא יודע. נשתדל לקצר אותו.

היו"ר די שילנסקי; כתוצאה מביקור שהיה בכפר שלם אני רוצה

לקרוא את הסיכום שהעלינו על הכתב.

"א. עירית תל-אביב התבקשה לתת תשובה ברורה ביתס לדעה שהושמעה, לפיה

ישנו הסכם בין העיריה לבין נוה-צה"ל, שהעיריה תפנה ותפצה את הדיירים

שבאזור המוחזק על-ידי "נוה-צה"ל" וכל סכום שהעיריה תשלם תתייב היא

בסכום זה את נוה-צה"ל."

אני רוצה לקבל תשובה ברורה על סעיף סעיף.

כבוד ממלא מקוס ראש העיר מר גריפל, האם אתה יכול לתת תשובה?

יי גריפל; לגבי נוה-צה"ל הועלתה בעיה. ראש העיר

ואנוכי נפגשנו עם שר השיכון והסבנו.

את תשומת לבו ובקשנו להודיע שהעיריה לא תוכל לעמוד בהתחייבויות האלה

ממשאביה היא כאשר העיריה לא קבלה את הסכומים שחברת רובינשטיין,

שיכון עובדים ו"יבנה" בקשנו להעמיד לרשות העיריה לצורך זה.

היו"ר די שילנסקי; שם הושמעה דעה, ואנחנו רוצים לדעת

מהי האמת, לפיה יש הסכם שהעיריה

תפנה...

ני שקד; זה לא הסכם. זה תכנית בנין עיר.

התשובה היא בכן או לא.

יי גריפל; על-פי תכנית בנין עיר, החברות היו

צריכות לפנות את השטחים שמיועדים

לשטחי ציבור, והם לא עשו את זה. אחר-כך באיזשהו מקום הם בקשו לבוא

לידי הסדר עם העיריה תמורת תשלום. ההסדר הזה אינו תקף כי העיריה לא

הסכימה לו, היא החזירה להם את התשלום שהם שלמו ופנתה למשרד השיכון.

במציאות אי-אפשר היה, תמורת מה שהחברות היו מוכנות לשלם, לתת לאותן

230 משפחות שיושבות על הקרקעות האלה שיועדו לצרכי ציבור. על כן

פנינו לשר השיכון והעלינו את הבעיה.

ר' כהן; תוך כמה זמן הם התחייבו לפנות את

התושבים?

יי גריפל; אני לא יכול להגיד לך כמה זמן. אני

יודע שההתחייבות וזיתה כספית, לגוי לא

היה הסכם או חוזה. לנו היתה תכנית בנין עיר.

ר' כהן; מי שחתום על ההסכם, זה לא אתם אלא

משרד השיכון?



י' גריפל; אני מדבר על תכנית בנין עיר, על טבה,

שדיברה על מתן זכות לחברות שבונות את

היהירות וכללה גם את המהוייבות שלהן לפנות שטהי ציבור והן לא עשו את זה,

לכן קיימת בעיה.

ר' כהן; אני הבנתי שהן לא נתבעו.

על מה תתבע? על זה שלא פינו ולא בנו?

אני לא חושב שאפשר לתבוע אותם מבחינה

משפטית. בחלק מהרברים שקשורים לשטחי ציבור, אפשר כן לתבוע מהחברות

לפנות את השטחים. על יחירות נוספות שהן צריכות לפגות ולא בונות, על

מה תתבע אותן?

תכנית טבה זה מסמך משפטי מחייב וכל

מה שיש בו זה התנאים לביצוע התכנית.

במסמך כתוב שמשך התכנית הוא לחמש שנים. התכנית נחתמה ב-1974. ב-1979

השטח היה צריך להיות ריק ובנוי. הם לא עמרו בתכנית. לפי חוק התכנון

והבניה זה מסמך מחייב.

ר' כהן; ז ה ח ו ז ה.

גמרנו את הנקורה הזאת. אנחנו לא יושבים

פה כצוות משפטי. רק הבהרנו את הנקורה

הזאת. אנחנו לא נפתור את הבעיה המשפטית.

"ב. 1) העיריה מתבקשת להתייחס לטענה

שהועלתה, שנוה-צה"ל פינתה רק את השטח עליו בנתה בתים, ולא פינתה ופיצתה

את הריירים בשטחים הציבוריים אותם התחייבה, כאילו לפנות ולפצות ולהקים

עליהם את המבנים הציבוריים. 2) הושמעה כבר סברה שהעיריה שחררה את

נוה-צה"ל מכל התחייבויותיה לגבי שטחים ציבוריים. האם זה נכון, ואם כן

למה?" אני מבין שמהריבורים פה שמענו את התשובות לשאלה הזאת.

"ג. חברי הווערה ראו שבשטח המוהזק

על-ידי "קרייתי" ישנם רק כ-15 מבנים ושטחים פנויים רבים. הושמעה

©ענה ש"קרייתי" לא בנתה שום רבר. אם אכן המצב הוא כך, עירית תל-אביב

מתבקשת להבהיר מרוע היא משלימה עם זה?"

