הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 17

מסיור של ועדת הפנים ואיכות הסביבה

ב: גוש עציון, חברון וקרית ארבע

יום שלישי, כ"ד בכסלו התשמ"ה, 18.12.1984, שעה 09.00

נכחו;

חברי הוועדה; ד' שילנסקי - היו"ר

בי שליטא

ע' עלי

מארחים; שי עמר- קמ"ט - משרד הפנים

שי קליינר- קצין מחוז, משרד הפנים

גי שילה - ראש המועצה גוש עציון

ר' מלכה - גזבר מועצת גוש עציון .

מר מוסקוביץ - ראש מועצת אפרת

שי וך - ראש מועצה מקומית קרית ארבע

אי העצני - חבר מליאת המועצה

י' גרבי

שי בן-משה - חבר מועצה מקומית קרית ארבע

י' ארמוני - ראש מועצת הר חברון

הרב לוינגר

מזכיר הוועדה; יי גבריאל

רשמה; מזל כהן



היו "ר די שילנסקי; השיחה הראשונה שלנו היא עם הרב לוינגר

אשר מפגין מול מחנה הפליטים דהיישה,

אתחיל מהנושא המוניציפאלי של קריה ארבע

וחברון. יכולה להיות זיקה מוניציפאלית

דו-צדדית. זאת-אומרת, תהיה ועדה מוניציפאלית שהיום עומד בראשה

שלמה עמר. היות שיש כמה דברים כגון שאלות פיתוח שאי-אפשר לבקש,

עוד לא הגיעה השעה לדרוש את הפיתוח של חברון היהודית - גם זה אולי יגיע

הזמן שיצטערו על מה שנעשה בתרפ"ט - בינתיים צריכה להיות זיקה בין

קרית ארבע לחברון היהודית. למשל, אני חושב שבבחירות הבאות צריך לאפשר

לתושבי חברון היהודית לבחור ולהיבחר לרשות המקומית קרית ארבע. צריף

לשנות את ההסדדים והצווים שניחנו, אני רוצה לומר, ראש העיר, אדון שמש,

מטפל יפה ודואג לצרכי היהודים. אבל צריכה להיות זיקה גם לקרית ארבע,

זו התשובה.

דבר שני, פה בקשתנו קטנה מאד ופשוטה

מאד, שיהודי יוכל לנסוע בכל שטחי ארץ-ישראל באופן חופשי וללא שום

בעיה, שיהודי יוכל לעבור בכבישי ארץ-ישראל ולא יזרקו עליו אבן,

אני צריו לומר, לא היה שבוע בשנה שנתיים האחרונות שלא נזרקה אבן

על יהודים שנסעו פה. גם במקומות אחרים ביהודה ושומרון, צריף לדאוג

לכך שהכבישים יהיו פתוחים. לשם כך צריך לעשות מספר פעולות, אם ייעשו

מספר פעולות, הדבר יסודר.

הדבר הראשון, ממשלת ישראל צריכה להחליט

שהיא מתמודדת עם הבעיה, דבר שני, צריך לגרש את המסיתים. דבר שלישי,

יש פעולת הסתה מאד בוטה באוניברסיטאות ובבתי-הספר התיכוניים, צריך

לפעול נגד פעולות הסתה שאסורות לפי החוק, דבר רביעי, עונשים קשים,

למשל לפני שבועיים נזרקו שלושה בקבוקי תבערה ב"אל-חאדר", נתפסו

זורקי בקבוקי התבערה. נודע לי ממקורות מוסמכים שכולם כבר היו בעבר

בכלא. הם עשו את הדבר הזה פעם נוספת. הם מלגלגים על העונשים. הם

אומרים; היינו חודש חודשיים בבית ההבראה של כלא פארה.

דבר חמישי, לעתים יש לגזור גזר דין

מוות כפי שזה קיים במקומות מסויימים. לפעמים יש מקום לגזר דין מוות,

אם תיעשינה חמש הפעולות האלה, אני מניח שזאת התשובה.

ב' שליטא; יש זיקה מוניציפאלית מינימלית בין

עירית חברון לקרית ארבע?

הרב לוינגר; בהחלט. אני משווה את זה בין שירותי

ממשלה לשירותים מוניציפאליים. אנחנו

זקוקים לשירותי קרית ארבע. אבל יש שאלות עקרוניות שצריך לראות,

כי עירית חברון מסוגלת בסיטואציות מיוחדות לחבל בישוב היהודי.

היו"ר ד' שילנסקל; מי צריך להחליט על כך?

הרב לוינגר; המחוקק,

בתקופת היות אריק שרון שר בטחון,

המצב היה שונה?

הרב לוינגר; מ-1967 עד 1976 לא היתה שריפת צמיגים,

היה שקט.

בי שליטא; היו גם פחות יהודים ביהודה ושומרון.

הרב לוינגר; אפשר להביא שקט. שמעתי שבתקופת

משח דיין ז"ל גרשו אלף איש מסיתים.

אפשר להשתלט על הענין הזה.

ב' שליטא; אתה טוען שבתקופת אריק שרון היתה יד

יותר קשה?

הרב לוינגר; גם בתקופת אריק שרון. כמו שהוא עשה

בעזה, יהיו כאן שוני כבישים. יש כל

מיני פטנטים מלבד אלה שהזכרתי. העיקר צריך להחליט ולפעול.

אני מודה לך.

היו"ר ד' שילנסקי; מועיית הצעה לפנות לאלוף הפיקוד.

אנחנו פונים לאלוף הפיקוד וממליצים, בהתחשב בכך שאין רצף טריטוריאלי

במועצה מקומית אפרת, בהתחשב בכך שאין כל בעיה היות שהאדמות אינן

תפוסות ולמען טובת הענין להחיל אח השיפוט המונציפאלי על מרחב תכנון

רציף ולאפשר תכנון ופיתוח שירותים מתציפאליים לאפרת. אני מעמיד

את ההצעה הזאת להצבעה.

הצבעה

הצעת היו"ר התקבלה פה אחד.

היו"ר ד' שילנסקי; אנחנו מתחילים את הישיבה.

אדוני ראש המועצה, אנחנו מודים לך

על האירוח. מאחר ואמרנו שזמננו מוגבל, קח בחשבון שחברי הכנסת

שנמצאים פה הם אוהבי ארץ-ישראל ומכירים את הבעיות. שמענו מקירה

כללית על האזור. אם אתה רוצה לצאת מפה עם תוצאות מירביות, תגיד

לנו מה הבעיות הבוערות. אני מבטיח שיש רצון טוב ונעזור במה שאפשר

לעזור.

