הכנסת העשירית

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 14

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, י"ז בכסלו התשמ"ה, 11.12.84, שעה, 10.30

נכחו;

חברי הוועדה; די שילנסקי - היו"ר

מי. וירשובסקי

בי שליטא

עי דראושה

מי מיעארי

אי נאסרלדין

מוזמנים; חבר-הכנסת מי וחד

בי גור-אדיה - יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים

זי חוסני - מרכז השלטון המקומי

ע' צוקרמן -יי יי יי

אי אבו עסבה - ראש מועצה מקומית גית

אי הכט - משרד הפנים

יי אפרתי - משרד האוצר

מזכיר הוועדה; יי גבריאל

רשמה; מזל כהן

סדר-היום; המצב הכספי ברשויות המקומיות הערביות.



המצב הכספי ברשויות המקומיות הערביות

אני פותח את הישיבה.

המצב הכספי של

הרשויות המקומיות הערביות. אני קורא בעתונים שבכל מיני רשויות מקומיות

יש משבר, גם בעירית תל-אביב.

שם כבר מעבר למשבר. המשבר היה לפני שנה.

היו"ר די שילנסקי; אולי נתחיל משני ראשי רשויות שלפי

בקשתם זימנתי את הישיבה. אני רוצה

להדגיש ולהגיד לכולם, הוועדה הזאת משתדלת להיות מעשית. אנחנו מבקשים

מכולם להביא את הענין בקיצור, לצאת מתוך הנחה שחברי הכנסת הם

חכמים ונבונים ורק על-פי רמז הס תופסיס במה מדובר.

אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה

ולחברי הכנסת שהטריחו את עצמם והגיעו

לישיבה הזאת. אני רוצה לציין בסיפוק רב את נוכחותם של החברים שכנראה

באמת הנושא נוגע ללבם, כמו שזה נוגע ללבו של יו"ר הוועדה שנהג במעשיות

מירבית בנושא הזה.

המצב בכללותו במיגזר הערבי הוא דומה

למיגזר היהודי עם חומרה מיוחדת. אנחנו העלינו אותה בוועדה הזאת גם

בהיעדר יו"ר הוועדה, כאשר חה"כ עלי מילא את מקומו. נדמה לי שהיו

החלטות והיו התפתחויות מאז שהגענו לישיבה עם כבוד ראש הממשלה שהוא

גם שר הפנים כעת והיו סיכומים. אנחנו באמת יצאנו בהרגשה טובה מאד.

בשבוע שעבר היה לנו סיכום עם מר הכט כנציג משרד הפנים והסיכום היה

כזה; יועברו לרשויות המקומיות סכומים שסוכמו ואשר יהיו

כ-1.3 מיליארד שקל, תוספת לתקציבים של הרשויות המקומיות הערביות

שיפצו אותנו על דברים שחסרו לנו.

היו"ר די שילנסקי; זה כל התקציב?

א' אבו עסבה; זו תוספת. פלוס 1.7 מיליארד שקל

קונסולידציה לרשויות המקומיות

הערביות במקרה שיש רשות מקומית שנמצאת במצב של משבר. לשם כך

ברור לנו שהשיטה הנהוגה ומקובלת היא שאלה שיש להן משבר, היו

צריכות לפנית למחוז עם החומר שמוכיח את הסיבות שגרמו להן להגיע

למצב הזה והוכח לנו שיש הקצבה שחלק מהרשויות כבר קבלו אותה.

אין אלה היו אום-אל-פחם, זרקא ואולי כבול. לכן, בקשר לנושא הזה,

זה נושא שיש עליו סיכום שלדעתנו יביא לכך שמצבן של הרשויות המקומיות

הערביות יהיה משביע רצון. סכום של 1.7 מיליארד שקל הוא סכום שיוכל

לענות על הדרישה. הבעיה היא הביצוע.

היו"ר די שילנסקי; שמענו את ראש הממשלה אשר דיבר על

4 מיליארד שקל.

פלוס 1 מיליארד שקל שיהיה בקופה לשם

תכנון במיגזר הערבי. קופה מיוחדת

שתהיה לרשויות המקומיות הערביות שתיועד לתכנון ולפיתוח שירותים

מיוחדים. כף מגיעים לסכום של 4 מיליארד שקל. עוד לא קבלנו את

הכסף. החברים שלנו במשרד הפנים מטפלים בזה. מה שכן יועבר מהכסף,

זה האחוז השווה למענק שהועבר עד כה. זאת-אומרת, אם משרד הפנים

שילם 67% מהמענק הממשלתי, יועבר אותו יחס שיהיה בהתאם לגודל

המענק של כל הרשויות המקומיות. עד כה הכסף לא שוחרר.

