הכנסת האחת-עשרה
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 30
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
שהתקיימה ביום שלישי, י"ד בשבט התשמ"ה - 5.2.85 - בשעה 12.00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 05/02/1985
ישיבת בכורה של שר הפנים עם חברי הוועדה
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה; ד' שילנסקי - יו"ר
עי עלי - מ"מ היו"ר
די בן-מאיר
די דנ ינו
אי דראושה
מי וירשובסקי
א' נחמיאס
ע' סולודר
ר' פנחסי
ב' שליטא
מוזמנים; שר הפנים יי פרץ
ש' יעקבסון - מזכיר הכנסת
ח' קוברסקי - מנכייל משרד הפנים
יי מרקוביץ - משנה למנכ"ל
א' שפט - יועץ משפטי
א' הכט - מנהל המינהל לשלטון מקומי
י' אגסי - סמנכ"ל משרד הפנים
מ' אלמוג - מנכ"ל מרכז השלטון המקומי
מזכיר הוועדה; י' גבריאל
הי ו"ר ד' שילנסקי
¶
אני מתכבד לפתוח את הישיבה.
יש לי שאלה שאני מתלבט בה. אני יודע שתורה קודמת למלכות, וכבר העירו לי
שאני מערבב תחומים. אינני יודע אם להגיד כבוד הרב או כבוד השר, או מה להקדים
למה. יש גם גירסה על הוראה של מלכות וגדולתה של מלכות.
שר הפנים י י חי פרץ;
אני חייב לומד שזו שאלה מביכה.
היו"ר ד' שילנסקי
¶
עד שאקבל תשובה לשאלה אני אפנה לשר. בינתיים, וכשנמצאים בין תלמידי חכמים,
מנכ"ל משרד הפנים מציע לומר רב-שר, על משקל רב-ניצב.
הרב יצחק פרץ נולד בשנת 1938 ועלה ארצה ממרוקו קצת לפני גיל 12, עם העליה
הגדולה ועבר את כל הדרך של נער, שהיתה קשה מאד. אפשר להזכיר כאן את הפסוק:
היזהרו מבני עניים כי מהם תצא תורה. באותה תקופה אפשר היה לדעת מראש שעולה חדש
מארץ כלשהי לא נמנה על עשירי ישראל. הוא למד 3 שנים במוסד תלפיות של
עליית-הנוער סמוך לירושלים ונשלח לישיבה תיכונית "נועם" בפרדס-חנה. בתקופה זו
היה הרב ספורטאי ונמצא ראוי להיות טייס בחיל האויר. הוא שירת בצה"ל במסגרת
ישיבת הסדר.
קראתי שהוא אהב את ביאליק ורצה להיות סופר או משורר, אך תמיד הדגיש את
האספקט הדתי. הוא כתב הרבה רשימות וספורים והצטיין בלימודי הספרות. לאחר
מדרשיית "נועם" הוא עבר להמשך לימודיו בישיבת "חברון", בה נחשב לעילוי. בגיל 24
פנה אליו ראש הישיבה ובקשו להיות הרב הראשי הספרדי ברעננה, וכשהסכים לקבל תפקיד
זה הוא שבר שיא בהיותו הרב הצעיר ביותר.
נדמה לי שבתקופת מלחמת יום הכפורים ראיתי את כבוד הרב בראיון בטלוויזיה
והתרשמתי מאד מהדמות שהנה גם רב וגם אדם שיכול לדבר אל הנוער, שאינו נמנה על דוד
שומר המצוות. תמיד רזשבתי שלטפל בשומרי מצוות זה לא קשה, אבל הבעייה העיקרית היא
שלפעמים שוכחים אצלנו שצריך לפנות לנוער שלא קיבל את החינוך הדתי בבית, ולכן
וזשבתי שזה אחד מתפקידיו החשובים של רב. מאחר שאני אישית מעורה ברעננה ויש לי שם
בני משפחה, אני שומע מהם שהרב היה מקובל על כל השכבות.
למכריו ולמיודעיו הוא מצטייד כאדם נוח, קומוניקטיבי, קל למגע, איש שיחה
ומסביר פנים לבריות, שומרי מצוות וחילוניים כאחד, אם כי תמיד עומד על דעתו;
בעל יכולת רטורית בולטת וכריזמה טבעית שכולנו למדנו לדעת אותה, ובפרט באחרונה
הציבור הרחב. תמים וישר, חדור תחושת שליחות, ולא כל-כר אוהב את המקצוע החדש -
והוא הפוליטיקה, אם פי למען המשימות שהוא מאמין בהן הוא נכנס לאותו ים.
שלא כרבים אחרים, הרב דילג ולא עבר את שלב העסקנות הפוליטית, ובנאומים
הלא-רבים שכבר הספקנו לשמוע מפיו בכנסת, הוא נשמע יותר כרב, מחנך ואיש הגות מאשר
כפוליטיקאי, ואני מאחל לו שאותה דמות תלווה אותו בכל דרכו. אני מאחל לו הצלחה
בתפקידו כשר הפנים ואני בטוח שיהיה שיתוף-פעולה פורה בין כבוד הרב-כבוד השר לבין
הוועדה, ואת החסרון שלו כפוליטיקאי נשתדל אנחנו להשלים על-ידי גישה אוהדת
ושיתוף-פעולה.
חשבנו לפתוח את הישיבה בהרמת כוסית יין, אבל כבוד הרב ומלוויו, שיושבים
לימיננו, ששיתפו אתנו פעולה במשך כל התקופה - ואני שמח שהם ממשיכים לעמוד לצדו
ויהיו לו לעזר רב - יסלחו לנו על שוויתרנו על היין, כי לפני 10 דקות בערך קבלנו
את הידיעה המרה שחבר-הכנסת יצחק זיגר נפטר. אני מבקש שנציין זאת בקימה. אני גם
אשלח מכתב תנחומים למשפחה בשם כל הוועדה.
(כל הנוכחים עומדים לזכרו של חבר-הכנסת זיגר ז"ל)
רבים בקשו לברך את השר, אבל החלטנו שיעשו זאת שניים מחברי הוועדה, על-מנת
שנוכל לאפשר גם לכבוד הרב להשמיע את דברו. רשות הדיבור לסגן יושב-ראש הכנסת
חבר-הכנסת נחמיאס.
אי נחמיאס
¶
תודה לאדוני היושב-ראש. כבוד השר, מורי ורבותי, אני שמח שבפגישה הראשונה
של אדוני השר עם ועדת הפנים ניתנת לי ההזדמנות לברך אותך. אני רוצה לברך אותך
בכמה ברכות, כאשר לפחות אחת מהן מהולה בשמחה, שתמלא את התפקיד המכובד של שר
הפנים בישראל. להיות עולה חדש ולעבור את המסלול שאותו ציין יושב-ראש הוועדה
ולהגיע לתפקיד של שר פנים בישראל, זה לא דבר קל, וזו השמחה של הברכה הראשונה.
