הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס. 5

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה, שהתקיימה

ביום שבי, י"ז בחשון התשמ"ה - 12.11.84,

בשעה 12.00.

ע. עלי - מ"מ היו"ר

ד, בן-מאיר

א. ורדיגר

ס. וירשובסקי

ד, דנינו

ר. פנחסי

ע.סולודר

ב. שליטא

מוזמנים;

ד"ר ש. ברבר - משרד הבריאות

דיר עלמה אבני - י

דיר ר. הלפרין - " "

דיר א. מרינוב - משרד הפנים

ג. גפבי - רשות שמורות הטבע

ר. אורטל - " " "

עויד י. בארי - מלר"ז

ע. אלרן - "

י. גבריאל

שולמית פרג

סקירה על בעיות איכות הסביבה,



היו"ר ע, עלי; אני פותח את הישיבה.

בסדר-היום שלנו - סקירה על בעיות איכות

הסביבה. זה נושא חשוב מאד שהצלחנו למצוא לו ביטוי הולט בעבודת הוועדה

שלנו. נושא זה קבל את תשומת הלב הדאויה בוועדה הנוכחית,

אני מקדם בבדכה את הנוכחים כאן.

בכנסת העשידית נדונו נושאים שונים

בתחום איכות הסביבה. הונחו גם מסקנות במספר נושאים הנוגעים בנושא

אשדוד, שיקום הנחלים, רמת חובב, שדה דב - הדעש

שהפריע לסביבה, לשכנים,

אני מבקש, בין היתר, מהחברים שמופיעים

כאן, תור כדי הדברים להתייחס לנושאים אלה, ולשמוע מכם סקירה לגבי הנעשה

בתחומים אלה. מה נעשה, ומה המצב בכל תחום מהתחומים שמניתי כאן.

בנושא רמת חובב אני יודע שהוא נמצא

בדיון. בישיבת ועדת הכספים האחרונה אושר תקציב של 200 אלף דולר לקליטת

הרעלים התעשייתיים, כד שהנושא הזה של רמת חובב בתחום הרעליים התעשייתיים

מקבל את הטיפול הנאות.

יש עוד כמה נושאים שאנחנו נדון בהם.

יש תחומים רבים שהוועדה תצטרך לתת דעתה על כך, נתבקשנו לדון בעוד

רשות שמורות הטבע, משרד התיירות, משרד הפנים, משרד

הבריאות, וכל הרשויות האחרות, והקשר בין הרשויות - הנושא הוא מאד רחב,

מאד מורכב, וצריך לתאם את הדברים בין הגורמים,

אני מציע שכל נציג ונציג, בנוסף לנושאים

שנגעתי בהם, יתן את סקירתו הטובה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש.

כיון שזו קדנציה חדשה הרי שמותר לי לברך

על פתיחת הדיון באחד הנושאים הקריטיים והמרכזיים בחיינו שלצערי לא תמיד

זוכה לעדיפות המתאימה, אם כיי צריו להגיד את זה פה - שהכנסת היתה בודאי

אחד הגופים הראשונים, אס לא הראשון שבהם, שעסקה באופן קבוע ותמידי בזכות

כמה חברי כנסת לשעבר, בעיקר - ח"כ יוסף תמיר, ח"כ ידידיה בארי - שהעלו

את הנושא הזה על ראש שמחתם, ובודאי בכנסת הקודמת ישב כאן ח"כ בן-מאיר

שעסק בנושא. אין ספק שהכנסת היתה אולי הגוף שדחף לפעילות ולגיבוש הנושא

במדינה, הרבה לפני הממשלה, וביתר נמרצות ונחרצות מהממשלה.

עצס העובדה שוועדת הפנים נקראת "ועדת

הפנים ואיכות הסביבה', אני חייב לוסר שמשרד הפנים לא נקרא כו. לצערי

הרב, למרות סיכום במליאת הכנסת ב-1977 שבו נקבע שכך זה יהיה - לצערי

הרב עד היום זה לא קרה.