גי שילה; אני מבקש להתחיל דווקא לא בצרותינו

אלא בצרות עם ישראל. מחר מתקיים

משפטו של יולי אדלשטיין, ומשרד הפנים הוציא לו תעודת אזרחות שהיא

למעשה אינה תעודת זהות. לכן, בהזדמנות זאת, דווקא כשמשפטו של

יולי אדלשטיין מתקיים מחר, תצא קריאה מהכנסת שידעו שבארץ מתייחסים

לבעיה. מוועדת הפנים אני מבקש שעד מחר תוצא לו תעודת זהות כחוק

ואז ממשלת ישראל מחוייבת, כיוון שאחד מאזרחיה עופד לידון ברוסיה,

להתייחס לענין זה בהתאם.



היו"ר ד' שילנסקי; אני עושה פה הפסקה בדברים שלך.

אני מבקש ממזכיר הוועדה להעביר

בטלפון כבר עכשו את המלצתנו ואני מניח שזה פה אחד.

יש פה הצעה של יו"ר המועצה, כולנו

שמענו אותה. אני מציע שאנחנו נפנה לשר הפנים ונצרף את המלצתנו

ו בקשתנו לנושא.

הצבעה

ההצעה הנ"ל התקבלה פה אחד.

ג' שילה; לקראת גמר הקדנציה הקודמת של הכנסת,

היו לנו לא מעט מו"מ עם ועדת הפנים

בקשר לכל העניינים שלמעשה היו צריכים להגמר לפני שנים רבות.

בכל אופן נעשתה עבודה במספר תחומים ע"י ועדת הפנים. יחד עם זה

נשארו כמה תחומים שטרם הוסדרו והם: א. נושא דמי האבטלה. בחלק

מהמועצות המקומיות הוקמו לשכות תעסוקה, כמו קרית ארבע, מעלה אדומים

ואריאל. עדין הנושא הזה לא פתור. יש מספר מובטלים יותר מחודשיים

שאינם מקבלים דמי אבטלה. האנשים האלה משלמים ביטוח לאומי, משלמים

את כל חובותיהם וזכויותיהם נשללות מהם. הלק מהבעיה הזאת קשורה

באי-אלו עניינים חוקיים שלא מעניינים אותי ולא חשובים לי. אנחנו

עומרים על זה שמה שמגיע לאזרח בישראל יכובד לגבינו.

היו"ר ד' שילנסקי; ; לגבי דמי אבטלה, הנושא הזה לא נוגע

לוועדה הזאת. אבל אנחנו חברי כנסת.

במסגרת היותנו חברי כנסת, אנחנו נפעל.

ג' שילה; אני לא מקבל את ההתחמקות הזאת.

ועדת הפנים עוסקת בענייני חינוך

ובכל מינ י ענ י ינ ים.

היו"ר ד' שילנסקי; אנחנו פונים כחברי כנסת לא כחברי

ועדת הפנים. אנחנו נפנה ליו"ר

ועדת העבודה והרווחה.

אני מכיר את התופעה הזאת. יש תקנות

וחוקים של משרד העבודה שהם בלתי

נתפסים. יש התייחסות אחרת להתיישבות, למועצות אזוריות, לכל מיני

דברים דומים לזה. אני מתקשה להסביר תנאים מקובלים לאדם שהוא

מתיישב חקלאי. עליו זה לא חל. אסור לו לקבל דמי אבטלה. אני

מתאר לעצמי שאתם נתקלים באותה ביורוקרטיה.

אני מציע ליו"ר הוועדה שבכל אופן

נביא את הנושא הזה לירושלים לוועדה וניקח על עצמנו גם את הנושא

הזה. אני חושב שהיא חשוב ביותר, משום שזו תפיסה אנרכיסטים

שגורמת עוול לרבים,

ע' עלי; אני רוצה להבין, האם התקלות האלה

נובעות מעצם היותם תושבי האזור הזה

או בשל היותם תושבים בהתיישבות חקלאית, והדברים אינם דומים?



ג' שילה; זה נובע מכך שהכתובת שלנו בתעודת

הזהות היא מעבר לקו הירוק.

ע' עלי; הבנתי מדבריך שבקרית ארבע, מובטל

כזה מקבל,

ג' שילה; אני יודע שבקרית ארבע הוקמה לשכת

תעסוקה שנותנת את התשובה לכל

המובטלים,

קרית ארבע זו מועצה מקומית. זו

תפיסה אדיוטית.

ע' עלי; אני מבקש ללמוד את הענין, האס זה נובע

מתוך התפיסה הכוללת של שירות התעסוקה?

יש לי עמדה אחרת ביתס לישוב חקלאי. למשק תקלאי יש משמעויות אחרות.

זו לא קביעה שרירותית. אס לאדם יש משק חקלאי אז זה מובטל? יכול

להי,ות חבר-הכנסת שליטא שאתה צודק. אני מבקש ללמוד את העניז ורק

אחר-כך להביע את דעתי. בהרבה דבריס אחרים הסכמתי והצבעתי. בנושא

כזה אני רוצה ללמוד אותו. אס זה נובע מאפליה באזור זה לעומת אזור

אחר, אני בעד. אס זה על רקע חקלאי או לא חקלאי, צריך ללמוד את הנושא

לפני שמביעיס דעה נחרצת כזאת.

היו"ר ר' שילנסקי; לפני חמש דקות היינו צריכים להיות

בחברון. כשיוצאים לשטח, הפיתוי גדול

לטפל בכל בעיה של מועצה. בואו נעסוק בעניינים הקשורים לוועדת

הפנים של הכנסת.

ג' שילה; הדבר השני שקשור לחקיקה, זה ענין תכנון

ובניה,

היו"ר די שילנסקי; אמרת קבורה, זה שייך לנו.

גי שילה; בעית דמי הקבורה שייך לביטוח הלאומי

יחד עם דמי האבטלה. כשייגמר ענין

דמי האבטלה, ייגמר ענין דמי הקבורה.

ענין תכנון ובניה-למועצה אזורית

גוש עציון אין רצף טריטוריאלי בין כל הישובים, למרות שחלק מהישובים

מאד סמוכים אחד לשני. זה אומר כבישים פנימיים, בעיות תברואה,

בעיות של בינוי. אין לנו כוועדה מקומית שום שליטה על הענין, אלא

הסמכותי נתונה בידי מועצת התכנון העליונה, הגיע הזמן וניתן בחלק

גדול מתחומי המועצה ליצור רצף טריטוריאלי בין הישובים,

היו"ר די שילנסקי; תודה רבה, אני מבקש ממך להעלות לנו

בכתב הצעה מעשית,

ידידי מר מוסקוביץ, עברנו באזור שלך,

ראינו אותו, קבלנו הסבר ממר עמר. החלטנו שאנחנו פונים למימשל הצבאי

ולאלוף הפיקוד ומבקשים שתהיה רציפות טריטוריאלית על כל האזור,



היו"ר די שילנסקי; מבחינת הבעיה שהעלית, פר שילה - שם

השטת פנוי וריק, לא היו לנו התלבטויות.

