הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מסי 3.

מסיור ועדת הפנים ואיכות הסביבה בגליל העליון

ביום ראשון, אי בכסליו התשמ"ה - 25 בנובמבר, 1984

חברי הוועדה;

היו"ר די שילנקי

אי נחמיאס

עי עלי

אי פנחסי

ב' שיטא

י' קניג - הממונה על מחוז הצפון, משרד הפנים

צי ענבר

ממזכיר הוועדה; יי גבריאל

שי צהר

א. עם המועצה האיזורית מרום הגליל, במושב דובב;

ב. עם המועצה האיזורית הגליל העליון, בקיבוץ מנרה;

ג. עם המועצה המקומית מטולה, במטולה;

ד. עם המועצה האיזורית מבואות החרמון, בכפר יובל;

ה. עם עירית קרית שמונה, בקרית שמונה.



א. ישיבה עם המועצה האיזורית מרום הגליל במושב דובב

בהשתתפות ראש המועצה האיזורית מרום הגליל. מר כן ציון סופר, חברי

המועצה ונציגי האיזור.

יו"ר הוועדה וחבריה הניחו זר פרחים ליד האנדרטה לזכר 8 מילדי

אביבים שהותקפו ונרצחו במקום זה מידי מרצחים מעבר לגבול ב-ט"ז באייר התש"ל.

ברוכים הבאים לדובב. אני מקדם בברכה את יושב ראש ועדת הפנים ואיכות

הסביבה של הכנסת. תבר הכנסה שילנסקי. ומאחלים לר הצלחה למינויו ביו"ר ועדת

הפנים ואיכות הסביבה. העובדה שאת הביקור הראשון של הוועדה בקדנציה הזאת

הוא עורך במרום הגליל מוכיחה על הקשר החם שיש לו לאיזור הזה, ואנו מקווים

שהביקור הזה יהיה לברכה לכולנו.

ברכתנו נתונה גם לחברי הוועדה הנוכחים כאן, אנו מכירים את הבר הכנסת

אהרון נחמיאס, ומנצלים הזדמנות זו כדי לברכו על מינויו כסגן יו"ר הכנסת

ולאחל לר הצלחה בתפקידו, כמו כן אנו מקדמים בברכה את חה"כ עובריה עלי, איש

הגליל שהכרנוהו משכבר הימים, ואח חבר הכנסת פנחסי שלא היה לנו הכבוד להכיר

עד כה, כולנו מכירים כמובן אח הממונה על מחוז הצפון, מר קניג, המלווה נאמנה

את איזור מרום הגליל מזה שנים. ושאלמלא עזרתו הממשית אינני בטוח אם היינו

יכולים לשבח כאן היום.

אני מקדם בברכה את כל אורחינו ואת כל הנוכחים כאן, התקופה הזאת היא

תקופה קשה לכל העם כישראל, ובמיוחד היא קשה לרשויות מהסוג עילנו, בכותרות

ניתן למצוא את השמות של תל אביב, חיפה וירושלים, ואיני אומר זאת משרם שעיני

צרה בהן. חלילה, אבל עובדה היא שאין שומעים ואין קוראים על מקומות כמו המקום

שלנו.

מרום הגליל הוא איזור של מושבי עובדים, על אף התנופה והדתיפה שניתנו

לאיזור הזה על ירי מוסדות המדינה עדיין רחוקים אנו מלהשיג חיי חברה וחיי

חרבות המקובילים על האזרחים בערים, ואפילו לא יכולים להתקרב לרמה הזאת, בעוד

שבערים יכולים תושבי הערים, הילדים והמבוגרים גם יתר, להנות מחיי תברה

ותרבות, כאשר הכל פתוח בפניהם, אצלנו אין זה כך, כשאנו רוצים להביא לכאן

איזה אירוע תרבותי הרי זה כרוך בהוצאות כל כך גדולות עד שאיננו יכולים לעמיד

בהן, ומאחר והפרוסה אינה מצויה בכיסינו ברור שאנו נאלצים לוותר על זה, ויש

להצטער על בך צער רב.

והדוגמאות להוכחת מצבנו הקשה הן רבות, לפני שבועיים היינו בועדת

החינוך והתרבות של הכנסה, ואמרנו שם את ארתם הדברים שאמרנו שם לפני שינה,

כאשר חבר הכנסת נחמיאז חיזק את דברינו, לבתי הספד המוחזקים אצלנו קבעו

מכסה זעומה ביותר לחימום, בשנה שעברה היה לנו תורף קל, יחסית, והמכסה לא

הספיקה, או הספיקה בקושי רב, והנה השבוע "טפטפו" לנו 2.5 מליון שקל

שצריכים להספיק לחימום עשרות גני הילדים שיש לנו ו-7 בתי הספר שלנו.

הסכום הזה כל כך רחוק מהצרכים, שפשוט אינני יודע איך להתייחס אליו, החורף

ערד לא התחיל אצלנו , אבל כבר היום אפשר להרגיש בקור, מדי שנה אנו מעלים

את הנושא הזה בפני ועדת התינוך והתרבות של הכנסת, יכל השומע את טענותינו

מכין אותנו ואף מצדיק את דרישותינו ואומר שצריך לעשות לפתרון הבעיה, אבל

שום דבר לא נעשה, שום דבר חיובי לא יצא מכל הדיבורים האלה,



אנחנו מקיימים ישיבה זר בכת עם גדול ויפה, שהחזקתי עולה לישוב סכומים

רציניים ביותר. למועצה אין כסף לסייע בהחזקתו, וזו בעיה רצינית. מוסדות

רבים טרם נבנו באיזרר, בחזון בונים עתה בית עם. ואחרי שבנייתו אושרה עדיין

יש בעיות בקבלת הכסף הדרוש לבנייתו. כי גם אחרי שמאשרים את התשלום עוברים

חודשים עד שהכסף מגיע, ואיני צריך לספר לכם מה פירוש הדבר בהיותו כרוך

בתשלום רבית והצמדה.

אנו נמצאים עתה בישוב דובב שהוא ישוב הנמצא על הגבול ממש. וזה על בן

הזמן המתאים לומר כמה דברים. יש לנו לאחרונה, חודה לאל, רגיעה מבחינה

מטחוגית. כך המצב מאז החל מבצע שלום הגליל. כאזרחי המדיגה כולנו חרדים לשלום

חיילינו בלבנון וליציאתנו מלבנון, אבל כתושבי האיזור אנחנו גם חרדים לבטחון

הגליל, לבטחון ישובינו באיזור, ולמה שיהיה בעתיד. המשאבים הכספיים לנושא

הבטחון כמעט ונסגרו לחלוטין. אין מדברים היום על בעיית המקלטים, למשל, יש

לנו היום 6 מקלטים שצריך לבנותם, וכבר היה מכרז לגביהם, ובאוצר אומרים לנו

שאנחנו בעדיפות עליונה, אלא שאין כסף. צריך לבנות מקלטים בשביל ביה"ס

וגני הילדים בדובב. צריך למלא את התקנים, ואף מכרזים היו בענין זה, אלא

שבגלל מדיניות ההקפאה אין מבצעים דבר.

יש לנו גם היום בעיות רבות בכל הקשור לבטחון. יש קיצוצים בכל, גם

בכוח של משמר הגבול. כאשר השמ"ז יוצא לפנסיה, לא שולחים לו ממלא מקום,

ואנחנו צריכים למלא גם את מקומו. צריך לתת את הדעת לנושא הזה, כי הישוב

שלנו מונה בסך הבל 60 בתי אב, והמעמסה הבטחונית הנופלת על כל ראש בית אב

היא גדולה ביותר. אם תושבי המקום יצטרכו למלא גם את מקומו של השמ"ז ביוצאו

לפנסיה, הרי כל תושב כאן צריך יהיה לשמור אחת לשבועיים, והוא הרי צריך גם

לעבוד במשקו.

המועצה האיזורית שלנו מאגדת בחובה 4 סוגי ישוב: מושגים, מושבי תנועת

י המושבים ומושבי איגוד המושבים של הפועל המזרחי, כפרים ומשקים קיבוציים,

יש להוסיף עליהם את המצפים, שגם לגביהם ישנה הקפאה. אבחנו נאלצים להדגיש

את הנושא הכספי המעיק עלינו. ומי גוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת

יכול לעזור לנו בענין זה. בתיק המונח לפניכם תוכלו למצוא דו"ח כספי של

הגזבר. מקשים עלינו את החיים באן. עם בל העדכונים והמענקים שנותנים לנו

אין אנו מסוגלים לכסות אפילו אח הרבית שאנו צריכים לשלם לבנקים. אודה

ולא אבוש, שאס לא היינו מקבלים מהמחוז את העזרה שקבלנו, ףאף שאינה מספיקה

בשום פנים ואופן. אינני יודע מה היינו עושים. היו זמנים בהם שילמנו את

המשכורות דק ב-19 לחודש. מורי בית הספר התיכון הגישו אולטימטום ואיימו

בהשבחת הלימודים, ואני חייב להגיד שאני מבין לרוחם של המורים . השתדלנו

לעשות הכל כדי שהישוב ימשיך לתפקד. הדפנו עיקולים של מם הכנסה ושל הגיסות

הלאומי. אם לא תבוא חנופה רצינית בנושא הזה, מצבנר יהיה קשה ביותר. אינני

יודע איך נשלם את משכורות חודש נובמבר,-

אני מודה לכם על הביקור שלכם אצלנו, אני מודה לכם בשמי ובשם חברי

המליאה ואנשי האיזור כולו. כולנו מקורים כאן שתהיינה תוצאות חיוביות

לביקור הזה שלכם אצלנו,

אדרני ראש המועצה האיזורית וחברי המועצה, ראש מועצת דובב וחברי

המקום. סגן יו"ר הכנסת חה"כ אהרון נחמיאס, חה"כ רפאל פנחסי, חה"כ עובדיה

עלי, הממונה על מחוז הצפון מר ישראל קניג, צוות עובדי הורעדה, גבירותי

ורבותי, זאת היא בעצם ישיבה של ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.

נרשם גם פרוטוקול על כל הדברים שנאמרים כאן. הכנסת. כפי שידוע לכם, איננה

גוף מבצע. אלא גוף מחוקק. הכנסת היא גוף מבקר, גוף שצריך לתירת ער לכל מה

שנעשה במדינה.

ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת יצאה היום בפעם הראשונה בקדנציה

הזאת לסיור בארץ, והסיור הראשון שלה הוא לאורך גבול הצפון. אנו עורכים את

הסיור הראשון שלנו כאן לא רק בגלל רגישותי ויחסי המיוחדים לאיזור הזה, אלא

משוס שההצעה לסייר כאיזור הצפון התקבלה על דעת כל תברי הוועדה בהבנה רכה,

באנו לכאן היום כדי לשמוע ולא כדי להשמיע. כל הדברים שייאמרו כאן

נרשמים בפרוטוקול. ובישיבת הוועדה כבנין הכנסת נדון בכל הבעיות ששמענו

כאן ובכל הדברים שנראה כאן. ונשתדל לעזור ולהקל עליכם כמיטכ יכולתנו.

אנו מבקשים על כן לשמוע את אשר יש לכם לומר לנו. כדי שנקבל תמונה

על המצב כאיזור, ואבקש מכם להשתדל לקצר כדי שנספיק לשמוע את דברי כל מי

שיש לו מה להשמיע לנו. אני מציע שמר קניג יפתח כדברי הסבר על המצב כפי

שהוא.

1. קניג:

אדוני היו"ר. חברי הכנסת וציבור נכבד. הישיבה הזאת המתקיימת במושב

דובב, באווירה בה היא מתנהלת, מאפשרת לכולנו לראות את ההתקדמות שחלה כמקום

הזה בשנים האתרונות הן באווירה. הן ברייתה והן בבטחון ובהרגשת הבטחון.

השורה כיום בקרב התושבים.

הדברים שהועלו כאן על ידי ראש המועצה האיזורית הם דברים שהכנסת תיקת

אותם לתשומת לכה. הוקמו המסגרות של משמר הישובים" הכוונה בהקמת המסגרת

הזאת היתה שלא להעמיס על הפעילות השוטפת עול הצבא ולא להעמיס על הפעילות

השוטפת של המשטרה. בתוך מערכות משמר הגכול הוקם הגוף הזה של משמר הישובים,

והוא נותן תשוכה לשאלות שהועלו על ידי ראש המועצה האיזורית. רצוי שועדת

הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת תעלה את הנושא הזה על שולחן הדיון שלה ותבקש

מהמשטרה שהמסגרות הללו תמשכנה להתקיים באותו הכוח שבו פעלו, ואולי אפילו

תימצא דרך לחזק אותן כשל מכת הגניבות החקלאיות שכולם סובלים ממנה, וכן

גם בשל היות האיזור הזה איזור של הגבול הצפוני שלנו, ישאף שמצבו מבית עתה

את הדעת. אין לדעת מה יקרה בעתיד וכדאי להיות מוכניים ליום פקודה.

נושא התקציבים הוא הנושא הקריטי והכואב ביותר למערבות המקומיות.

באינפלציה הקיימת קשה אפילו לדבר על נתונים מדוייקים. כי כל סכום שנקבע

כמעט ולא יהיה ריאלי יותר כעבור חודש ימים. יחד עם זאת אנחנו חייבים לתת

תשוכות ברורות לבעיות השונות באיזור. איננו יכולים להגיד שהענין יובא

לדיון, ושעל כן שובו וחזרו אלינו בעוד שבועיים או שלושה שכועית.

המצב כאן הוא באמת קשה ביותר, הבעיה איננה בהקצבת עוד סכום ועוד

סכום. כי לא זה יענה על הבעיה, מה שמתבקש היום מגוף מתכנן ומבקר זה

להקים מערכת תפקוד של הרשות המקומית השונה לחלוטין מהמקוכל כיוס, כי

כמערכות הקיימות אין כדי לפתור את הבעיות. כאשר אומרים היום כי סכום

של איקס מליארד שקלים נוספו לרשויות המקומיות, הרי ברור הדבר שמהסכום



הזה כמעט ולא כלום יגיע למקומות בהם נסייר היום. ואט משהי ככל זאת יגיע

אל המקומות האלה, יהיה זה אולי פרומיל מהסכום הכללי, ואין הקומץ משביע

את הארי. ואי אפשר יהיה לתת תשובה למקומות האלה המשוועים לתשובה.

אני סכור שאפשר יהיה להכיא כפני ישיכה סגירה של ועדת הפנים ואיכות

הסביבה של הכנסת הערכות וניזונים נוספים ואז רוכל הוועדה לקכל קורה של

החלטות בנדון. יתכן ואי אפשר יהיה להחיל את ההחלטות האלה על המדינה כולה,

אלא רק על האיזור הזה. כי המדובר הוא ככל זאת באיזור מיותר, גם בגלל המיקום

הגיאוגרפי שלו,'גם בגלל ההרכב החברתי שלו, וגם בגלל השאלות הלאומיות המיוחדות

הקיימות סביבו ובתוכו. בגלל כל הסיבות האלה צריך לקבוע לגביו קריטריונים

שונים מאלה שבאיזורים אחרים במדינה. אם זאת תעשו, כי אז פתרתם חלק חשוב

ועיקרי של הבעיות כאיזור.

יקותי

גם אני רוצה לקדם בברכה את ועדת הפנים של הכנסת. אני יודע שליושב-ראש

הוועדה יש קשר מיוהד לתבל ארץ זה. לאיזור הגליל. בוועדה ישנס גם מספר חכרי-

כנסת שליוו את הבעיות של השלסון המקומי, בהיותם בעצמם ראשי ערים. אני מברך

על כן שבחרו לקיים את הביקור הראשון של הוועדה בחבל ארץ זה. ברכתנו נתונה

גם למר ישראל קניג, הממונה על המחוז, המלווה אח הבעיות שלנו ככל תחומי

החיים ועוזר לנו ככל יכולתו. למעשה הוא הבהיר בקצרה את הבעיות שלנו, ואני

רוצה להוסיף מספר משפטים באזני חברי הוועדה.

כארגון כלכלי המייצג שלוש מועצות איזוריות אני יודע ומכיר את הקשיים

הרבים בהם נתונים שלושת ראשי המועצות הקשורים בארגון שלנו בתחומים כספיים

נוספים, והעומדים לא פעם בפני איומי שביתה של העובדים כל1ל קשיים שיש להם

בתשלום המשכורות להם. עליכם לזכור שההוצאות של המושבים הקטנים, יחסית,

הם הרבה יותר גדולות מאלה שבכל שכונה בעיירות הפיתוח בכל חלקי הארץ האחרים.

אני מאמין שחברי ועדת הפנים של הכנסת מכירים את הנושאים האלה. בכל

זאת אני מרשה לעצמי לעורר כאן בפניכם את הבעיות הקשות שיש בחבל ארץ זה,

ואני מתכוון לקשיים בכל התחומים אם זה בתום משק וכלכלה. מכסות יצור, אם

זה בתנאי האקלים השוררים בגליל ויש להם השלכות גם על התחום החברתי המקומי,

ואס זה בנושא של הבטחון השוטף החינוך והחזקת המוסדות של האגודות.

כפי שאמרתי, אני מאמין שאתם מכירים את הבעיות האלה, ראני מניח שתבקשו

לקבל את כל הנתונים הנחוצים כדי לקבל תמונה יותר שלמה, ואני רק מקרוה

שנמצא אצלכם אוזן קשבת לכל הבעיות הקשות. אני רוצה לצאת כאן בקריאה.

והייתי רוצה שחברי הוועדה הנמצאים כאן יעבירו אותה גם אל חברי הכנסת

שאינם כאן היום. אל תחשוב ממשלת ישראל שהאזרחים, ובעיקר הסקטור החקלאי,

יכולים להיות מופקרים. אי אפשר להמשיך כך את החיים. לא יתכן שהממשלה תטיב

עם העם על חשבון החקלאים באמצעות אותם "משחקים" שעושים עם הסובסידיות,

כפי שזה אכן נעשה לפני שבוע, אני לא רוצה שיסבסדו את החקלאי, אכל לא

יתכן גם שהחקלאי יסבסד את הציבור. ברגע שאינו מקבל את התמורה עבור התוצאת

שהוא משווק הוא נפגע קשות. ואני מכיר את הבעיה מקרוב כארגון כלכלי שצריך

להזרים ב-20 לחודש מליארד שקל, וזה נדחה בגלל חישובים כאלה או אחרים

ובגלל ויכוחים שמתנהלים בועדת הכספים של הכנסת. הדברים האלה גורמים עוול

וסבל רב לחקלאים. אני תובע על כן להפסיק את המשחק הזה בנושא הסובסידיה

ולאפשר לנו לגבות את הכסף עבור התוצרת שאנו מייצרים ומשווקים,



אינני רוצה להרחיב את הדיבור בנושא הזה, חלק מהדברים קשור גם בכם

ובוודאי מוכר לכם. אני יודע שיו"ר הוועדה, וחברי הכנסת עלי ונחמיאס,

ושמעתי שגם חה"כ פנחסי, מלווים בכנות אח הבעיות של האיזור הזה ורוצים

לעשות בכדי להקל עלינו, אני מבקש מכם להעביר את הקריאה שלי ולעשות הכל

כדי למצוא פתרונות לבעיות שלנו.

בין הבעיות שטרם הועלו כאן יש להזכיר את הבעיה שיש לנו בקליטה בניס

שלנו באיזור הזה, זה חלק בלתי נפרד מהבעיות של השלטון המקומי. במושבים

שלנו נוצרו עם הזמן שני סוגי אוכלוסיה האחד ישוב חקלאי, והשני אינו

ישוב חקלאי, ולתופעה הזאת יש משמעות גדולה מאד, אינני בטוח שכל הנוכחים

כאן מכירים את הבעיה הזאת, אבל זאת בעיה קשה ביותר, אני יודע שהוריו

ואחיו של עובדיה עלי, למשל, נמצאים באחד המושבים באיזור. והוא בוודאי

מכיר את הבעיה מקרוב, אני מאמין שהוא יוכל להסביר את הבעיה הזאת בכנסת

ובכל מקרם שחשוב להסביר אותה,

לגליל יש בעיות מיוחדות גם עם יהוד הגליל וכל מה שמשתמע מזה, אף

שזה אולי לא המקום והזמן להרחיב על זה את הדיבור, אבל אל יחשוב אף אחד

שבגלל המצב המדיני והכלכלי הקשה במדינה אפשר יהיה לעבור לסדר היום

בלא למצוא פתרון לבעיות של האיזור הזה. אנחנו נעשה הכל בכדי שבנינו

וכל תושבי הגליל יוכלו לחיות כאן בכבוד, אני פונה אליכם חברי הכנסת בבקשה

לגלות אוזן קשבת לבעיות שלנו.

אני מברך את חברי ועדת הפנים של הכנסת שכיבדו אותנו היום בביקורם.