זה שטת של 45 רובם שנמכר בשנת 1962

לחברת "קרייתי" שהתחייבה להגיש חכנית.

היא הגישה באיחור את התכניות. ער היום לא הסכמנו לחתום עליהן. גם

שינוי החכנית המקורית שהגישה החברה, זה ליצור ררך גישה לשטחים פנויים

טבלי לעמור בהסכם לבצע פינויים. היום בשטח "קרייתי" יש בין 40 ל-45

משפחות שצריך לפנות אותן. היום אנחנו על סך תביעת ביטול ההסכם וכנראה

נצטרך להגיע למערכת משפטית לפינוי השטח אם לא נגיע להסדר.

היו"ר ד' שילנסקי; הנה קבלנו תשובה. אם תכנסו למערכת

משפטית לפינוי השטח, אני חושב שזה

יארך בין שלוש לחמש שנים במצב הטוב ביותר.

"כן מתבקשת העיריה לתת הסבר למה אינה

כוללת בשטח הפתוח של האזור את החלק של

כפר שלט, שהינו מעבר לכביש הדו-מסלולי, בעור רבים, ביניהם גם יו"ר

הווערה זוכרים את השטח (לפני סלילת הכביש הדו-מסלולי) כחלק בלתי נפרד

מכפר שלם".

יי גריפל; הוא לא נכלל בתכנית בנין עיר.

אי פרבר; זה שטח של נוה-צה"ל הישנה.

זה פשוט לא נכלל בתכנית בנין עיר.

היו"ר די שילנסקי; עכשו לא ניכנס לדיון כי זה לא יהיה

מעשי. אני שואל שאלה פשוטה שהתעוררה

אצל כולט, שמענו על החאן בישיבה שהיתה פה. זה כפי שאומרים בלשון עממית

חורבות. העיריה מעוניינת לעשות את כל השטח הזה יפה. גם התושבים רוצים

בכך. אנחנו רוצים תשובה פשוטה, לא תשובה פורמלית שזה לא נכלל בתכנית

בנין עיר.

אנחנו מדברים פה על הכללה או אי-הכללת

החאן במסגרת התכנית. הביטוי של ההכללה

הזאת הוא גובה הפיצויים שמשלמים עבור הפינויים. כפר שלם הוכרזה על-ידי

שר השיכון כאזור לפינוי ובינוי מחרש ועל כן חלים על האזור הזה הקריטריוני

שאנחנו בהסכמת משרד השיכון מציעים לתושבים היושבים בתחום התכנית שעליה

הכריז כבוד השר, יש דמי פינוי על-פי קריטריונים המקובלים על משרד השיכון

לאזורים למיניהם ויש דמי פינוי המשולמים לכפר שלם. הכללת האזור הזה

על-ידי העיריה, אני חושב שזו לא הכתובת, כי המשמעות היא עשרות אלפי דמי

פינוי על חלקות שלא הוכרזו כשטחי פינוי ובינוי.

אני מבין שעל שטח החאן צריך לבקש

הכרזה של השר.

כדי שהשר יכריז, צריך לדעת מה קורה,

מה יעוד השטח, המשמעות של מחיד הפינוי.

אנחנו מבקשים שנציג משרד הבינוי והשיכון

יבדוק את הנושא ויודיע לנו בישיבה

הבאה את התייחסות משרד הבינוי והשיכון לבעיה הזאת.

התייחסות יש. היא נקבעת בעצם ההכרזה

של השר.

השאלה היא מדוע לא לכלול את זה בתוך

כל האזור,

אנחנו סבודים שיש מקום לראות את זה

כיחידה אחת של כפר שלם מאחר ובמקור

זה היה כך. אני מבין שיש לכך הסכמה כללית.

בנוסף לזה יש עוד שני שטחים באותה

השטח שנמצא צפונית מערבית

לדרך ההגנה. כלומר, מבית-ספר אורט עד פינת רחוב אל-נקווה שהוא גם לא

כלול ואיני יודע מדוע. שטח אחר הוא מה שהיה פעם מעברת כפר שלם.



היו"ר די שילנסקי;

אנחנו מבקשים התייחסות גם לשני השטחים הללו.

ד. "העיריה מתבקשת להודיע לוועדה מה בכוונתה לעשות לגבי הגופים המחזיקים

שטחים בכפר שלם, אשר אינם מפנים-מפצים ואינם בונים." אני חושב שבמסגרת הדיון

קבלנו תשובה.

"ה. חברי הוועדה הביעו מורת רוחם מכך שטרם ניתן לוועד השכונה מקום בו יוכל

להקים את משרדו מחדש וזאת למרות שהעיריה התחייבה בישיבת הוועדה האחרונה לעשות

כן." זה אמנם דבר קטן, אבל דברים קטנים משפיעים על מצב הרוח. אני מקווה שהם קבלו

את זה.

טי מדמון;

עדין לא.

יי גריפל;

את הבקשה הזאת הפניתי למנכ'יל. הטיפול נמצא בידו.