דבר אחד, לעשות את הכל מצד משרד הפנים וגם מצד הוועדה לזרז באוצר אה

העברת הכסף ולסגור חלק מהגרעון ברשויות מסויימות. ברוב הרשויות

הסכום של 1.3 מיליארד שיועבר, יביא לתפקוד נורמלי.

מ' מיעארי; לאיזו תקופה?

א' אבו עסבה; עד סוף השנה.

מהו 1.3 מיליארד שקל?

זי תוספת מענק לרשויות המקומיות.

זה 30% מהמענק השנתי לכל הרשויות

וזה ייכלל במסגרת התקציב. זאת-אומרת הגדלת התקציב.

היו"ר ד' שילנסקי; ומהו 1.7 מיליארד שקל?

א' אבו עסבה; סכום לקונסולידציה לרשויות מקומיות

שנמצאות במשבר ואשר תצטרכנה להוכיח

את זה. הסכום האחרון מיועד לקופה מיוחדת לתכנון. הסכום הוא

1 מיליארד שקל המיועד למימון תכנון פרוייקטים.

היו"ר ד' שילנסקי; אולי נשמע את מר הכט ואת מר אפרתי.

א' הכט; אין הרבה להוסיף לדברי מר אבו עסבה.

הוא תיאר נכון את מצב הדיונים בינינו

לבין הרשויות המקומיות. הצענו בפורומים שונים ודנו בפני ראש הממשלה -

אנחנו באותה ועדה משותפת לשלטון המקומי ולרשויות המקומיות שמינה

ראש הממשלה - את הסכמה שהוצעה פה וכללי הפעלתה. מיליארד ו-300 מליון שקל

השלמה או תוספת לתקציב הרגיל בשירותים הרגילים לרשויות המקומיות. לאחר

שבתחילה נאלצנו לקצץ משהו, הקיצוץ יוחזר. זה המשך למגמה שנוהגים בה

מספר שנים באופן קצת אטי לדעתנו אבל במסגרת האפשרויות הקיימות.

פרט לזה בקשנו שיועמד סכום של עוד

מיליארד ו-700 מליון שקל לפי הצרכים של אותן רשויות שמצבן חמור במיוחד

ויש לזה סיבות מסויימות. חלק הסתבכו בתכניות הפיתוח;לחלק אחר של

רשויות יש סיבות אחרות קצת יותר אובייקטיביות. יש רשויות שמסיבות שונות

רמת המסים אצלן נמוכה. אנחנו נבדוק את המצב ולכל מקום נמצא הצעת

התייעלות ספציפית. קולם כל, בחלק מהמקומות נציע העלאת מסים ובמקומות

אחרים, הסדרת הסכומים. הסכום הזה לדעתנו יספיק בהחלט לטיפול בבעיות

הקיימות היום.



א' הכט! עוד קרן שדובר עליה, סכום שהוקצב

לקידום התכנון. מדוע תכנון? כי

התכנון קודם לביצוע, התברר מתוך נסיון שנעשה לאסוף חומר שיטתי מהרשויות

המקומיות על מצב התשתית, בהרבה מקומות אין תכנית אב, אין תכניות

מפורטות ולכן קשה לדעת את המצב לאשורו, נראה לגורמים המטפלים בדבר

שזה הדבר הראשוני,

מה שמדובר זה סכמה לתקצוב שהצענו

למשרד האוצר בעקבות הדיונים עם ראש הממשלה, הסכמה הזאת לא אושרה,

אף על פי כן יש הודעה ממשרד האוצר שבימים הקרובים יועמר סכום

מסוים לרשויות המקומיות הערביות.

ע' דראושה; עוד לא הועבר שום דבר?

עד היום הזה לא הועבר שום דבר, אני

מקווה שבימים הקרובים יועברו כמה

מליוני שקלים, אין פה שום עיכוב, אני מקווה שהההלטות תהיינה בזמן

ונוכל לבצע בזמן,

הערה נוספת, גם ראש הממשלה אמר אח זה

וזה מה שסוכם, כל רשות מקומית תידרש לתת את חלקה אם על-ידי העלאת

מסיס או בצורה אחרת.

ע' צוקרמן; יש לשאול כמה אפשר לחלוב את האזרח?