היתה התאחדות של כל החברים בנושאים

הסביבתיים, והם אף פעם לא נחלקו בין קואליציה ואופוזיציה. בררו כלל, כל

ההחלטות נתקבלו פה אחד. אני מזכיר כאן את חוק שמירת הנקיון שנתקבל

בשלהי הכנסת הקודמת, אשר נתקבל פה אחד וללא ערעורים.

אני לא רוצה כרגע להכנס לסקירה רחבה

ומקיפה של כל הנושאים עם כל הבעיות, כפי שאסרת, אדוני היושב ראש,

הנושא הוא סבוך ומורכב מבחינת הנושאים, מבחינת הטיפול. אתה הזכרת

ממפר בעיות, ויש מספר בעיות נוספות.

אני רוצה לומר בקצרה: העובדה שמדינת

ישראל פעלה במשך שנים לקידום הפיתוח הכלכלי שבה במהירות, ולעתים ללא

מחשבה מקדימה, גרמה לכך שיש לנו היום ממפר מוקדים, ממפר נפגעים מביבתיים,

רציניים, בעיקר לאורך אזורי תעשיה ולאורך מוקדי תחבורה יבשתית ואוירית.

במשר השנים התפתחה מערכת תעשייתית

כימית שבגלל מיבות שונות, בעיקר בגלל חולשה מדהימה של הטיפול בחוק

רישוי עמקים עיי הרשויות המקומיות, התפתחו עמקים לאורך ולרוחב המדינה

אשר היום אנו היו צריכים לקום מחדש בודאי שהיו קמים אחרת, ובודאי שהיו

כוללים בתוכם מתקנים ובתי עבודה וצורת פיקוח שונה לחלוטין.

ההישג העקרי של השנים האחרונות הוא

הישג של הכללת השיקולים הסביבתיים בתהליכי קבלת החלטות. יותר ויותר

אגחנו רואים את השיקול הסביבתי נכלל הן במישור הארצי והן במישור המחוזי

והמקומי. כאשר זה נוגע למניעה, אני חושב שהיום אנחנו מפעילים מערכת

די טובה, עם קצת חריקות פה ושם, במיוחד במישור הארצי והמחוזי, אשר מנמה

לחזות את ההיבטים הסביבתיים של מפעלי הפיתוח ולהכנימ את המתקנים או

את האמצעים הדרושים כדי למנוע את ההשלכות המביבתיות של השיקול הכלכלי.

הדוגמה היפה והבולטת היא כמובן תחנת

הכוח בחדרה אשר פועלת היום ב-1400 מגווט, כמעט ללא השפעות סביבתיות.

היא שורפת פחם - 3.5 מיליון טון פחם לשנה. פחם נשרף, האפשר מטופל.

מערכת הפיקוח פועלת ע"י הרשויות המקומיות באזור, ואנחנו רואים מודל

שלא כל מפעל פיתוח חייב לזהם סביבתו.

זו דוגמה שלאורה בודאי אנחנו רוצים

ללכת גם במתקנים במפעלים אחרים . אבל, כפי שאמרתי, זה פועל כך במתקנים

החדשים.

בתכניות החדשות, גם בוועדות המחוזיות

וגם בוועדות המקומיות, יותר ויותר. אבל במתקנים הקיימים, באזורי התעשיה

הקיימים, במפעלי התחבורה הקיימים, יש לנו בעיה, והיא חמורה.

יש מספר נושאים שקודמו יפה מאד בשנים

האחרונות. כאשר אני אומר כך, הרי שאני מתכוון שהם קודמו בכל הרמות,

בין שזה בגושא התכגוני ובין שזה בנושא של פיקוח, בקרה, ניתור, ובין שזה

בנושא המחקר שהם כולם מרכיבים את המינהל הסביבתי בישראל.