אני רוצה לספר לכם שהבחורים כאן סבלו רבות מבחינה כטחונית. אני רוצה

להביא בפניכם גם את הטוב שיש במקום הזה וגם את הצער והכאב שיש בו, כאשר

עליתי ארצה בשנת 1950 לא העליתי כלל על דעתי שאחרי 34 שנים להיותנו בארץ

עדיין נמצא במצב בו אנו נמצאים ושלא נגיע לעצמאות כלכלית בישוב שלנו,

אני יכול להגיד לכם, שאני מצטער על שכאשר באנו לארץ היינו יהודים תמימים

ורצינו להיות חקלאים בארץ אחרי שעזבנו את הגולה ואת חיי הגולה. חבל שלא

ראינו אז בדמיון שלנו כיצד יתגלגלו הדברים מאוחר יותר,

המונופולים והארגונים והחוקים שנחקקו פרקו אותנו מכל אשר לנו ונתנו

לנו ללכת בדרך של דממה. אתם מתבקשים להביא בפני הכנסת את הבעיות המיוחדות

והקשות שלנו. אני חושב שיהודי שגר בהתישבות כבר ויל שנים ואין לו עדיין

קרקע משלו, כי הקרקע כאן איננה שלנו, זה עוול משווע שנעשה לו, וצריך

לתקן את זה- אני חושב שאילו היו מביאים לכאן את הפלשתינאים והיו נותבים

להם את התנאים שנותנים לנו, כולם היו בורחים מכאן. אף אחד מהם לא היה

נשאר בארץ. אבל אנחנו יהודים נאמנים לארצנו, אוהבים אותה ולא נעזוב אותה

לעולם. יהיה מה שיהיה.

לחקלאי היהודי בגליל יש 10 או 12 דונם קרקע. וחלק מהקרקע אינו ראוי

למטעים. והבעיה היא שלא כל 10 או 12 הדונמים הם בשטח אחד. אלא שיש לו דונם

אחד במקום זה, ועוד שני דונם כמרחק של 7 ק"מ, ועוד דונם במרחק י' ק"מ.

וכך יוצא סיאם הוא קוטף בשטח אחד, גונבים לו את הפרי בשטח השני וכר , ואנו

מגיעים למצב שכמעט ואין לנו מטעים ואין לנו מושיע ועוזר.

ועדת הפנים של הכנסת צריכה לתמוך בדרישתנו '"האדמות יחולקו מההתחלה

לכל יחידה בנפרד, ושכל האדמה שמגיעה ליחידה אחת תהיה כמקום אחד, כי רק

נוכל להיות חקלאים, לעבוד ולראות גם פרי לעמלנו הקשה,



אבל אלה אינן הבעיות היחידות שיש לנו. כי יש לנו עוד בעיות, כמו למשל

הבעיה של הביוב. הקבלן שעושה את העבירה אצלנו עושה את העבודה גס בגוש . . .

וגם בדלתון. ובעוד ששם הוא סיים את העבודה תוך שנה והכל שם בסדר, אנהנו עוד

לא מחוברים ואצלנו זה עוד לא בסדר. למרות קיזה נמשך אצלנו לאורך תקופה של

6 ו-7 שנים, גם הבביש שלנו עוד לא מחוקך. גם מצב המגרשים אצלנו איננו סוב:

לאהד יש גדר תייל, ולשני גדר מאבן וכך הלאה, והצורה החיצונית והכללית איננה

יפה כלל ובלל, זו בושה בשביל מושבה הקיימת ככר 34 שנה, היא בכלל לא נראית

כמושבה ותיקה ומסודרת,

גם ענין הארגונים אינו בסדר. ישנם חברים שחייבים מליון שקלים, ועם הזמן

זה עלה והגיע ל-50 ואף ל-60 מליון. מה לנו ולבעיות האלה? או שנהיה משוחררים

מכל הארגונים האלה ונהיה חופשיים, ולא יתנו לנו דבר; או שאנו שייכים

לארגון, ואז מגיעות לנו גם הטבות, מבחינה חברתית ישנם חוקים של אגודה רשומה

הכובלים אותנו וגורמים לנו נזקים בבדים, כאשר מדי פעם באים אלינו עם גזירות

חדשות. והנזק החברתי בעתיד יהיה עוד יותר גדול. אנתנו פשוט איננו בני תורין

לעשרת לפי הבנתנו, אלא קשורים למונופוליסטים, זה לא יכול להימשך כך,

ועכשיו לענין הגדלת האוכלוסיה היהודית במרום הגליל. אני לא יכול בשום

פנים ואופן להסכים לכך שכפרים ערביים גדלים בסביבה בצורה מדהימה, כל יום אחה

יכול לראות איך קבלנים מסתובבים בכפרים הערביים. ואיך בתים חדשים קמים שם

בן לילה. בעוד שבמושבות היהודיות הכל נשאר בפי שהיה, ואם כבד הקימו ישובים

חדשים מה עשו שם למעשה? הכניסו במקום אחד 8 משפחות, במקום אחר 10 משפחות

וזה הכל, ומפה משפחה אחת בורחת. ממקום אחר בורחות שתים. אחת חוזרת. ולמקום

אחר מביאים משוגעים ממש.

עליכם להבין שהגליל צריך להיות של עם ישראל, ולא של בני המיעוטים,

ואריך לעשות משהו רציני וטוב בשביל שיותר יהודים יבואו לגליל ויישבו אותו,

כשאני מדבר על כך שצריך להגדיל את הישוב היהודי בגליל, אני לא רוצה לפגוע

בדרוזים שבגליל.

אני מודה לחברי ועדת הפנים של הכנסת על שבאו לביקור כמקום זה, ורק צר

לי על כך שביקורם יהיה קצר, שאם לא כן הייתי שמח מאד להזמינכם לבקר בקיבוץ

סעסע,

הקיכוציט שהוקמו באיזור הם צעירים, ואותן בעיות שקיימות במושבות קיימות

גם בקיבוצים. בעיית החינוך, למשל, היא קשה במייחד אצלנו, אני מבקש את תשומת

לב חברי הוועדה לבעיית החימום בקיבוצים, כי גם שם זו בעיה רצינית ביותר

ובמיוחד אני מתייחס לחימום בתי הספר וגני הילדים בקיבוצים.

ח' אליעזר (ברעם)

אני רוצה לייהס את דברי לנושא של גידול מספר התושבים בגליל, כי אנו

רואים בנושא הזה נושא מרכזי, הבעיה בקיבוץ היא בכך שלקיבוץ לא יכולות לבוא

עוד משפחות או אפילו בודדים מבלי שיהיה דיור מתאים עבורם, אתם הרי יודעים

שכדי שאדם יתקבל כחבר בקיבוץ, כדי שיהיה זכאי להתקבל כחבר בקיבוץ, היא

|צריך קודם כל להוכיח שהוא מתאים למקום, אחר כך הוא מקבל זכאות, ורק אז

אפשר להתחיל לבנות בשבילו את מקום המגורים שלו, וכאן מדובר בתקופה של שנה

בערך, ובתקופה הזאת אינך יכול לקלוט אותו ולאפשר לו להוכיח כי הוא מתאים

לחח הקיבוץ מפני שאין לך דיור עבורו, זה מן מעגל קסמים כזה, משום כך אני

מבקש מחברי הוועדה הנכבדה הזאת לפנות בבקשה אל המשרד המתאים לתת לנו

קידום כלשהו על חשבון קליטה עתידית של חברים, והיא תושלם מדי פעם על ידי

קליטה נוספת. שאם לא כן אנחנו חנוקים ממש.



משפחות ובודדים פונים אל הקיבוצים ורוצים לחיות בהם, אבל אין לקיבוצים

מקום מתאים לקליטתם" בשביל לקלוט את האנשים האלה איננו זקוקים לאדמה נוספת

ואף לא למיס נוספים וכיו"ב דברים, אלא רק לשיכון. חסר לנו רק שיכון מתאים

עבורם. אנחנו פונים לכן את חברי ועדת הפנים של הכנסת בבקשה שיעזרו לקיבוצים

להשיג מספר דירות על חשבון קליטה עתידית- כדי שהקיבוצים יוכלו לקלוט חברים

נוספים.

אני רוצה להבטיח לכם שאנו מקשיבים היטב לכל הדברים הנאמרים באן ולוקחים

אותם לתשומת לבנו, חברי ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת הם חברים גס

בוועדות אחרות של הכנסת, כמו ועדת הכספים. ועדה החוץ והבטחון ועוד, ומכירים אח

הדברים.

כבוד יו"ר ועדת הפנים של הכנסת וחברי הוועדה, הממונה על מחוז הצפון

חברים ואורחים נכבדים, ברצוני לקדם בברכה את חברי הוועדה ואת היו"ר שלה

שהגיעו אלינו לביקור ולהגיד תודה לאל שהגיענו עד הלום. אני גדלתי בגליל

ומהיום בו השתחררתי מהצבא אני מלווה את התפתחות הגליל בבנייה מכל הסוגים.

עד לרגע הזה המצב הוא די סוב, תודה לאל שהגענו עד הלום. אבל אין זה כך

בעניני בטחון, ולכן אני שמח על שחברי רעדת הפנים מבקרים כאן ויכולים לשמוע

את הדברים ממקור ראשון, בחקציב הנוכחי שומרים לפחות על הקיים. אבל אנחנו

עוד רחוקים מלהגיע אל הנחלה בחחום הזה, אבל סוב ששומרים לפחות על הקיים,

חבל מאד שעד היום לא נעשה די בנושא כיבוי אש. המצב בתחום הזה הוא איום

ונורא מזה 6 שנים, והבירוקרטיה משתוללת. הכסף הלך לאיגוד ערים. וכאשר פניתי

אליהם בענין זה לא קבלתי דבר, הנושא הזה אינו מטופל די ואין דואגים לו,

בעיה חמורה נוספת היא זו של האמבולנסים. ישנה בעיה של תקציב להחזקת

אמבולנסים. גם עם הקשר יש לנו בעיה. אם כבר ישנם מכשירי קשר לרשות השומרים,

הרי שאין כסף לרכישת בטריות בשביל מכשירי הקשר, ומובן שאין טעם להחזיק

מכשיר קשר שאין בו בטרייה. אני פונה בענין זה לכל מקום שנראה לי אפשרי ומתאים,

ואינני משיג כסף לרכישה בטריות,

מכאן אני עובר לענין המקלטים. בנינו בעבר מקלטים וציידנו אותם במה

שצריך לציידם. המדינה הקצתה משאבים רבים למטרה הזאת. אבל היא לא נותנת

בסף כדי שאפשר יהיה לשמור על הקיים. כאשר חודרים מים למקלטים הקיימים

ואין תקציב לשאיבתם ולטיפול בהם. הרי זה בזבוז של המשאבים שניתנו. ואנו

עלולים לחזור אחורה בנושא הזה, ישנה תכנית לבניית מקלטים חדשים, אבל

חשוב יותר לשמור לפחות על אלה שכבר קיימים, ובך קורה שיש מקלט. אבל אין

בו חשמל ואין בו מים ואין שביל המוביל אליו. ואין שביל פינו למרפאה,

לא יתכן שבמקלטים שכבר קיימים לא יימצא ציוד החירום המינימלי, הפניות

שלנו אל המוסדות השונים לא נענים.

במה מלים בענין תאורת בטחון, הנטל הזה נופל על הישובים והוא יוחר מדי

בבד עבורם, בזמנו אמרו שיוציאו את זה מהישובים, אבל זה נשאר רק במסגרת של

דיבורים. צריך לתת את הדעת גם לנושא הזה. כמו לנושאים האחרים שציינתי.



אני מגיע לענין השמירה. לא יתכן שלישוב כמו דובב לא יהיו לפחות שני

שומרים בחוץ בלילה. אבל במציאות יוצא מדובב שומר אחד. ואין שומר שני.

בזמנו דברו על חיילי הגמר, אבל גם הענין הזה ירד מהפרק. אי אפשר שהעול הזה

יפול רק על התושבים .

בענין הביוב. קראתי באיזה מקום שאין ביוב במגזר הערבי בעמק. ואני יכול

לספר לבם כי במספר רב של יישובים שלנו גם כן אין ביוב מרכזי.

t

ענין הבנייה. אני מבקש מהוועדה הנכבדה הזאת לראות כיצד אפשר להסיר את

מכשול הבירוקרטיה הנמשכת מזה שנים. ישנה הבעיה של תבנית המתאר ויש בעיות

אחרות. וקשה להתגבר על המכשולים בגלל הבירוקרטיה. ויוצא שאנשים בונים

ואחר כך צריך להפסיק אותם באמצע הבנייה, או לקראת סופה. צריך לעשות משהו

בענין הבירוקרטיה, כדי שאפשר יהיה לזרז הליכים מסויימים.

י' אהרון (בחר חנינה)

בשנת 1975 חדרו מחבלים לישוב. הרגו בעל משפחה ואת אשתו פצעו. שמעון פרס

היה אז שר הבטחון, הודיעו שכפר חנינה החל מהרגע הזה הוא כמו שאר הישובים

בסביבה וקבלנו על מספר דברים הנחה של 7%. אכל לא קבלנו הנתה של 7% ממס-

הכנסה. אבל הייני צריכים לקבל זאת. כל תביעותינו בענין זה לא נענו. קיבוצים

כן מקבלים הנחה של 7% ממס הכנסה, ואנחנו לא מקבלים. רציתי לפנות בענין זה

לבג"ץ. אבל דחיתי את הפנייה הזאת כאשק שבעתי שחברי ועדת הפנים של הכנסת

מתכוננים לבקר במקום, והחלטתי לחכוח עד שאמסור לכם כאן את הענין הזה. אני

מבקש מכס מאד להעביר את הענין הזה אל ועזת הכספים של הכנסת, כדי שיתקנו את

העוול שעשו כלפינו.

יש אצלנו שכונה חדשה שבה נבנו בין 10 ל-15 בתים. אבל אין בבתים האלה

חשמל גם מים אין בהם וגס כבישי גישה או שבילי גישה אליהם אין עדיין.

לפני שנה וחצי פנינו בענין תכנית המתאר אל משרד הפנים ואל משרד השיכון

ומינהל מקרקעי ישראל. עד עתה טרם קבלנו תשובה.

אני רכז מטעם הפועל המזרחי. אני חושב שאנחנו נמצאים בתקופה בה צריך

להפסיק עם התקציבים ולקבוע במקומם קריטריונים מתאימים לגבי החינוך, התרבות,

הבטחון וכו'. על פי הקריטריונים האלה יקבעו מה מגיע למרום הגליל בנושא

החינוך, מה מגיע למרום הגליל כנושא הבטחון וכך הלאה וכך הלאה. כי החלשים

תמיד נמצאים נפגעים בעניני התקציב, כאשר כל הכסף הולך למעשה לתשלום המשכורות,

וגם בשביל זה הוא מספיק בקושי, ולא נשאר לדברים אחרים. לכן אני מציע לעבור

לשיטה של קביעת קריטריונים לכל הדברים, ובהתאם לזה לתת לכל אתד את המגיע לו.

בתל אביב טועניס שאין להם תקציב, שהמדרכות שם אינן טובות וכו'. איני

רוצה חלילה לפגוע בתל אגיב, אכל הכספים שמשקיעים בה היו מספיקים לכיסוי

כל הצרכים של מרום הגליל למשך 10 שנים ל,פחות. אז צריכים בכל זאת להיות

קריטריונים מסויימים בשביל כל המקומות.



יוסף (כפר עין אל-אסד)

כ-80% מכוח המפרנסים בכפר שלנו מתפרנסים כזרועות הבטחון השונים.

בכפר שלנו ישנה מרפאה ויש גם סיפח חלב. אבל בל המבנים האלה הם בשכירות.

אפילו בית תפילה אין לנו, הגברים מתכנסים לתפילה בביתו '"ל האימאם. והנקיים

נשארות מחוץ לבית, אני לא מאמין שישנה איזי שהיא ארמה בעולם שהיתה משלימה

עם המצב הזה, עכשיו אנחנו מתכוננים לבנות בית תפילה אבל אומרים לנו שיש

הקפאה, ומדי שבוע מביאים לנו בשורות לא טובות.

יש לנו בכפר בעיה עם תכנית המתאר, לפני שנתיים התחלנו בזה. ולק לפני

שבועיים היתה ישיבה בענין זה בתל אביב, ישנם בתים שנבנו לפרי שהחוק הידוע

התקבל. והם עדיין עומרים ללא חשמל ובלא מים, אנחנו מבקשים את עזרתכם גם

בענין זה,

מ, יקותי ;

אדוני יו"ר הוועדה וחברי הוועדה. חברות וחברים, אנחנו שמחים על שנפל

בחלקנו לארח היום את ועדת הפנים של הכנסת, אינני רוצה לחזיר על הדברים שכבר

נאמרו כאן על ידי חברי ועל ידי ראש המועצה, בכל זאת אמסור בקצרה כמה דברים

שאנחנו מבקשים שיו"ר הוועדה וחברי הוועדה יתנו עליהם את הדעת. בתקווה שימצאו

גם את האפשרות לעזור לנו בהם.

הנושא הראשון שאני רוצה להעלות כאן הוא נושא הבטחון, ישוב כמו שלנו,

היושב על הגבול ממש, והנמצא בשטח טופוגרפי כמר זה שלנו. לא יתבן והשמירה

שלו תיפול על שומר אחד בלבד, אנו מצומצמים מאד בעניני כספים וגם בכוחות

אדם, ואיננו יכולים לתת שמירה גם לבתי הספר, גם לישוב בלילה וגם להוציא

שומרים שיישמרו על צוות העובדים היוצאים למטעים וכוי. יוצא שאנחנו צריכים

להפוך את הישוב למחנה צבאי ממש. אנו מבקשים ודורשים לתת לנו את התגבורת

הדרושה לשמירה על הישובים שבאיזור, וכין השאר גם לישוב שלנו. מדובר בלפחות

2 או שלושה לזיו מר ים " לא יתכן ששומר אחד יישב ליד השער וכל הישוב יהיה פתוח

מסביב. אנחנו לא יכולים לספק את כל השמירה הדרושה, אנחנו בכל ישוב ספר,

ואף על פי שאנחנו מקווים שלא יחזרו הימים שהיו בעבר, אבל הכל עלול לקרות,

אנחנו מבקשים תגבורת לשמירה. ובן הקצבות למבני הציבור והחזקתם,

אנחנו מוגבלים מאד מבחינת עובדי ציבורי אין לנו די מורים, אין לנו

אחות ואנו חסרים אנשי ציבור שיכולים לתת לנו שרותים שונים, כאשר אנשים

באים אלינו מבחוץ איננו יכולים להעמיד לרשותם מבני מגורים מתאימים, משום

כך אין כמעט אנשים שמוכנים לענוד אצלנו" יש לנו כביכול 25 דירות המיועדות

למורים, לאחות וכוי, אבל זה 5 שנים שהדירות האלה עומדות על השלד שלהן בלבד,

ואין תקציב לגמור את בנייתן, המורים המלמדים כאן מגיעים אלינו מהצפון

ואנו משלמים הרבה מאד כסף כעד הובלתם במוניות הלוך וחזור, אין כסף לגמור

את בניית הדירות, כרי שיוכלו להשאר לגור במקום. אבל מוציאים הון על

הובלתם במוניות, כתוצאה מכך סובלים הילדים שלנו גם בלימודים שלהם, כי

אין המורה יכולה ומוכנה להשאר שעה נוספת כדי לעזור לילד, כדי לדבר עם

הורים, כי המונית כבר מחכה לה. על משרד השיכון לסיים בניית הדירות האלה,

כי זה יקל מאד וישפר את רמת הלימודים אצלנו, גם מים אין עדיין בדירות

האלו. ואף לא כביש גישה,

כאשר תהיינה לנר דירות גמורות יהיו המורים נכונים לגור כאן, כזה הוא

המצב גם בקשר לאחות, הישוב סובל רבות מהעבודה שאין לגו אחות הגרה במקום.

האחות באה אלינו פעמיים בשבוע, ואם קורה משהו דתוף המצריך עזרה רפואית

עלינו לפנות את חברינו בקיבוצים הקרובים, ולעתים צריכים לנסוע מרחקים

גדולים.



אנחנו צריכים להיות על תקן של ישוב ספר. אנו זקוקים לתקציב בשביל

אחות שתשאר במקום רתלון בו כדי שתוכל לתת לתושבים את השירותים הדרושים.