יש לנו אהדה לנושא שהעלית. אבל כדי שנוכל לטפל בנושא הזה לא בחפזון,

אנחנו נזמן אתכם לישיבה, תגיש לנו הצעה מושלמת ואנתנו נדון. מההחלטה

שקבלנו לגבי אפרת ודאי תבין מהי הגישה שלנו לבעיה.

ג' שילה; הענין החשוב ביותר זה הבעיות התקציביות

שלנו. הוקמו עכשו 3 ישובים חדשים. את

המצוקה הכלכלית כולנו מכירים. אנחנו מודים על הרצון הטוב של הממונה

וקצין המחוז לעזור לנו ככל יכולתם. בכל זאת לא קבלנו תקציבים

לשלושת הישובים החדשים שבתחומנו. הבעיה קשה במיוחד בחקציב פיתוח

לצורך הקמת מערכת בסיסית. גם בתקציב השוטף הענין הזה מאד מכביד.

צריך לקחת בחשבון שמדובר בישובים קטנים כמעט בתחילת דרכם שלא יכולים

להסתמך על שירותים בישובים אחרים, אלא כל ישוב חי בפני עצמו.

כמה ישובים ותושבים יש לכם?

ג' שילה; 13 ישובים ו-3.500 תושבים.

עי עלי; מה התקציב?

ר' מלכה; 550 מליון שקל.

כמה מתוך זה איזון?

ר' מלכה; כ-45%.

כמה כסף בשקלים? יש דו"ח מסגרת?

ר' מלכה; פה מדובר על 320 מליון שקל, כאשר

מתוך זה חלק הוא לאיזון שהוא בסוף

השנה.

היו"ר די שילנסקי; אני מציע כך; אנחנו נדון בזה במסגרת

הכנסת, כי מה שנמליץ פה, זה יהיה

בחפזון. אני מבקש מחה"כ שליטא, אם הוא יסכים להתנדב, להיות רפרנט

הוועדה לבעית התקציב. תהיה בקשר עם ראש המועצה ותוכל להיות להם

לפה. תרצה לפני הוועדה על הבעיה והמלצותיך. אתה מסכים לתפקיד הזה?

ב' שליטא; בסדר.

היו"ר די שילנסקי; יש לך ועדת משנה של אדם אחד. היא מאד

יעילה. אנחנו מודים לך וכל טוב.



הי ו"ר ד' שילנסקי; אני פותח בזה את הישיבה.

אנחנו מהבוקר נוסעים באזור הזה, שמענו

הרבה הסברים ממר עמר ומר קליינר. גם דברנו על קרית ארבע בדרך. בדרך

אנחנו החלטנו ביחס לאפרת לפנות אל המושל הצבאי ולאלוף הפיקוד ולבקש

להחיל את השיפוט המוציפאלי על השטחים באפרת, שטחים שמפסיקים את

הרצף הטריטוריאלי, אנחנו נתבקשנו אותו דבר גם לגבי גוש עציון. לא

קבלנו החלטה במקום, אנחנו נדון בזה, היות שלגבי מועצה אזורית

אפשר להגיד שישנם עוד מקומות בארץ-ישראל, ואני מתכוון לארץ-ישראל

עד לירדן, שאין בהם רצף טריטוריאלי מבחינה מוניציפאלית באותו ישוב.

לגבי מועצות מקומיות, נתקלנו היום באפרת. לגבי אפרת החלטנו. המקום

השני שאנחנו נתקלים שאין בו רצף טריטוריאלי מבחינה מוניציפאלית והוא

מקשה על החיים הוא קרית ארבע. יכולים לראות את הבעיה על המפה.

היתה לנו התייעצות שקטה פנימית בין

חברי הוועדה שישנם פה. הנטיה אצלנו היא שהגישה כלפי קרית ארבע תהיה

כפי שהחלטנו לגבי אפרת. אם יש לכם התייחסות עניינית, בבקשה.

א' העצני; אומר דבר אחד. הערבים שגרים בקטע הזה

(מראה על המפה) פנו אלינו ובקשו להתחבר

לחשמל שלנו. ערבים מכל מיני צדדים רוצים שירותים ביחד אתנו ואיננו

יכולים בגלל הטעם שאתה מזביר אותו.

היו"ר ד' שילנסקי; ההצעה שמועלית להצבעה היא לפנות

למושל הצבאי ולאלוף הפיקוד ולבקש

להפעיל את סמכותם. שמענו כבר הסבר שאין כל סתירה משפטית לחוק

הקיים. בהתחשב בקשיים שנוצרים באזור בכללותו הן ליהודים והן

לערבים כתוצאה מכך שאין רצף מונציפאלי טריטוריאלי, אנחנו מבקשים

להחיל את תחום השיפוט המוניציפאלי...

מבקשים לדאוג לרצף טריטוריאלי

א' העצני; להכניס לתחום השיפוט המונציפאלי של

קרית ארבע את הקטעים האלה (מראה על

המפה).

השיפוט כבר קיים.

היו"ר ד' שילנסקי; אנחנו מבקשים להחיל את השיפוט המונציפאלי

על מרחב תכנון רציף ולאפשר תכנון ופיתוח

שירותים מוניציפאליים לקרית ארבע.

א' העצני; כולל השטוזים שבבעלות פרטית ערבית,

אנחנו לא מפרטים.

אגב, יש תקדים לזה. לגבי גבעה אחרת

"פואד" עשה את זה,

אני מעמיד את ההצעה הזאת להצבעה,

הצבעה

ההצעה הנ"ל התקבלה פה אחד,



היו"ר ד' שילנסקי; אדוני ראש המועצה, סיירנו בשטח,

ישבתי פה אצלך בנפרד. תגיד אם יש

לר בעיות ספציפיות לגביהן אתה מבקש את עזרתנו. קבלנו היום החלטה

חשובה, היא אפילו הסטורית.

ש' וך; אני מתאר לעצמי שהכנסת עסוקה מאד

במשברים, בגלים עולים ויורדים, וזו

הסיבה שהוועדה באה בהרכב מצומצם.

מבחינת הוועדה שבה אתם עובדים, אכן

הבעיה העיקרית הועלתה בפניכם. יש כמובן הצורך למצוא מעמד נאוה

ליהודי חברון. הדבר הזה לא נפתר עד היום. הייתי מבקש ממר העצני,

היות שיש לו בקיאות בצדדים המשפטיים, שהוא יציג לכם את הבעיה

של מעמדם של יהודי חברון מבחינה אזרחית.

קבלנו הרצאה מאלפת ממר קמר.

א' העצני; יש לנו מה לומר. אם כוונתי לדעתו

כמו שכוונתי בסעיף הקודם, אז יהיה טוב.