הברכות הבאות הן ברכות שתצליח במילוי תפקידך.
לפני כשלושה שבועות נפגשתי עם אנשים במקום מסויים והם שאלו מה דעתי ששר
הפנים הוא הרב יצחק פרץ. השבתי להם שבנאום הראשון של כבוד השר בכנסת הוא הודיע
שהוא יעשה הכל כדי לבצע את דו"ח ועדת זנבר. אדוני השר, אני רוצה שתדע ששנים
רבות השלטון המקומי בישראל התחנן על נפשו, קודם-כל ליצור מערכת של תיפקוד בין
השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי, ליצור לה מסגרת של עבודה, מי עושה מה ומי
מממן מה, והאחריות. זה נשאר במסגרת אחריות. לאחר-מכן קמה ועדת זנבר והיא הגישה
מסקנות לממשלה, שלא בוצעו. אם תערוך משאל בין כל ראשי העיריות, ואם בדרך-כלל
100% מספיקים כדי לקבל החלטה, במקרה זה תקבל 120%. כי 100% מהווים מה שכולנו
עושים ו-20% הנוספים הם כדי שכולם יעשו יותר ויברכו על כך. זה העיד כאלף עדים
על התפישה החדשה שתשרור ביחסים בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי.
אדוני השר, אינך נכנס לתפקיד בתקופה קלה לשלטון המקומי בישראל, שנמצא במצב
קשה. הוא נמצא במצב קשה בגלל שהיחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי לא היו
מסודרים וקבועים. זה נמשך כך שנים רבות, הלך והצטבר, עד שהגיע היום לנקודת
שבירה. זו תקופה קשה מאד מבחינת המימון, מבחינת מעמדו של השלטון המקומי ומבחינת
התפקידים הרבים שהוא צריך לבצע, והוא מבצע אותם. אם מישהו יחשוב לרגע מה היה
קורה בארץ אילו השלטון המקומי לא היה מתפקד, אני חושב שמותר לי להגיד בשם חברי
ראשי הערים שיושבים כאן, שתוהו ובוהו היה במדינה. השלטון המרכזי לא היה יכול
בשום פנים ואופן לשאת בתפקידים היום-יומיים הגדולים, הקטנים והבינוניים שצריך
לעשותם מעלות החמה ועד שקיעתה. לכן, גם מעמדו של השלטון המקומי, לצערי הרב,
נשתק, בגלל התפקידים הרבים שמוטלים עליו, בלי שאלה יהיו מלו ו ים בהבנה הדרושה
ובתקציבים הנחוצים לו.
אני יודע שהשר פרץ לא רצה להיות שר הפנים, אלא שר הדתות, כשם שאני יודע ששר
הדתות של היום לא רצה בתפקיד שר הדתות, אלא בתפקיד שר הפנים. אבל חבריהם גברו
עליהם והם קבלו את הדיל באמונה ומתוך הכנעה לצרכי ציבור. כאשר שליח ציבור מקבל
בהכנעה את המוטל עליו, הוא גם עושה את זה בנאמנות ובמסירות, ואני משוכנע ובטוח
שאתה תמלא את תפקידך בנאמנות ובמסירות.
אני יודע שיש פחד ואימה שמא שד פנים, ורב, בבואו לאשר את החוקים המקומיים,
כפי שהחוק קבע, הוא יראה אותם מהפריזמה הזדתית ולא מהפריזמה הציבורית. בעת
שבירכתי אותך מעל דוכן הכנסת אמרתי שהחוכמה והתבונה שניתנה לאדם - ואני מאמין
בחוכמה ובתבונה שניתנה לך, וביכולת שלך - אתה תדע להבחין בין צרכי ציבור באמונה,
ובין הדברים שהם בדת ישדאל, שכל מי שרוצה להאמין בה ולפעול על-פיה, ולא תעשה
שמלכות אחת תזיק לרעותה. כי גם בדבריך הראשונים בכנסת דברת על אחדות העם היהודי,
שבא לפני כל דבר אחר. אם עם רבנים עסקינן ובין תלמידי חכמים יושבים, הרי
שבתפילת שמונה-עשרה נאמר
¶
"השיבה שופטינו כבראשונה". אבל לפני-כן נאמר: "וקבץ
גלויותינו". קודם-כל נקבץ את הגלויות בישראל ואחר-כר נמלא אתר "השיבה שופטינו
כבראשונה". אז יוכלו להתכנס בישראל בני כל הגלויות, ובפרט שיהיו יהודים שבאים
על-פי חוק השבות ועל-פי ההכרה, ואחר-כך נראה מה לעשות עם "השיבה שופטינו
כבראשונה".
אני מאחל לך, אדוני כבוד השר, שתצליח בתפקידך. חברי ועדת הפנים תמיד עמדו
לימיו משרד הפנים ולימין החברים שייצגו אותו בוועדה, ובוודאי עמדנו לימין השר.
זה לא אומר שלא היו לנו תביעות ושלא היה לנו מה להגיד, אבל בשורה האחרונה תמיד
ידענו להתיצב מאחורי המעשה והמגמה של מתן שירותים טובים ונאותים לאזרחי ישראל.
אני משוכנע ובטוח שיחד עם יושב-ראש הוועדה, דב שילנסקי, כולנו נעמוד לימינך
בעבודה משותפת.
היו"ר די שילנסקי;
תודה רבה לסגן יושב-ראש הכנסת, חבר הוועדה אהרן נחמיאס.
כבוד הרב, אתמול קבלתי את הדין התנועה שלי ולא נסעתי לדהיישה, אבל היום אני
צריך לנסוע בשעה 12.30 לבקר את כבוד הרב לוינגר. אני מקווה שבזכות ישוב
ארץ-ישראל כבודו יסלח לי אם אבקש מחברי, חבר-הכנסת עלי, למלא את מקומי.
א' נחמיאס;
אולי תעשה מצווה לעם היהודי, לא תיסע לדהיישה ותמשיך לשבת עם שר הפנים
ואתנו, שזו ישיבתנו הראשונה אתו?
אי דראושה;
אני מוחה על שיושב-ראש הוועדה עוזב ואני מבקש שיישאד אתנו.
היו"ר די שילנסקי
¶
חבר-הכנסת עובדיה עלי, שהוא מ"מ היו"ר, ימלא את מקומי וגם יברך את שר
הפנים. אני מקווה שכבוד הרב מבין את זה. תודה רבה.