יש אפילו מספר נושאים שזכו לחקיקה

חדשה, שזה נושא שהוא במשך השנים האחרונות לא זכה לעדיפות לא בטיפול

שלנו ולא בטיפול של הגופים האחרים, כי אנחנו תמיד ראינו את הנושא

החקיקתי לא כדחוף ביותר, אלא רצינו להשתמש בחוקים הקיימים עד כמה

שהדבר ניתן לטיפול בנושא. אבל בנושא זה חלה בשנים האחרונות תמורה

מסויימת עם החלת חוק שמירת הנקיון שנתקבל בכנסת האחרונה; חוק מניעת

זיהום הים השלכת פסולת שנתקבל לאחרונה, וכן קבלת תקנות במספר נושאים

נוספים.



נשארו כמה נקודות, ואני יכול כאן

לציין שיש נקודת הצלחה אחת או שתים, יזה הנושא של המודעות הציבורית.

אין ספק שבעשור האחרון המודעות הציבורית בנושא גדלה לאין שעור, בין

שזה במקבלי החלטות של ראשי ערים, של חברי כנסת, ובין שזה בציבור הרחב

והחינוד הפורמלי, אם כי הייתי בהחלט רוצה לראות שיתוף פעולה קצת יותר

הדוק ונמרץ של סשרד הבריאות בנושא זה, אבל אין ספק שהמודעות והחינוך

החברתי תופסים היום מקום נרחב הרבה יותר משהיה בעבר.

ההישג הנוסף הוא בנושא התכנוני. וההסבר

הנושא ההסברה והחינוך הוא נושא של פיתוח הנושא ברשויות המקומיות,

בשש השנים האחרונות הוקמו 16 יחידות

לאיכות סביבה ברשויות מקומיות ובאיגודי ערים שבהם פועלים יותר מ-80 אנשי

מקצועי כד שלמעשה אנחנו מכסים עם היחידות האלה באיגודים את החלק הארי

של תושבי ישראל. יש לנו היום איגודי ערים לאורך כל חוף הים, מאשקלון

בדרום ועד ראש הנקדא בצפון, אין ספק שפה אנחנו רואים קידום משמעותי

של הנושא ברמה, שהיא הרמה שצריכה לתת את מירב השירותים, אני חוזר

ומדגיש את זה, לא הממשלה מירושלים נותנת את השירותים הסביבתיים, אלא

הרשויות המקומיות שצריכות לתת בין שהן כל אחת בנפרד, או באיגודי ערים

ובין אם במסגרות מרחביות - הרשויות הללו צריכות לתת את השירותים בין

שזה פסולת, ביוב, מניעת רעש, זיהום אויר, נחלים ועוד ועוד,

על כל פנים, הדרך שם עדיין די ארוכה.

יש עוד הרבה מה לעשות בכיוון הזה, אבל אין ספק שהקמת היחירות הסביבתיות

ברשויות המקומיות היא צעד בכיוון הנכון,

היכן לא התקדמנו? - אנחנו לא התקדמנו

קודם כל בנושא אכיפת החוק הקיים, וזה מכמה סיבות: א) חלק מהחוקים הם

אינם ברי אכיפה, אותו חוק בשם חוק מניעת זיאום הים שאנחנו טיפלנו בו,

ושבו נקבעה האחריות הממלכתית ברורה, ושהובאו לרשותו האמצעים באמצעות

קרן למניעת זיהום הים - אנחנו רואים היום את המינהל הסביבתי המלא והשלם,

שהוא לא לגמרי במאה אחוז, אבל את המרכיבים שלו, כולל הפיקוח, כולל הבקרה,

כולל האכיפה, כולל הגשת תביעות לבתי משפט, בשנתיים האחרונות אנחנו

הגשנו קרוב ל-100 תיקים, וזכינו ב-98% מהמקרים בתביעות כלפי מזהמים.