ועדה הפנים ואיכות הסביבה תפנה אל משרד הקליטה ותביא בפניה את בעיית

האחות, וכן את בעיית המורים,

נהלנו מו"מ עם מספר עובדות ועובדים שהביעו רצונם לגור במקום, אבל התקן

של[קופת חוליס וכן תנאי המגורים החסרים אצלנו לא איפקזרו את הדבר,

באקלים כמו זה שישנו אצלנו אי אפשר להשאיר ילדים במעון, בגן או בבית-

הספר ללא חימום בחודשי החורש. אתם בוודאי יכולים לחוש בקור השורר כאן אפילו

היום, שאיננו יום קר במיוחד, ואתם יכולים לתאר לעצמכם מה המצב כאן בחודשי

החורף, הקור ככיתות הלימודים, בגני הילדים ובמעון. לא מאפל1ר לתלמידים להתרכז

כלימודיהם. עד לפני שכוע לא קבלנו דלק עבור בית הספר, כי לא היה תקציב

לרכוש בו את הדלק הדרוש. אגב, אצלנו יש צורך להתחיל בחימום הכתות בחודש

אוקטובר, ואין להפסיקו לפני חודש אפריל, בי האקלים כאן שונה מזה שבמרכז

הארץ. אנחנו מבקשים על כן לאפשר לנו לחתם קצת יותר אח הכתות שלנד,

הנושא האחרון שאני רוצה להעלות בפניכם הוא ענין ההרחבה. בכלי התקשורת

חוזרים ומדגישים את הצורך ביהוד ואיכלוס הגליל, משקיעים מלירני דולרים

בהקמת מצפים המאכלים מספר קטן של אנשים, ואילו בישובים שלנו ישנו הפוטנציאל,

מצויים הבנים שרוצים להמשיך לחיות את חייהם במקום הזה. אבל כאשר הם חוזרים

מהשירות הצכאי שלהם הם נאלצים להמשיך לגור עם הוריהם, או לעזוב אח הישוב.

לא יתכן ששנים או שלושה בנים ימשיכו לגור עם הוריהם. אנחנו מבקשים על כן

לתקציב את הרחבת הישובים האלה המחכים כבר זמן רב להרחבה, מה גם שמאה יחידות

כבר מאושרות. יש להעמיד לרשותנו את המשאבים המתאימים והדרושים כדי שבנינו

יוכלו להמשיך לגור כישובים האלה,

בנושא כיבוי האש אכן ישנה בעיה. עומדים להפוך את זה לכוח ארצי, ואז

אפשר יהיה גם לנייד יותר את האנשים. מכל מקום אני יכול להגיד לכם בי אנו

ערים לבעיה הזאת.

אשר לנושא הבטחון. חושבי המקום הזה הם האחרונים שיכולים לדבר על

הנושא הזה, מדינת ישראל השקיעה סכומי עתק במתקני בטחון באיזור, אלא שאתם

אינכם מתהזקים אותם בהתאם לחובה המוטלת עליכם, כשאני מסייר במקומות אני

רואה את המתקנים המוזנחים, ואיני רוצה להכנס לפרטים. מכל מקום אסור שזה

יהיה כך. עליכם למלא אה חובתכם בנושא הזה. מתחזקים אותם, וכואב

הלב על הכסף הרב שהולך לאיבוד. ואני מדבר על מליונים רבים רבים. אני מציע

לכם. שבמקום לבוא בדברי ביקורת כלפי אחרים, תתארגנו ותתחזקו את המבנים

שהמדינה הקימה כאן.



תכנון ובנייה- אתם מבקשים שהחוק יתוקן כך שיתאים לעבירות שעברתם בענין

זה. ואני אומר כי מי שבונה שלא על פי התוק יש להעמידו לדין, מי שבנה ללא

רשיון הוא עבריין, לבית המשפט צריך לשפוט אותו. תפסיקו להיות עבריינים,

ישובים חדשים, אנחנו נמשיך להקים ישובים חרשים. אם יש לבם בעיות עם

הרחבת הישובים על ידי בנים ממשיכים. הרי אלה בעיות פנימיות שלכם. ומי

שיושב כאן היום יודע בדיוק למה אני מתכוון כשאני אומר דברים אלה. ישנם

ישובים שהבעיה הזאת אצלם היא בהחלט בעיה פנימית, אתם אנשים בוגרים. נוהגים

על פי כללי הדמוקרטיה, ותזקה עליכם שתוכלו לפתור אח הרעיה הזאת.

בגליל קמי ישובים חדשים, וישובים נוספים ימשיכו לקום בהתאם לתכנית

המתאר שאושרה כחוק על ידי המוסדות המוסמכים לכך במדינה ישראל.

חבר הכנסת עובדיה עלי יסכם את הישיבה הזאח בשם כל חברי הוועדה,

למעשה היה בכוונתי לומר כמה דברים, ולאו דורקה לסכם את הישיבה,

ראשית לכל אני רוצה לברך את המארחים שלנו, ולידידי בן ציון סרפר אני רוצה

לאחל הצלחה בתפקידו החיש כיו"ר המועצה, אני רוצה לברך גם אח יקותי עס

היבחרו שוב לארגון הקניות, עשית דברים גדולים, ואני בטוח שתמשיך לפעול

גם להבא באותה מידה של מסירות וידע. יושב ראש ועד המושב, חברי ההנהלה

והמועצה שלה, אנחנו שמחים מאד להיות כאן היום. ועל כך יש להודות קודם

כל ליו"ר ועדת הפנים, חבר הכנסת רב שילנסקי, שמגלה ענין רב בנעשה באיזור

? הזה. בבל הזדמנות הוא מדבר ומזכיר את האיזרר הזה, ומדבר עליו באהבה,

זכינו שיש לנו ידיד כמר חבר הבנסת דב שילנסקי, אני רוצה להודות גם לתושבי

האיזור על העזרה שהם מושיטים לחבל ארץ נפלא זה,

אני חושב שנושא הגליל חייב לעמוד בראש דאגותינו, תברי הוועדה, הגיע

העת שמדינת ישראל תדבר בצורה ברורה בנקיבת יעדיה הלאומיים עם סדר עדיפויות,

אם נדבר בשפה של יעדים לאומיים, הרי ברור לי שהגליל חייב לעמוד בראש סדר

העדיפויות הלאומית שלנו מבחינת ישוב ארץ ישראל,

לפנינו דוגמה קובה לישובים שצמחו על הגבול הצפוני, רהם מגשימים בגופם

את נושא ההתישבות, את נושא פיזור האוכלוסיה, את הנושא של עומק אסטרטגי,

את הנושא של הבטחון. האם אתם יכולים לתאר לעצמכם שכל קו הישובים האלה

לא היה קיים כאן, ושכל הישובים האלה בגליל לא היו קמים? איזו מעמסה

בטחונית היתה נופלת אז על המדינה.

יש להכיר בעובדה, כי מדינה שרוצה ליישב איזורים צחיחים, הרוצה ליישב

איזורים בלתי מיושבים ולזכות באמצעותם בעומק אסטרטגי שיתן הגנה על גבולותיה

חייבת גם להקצות להם את המשאבים המתאימים, אני תושב שאם נשקול זאת על פי

סדר העדיפויות שלנו נמצא שהאיזורים האלה אינם מקבלים מהמדינה את המגיע להם,

במאבק המתמיד על תקציבים המתנהל בין הערים הגדולים לישובים הקטנים האלה,

ידן של הערים הגדולות על העליונה, וידם של הישובים הקטנים תמיד על התחתונה,

ורק פרומיל מההקצבה הכללית מגיע לישובים הקטנים. הכספים הגדולים הגיעו אל

הערים הגדולות. משרד הפנים צריך לתת דעתו על בך שגם לישובים האלה מגיע

נתח מסויים מהעוגה הכללית.



מקובלים עלי הדברים ששמעתי כאן בענין התקציב, ואני יבול להבטיח לבם

שאני אעשה כל מה שאני יכול לעשות כדי להמשיך ולעמוד לרשותכם גם בתחום הזה,

כחם שעשיתי זאת עד עתה, ולסייע לכם במידת יכולתי,

גם בעיית הבטחון באה כאן לכלל ביטוי. אינני רוצה להכנס עתה לוויכוח

ב/נין תחזוקת המקלטים, אס הם מתוחזקים כיאות ומי צריך לעשות זאת, אבל ישנס

נושאים נוספים כמו נושא המשמר, התאורה ועלויות התאורה הנובעות בגין העובדה

שהישובים נמצאים באיזור הזה דווקה. הנושאים האלה יהיו חייבים למצוא ביטוי

בהחלטות הוועדה, כאשר הוועדה תשב לדון בדברים שראתה ושמעה באיזור היא תשקול

ביצד היא יכולה לתת תוקף להחלטות ולהמלצות שלה, על מנת שהישובים יקבלו את

הסיוע הדרוש להם, בהתאם למה שמגיע להם,

נושאים כמו ענין הסובסידיות, או כמו ענין הרתבת הישובים וכו' הם נושאיס

שלא כל כך בתחום עבודתה של הוועדה הזאת, בנושאים אלה עסקה בשבוע שעבר ועדת

הכספים של הכנסת, חבר הכנסת הרב פנחסי ואני חברים גם בוועדת הכספים, והיינו

שותפים לדיון שהתנהל בוועדה בענין הסובסידיות, לכן אני גם מרשה לעצמי

להתייחס בקיצור נמרץ לנקודה הזאת, אני תמכתי בענין הסובסידיות ונאבקתי

על כך, אבל אני רוצה להגיד לכם שלא צריך להגזים בענין הזה. בי בסך הכל היה

עיכוב של יום אחד בלבד, הנושא הובא לדיון ביום הרביעי, ואתרי ויכוח פרוצידורלי

התקבלה ההחלטה על בך ביום החמישי, כך שוועדת הכספים של הכנסת לא עיכבה זאת

בשבועות או בחודשים, כפי שזה אולי נראה לבמה אנשים, זו איננה בעיה של

החקלאים, לממשלה יש התחייבות כלפי החקלאים, יש הסכם, וצריך לכבד את ההסבם,

זה היה, כאמור, רק עענין של עיכוב של יום אחד בלבד,

בשבילנו זה היה עיכוב של 4 ימים.

שמענו כאן דברים רציניים, ורוב הדברים שנאמראו כאן מקובלים עלי, אני רוצה

להתייחס עוד לתכנית המתאר, אנחנו מדינה של חוק, והחוק נבון לגבי יהודים, ערבים

ודרושים כאחד. לא יבולה להיות הפקרות בתחום הזה. ישנם כאן אלפי בתים שנבנו

שלא כחוק. מי שבנה שלא בהתאם לחוק צריך לשלם על מעשהו זה, מדינה המכבדת את

עצמה צריכה גם לדאוג לבך שהתוקים שהיא מחוקקת יכובדו, מי שעובר עליהם צריך

לשלם על מעשיו,

אני רוצה לנצל הזדמנות זו כדי לברך את הממונה על המחוז, צדק בן ציון סופר

כאשר אמר, שאלמלא עזרתו של מר קניג מי יודע איך היה נראה היום המחוז הזה,

מר קניג אוהב את האיזור וחרד לו, והוא עושה את עבודתו בהתלהבות ובאהבה,

והוא אכן קידם מאד את האיזור, ואני רוצה להודות לו שוב על עבודתו ופועלו,,

אנחנו נמצאים בשלב הראשון של הסיור שלנו וכבר יש בידינו הומר רב

שנצטרך לעכור עליו במסגרת עבודת הוועדה. אני רוצה להודות בהזדמנות זו

גם למזכיר הוועדה ולעוזרות על ירו שתכננו את הסיור הזה, ותודה מיוחדת שוב

למאחרים שלנו, תודה רבה, שלא כמנהגי, לא אובל לבקר הפעם בבית הספר, ואבקש

מכם למסור למורים ולתלמידים דרישת שלום בשמי. ולהתנצל בפניהם בשמי, בביקורי

הבא באיזור אבקר גם בביח הספר, לפני שאני נפרד מכם אני רוצה להבטיחכם שוב

שאנחנו נעשה כל אשר ביכולתנו כדי לסייע לכם, וכמו תמיד נהיה גם בעתיד

קשובים לכל אשר יהיה לכס להגיד לנו.

אני יכול להבטיח לכם שאני אהיה ראש מועצה נדדניק, ומדי פעם אבוא

לראותכם. ושוב, תודה רבה לבם על שבאתם לבקרנו,



ב. ישיבה עם יו"ר וחברי המועצה האיזורית הגליל העליון בקיבוץ מנרה

אני המזכירה של קיבוץ מנרה. אני חדשה בתפקידי ולכן אינני רגילה עדיין

לשאת דברים בפומבי. ואתכם הסליחה. אנחנו שמחים בכנות לארח אצלנו את לעדת

הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. קודם כל מפני שאנחנו גאים מאד להראות לכם את

כל ההישגים שלנו במנרה, וחבל מאד שלא תספיקו לבקר אצלנו ולראות כל מה שהיינו

רוצים להראות לבם, הזמנה שלנו לכם לבוא אלינו שוב בקינה עומדת. ובפעם הבאה

שתבואו אלינו אני מקווה שיהיה לבם גם זמן לסייר בקיבוץ,

אני תושבת שטוב הדבר ששליחי ציבור יוצאים לבקר את השטחים ברי לראות

אח הדברים מקרוב. לראות את הבעיות ולשמוע על הצרכים, ההישגים, הבעיות וכו'.

מתוך תקווה שיוכלו לתקן ולעזור,

מנרה עלתה להתישבות בחורף 1943. בסוף מלחמת העולם השניה, בגלל מיקרמנר

הגיאוגרפי מלווה אותנו נושא המלחמה במשך בל השנים, היו לנו תקופות של שקט

ויחסי שבנות יפים עם שכנינו מעבר לגבול, והיו לנו גם תקופות קשות. תקופות

של מיקושים. של יריות והפגזות, תקופות בהן חיינו במקלטים, לצערנו הרב

נפלו לנו גם קורבנות בשדות המשק, בנוסף לבנים שלנו שנפלו בהיותם בשירות

הצבאי. יתד עם זאת מחכים רוב חברי מנרה ליציאת הצבא שלנו מלבנון ולמציאת

פתרון בדרכי שלום ומו"מ במידה והדבר רק אפשרי.

היו לנו בעבר גס בעיוח כלכליות וחברתיות. היו לנו הרבה לבטים ובעיות

הקשורים בלמידת הנושא של החקלאות הנכונה במקום, באשר למה שמתאים לגדל

באיזור ומה לא, מה אפשר לעשות כאן כרי להתפרנס וכו'. ועשינו גם שגיאות

רבות בתום לב. כאשר היינו צריכים לעקור מטעים מסויימים שהתסבר כי אינם

מתאימים למקום רבו', התנאים הקשים ?זלל המקום. גם מהבתינה הגיאוגרפית של

היותנו רחוקים מהמרכז. וגם מבחינת מזג האוויר היוו מכשול לגידול המקום,

בשנים האחרונות עלינו על דרך המלך גם מבחינה כלכלית, וגם מבחינה חברתית,

בנינו חוזרים היום הביתה, אחרי השירות הצבאי שלהם, ומטים שכם לנשיאה בעול

המשק ורוצים להשתלב בו, וגם אנו, במו בל עם ישראל, מחכים לעתיד ורור,

וכולנו מקווים שיהיו שיפורים באיזור.

כשאני מדברת על שיפורים שהיינו רוצים לראית באיזור, אני מתכוונת לדברים

במו השירות הרפואי, למשל. שיהיו כאן יותר רופאים ומרפאות, יותר מורים

ואנשים נוספים שיובלו לתרום לנו בתחום התרבותי.

אנו זקוקים גם לעזרה בכל הנוגע לשיכון, כי אנשים רבים מתדפקים כיום

על דלתנו, ואין לנו אפשרות לקבל אותם.

אני עזוב מודה לבם שבאתם אלינו. ומאחלת להם המשך סיור נעים ופורה.

(יו"ר המועצה האיזורית הגליל העליון)

קודם כל אני רוצה לברך אתכם בשם המועצה האיזורית הגליל העליון.

מרנחים בפניכם במה מספרים על המועצה ועל פעילותה. בדי שלא אצטרך להכנס

כאן לפרטים רבים.



אנחנו שמחים שבאתם אלינו, שבאתם אל קיבוץ מנרה שהוא אחד מקיני הנשרים של

המועצה שלנו. המועצה שלנו פרושה בכל העמק הזה, במדרון ובהרים שמשני הצדדים, בוזלק

המזרוזי ובחלק המערבי. אני רק מצטער על שלא יהיה לכם די זמן כדי לסייר קצת

באיזור.

שקלתי מה להציג בפניכם, כי יכולתי להאריך בדברים, אלא שזמנכם מוגבל. אשתדל

איפוא להיות קצר. אנחנו מועצה איזורית כפרית, ואני מרשה לעצמי לומר שאנחנו בין

המועצות המבוססות. בניהול הענינים שלנו איננו סומכים רק על השלסון המרכזי

וגורמים חיצוניים אחרים. מר קניג ואנחנו עובדים ביחד במשך כל השנים, והדברים

ידועים לו כמו שהם ידועים לנו. אנחנו גם מודעים למצב אנו אנחנו מצויים או עלולם

להיות מצויים בו בתקופה הקרובה, ואנחנו מאד ערים לזה. מובן שנהיה מוכנים לעשות

מה שכל עם ישראל יעשה, בתנאי שכל עם ישראל אכן יעשה זאת.

ישנם מספר נושאים שהייתי רוצה להעלות בפניכם, ואלה נושאים תמידיים, מאחר

ואתם נמצאים כאן וההתרחשויות הן כאן, מן הראוי להעלות אותם בפניכם. כיוון שוועדת

הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת מטפלת גם בנושא המשטרה ובנושא משמר הגבול, רציתי

להזכיר תחילה את הדברים הטובים. אבל הארץ כולה מזדעזעת בשל מכת הגניבות החקלאיות

כפי שהן באות לידי ביטוי במרכז ובדרום הארץ. גם כאן יש גניבות חקלאיות, אבל פה

ישנה מערכת המתפקדת, להערכתנו, בסדר בתופעה האיומה הזאת. המערכת היא של משמר

הגבול והישובים, תוך שילוב טוב ונכון בין המערכת הזאת והמועצה האיזורית, שיש לה

איש העוסק בנושא הזה. זה איש מזרע, אחד הנכדים של נחום הורביץ. אנחנו יכולים

לדווח לכם שהמערכת הזאת עובדת יפה, אף כי אם כוח אדם קטן שיש לחזקו, ובהשוואה

למקומות אחרים בארץ אין לנו על מה להתלונן. אנחנו גם מחלקים את השבחים לאנשים

שבמקום.

ישנו דבר אחר שהוא חמור ביותר, ואני רוצה להעלותו כאן. אחרי מלחמת לבנון,

כאשר יש גבולות פתוחים באיזור הזה, הפך האיזור להיות איזור שסחר הסמים עובר בו

כנראה בצורה מסיבית ביותר. המשטרה כאן ואנחנו איננו ערוכים לעמוד בפני הבעיה

הזאת, גם לא מבחינת מספר האנשים העוסקים בזה. מטפל בענין הזה המדור המרכזי

באיזור, ולאו דווקה המשטרה המקומית, אכל הנושא הזה פרוץ, וזה נושא שדורש טיפות

מידי ונמרץ ביותר.

נכון שיש גם תפיסות, אבל הן חלק קטן בלבד מהעובר כאן. הוותיקים באיזור

זוכרים את הימים שלפני מלחמת השחרור, והם אומרים כי מה שהיה כאן אז הוא בבחינת

משחק ילדים בהשוואה למה שמתרחש כאן היום בנושא הסמים. הנושא הזה הוא נושא שצריך

להעסיק לא רק אותנו, אלא את המדינה כולה. תגבורה של המשטרה לטיפול בנושא הזה הוא

צו השעה ממש, למרות כל הקשיים שישנם היום. כי הרעל הזה חודר למדינה וימשיך

לחדור אליה אם לא יפסיקו את חדירתו, הוא נושא שצריך לטפל בו טיפול נמרץ ביותר.

העליתי את הנושא הזה גם בפני שר המשטרה, אבל כיוון שחברי ועדת הפנים ואיכות

הסביבה של הכנסת מבקרים אצלנו היום מצאתי לנכון להעלות אותו גם בפניכם.

יש לנו צרות נוספות, אבל לא אשתף אתכם בכל הצרות שלנו, כי בטוח אני שכאשר

תסיירו היום במקומות נוספים באיזור תקבלו מלוא הסל צרות ובעיות. בכל זאת אני

רוצה להעלות כאן נושא אחד, כי קורה בו דבר מוזר ביותר. אנחנו חיים על פי מתכונת

ישנם תקציבים, ישנו תקציב שנקבע במתואם עם המחוז ומודרך מלמעלה. זה

מקובל. אבל יש כאן ענין שמאד מציק ומפריע לנו. כוונתי לעובדה שהכספים שצריכים

להיות מועברים לרשות המקומית, על פי מה שנקבע לח ולפי התחייבות הממשלה, מועברים

אליה בתקופת זמן ארוכה ביותר. החובות שלנו לממשלה צמודים ליום, אבל לא כן הכספים

המגיעים לנו מהממשלה. הם מגיעים אלינו באיחור. אני חושב שבנושא הזה נצטרך ללכת

בדרך של תחיקה שתקבע כי גם חובות הממשלה לרשויות המקומיות יהיו צמודים.