הבעיה הזאת פשוטה. זה המקרה היחידי שבו יש ישוב יהודי בתוך עיר ערבית

ביהודה ושומרון. לכן זה מיוחד במינו. למה? כי במדינת-ישראל יש כמובן

ערים מעורבות. אבל שם אין אותם נתונים חוקיים. פה היהודים והערבים

נתונים בשתי מערכות חוקים. הדוגמא הטובה ביותר היא החינוך. מבחינת

החינוך הירדני, בתי-הספר כפופים לממשלה ולא לעיריות. למשל כשבאנו

לאזור הזה, מצאנו אצלס תיכון חינם דבר שלא היה אצלנו.

מה קורה? התושבים של חברון, יש להם

דו-לויאליות. הם מקבלים חינוך, סעד ותרבות מאתנו. הם מקבלים ביוב,

חשמל רמים מעירית חברון. אני לא חושב שזה מעשי שמחר בבוקר כשיהיו

בחירות בחברון, הם ישתתפו או ייבחרו. יש מצב כפול. בחירות בחברון

לא יהיו כל כך מהר. בקרית ארבע תהיינה בחירות בעוד זמן מה. יהודי י

חברון משוללי זכות בחירה. איש כמו הרב לוינגר - לולא הוא לא היינו

יושבים פה - הוא לא יכול לא לבחור ולא להיבחר. זה דבר שלא יעלה על

הדעת. דעתי האישית שאסור לקיים בחירות בקרית ארבע אם יהודי חברון

לא יכולים להשתתף בהן,

זו לא רק דעתו האישית. זו היתה

החלטה של המועצה.

א' העצני; לכן את הדבר הזה צריך לסדר. החקיקה

ביהודה ושומרון קלה מאד. אין כנסת,

אין שום דבר. זה לרעה וזה לטובה. כמו שעושים את זה לרעה, יכולים

לתת צו ובזה נגמר הענין.

ב' שליטא; כמה בעלי זכות בחירה יש שם?

עי עלי; 25 משפחות.

ש' וך; חוץ מ-50 בחורים.

בי שליטא; אתם לוקחים בחשבון שזה יכול לשנות את

תוצאות הבחירות?

אי העצני; זה לא חשוב.

אולי אתה פוגע ברעיון של ישוב יהודי

בחברון. זאת-אומרת שבחברון יש קבוצת

יהודים שהיא מסונפת והיא זרוע של קרית ארבע.

א' העצני; הרי כתוב בתורתנו הקדושה: קרית ארבע

היא חברון. זו עיר אחוז ומבחינת בינוי

היא אזור רצוף.

היו"ר ר' שילנסקי; אתה מונע מהרב לוינגר להיבחר בתור

ראש העיר.

א' העצני; יש קשר בין שני הדברים. באשר יצרפו

ערבים לשטח המוניציפאלי שלי, לפי דעתי

צריך יהיה לעשות סירורים שבחינוך הם ימשיכו להיות קשורים בחברון.

אז תיווצר סימטריה גמורה והם יבחרו בחברון. תיווצר סימטריה ופיצול

שירותים.

ע' עלי; אתה לא יכול לעשות דבר כזה, באותו

שטח שיפוט מוציפאלי אתה תגיד לאזרח

שאין לו זכות להיבחר.

ב' שליטא; אני מציע שלא נקבל החלטה. עכשו רק נשמע.

הוספת הערה נוספת בי חס לאותם שטחים

שאם אכן יסופחו לשטח המוציפאלי שלכם,

אותם ערבים לא יהיה להם זכות להיבחר ולבחור. זה לא טוב.

היו"ר ד' שילנסקי; אני מרשה לעצמי כיו"ר הוועדה לנצל את

הפרוגרטיבה שיש ליו"ר ולהגיד שנדון

בזה בישיבה אחרת בוועדה. קבלנו דברים noאחד לגביהם לא היו חילוקי' דעות.

שמענו את הנושא מפי הרב לוינגר. אני רואה את עצמי כידיד גדול שלו.

אתה, מר העצני, יודע שאני מעדיף אותו. עם כל הכבוד וההערכה, מאחר

ושמענו שיש חילוקי דעות, אנחנו רוצים היום לתרום במה שאנחנו יכולים

לעזור לישוב. דברים לגביהם יש מלחמות יהודים, נדחה. אחרת לא נגיע

לתכלית. לכן אני מבקש מראש המועצה להעלות בעיות, למשל מה הוא חושב

הם הדברים שאנחנו יכולים לעזור בהם. לדוגמא, בגוש עציון העליו בעיות

אנחנו לא יכולים לפעול ומינינו ועדת משנה בהרכב

של איש אחד. ועדה כזאת יותר יעילה. אני רואה שמר גרבי רוצה לדבר. בבקשה.

י' גרבי; אנחנו חיים אמנם במדינת-ישראל, ואנחנו

מבקשים שחוקים של מדינת-ישראל יחולו עלינו. אבל אני מניח בפניכם

תקנה אנטי דמוקרטית, ואני מבקש להעביד אותה ליו"ר הוועדה. לא יתכן

מצב כזה, תקנת שעה שתיקנו אותה ב-981ו מנוצלת היום.

קראתי את התקנה. כמו שאמרתי, בנושאים

האלה נדון בוועדה ונקבל החלטה. זה גם

שייך לנושא פנימי.



ש' וך; אני רוצה להדגיש את הבעייתיות. אני שמח

שחברי הכנסת בלי שליטא ועובדיה עלי

יושבים פה. יש להם נסיון בניהול של מערבת מוניציפאלית. יש נושאים

מסויימים בהם אנחנו נופלים בין הכסאות. אם מדובר על מערכת חינוך שהיא

לא תמיד מצדיקה את עצמה מבחינה מספרית. אבל כל זה נאמר לטווח הקצר

ולטווח הארוך היא תצדיק את עצמה. יש צורך לשים לב לבעיות שונות כגון

בעיה של טיפוח מוסד תיכוני כמו האולפנה שקיימת פה, כאשר לנו היתה

בעיה שמשרד החינוך לא הכיר במספר התלמידות ככתות תקניות ותקציבים

ניתנו בהתאם. כמובן שהדברים חזרו למשרד הפנים. היה צורך לתת עזרה

יתרה בנושאים כאלה, והרשימה די ארוכה בנושאים האלה. אציין גס את

הישיבות, גם בית-ספר ממלכתי שמבחינת מספר הילדים הוא קטן מדי ויש

צורך לעזור לו. מה שקשור לחינוך משלים, מה שקשור לשירותים מינימאליים

שהאזרח מקבל בעיר גדולה. יש צורך להקצות תקציבים שאינם מוחזרים לנו

מאף משרד.

היו"ר די שילנסקי; איזה משרד?

ש' וך; למשל משרד הדתות שצריך לעזור לנו בהכנת

קברים. לנו זה מגיע לסכום של 70 אלף דולר,

מישהו צריך לשלם את זה. פנינו למשרד הפנים ובקשנו מענקים. אם זה במקום

אחר במרכז הארץ או השפה, זה מסוג הבעיות שאינן מועלות.