(חבר-הכנסת שילנסקי עוזב ואת מקומו ממלא חה"כ עלי)
היו"ר ע' עלי
¶
אני רוצה להודות ליושב-ראש ולחברי הוועדה על ההזדמנות שניתנה לי לקדם בברכה
את שר הפנים.
אדוני השר, כמי שעוסק בתחום הזה שנים אחדות, אני אומר לך שאתה מקבל משדד
טוב. יורשה לי לומר מלות הערכה וברכה לעובדי המשרד, ובראשם למנכ"ל מר קוברסקי.
אני מכיר את הממונה על מחוז הצפון מר קניג, אבל אני מניח שגם האחרים מסורים מאד.
אתה מקבל משרד עם עובדים מסורים, מקצועיים וטובים, עם ראיה ממלכתית, ואני מקווה
שאותה רוח של עבודה ושיתוף-פעולה עם הרשויות המקומיות ועם הוועדה ששררה עד היום,
תמשיך ותשרור גם בעתיד.
את הרב פרץ הכרתי בתפקידי הקודם כמנהל בית-ספר מקיף. כפי שנאמר קודם, הרב
פרץ היה מרצה מבוקש בעיקר במוסדות חינוך, והוא כיתת רגליו הרבה מעבר למחוז המרכז
ולמקום מגוריו ברעננה. הוא הגיע לבית-הספר המקיף הדתי בעפולה וגם הלאה מזה. עד
היום אני זוכר את השיחות המעניינות והמאלפות ששמעתי יחד עם תלמידי בבית-הספר,
כאשר מדי כמה חודשים היינו מטריחים אותו לבוא אלינו ולהרצות בפני התלמידים.
אני לא הופתעתי מקבלת הפנים שחברים עורכים לו היום. נוצרה לך תדמית של איש
ציבור שמהווה דוגמה ומופת, אציל רוח ובעל תכונות טרומיות. אני הכרתי אותך ואת
התכונות האלה שבך ואני שמח שאתה מביא תכונות אלה אתך למשרד הפנים בשעה של משבר
ברשויות המקומיות, וזה לא רק משבר כספי. לא ארחיב דברים בסוגיה זו ואני שומר
לעצמי את הזכות להשתלב בדיון יותר מאוחר, כאשר נדבר על התלות, הזיקה וקשר
הגומלין שבין השלטון המקומי לשלטון המרכזי, ועל המשבר שבו נתונות היום הרשויות
המקומיות. אבל בזכות תכונותיר, יכולתך, ובייחוד אורך הרוח והאצילות שמאפיינים
אותר, אני משוכנע שתעמוד במשימה על הצד הטוב ביותר, ולא נותר לי אלא לאחל לר
הצלחה בתפקיד, ויהי רצון שתמצא חן ושכל טוב בין אלוקים ואדם.
תודה לכבוד השר על הזכות שניתנה לנו לארח אותו, ואני מעביר לו את זכות
הדיבור.
שד הפנים י י חי פרץ;
כבוד היושב-ראש, ברשות הוועדה המכובדת, בראשית דברי אני מדגיש צורך להביע
את צערי על השמועה הלא-טובה ששמענו זה עתה. לא זכיתי להכיר היטב את חבר-הכנסת
זיגר, אבל זכיתי להכיר אותו. חז"ל אומרים: חבל על דאבדין ולא משתכחין. עגנון
כתב באחת היצירות שלו
¶
כל יהודי הוא חייל בלגיונו של מלך ויהודי אשר נפטר הרי
נוצר חלל בלגיון המלך. לכן אומר עגנון: מנהג ישראל הוא לומר קדיש אחדי פטירתו
של יהודי, כאשר תפקיד הקדיש הוא לנחם ולעודד את המלך שלגיונו נפגם. "יתגדל
ויתקדש שמי דבא ותהיה נשמתו צרורה בצרור החיים". אני באמת מצר מאד על השמועה.
אצל יהודים תמיד עצב ושמחה משולבים זה בזה. זה אופייני מאד ליהודי כפרט ולחבדה
היהודית ככלל, כציבור.
ומעצב אני מביע את שמחתי על הזכות שניתנה לי לכהן כשר במדינת ישראל. אני
דואה בזה זכוו1, חובה גדולה ואחריות גדולה מאד, ואני נושא תפילה לבורא עולם
שאשכיל להיות שליח ציבור נאמן.
רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' תקום. כבר אמר מכובדי וידידי הדגול חבר-הכנסת
נחמיאס, שרצינו לקבל תיק אחר, ומשמים הקב"ה שיבץ אותנו בתיק אחד. אני מאמין
שהכל מכוון משמים ואני מקבל את זה בשמחה ובנכונות לנסות להתמודד עם האתגר.
אתם עוסקים בסוגיות של משרד הפנים תקופה יותד ממושכת משאני עוסק בהן, אבל
כבד למדתי לדעת שתיק הפנים הוא תיק מגוון מאד, רחב-ידיים, עוסק בנושאים רבים,
ולכן הוא קשה וצדיך להתמודד עם נושאים רבים ומגוונים. אני חושב שזה הופד את
הנושא למעניין ולאתגר. בתקופה הקצרה שאני עוסק בו אני מרגיש שריבוי הנושאים
יוצר עניין ויש משהו מרתק בתיק הזה. אני מרגיש שאני עובר מנושא שונה ומגוון אחד
לשני וזה מדענן את הנפש.
אהיה כן אתכם ואומר, שבתיק הפנ ים יש הלגשה שאתה מתעסק במדינת ישראל כולה,
וממילא בעם ישראל כולו. יש לי אהבה גדולה לעם ישראל ולמדינת ישראל, וכשאדם עוסק -
בנושא אהוב עליו, במשך הזמן העבודה הופכת לתתביב. האהבה לנושא הופכת את העבודה
לעונג ולא לעול. בשלב זה עבורי זה עול, כיוון שאני לומד את הנושאים. אני עדיין
לא "שוחה" בהם, וכל דבר שלומדים ומתמודדים אתו הוא בגדר של עול, אבל מאמין
שבעזרת הי, וגם מחמת החביבות של הנושא, הוא ייהפך לעונג ואז נוכל להתמודד אתו
ביתר קלות.
אמרתי שמשדד הפנים מגוון, אבל אין ספק שהנושא המדכזי שבו, נושא הרשויות
המקומיות, הוא הנושא שאליו נצטרך לכוון הרבה מאמץ ושאתו נצטרך להתמודד. בהרצאתי
הראשונה לפני דאשי הרשויות אמרחי ראש עיר מוטל עליו תפקיד אחדאי עד מאד, שכן
הרגשתו של הפרט בעירו ובכפרו קובעת בהרבה את יחסו של הפרט למדינה כולה, למערכת
גולח, ואולי מעבד לזה גם לאומה כולה. ומכאן, שפרט לעול הגדול שמוטל על ראש עיר,
אמרתי שמוטלת עליו אחריות ראשונה במעלה לדאוג שהאזרח במדינת ישראל ירגיש את
ההרגשה הנפלאה של בתוך עמי אנוכי יושבת. אמרתי "הרגשה נפלאה". אין פירושו של
דבר שדאש העיר, או ראש הרשות, חייב לדאוג שהאזדח יחיה בשמנת. לא זאת הכוונה.