בכנס של ראשי מועצות, שהתקיים לפני שבוע, היו וזכרים שהציעו לא לשלם מס

הכנסה בתור מחאה על התופעה הזאת. הם אמרו שאם אין הממשלה משלמת לנו בזמן את

המגיע לנו, גם אנחנו לא נשלם לממשלה בזמן את המגיע מאתנו. התשלומים המגיעים לנו

מגיעים אלינו באיחור של חודש ואף באיחור של חודשיים, וזה דבר רציני ביותר.

המועצה האיזורית שלנו משלמת מדי חודש לחברת אגד בלבד בין 11 ל-12 מליון שקל,

נוסף להסעות שלנו- יש לנו 24 אוטובוסים שלנו המכסים רק 50%-45% מהסעת התלמידים

שלנו. את שאר ההסעות מבצעת עבורנו חברת אגד, ואנחנו צריכים לשלם לה בעד השירות

הזה. אם הכספים שלנו מגיעים אלינו באיחור של חודשיים, הרי ש-50% מהכספים האלה

נשחקים בתקופה הזאת. חברת אגד עושה את השירות הזה כי זכתה במכרז שהוצאנו. אין

המדובר בהסעות במסגרת השירות הרגיל של חברת אגד. זו הסעה של ילדים לבתי הספר

שלהם, וזה מקיף את ילדי הקיבוצים והמושבים. זה מתוקצב על ידי הממשלה. אבל הבעיה

היא, כאמור, בכך שהכספים המגיעים לנו מועברים אלינו באיחור רב.

בנושא התשלום למס הכנסה ישנו חוק המסדיר את מועד התשלום וגם קובע את העונש

בעד איחור בתשלום, וכולנו פועלים על פי החוק. אנחנו מבקשים שגם החובות של הממשלה

לשלטון המקומי יהיו צמודים. כי העובדה שהכספים מגיעים אלינו באיחור היא אחת

הסיבות להידרדרות שישנה אצלנו היום בענין זה.

בזאת למעשה סיימתי את הבעיות שרציתי להעלות בפניכם. המועצה האיזורית שלנו

איננה נמנית על הגופים המתלוננים על קיפוח או על דבר דומה. זו מועצה איזורית

מסודרת ומתפקדת טוב. העליתי את אשר העליתי מפני שיש בזה גם ענין של הכלל.

שוב אני רוצה לברך אתכם, ולהביע את שמחתנו על שאתם מבקרים באיזור, ובאופן

מיוחד על שבאתם למנרה. אני מאחל לכם סיור מעניין ופורה בהמשך היום.

בי שליטא!

אכן זו מועצה איזורית לתפארת, פועלת ומנוהלת היטב. לא הייתי אומר שהיא

מבוססת, כי כאשר יש מחסור בכסף גם המועצה האיזורית הזאת סובלת מחוסר כסף. אבל

אין ספק בכך שמדינת ישראל חייבת חוב גדול מאד למשקים השונים שנמצאים במסגרת

המועצה האיזורית הזאת, כי לולא כוח העמידה שלהם, הודות לאוכלוסיה המיוחדת שישנה

בהם, עלול היה המצב להיות גרוע ביותר. בכל המשקים כאן חי ציבור אנשים היודע

ומבין את הפירוש ואת המשמעות של נשיאה בעול, והם אכן עמדו בגבורה בנשיאה בעול

המאורעות השונים, ולא העלו כלל על הדעת אפשרות של נטישת המקום. זה באמת יתרון

גדול למדינה כולה שבגבול שלה נמצאים משקים עם עוצמה רוחנית כזאת. דברים אלה

חייבים להאמר לזכות תושבי האיזור, ואני שמח לאומרם.

מזכירת הקיבוץ אמרה, בין היתר, שלקיבוץ יש פוטנציאל לקלוט חברים נוספים אבל

הדבר אינו מתאפשר לקיבוץ מפני שאין בו דיור עבור החברים החדשים. הדבר הזה גובל

בשערורלה. האם יכול להיות במדינה דבר לותר טוב מאשר דילול אלזור החוף שלה על ידי

העברת אנשים משם אל האיזור של צפון הארץ? אם מצויים במרכז הארץ אנשים הרוצים

לעבור אל המשקים הגבולי ים האלה, הרי העברתם לכאן הוא אינטרס עליון ומלדי של

מדלנת ישראל. מה גם שהדבר הזה אמור לגבל קיבוצים ומושבים נוספים. המושבה שלנו,

למשל, יכולה אף היא לגדול אם רק לתנו לנו את הכלים המתאימים שיאפשרו את הדבר

הזה. פשוט חבל שאין מבינים את הרושיבות שבדבר ואין מסייעים בביצועו.

ל-50 משפחות נוספות בקיבוץ כמו מנרה לש חשיבות גדולה ביותר גם מבחינה

חברתית, גם מבחינה בטחונית ומכל בחלנה אחרת. וכך המצב גם בקלבוצים אחרים

ובמושבות אחרות. כדאל יהיה שהוועדה תקללם דיון בנושא הזה, ואולי יתקיים

צריך לקיימו גם במסגרות אחרות, כי ברור לכל שמשהו חייב להעשות בנדון.

נאווה דיברה גם על השלרות הרפואל באלזור זה ועל המורלם. האם לש לכם

בעיות בשני התחומלם האלה?

הבעיה איננה ספציפית לקיבוץ מנרה, אלא בעיה כללית של כל האיזור, רק לאחרונה

התפרסמה מודעה בענין מורים למוזיקה. עובדה היא שמורים מכל קצות הארץ מובאים ללמד

באיזור הזה. בקרית שמונה יעו בתי ספר שלא זכו כלל לראות מורה למוסיקה, או מורים

מקצועיים אהרים, יש ענין בעידוד כוחות הוראה וכוחות רפואיים לבוא ולהשתקע גאיזור

הזה. אין הכוונה לכך שיבואו לכאן לתקופה מסויימת, לחיות כאן מספר שנים ואחר כך

לעזוב, אלא למצוא כאן את ביתם הקבוע ולהשאר כאן. צריך לחשוב מה צריך לעשות כדי

שהאנשים האלה ישארו באיזור באופן קבוע. רופאים שגרים בצפת, למשל, יכולים לשרת את

כל האיזור הזה ולהמשיך לגור בצפת. פעם היה חדר לידה בקרית שמונה, אבל היום גם זה

כבר לא קיים שם. יש שם אמנם חדר מיון, אבל חדר לידה אין יותר.

אני רוצה לומר לראש המועצה, כי בשבוע שעבר הייתי אצל שר האוצר והעליתי

בפניו את הבעיות שראש המועצה העלה כאן היום. שר האוצר אמר לי כי הוא סילק

חשובים רק מפני שאחרו ביומיים תשלום מסויים. הוא אמר לי כי הוא נתן הנחיות

ברורות ביותר לשלם בזמן כל לירה שמגיעה מהאוצר, והוא הבטיח לי כי הוא יקפיד מאד

על ביצוע ההוראה הזאת.

אני רוצה להודות לכם בשם כולנו על האירוח היפה והלבבי. חבר הכנסת נחמיאס

יסכם את הפגישה הזאת.

אי נחמיאט;

אדוני היושב-ראש, חברי לוועדה, הממונה על המחוז, מזכירת המשק, ראש המועצה

האיזורית הגליל העליון וחברינו ממנרה, בשורה טובה אני מוצא בחומר הכתוב המונח

שליש מכלל תושבי המועצה האיזורית העליון הם ילדים הלומדים בגני-ילדים,

בבתי ספר עממיים ובבתי ספר תיכוניים. זה דבר וזשוב ביותר, בפרט כאשר מר ברושי אמר

לנו שלמועצה אין בעיות קשות וכי היא נושאת על גבה את כל הבעיות המתעוררות מדי

פעם ומוצאת להן פתרונות.

בעיית הגניבות החקלאיות היא חלק מהבעיה הכוללת של השמירה בישובים, וכבר

שמענו על הבעיה הזאת בפגישה שהיתה לנו במועצה האיזורית מרום הגליל. הנושא הזה

כבר נדון למעשה בוועדה ועדיין עומד על סדר יומה. ככל שנרבה לדון בנושא הזה יש

תקווה שנגיע לתוצאות אפקטיביות ממש. אני רק לא בטוח שלא תהיה לנו בעיה כאשר

אנחנו מדברים על חיזוק המשטרה בתקופה בה יש צמצומים בתקציבים. שהרי גם בתקציב

המשטרה יהיה קיצוץ די רציני בכל נושאי הפעילות שלה. אבל היות ונושא הגניבות

חקלאיות והשמירה במשקים זה נושא העומד על סדר יומה של הוועדה, כפי שכבר אמרתי,

יכול להיות שבכל זאת נוכל לעשות משהו בנדון.

בעיה נוספת היא הבעיה של תשתית מערכת הבריאות באיזור. מר ברושי ביוזד עם עוד

מספר חברים וגם אני מנסים לטפל בבעיה הזאת בצורה יסודית, אלא שאנו נתקלים בהרבה

מאד בעיות, לרבות בעובדה שבמערכת הממשלתית אין אפשרות לתת העדפות לאחד מבלי

לתיתן גם לשני. הדרישה לתת העדפה רק לאצבע הגליל בכדי שאפשר יהיה למשוך לכאן

רופאים ומוררים יותר טובים מעוררת את הטענה שאי אפשר לעשות זאת רק לגבי האיזור

הזה מבלי לעשות דבר דומה גם באיזורים אחרים הזקוקים לאותו הדבר. בכל זאת אין אנו

יורדים מן הנושא ואנחנו ממשיכים לתקוף אותו מכל הצדדים.



טוב שיש לכם כסף לשלם בעד הובלת הילדים שלכם לבתי הספר, כי כולנו יודעים

שאיחור של חודשיים או של חודשיים וחצי בקבלת הכספים פירושו שחיקה של כ. 50%-גם

הנושא הזה הועלה על שולחן הדיונים של ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. מצבן

הקשה של הרשויות המקומיות ידוע לכולנו.

נתבקשנו לסייע בחימום בתי הספר. כל עוד ההסקה של בתי הספר והחזקתה לא יהיו

חלק בלתי נפרד מהתקציב של החינוך, כמו הגיר והמחברת, כמו הספסלים והחשמל

והנקיון, הבעיה הזאת תימשך. התחלתי להציג את השאלה הזאת עוד לפני 15 שנה. אני

מקווה שהבעיה הזאת תמצא את פתרונה תוך תקופה פתותה בהרבה מ-15 שנה

שמחנו לשמוע את הדברים הטובים ששמענו. אין ספק שהמבנה החברתי כאן אינו דומה

לזה שישנו במושבים. ישנם כאן וזברים רבים בעלי יוזמה, בעלי יכולת ארגון ויכולת

ניהול וביצוע, בעלי כושר חשיבה ועבודה, ולוואי והמצב היה כזה גם בשאר המושבים.

ואולי אפשר לבקש מכם להרתם לעזרת המושבים שבסביבה שלכם. אולי אפשר לעשות

מבצע מיוחד בו המועצה האיזורית הגליל העליון תאמץ את המועצה האיזורית מרום הגליל

ותמצא כלים חברתיים שלובים לשתי המועצות. זו אמנם משאלה, אבל אני יודע שקשה

להוציאה אל הפועל.

תודה למארחים שלנו, תודה ליו"ר המועצה בשם כל חברי כאן ובשמי.

י י ברושי;

אני יודע שאתם לחוצים בזמן ומשום כך השתדלתי לגעת רק בנושאים הנוגעים

ישירות לוועדת הפנים של הכנסת. הייתי שמח מאד אילו יו"ר הוועדה היה מזמין לאוזת

הישיבות הקרובות של ועדת הפנים בכנסת את אנשי הגליל העליון כדי לשמוע מהם דברים

נוספים לאלו ששמעתם כאן היום, שבגלל קוצר הזמן לא הועלו כאן היום. ויש דברים

נוספים שכדאי שתשמעו, מהם דברים יפים ומהם דברים קשים שצריכים טיפול.

נסינו לדבר היום בדרך טלגרפית, אבל נודה לכם מאד אם תזמינו אותנו לישיבת

הוועדה בירושלים, או שתבואו שוב לבקר אותנו לביקור קצת יותר ממושך. אנחנו רוצים

להראות לכם את המכללה בתל-חי ואת כל מה שאנו עושים שם. אני רוצה רק להדגיש כי

אנו עושים זאת בשביל כל עם ישראל, ולא רק בשביל הגליל. יתכן מאד שוודקה היום,

כאשר מדברים על הסבה מקצועית, יש לדבר הזה חשיבות מיוחדת.

ג. פגישה עם יו"ר וחברי המועצה מטולה במטולה

י' גולדברג, יו"ר המועצה מטולה

ברשות יושב ראש ועדת הפנים, ברוכים הבאים למטולה. אני שמח מאד לראות אתכם

כאן. אני רואה את הביקור הזה של וזברי ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת כביקור

חשוב. אני מבקש את רשותכם לספר לכם בקצרה את ההיסטוריה של מטולה, כי כאשר מחפשים

את סדר העדיפויות אני מציע להתחיל בבדיקת השורשים.

את מטולה ואת הגדר הטובה מבקרים מדי שנה כחצי מליון אורחים, ואני מצליח

להשמיע לרבים מהם את ההיסטוריה של מטולה, כי אני מאמין שככל שיגדל מספר היודעים

את הפרטים האלה יגדל מספר המכירים את הדברים כמות שהם, ואנו הרי מעונינים בזאת.

מטולה נוסדה בשנת 1906 על ידי פועלים שבאו לכאן מזכרון, מראשון לציון ומצפת

מבני העליה הראשונה. הם באו למטולה על פרדות דרך צידון, הם באו לאדמות שרכש

הברון רוטשילד. באותה תקופה שלטו בארץ הטורקים, וגבולות לא היו כאן. בשנת 1916

הגיעו ארצה חלוצי העליה השניה, ובין שאר המקומות הגיעו גם אל מטולה בכדי להקים

ישוב נוסף בגליל. איכרי מטולה הפרישו חלק מהקרקעות שלהם לצורך הקמת ישוב יהודי

נ וסף ליד מטולה.



בשנת 1920 שלטו הצרפתים באיזור, והגבול בין הצרפתים והבריטים היה במרכז עמק

החולה. אז היינו תחת שלטון הצרפתים. בשנת 1923 נחתמו ההסכמים בין הצרפתים

והאנגלים ועל פיו נקבע קו הפרדה במרחק 20 מטר צפונית לבתים של מטולה. אבי היה אז

כבן 10. אני רוצה לציין רק כי בשנת 1920 היה גורל משותף ליהודים ולערבים שגרו

באיזור הזה.

בשנת 1948 החליטו האומות המאותרות על קבולות החלוקה. הערבים כידוע לא

הסכימו להם, ומלחמת השחרור פרצה. בהסכמי שביתת הנשק ברודוס החליטה ממשלת ישראל

לחתום על הסכמים שנחתמו בין הצרפתים והאנגלים 30 שנה קודם לכן, והקו נקבע 20 מטר

מהבתים של מטולה. תושבי מטולה כיבדו כמובן את חתימת הממשלה, והקרקעות הפרטיות

שלנו הפכו להיות שטח לבנון. הכל היה כדאי למען השגת שלום.

כאשר מדברים על אצבע הגליל צריך להבין שמטולה היא הציפורן של חאצבע חזאת.

הגבול במטולה הוא משלושה צדדים שלה, על כל הבעיות שהדבר חזה מעורר. מטחי

הקטיושות החלו ליפול על ישובי הגליל ב-968ו - 1969. חל שינוי וחלה הקצנה נוספת

החל משנת 1981. בשנת 1981 קבלו המחבלים נשק חדש, את המשאיות עם 40 טילי הקטיושות

עליהם. מי שנתן להם את הנשק הזה ידע היטב שזה יביא למלחמה. אלח טילים המגיעים

לטווח של 20 ק"מ, מופעלים על ידי שני אנשים בלבד, ומי שלא חטף 40 קטיושות בדקה

אחת אינו יודע כלל על מה מדברים כאשר מדברים על חפגזות.

בשנת 1981 היתה תופת בגליל. מאז מלחמת השחרור לא הפגיזו את הישובים כאן כמו

שהפגיזו אותם באותה שנה, שנת 1981. יש כמובן ישובים בצפון שלא חטפו אף לא פגז

אחד. ואף כי הישובים בגליל נקראים בשם אצבע הגליל, יש כאן למעשה שני סוגים של

ישובים. סוג אחד שחטף הפגזות, וסוג אחר שלא.

מאז מבצע של"ג השתנה כמובן המצב ללא הכר, ואני מאחל לעצמנו עוד 100 שנים

כדוגמת השנים שיש לנו מאז מבצע שלום-הגליל. חזרנו לחיות חיים נורמליים. אנחנו

יודעים שאננו חיים על הגבול, ואנחנו מכירים את כל הבעיות המלוות עובדח זו. גם

חיום אני ממשיך לישון כשהרובה ליד המיטה. אני יודע בדיוק איפה אני חי.

לא רק תושבי קרית שמונה נטשו את בתיהם אלא גם אנשים במשקים ובקיבוצים, גם

חלק מתושבי מטולה. אבל אני יכול להגיד כי תושבי מטולח ימשיכו לשבת פח ולהאבק פח,

אף כי יתכן ויימצא חלק שיברח. אבל גם בקרית שמונה ובישובים אחרים באיזור ימשיכו

תושבים להאבק וימשיכו לשבת בבתיהם. אני מכיר מעשי גבורה של תושבי קרית שמונה.

הדבר הזה קשור כמובן גם בנושא של המנהיגות, של הזדהות העורף עם החזית וכו'.

במלחמה האחרונה נוצרו בגליל שני קטנים,, מצד אחד תושבים מטולטלים וחסרי שינה

המופגזים ללא הרף, ומצד שני תושבים שממשיכים לחיות את חייהם כאילו דבר לא קורה.

כאילו חיינו בשתי מדינות שונות. זו על כל פנים היתה התחושה של חתושבים בגליל.

ציירתי בפניכם את התמונה הזאת כדי להבהיר מה היה המצב, מה היו התחושות. אינני

מתכונן להגיד איך צריך להערך בלבנון, וגם לא הבעתי הערכות מצב לגבי דברים אחרים.

אני רוצה רק לציין שאנחנו יושבים בספר, נמשיך לשבת ולהלחם בספר אם יהיה צורך

בכך, משפחתי חיה כאן, ילדי גדלים כאן. מאז שנת 1986 גרות כאן משפחות יוצאות

מרוקו עם 10 ילדים במשפחה, והן ישבו במקלטים שליד בתיהם הסמוכים לגבול. והם לא

היו מוכנים לעזוב את בתיהם.

אני מאמין שטיפוח ערכלם בקרב האוכלוסיה וכן קיום מנהיגות טובה הם דברים

חשובים מאד, ובמיוחד הם חשובים באיזור כמו האיזור שלנו. אין זה ענין שבין עדות

ובין אנשים לוחמים. במטולה חיים תושבים יוצאי עדות שונות והם נקלטו כאן יפה. את

כולם קלטנו. ישנם כאן אנשים מהתנועה מהעיר אל הכפר, וישנם אנשים משכונות מצוקה,

וישנם גם תושבים עם בעיות. 10% מהאוכלוסיה במטולה מטופלים במחלקה הסוציאלית

שלנו. יש לנו שיכורים, יש לנו מובטלים ויש לנו גם מסוממים, ואין לנו די מקומות

תעסוקה לכל המבקשים עבודה. הנוער של מטולה אינו עוזב אותה אלא רוצה להשאר בה.

הוא חוזר מהצבא ואין לו מה לעשות במטולה. וגם זאת בעיה רצינית.



אני יודע שיש הרבה סתירות בתוך התמונה שתארתי בפניכם, וקשה אולי לקשר בין

כל הדברים. אבל זאת היא בכל זאת התמונה לא רק אצלנו, אלא בשרשרת של ישובים. כדאי

אולי להזכיר גם כי חלק ניכר מתושבי מטולה עובד מחוץ למקום. אם שואלים אותי מה

הוא הדבר הראשון שהייתי מעמיד בסולם העדיפויות שלי הייתי אומר כי הדבר הראשון

הוא חוסן כלכלי. כי אם אין חוסן כלכלי קשה גם להתמודד עם בעיות אחרות.

אני רוצה לעבור למישור שונה במקצת. כל חיינו הושטנו יד לעבר שכנינו. כך זה

היה לפני מלחמת השחרור. פתיחת הגדר הטובה לפני 9 שנים שיתוף פעולה והסיוע

ההומניטרי הם המשך לאותה שכנות טובה שהיתה בעבר. מטולה היא סמל בקנה מידה קטן

בעיני כל מבקר מן החוץ. כל ראש עיר או חבר קונגרס וכל אורח אחר מן העולם הרחב

הבא לבקר במקום ומשוחח עם הערבים בגדר הטובה ורואה אה הדברים הנעשים, ובנוסף לכל

אלה גם שומע סקירה קצרה על ההיסטוריה של מטולה מתרשם מאד מכל הדברים האלה,

והתמונה המצטיירת לנגד עיניו היא בהחלט חיובית מבחינתנו. אין לישראל חלון ראווה

יותר מעניין, יותר מוחשי ויותר טוב בכל הנוגע להסברה מאשר מטולה.