א' הכט; בנושא זה קל לי לדבר, כי זה היה

מוסכם על ראשי הרשויות המקומיות,

רמת המסים ברשויות המקומיות הערביות היא לא מהגבוהות. היא עלתה

בשנים האחרונוח באופן ניכר ורוב הרשויות עומדות בסכום המינימלי

שנקבע בכל המערכת, אף על פי כן אם רוצים לקדם את הנושא, צריך -

לקדם אותו במיוחד בנושא אגרות שירותים, נכון שיש בעיה של עיסקת

החבילה, לכן הנקודה הזאח לא תהיה מיושמת באופן מיידי, אבל בתכניח

זה חייב להילקח בחשבון וזה מוסכם עם המערכת,

י' אפרתי; אני רוצה לציין שהדיון בין משרד

הפנים לבין משרד האוצר עוד לא קו"ם,

למרות זה, שר האוצר הסכים להעמיד בימים הקרובים כמיליארד שקל,

אני רוצה להזכיר לוועדה את תהליך ההעברה, כל סכום צריך לעבור

תהליך תקצוב ואני מניח שזה לא תהליך מהיום למחר, לכן הוסכם

להעביר מיד סכום של כמיליארד שקל,

בי שליטא; היו פרסומים שהאוצר ומשרד הפנים

מסדירים סכום של 16 מיליאדד שקל

לרשויות כפתרון כולל, אולי הסכומים שהיו כתובים בעתונים הם לא

נכונים, אולי יש משהו בנושא הזה?

אי הכט; 16 מיליארד שקלים הם סכומים שיועברו

ע"י משרד הפנים לרשויות המקומיות

בחודש דצמבר, לבד ממיליארד שקלים שהוזכרו פה, הם מורכבים משני סכומים;

קרוב ל-14 מיליארד שקל על חשבון המענק הרגיל ו-2 מיליארד שקל השלמה

ל-16 מיליארד שקל שהועברו בחודש הקודם ומתייחסים למס שבח ומס רכישה,

פיגורים שהיו ברשויות המקומיות.

אני רוצה לציין לחיוב את תרומתו של

מר ויצמן להסכם הזה, נוסף לתרומתו

של ראש הממשלה. אבל אני שומע מוסיקה לא נוחה. האם הסכום הזה יעמוד

והאם תהיה סחבת כזאת שער שהסכום הזה יגיע, אותם חובות שהרשויות

יצברו יקזזו את הסכום הזה? מה בענין הזה?

מר אפרתי ציין פה שהדיונים בין משרד

הפנים ומשרד האוצר עוד לא הסתיימו. הסכומים האלה עדין לא מקובלים.

אבל נניח שהם מקובלים, מיליארד ו-300 מליון שקלים הם במונחי מחירים

של הרבעון השלישי? מה עם ההפרש?

לא יווצר הפרש.

מי ותד; יש בכל זאת ויכוח תמידי עם האוצר.

יש מדיניות והיא צויינה על-ידי

נציג משרד הפנים, ובצדק, של נסיון במאמץ מכוון מצד משרד הפנים

לסגור את הפער וקצת לחזק את השלטון המקומי. אבל כאשר נכנסים למונחים

עם האוצר, המדיניות הזאת נפגעת. או שיש מדיניות, או שמישהו סופר

את הכסף.

שמעתי שבחודש דצמבר יועברו מיליארד שקלים.

השאלה היא כיצד יחולק הסכום הזה בין

הרשויות המקומיות ובאיזה אופן תיעשה החלוקה?

הסכום הזה יחולק ברובו כתוספת לתקציב

הרגיל בצורה שיתחלק על כלל הרשויות

המקומיות. מדובר על תכנית של כ-3 מיליארד שקלים. רוב הסכום שיועבר

כרגע מתייחס לתכנית של 1.3 מיליארר שקלים שהיא מתייחסת לכלל

הרשויות המקומיות וזה ביטול הקיצוץ וקידום השירותים הרגילים.

סכום מסוים כבר מתחילים להפעיל לגבי רשויות מקומיות שבמצב מצוקה

מיוחד,

אחה חושב שמיליארד שקלים האלה יוכלו

לרפא פצעים? אני לא רוצה לדבר על

פתירת בעיות.

אני חושב שכן. רוב הרשויות במצב רגיל

ותקין, וזה יהיה זריקה לשיפור המצב.

אנחנו מלווים את הרשויות במצוקה ונשתדל שכל רשות תמצא את פתרונה.