כאשר הזכרתי את האולפנה, אמרו לי: מה

תתחשבו בכבישים, במזג האוויר. אתם

חושבים שכך אפשר לפתח ישוב? הממשלה הכירה בכך שבישוב פיתוח מקבלים

7יכוי ממס הכנסה כדי לעודד אנשים לגור במקומות כאלה. על אחת כמה וכמה

במערכת החינוך. משפחות בישוב אומרות לי: לא רק יש אבנים, לא רק יש

ערפל, אי-אפשר לגדל פה ילדים.

נושא נוסף זה תכנון של משרד השיכון לגבי

הווי דתי במקום. למשרד השיכון יש קטגוריה, לכך וכך משפחות מגיע

בית-כנסת. ואס יש יותר משפחות? רוב הישוב הולך לבית כנסת במשך השנה.

על מי אני צריך לגלגל את התקציב כדי לבנות את המקומות האלה? אין לי

אלא על משרד הפניס. אם משרד הפנים מממן חלק אז אפשר להיעזר בעזרה

פילנטרופית. אם זה היה בעיר, הבעיה היתה שונה לחלוטין.

הקריה הזאת מורכבת מכל עדות ישראל,

ובזה גאוותנו. אנחנו העיר היחידה שלקחה על עצמה לקבל את יהודי

אתיופיה. היום הגענו ל-60 משפחות יהודי אתיופיה. דרשנו לקלוט

עוד 100 משפחות, כאשר אתה שומע שבמקומות אחרים דוחים אותם. רבותי,

הדבר הזה נופל עלינו. משרד החינוך לא מוכן אלא להקצות מספר שעות

יחד עם משרד הקליטה. יהודי עולה מאתיופיה מקבל שעה אחת בשבוע

שיעורי עזר. אם אנחנו החלטנו לקלוט אותם, אנחנו ניתן יותר משעה אחת.

כל הדברים הקטנים הם רבים מאד.

הקליטה טובה?

ראיתם קודם את עוזרו של חיים אהרון.

הם טוענים שזה המקום שקלט הכי טוב במדינת-ישראל.

אני אומר, אם אכן דובר על ועדה מצומצמת

שתוכל לעזור לנו לבחון את הדברים, אפרוס בפניה את הנושא. נתתי כוון.

אני חושב שהכוון מקובל עליכם. אנחנו ניתן רשימה של דברים שבלי ברירה

מגלגלים.



היו"ר ד' שילנסקי; אני מבקש את הסכמת חברי שאנחנו נכתוב

מכתב לשר הקליטה ובו נאמר לו שהיינו

בקרית ארבע בקשר לעניינים מוניציפאליים. באותה הזדמנות נתקלנו

בנושא של קליטת יהורי אתיופיה. יהודי עולה מאתיופיה מקבל שעת לימוד

אחת לשבוע. לכל הדעות זה מעט. לחשיבות הקליטה במקום מקדישים להם

הרבה יותר מזה. אך מאחר והישוב קטן ובעיותיו רבות, יש לו קשיים

תקציביים יותר גדולים מאשר לכל מקום אחר. לכן הישוב נאלץ להוסיף

מהקופה המיועדת לצרכים מוניציפאליים. אנחנו מבקשים להעלות את המכסה,

באשר לנושא השני, האולפנה, זה שטח

שלא נוגע לוועדה הזאת. אם כי אנחנו ערים לבעיה, כשאין מוציאים מהקופה.

שתי הבעיות האחרות שהעלית, קברות והווי

דתי, זה שייך לוועדה הזאת. כמו שנידבנו בפעם הקודמת לגבי גוש עציון

את חה"כ בני שליטא לוועדת משנה של אדם יחיד לבעיות שהתעוררו, אני

מקווה שחה"כ עובדיה עלי לא יתנגד אם ננדב אותו להיות ועדת משנה של

אדם יחיד לבעיות שראש מועצת קרית ארבע העלה. אני רואה שחה"כ עובדיה

עלי מסכים. הנה פתרנו את הבעיה.

נמצא פה יו"ר מועצה אזורית הר חברון

מר ארמוני. שמעת את הכל. האס יש לך משהו להוסיף או לבקשמאתנו במיוחד?

י' ארמוני; אני מקדם אתכם בברכה שבאתם לסיור.

אף על פי כן תרשמל לעצמכם סיור נפרד

בהר חברון. אין דומה מראה עיניים למשמע אזניים.

מאחר ואני לא רוצה להלאות אתכם בכל

הבעיות, הכנתי חומר מסודר. מי שירצה ללמוד את הנושא שלנו יבין את זה.

יחד עם זה, בקו ו ים כללי ים, אנחנו מועצה וצעירה ביותר ביהודה ושומרון

אולי גם במדינת-ישראל. רוב הישובים קמו בשנתיים האלה. כשאני אומר

ישובים, אני מדבר על ישובים בסדר גודל של בין 10 ל-25 משפחות, עם

התחלה ראשונית מבתינת יחידות דיור. מחצית הישוב גרה בקרוונים,

המחצית האחרת גרה בשיכוני קבע.

אנחנו חסרים תקציבים בסיסיים שלא

תלויים במשרד הפנים, אבל תלויים בגורמים שונים. אם זה משרד השיכון,

אם זה מע"ץ. אנחנו חסרי שירותים אלמנטריים בתחבורה ציבורית כתוצאה

ממצב הכבישים. אני חושב שאמנם אנחנו בשנות ה-80. אבל בשנות ה-60,

כשבנו את חבל לכיש, קרוב לעשר שנים אגד נתן תחבורה ציבורית גם על

כביש כורכר. מישהו צריך להכריח את אגד לתת שירותי תחבורה אלמנטריים,

פעם ביום לצאת לעבודה ופעם ביום לתזור מהעבודה.

נושא שני, חשמל. פרט לישוב אחד,

בכל היתר אין חשמל. הדברים מתמהמהים. עכשו התחילו בבניית קו למחצית

המזרחית של האזור.

כמובן כל הנושא של בינוי. זה כולל

נושא של מוסדות ציבור ומבני חינוך. הכל במבנים זמניים. גם בנושא

שירותים מוניציפאליים אני לא יכול לבוא בטענות על העזרה שאנחנו

מקבלים ממשרד הפנים, כי יש היענות ותשומת לב לבקשותינו, במיוחד לאור

העובדה שאנחנו מועצה קטנה עם 200 משפחות. אף על פי כן בגלל כל תנאי

בראשית, הצרכים שלנו גדולים פי כמה וכמה,

גם שירותים ממלכתיים שאמורים להנתן

על_ידי גורמים אחרים, ניתנים על ידינו.

אני לא חושב שאנחנו צריכים לסבסד מתקציב משרד הפנים בניה כאשר בפועל

הועלו בקיץ האחרון 4 ישובים. תקציבי ההסתדרות הציונית לא הספיקו.