בשבוע אחד אנחנו מארחים לפחות 4 קבוצות שמשרד החוץ או מרכז ההסברה או ראשי

ערים מפנים אלינו, ואנחנו מעבירים אותם קורס הסברה. די להם לראות מה אנחנו

עושים עבור שכנינו השיעים והנוצרים והדרוזים כדי ללמוד על המעשה האמיתי של

מדינת ישראל בקרב שכניה ועל רצונה הכן לשלום ולשכנות טובה.

רבים עוסקים בנושא של השיעים בלבנון. יש לנו מערכת יחסים טובים וידידותיים

אתם. אבל כמו שכל היהודים אינם עשויים מקשה אחת, כך גם השיעים, ויש ביניהם גם

כאלה הנמנים על ארגוני המחבלים למיניהם. יש בין השיעים המשתפים פעולה עם ישראל

במשך שנים, ויש ביניהם גם מחבלים. כך המצב גם בקרב הנוצרים, הדרוזים והאחרים

בלבנון. אבל אפשר לחיות אתם בשלום על פי כללים מסויימים, כי יש כללים למשוזק הזה.

הערכת המצב שלי לגבי הדברים האלה נובעת מהיותי תושב מטולה המכיר היטב את המקום

ואת תושביו.

הייתי רוצה מאד שתבקרו בגדר הטובה כדי שתוכלו לראות שם את היהודים, הדרוזים

והנוצרים עומדים ביחד ועושים מסתר ביניהם. אבל אם אין לכם די זמן כדי לבקר שם,

אני מזמין אתכם לבקר לפחות במרכז הקהילתי שלנו כדי שתוכלו לראות שם במסכת

אור-קולית את ההיסטוריה של מטולה. מסכת זו אנו מראים למבקרים במטולה.

לפני שאני מסיים אני רוצה להגיד, כי אני מאחל לכל המחוזות האחרים בישראל

שיהיה להם ממונה על המחוז כמו הממונה על המחוז שלנו, מר ישראל קניג. הוא מלווה

אותנו תמיד, חי אזנו וחש את אשר עובר עלינו מעל ומעבר למתחייב מהתפקיד שלו.

וכאשר עמדה מטולה בהפגזה הקשה ביותר שעברה עליה במוצאי שבת אחד בחודש יולי 1981

וכל תושביה ירדו למקלטים, הגיע לכאן מר ישראל קניג על על אף השעה המאוחרת ועל אף

ההפגזה הכבדה. כזה הוא הממונה על המחוז שלנו, דוגמה ומופת לכולם.

הבעיה הכלכלית היא בעיה של כל עם ישראל, אבל בישובי קו העימות, כולל מטולה,

הבעיה הזאת חריפה במיוחד. אנחנו רחוקים מהמרכז מרוזק של שלוש שעות נסיעה. אפילו

בנושא כמו תרבות וחינוך מכבידה עלינו העובדה הזאת, כי תיאטראות ואמנים אינם

מוכנים לבוא לכאן. רצוננו להעניק לתושבי המקום גם קצת תרבות מחייב אותנו לפעולה

שהיא מעל ומעבר ליכולתנו הכספית. אבל זו אינה הבעיה היחידה שיש לנו. הבעיה

הכלכלית מכבידה ולוחצת במיוחד.

אנחנו יודעים שצה"ל מכין תכניות להערכות מחודשת, ואני פונה אל חברי ועדה

הפנים של הכנסת בבקשה לשתף גם אותנו בנושא הזה. כי גם לשובי העימות צריכים להערך

בעקבות ההערכות החדשה של צהייל, וחשוב שישתפו אותנו בענין הזה. גם אנחנו חייבים

להיות ערוכים בהתאם לשינויים שיחולו. חייבת להיות תכנית כוללת לישובי קו העימות

לקראת קבלת ההחלטות בקשר להערכות צהייל, וזו אחת הנקודות המרכזיות שצריך להתייחס

אליה בכל כובד הראש.

היו"ר די שילנסקי;

אבקש מחבר הכנסת שליטא לסכם את הפגישה הזאת.

ברשותכם רבותי, ישנו פתגם האומר שאין אדם מתקנא בבנו ובתלמידו, ואני מוסיף:

גם לא בחברו. יוסי גולדברג הוא חבר טוב שלי, ולכן כל מה שאני רואה פה הוא נפלא

ומיוחד וטוב בעיני. הרמה בצפון היא בדרך כלל רמה המניחה את הדעת, והמצב הוא כזה

במידה רבה בזכותו של הממונה על מחוז הצפון, ישראל קניג, המטפל טיפול ישיר ורצוף

בישובים שבמחוזו, מגלה תשומת-לב ודאגה כנה ומידה גדולה של איכפתיות לנעשה בהם.

והדבר אמנם ניכר בשטח, בהרבה מאד רשויות מקומיות הקשורות למחוז הצפון.

כל הכבוד למושבה מטולה הנאבקת בבעיות גבול יותר מכל ישוב ומשק אוזר במדינה,

כי מטולה היא גבול אמיתי של המדינה" ולמרות כל העזיבות שהיו ממטולה אנחנו חייבים

לציין בהערכה את כוח העמידה של תושביה. בתנאים רגילים אין זה קל להחזיק כאן

מעמד, על אחת כמה וכמה בתנאים קשים כמו אלה שהיו במטולה. משום כך ראויים הם

להערכה גדולה פי כמה.

אני יכול לספר לכם מזכרונותי ממנחמיה, שכאשר בסוף שנות ה-50 פרצה אש גדולה

שכילתה צריף אחד ואת הקוצים שמסביב לו, למעלה ממחצית מתושבי מנחמיה ברחו ממנו!,

מי ברגל ומי ברכב, במקום להשאר ולהתמודד עם האש ואני עמדתי שם, ראיתי זאת

והתביישתי. אילו זה היה קורה היום אני בטוח שהם היו נשארים ומתמודדים עם הבעיה

הזאת, כמו גם עם בעיות אחרות.

מרבים לדבר באיזור על הסדרי בטחון כאלה או אחרים בלבנון. הדבר החשוב ביותר

הוא שלום הישובים כאן. שום דבר אחר אינו חשוב כמו שלום הישובים. כל הסדרי בסיוון

שייעשו בלבנון יהיו בלתי מושלמים אם לא יקחו בחשבון קודם כל את שלום הישובים

כאן. אני חושש מהתפיסה המהלכת בינינו, שכאילו צריך לחיות ולהשלים עם זה, כי אין

ברירה אחרת ושאי אפשר יהיה למנוע למחלוטין נפילת קטיושות באיזור וכו'. אנחנו

חייבים לעשות הכל כדי שלא תיפול אף קטיושה אחת באיזור, וזה חייב להיות המושכל

הראשון שצריך להדריך את מהלכינו באשר להסדרי הבטחון בצפון.

אילו היינו מוותרים בשעתו על האופציה של פריצה לתוך גבול לבנון, כי אז

ההתישבות היהודית בראש פינה ודרומה לה וכל השטח שמצפון לראש פינה היו הופכים

לבסיסים צבאיים, המחבלים היו הופכים את חיינו לבלתי נסבלים והאזרחים לא היו

ממשיכים להתגורר באיזור הזה.

מטולה היא הדוגמה המוחשית והטובה ביותר לערך העצום שיש להתישבות בהוזזקת

גבול. שר החוץ הבריטי ושר החוץ הצרפתי חילקו ביניהם את האיזור, כל אחד לפי

האיניטרסים שלו, וקבעו את הגבול במקום בו קבעו אותו מפני שהבתים של מטולה היו שם.

אילו מטולה לא היתה קיימת אז במקום בו היא קיימת, מי יודע איפה היה נקבע קו

הגבול. אילו נמצאו בתיה של מטולה מרחק של מספר קילומטרים צפונה, למשל, כי אז היה

הגבול אף הוא צפונה באותו מספר קילומטרים, וכל העמק המשתרע לנגד עינינו היה היום

בשטח ישראל. אנו רואים איפוא שההתיישבות היא שקבעה לא פעם את הגבול. ומי שחושב

היום שההתישבות איננה וזשובה טוב יעשה אם יסע ליהודה ושומרוןויראה מה רב ערכה של

ההתישבות גם שם. בכל מקום שהמתיישב הישראלי היע אליו נקבע הגבול, ואחר אחד לא

מערער או מתווכח עליו.

גם בשנת 1948 היו שהאמינו שאם נוותר על שטחים נצליח להשיג את השלום. לעתים

נדמה לי כי לא למדנו דבר מאז. אני חושש מאד שגם בימים אלה עומדים לחזור על אותן

השגיאות. גם היום ישנם החושבים שאם נעשה ויתורים נשיג שלום. אני חושש מאד מפני

שעומד לקרות בטאבה בהקשר זה, כי נדמה לי שיש כוונה למסור אותה. צריך להבין

שוויתורים לא נותנים שום דבר, והנסיון מן העבר צריך היה ללמד אותנו את העובדה

הזאת.



אני רוצה לומר לך אדוני ראש המועצה, שאני שמח לראות את ההתפתחות שחלה

במטולה. מתוך היכרותי את המקום אני יכול לעמוד על המעשה האדיר שנעשה כאן, ואני

גם יודע מי הוא "האשם" בכך. אין ספק שבמטולה יש תנופה של עשייה בקנהמידה עצום.

אבל אני יכול להוסיף ולומר שראש המועצות שנצאים כאן אינם מתקנאים בך, יוסי

גולדברג, אלא מפרגנים לך כל מה שעשית כאן.

אני פונה עכשיו על הממונה על המחוז בבקשה להכיר במטולה ובקרית שמונה עדים

מטרופוליות, כי בישובים אלה עוברת אוכלוסיה גדולה פי כמה וכמה ממספר התושבים

שלהם. עברתי את קרית שמונה וראיתי מספר גדול ביותר של חיילים העוברים אותה,

מסתובבים בה בדרכם דרומה או צפונה. אותו הדבר במטולה. טנק העובר את העיר גודם

נזק לכבישים בה וזה מכביד עליה מבחינה תקציבית. על מטולה אפשר לומר כי כל

הכספים שניתנו לו הושקעו בצורה הטובה ביותר, ועל כך יבואו על הברכה העושים

במלאכה. כל שנותר לי לעשות עתה הוא לברך את ראש העיר ואת עוזריו, שאלהים יתן לכם

את הכוח, את הרצון והיכולת להמשיך ולפעול למען מטולה, כפי שעשיתם בעבר.

י י קניג

אני זוכר את מטולה מתחילת שנות ה-40, כאשד היו בה אנשים קשוחים שהחזיקו את

הישוב. ועד היום הזה מצויים בה אנשים קשוחים המחזיקים את הישוב. האמת היא שאין

לנו בעיות עם מטולה. ישנם אמנם קשיים, אבל מתגברים עליהם, מסתדדים. אבל יש דבד

אחד במטולה המדאיג אותי, וניהלתי בענין זה שיחות רבות עם יוסי, ואני מתכוון

לגבול הפתוח. השאלה היא האם תיהפך מטולה לעיירת גבול, על כל המשתמע מזה, או

שתשאר כפי שהיתה עד עתה. ההחלטה בענין הזה מצוייה למעשה בידי הרשות המקומית. שום

גוף אחר לא יוכל להחליט או לכוון את ההתפתחויות בה לכיוון זה או לכיוון האחר.

אני לא בטוח שהקדישו מספיק מחשבה לנושא הזה, ולכן אני קצת מודאג.

אם מטולה תמשיך להיות מקום מעבר לסחורות, ובמיוחד לסחורות מסוג מסויים,

יכולות להיות לכך השלכות רבות, ובראש וראשונה השלכות חברתיות שעלולות לשנות את

הנוף האנושי כאן תוך פרק זמן קצר ביותר, כי הפיתוי הוא כל כך גדול, ואפשרויות

ההתעשרות הטמונות כאן הן כל כך גדולות שצריך לחשוב היטב היטב מה אפשר לעשות כדי

למנוע את התופעה הזאת.

תודה לראש המועצה ולחבריה. נערוך עכשיו סיור קצר במטולה, ואחר כך נצפה

במסכת האור קולית המתארת את ההיסטוריה של המקום.

ד. פגישה עם ראש וחברי המועצה האיזורית מבואות החרמון, בכפר יובל

ברוכים הבאים. אנו שמחים לראות כאן את אורחינו המכובדים. ברשותכם אמסור לכם

בקצרה כמה פרטים על המועצה האיזורית מבואות החרמון, ויוסף חי ידבר לאחר מכן על

כפר יובל.

במועצה האיזורית מבואות החרמון ישנם 10 ישובים. מבחינה גיאוגרפית אנו

משתרעים על שטח די גדול, אבל מבחינת גבול השיפוט אנחנו נמצאים כמובלעת במועצה

האיזורית הגליל העליון, שבה היינו חברים עד שנת 1973. ב-973ו פרשו 8 ישובים מן

המועצה האיזורית הגליל העליון והקימו מועצה איזורית חדשה של מושבים בלד במרכז

האיזורי של מבואות החרמון שנמצאת כ-10 ק"מ דרומית לקרית שמונה, וההיכרות

הפורמלית במועצה האיזורית הזאת היתה רק בשנת 1976. זו היתה הפרדה בין הקיבוצים

והמושבים שבאיזור. המושבים פרשו מהמועצה, ולא אתייחס עכשיו לסיבות שהניעו אותם

לעשות זאת. מ-1976 ועד היום אנחנו פועלים תחת השם המועצה האיזודית הגליל הליון

חבל ב', מבואות החרמון.



במרכז האיזורי שלנו ישנם גם מפעלים וגם בי"ס איזורי. גן חרבה,

ואנחנו מתכננים גם הקמת פעוטון מרכזי לכל הישובים הנמצאים במרכז הגיאוגרפי

המתאים. ואילו תלמידי כיתות ז' ומעלה לומדים בבית הספר המשותף שנמצא

בעמק החולה. בית טפר בלום הוא בית-ספר משותף מזה למעלה מ-10 שנים לכל

המושבים והקיבוצים. נדמה לי כי זו אחה הדוגמאות למסגרת ששמרה על קיומה

פרק זמן כה ארוך. אמנם היו בעיות של אינטגרציה בעבר, וגם היום יש עוד

בעיות של אינטגרציה, אבל בסך הכל אפשר לומר כי ביה הספר הזה הוא החשובה

הטובה כיותר שיש לנו לאוכלוסיית התלמידים שלנו באיזור הזה.

במסגרת המועצה פועלות מחלקות שונות. דוגמת מועצות אחרות, המחלקה

הפעילה ביותר היא זו של האגף לרווחה, הכוללת בתוכה גם את מחלקת החינוך,

במחלקה זו מצוי צוות מקצועי טוב מאד העושה עבודה טובה, ומנסה לשים את הדגש

על החינוך, אני חייב לציין שנושא החינוך הוא נושא המעניין את כל התושבים,

ואכן ישנה בנושא זה השתתפות רבה מצד חלק מהאזרחים, המורים של בית הספר

האיזורי, המקיף 420 תלמידים, באים ברובם מהישובים שלנו, כ-95% מהם הם תושבי

האיזורים שלנו. חלק מהם בא מהמושבה יסוד המעלה. כולם מורים מוסמכים, ויש

ביניהם גם אקדמאים, לרוב המורים יש מספר ניכר של לזנות נסיון. נדמה לי כי

בתוך צוות המורים ישנה רק מורה אחת שהיא חדשה יחסית, רוב המורים וזיו שותפים

להקמת בית הספר האיזורי במבואות החרמון כשנת 1976.

האוכלוסיה במועצה שלנו מגיעה לקרוב ל-3000 נפקו, מקורות המתייה שונים

בין מושב למשנהו . בדרך כלל מהווים המטעים מקור הפרנסה של התושבים, יכן גם

ענף הלול" אבל לצערנו הרב ישנם ישובים שנגשו בזמנו בתנופה ובמרץ אל נושא

הנטיעות, ונטעו אבוקדו ועוד, וחשבו שזה יהיה מקור הפרנסה שלהם, ושזה יפרנס

אותם בכבוד, והרי כולנו יודעים מה המצב בשטח הזה, מצבם של הישובים האלה

רחוק מלהיות משביע רצון, אם לנקוט לשון המעטה, מצבם של הישובים שבהם יקז

עופות לפיטום ולהטלה הוא קצת יותר טוב מבחינה כלכלית, אלא שגם אלה וגם אלה

צריכים לשאת בנטל ההוצארת הגדול שיש לני, וזה מכביד על כולם, ובמיוחד מכביד

על הישובים עם הנטיעות.

בתחום החינוך והרווחה אנו גובים לא מעט מאוכלוסיית ההורים שלנו, ובוודאי

שזה לא מעט יחסית לרשויות האחרות, אני מעריך את חתך האוכלוסיה שלנו כמי שיש

לו מודעות עמוקה לנושא החינוך והצרכים האחרים של הישוב, ומשום כך אנו זוכים

גם להענות חיוכיה מצד האוכלוסיה שלנו, אף כי זה מעמיד אותה במצב קשה,

בישובים שלנו אין מגדלים יותר תרנגולי הודו, פרס לאדם אחד הנמצא בדישון

ושעדיין מחזיק מעמד ומגדל הודו, בשאר הישובים ישנם עופות פיטום או להטלת,

ואין למצוא בהם יותר את תרנגולי ההודו.

התקציב הרגיל שלנו, נכון לספטמבר 1984. הוא קרוב ל-500 מליון שקל,

אבל זה משתנה בכל ראשון לחודש. בשטח השיפוט שלנו אין רצינות של קרקעות,

היא מקיף כסך הכל 10 מושכים, כאשר 5 מביניהם הם של תנועת המושבים, 4 של

ל"ע ו-1 של חירות.

האם צריך לזקוף את העובדה שאינכם ביחד עם המועצה האיזורית הגליל

העליון על האופי השונה של הקיבוצים והמרי"בים?



אני חושב שהמועצה האיזורית הגליל העליון היא מועצה מצויינח. אבל

המבנה הארגוני שלה אינו מתאים כדי להתמודד עם המנטליות, אורה החיים

והתפיסה של חושבי המושבים שלנו.

כפר יובל נוסד בשנת 1952 על-ידי עולים ממרוקו. הם לא הצליחו להחזיק

כאן מעמד וכבר בשנה הראשונה להתיישבותם כאן היתה עזיבה גדולה של המקום.

גס אלה שבאו אחריהם עזבו את המקום, ואז הגיעו ארצה עולי קוצ'ין והתיישבו

כאן. מאז הגיעו לכאן עולי קוצ'ין עזבה את המקום רק משפחה אחת. העליה

הגדולה של יהודי קוצ'ין היתה כשנת 1954 . כפר יובל מבוסס בעיקר על הלול.

וקצת מטע. לרוב יש לול להטלה, ולכל משפחה יש בין 2000 ל-2500 מטילות,

המטע כאן מבוסס על נשירים ועל אבוקדו. 2/3 של המטעים הם מטעי אבוקדו.

על הנשירים נמנים תפוחים. אגסים ושזיפים. 12 דונם מטעים למשפחה, זו ההקצבה

שאנו מקבלים.

בכפר יובל גרים בין 360 ל-370 נפש. ויש בה 87 יחידות משק פעילות.

התכנון הוא ל-100 יחידות משק, בין 87 יחידות המשק הקיימות, יש יחידות

השייכות למתיישבים ותיקים 71 במספר. שלכן מכסות של מטילות ומטע מושלם

מבחינה התקציב וכו', ויש 9 משקים עם מטילים בלבד, וישנה משפחה אחת שאין

לה מטע וגם מטילות אין לה. וכני משפחה זו מתפרנסים מעבודות חוץ באיזור.

המצב הזה הוא בבחינת פצצת זמן ובאיזה שהוא שלב היא עשוייה להתפוצץ.

מדוע אין נותנים למשפחה זו לעת עחה לולים, עד שיימצאו לה סידור קבוע?

מפני שאין מכסות,

מדובר בסך הכל ב-20 אלף מטילות, צריך לפתוח למישהו את העיניים כדי

שיראה במה מדובר בסך הכל. זה שייך לאגף התכנון, ויש לפכות אליו מיד,

ההקצבה מדברת על 12 דונם מטע ו-20 דונם רגיל, המשפחה הזאת לא קבלה

את התקציב.. השטחים אמנם ישנם, אכל צריך את ההון החוזר כדי לעבדם. המשפחה

לא קבלה את התקציב המתאים,

בוועדת הכספים של הכנסת התקיים כיוס ה' האחרון דיון בענין זה, ואני

יודע שמכסות היצור של פטימים זה 150 אלף טון, והודים - 50 אלף טון. היות

ובמושבי ההר של בעיה של משבצות קרקע ומכסות מים הולכים בכיוון של מכסות

יצור של פסימים או הטלה.