אני רוצה להטביר משהו בנושא המשרד הזה. עירית תל-אביב לא התחייבה להעמיד את

המשרד הזה לרשות הוועד.

דבר שני, עירית תל-אביב אינה מעמידה משרדים לוועדים של שכונות אלא כאשר

המשרדים האלה נמצאים במשרדיהם של מנהלי שכונות. במקרה של כפר שלם, המשרד של מנהל

השכונה פונה, בלי קשר לשרשרת אירועי כפר שלם, וכתוצאה מכך למעשה פונה גם הוועד

מאותו משרד ומנהל השכונה הועבר למשרד אחר לא בתור כפר שלם. למרות זאת, עירית

תל-אביב מוכנה להעמיד מקום לרשות ועד כפר שלם שממנו הוא יוכל לפעול. התקיים סיור

בראשותי עם הוועד, עברנו בכפר שלם על מגוון שלם של אתרים שבאים בחשבון, ובישיבה

שהיתה לי עם הוועד אתמול, הודעתי להם: עד יום שישי תחליט עירית תל-אביב היכן

היא מקצה מקום לוועד.

אני מבין שהוועד מקיים את ההתחייבות שלו במלואה.

אבל יש לי טענה שאני חייב לומר אותה, בקשר למשרדי ועדי השכונות. אתם דוגמא

אחת ולא יותר. בנוה אליעזר קיבלו משרד בתוך המתנ"ס של נוה אליעזר. זאת-אומרת

קיים דבר כזה.

"ו. חברי הוועדה ראו במו עיניהם טרקטור שהסתלק (כשלוחית הזיהוי היתה מכוסה

על-ידי מכסה האוטו, לאחר ששפך בשטח פסולת שהובאה מחוץ לאזור כפר שלם). חברי

הוועדה מעריכים אמנם שערב ביקור הוועדה נעשו פעולות ניקוי בשסח, ואף קטע מסוים

נחרש, אך היא פונה לעידיה לפעול כדי לנקות את כל האזור מהגרוטאות ומהזבל שהובאו

כנראה מכל הסביבה ושהינם מקור ללכלוך ולשרצים". זה פשוט. לא צריך לקבל התייוזסות.

אני מבין שזה לא יכול להיעשות ביום אחד ואנחנו חוזרים על בקשתנו.



"כן מתבקשת העיריה לסלק את כל המפגעים אותם ראתה בשטח, כגון: בורות פתוחים

וכדו', שמהווים סכנה." אנחנו חוזרים על בקשתנו זאת.

אי עשת;

המצב הוא כזה - קודם כל זה שהוועדה ראתה טרקטור נוסע בשטח, אפשר לראות

טרקטור גם ברמת-אביב ג'. אני לא מבין מה המיוחד בדבר הזה. שפיכת פסולת, זה דבר

שנעשה לא רק בכפר שלם. זו צרה בתל-אביב ובמקומות נוספים ברוזבי המדינה. יושב פה

חה"כ עלי, הוא יודע על מה אני מדבר. אני בקשתי מתושבי כפר שלם, בסיורים שהיו לי

איתם בשטח, לרשום את מספר כלי הרכב שמשליכים פסולת ברשות הרבים ולהעביר אלי.

לצערי, עד היום לא קבלתי אפילו מספר אחד.

דבר שני, עירית תל-אביב פועלת נגד משליכי פסולת ברשות הרבים ומגישה תביעות

בכל רחבי העיר, לא רק בכפר שלם. היות שאנחנו מוגבלים גם בתקציב וגם בכח-אדם,

אנחנו נאלצים לפזר את המאמצים שלנו על פני כל העיר.

דבר שלישי, עירית תל-אביב אינה מתכוונת לנקות את כל המגרשים הריקים שנמצאים

1. הדבר צריר לעלות סכומי עתק ולכן זה לא עומד על הפרק

בכלל. 2. כאשר עירית תל-אביב מפנה מגרש, מפנה שטח, ואני יכול להגיד לך שלאחרונה

פינינו שטח לא קטן, נניח כמה מאות מטרים מרובעים בהוצאות של מאות אלפי שקלים, לא

עובר והטרקטור לצד והשני של השטח, אלא אחד מתושבי כפר שלם שנמצא כאן הקים על השטח

משוכת גדר. לכן העיריה לא תשקיע כספים בנ יקוי שטחים בהם לא גרים אנשים מכל

הערימות שנמצאות על השטח הזה.

היו"ר די שילנסקי;

דברנו על דברים כמו סככת אוטובוס.

טי מדמון;

אני לא חושב שזה מתפקידנו כתושבים או כוועד לעבור אחרי מכוניות ולבדוק. אני

חושב שתפקידה של העיריה לשלוח פקחים או לשים שלטים. אנחנו רוצים להשתדל ולעשות,

אבל זה לא מתפקידנו.

היו"ר די שילנסקי;

אנחנו רוצים לפתור בעיות יסודיות.