אנחנו חסרים תקציבים בנושא תחבורה, נושא תברואה, נושאי חירום:

מגן דוד אדום, כבאות. בשולי המועצה יש יער יתיר, 25 אלף דונם.

כל זה בנוי על כבאות חלקית במבנה של הקרן קיימת לישראל. לנו אין

יכולת לתת עזרה אם קורית שריפה.

75% מתושבי המועצה נוסעים מחוץ לאזור.

אם זהלבאר-שבע, או לקרית גת, או לקריה ארבע ואפילו לירושלים. אלה

מרחקים של עד 50 ק"מ. אנחנו חייבים להתחיל בפיתוח גם בתחום תעשיה

ותיירות. כמובן שהיכולת שלנו לאזור בהרמת הנושאים האלה היא מוגבלת.

אנחנו צריכים עזרה ממשלתית יותר גדולה. מה שבידינו לעשות זה להעניק

את הכלי, חברת הפיתוח שקיימת ביהודה ושומרון כדי להתחיל בעשיה.

רוב הדברים נמצאים בתזכיר שהוכן.

גם מפה מצו רפת.

אני מורה לך מאד. העלית פה דברים

שייכים בחלקם לוועדה שלנו ובחלקם

שייכים לוועדות אחרות. אבל אנחנו לא רק חברי ועדת הפנים של הכנסת.

אנחנו גם חברי כנסת וכל בעיות ארץ-ישראל ועם-ישראל שייכות לנו.

על-מנת שנהיה מעשיים - הרי לא נפתור את

כל הבעיות פה, אפילו לא בחלקן - אני מבקש ממך להעלות על הכתב את

הנושאים בשני חלקים. חלק אחד הנוגע לוועדה הזאת. לדוגמא, העלית בעיה

של כיבוי אש. זה שייך לנו. אם יש לך ספק לגבי נושא מסויים, תואיל

להתקשר עם מזכיר הוועדה והוא יבהיר לך מה שייך ומה לא שייך לנו.

חלק אחד ששייך לנו, אנחנו נדון בו. חלק שני שלא שייך לנו, אנחנו נפנה

תשומת לב המשרדים הנוגעים בדבר.

למען היעילות, אנחנו נלך עכשו לארוחת

צהרים ונמשיך את הישיבה תוך כדי הארוחה.

אני מבקש, קודם כל אל תקפחו אותי. צרפו

אותי לאחד מחברי הכנסת כוועדת יחיד

שמטפל במועצה זו או אחרת.

היו"ר די שילנסקי; גוש עציון והר חברון הם רצף מסוים.

חה"כ עלי הציע לצרף את הר חברון

אליך, חה"כ שליטא. אם אנחנו מצרפים את הר חברון לחה"כ שליטא,

אז חברון העיר אנחנו מצרפים לחה"כ עובדיה עלי כדי שהם לא יישארו

מקופחים.

אדוני היו"ר, חברים נכבדים, אנחנו

-י הסתובבנו היום, דאינו גם ישובים

בסגנון עירוני נוסח קרית ארבע, גם ישובים כפריים במועצות אזוריות

ושמענו הרבה בעיות כאלה ואחרות. כל הבעיות האלה לא תהיינה קיימות

והן תתגמדנה כאילו לא היו אם לאזור הזה יבואו עוד 30-20 אלף יהודים.

זה הפתרון הפשוט ביותר הברור ביותד. כמובן שאני רוצח 50 אלף, אבל

אני רוצה להיו ת מציאותי. אני חושב ש-30-20 אלף יהודים נוספים אפשר

להביא.

אני חוזר על הצעתו של היו"ר שהיא

מקובלת על כולנו. צריך לעשות מאמצים מיוחדים כדי להשיג קרקעות

נוספות ואפשרויות פיתוח לישובים. מי שקבע פעם שאדמה פרטית היא

טאבו, אני חושב שהוא עשה טעות. לגבינו מאפשרים לחסום את קרית ארבע

על-ידי מסגד. אני לא מבין מדוע הרשו להתחיל לבנות את זה.

תשאל את שמעון פרס. הוא היה אז

י' שר הבטחון.

בי שליטא; אני יודע שהוא היה שר בטחון ואני

יורע שמחליטים לא אחר-כך ישנן עובדות

בשטח. אבל גם אנחנו לא טפשים. צריך לדאוג שהמסגד הזה יהיה מרכז

ברבות הימים של קרית ארבע וסביבו לבנות ישוב יהודי גדול. אנחנו לא

צריכים ללמוד משום עם ואומה על הומניזם, על תרבות, על התנהגות

ועל התייחסות כי שום עם לא חתנהג כפי שעם ישראל חתנהג, רק

במלחמה האחרונה, מלחמת לבנון, לצה"ל יש כח אש גם בים, גם ביבשה

וגם באוויר. הוא מסוגל עיר כמו צור או צידון להשכיב אותה שלא

תישאר אבן על אבן. אני מכיר את כל אומות העולם, כולם היו עושים

כך. אנחנו האומה היחידה שלא עושה כך כדי לא לפגוע באזרחים חפים

מפשע. אף אחד לא יאמר שעם ישראל מתנהג לא כהומניות.

אני כמובן מתכוון על הפקעות עם

פיצויים לקחת גם קרקעות פרטיות. להתנגד להפקיע קרקע פרטית, איש

לא יברך אותנו על כך. לכן הדבר הזה הוא בעל חשיבות.

אני חושב שאנחנו שגינו מלכתחילה.

בלי קשר לשום סיפוח, צריך חיה להחיל את החוקים של מדינת-ישראל

גם על יהודה ושומרון. שתי כלכלות מתנהלות כאן, הקו הירוק ומעבר

לקו הירוק. כל מיני יהודים הולכים לרופאי שיניים ביהודה ושומרון

כי שם לא משלמים מסים. זה רעיון עוועים. אין להעלות על הדעת.

בימים של רומא ויוון, בכל הכיבושים קולהם תמיד היו מחילים את

חוקיהם ואנחנו הססנו. מי שזוכר את 1967, הרבה זמן המטבע הישראלי

לא היה הליך חוקי, כי הססו, לא הבינו מה צריך לעשות.

להערכתי, בלי קשר לסיפוח, אנחנו

נמצאים פה, אז החוקים שלנו צריכים להיות פח. לא יתכן שינהלו

עסקים ולא ישלמו מסים. זה הפסד כפול. המשק הישראלי נפגע קשות

בגלל התחרות הבלתי הוגנת. לכן זה גם נושא בפני עצמו.