אנחנו נפלנו בין ההר לבין העמק. מצד אחד אי לנו מספיק אדמות, ומהצד

השני אין נותנים לנו מכסח ביצים מספיק גדולה כדי שנוכל להתפרנס ממנה.

יחידת משק בקיבוץ בנויה על 80 דונם קרקע, אס לא למעלה מזה, ואילו

במושב מקציס ליחידת משק 30 דונם אדמה לכל היותר.

נוסף על כך אין מקימים את הקיבוץ מבלי שהוא מקבל תחילה את כל יחידות

התקן שלו, מה שאין כן לגבי המושכים שגס קולטים את הבניס ללא מילוי התקן,

יש לנו גם בצל לזרעיס, ענף שאנחנו מחזיקים בו בשיניים ממש, יש לנו

200 דונס במסגרת השותפות. בכפר יובל אנו עושים עיבודים משותפים, וכל

השירותים ניתנים במרוכז, העיבוד והשיווק נעשים במאורגן, וכן גם השירותים.

זה כולל גם את מוסדוח הציבור,

המטעים שלנו אינם מבינים הרבה. אנחנו מוציאים רק 2,5 טון לדונם.

בישובי ההר רואים ב-5 טון ממוצע רב שנתי.

בכפר יובל מצויים פעוטון וגן ילדים, ואנו מקיימים גם פעילויות של

חוגים שונים, המצב החברתי אצלנו הוא די סוב. אין קטרוגים, אין רואים

אותנו בהפגיות ובאסיפות מחאה, אנחנו מאמינים כי בארגון נכון ובדרכי נועם

וסבר פנים סוב ועל ידי הסברה נכונה ניתן להשיג את רוב הדברים, ,וכי אין

צורך בקיום הפגנות כדי להשיגם.

אנו עסוקים כרגע בבניית אולם כדור סל. שנבנה מכספי תרומות, האולם

הזה צריך לשמש מפעל הנצחה לזכר אלה שנרצחו בידי מחבלים ואלה מבני המקוט

שנפלו במערכות ישראל- מסתבר לנו שההוצאות הכרוכות בבניית האולם הזה הן

מעל לסכומים שחשבנו בתחילת הדרך, ואנו זקוקים ל-30 עד 10' אלף דולר נוספיס

בנושא הפיתוח, אנו מבקשים את עזרתכם בנושא חשוב זו.

בעיה כאובה נוספת היא זו של כביש גישה לבית העלמין שלנו, עד לפני

זמן לא רב היינו עוברים לבית העלמין דרך מסע האבוקדו, אבל מאחר להעצים

גדלו והתעבו במשך הזמן איננו יכולים לעשות זאת יותר. ופרצנו דרך ארעית,

זה נמצא בתחום הגידול של המועצה. אבל התקציב שמשרד הדתות מעמיד לנושא

בתי העלמין הרא זעום מדי, הוא בבחינת לעג לרש. אז אנתנו נאלצים להוסיף

מדי פעם מהתקציב הרגיל לכל מיני ישובים, כדי לנסות לפתור בעיות בוערות,

ואנו עושים זאת בעזרתו האדיבה של הממונה על המחוז, ישראל קניג. הנושא

של כביש הגישה לבית העלמין הוא נושא שלוחץ עלינו מאד, ואנו מבקשים את

עזרתכם בענין הזה.

היו"ר ד. שילנסקי;

אם אנחנו רוצים לעזור לכם בנושא של כגיש הגישה לבית העלמין, אל מי

אנחנו צריכים לפנות בענין זה,

ישנה רעדה בין-משרדית בראשות צבי שאג, והיא מטפלת בנושאים כאלה.

אני מבקש ממזכיר הוועדה לפנות אל מר צבי שאג במשרד הפנים, ולהודיע

לו כי ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת ממליצה של הגשת עזרה לכפר יובל ע"י

סלילת כביש גישה לבית העלמין. אנחנו ננסח ביחד מכתב ברוח זו אל צבי

שאג העומד בראש ועדה בין-משרדית המטפלת בנושאים כאלה וכן נבקש גם שהממונה

על המחוז וראש המועצה האיזורית יצרפו אף הם מכתבים בנדון.

אנו זקרקיט גט באופן דחוף ביותר לסככה בנויה בבית העלמין, כדי שאפשר

יהיה לעמוד תחתה בימים גשומים.

בפנייתנו אל מר צבי שאג נתייחס גט לענין הסככה בבית העלמין.

את בניית ביה הבנים מימנו מכספי תרומה שקבלנו ומכספים שקבלנו מהסוכנות

היהודית, אבל כפי שכבר אמרנו אין בתרומות די כדי לסיים אח בנייח הארלם ואת

דרכי הגישה אליו, ואנו זקוקים לעזרה נוספת.

אני מבקש מהממונה על המחוז, מר ישראל קניג, לתת דעתו לנושא הזה של

בניית ביח הבנים. אתם צריכים לחת תחילה הערכה באשר לסכום הנוסף הדרוש לכם

על מנת לסייס את הבנייה היסודי רז. והוועדה תפנה בשלב ראשון אל משרד הפנים

בע נין קו אשראי .

אני מציע שנפנה גם אל מר דולצ'ין ואל מר עקיבא לבינסקי בסוכנות

היהודית, ונבקש מהם להוסיף לסכום שבבר נחנו לבניית בית הבנים"

אני חושב שטוב תעשו אס תפנו אל משדד השיכון, כי הוא היה שותף בפרוייקט

הזה. ולבקשו להגדיל את השתתפותו במסגרת תקציב הפיתוח,

אנחנו נפנה גם אל מישרד השיכון בענין זה.

בפי שידוע לבם אנחנו מסיירים היום באיזור. אנו נפגשים עם תושבים

בישובים השונים. מדברים עם ראשי המועצות וחברי המועצות האיזוריות. וכל

הדברים נרשמים בפרוטוקול, הוועדה תדון בכל הדברים ששמענו היום ותסכם את

הסיור שלה. אנו קשובים לכל הדברים שנאמרו לנו היום,

במקרמרת אחרים בהם בקרנו היום שמענו על בעירת בטחון ומשמר, מה המגב

אצלכם בתחום הזה?

אחה לחודש אנו חייבים בשמירה, ואנו עושים זאת כמובן, נוסף על כך שכר

וער המושב 'עומר בשכר, ויש לנר שני שומרים ממשמר הגבול, ובך אנחנו מצליחים

לקיים פחות או יותר אח השמירה על האיזור שלנו,

מצבנו בחחום הזה הוא כמצבם של ישובים אחרים. בנושא השמירה הגענו היום

למצב שהוא קרוב לאפם. ישנו היום איש אחוה של משמר הגבול, שלום אזולאי,

שהוא גם קצין הבטחון של המועצה, מצרי יוחר בנושא הזה, והוא יוכל למסור לבס

פרטים, אנחנו הגענו לקיצוץ מוחלט בכוח אדם בנושא זה, והיום יש לנו שומרים

שכירים על חשבון הישובים, ועוד שומר אחד של משמר הגבול. שגם הוא מגוייס

למג"ב והוא מבצע את השמירה, מובן שהמצב הזה אינר נותן תשרבה מניחה את הדעת

לנושא הבסחון שלנו, אני חושב שהקיצוץ הזה נבא בשל השקט היחסי או המוחלט

השורר לאחרונה באיזור שלנו, אני מקווה כמובן שהרוגע הזה יימשך גם להבא,

אבל ברגע שהמצב הבטחוני יחמיר חלילה צריך יהיה לתח מיד את הדעת לנושא

החשוב הזה.

משמר הישובים זה נושא אחר לגמרי, חלק מאנשי מג"ב מטפלים גם בנושא של

מניעת גניבות חקלאיות וכד'. אנחנו שותפים בנושא הזה בגליל העליון, יש לנו

כוח ארם עם ג'יפ העורך סיורים באיזור, ואכן קבוצות קטנות של גנבים נתפסות

מרי פעם, הבעיה הזאת חריפה שבעת י ים -במרכז הארץ. רקצת פחות חריפה אצלנו.

האדם הממונה על מניעת גניבות חקלאיות באיזור שלנו מצליח מדי פעם למנוע

גניבות. ואף לתפוס כאלה שעסקו בגניבות חקלאיות,

אבקש מחבר הכנסת פנחסי לסבם את הישיבה הזאת,

ברשות כל הנוכחים, אני רוצה לומר כי אני חושב שהסיור שערכנו היום

תרם רבות להבנתם של חברי הוועדה את האיזור ואת בעיוחיו, כי אין דומה

שמיעה למראה עיניים, אנו מקיימים דיונים בישיבות הוועדה, שומעים את

דבריהם של נציגי הישובים השונים, את הדרישות שלהם ואת התביעות שלהם,

אבל כאשר באים אל השטח ורואים את הדברים מקרוב מקבלים כל הדברים ששמענו

מימד שונה, וההתייחסות שלנו אליהם שונה אף היא,

בנסיעתנו היום נוכחתי שיו"ר הוועדה אכן מכיר היטב את האיזור הזה

ואת כל מבואותיו, ואני שמח על שהצטרפתי לסיור הזה רעל שיכולתי להתרשם

ממראה עיני בנוסף לדברים ששמעתי, משום כך אני רוצה להביע את תררעתי

העמוקה ליו"ר הוועדה, חבר הכנסת דב שילנסקי, על שיזם את הסיור הזה, ראני

חרזר ומציין כי השתתפותי בסיור היום תרמה רבות להבנתי את הנושא,



אני בטוח שיו"ר הוועדה יעלה אה הנושא הזה לדיון ממצה ומקיף בישיבת

הוועדה. ואז נוכל להתייחס לכל הדברים ששמענו וראינו היום, התייחסותנו אז

אל כל הדברים האלה תהיה מבוססת על הדברים שראינו ושמענו במקום, ועל בך

אני רוצה שוב להודות ליו"ר הוועדה. ליו"ר הוועדה יש כנראה זיקה מיוחדת

לאיזור הצפון, כי הסיור הראשון של הוועדה הזאת הוא באיזור הזה. אני מקווה

שנוכל לשרת את הציבור במיטב יכולתנו, ותמיד נהיה פנויים להקשיב ולעזור,

ה. פגישה עם ראש העיר ועם חברי עירית קריה שמונה, בקרית שמונה

כראש העיר קרית שמונה אני רוצה לקדם בברכה, בשם כל תושבי קרית שמונה,

את ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, שבאה לבקר אותנו בתום יום מפרך של

סיורים באיזור הצפון, אין זה פלא שחברי ועדת הפנים ואיכות הסביבה אינם שוכחים

אותנו כאשר הם מסיירים באיזור. כי תמיד מצאנו אצלם אוזן קשבת ולב תם, אנו

מכירים את רוב תברי הוועדה, ורובם כבר בקרו בקרית שמונה בהזדמנויות שדנות,

אחרי שהצגתי בפניכם את הנוכחים, אני מבקש להעלות בפניהם מספר נושאים

חשובים, ואשתדל לעשות זאת בקיצור נמרץ. אגע בנושאים שהם מאד מרכזיים,

שלפני שבוע היה לנו הכבוד להעלותם בפני ראש הממשלה ובפני מר קוברסקי,

ישנם נושאים מסויימים הקשורים בקריה שמונח, אותם ירכלו להבין רק אנשים

שהיו במקום הזה בתקופה הק;לה שלו. תקופח הקטיושות, תקופת ההטשה.הקשה שעברה

עלינו, וכן תקופת מבצע ליטני ואחר בך מלחמת שלום הגליל גרמו נזקים קשים

מאד לקרית שמונה, המדובר, הוא בנזקים במישור הציבורי ובן גם במישור הפרט?.

אנשים פרטיים שנפגו דרשו ואף קבלו פיצויים על נוקי רכוש ואחרים, עירית

קרית שמונה לא הגישה אף פעם אינוורטנר על נזקי רכוש שנגרמו לה או על נזקים

אחרים, ואף שמדובר בנזקים בהיקף גדול הבעיה הזאת לא הועלתה וכמובן גם לא

טופלה.

תלק גדול מהבעיות שצריך היה לפתור אותן לאלתר על מנת לאפשר קיום

החיים השגרתיים בעיר פתרנו במסגרת התקציב השוטף, אבל שום תקציב שוטף אינו

יכול לעמוד בכובד המשקל של הבעיות בהן טיפלנו, והבעיות שעוד צריך לטפל

בהן. מכאן שיש לנו בעיה קשה שצריך לפתור אותה. נסינו לפתור אותה במסגרת

משרדי הפנים, האוצר, הבטהון, השיכון והבינוי, אלא שלאף משרד אין תקציב

לטיפול בנזקי מלחמה בקנה מידה גדול בזה, כי המדובר הוא בתשתית כבישים,

במדרכות. בקירות אבן, בביוב, בצינורות מים, בחשמל ועוד ועוד,

הגשנו את רשימת הנזקיס שלנו בצורה מסודרת. עס מפרטים וציון מקומות,

כדי שאפשר יהיה לבדוק אותם. אחרי ריצות רבות הוקמה סוף סוף ועדת משנה

משותפת לוועדת הכספים ולוועת החוץ והבטתון של הכנסת. והיא היתה אמורה

לשבח ולדון בבעיה הזאה" אלא שהבחירות הוקדמו ודתקו הצידה את הנושא הזה,

וכך נשארה ועדת המשנה שצריכה היתה לטפל בנושא, ולא טפלה בו, הדבר פשוט

לא נסתייע בידינו, והנושא אינו נמצא גם היום על סדר יומה של אותה ועדה,

אנחנו מאמינים כי מבלי שיימצא פתרון לבעיה הזאת לא נוכל להתגבר על

בעיית קשות שיש לנו, כמו חידוש התשתית וכו'.



לעיריה יש חרבות כבדים מאד. גם בענין זה באנו אל מנכ"ל משרד הפנים

והגענו לחסימות דעים עמו. לפיה חובות הוועדה הקדלאה שיוכרו על-ידנו ישולמו,

וכן פיצויום ששולמו לאנשים. אנחנו אחת העיריות שפעלה בתחום הזה בצורה מיוחדת

במינה, מאז נבחרנו סחררו 110 עובדים ממערבת השירות שלנו, ותיעול הזה עלה לנו

כהרבה מאד כסף, כסף שאינו בידינו, אני מקווה שגם סוגיה זו תכו א על פתרונה,

כי אנו נמצאים בחובות גדולים,

ר, פנחסי ;

שחרדתם 110 עובדים עם פיצויים מוגדלים, או עם פיצויים רגילים?

את הדוב שחררנו עם פיצויים מוגדלים באחוזים מסויימים. חלק מהם עם 110%.

חלק עם 120% עד 150%, לפי הגיל. הוותק ועוד קריטריונים ציבוריים. מעסים שרתררו

עם פיצויים רגילים.

הנושאים שהעליתי בפניכם הם הנושאים המציגים לנו במיוחד. נושאים שיכולים

לסבך אותנו, אנו בהחלט זקוקים לעזרתכם בענין זה,

אדוני דאש העיר, חברי הנהלת העיר, חברי מועצת העיר, גבירותי ורבותי,

חברי ועמיתי לביקור, שמענו בהקשבה על הבעיות שלכם, אני רוצה לבקש משני חברי

ועדת הפנים, שהם גם חברים בוועדת הכספים של הכנסת, חברי הכנסת עובדיה עלי

ורפאל פנחסי שיבדקו גורלה של אותה ועדת משנה משותפת שהוקמה בשעתי לבירור

תבעיות של קרית שמונה, כפי שסיפר לנו היום ראש העיר, במידה וימצאו שהוועדה

הזאת אינה פעילה, יעשו לחידוש פעילותה ואולי אף לחיזוקה של הוועדה. אם רק

זאת יצליחו לעשות, הרי שהביקור הזה כבר יניב תוצאות.

אנו שומעים כי מנכ"ל משרד הפנים התחייב לכסות את החובות של הוועדה

הקרואה, במידה והעיריה תכיר בהם, אני רוצה להזכירכם כי ועדה זו איננה גוף

ביצועי, אבל כל הדברים שנשמעו כאן, אף שהיינו מעדיפים שיועלו כאן נושאים

הנוגעים ישירות לוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, כמו בעניני משטרה וכו',

יובא לדיון בהרחבה בפני כל חברי הוועדה, צוות עובדי הוועדה, הנמצא אתנו כאן

ב הגודמים הנוגעים בדבר לכל ענין שהועלה כאן. ואני רוצה

לנצל הזדמנות זו כדי לברך את צוות העובדים של הוועדה, שעליו תוטל העובדה

העיקרית והקשה,

כדי שנוכל לקבל מושג על הבעיות הרבות והשונות שיש לכם, אני מבקש מאד

מכל הדוברים לקצר בדכריהם ולהצטמצם בעיקר, נדמה לי כי בין הנוכחים כאן אין

אדם שאינו מכיר אווזי או שאני לא מכיר אותו באופן אישי, אתם יודעים שיש לי

רצון עז לעזור לכם במידת יכולתי, אני יבול להגיד לכם כי התרשמתי מאד מסה

שראיתי. כל חכרי הוועדה התרשמו מהדברים שראו ושמעו, וגם הם נכונים להושיט

עזרה במיטב יכולתם,

אנו יודעים כמה עם ישראל חייב לכם, והכנסה מבטאת בענין זה את עם ישראל.

הזכירו כאן את הקטיושות שנפלו על העיר, ודה מזכיר לי אח אחד הביקורים שלי

בקרית שמונה כאשר מטר של קטיושות נפל עליה, גם יעקב מרידוד ביקר אז בקריה

שמונה, כאשר פצצה אחת נפלה ליד המלון, כאשר עזבתי את קרית שמונה השארתי

את כולכם במקלטים, נאלצי לעזוב כי הייתי חייב להיות בירושלים, ואני זוכר

כמה משונה היה לראות במרחק כל כך קטן מקרית קומונה כיצד המוני ישראל עורכים

פיקניקים ליד הכינרת, מובן ששמחתי לראות בשמחה הנופשים שם, אבל לא יכולתי

לשכוח את חושבי קריה שמונה שישבו במקלטים כאשר פצצות מהפרצצוה ברתבי העיר.



כשעברתי היום בקרית שמונה וראיתי לנגדי אנשים מומחים, אנשים מחייכים

וצוחקים הרגשתי הרגשת שמחה אמיתית, הרגשה של סיפוק, ואני יכול לומר לכם

מעומק לכי שמחתי מאד היום לעברר ברחובות העיר ולפגוש כאנשים שמחים ומחייכים,

אני מאמין שאם מישהו מכין חברי הכנסת יכול לעשות משחו כדי לעזור לשגשוגה

ולפיתוחה של קרית שמונה. להעלאת רמתה ולטיפוח כני הנוער בה, תהיה זו עבורו

זכות שאין גדולה ממנה, עם ישראל חייב לעזור לקרית שמונה להתפתח ולשגשג,

כי הרכה דברים כה נשארו כפי שהיו, ואף חלה בהם נסיגה, רק בגלל העדר הבטחון

בעיר בעבר,

אני רוצה להגיר לכם כי אנחנו עומדים לרשותכם, ואני מאמין כי ברצון

טוב ובשיתוף פעולה נצליח לקדם את העיר ולעזור לפיתוחה,

אני מקדם כברכה את חברי ועדת הפנים ואיכות הסביכה של הכנסת, גם אני

רוצה להעלות בפניכם מספר דברים, ואעשה זאת כקצרה כי אני יודע שיום קשה

מאחוריכם, ועליכם עוד לחזור היום לבתיכם,

כפי שכבר צויין כאן, קרית שמונה סבלה במסך שנים רבות מבעיות של פיתוח.

בעיות של אי פיתוח שלה. במשך תקופה ממושכת לא התפתחה העיר

ולא התקדמה, ואפילו נסוגה כמידה די רצינית, מאז מלחמת טלום הגליל הגיע

השקט אל קרית שמונה, לשמחת כולנו, אבל לצערי הרב אגו נתקלים בבעיות תקציביות

שלא מאפשרות לנו לקדם את העיר. למעשה צריך לכנות מחדש את התשתית של קרית-

שמונה, לפי הערכתי מצויים היום בקרית שמונה קרוב ל-600 מחוסרי עבודה, וזר

בעיה רצינית, מפעלים מצמצמים את מספר העובדים בהם,

בשירות התעסוקה רשומים בין 350 ל-400 דורשי עבודה, האם להערכתכם

יש עוד 200 מחוסרי עבודה שלא נרשמו? מה מספר האנשים המקבלים מענק אבטלה?

כין 200 ל-250 איש. אבל בקרית שמונה יש בכל זאת קרוב ל-600 אנשים

מחוסרי עבודה, חלק מהם כבר גמר את מענק האבטלה המגיע לו, פעם היתה כאן

תעסוקה כטכסטיל ובחלקאות, אבל היום גם זה כבר לא קיים, ורוב המפעלים. כפי

שכבר אמרתי, מצמצמים את מספר העובדים בהם, העיריה פיטרה למעלה מ-120

עובדים .