מי איתן;

התושבים הביאו בישיבה הקודמת מסמך שמראה תמונת מצב של המשפחה שבה נהרס

המבנה בחצר. והשאלה היא מהי תגובת העיריה? האם העיריה מאשרת שאכן המבנה היה בתחום

החצר? האם היא מאשרת שזה נבנה על יסוד של בית אחר או היא שוללת את זה?

אי עשת; י

על איזה בית אתה מדבר?

מ' איתן;

של משפחת עמר.



רי כהן;

אני מציע לא לדון באופן זה ולהתמקד בשני דברים עיקריים: 1. תכנית פינוי

ובינוי של כפר שלם על כל היבטיה; 2. מה יקרה בתקופה הביניים מעכשו ועד לביצוע

תכנ ית הפינ וי והבינוי.

מ"מ היו"ר עי עלי;

אני חושב שחה"כ רן כהן צודק. אני בדעתו. אנחנו כאן סוטים מהענין. יש בעיות

קרדינליות מרכזיות שצריך לדון בהן כדי לפתור אותן.

אני חושב שמר עשת צודק ביחס לנושא האשפה.

מי איתן;

זה לא נכון.

מ"מ הי ו "ר ע' עלי;

אתה לא יכול להגיד שזה לא נכון. אני מביע את דעתי. בענין הזה אני מסכים

אתו. כבעל נסיון, אי-אפשר להשתלט על כל המדינה שלא יזרקו פסולת וגרוטאות בלי

שיתוף פעולה של התושבים. בהתחלה חשבתי, כאשר הייתי בכפר שלם, שיש מדיניות מכוונת

של העיריה או גורם מימסדי אחר שמכוון את הפסולת לשלם או שופך בעצמו. אבל אם

אומרים שזה לא משהו שהעיריה מכוונת אליו כאתר פסולת, בלי שיתוף פעולה של התושבים

אי-אפשר להשתלט על זה. זו שאלה שולית. מה מבקשים כאן? כדי שלתושבים תהיה הרגשה

טובה שלא באים כאן לקפח או להציק להם, צריך לתת להם תשומת לב מיוחדת. היו הערות

קטנות שלעיריה זה מה בכך לבצע אותן. תרשמו את ההערות לפניכם ותבצעו אותן. תנקו

את השכונה. לדעתי, בענין הזה לא שווה הויכוח והאווירה העכורה שנוצרת. קבלו את זה

עליכם, בצעו את זה וגם התושבים יסייעו בידיכם. בזה נגמר הענין. אני מציע להכנס

לשאלות מרכזיות.

אי עשת;

שאל חה"כ איתן בקשר להריסות שבוצעו בכפר שלם.

נ י משולם;

הריסה אחת.

א' עשת;

אני רוצה לתת תשובה מלאה. א. בישיבה הקודמת אמר חה"כ איתן שבצענו הריסה

בכפר שלם שהיתה למעשה הריסת קיר שחרג בחצי מטר עד מטר מהמקום המקורי שבו הועמד.

הוא אמר בערך כך, שבהזדמנות חגיגית זאת הרסנו עוד קצת. לא היו דברים מעולם.

הרסנ ו קטע שנבנה בתוך חלקה שפונתה על-ידי "חלמיש" שגודלו 1.20 מטר על 1.25 מטר.

לא הרסנו אפילו חתיכה אחת בתוך החלקה פנימה. זה בקשר למבנה של משפחת יפת.

בקשר למבנה השני של משפוזת עמר, הבנ ין שנהרס הוא בתוך החצר. הוא לא צריף

ששופץ, אלא מבנה בבניה קשיחה שנבנה מחדש.

מי איתן;

לאור העובדה שממלא מקום ראש העיר וראש חעיר נתנו היתר מפורש ואישרו אותו,

האם חעיריה מתכוונת לפצות את האדם שהרסו לו את הקיר? אחת מן השתיים, או שהטעו

אותו והוא השקיע כסף; או לחלופין אלה שהרסו לא ידעו את המדיניות של ראש העיריה

וממלא מקומו ולכן יש לפצות אותו.



א' עשת;

1. הבניה נעשתה ללא היתר בניה. 2. ראש העיר הבטיח בזמנו או אמר באיזשהו

פורום, שהעיריה לא תהרוס בחצרות. ראש העיריה הוריע לוועד בנוכחותי, נדמה לי שזה

היה ב-10.12.84, שהעיריה משנה את המדיניות שלה וכל בניה בחצר לא תיהרס. מחוץ

לחצר תיהרס.

מעבר לזה אני רוצה להגיד, גם בניה שנעשתה קודם בתוך החצר ללא היתר בניה היא

אינה חוקית.

מי איתן;

נתבע את צייץ.

אי עשת;

שאלת אם העיריה מתכוונת לפצות. העיריה אינה מתכוונת לפצות.

ר' כהן;

מבחינה חוקית יכולה היום עירית תל-אביב לעלות ולהרוס את כל הבתים בכפר שלם,

להוציא שש משפחות שיש להן בעלות על הקרקע. בענין הזה, לדעתי, צריך למצוא מהר

פתרון שיהיה מקובל על כל הצדדים עד שהתכנית העיקרית תתבצע.