כולנו יודעים שראשי הרשויות מתמודדים עם מצבים קשים, במיוחד היום, אבל ראש העיר
צריך לדעת לשדר לאזרח - גם אס השעה היא שעת מצוקה - לדעת לשדר לו את ההרגשה
הנפלאה
¶
תדע לך שאנחנו עושים מעל ומעבר. ואם השעה היא קשה, היא קשה מצד הנסיבות
האובייקטיביות ולא מצד רשלנות של העוסקים בצרכי ציבור,
אני חושב שהמסר הזה מוטל גם על כתפיו של משרד הפנים. משרד הפנים חייב לשדר
בצורה זו או אחרת לראשי הרשויות המקומיות, שהוא נושא אתם בעול, שהוא דואג את
דאגתם ולוחם את מלחמתם ושהוא מזדהה אתם בשעות המצוקה. או אז, יהיה העול קשה ככל
שיהיה, הוא נעשה קל יותר ולפעמים אפילו נעים יותר.
כפי שאמר מכובדי חבר-הכנסת נחמיאס, אמרתי גם בדברי שנשתדל בעזרת הי ליישם
הלכה למעשה את דו "ח ועדת זנבר. לאחר אישור הממשלה נדאג לחקיקה מתאימה בכנסת,
כיוון שאין שום ספק שיישומן של המלצות ועדת זנבר יביאו הקלה לרשויות, וממילא
ליעול בניהול הרשויות, וכתוצאה מכך נוכל לשרת את האזרח בישראל בצורה יעילה יותר
ומכובדת יותר.
דרך אגב, בנאומי לפני ראשי הרשויות אמרתי דבר שאני חושב שהוא מאד מעניין
ומאלף. בהלכה היהודית יש התייחסות גם לסמכויות של הרשויות המקומיות לעומת
הסמכות המרכזית, ובחושן משפט מובאת הלכה מעניינת שמקורה בתלמוד. מובא בראשי
משפט כך
¶
מלך שמסיבות שלו החליט למחול לאזרח מסויים מלשלם מסים, כי עשה מעשה טוב
והטיב עם המלך, המלך העניק לו ברוב טובו פטור מתשלום מסים. קובעת ההלכה, הלכה
מאד מעניינת, שהמלך רשאי לשחרר אותו רק מהמסים שהוא משועבד למלכות, אבל לא
'מהמסים שהוא משועבד לרשות המקומית.
ד' בן-מאיר
¶
אדוני השר, זו בעייה אקטואלית. אצלנו בארץ זה הפוך: הממשלה שיחררה עצמה
מהחובה לשלם מסי ארנונה לרשויות המקומיות. אנחנו נצטרך לעבוד על זה ולשנות את
זה.
שר הפנים י' ח' פרץ
¶
ההלכה הזאת שופכת אור בכלל על יחסה של ההלכה היהודית לרשות המקומית ועל
הסמכויות של הרשות המרכזית על המגבלות של סמכותה של הרשות המרכזית ועל הרצון
לראות ברשות המקומית אוטונומיה בעלת סמכויות רחבות שדואגת לעצמה. אני חושב
שבהלכה הזאת יש מעבר למה שדו "ח ועדת זנבר מסיק. אני אומר זאת כדי להביע את הלך
רוחי, שאני אתמוך בכל לב ליישום המלצות ועדת זנבר בעזרת ה'.
אלה הדברים שיש לי לומר בפתח דברי. אולי אצטרך להתייחס לדברים אחרים
בהמשך. מכל מקום, אני רוצה להודות למברכים, ליושב-ראש ועדת הפנים חבר-הכנסת דב
שילנסקי על הברכות הלבביות. אצל הספרדים יש מטבע לשון, שמקומה בבית-הכנסת,
שאומדת
¶
אף-על-פי שאינו כאן, כבודו כאן. ובכן, אף-על-פי שאינו כאן, כבודו כאן
ואני מודה לו ומברך אותו כפל כפליים על ברכותיו.
כמו-כן אני מודה לממלא-מקום יושב-ראש ועדת הפנים, ידידי ומכובדי חבר-הכנסת
עלי על דבריו החמים. אני אדם רגיש ואני מתרגש כשמברכים אותי. התרגשתי לשמע
הברכות ואני מודה לך ומאחל לך הצלחה בתפקידך החדש כחבר-כנסת. שמעתי על הצלחתך
כראש עיר ואין לי ספק שאותה הצלחה תמצא את ביטוייה גם בעבודתך בכנסת.
כמו-כן אני מודה מקרב לב לידידי ומכובדי היקר חבר-הכנסת נחמיאס. זכיתי
בפעם השניה להתברך על ידך ולקבל דברי עידוד, פעם במליאת הכנסת ופעם שניה כאן
בוועדה. אני מודה לך מקרב לב, והמברך יתברך ממקור הברכות.
כמו-כן אני מברך את כל חברי ועדת הפנים הנכבדים. אשמח מאד על כל
שיתוף-פעולה שיהיה בינ ינ ו. שמוזתי לשמוע הן מאנשי המשרד והן מדברי חבר-הכנסת
נחמיאס שתמיד היו קשרים טובים ומכובדים בין משרד הפנים לבין ועדת הפנים של
הכנסת, ונותר לי רק להביע את רחשי לבי שאשמח מאד להמשיך את המסורת הטובה. אשמח
מאד לשמוע הערות ולהיות תלמיד המחכים את רבותיו, ליישם את ההערות ולדאוג שהן
תמצאנה את ביצוען המעשי, כשמגמת כולנ ו בעייה היא רוורת האזרח במדינת ישראל. תודה
רבה לכם וכל טוב.
חיו"ר ע' עלי;
תודה רבה לכבוד השר על דברי הפתיחה המעניינים והענייניים. אני מציע שנעבור
כעת לדיון, ובפגישה הראשונה נציג את הדברים בפני כבוד השר בקצרה, כדי לאפשר
לכולם להתבטא. אנחנו נעלה חלק מהבעי ות שאנחנו רואים בנושא הרשויות המקומיות
ותפקידי משרד הפנים, שאנחנו עוטקים בהם במשך כל יושנה, וקודם-כל המשבר שבו שרויות
הרשויות המקומיות, ואני רואה את המשבר הזה לא רק במישור הכספי. יש משבר שעיקרו
כל יחסי הגומלין בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי. מהו בעצם מקומו של השלטון
המקומי בתוך כל המערכת הזאת? אין טפק שבלי שלטון מקומי אי-אפשר לקיים ממלכה.