על דורשי העבודה נמנים אנשים ממקצועות שונים, גם אנשים ממקצוע

המתכת. גם עובדים מקצועיים וגם עובדים לא מקצועיים, בענף הבנייה פיטרו

200 עובדים.

קרית שמונה עשתה את שלה, היא העלתה את המסים ב-500% עד 600% ויש

הטוענים שאפילו ב-1000%, והיא גם פיטרה עובדים. מה עוד היא יכולה לעשות

כרי להתייעל ולהקטין את ההרצאות? לכן אני אומר שקרית שמרבה תרמה את

הלקה לאיזון התקציב שלה. אבל מצבה של קרית שמונה הוא בכל זאת קשה ביותר,

אני חושב שעם ישראל כולו חייב משחר לקרית שמונה, קרית שמונה סכלה במשך

14 שנים מחומר פיתוח בגלל מצבה הבטחוני. ועכשיו שמצבה הבטחוני השתפר

אין לה תקציבים, מדינח ישראל חייבת לתושבי קרית שמונה, שסכלו קשות במשך

כל כך הרבה שנים מבעיות בטחוניות, וצריכה לעזור לפיתוחה ולקידרמה של העיר.

האס יש לכם רשימה המראה את התפלגות דורשי העבודה?

י. בן מיכאל;

יש לנו רשימה מדוייקת. היא מונחה לפניכם.

אני רוצה להעלות בפניכם בעיה נוספת קשה מאד, וזו הבעיה של מעונות

היום. הכוונה היא למחיר הגבוה שגובים במעונות היום, דבר שאינו מאפשר לאמהדת

לצאת לעבודה, דבר ההופך את יציאתן לעבודה לבלתי כדאית-

יש לנו גם בעיה עם צעירים החוזרים מהצבא ואינם מוצאים במקדם תעסוקה

מתאימה, המצב הבטחוני שפיר היום, אבל המצב הכלכלי שלנו אינני טוב. אני

מעלה את הדברים האלה לתשומת לבכם,

אני מקדמת בברכה אח חברי ועדת הפנים של הכנסת, את חברי, את כבוד הרב

ואת כל הנוכהים, לא אחזור על כל מה שנאמר כאן, אבל אני רוצה לשאול האם

מישהו יכול ככלל להעלות על דעתו כמה מרץ, כוח ועבודה ומאמצים השקענו

רק בכדי להשיג את המגיע לנו? אם אמנם ברור לעם ישראל ולמדינת ישראל הסבל

הרב שעברנו וכו', מדוע מתמהמת העזרה המגיעה לנו?

אני רוצה גם כן להתייחס לנושא של מעונות היום, מהטבלאות שהוכנו על-

ידי משרד האוצר ומשרד העבודה אפשר ללמוד שלמעשה הס אומרים לנשים: לכו

הביתה, אל תעבדו, התשלום למעונות היום הוא כל כך גבוה עד שלמעשה הוא

אומר לנשים שהן צריכות להפסיק לעבוד, כי כמעט ואין השתתפות בתשלום שהן

צריכות לשלם למעון היום עבור החזקת ילדיהן בו, לא נעים לממשלה להגיד לבסיס

כי מוטב תשבנה בבית, אז היא אומרת את הדברים האלה בצורה אחרת.

במשך שנים קבלה קרית שמינה הסבה מיוחדת כעיירת פיתות א' פלוס, עכשיו

כאשר היא מתחילה לכנות את עצמה מחדש אחרי שהיתה כתקופה של נסיגה, האמנם

לא מגיע לה מה שהגיע לה קודם לכן? אי אפשר להגיד לקרית שמונה שהיא ככל

שאר הארץ, כי איננה כשאר הארץ,

אם תצליחו להפנות תשומת לב כל חברי הוועדה למצבה המיוחד של קרית

שמונה ולצרכיה, ותצליחו לעורר את משרדי הממשלה המתאימים לתת לנו יד,

תבואו על הברכה,

רבותי, אני שמח להתארח הערב בקרית שמינה, ואני רוצה לברך את העיריה

על שהשכילה לממש את נישא האחדות, ולקיים קואליציה כמעט מקיר לקיר, אני

רוצה על כן לברך את מר פרופר, ראש העיר, ואת חברי ההנהלה והמועצה שלה

על היוזמה ועל הרעיון שהצליחו לממש ולהרכיב קואליציה כל כך רחבה,

זכתה קרית שמונה שיש. לה הנהגה דינמית, שובה, צעירה ומוכשרת היודעת

מה היא רוצה ואיך להשיג זאח, אני משוכנע שההנהגה הנוכחית תצליח לקדם

את העיר ולהעלות או וזה על דרך המלך, כולנו יודעים שהתפתחותה של עיר

וניהולה, רמת השירותים בעיר וכוי, ובמיוחד בערי הפיתוח, תלויים בהנהגה

של אותה עיר,



אני שמח שלקרית שמונה יש היום ראש עיר וחברי עיר כמו אלה העומדים

בראשה, ואני מאחל לכם מכל לב הצלחה ושגשוג.

את המאבק על הבטחון בגליל, וכן גם

את מאבק ההתיישבות הגליל. עיני העולם כולו היו נשואות לכאן כמשך שנים

כדי לראות מה קורה. כולנו לא ישנו וחרדנו לגורלה של קרית שמונה כאשר שמענו

שמתפתח כאן מאבק של טרור למחיקת העיר מהאיזור הזה. אני שמח מאד שעכשיו

שורר שקט בגליל, ואני מאד מתפלל ומקווה שהשקט הזה יימשך. כי הוא היסוד

להתפתחות העיר, והוא היסוד לכך שנוכל לדבר על דברים פרוזאיים דוגמת הדברים

שעליהם אנו מדברים כאן. תודה לאל שלא מדברים עוד על ילדים במקלטים, על

ילדים שאינם יכולים ללמוד וכוי, אלא על בעיות של פיתוח, של עשייה, של תלותית

ושירותים מוניציפליים- העובדה שהנושאים בהם מדברים כאן הם כאלה זה כשלעצמו

משמח אותי. ואני רואה כזה הישג. אני מקווה שגס בפגישות הבאות שלנו נדבר

בנושאים האלה.

אני חושב כי הגיעה העת שממשלת ישראל, כנסת ישראל ועם ישראל ידברו

בשפה של יעדים לאומיים. אין דרך אחרת, עם כל הכבוד, המדינה אינה יכולה

לתת ולהמשיך לתת את כל הדברים הטובים שהיא נותנת, עדיין יש קצת שומנים

ועדיין יש כפילויות לא מעסות, ובסופו של דבר נצטרך להצטמצם גם בדברים

חשובים. אבל בראש וראשונה נצטרך לקבוע מה הם יעדיה הלאומיים של מדינת-

ישראל, היכן צריך לתת יותר, איפה צריך להקצות יותר ובו', ואם כולנו נדבר

בשפה של יעדים לאומיים נהיה חייבים להעמיד את הגליל בראש סדר העדיפויות

הלאומיות שלנו, וגם בגליל עצמו יש סדר עדיפויות, ואצבע הגליל היא בעדיפות

הראשונה.

יש נושא נוסף שקרית שמונה מסמלת אותו, הלא הוא הנושא של ערי הפיתוח,

של ההתיישבות החדשה, של אינטגרציה כין עדות ושכבות, זאת היא יצירת המופת-

יזיל מדינת ישראל המתחדשת. אנשים הגרים באיזור כזה הנמצא במרחק של מאות

קילומטרים ממרכז הארץ, כ-200 ק"מ מגוש דן, נותנים משמעות לכל הנושא הזה,

יש לזה השלכות בבל הנוגע לתרבות. לחינוך, ואפילו לביגוד ולמוצרים אחרים.

יש לזה השלכות כלכליות שצריך לכסות באיזו שהיא דרך. לתושב בת ים למשל,

יש אלטרביזיבה. אם הוא רוצה לראיה תיאטרון הוא קם ונוסע לתל אביב. לא

חייבים להקים תאטרון בבת ים. ואפילו לא חייבים להביא לשם תיאטראות מתל אביב.

כך גס לגבי תושבי חולון, ראשון לציון וכו, אם נלך צפונה יותר, אז תושבי

הקריות, למשל, יכולים לנסוע לחיפה לראות תיאטרון, לשמוע מוזיקה וכו. מה.

שאין כן לגבי תושבי קרית שמונה. הם לא יכולים לנסוע לראות תיאטרון בחיפה.

ומה יהיה על תלמידי קרית שמונה אם לא יקיימו שם את י כל המגמות בכית הספר

התיכון? אם לא תהיה מגמה מסויימת בכית הספר התיכון בקרית שמונה, מה תוכל

לעשות משפחה שאחד מבניה רוצה ללמוד דווקה במגמה הזאת? המשפחה הזאת תעזוב

את המקום. כי משפחה יהודית לימה דגש על חינוך והשכלה, והיא תעשה הכל כדי

שילדיה יוכלו ללמוד את המקציע הרצוי להם והאהוב עליהם.

נושאים כמו חינוך, בריאות ושירותים אחרים לוקים בחסר כגליל. ובמידה

והדברים האלה מצויים הרי העלות שלהם היא הרבה יותר גבוהה מאשר במרכז

הארץ, והדברים האלה צריכים על כן לכוא לידי ביטוי גם בתקציב, זה לא יכול

לה י ו ת אחרת. .



כשאני פותח את פי בישיבה של ועדת הכספים של הכנסת יודעים מיד כולם

שאני מתכונן לדבר על הרשויות המקומיות, ועל רשויות מקומיות באיזורים

מסויימים. נכון, אני עושה זאת מפני שאני חרד להן ולמצבן. מתוך 8 מליארד

השקלים הגיעו אל האיזור שלנו פרומילים בלבד, ואולי אחוזים בודדים. הנתח

הגדול מגיע אל מרכז הארץ. עלינו לדאוג לחלוקה צודקת של העוגה הלאומית.

החלוקה צריכה להיות הוגנת וצודקת ומתחשבת בכל חנחונים הגיאוגרפיים והאחרים,

ברשותכם אגע בנקודה נוספת. ערי הפיתוח, נוסף להיותן מרוחקות ממרכז

הארץ, ומצב השירותים בהן לקרי אינן יכולות להרשות לעצמן את הלוקסוס של

התמודדות עם נושא הבטלה, הענין הזה הוא כבר באמת מעל לקוחותיהן הדלים.

לא יתכן שעיר פיתות שאין לה עורף, שאין לה איזור גידול בנושא של אורבניזציה,

תהיה מוטרדת בבעיות של אבטלה. כשלאדם בקרית שמונה אין תעסוקה הוא עומד

בפני בעיה קשה, לאן יסע לחפש עבודה? האם הוא יכול לנסוע לחיפה? ואם אמנם

יסע לחיפה וימצא בה עבודה, הרי בסופו של דבר יצטרך לעזוב את קרית שמונה,

במסמך המונח לפנינו ישנו נתון אחד שצריך להטריד אותנו במיוחד: מאז

יסודה של קרית שמונה ועד היום עברו אותה 100 אלף איש. כאשר האוכלוסיה כה

מגיעה היום ל-18 אלף איש אלה מספרים מדאיגים ביותר. המספר הזה מעיד

בצורה הברורה ביותר על הבעיה הקשורה במציאת מקומות עבודה מתאימים. לכן

אני אומר שמקום כמו קרית שמונה אינו יכול להתמודד עם בעיות תעסוקה, כי זה

מעל לכוחה של קרית שמונה. צריך על כן למצוא פתרונות מידיים לבעיה הזאת,

והכוונה היא למציאה תעסוקה הולמת גם לצעירים שבערי הפיתוח כאשר הם חוזרים

מהשירות הצבאי שלהם, או אחרי לימודיהם, צריך למצוא עבורם תעסוקה הולמת

בקרית שמונה, כדי שיוכלו להמשיך לגור בא וכדי שלא ייאלצו לעזוב אותה.

אחד מראשי ערי הפיתוח אמר שהוא מצטער על שלעיר הפיתוח שלו יש סטודנטים.

לכאורה הצהרה תמוהה, אלא שאין זה כך, הוא מצטער על כך, מפני שהסטודנטים האלה

לומדים באוניברסיטאות ואחר כך נאלצים לנטוש אח עיר הפיתוח שלהם מפני שאינם

יכולים למצוא בה תעסוקה ההולמת את כשרונותיהם ואת ידיעותיהם,

ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת איננה ועדה המטפלת בעניני תעסוקה

ועבודה. היא גם איננה גוף מבצע אלא גוף מחוקק ומבקר בלבד, אבל יקי בכל זאת

חשיבות גדולה לעצם המודעות של חבריה לנושא הזה, יש חשיבות בכך שהנושא

הזה יועלה על במת הכנת ועל במות טונות אחרות, מתוך מגמה למצוא את הפתרונות

המתאימים לבעיה הזאת, אם לא נמצא פתרונות לבעיה הזאת לא יהיה כל עתיד

לערי הפיתוח, לא יהיה עתיד לאיזור הזה,

אני רוצה לאחל לכם הצלחה בכל הנוגע למפעל ציקלון, זה מפעל רציני

עם טכנולוגיה מתפתחת, ואת הצלחתנו צריך יהיה לזקוף לזכותכם, אני מאחל

לכם שתמשיכו להתפתח ולשגשג, ואני מאתל לכולנו להיות גאים בכם,

אני האב הרוחני של קרית שמונה, ואני רוצה לברך את כולכם בברכת

ברוכים הבאים, נעים לי מאד להשתתף בישיבה הזאת, אבל מאחר ויש לי התחייבות

מוקדמת אני נאלץ לעזוב את הישיבה, ואתכם המליתה, אבל לפני שאני עוזב, אני

רוצה לבקשכם להטות אודן קשבת לדבריו של שמעון אטיאס. שהוא חבר ההנהלה.

והוא יעלה בפניכם נושא כאוב הנוגע בציפור נפשנו. החוקים הקיימים מקיפים

גם שירותים שונים, וביניהם גם את שירותי הדת, וחלק גדול



של האוכלוסיה בעיר הזאת נזקק לשירותי הדת. כי רוב האוכלוסיה כאן מסורתית,

חלק ניכר של האוכלוסיה הלאה הוא ציבור דתי, אלא שרוב השירותים הדתיים

משותקים כיום. לא אפרט יאה הסיבות לכך. כי שמעון אטיאס שהוא חבר/ הנהלת

העיר וחבר המועצה הדתית יציג בפניכם את הבעיה.

אני שמח על שכבוד הרב פנחסי נמצא כאן אתנו היום, כי יש לי תקווה

לב"ה יעזור לנו לפתור אח הבעיות הרבות שלנו, אני מאחל לכם הרבה כוח

ובריאות בשירות העם והמדינה. עלו והצליחו, ויהי ה' בסעדכם כל הזמן, אמן

כן יהי רצון. ושוב אני מבקש את סליחתכם על שאני נאלץ לעזוב אה הישיבה.

אני מאחל לכם עבודה פוריה, והצלתה רבה.

י ו אל אברהם ;

אינני מוכן לקבל אה הטענה כאילו קרית שמונה היא עיירת פיתוח דוגמת

כל עיירות הפיתוח האחרות. אני יודע שכולם יודעים שקרית שמונה תייתה

במשך שנים רבות מתחת לפני האדמה, ללא איכות חיים. וכשאנו פונים היום אל

משרד הפנים, הם נותנים לנו את החלק היחסי של העוגה,

בדיוק מה שנותנים לאחרים. אבל האחרים הרי קבלו את שלהם במשך כל השנים

והתקדמו, בעוד שאנחנו עמדנו במקום ולא יכולנו להתקדם, ומשוס כך אנחנו

נמצאים עכשיו באיחור, עומדים מאחור, אני מבקש מוועדת הפנים של הכנסת

לעזור לנו להשיג אח האיזון עמ האחרים, לעזור לנו להגיע לאיזון עם האחרים,

לא יתכן שיגידו שכל ישוב יקבל היום שני תמרורים, למשל, וגם קרית שמונה

תקבל שני תמרורים. שהרי לאחרים יש כבר 50 תמרורים, ועכשיו יהיו להם שנים

נוספים, לנו חסרים אותם 50 תמרורים, ולכן איננו יכולים להסתפק בשניים בלבד.

אוכל להביא בפניכם דוגמה מוחשית. מדברים על פחת מים. לעיר שלנו יש 47%

פחת מים, שהם 700 מליון שקל . את הכסף הזה אנחנו צריכים לשלם. מאיפה?'

כיצד אנחנו יכולים להתמודד היום בצנרת הרקובה שלגו? וכך גם המצב לגבי

הביוב שלנו י!.ינעשה בשנות ה-50 ללא תכנית עבודה, קרית שמונה היא עיר שלמעלה

הפציצו אותה ללא הרף, ולמטה הכל הה הרוס ורקוב.

מי צריך לכסות את פחת המים?

על פי החוק - משרד הפנים, כאשר חייגו מתחת לפני האדמה לא ראינו

כל מה שנעשה למעלה- ועכשיו שאנו חיים סוף סוף למעלה איננו יודעים מה

בדיוק קורה למטה, אבל אנחנו יודעים שהרבה דברים שם אינם בסדר ודורשים

תיקון רציני שעולה הרבה כסף. טוב תעשה ועדת הפנים של הכנסת אם תפעל

בכיוון זה, שבמקום לקבל קצבת אבטלה יועסקו האנשים ברשויות המוניציפליות,

ובמקום לקכל כסף חינם יעשו משהו למען העיר שלהם.

א. נחמיאס;

אדוני ראש העיריה, אדוני היו"ר, חברי מועצת העיריה, חברי ועמיתי,

אורחים נכבדים. אני שמח לברך אותך אדוני ראש העיריה כמי שהוא בן עירי

וכמי שהיה תלמיד של אמי. כל פעם שמזדמן לי להיות בקרית שמונה אני שמת

לראות את החברים הן אל אלה שאני מכיר משכבר הימים והשנים, והן את

הצעירים יותר. במסמך המונח לפנינו ראיתי שאתם מדברים היום על 17 אלף נפש

בקרית שמונה, לפני שנתיים ואפילו לפני שנה לא הגיע מספר התושבים כאן



ל-17 אלף, בי היתה עזיבה גדולה של העיר, המספור הנוכחי הוא בסיס איתן לקיומה

ולביסוסה עול העיר, ואני מקווה כי בזמן לא רחוק מדי יעלה מספר התושבים

של קרית שמונה מעל ל-20 אלף.

מיד כשנ פתחה הכנסת האחת-עשרה העליתי הצעה דחופה לסדר היום כקשר למפעל

ציקלון בקרית שמונה, ולמפעל המזרן בצפת, כי השניים קשורים האחד בשני,

למרכז ההשקעות אין היום כסף לא בשביל ציקלון ואף לא בשביל מפעל המזון בצפת,

אם ציקלון אינה פועלת עדיין, וכך גם מפעל המזון בצפת, הרי זה רק מפני שאין

כספים להשקיע בהם.

גם אני בדעה שאנחנו חייבים לקבוע סדר עדיפויות לאומי, וכאשר מקצצים

בבל המדינה, צריך להבין כי ישנם איזורים בהם אסור לקצץ וגם כאשר מקצצים

ברשויות המקומיות, צריך להבין כי ישנם איזורים בהם אסור לקצץ אצל הרשויות

המקומיות, אם רוצים לקיים את המצווה של פיזור האוכלוסיה והעברתה ממרכז

הארץ לגליל ולנגב, כי אז אנחנו צריכים לתת עדיפות עליונה למקומות האלה,

אם יקצצו בעיירות שבנגב ובגליל, כמו שמקצצים בנתניה ובערים אהרות, כי אז

לא תהיה לעיירות שבנגב ובגליל כל עדיפות. ולא יהיה להן שום כח משיכה,

אני יכול לספר לכם כי הנושא הזה יידון השבוע בוועדת הכלכלה של הכנסת,

ושם ננסה לפעול ולדאוג לכך שלאיזורים האלה יימצאו התקציבים הדרושים

גם בתקיפה זו של קיצוצים והגבלות תקציביות, איננו זקוקים לשכנוע בנושא

הזה, אנחנו צריכים רק לראות באיזו. מידה אנחנו יכולים להתגבר על הבעיות,

לפתור אותן או לפחות לסייע בפתירתן,

אין לי ספק בכך שגייסות השריון העוברות בכבישי קריה ""ימונה, וכלי

הרכב והציוד הכבד העוברים כאן גורמים להרס התשתית של הכבישים של קרית שמונה,

כאשר מתרסקת שמשת חלון בשל הדף מטוסים יש מקום לדבר על נזקי מלחמה, לא כל

שכן כאשר מתערער כביש בגלל ציוד כבד העובר עליו, אני חושב שיש לכם הצדקה

מלאה לתבוע את אשר אתם תובעים בענין התשתית רכל היתר, אני מציע על כן

שיו"ר הוועדה שלנו ילווה את ראש העיריה בפגישתו עם ראש הממשלה וימסור

לראש הממשלה את המלצת ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת שהממשלה תתחשב

בתביעה של עירית קרית שמונה שהמדינה תישא בהוצאות תיקון התשתית של העיר,

אני מאמץ את הצעתו של חבר הכנסה נחמיאס, ומבקש ממזכיר הוועדה לרשום

אותה לפניו.