רציתי לשאול לגבי המועצות שהן במשבר

והן תצטרכנה להוכיח את העלות או את

הבסיס של המשבר הזה. הן צריכות לדון עם מי?

עם הממונה על המחוז. פרט לזה מינינו

חשב, גזבר שיפעל לפי הסכמה איך

בוחנים מצב כספי.

מהנסיון שלנו אנחנו יודעים שיש מועצוח

מקומיות שיש להן גישה ישירה למנהל

המחוז. אם אין קריטריונים, יכולה מועצה אחת להיפגע ומועצה אחת להתקדם.

אני מציע שהמועצות לא תהיינה נתונות לחסדיו של הממונה על המחוז.



אי הכס; לא מדובר על חסדים. בנושא הזה קיימים

דפוסים די קבועים לטיפול במצבים קשים,

לא הייתי משתמש במלה חסד.

אמרת שהאגרות ברשויות המקומיות

הערביות הן נמוכות יחסית לרשויות

המקומיות היהודיות. אפשר לקבל תמונה כללית מה זאת אומרת

נמוכות יתסית? האם מול אלף לירות עומדת לירה אחת או מול אלף לירות

עומדות 900 לירות?

א' הבט; אני לא מסוגל ברגע זח לתת נתון. אנחנו,

בשנים האחרונות, קובעים במשותף עם

מרכז השלטון המקומי ומשרד האוצר סכום מינימלי שמומלץ לתשלום ארנונה

כללית למטר מרובע. ראינו כהישג שבשנים האחרונות כל הרשויות המקומיות

הערביות הגיעו לסכום הזה. אבל הוא עדין נשאר מינימלי. רק 3-4 רשויות

מקומיות דרוזיות עברו את הממוצע הזה. אבל הוא נמוך מהממוצע ברשויות

המקומיות היהודיות. בכמה, אני לא יכול לומר.

מי שגובה יותר ארנונה, זה לטובת

התושבים במקום. יש נתונים על כך?

א' הכט; יש נתונים. אפשר לעשות עבודה על הנושא

הזו:.

היו"ר די שילנסקי; תכין לנו תזכיר או עבודה. חברי הוועדה

יוכלו לראות ולשאול שאלות.

נכון שאנחנו נמצאים בהתאם להנחיות

משרד הפנים באותו קו עם מרבית .

הרשויות המקומיות היהודיות. יש רשויות מקומיות שעברו את הקו הזה.

אנחנו נותנים שירותים מינימליים. כך שלא ניתן לעבור את התשלומים

המינימליים. אני חושב שהנקודה הזאת לא רלבנטית, במיוחד כאשר

ברשויות המקומיות היהודיות מונהגת שיטה של הנחות. אנחנו לא נותנים

הנחות, אפילו לא למשפחות מרובות ילדים. אנחנו בקושי נותנים את מה

שמתחייב מתוק הנכות.

אני רוצה שיהיה ברור שאנחנו משתדלים

לקבל את המכסימום מהאזרחים. אנחנו מסכימים לכך שעלינו לעדכן את חוקי

העזר שלנו לגבי אגרות מיוחדות כמו אגרת ביוב ומים שבחלק מהרשויות

הן נמצאות עדין בשפל המדרגה. אבל בדרך כלל יש דו"ת על מה שגביתי

לעומת מה שהייתי צריך לגבות. אני עברתי ב-50% את האומדן של מה

שהייתי צריך לגבות מהתושבים. נכון שהבסיס ברשויות המקומיות הערביות

לא מתושב על תחזית אלא על-פי תקציב מקרי משנים קודמות. אני מבקש

לבדוק את התקציבים האלה על-פי קריטריון יותר הגיוני,

עי צוקרמן; אנחנו עומדים בפתחה של שנת תקציב חדשה,

האם הסכומים

שננקבו פה נלקחו בחשבון עד סוף שנת התקציב הנוכחית, ומה קורה לגבי

תקציב 1985-86, האם נצטרך גם אז לכנס את ועדת הפנים לדון במצבן של

הרשויות המקומיות הערביות?

כל מה שאמרתי פה מוסכם על מרכז השלטון

המקומי. דיונים על תקציב 1985 לא התחילו.

ב' שליטא; זה לא דיון ראשון שאנחנו דנים בנושא של

הישובים הערביים. אני בהחלט מודע לכך

שקיימת שם מצוקה בסיסית אולי יותר בתחום הפיתוח מאשר בתקציב הרגיל.