לשלטון המקומי יש תפקידים חשובים ומרכזיים והרשויות המקומיות הן אלה שבעצם
קולטות את כל הבעיות הראשוניות, שבאות במגע עם הציבור ומטפקות לו את השירותים
הראשוניים האלמנטריים. בענייו זה צריך למצוא פעם אחת ולתמיד את הדרך ולפתור את .
הבעייה.
באשר להמלצות ועדת זנבר- אם הבטחת לקיים ולממש את ההמלצות, אני חושב שזו
פריצת-ררר חשובה מאד.
יחד עם זה יש בעייה של המשרדים היעודיים. הרשויות המקומיות ממלאות תפקידים
שהוטלו על הממלכה, אם זה בנושא של חינוך, רווחה, בריאות, או כל נושא אחר שהמדינה
צריכה לקבל על עצמה והיא בעצם צריכה לספק אותם. הרשויות הן מעין קבלן משנה של
הממלכה, ונשאלת השאלה אס הן מקבלות את התמורה לתיפעול השירותים האלה, בזמן
ובסכומים המתאימים.
כפתיחה לדיון אני רוצה לומר שאני לא משחרר את הרשויות המקומיות מהחובה
להשתלב במאמץ להבראה כלכלית של המשק שבו אנחנו שרויים. הן חייבות להתייעל,
לצמצם ולחסוך. מי שרוצה לומר שהכל שם בסדר, הוא פשוט חוטא לאמת. בעניין זה אני
מעיד על עצמי שיש הרבה מה לעשות. ועדת הפנים, לדעתי, צריכה לא רק לדרוש ולתבוע,
אנחנו חייבים גם לאזן את התמונה כדי שתתייחסו ברצינות להמלצות. אני טוען שהרשות
המבצעת לא מכבדת את ההמלצות של ועדות הכנסת. לא אחת, המלצות שניתנו לאחר עבודה
שלשנים, לא מתייחסים אליהן בצורה רצינית. אחת הבעיות היא שאנחנו לא תמיד
מגישים את הדברים בצורה מאוזנת. אם אנחנו דנים בעניין הזה, כדאי שנדע שבשנים
האחרונות גם על הרשויות המקומיות מוטל תפקיד של התייעלות ושל חסכון. הרשויות
המקומיות חייבות להמשיך ולשאת במאמץ הזה, כי אי-אפשר לדרוש מכל המשרדים ומכל
הענפים במשק להתייעל, ולשחרר מהחובה הזאת את המגזר הזה, שתקציבו הוא תקציב עתק.
התקציב של השלטון המקומי השנה הוא 380 מיליאר שקל, ובעניין זה אני רוצה להיות
הוגן גם כלפי עצמי ולהעיר את הנקוה הזאת.
די. דנינו;
אני מצטרף לכל הברכות לכבור השר ומאחל לו הצלוזה בתפקידו. אני מאמין שעם
צוות העובדים שעומד לימינו הוא ילמד את הבעיות ויגיע להישגים חשובים בענייני
משרד הפנים.
חבר-הכנסת נחמיאס הזכיר שבתפילה נאמר
¶
קודם-כל קבץ נדתי עמך ישראל מכל
הארצות ואחר-כך השיבה שופטינו. הושבתי שכבוד שר הפנים יתייחס לנקודה הזאת, כי
השאלה היא איך אנחנו מקבצים אותם, מביאים אותם לארץ ואיך אנחנו מתייחסים אליהם.
משרד הפנים והרשויות המקומיות הם שני הגופים שיכולים לעזור לקבץ אותם ולקבל אותם
יפה. לכן חשבתי שכבוד השר יגיב על כך.
אי נחמיאס;
זה יבוא אתר-כך, לא בישיבה של ועדת הפנים.
די' דנינו;
כהמשך לדבריו של חבר-הכנסת עלי, נכון שאנחנו נמצאים במצב קשה מאד, אבל זה
אמור לגבי כל המדינה ולא רק לגבי הרשויות המקומיות. בכל-זאת יש דברים שהם
חשובים לכלל עם ישראל ובמיוהד ברשויות המקומיות המטפלות בענייני חינוך, ששם יש
בעייה. אני יודע שיש קיצוצים בשעות הלימודים ובכל מיני תחומים, ובמיוחד בשכונות
מטויימות שאינני רוצה לדבר עליהן. הייתי רוצה לשמוע מפי השר מה בדעתו לעשות
בעניין זה, שהרשויות המקומיות מקצצות בשעות החינוך בשכונות מסויימות.
מ' וירשובסקי
¶
אדוני השר, אחרי שבקרתי אותך והתקפתי אותך במינוי, אני מברך אותך, עכשיו
אתה השר. הצלחתך היא הצלחתה של כל המערכת ואני מקווה שתצליח.
אני רוצה לעבור ולדבד ישר על דברים שמטרידים אותנו. אמנם הרשויות המקומיות
נמצאות במשבר כלכלי חמור ביותר, אבל יש להן גם משבר הרבה יותר עמוק, והוא משבר
של מעמדן בחברה הישראלית ויכולתן לתפקד. אני חושב שבעת שמכהנת ממשלת אחדות, זה
הזמן הנוח והטוב ביותר לפתור את הבעיות האלה. לא רק ליישם את המלצות ועדת זנבר,
אם כי בוועדת זנבר יש ניצנים חשובים ביותר להבראה, אבל זה לא הכל. יש לעשות
בדק-בית של המבנה של השלטון המקומי במדינת ישדאל ולקבוע בחוק את החובות והזכויות
שלו כלפי הציבור, ומצד שני -היחסים בינו ובין השלטון המרכזי. אני חושב שבמצב
היום, כשאנחנו חיים על-פי חוקים מנדטוריים - אם כי הם תוקנו מפעם לפעם - המגמה
היסודית שהכל תלוי באישור משרדי הממשלה, משרד הפנים ואישודים אחרים, הדעת איננה
סובלת את זה. זה מונע אפשרות של התפתחות נכונה. אמרו את זה בשנת 1936 וזה נכון
גם היום. לכן יש כר נרחב לפעולה דווקה בימים אלה.