י' גריפל;

כדי למנוע אי-הבנה, יש לעשות הבחנה בין הרחבת דיור וקליסת משפחות נוספות

המתרכזות בתכנית המיועצת לפינוי ובינוי לבין התייחסות אנושית לבעיות תושבי הכפר

שחייבים לעבור את תקופת הביניים. המנכ"ל הציע שתינתן לו רשימה של אנשים, תושבי

הכפר המבצעים תיקונים שמבחינת איכות החיים האלמנטרית הם מחייבים שינוי בתנאי

שאין חריגה. פה היתה עלולה להתקבל תמונה מעוותת. הוועדה חייבת לעשות הבחנה בין

נכונות העיריה לאפשר תיקונים כדי לעבור את התקופה הזאת לאלה שגרים שם; לבין

אי-נכונות העיריה לאפשר התפשטות על שטחים שפונו. אני מבקש שגם ידידי וזבדי הוועד

ונציגי הכפר ירשמו לפניהם את המדיניות הזאת, להבדיל בין התפשטות בניה לבין

נכונות לאפשר תיקונים. רשיונות לא יינתנו על זה כי אי-אפשר לתת רשיון לדבר

שמיועד לפינוי והריסה.

אנחנו יכולים לשבת כאן ולדון עד אין סוף. לכל אחד יש דברים חשובים להגיד.

הייתי רוצה לסיים את הישיבה בהתייחסות של שלושה אנשים. מעלה ההצעה היה וזה"כ

איתן. אני. מבקש מחה"כ איתן להגיד בקצרה מה הוא מציע לנו לקבל. מה לדעתו צריך

לעשות כדי שיהיה צדק לכולם והבעיה תיפתר.

אחרי זה אני מבקש מיו"ר הוועד להגיד מה הגישה שלו, ואבקש את התייחסותו של

מר גריפל. את הישיבה הבאה נקיים בינינו לבין עצמנו.

אני מציע לחה"כ איתן לא להכנס לזה. אנחנו מוכרחים לקבל ומייחסות של תושבי

המקום ושל העיריה ואחר-כר אנחנו צריכים לשבת בינינו כדי להציע משהו שיש לו

ידיים ורגליים.



מ' איתן;

אני מקבל את הצעתו של חה"כ וירשובסקי. אני צריך לומר לזכותה של חברת

"חלמיש" שהעמידה להם את כל התכניות ונציג חברת "חלמיש" נפגש עם התושבים. צריך

לשמוע אותם.

היו"ר די שילנסקי;

חה"כ מיכאל איתן מוותר על זכות הדיבור שניתנה לו. אם מדובר על מחמאה, אני

רוצה לתת מחמאה למינהל מקרקעי ישראל, שגם הוא נתן לנו נתונים . אני מקווה שגם

להבא נקבל את אותה עזרה.

ר' חגי;

אני רוצה להוסיף מחמאה לאדם שמושמץ הכי הרבה ועושה עבודת נמלים בשטח, זה

אהרן פרבר.

היו"ר די שילנסקי;

אני מקווה שברוח זאת נמשיר בפעולה ואז יש סיכוי שנגיע לתוצאות.

ז י תירם;

אני רוצה להתחיל בנ ושא שהפסקנו בפעם שעברה וזה הזוגות הצעירים. זה הדבר

הבוער ביותר. יש לדלל את הזוגות הצעירים מתוך משפחותיהם. אני רוצה לרדת הפעם

מירושלים כאשר יש לי מה לבשר לזוגות הצעירים.

דבר שני, הבניה הכללית שהתייחסנו לגביה, אם היא תתחיל בשנה הזאת, מה טוב.

אם לא, יש לפנות פינוי מיידי את התושבים שהם במצוקת דיור, ללא הסיפור שאין הקצבה

מפה ומשם. אני דורש תוך השנה הזאת לפנות את האנשים שהם במצוקת דיור.

דבר שלישי, יש לבטל את כל ההליכים המשפטיים נגד התושבים מסיבה פשוטה ביותר,

מדי פעם היה לנו הסכם עם "חלמיש" ועם עירית תל-אביב שכל זמן שהאנשים האלה

בהליכים של משא ומתן, אין משפטים. היום אנחנו בהליכים מאד רציניים של משא ומתן,

אני רוצה שמר פרבר ומר עשת יורו לחברים שלהם לבטל הליכים משפטיים שעומדים ונתלים

על התושבים.

גם מר להט אמר בפגישה האחרונה שהיתה לנו אתו; עד כאן. מי שבנה, לא אגע בו.

מר עשת שמע את זה ושאר החברים שיושבים כאן שמעו את זה. אז אנא, לא ללטף מצד אחד

ומצד שני לתת סתירה. אם הוא אמד כך, צריך לקיים את זה.