א, נחמיאס;

הכעיה של פחת המים היא אכן בעיה קשה מאד לכל העיריות, פרט ל-3 או 4

עיריות בכל המדינה, יש מקומות בהם מדובר ב-47% ובאחרים ב-% 30. בעפולה

מדובר על % 22 בלבד, ואילו בצפת מדרבר ב-30%. בכרמיאל מדובר ב-0% מפני

שהצנרת בכרמיאל שונה לגמרי מהצנרת שהונחה בשעתו בקרית שמונה, למשל,

כצפת, למשל, ישנה צנרת עוד מימי הטורקים, אני מביר היטב את הבעיה הזאת,

ואין ספק שגם חברי הכנסת עלי ושליטא מכירים אותה היטב ותרמכים בהצעה

שנושא חלוקת המים במדינת ישראל יהיה כמו חברת החשמל במדינת ישראל,



היועץ המשפטי שלנו, מר צבי ענבר, עזר לי בהכנת הצעת חוק בעגין זה,

לצערי הגדול אין חברינו במרכז השלטון המקומי משוכנעים כמונו בצורך בחוק

הזה. ומדוע זה כך? מפני שאותן 3 או 4 עיריות, שמצבן מבחינת משק המים

הוא טוב, מרוויחות מכל הענין הזה, מחזיקות בריכות שחיה ואולמי שמחות

על חשבון מפעל המיס, והם השמים לנו מחסום בענין זה- וכך צריכה קרית שמונה

לשלם 700 מליון שקל, ובסופו של דבר אוצר המדינה הוא המשלם את הכל, אבל בינתיים

זה ללחץ- מאד על הקרפה של קרית שמונה, עד שהדבר מתגלגל ומגיע אל האוצר

אין לגזבר של קרית שמונה במה לשלם משכורות לעובדים. ויש לו בעיות קשות.

בשל היותכם חברים באגן ההיקוות של הכינרת יכולה ועדת הפנים של הכנסת

להכנס לנושא הביוב, הוועדה צריכה להמליץ בצורה נמרצת וחמה על פתרון בעיות

הביוב של קרית שמונה, והמדובר הוא בפתרון יסודי ביותר של הבעיה הזאת.

זה פרוייקט הביוב הארצי, זו מערכת מיוחדת, ומדובר בהלוואה מהבנק העולמי.

אין זה דבר פשו מ כלל ועיקר, זה קשור בטיהור מי שפכים שאפשר יהיה להשתמש

בהם לצרכי החקלאות בסביבה,

אני רוצה להציע ליו"ר הוועדה, שהוועדה תשלח מכתב רציני אל יו"ר פרוייקט

הביוב הארצי, שאם אינני טועה הוא מנכ"ל משרד הפנים, וכך אולי יצמח דבר תיובי

וחשוב מהפגישה הזאת שלנו בקרית שמונה.

הצעתו של חה"כ נחמיאס בדבר מכתב של הוועדה בנושא הביוב של קרית שמונה

נראית לי בהחלט- תהיה זו התחלה סובה, ואני מקווה שנוכל להיות החוליה המקשרת

להמשך העבודה בנושא הביוב.

אבקש ממזכיר הוועדה לאסוף נתונים באשר לאיבוד המים בישובים השונים

לשם השוואה. ובכדי שנוכל לראות מה היקף הבעיה הזאת בקרית שמונה, ואם אמנם

היא חריפה יותר מאלשר במקומות אחרים. כאשר יהיו בידינו הנתונים המתאימים

נוכל גם לברר גם מה הסיבות לאיבוד המים ונוכל לפנות אל הגורמים המתאימים

לנושא הזה.

בשלושת החודשים האחרונים הגשנו רשימה מדוייקת למינהל המים על 400

פיצוצים שאנחנו תיקנו. מדובר בכמויות עצומות של מים ההולכים לאיבוד, כי

עד שמודיעים לנו על פיצוץ כזה, עד שאנחנו מגיעים לשם ועד שמתקנים אותו

המים זורמים בינתיים.

כבוד יו"ר ועדת הפנים וחבריה, הממונה על המחוז, אורחים נככדים וידידי

במועצת העיר. הלוואי ויכולתי לספר לכם היוו שהמועצה הדתית שלנו מנוהלת

יפה וטוב כמו שמנוהלת היום העיריה של קרית שמונה, אינני יכול לעשות זאת

מפני שהמועצה הדתית שרויה היום במצב שקשה לתארו. אני חבר המועצה הדתית,

ואף כי השתדלתי להיבחר גם להנהלה, כדי לנהל אותה כפי שצריך לנהל אותה.

לא הצלחתי. המועצה אינה מקיימת ישיבות כזמן, לא ישיבה אחת לתודש, אף לא

ישיבה אחת לחודשיים או שלושה חודשים, וכאשר יש ישיבה אין זו ישיבה שאפשר

להתבטא בה,אין זו ישיבה שנרשם בה פרוטוקול.

האם אין מינוי חדשי של המועצה?

אני מדבר על המינוי הקודם.

הבעיה היא בזה שהמועצה מנוהלת למעשה על ידי אדם אחד, שהוא גס חבר

העיריה וגם יו"ר המועצה הדתית. לפני כ-8 חודשים שלחנו נציגים מהעיריה,

אבל הדברים אינם זזים סם, אני מבקש מאד מוועדת הפנים של הכנסת להזיז את

ענין המינוי. במקומות אחדים באדץ כבר מונו מועצות דחיות חדשות, ומשוס מה

לא הגיע עדיין תודה של קרית שמונה, אני מבקש מכם מאד להזיז את הנושא הזה,

מחצית קרית שמונה נותרה ללא מקווה, נסינו להעלות את הנושא מספר פעמים,

אך שום דבר לא נעשה, אני מבקש את עזרתכם גם בנושא הזה, כדי שמחצית חושבי

העיד לא ישאדר ללא מקווה,

המצב הבטחוני רגוע היום, ואנו מקווים שימשיך להיות רגוע. ועכשיו הזמן

לדבר על בתי הכנסת שלנו שעדיין נמצאים בצריפים, האם לא הגיע הזמן לפתור גם

את הבעיה הזאת? ישנם לפחות שני בתי כנסת הנמצאים במבנים העומדים כבר 20 שונה.

מבנים שהם מסוכנים למתפללים בהם.

יו"ר הוועדה, ראש העיר וחברי מועצת העיר, עמיתי וחברי, הממונה על

מחוז הצפון. אני מודה לכם שנתתם לנו חזדמנרת לטייל קצת ברגל בקרית שמונה

ולהפגש עם אנשים ברחוב, לראות את הציבור ואת העיר, אח הכיכר השוקקת חיים

ולהנות ממראה אנשם המסתובבים ברחוב כשפניהם מחייכות, זה היה מראה שהרחיב

את לב רואיו.

אין זה ביקורי הראשון בקרית שמונה מאז נפסקו ההפגזות בה, ואני שמח

לציין שראיתי בה היום הרבה מאד שמחת חיים במקום הדאגה החמורה שהיתה ניבטת

מפניהם של תושבי המקום לפני הפסקת ההפגזות. הרושם החזק ביותר שהתרשמתי

בביקורי הראשון בקרית שמונה אחדי הפסקת ההפגזות היה השקט ששרר כאן. זה

היה שקט שאפשר היה לשמוע אותו, ולוואי ורק לא יחזרו הקטיושות. כי על כל

יתר הבעיות תתגברו. הבעיה של השקט בקרית שמונה איננה בעיה של קרית שמונה

ותושביה בלבד, אלא בעיה של כל מדינת ישדאל, וכך צריך לדאותה אותה.

בהיותי חבר בוועדת החוץ והבטחון נאבקתי כל הזמן על כך שבטחונם של

הישובים שלנו בצפון צדיך להיות הצו הדאשון, לא צריך להתחשב בשום דבר אחר

אלא רק בבטחונם של הישובים בצפון, לבל תיפול קטיושה נוספת עליהם, ואני

רוצה לקוות והתבונה תדדיך את המדינאים שלנו, ושלא יתפשרו על פחית מאשר

בטחון מלא של הישובים שלנו בצפון,

התפיסה שתופסת לה היום מקום בחלקים מסויימים בציבור, שכאילו אפשר

וכמעט וצריך להגן על מדינת ישראל מהחלונות של קרית שמונה היא תפיסה

מוטעית. והיא פרי לסל רוח עוועים מטופשת שאם אכן תשמש קו מנחה, חלילה,

עוד ני"לם על כך במחיר כבד, איננו חייבים להגן על הצפון מתוך החלונות ילל

בתי קריח שמונה, כי אפשר להגן על הצפון גם מתוך השטח של האויב, הרבה

ירתד נבון להלחם מחוץ לגבולות שלנו. וזו היתה גם האיסטרטגיה של צה"ל

במשך כל השנים, מוסרית ונפשית לא מפריע לי כלל וכלל שאנחנו נגן על

מדינת ישראל משמח לבנון, ובלבד שנוכל לדאות תושבי קריח שמונה ממשיכים

לחיינך, והעיד תתפתח והעשייה בה תימשך וחגרל.

-ל מדינת י",יראל הדפסה קרית ילמרנה מקום מרכזי.

לכל ערי הפיתוח י ל מקימ נככד בסולם העדיפויות ;-,'ל המדינה, ובין ערי הפיחות

יי" לגליל עדיפוח. ר א/--ו נ יה. ר כ;?.^מדבריכ1 על הגליל הרי שלאצבע הגליל העדיפרו!

הגבוהה כיותר. וכראי'י העדיפויווז יל;' להעמיד את הציפורן יעל אצבע הגליל.

הדברים ..""מענו באן היום הם חז'.זרכיס מאד. '''מענו. בין היתר- על רי0(י^

דורלי.יי עכורה בקרית שמוני. על המחיר הגבוה שגובים מעול רה היום, על בעיית

פחת המים וכוי וכוי, כולם דברים חשובים '.;יצריך למצוא להם פתרון. וכפי '.עכבר

נאמר. הבעיית של קריה '-^-מונה אינן הבעיות ס1לה בלבד. אלא גם ".'ל כל המדינוז

וכך :י ר י ך Daל וזח י י חס אליהן.

לפני שאני מסיים אני רוצה להגיד לכס כי נהנתי מהביקור כאן היום,

ראיתי את העיר יריקה. מלאת גג ים ונאה מבחוץ, כיי,ים שהיא גס נאה מבפנים,

ייף פעם לא ו;יה בעיר הזאת תור זהב של יחסים טובים בין תוע'כי העיר וכתרך

העיריה^כמי עכשיו. הקואליציה הרחבה גם תאפשר יתר פעילות בעיר, ואני רראה

זאת כמובן כברכה לעיר ולתושביה. מי שמכיר את העיר הזאת יזכור בוודאי את

הבעירה הקשות '.'יהיו בה ריי1ימח על הילינריים ^'תלר בה מאז. המצב הירם הרא עס

הפגים לעבודה ולעשייה לטובה כל תו"1בי העיר, ולא עוד למאבקים פנימיים. ועל

כך תבראו על הברכה.

אין ספק י1.'קרית לאמונה היא הפנינה בכתר '/יל הגליל. וגם אס הדברים השתנינו

ונ ים האחרונות. עכ^-ייו הזמן לתקן הכל. ויהיו גם תמריצים חי.:,ירבים לכל

נפ"ז שיתנו תנופה מחודי^'ת לעיר. אבל וזלי1וב שכולם ידעו מה הס התמריצים, וחל.יוב

יניהדברים יהיו ברורים, ומי שבא לגרר במקום הזה יהנה מהם גזכות. כדבר סרבן

מאליו. וחשוב שהוא ידע על כך מראש"

אני חושכ י!;זצריך לעשות גמ משהר כדי לקרב אח קרי ח יןזי:^ונה אל מרכז האר-ן.

ככייל רא"ז פינה - קרית שמונה צריך להיות כבי" דו-מסלרלי. אני יודע שהדבר

הדה כבר נ מצא בתכנון-

יי" גם תכנון מאושר לרכבת עד קרית '-'מונה. הדבר או טר לפני מספר הוד-"יס,

אני רראה בזה גמ ^אלה בטחוניו! ממדרגה ראיזונה. אני עוד זוכר. כמר

'זברודאי כולכם זוכרים, את העומס העיום '.-.יהיה על הכבישים האלה כזמן המלתמה,

;ר היה ממ;'.' לזוז. ה.-::ביי-"ס האלה הם גוואר הבקבוק של מדינת י'ווראל

מבחי נה במתו נ ית .

מ?ירם כך אפשר גם לרארת את קרית שמרנה כעיר מטרופיליח. כי ציבור עצרג1י

ררג עוכר כה מדי '"נה. רכך כמל.יך שנים, והוא- מלכלך אותה. מקלקל את הכבישים

שלה רכרי. והעובדה הזאת גס מחייכת את העיר בשיררתי יתר. כל הדברים האלה

מהרוימ מעמסה כספית עצומה על העיריה. והיא אינה יכולה לעמרד כזה בכוחות

ען^מה. ובהזדמנות זו אני רו ץה להעלות 3 0 את ה;;זאל1; של התקנת ל1לפונ'-מ כקרית-

.:ימונה. האמ^נם אי אפשר להתקין טלפון לכל תוי.י1ב בקרית שמונה המבק:..' התקנת

טלפון? אם זה חלרוב בכל י^אר חלקי הארץ, זה חייזר ב פי כמה לתושבי קרית שמרנן?"

נאמר כאן כבר כי רעדת הפנים של הכנסת אינה חרתמת על ;י.,'יקים ראף אין

בברתה לבצע דברים, אכל אני יכרל להבסיוו לכם -^כרלנר, כל חברי רעדת הפביס

ואיכות הסכיבה של הכנסת. בראילרתר של חהייכ דב 'דילנסקי, נהיה שגרירים נאמנים

לי1לכם. קרית שמרנה זכתה וזירס בחמישה שגרירים היריגיביס בכנםת ישראל.



ס. מלול;

אני רוצה להעלות כאן מחשבה על דיון ברוויזיה בכל החקיקה בתחום

המוניציפלי, על שינוי פקורות העיריות שהן מנוטוריות עדיין. צריך לקחת

היום בחשבון את העובדה שמועצת הרשות מאבדת היום מחיוניותה. ומאבדת

את ההילה שהיתה לה בעבר, המגבלות החוקיות על חברי מועצה גורמות לכך

שבאיזה שהוא שלב רק בעלי ממון ורק עצמאיים למיניהם יוכלו להיות חברי-

מועצה. כי הרי בעיריות קטנות כמעט כל דבר קשור בעיריה, כי כל גוף ציבורי

נהנה ממשאבים של העיריה המשמשת צינור העברה, ואסור לרשות להעסיק אדם

או תאגיד שיש לו איזה שהוא קשר עם הרשות, ואדם שאיננו עצמאי לא יוכל

להיות חבר במועצה,

אם האיש הוא חיוני אתה בכל זאת תחזיק אותו.

לדעתי זו אבידה גדולה מאד לשלטון המקומי. כי כולנו יודעים שאפילו

יהיה ראש המועצה אדם מוכשר ביותר וטוב ביותר הוא זקוק גם לצוות טוב

עם חשיבה והפרייה הדדית. תפקור הריסות נפגע אס אין לה אנשים טובים ומתאימים.

ולכן אני מציע לכם לחשוב על הנקורה הזאת. צריך למצוא את הדרך לפיה יוכלו

המועצות להנות ולהעזר באנשים המתאימים ביותר והטובים ביותר, אני מציע לכם

לחשוב על הנקודה הזאת, מקורת העיריות היא עוד מימי המנדט, וצריך לעשות

בה רוויזיה ולהתאים אותה למציאות של היום,

המגבלות האלה עודכנו ואף הוחמרו לפני כחודשיים, לפי הצעת היועץ המשפטי

לממשלה, ובצדק.

ב. שליטא;

הייתי בוועדה משותפת למשרד הפינים, ואני יכול להגיד לכם שבישובים קטנים,

איפה -שיש בעיות תעסוקה מיוחדות, אישרה הוועדה מקרים רבים חריגים, וזאת בשל

התחשבות במציאות.

0. מלול;

יש לי הרגשה שחוקי מדינת ישראל אינם עוכרים את ראש פינה, אם הפרסום

של ילקוו1 הפרסומים איננו מגיע אלינו: אז גם היודעים המשפטיים שלנו לא

יכולים לרעת מה נאמר בהם. אני בכל זאת מציע שועדת הפנים תגלה ירזמה

ותיתן רעתה על הנקודה שציינתי, יש לנו לעתים יותר מדי מגבלות, ולעתים אתה

מגיע למסקנה שכדאי לך לעזוב הכל, כי לא די שאתה טורח ועובד קשה אלא שאתה

עוד עלול להיות מעורב בעבירה פלילית, אז מוטב שתעזוב את כל העבודה הציבורית

ותעשה רק לביתך.

כיוון שדיברו כאן על קיצור מרתקים, אני רוצה להציע כי אותה הטבה

הניתנת לתושבי אילת בטיסה בארקיע צריכה להיבחן גם לתושבי קרית שמונה.

המרחק מאילת למרכז הארץ הוא בדיוק כמרתק מקרית שמונה למרכז הארץ, וההטבה

במחירי הטיסה בארקיע הניתנת לתושבי אילת צריכה להינתן גם לתושבי קרית-

שמונה.

1'

אדוני יו"ר הוועדה, ראש העיר, הממונה על המחוז, חברי מועצת העיר

ואורחים נכבדים, עונג גדול הוא לי להיות אתכם כאן היום, אחרי סיור של יום שלם

שערכנו באיזור הצפון, ולשבחו יעל יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה ייאמר שהוא

מצא לנכון לערוך את הסיור הראשון של הוועדה דווקה באיזור הזה. אני חייב

להודות שהסיור הזאת חרם לי רבות, כי אינה דומה ראייה של דברים לשמיעתם,

הנושאים שהועלו כאן יידונו בוועדה וההתייחסות שלנו לנושאים האלה תהיה חיובית

בהחלט. אבי מצטרף לדברים שאמר כאן חבר הכנסה שליטא, כי אכן אנחנו נהיה

שגרירים שלכם בכנסת.

אני רוצה להתרכז עוד בנושא שהעלה כאן מר אטיאס. נדהמתי לשמוע כי שירותי

הדת בקרית שמונה הם מתחת לרמה הדרושה. איך זה יתכן שבעיר כמו קרית שמונה יהיה

רק מקווה אחד, וגם הוא מחתת לרמה הנאותה? מדהים אותי לשמוע על הצורה בה

מחזיקים את שירותי הדת בעיר הזאת. אם עדיין לא מונתה המועצה הדתית, אני

רוצה לקוות לזבמינהחד;;ז יהיו אנשים שי"זפרו את 'ל'ירותי הדת ויעמידו אותם על

הרמה הדרושה.

כמו שקיימת אחדות בפעילויות השונות בכל שירותי העיר, אני מקווה שגם

במועצה הדתית תהיה אחידות ;לתל.יתקף בשירותי וזית שיינתנו לציבור הרתב.

י. פרו ספר;3

. אני רוצה להודות לחברי ועדת הפנים של הכנסת וליוייר י'1לה, וכימובן לממונה

על המחוז, בשמי ובשם מועצת העיר וכל הציבור שהתכנס כאן היום, על שבאתם

לשבת אתנו ולשמוע את הדברים ליי"' לנו להשמיע לכם.

שמעחס את דברי חברינו. חלק מהם נגע לתהומי החיים השונים בעיר ;י1במי.'!ך

שנים היו בתרימה, ושעכשיו הגיע הזמן שלהם להתארשי1ז. אלא שלצערנו הרב כאי"ר

הגיער,תקופת ההתאוששות איננו יכולים לעשות זאת ביל בעיות תקציביות. איננו

יכולים להתחיל לרפא את הפציזק מפני שרווקה עכי^יו נכנסת תמדינה לתקופה 17ל

הקפאה וקפאון. אילו לפחות היינו יכולים להגיע למצב ?זול איזון עם הישובים

האתרים. אנחנו חייבים לפתות ליישר את הקו עם האחרים, אלא ;"איכנו יכולים

לעשות זאת בלא עזרה מתאימה.

התחלנו בעלזייה. ואנחנו כבר יכולים להצביע על צעדים שבהם נקסנו לקידום

העיר, אבל איננו יכולים להמשיך. ברגע שנקבל את הדתיפה המתאימה מצד המשרדים

הממשלתיים השונים נכנם לעשיית מוגברת כדי שהפער ל^בינינו ובין האתרים ייסגר,

אני מודה לכם על ההק?"בה, ואני מקווה ל^בעזרתכם נוכל לקרם דברים שונים.

תודה רכה לכם, ישיבה זו נעולה.