הוא הדין בעניין זכות של תכנון ובניה. אדוני השר, חוק התכנון והבניה הוא
מערכת של עבריינות רבתי בכל חלקי המדינה. אינני מדבר על מקרים בודדים, אבל
כאופן שיטתי החוק הזה איננו מתבצע כפי שהוא צריך להתבצע. כולנו יודעים את זה
והצוות שיושב פה - ואני מצטרף לכל השבחים שנאמרו עליו, שהוא צוות מעולה וכל של
יכול להתברך בצוות כזה - יודע את זה וגם ניסה לתקן, אבל אילו צים פוליטיים מנעו
את זה במשך הרבה מאד שנים, ואני חושב שצריך לטפל בנושא חזה. אם נמשיך להגיד שיש
לנו חוק תכנון ובניה מודרני משנת 1965 ונתעלם מהצורה בה הוא מתבצע, אנחנו נשטוף
את המדינה בעבריינות שלא נוכל להתמודד אתה יותר.
נקודה נוספת. אדוני השר, אני חושב שיש לנו יותר מדי רשויות מקומיות במדינת
ישראל. כדי לחסוך וליצור הבראה כלכלית של ממש לטווח ארוך ולא להזרים כספים, אני
חושב שצריך או לאחד רשויות או ליצור איגודי ערים של שירותים משותפים. מפני שלא
עולה על דעת האדם הסביר והנבון שבאזורים צפופים חוזרים בכל מיני ערים גדולות
וקטנות, או מיזוג של ערים גדולות וקטנות, שבכל מקום יש מפעל מים עם האנשים שלו,
מחלקת גינון, לכל אחד יש סגן ראש עיר וראש מחלקה. זה בזבוז כספי ציבור וזה יוצר
גם פתח לאנטי-יעול שיטתי וממוסד. אני יכול לחגיד את זה על עירי תל-אביב ואני
יודע מה קורה גם בערים אחרות.
אני חושב שאפשר וצריך להתמודד עם הנ ושא. זה לא נושא קל, והוא גם רגיש, אבל
אם כולנו רוצים להביא תרומה ושיפור בשלטון המקומי, וגם לייעל את המשק, כאן צריך
להיות אמיץ וחזק. אפשר לעשות את זה בשלבים, זה לא אומר שצריך לבטל מיד את
הרשויות המקומיות למיניהן, אבל צריך לאחד שירותים. נעשה פעם נסיון, אבל הוא
נכשל בגלל לחצים, שאני מאחל לך - ואני בסוח שהוועדה תעזור לך בזה במידה רבה -
שתצליח להתגבר עליהם.
אדוני השר, אני רוצה שתדע שבגלל מצב משפטי, שניתן לתקנו בקלות אפילו לא
מכוח החוק, אלא על-ידי צו - אם כי בסופו של דבר יצטרכו לתקן את החוק - יש אלפים
ואולי רבבות של אזרחי מדינת ישראל שאינם יכולים לבחור כאזרחים לרשות המקומיות.
אלה תושבי המועצות האזוריות במושבים ובישובים למיניהם הכלולים במועצות אזוריות.
יש דו "ח חיובי של ועדה, שבראשה עמד יורם בר-סלע, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה,
וחברים בה היו שורה של עובדי מדינה בכירים, וביניהם אנשי משרד הפנים. הדו "ח
מיוני 983 1 ממליץ לשר הפנים הקודם המלצה ברורה מאד בעניין הזה. הוא לא הופעל עד
עצם היום הזה, והוא ממליץ פה אחד על פתרונות ולאפשר לאנשים להצביע כאזרחים לרשות
המקומית. אני חושב שניהן לעשות את זה בקלות ואני יודע שגם אנשי מקצוע במשרדך
תומכים בזה. אני מציע את זה ככר פעולה שלך, כבר בהתחלה, כי מלבד גיבוי של
הוועדה אתה יכולה גם לפעול במסגרת הצווים שאתה יכול להוציא על-פי סמכותך בפקודת
המועצות המקומיות.
זה חלק מהנושאים שרציתי להעלות, אבל אלה 4 הנקודות שהדגשתי. כל הנקודות
האלה אינן נוגעות לכספים. אלה דברים שבהם - א) לא הכסף הוא הקובע ואמת המידה;
ב) אני חושב שהקונסטלציה הפוליטית, לפחות מבחינת הרוחב של הקואליציה, יאפשר
לעשות פעולות, וכבר ראיתי סביב השולחן הזה איך ללא קשר של מפלגות דנו בדברים
מסויימים והצענו הצעות מסויימות. לכן אני חושב שלא רק שהמלאכה מרובה, אלא גם
האפשרויות גדולות. אם בדברים האלה תהיה תושיה ויוזמה מצד משרד הפנים, אני חושב
שבוועדה זו, על כל מרכיביה וחלקיה, לא תהיה כל בעייה לעזור לך להשיג אותם.
עי סולודר;
אני מצטרפת לברכות לשר הפנים ומאחלת לו שיצליח בתפקידו. לאחר שלוש שנים
כחברה בוועדת הפנים למדתי שזה אחד המגזרים הרגישים ביותר והחשובים ביותר, מפני
שהוא באמת נוגע לאזרח. אנ י מצטרפת לחברי שציינו את התרומה הגדולה של הצוות
הקבוע והיציב במשרד. אנחנו יודעים ששרים מדרך הטבע מתחלפים, ובכל-זאת צוותות
במשרד הם לרוב האנשים היציבים ובעלי המקצוע, ונדמה לי שמבחינה זו - עד כמה
שהספקתי להכיר את האנשים מנסיון קצר של 3 שנים בכנסת - אפשר לתתברך בצוות של
משרד הפנים, ובהזדמנות זו אני מוצאת לנכון לברך גם אותו, שאליו מצטרף שר חדש,
ואני בטוחה שהם יתנו לו את כל הסיוע כדי לשמור על רציפות. רוטציה בתפקידים היא
בכלל דבר טוב, לא רק בגלל האדם, אלא בגלל רענון מחשבה. כאשר אתה נכנס לתפקיד
חדש אתה יכול לבחון דברים שאמנם נבדקו כבר, אבל הבחינה המתמדת שומרת גם על
רעננות של ביצוע.
יש לנו בארץ בעייה של ריכוז ומצד שני בעייה של ביזור בשטחים שונים, גם בשטח
של ריכוז סמכויות, או ריכוז טיפול בבעיות, וגם בשטח של האצלה ופיזור סמכויות.
נדמה לי שבנושא של משרד הפנים והרשויות המקומיות למיניהן העניין הזה בולט על אחת
כמה וכמה.
הוזכר כאן דו "ח ועדת זנבר. אנחנו יודעים שהדו"ח הזה מונח במגרות כבר כמה
שנים ועכשיו מתחילים לאט-לאט לדבד עליו, אם כי יש כבד מסקנות. אני מקווה
שמהדיבור הזה צא גם עיבור עוד בכנסת הזאת ויתחילו אכן ליישם אותן.