בי שליטא; כפי שאמר והבטיח היו"ר, הדברים יובאו

לוועדת הפנים. יש בוועדת הפנים גם

חברים שאולי הם לא כל כך ידידים. יכול להיות שנצטרך לעשות דברים

בוועדת המשנה. אבל אני יכול להבטיח לכם שוועדת הפנים בראשותו של

חה"כ דב שילנסקי, תעשה ככל יכולתה כדי שהדברים אכן יבואו לסדר-היום

וכדי לקדם כל בעיה שנוצרת על-מנת שאתם תוכלו ללכת קדימה, ככל

שתלכו קדימה, ככל שיהיה שגשוג, כך יחיה יותר טוב לעם ישראל.

היו"ר ד' שילנסקי; תודה רבה להח"כ שליטא. רשות הדיבור

לחה"כ עובדיה עלי.

אני לא רוצה לנאום, אני רוצה לדבר,

אם הייתי רוצה לנאום, הייתי צריך

לעמוד. אם אני רוצה לדבר, אני יכול להמשיך לשבת, אני רוצה קודם כל

לברך את ידידי וזה"כ דב שילנסקי, יו"ר ועדת הפנים של הכנסת על

היוזמה הברוכה שלו. אני רוצה לומר לכם, אני חבר ועדת הפנים

וחבר ועדת הכספים של הכנסת. אני גם חבר ועדת המשנה לתקציב הבטחון

של המדינה, כך שאני מכיר כמה יושבי-ראש. בוועדת הפנים יש יו"ר ועדה

נמרץ, דינמי, מאוהבי ארץ-ישראל, שבאמת הנושא של התיישבות יקר לו

מאד. לכן אני אומר שיש לכם ידיד אמת שלא רק מדבר אלא גם פועל ועושה

וחושב כמוכם בכל הנושא שקשור לישוב ארץ ישראל והתיישבות בכל חלקיה.

מה שהיום נעשה, בעצם אלה היו החלטות

הסטוריות שאני משוכנע שגם בוועדת הפנים יבקשו להן רוויזיה. אבל עצם

קבלת ההחלטות האלה בכל נושא התכנון, שטחי שיפוט ובנושאים נוספים

מהותיים, יש להן משמעות חשובה. החשיבות היא לא רק מוניציפאלית,

היא גם מעבר לזה.

קודם כל אני רוצה לברך אותך, להודות ,

לך ולומר כל מלה והערכה של הוקרה לפועלך. אני די מרגיש כבן בית

בקרית ארבע. הייתי פעמים רבות באזור ומה שאני יכול לומר לכם הוא

שחלק מהבעיות שעוררתם, הן רגילות מאד. אם היה יושב במקומכם ראש רשות

ממקום אחר, הוא היה מציג אותן בעיות. אני לא רוצה כרגע לפרט בענין זה,

אבל כששמעתי את החברים מדברים על שכר לימוד, קליטת יהודי אתיופיה,

שעות הוראה מיוהדות ושיעורי עזר, הדברים האלה מייחדים לא רק את האזור

הזה. אבל כמובן שבעיות נוספות מתלוות לאזור הזה. עצם הריחוק

הגיאוגרפי ממרכז הארץ מייקר את השירותים המוניציפאליים. לכן יש

לדדישות ולנושאים שהועלו משנה תוקף. כמובן שמתלוות לאזור הזה בעיות

נוספות שנובעות מהגדרת המעמד החוקי. אני משוכנע שזה רק ענין של זמן

ובבוא היום הסיפורים האלה יישמעו כחלק מההסטוריה שלנו,

אני רוצה לאחל לכם הצלחה בכל אשר תפנו

ואני מבחינתי אסייע בידיכם. אני מבקש דבר אחד, שלא תתלו תקוות רבות,

שלא תהיה רמת ציפיות גבוהה, בסך הכל הסמכויות שלנו די מוגבלות,

מבחינה זאת, סמכויות של ראש מועצה הן יותר גדולות. אבל מבחינת

"שתדלנות", תביעה, דרישה, לחץ, אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו להביא את

בעיותיכם בפני הנוגעים בדבר. אנחנו נשתדל לסייע כמיטב יכולתנו ואל

תפריזו ביכולת הזאת,

מאד נהניתי היום מהלווי וההסברים

המאלפים והמעניינים של ידידי שלמה

עמר ושמואל קליינר. אלה אנשים שמעורים באזור ובארץ. תרומתם לישוב הארץ

היא גדולה. יש להם תפקיד מאד חשוב ומרכזי, אולי אחד התפקידים

החשובים היום. אני מודה לכם בשמי אולי גם בשם החברים על הלווי

הטוב וההסברים הטובים. אני מאהל לכם הצלחה בכל אשר תפנו. כנ"ל

מר שילה ומר ארמוני. אני מודה

על הלווי הטוב של מר גרבי ויפרח ומאחל לכם הצלחה.

ש' בן-משה; אני רוצה להעלות עוד בעיה אחת קטנה.

יש לנו 130 ילדים עם אמותיהם ולרגל

חג האורים אני מעלה את זה. מדובר פה על משפחותיהם של העצורים. אם

אפשר היה להשפיע או לעשות משהו כדי שהם יקבלו חופשות. מדוע הם

צריכים להיות יותר גרועים מאנשים אחרים? זה הדבר הראשון שלוחץ

וכואב. בכל בית שמחים ובבתים האלה עצובים.

עוד בעיה אחת, נודע לנו שבית המשפט

ביקש מהתביעה להגיע להסכמה עם ההגנה על-מנת לקצראתמהלך המשפט שנמשך

8 חרשים. התביעה בינתיים לא נועדה לכך. אם אפשר לעשות או לדבר או

להשפיע שיגיעו להסכם והסכמה עם ההגנה על-מנת שיקוצר עינוי הדין הזה.

היו"ד ד' שילנסקי; באשר לחלק השני של הנושא שהעלית, זה

לא שייר לוועדת הפנים אלא לוועדת

החוקה. לי כחבר ועדת החוקה לא ירוע הרבר הזה. אני אישית בקרתי

אותם לא פעם אחת. ביום שישי בקרתי אותם כל לפני הצהרים. את הדבר הזה

לא שמעתי. אם יובא בפני הדבר הזה, אני אעלה את הנושא בוועדה המתאימה.

באשר לחלק הראשון, מאחר ונשאל, אני

שמח להודיע לכם שאתמול ועדת הפנים - שלושת החברים שנמצאים פה היום .

היו בישיבה, אבל היו חברים נוספים - החליטה פה אחד לפנות לשר המשטרה

ולבקש ממנו לתת לכל אחד מעצורי המחתרת יום חופשה על-מנת שיוכלו ערב

אחד להדליק נרות חנוכה עם ילדיהם.

אמנם שמענו מפי מר עמר ומר קליינר

הרבה דברים בדרך. אבל לא היה פרוטוקול. מר עמר, כמה משפטים לפרוטוקול.