בעיות היסוד שם חמורות, אם זה כבישים, אם זה תברואה ותשתית של

מבני ציבור וכהנה וכהנה.

אני חושב שבהזדמנות חגיגית זאת צריך

לשבח את משרד הפנים על כך שביוזמתו הוא החליט לצרץ את המיגזר הערבי

לערי הפיתוח ולישובים קטנים. במסגרת ההחלטות שלו לגבי קיצוצים

במספר העובדים או קיצוצים תקציביים אחרים, למד משרד הפנים לקבוע

שלא דין אחד לפתח-תקוה ולישוב שהוא גם קטן וגם נמצא בפיגור אדיר.

זו החלטה נבונה. אני חושב שאת ההחלטה הזאת צריך להמשיך ולאמץ ובכל

הדברים יהיה נוהג שלא כל שלטון מקומי דומה. יש ערי פיתוח, יש ישובים

קטנים ויש ישובים ערביים. כל אלה קבוצה אחת שצריכה לקבל תמריצי יתר.

הכפר הערבי צריך לקבל עידוד בנושא הפיתוח. אני בהחלט מסכים לזה,

בדיוק כמו שהוא מקבל ממשרד החינוך. היום, 30% מתקציב החינוך הולך

לבניה במיגזר הערבי. זאת-אומרת מכירים בעובדה שפה היה פיגור של שנים

ועושים משהו בנידון. אולי לא מספיק. זו שאלה אחרת. אבל משתדלים לעשות.

לכן גם בתחום הזה של משרד הפנים צריכה להיות הכרה דומה. אבל בעיקר

בעניינים של פיתוח, דברים בסיסיים שצריכים להיות בכל כפר וכפר.

מ' וירשובסקי; אני מצטרף לדברים של חבר הכנסת בני שליטא,

צריך לדאוג שזה לא יהיה חד-פעמי ויהיה

מעקב קבוע כדי שהבעיות לא תתעוררנה ברגע שיש משבר אלא לפני זה.

אני חושב שהבעיות של הרשויות המקומיות

הערביות הן ישנות לא חדשות. הפער הקיים

היום בין הרשויות המקומיות הערביות לבין הרשויות המקומיות היהודיות

זה פער שכולם מכירים בו שצריך לצמצמו ולסוגרו.

אני מאמין שהמצוקה של הרשויות המקומיות

הערביות, כפי ששמעתי מהם, מתחילה מהתקציב הבסיסי ממנו מורכב תקציב

הרשויות, וזה תקציב נמוך. מה עוד שאני שומע שהממונים על המחוזות

מקצצים את התקציבים בעיקר בנושא הפיתוח. אני שומע גם שהמשרדים השונים

לא משתתפים בתקציבים של הרשויות המקומיות הערביות כפי שעושים את זה

עם הרשויות המקומיות היהודיות. על כן התקציבים שמקבלים אותם ברשויות

המקומיות הערביות באים בדרך כלל או ממשרד החינוך או ממשרד הפנים.

יש משרדים אחרים כמו שיכון ואנרגיה שבכלל לא משתתפים בתקציב של

הרשויות המקומיות הערביות.

אני יודע שקיימת עוד בעיה רצינית ביותר,

זה רמת השירות של בתי-הספר התיכוניים הערביים. רובם ברמה נמוכה,

בין 70% ל-80% בעוד העלות המינימלית של העובדים היא 82.9%.

זה לא שייך לוועדה שלנו.



עי דראושה;

יש לזה השלכה על התקציב, משרד החינוך משתתפף בצורה מינימלית. לכן הרשויות

צריכות להשתתף מהתקציב שלהן כדי להשלים את הפער.

אני רוצה לברך על הדברים ששמעתי אותם בפגישה שהיתה בהשתתפות ראש הממשלה

והשר עזר ויזמן בה שמענו שיש אזניים שמוכנות להקשיב ומוכנים לעשות. אני מברך על

התפנית החיובית בנושא הזה. אני רוצה לשאול, האם באמת הסכומים שמדברים עליהם

יכולים לפתור את הבעיה הבסיסית?

אי הכט;

אין שום ספק בינינו שהנושאהמרכזי שטעון קידום במיגזר הערבי הוא פיתוה

התשתיות. אי-אפשר שהתקציבים יהיו על בסיס שווה לתקציבם של מרבית המיגזר היהודי.

אם אין מערכת ביוב, אין צורך באחזקת הביוב. אם אין גנים ציבוריים, אין צורך

באחזקת גנים ציבוריים. לכן חשובה הקרן לתכנון. לכן הדגש לא כל כך בהתאמות לתקציב

הרגיל. נכון שזה לרעת המיגזר הערבי. אם קצת בודקים, הוא נובע מחוסר בתשתית.