אינני רוצה לגעת בנושאים רבים, מפני שאני לא חושבת שבדיבור הכללי אני יכולה
לתרום במשהו, אבל אני בכל-זאת רוצה להעלות 2 - 3 נקודות נוספות. דברת על גאוותן
של האזרח ועל החשיבות שהאזרוז יהיה גא במקום מגוריו. אני מאד מקבלת את הגישה
הזאת ואני חושבת שזה בדרך-כלל בא גם כתוצאה של שיתופו של האזרח ושילובו בדברים
שנעשים.
אנחנו יודעים שברשויות מקומיות יש לא פעם בעיות של תקציב ושל התייעלות. יש
דברים שבהם ניתן לשתף את התושבים, ונדמה לי שאנחנו עושים פחות מדי בדברים אלה.
הנקיון, למשל, היא אחת הבעיות. אנחנו יודעים שיכולה להיות עיר יפה ונחמדה, אבל
אם פרצופה החיצוני הוא מלוכלך, לא מגונן, ואין שמירה על הדבר הזה, בעצם אתה לא
ריאה את הטוב שיש בפנים. בעניין הזה אפשר לשתף יותר את האזרחים. היוזמות הן,
כמובן, של הרשויות המקומיות והאזוריות, אבל אני חושבת שפה יש חשיבות שגם משרד
הפנים יתן בעניין זה דחיפה ליוזמות כאלה.
לפעמים קורה שבגלל בעיות של הסכמי עבודה ויחסי עבודה עיר מושבתת, ולאחרונה
ראינו דוגמאות של דברים כאלה, אבל אילו התושבים היו יום-יום יותר שומרים ושותפים
בדברים האלה, ניתן היה לעשות יותר. אני חושבת שיש כאן מקום להתייעלות בדברים
האלה. אני מכירה לפחות פרט קטן של גינון ואני יודעת על תוכניות גינון שניתן
בחסכון גדול באמצעים, וגם בכוח-אדם, להשיג יותר תוצאות בשיטות משוכללות יותר
שקיימות היום. אני מעירה את זה כדבר שאני רואה בו חשיבות מעבר לדברים החשובים
שהוזכרו כאן, של תשתיות, של חוקי התכנון והבעיה, וכן הלאה.
חבר-הכנסת עובדיה עלי ואני היינו במוצאי-שבת בסימפוזיון בקיבוץ טירת-צבי.
אחד הנושאים שעלו שם הוא ה"שיניים" של ועדות הכנסת. אנחנו יודעים שוועדת הפנים
מקדישה ישיבות רבות ומוציאה מסקנות טובות, אבל בסופו של דבר הדבר הקטן ששמו
תקציב שם את המסקנ ות לאל. השאלה היא איר פותרים בעיות מסוג זה ואיך המשרד
מתייחס לזה. בסופן של מסקנות כאלה הוועדה כותבת שתוך 6 או 3 חודשים השר צריך
להתייחס אליהן ולדווח מה מהמסקנות בוצע. לדאבוני, לא כל השרים עומדים במשימה
הזאת ולא תמיד אנחנו רואים את דיווח השר על שולחן הכנסת.
נדמה לי שאם מסקנות ועדת הכנסת, שבאמת נדונות בכובד-ראש, ובוודאי של הוועדה
הזאת, היו זוכות גם להתייחסות יותר רצינית מצד המשרד לגבי מימוש - ואותו דבר
אמור לגבי חוקים שאנחנו רוויים בהם - השאלה היא מה כוחנו ליישם את החוקים האלה.
כמקרה הזה זה אמור לגבי משרד הפנים, ויש חוקים רבות של איכות הסביבה ואחרים,
מעבר לחוקים של תכנון ובניה. היות וזה דיון גנרלי וכל אחד אומר מהרהורי לבו,
אני מעלה את הנקודות של הביזור, דו"ח ועדת זנבר ונסיון ליישם אותו עוד בקדנציה
שלך מתן דחיפה ליוזמות של רשויות מקומיות, ודרכן גם ליוזמות של האזרחים;
התייחסות יותר רצינית להמלצות של ועדות הכנסת, ולטיפול ואכיפה בנושאי חוק שעולים
בוועדה זו.
ולבסוף, אנחנו עוסקים הרבה מאר ברשויות וזקטנות וברשויות במגזר הערבי, שלא
תמיד מתוך הזנחה, אלא מתור פיגור, בעיקר בחוקים שנוגעים למשרד הפנים, הפיגור שם
יותר גדול, מפני שתשתיות ישנות הרבה יותר קשה לקדם ולהביא אותן לרמה של היום
מאשר בניה חדשה. אני מקווה שמשרדר, לצד הרשויות הגדולות והטיפול בהן, יתן
תשומת-לב מיורורת לרשויות הקטנות ולרשויות של המגזר הערבי, שאין להן אפילו מעמד
של רשות.
היו"ר עי עלי;
תודה רבה לחברת-הכנסת סולודר. לפני שנשמע את דברי השר ובזה נסיים את
הישיבה, רציתי להזכיר שזו ועדת הפנים ואיכות הסביבה. יש בעייה קשה מאד בכל נושא
איכות הסביבה ומודעות לאיכות הסביבה, פיזור הסמכויות, החוקים והאחריות בין
המשרדים השונים. מטבע הדברים, לא רצוי היום להציג את כל הבעיות, אבל צריך
להזכיר שהוועדה עוסקת הרבה בנושאים אלה ואני בטוח שהם יזכו לתשומת-לב ראויה.
נושא נוסף שנצטרר להקדיש לו תשומת-לב ראויה הוא הנושא של ערי הפיתוח, על
רקע האבטלה לבוררת בהן היום. מטבע הרברים ערי הפיתוח הן החוליות החלשות בחברה,
וחוסנה של חברה נבחן בדאגח לחוליות החלשות שבה.
בבקשה, כבוד השר.
שר הפנים י י חי פרץ;
שמעתי בקשב רב את הדברים שנאמרו כאן וגם רשמתי אותם לפני. אני רואה בדברים
שנאמרו לא שאלות שדורשות ממני תשובה, אלא יותר קווי חשיבה לשר הוזדש ונקודות
המלצה שהשר יחשוב בכיוונים הללו, יתמקד בהם וילמד את הנושאים. לכן רשמתי את
הדברים ובע"ה אני אשב עם המנכ"ל ועם הצוות, נעבור נקודה-נקודה ונראה במה אפשר
לקדם את הנושאים החשובים שהועלו כאן.
אף-על-פי-כן ברצוני להעיר מספר הערות. חבר-הכנסת הנכבד, ידידי מר דנינו
העלה את נושא השכונות והחינוך בהן. אני מבין שכוונתך לשכונת עזרה ובצרון
בתל-אביב.
די דנינו;
לא רק, יש עוד מקומות.