אדוני היו"ר, חברי ועדה נכבדים,

ראשי מועצות, חברי מליאות מועצות,

תמיד יש לנו העונג להתלוות לוועדת הפנים של הכנסת. אני יכול לומר

לכם שהמשרד בו אנחנו עובדים, משרד הפנים, עשה בעבר ועושה גם היום

כמיטב יכולתו. אולי זו לא המלה הנכונה. אבל ככל המוטל עליו על-מנת ;

להבטיח קיומם של שירותים מוניציפאליים, קיומם של מוסדות מוניציפאליים,

ובנושא הזה, אדוני היו"ר,משרד הפנים עומד בראש כל משרדי הממשלה

האחרים. מאחר ואם אתה תסתכל בפרטי החקיקה שנעשתה ביהודה ושומרון,

בענייני ההתיישבות היהודית עד היום הזה, אתה תמצא שרק חקיקה הנוגעת

לענייני פנים נעשתה. חקיקה הקשורה להקמתו של שלטון מקומי, בענין מינהל .

אוכלוסין, בענייני תכנון ובניה. חקיקה שנעשתה בתחומים אחרים שלא נוגעים

ישירות אלינו קבלה את ביטויה באמצעות חקיקה שצורפה לשלטון המקומי,

כגון בתי משפט בקרית ארבע ואריאל.

. אני מבקש להבהיר שדאגנו לכך שתהיה גם

חקיקת עזר רבה מאד, מקיפה מאד, רצינית

מאד והיום היא קיימת, פועלת ומופעלת,

היו"ר שאל אותי בדרך אם יכולים לפעול

במסגרת החוק כדי לצרף שטחים ביז שטח לשטח, דהיינו כדי לגרום לרציפות

טריטוריאלית. השיבותי, בוודאי אפשר לפעול על-פי החוק בנושא הזה

והבהרתי לו שגם החקיקה ביהודה ושומרון היא נתונה בידי מפקדי האזורים

או אלופי הפיקוד. אבל טוב יעשה היו"ר אם הוא ידבר וישכנע את הנוגעים

בדבר באופן ישיר. דהיינו ידבר עם מתאם הפעולות בשטחים, כי טוב יותר

להגיע להישגים מעשיים. הרי אמרת, אדוני היו"ר, שאתה רוצה הישגים

מעשיים. לכן תתחיל איתם קודם כל, כי הבעיה מורכבת ורצינית; עם

מנכ"ל משרד הפנים כמובן, אם שר הבטחון ושד הפנים. כל חקיקה שמתאשרת

ביהודה ושומרון, מתבצעת מיד. אנחנו לא מחכים לכל מיני פרשנויות

נוספות. ביהודה ושומרון כמעט שאין ישוב שאין לו תכנית מיתאר. זה

דבר שאני יכול לתת לעצמי את הרשות, ולאחדים שאני עובד אתם ויש לי

הזכות לעבוד אתם, שפה ביהודה ושומרון עשינו הרבה יותר מהר מאשר בארץ.

אם אתה מגיש תכנית מיתאד להפקדה ולאישוד למועצה העליונה, תוך מספר

שבועות תכניות כאלה מתאשרות אם הן מוגשות באופן מסודר. בו בזמן שבארץ

זה חדשים ושנים.

טוב שיעשית ומינית ועדת משנה שתטפל

בנושאים. כמובן שנשמח לשתף פעולה עם ועדת המשנה ואתך ונשמח לאדח

אותך אישית בדברים שתרצה לבד לדעת אותם. תודה רבה לך שבאת היום

עם חברי הוועדה. אני מבקש ברשותך להביע תודה והוקרה לאותם אנשים

שעובדים אתי, מר וך, קצין המחוז, אפילו המקומיים. תדע לך שהערבים

המקומיים משתפים אתנו פעולה.

היו"ר די שילנסקי; אתחיל בזה שאני מודה לך, מר עמר,

מודה למר קליינר ומודה לכל אלה

שהופיעו ועזרו. רציתי קודם לתת למספר חברים את רשות הדיבור. אבל

אנחנו באיחור גדול מאד. אני מראש מבקש את סליחתו של מר קליינר

שרציתי שגם הוא ידבר.

רציתי למסור עוד החלטה. בדרך עצרנו

על יד כבוד הרב לוינגר והוא העלה בעיה, אמנם יש מחשבה אם טוב שהוא

יושב שם או לא טוב. אבל ודאי אין חילוקי דעות לגבי נקודה אחת שהייתי

רוצה לרשום אותה כהחלטה. אנחנו פונים לרשויות הממלכתיות המתאימות

לדאוג לבטיחות בדרכים. שמענו שהנה מושקע היום כה צבאי כדי להגן על

הרב לוינגר שיושב בכביש. לו אותו כח היה מושקע כדי להגן על הדרכים,

יתכן שהרב לוינגר לא היה צריך לשבת שם.

אני מציע להוסיף: להפעיל תקיפות כלפי

מיידי האבנים ולהתייחס לזה בחומרה,

כלפי מסיתים לזריקת אבנים.

גם כלפי המסיתים, אני מעמיד את ההצעה

הזאת להצבעה,

הצבעה

ההצעה הנ"ל התקבלה פה אחד.



היו"ר ד' שילנסקי; אני רוצה להגיד דבר שאמרתי בהרבה

מקומות ואני רוצה להגיד את זה דווקא

בחברון. לא נולדתי בארץ. גדלתי בגולה. שם לימדו אותי שיש מולדת וארץ-ישראל.

לי היה רבי שאני בטוח שהוא היה אחד מל"ו הצדיקים. הוא שחה בים

הגמרא. אבל על תל-אביב אני מסופק אם הוא ידע. על דמת-גן בוודאי

ובוודאי שהוא לא ידע. אבל הוא לימד על חברון. כאשר ידעתי שיש לי

מולדת, לפני שידעתי שיש מקום כמו תל-אביב שהוא מולדת שלי, יידעתי

שחברון היא המולדת שלי. אז אם תל-אביב היא מולדת שלי, חברון על אחת

כמה וכמה. אם חברון היא לא מולדת שלי, אז גם תל-אביב ורמת-גן

אינן מולדת שלי. זה היחס שלי לכל חלקי ארץ-ישראל, הן אלה ששוחררו

לפגי מלחמת ששת הימים והן אלה ששוחררו אחרי מלחמת ששת הימים.

אני מכיר את חברי הוועדה. הם בעד אותה

גישה, שלמות ארץ-ישראל. אני בטוח שיש לי רוב. אני בטוח שחה"כ דראושה

שהוא חבר הוועדה לא תומך במה שאמרתי. חה"כ תופיק זיאד שגם הוא חבר

הוועדה, גם הוא לא תומך בדברים האלה.

אני מודה לכל אחד ואחד בנפרד. אני מודה

למנגנון הכנסת שהצטרף ועזר. מי שעשה את העבודה הכי קשה היום זו הקצרנית

שלנו. תודה רבה לאלה שהכינו את הארוחה. אנחנו נעבור עכשו דרך גבעת

החרסינה.

תם הסיור בשעה 15.00