מה שהממונים על המחוזות עושים, זה לא קיצוץ תקציבים. משרד הפנים מחשב מסגרת

תקציבית שנובעת מתקציב השנה הקודמת פלוס התייקרויות, וזה במקביל לתקציבים

שעומדים למערכת כולה. חלק מהרשויות מתעלמות מהמסגרות האלה. לא מענין אותי אם

המסגרת חושב או לא חושבה. רגעיה היא משאבים. אנחנו נוכל להמשיך לקדם ככל שיועמדו

משאבים. יכול להיות שקידום בשלבים לא מספיק. אבל עלינו להתאים את התקציבים במידה

והרשות המקומית לא עשתה בעצמה בהתאם לכמות המשאבים שעומדים לרשותה, כולל אותם

משאבים מכספי משרד הפנים. היינו רוצים שזה לא יהיה בצורת קיצוצים אלא בצורת דיון

עם הרשות המקומית. המגמה שלנו היא לקדם את הדברים, במיוחד בפיתוח וככל האפשר גם

בתקציב הרגיל.

בי גור-אריה;

הערה לחבר הכנסת דראושה בקשר למשרד האנרגיה. משרד האנרגיה הוא אחד המשרדים

שדווקא נוהג אפליה לטובת המיגזר הערבי. מזה שמונה שנים, כל הישובים הערביים שלא

היו מחוברים לחשמל, וכיום לא נשארו כאלה, רק אחד או שניים בתהליך של חיבור, משרד

האנרגיה לקח על עצמו לשלם עבור החיבורים לחשמל מהתקציב שלו. זה דבר שלא קיים

במיגזר היהודי.

היו"ר די שילנסקי;

ממתי זה קיים?

בי גור-אריה;

מאז 1977.

אי אבו עסבה;

מדובר בבנית רשת ולא חיבור לבתים. בנית רשת הוקמה קודם על-ידי התושבים.

היום משלם הישוב עם מענק של 80% ממשרד האנרגיה.

עי דראושה;

זה נמשך?



בי גור-אריה;

הרשויות המקומיות, ויתקן אותי מר אבו עסבה, היו חייבות סכומי ענק מפני

שחובות החשמל היו צמודים. מחקנו את כל הוזובות והנהגנו מדיניות הדשה, שהכל יהיה

על חשבון משרד האנרגיה. לשמחתי הרבה, גם השר החדש מוכן ללכת בשיטה הזאת ובשלושה

מקומות שהם בתהליך הקמה, % 80 יהיו על חשבון משרד האנרגיה.

היו"ר די שילנסקי;

אני רוצה להגיד שהישיבה נקבעה לפני ששמענו מפי ראש הממשלה את ההודעה בקשר

ל-4 מיליארד שקלים. אבל לא השבתי שיש מקום לבטל את הישיבה וטוב שהיא התקיימה. כך

שכל מיני דברים והתהייבויות של משרד הפנים ומשרד האוצר שמענו פה לא במקום טגור

אלא, בלשון עממית אפשר להגיד, שהם שמו אותם על השולחן. כך שגם ועדת הפנים תוכל

לעקוב אחר הדברים שהיו בהם התחייבויות. אני רק יכול לומר בשם ועדת הפנים שאנחנו

דורשים שההתחייבויות, אם הן טובות או לא, אם הן מטפיקות או לא, תבוצענה.

אני רוצה להגיד באופן כללי, מאחר ונשאלה פה שאלה בקשר למטים ברשויות

המקומיות, אני אישית בעד שוויון זכויות וחובות לכל אזרח. אבל כרגע אני מדבר על

זכויות. אני אישית רוצה לראות את הכפר הערבי משגשג ופורח. אחד האמצעים לכך זה

כטף, כמובן גם השתתפות האזרח באופן אישי. מטים בדרך כלל אנשים לא רוצים לשלם.

ההכמה היא איך להביא לידי כך שאזרח ישלם מטים ועל ידי כך אפשר יהיה להרהיב את

הישוב. כי הא בהא תליא, הממשלה לא תיתן אם האזרחים לא ישלמו.

אני מקווה שהוועדה הזאת תצליח לפעול למען קידום המיגזר הערבי, תוך הבנה

הדדית בשטח המוניציפלי ותוך השקעת מאמץ של כולם.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.45.