שר הפנים י י חי פרץ;
פרוייקט השכונות מופעל בכמה מקומות בארץ ובמסגרת זו ניתנות שעות חינוך
ושעות השלמה בחינוך. ראש עיריית תל-אביב הרחיב ביוזמתו את פרוייקט השכונות על
חשבונו-הוא, מהתקציב שהוא מקבל ממשרד הפנים, זה דבר יפה וחשוב ואין ספק שכולנו
תומכים בפעולות כאלה, אבל ידידי הנכבד יודע שמצבה הכספי של עיריית תל-אביב הוא
קשה ועומד בפני מפולת של ממש, ומשרד הפנים היה חייב לדרוש מראש העיר לקצץ
בתקציבו לפני שחלילה תהיה מפולת.
כשעניתי על שאילתה בנושא הזה בכנסת אמרתי שאם כבר עיריית תל-אביב צריכה
לקצץ, הרי היא מקצצת בדבר כל-כך חשוב כמו החינוך. בפגישות שיהיו לי עם ראש
עיריית-אביב אני אשתדל להטיל את מלוא כובד משקלי שסדר העדיפויות ישתנה, ואם להבא
צריך יהיה לעשות קיצוצים, שהם ייעשו בנושאים אחרים ולאו-דווקה בנושאים שקשורים
לחינוך.
פרוייקט השכונות ממשיך לפעול בשכונות בתל-אביב. כל הקיצוץ היה בפעולות
נוספות שנעשו מעל ומעבר למה שפרוייקט השכונות דורש בכל הארץ.
חבר-הכנסת וירשובסקי דיבר על איחוד רשויות. אתמול נפגשתי עם יושב-ראש
המועצות האזוריות מר יוסקה שיין, שהירצה לפני על הפעולות שנעשות, ושמוזתי לשמוע
שנעשו כמה וכמה פעולות של איחוד רשויות. זה נעשה הן באזור השרון, הן בעמק
יזרעאל והן בגליל המערבי. מר שיין אמר לי שהוא שמח לראות שהרשויות אפילו שיתפו
פעולה בנושא הזה וזה היה לברכה.
כמו-כן ישבתי עם אנשי המשרד, קבלתי דיווחים על הנעשה בתחומים שונ ים, והם
אמרו לי שכעת עובדים על פרוייקט נוסף. זה לא פרוייקט של איחוד רשויות, דהיינו
ביטול רשויות והקמת רשות אחת, אלא מנסים להקים פרוייקט של מועצה ר1בלית, שמטרתה
לרכז מספר רשויות, מבלי שהן תתבטלנה, וליצור קורת-גג משותפת לכל הרשויות.
הפעולה הזאת אמנם לא תבטל את הרשויות המקומיות, אבל היא תאחד את השידותים.
באופן כזה היא תהיה מצד אחד יותר חסכנית למדינה ומצד שני תוכל לתת שירותים
יעילים יותר, רחבים וטובים יותר. העניין הזה נמצא בטיפול מתקדם, ואני מברך על
כך.
לחברת-הכנסת סולודר. אני חסיד של המגמה לשתף את התושבים בפעולות שונות,
ואת כחברת קיבוץ יודעת מחיי היום-יום שלך מה רב הערך של שיתוף האזרח, או שיתוף
איש המקום בעיצוב המקום שבו הוא גר. אין ספק שזו הדרך היעילה ביותר לטעת
שורשים, להתקשר ולאהוב את המקום. אדם שנ ותן גם מקבל. על-ידי הענקה אנחנו
מועשדים בזה שאנחנו מתקשרים למקום, אוהבים אותו ומזדהים אתו, ובהחלט אשמח לתת
ידי לקידום הנושא של שיתוף האזרח בעיצוב מקום מגוריו. דומני שזה נעשה במסגרת
פרוייקט השכונות ושמעתי שזה נעשה בהצלחה רבה.
אשר למגזר הערבי, מספר פעמים הדגשתי את דבר תורת ישראל בנושא הזה ואמרתי
שהתורה אומרת
¶
משפט אחד יהיה לכם, לגר ולאזרח הארץ. דהיינו, תורת ישראל דורשת
ממדינת ישראל שהיא תדאג לתת שוויון זכויות מלא, בבחינת "משפט אחד יהיה לכם",
לאזרחי המדינה, לגר שבא מרחוק ולאזרח הארץ, הגם שאינו שייך לאומה. כאדם שגדל על
ברכי תורת ישראל, אשמח מאד להוציא את הדברים אל הפועל בכל דרך שהיא ולתת למגזר
הערבי את מלוא הסמכויות והזכויות שמגיעות לכל אזרח בישראל, ואעשה זאת לא בכפיה,
אלא באהבה.
אשר לערי הפיתוח, אין ספק שהן החוליה החלשה שצריך לתת עליהן את הדעת ואת
קלב, כדי לחזק אותן ולקדם אותן. משטר תקין נבחן דו וקה באיזו מידה הוא נותן דעתו
ואת לבו לחיזוקן של החוליות הוזלשות.
בסיום דברי, אשמח להתמודד עם הבעיות שהעליתם. אני מודה שוב לוועדה נכבדה
זו. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לאנשי המשרד, בראש ובראשונה למנכ"ל הנכבד,
שזכיתי להכיר אותו תוך תקופה קצרה. אני מודה לה' שזכיתי לקבל משרד עם צוות לא
רק מיומן, אלא צוות מעולה מבחינה אנושית ומבחינה פרסונלית. הרגשתי את זה
במפגשים שהיו לי עם כל אנשי הצוות ואני אומר את זה בפה מלא. זו מחמאה גדולה מאי
לפרסונל כמשרד הפנים, וזו מחמאה חשובה מאד לשר הפנים הקודם, שידע את מי להביא
למשרד, אונ מי לקדם ואת מי לשים במשבצת זו או אחרת. אין ספק שזה הרבה בזכותו של
שר הפנים הקודם, ואני חב לו תודה על כך שהוא בנה משרד מכובד. אני חייב לומר
שבכל מפגש שהיה לי עם אנשי המשרד ראיתי דבר אחד בולט, והוא, שטובת המדינה היא
מעל ומעבר לכל חשבון. היסוד הממלכתי שולט בכל מקום במשרד, ואני שמח על כך.
אני שוב מודה ליושב-ראש הוועדה ולממלא-מקומו. אני מודה לכם על התערות
הנכבדות והמאלפות. אני מודה לאנשי המשרד, ונתפלל לשיתוף-פעולה פורה ויעיל לטובת
עם ישראל כולו.
היו"ר עי עלי;
תורה רבה לשר ותודה רבה לכולכם. הישיבה נעולה.
הישיבה נטתיימה בשעה 13.30