לגבי השירותים, אני לא רוצה להתייחס. אנחנו מסתדרים עם מד עשת ואני מקווה

שנמשיך להסתדר. יו"ר הוועדה פירט את הדברים במקומנו, מסככה לתחנת אוטובוס ועד

לשירות הקטן ביותר בכפר. אני רוצה שהדברים האלה יבוצעו. זה בהישג יד של כל אחד

ואחד שיושב כאן.

הנה היה צריך להיות לפני שבוע משפט. הרמנו טלפון לחברת "חלמיש" ובקשנו לבטל

את המשפט היות שהאיש נמצא אצלם. אנא מכם, הורו לבטל את המשפטים כי לא בנו שום

בניה, רק מטבח או בית שימוש לצרכי המשפחה, לא יותר.

היות שאנחנו דברנו כל הזמן עם משרד השיכון וחברת "חלמיש" בעניינים שנוגעים

לפיצויים ובעניינים של "בנה-ביתך", יש לנו הסכם עם משרד השיכון וחברת "חלמיש" על

גובה הפיצויים. הפיצוי הוא לא עד השלב הזה, הוא אך ורק עד 1.4.84. זאת-אומרת אם

אנחנו היום הגענו למצב כזה שהתכנית הנה עומדת להתבצע, אנחנו דורשים לשבת כמו

שישבנו על התכניות ולהתדיין על גובה הפיצויים. לגבי "בנה-ביתך" ושאר הדברים,

אנחנו חייבים התיחסות של הגורמים שהם משרד הבינוי והשיכון וחברת "חלמיש".



אני רוצה להגיד משפט אחד: מכרו אותנו. כפי שמסרו את אדמות מדינת-ישראל

לאותם קבלנים, לא יתכן שאי-אפשר לקחת אותן בחזרה. אין הליכה בלי נסיגה אחורנית.

כמו שאפשר להפקיע מהאדם הקטן, אפשר להפקיע מחברה שנתנו לה את האדמות והיא לא

ביצעה כלום. הטעו את עירית תל-אביב בזה שבנו את המבנים הגבוהים ובמרכז המסחרי לא

נגעו, כי אין להם יד מכוונת. כמו שנאמר: מי שאסר הוא שיתיר. מדינת-ישראל נתנה את

השטח, מדינת-ישראל תיקת את השטח מהם. הם רק הרוויחו.

אני רוצה שהיום נוכל להרגיע את התושבים שיש לנו הישג כזה וכזה. היום, רק

עובר טרקטור בכפר שלם, יש לתושבים תסכול, כבר הם יוצאים ללחום. אנחנו לא רוצים

להגיע לדבר כזה. אנא מכם, תעזרו לנו לפתור את הבעיה הזאת.

דבר אחרון, אנחנו בקשנו שכפר שלם ילך על מסילה אחת והיא הפינוי הכולל. לא

יכול להיות שלגבי שטח בכפר שלם, אני סתם זורק דוגמא, יגידו לנו: זה חאן, הוא לא

שייר למדינת-ישראל. כל שטח בכפר שלם שייך למדינת-ישראל ועל כל שטח כזה חלים כל

הדברים שחלים על כל תושב. אני חושב שמר גריפל יכול לעזור לנו בזה. אני מבקש את

הדבר הזה להדגיש במיוחד. כמו שאז אמרנו, "חלמיש" תיקח את כל השטח. כל תושב

שיבוא, אנחנו לא רוצים לדעת מאיפה הוא, אנחנו יודעים שהוא מכפר שלם, כל אחד

מהתושבים יכול לבוא אליך ולהתפנות.

יכול להיות שהחכרים שלי ירצו להוסיף דברים שלא הדגשתי. אני מבקש לאפשר גם

לחברים שלי לומר כמה דברים.

היו"ר די שילנסקי;

אני מבקש להיות תמציתיים. תשוב שתתייחסו לתכנית המיתאר ולתגובה שלהם.

ט' מדמון;

אדוני היו"ר, חברי הכנסת, אורחים נכבדים. בישיבה הקודמת אמרת שאנחנו לא

מייצגים את כל הכפר. לידיעתך, הוועד הזה מייצג את כל הכפר.

וזשבתי שאתם לא מייצגים את כל הכפר.

היו"ר די שילנסקי;

אלי עובדיה מכפר שלם מצהיר שהוועד מייצג גם אותו.

ט' מדמו ל;

אנחנו מתוסכלים במשך 30 וכמה שנים. האמונה עפה מאתנו. אנחנו מקווים

שלפחות היום תצא הישועה מפה. אנחנו רוצים שמפה יצא מסר, שכל תושב בשכונה, לש

הרבה תושבים בשכונה, אני יכול לומר על 300-200 משפחות שמוכנות היום לצאת עם אותם

קריטריונים הקיימים ושהוסכם עליהם בזמנו עם משרד השיכון.

היו"ר די שילנסקי;

מה צריך לעשות?

צריך להזרים כסף. אני מדבר לא רק על חברת "חלמיש" אלא על כל השכונה. מפני

שבאותן משפחות לא יכולות להתפנות ואין להן אפשרות, הן חייבות לבנות. ברגע שהן

בונות, באים והורסים להם את זה. התושבים רוצים להתפנות, אבל אין כסף במשרד

השיכון.



א' פרבר;

זה לא במשרד השיכון, זה בחברת "חלמיש".

ט' מדמון;

יש דרך אחת, לפנות אותם לכפיר וזוז לא מקובל על שר השיכון. הוא אמר: כל אחד

יצא לאן שהוא רוצה. לפני שנתיים היה בכפר שר הבינוי והשיכון. הוא אמר: אני מודיע

לכם חגיגית כאן, אנחנו נשבור את הראש, נוציא את כפר שלם מבוץ. יתרה מזאת, הוא

אני מבקש מיד להפקיע את כל הקרקעות. יש בווראי באיזשהו

מקום ציטוט מדבריו. שנתיים ימים, עד היום, שום דבר לא זז. אני שומע ממר שקד

שהדבר בטיפול. זה בטיפול שנתיים, בינתיים אנחנו סובלים. ברור לנו שענין

"בנה-ביתך" הוא לא ענין של יום-יומיים. אני גם לא מאמין שזה ענין לשנה-שנתיים.

אבל בינתיים התושבים טובלים. מפה צריכה לצאת התביעה, דבר ראשון להוציא כל אדם

במצוקה.

אני רוצה קודם כל להתייחס למר שאמר מר שקד.

תביא את התכנית.

אנחנו נפגשנו עם הארכיטקט של "חלמיש". אנחנו באנו עם עוד שניים, ארכיטקט

ומהנדס. קודם כל אנחנו רוצים לברך על היוזמה שהתחילו בה. אבל ישנן הרבה שאלות

בנושא הזה ואני רוצה להעלות אותן.

התכנית הזאת, כבסיס, היא טובה. הוועד רוצה ומבקש בשם התושבים: א. לדלל את

הבניה הגבוהה. ב. לצרף לתכנית הזאת את השטחים מצפון לשטח שנקרא שטח "מם", קרי

חלק מאדמות רובינשטיין ושיכון עובדים; והשטח השני הוא מה שנקרא "קרייתי".

דבר נוסף, מבלי להתייחס לתכנית, צריך במקביל, עד שהתכנית תקרום עור וגידים,

לעשות משהו נסיוני לפי הצעה של אותם ארכיטקטים, להתחיל לבנות כ-100 יחידות דיור

בתכנית "מם" בקטע מסי ו וקטע מסי 5, זה בחלק הדרומי והמזרחי של תכנית "מם".

דבר שלישי, חיות ופה כולם מסכימים שתכנית הבינוי תארך הרבה שנים, עשר שנים

עד שהתכנית תיגמר, אם היא תיגמר תוך עשר שנים אני אופטימי מאר, עד אז, אני רוצה

שיירשם שאי-אפשר להחזיק אנשים 50 שנה בתנאי המגורים של כפר שלם אשר נבנה לפני

200 שנה, חלקו בקתות חימר, חלקו בלוקים. יש לאפשר לתושבים להרחיב במסגרת חצר

ביתם. כשם שאי-אפשר להגיד לאותו יהודי בכפר גנות או במשמר השבעה: אל תבנו לבנים

שלכם, כד אי-אפשר לומר זאת לנו. הבתים האלה מתמוטטים.

מבקשים שיהיה מעוגן במסגרת התקנון חריג המנוגד לתכניות הבניה הרגילות.

זה קיים היום, לא חוקי.

אנשים צריכים להמשיך לחיות. החוק מרשה ומאפשר לרשות מקומית, וגם ועדת בנין

ערים נותנת אישור לבניה חריגה לתקופה מוגבלת בתנאי שזה לא פוגע במבנה ציבורי.

וכבישים.

נ י משולם;

דבר נוסף, תכנית 460 היא תכנית יפה. יש להגדיר איך בנו את התכנית הזאת.

בנו אותה על בסיס של רשת כבישים ודרכי גישה. כל מי שנמצא בתוך רשת הכבישים, אותו

פקיד או אותו מהנדס שההליט מה טוב לחייהם, על-פי קו במפה הוא ההליט מי שבתוך 460

להם קריטריונ ים סוג אי. מי שמחוץ לקו, להם קריטריונ ים סוג בי. איפה הצדק? יהודי

שבא לכפר בשנות ה-40 אם בעליה ואם על-ידי הסוכנות, בא פקיד ובצורה שרירותית

מי שבפנים, הוא יקבל; מי שמחוץ לתכנית, אנחנו דנים אותו לשבט, לא

מגיע לו. רבותי, זה לא כך. אני מבקש שזה יירשם כתביעה שלנו, שלא נסכים לקיפוח

כזה.

דבר אחרון, אני לא יודע אם זה המקום, אבל אני מוצא לעצמי חובה להביא את זה

כאן. בנסיעתי לכאן פגשתי סטודנט. אותו יהודי אמר לי: אדון משולם, אני גרתי בקרית

שלום. בזמנו התוזלתי ללמוד באוניברסיטה בתל-כביר. חיסלו את זה. העבירו את

האוניברסיטה לרמת-אביב. תראה איך רמת אביב מתפתחת ואיך השכונות הדרומיות

מתפתחות. זה נותן לי מחשבה, אולי אפשר לקוזת 400 דונם בכפר שלם ולהקדיש אותם

לבניית שלוחה של מוסד להשכלה גבוהה.

אתה שולח אותנו הביתה. אתה רוצה לתכנן ולבנות.

אני מציע. אולי ועדת הפנים של הכנסת תגיש הצעת חוק, להקצות שטח של

400 דונם להקמת חלק מהמוסדות להשכלה גבוהה בדרום תל-אביב כדי להרים את הרמה.

יש דבר אחד שאנחנו צריכים לגמור לפני שידבר מר גריפל, וזה ענין ההליכים

המשפטיים. פנה אלי עורך-דין ואמר לי: יש לי משפט בקשר לפינוי בכפר שלם ושמעתי

משהו, האם אני יכול להסתמך על כך בבית המשפט ולהגיד שהיתה התחייבות של עירית

אני יודע שהיתה התחייבות בקשר להריסה, לא היתה התחייבות בקשר

לעיכוב הליכים משפטיים. הוא ציטט אותי נכון. נדמה לי שהשופטת אמרה: יש רוח חדשה

וטובה, אני דוחה את המשפט.

האם אנחנו יכולים לסכם נקודה נוספת, למען אותה רוח טובה, אם יש משפט,

בהסכמה כללית פונים לבית המשפט ואומרים: אנחנו מבקשים בינתיים לדחות את המועד,

אולי עד אז תבוא הגאולה?

עירית תל-אביב הסכימה לדחות ביצוע של צווי הריסה בהסכם בין העיריה לבין הצד

הנוגע בדבר בכפר שלם, אבל לא לדחות הליכים משפטיים. אנחנו מתנגדים לדחית הליכים

משפטיים לא בגלל רצון שלא תשרור רוח טובה אלא בדיון ההיפך מזה. אתמול הסברתי את

זה לוועד כפר שלם, אי-קיומם של הליכים משפטיים עד תום, היום, כאשר הסכמה שלנו

לאי-ביצוע צווי הריסה נשארת בעינה, מחבל בקידומה של תכנית בנ ין עיר. אם אנחנו לא

נבצע הליכים משפטיים עד תום, כל תושב בכפר שלם יוכל להחזיק עוד 20 אלף תושבים

עכשו אני לא מוותר, תנהלו נגדי משפט; ואז העו"ד שלו יהיה

חולה ואתם יודעים איך עורכי-דין דוחים מישפטים. אז העסק הזה יימשך ללא סוף ועשר

השנים שמר משולם אמר שהוא אופטימי אם זה יהיה כך, תימשכנה 20 שנה. לכן אנחנו

מתנגדים לביטולם או דחייתם של הליכים משפטיים.



היו"ר די שילנסקי;

היות שהנקודה הזאת הועלתה פה, אני מבקש מהעיריה לשקול אתה פעם נוספת.

עכשו אני מאפשר למר גריפל כמה אפשרויות. היות שבוועדה הזאת לא פעם אחת אמרו

לו: אתה תגיב אחר-כך והוא הלך בהרגשה שנאמרו דברים נגדו, לכן אני נותן לך את

אפשרות אחת לדתות את שמיעת דבריך לישיבה הבאה. אפשרות שניה,

אני אתן תשובה בכתב לחברי הוועדה. אפשרות שלישית, לתת תשובה עכשו.

האם נקיים בפורום מסוים עוד ישיבה או אך ורק חברי הכנסת?

התכוונתי לא לקיים עוד ישיבה. אבל אם תבקש למסור את דבריך בעוד ישיבה,

נקיים עוד ישיבה.

יש גם לנו מה להגיד.

זה מצדיק עוד ישיבה. אנוזנו נקיים עוד ישיבה, כאשד הסדד יהיה: ממלא מקום ראש

עירית תל-אביב מר גריפל, נציג משרד השיכון ואחד-כך נראה הלאה.

הייתי מציע להזמין מישהו ממשרד הפנים, ממינהל המחוזי לתכנון.

בסדר.

יש לי עוד בקשה מכל הגורמים הממלכתיים והציבוריים. איני מתכוון דווקא לאנשי

כפר שלם כי הם לא יכולים לתרום בזה שום דבר. יש דבר שמבחינת הצדק הסוציאלי זה

מדרבן את כולם. אני גדלתי בחברה פרולטריונית ואני יודע ששם לעבריינים גדולים

סולחים ועבריינים קסנים תולים. הצטיירה פה תמונה שהיו כאלה שעשו כסף והם צוחקים

על כולם; והיו כאלה שהם אולי כן עברו על הנורמה המקובלת אבל הם במשקל קטן. אני

מבקש מכולכם לחפש דרך איך לעזור להם לצאת מהסבך על חשבון אלה שעשו או מתכוננים

לעשות כסף מהעסק הזה.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14.25