אם נותנים כלים נכונים ואמצעים בידי גוף,

שזו המטרה העקרית שלו, מפני שהנושא הוא בנשמתו, אז אפשר גם לאכוף חוק

במדינת ישראל. אני מקווה שנעשה דבר דומה בחוק שמירת הנקיון, שרק לאחרונה

הגיע לכנסת, שגם הוא חוק טוב, שגם ברשותו עומדת קרן. בחדר הזה נשמעו

טענות קשות על כך שלא נוכל לאכוף אותו, אני רוצה להודיע לוועדה שכאשר

החוק נכנס לתוקפו באוגוסט, הרי שהיום יש לנו כבר 150 פקחים . אנחנו

עומדים לקבל עוד 400-300 פקחים מתנדבים.

הקרן הוקמה אבל האגרה עדיין לא הוטלה,

אנחנו נמצאים במשא ומתן עם משרד האוצר, עם המכס, עם מפעלים, ואנחנו הגענו

לסיכום על דרך הגביה, על צורת הגביה. הגביה תיעשה ללא כל השקעה בה. היא

תהיה ללא כוח אדם נוסף, ללא הוצאות.

אני סקווה שגם את החוק הזה, למרות שהוא

מסובך וקשה וסורכב, שהעבריינים הפוטנציאליים הם ב-99% מתושבי מדינת ישראל

- אני מקווה שאנחנו נצליח לאכוף אותו,

הבעיה היא במספר נושאים אחרים, נושא

זיהום אויר, נושא הרעש - אני מזכיר לוועדה הנכבדה שישנו חוק למניעת

מפגעים, שהוא חוק כנוביץ, שלפני יותר משנתיים הוא הועבר לאחריותו של

שר הפנים, אבל לצערי הרב למרות כל הנסיונות שלנו לא הצלחנו עד היום

להעביר תיקונים לחוק זה בגלל התנגדויות של משרד אחד או שנים. החוק

הזה צריך לקבל עדכון ותיקון בהתאם להנחיותיו של היועץ המשפטי לממשלה

וגם בהתאם לדעתנו, וזה קרוב ל-26 שנה מאז התפתחו דברים , כר שאנחנו

העברנו הצעה לתיקון החוק, והיא עבדה בחלק של המשרדים, והיא נתקלת

בהתנגדות פה ושם, אבל אני מקווה שבכנסת הזו, עם הוועדה הזו אנחנו נצליח

להעביר תיקונים לחוק זה. אני כמובן אראה בזה הישג גדול מאד של הוועדה,

משום שזה יאפשר לנו סוף סוף לקבל את החוק"

למרות הקשיים - אני מרשה לדווח לוועדה -

ששר הפנים, עוד בתקופה שהיה שר (קריאה; הוא עוד שר) הוצאנו מספר צווים

נגד חברת החשמל בחיפה, נגד בתי הזיקוק בחיפה, שמסדירים את נושא ההפעלה

שלהם מבחינת הסביבה, אני חייב לומר כי זכינו לשיתוף פעולה מלא מצר חברת

החשמל, ולאו דוקא מצד בתי הזיקוק, אבל הצווים הם בתוקף, וזה למרות המיגבלות

שבחוק, אנחנו מאמינים שאפשר לעשות הרבה יותר במספר תיקונים שהוכנסו בחוק

זה,

הוא הרין לגבי רעש. כל הנושא של פיקוח

על שדות תעופה הנו נושא מהותי ממדרגה ראשונה, לא מוסדר, והוא עומד ותלוי,

עד היום, למרות שעברו למעלה מ-11 שנים

מאז הוקם השירות לשמירת איכות הסביבה, יש מספר נושאים שהם אינם ברורים,

שקיימות בהם כפילויות עם משררים נוספים, קיים הנושא של ביוב, הטיפול

בביוב, בשפכים, שהוא מפוצל בשלושה משררי ממשלה - משרד החקלאות, משרד

הבריאות ומשרד הפנים,

הנושא הנוסף הוא, זיהום אויר ומגיעת רעש,

שהוא מפוצל בשני משרדים - משרד הבריאות ומשרד הפנים,

יש נושאים אשר מבחינה חוקית הט אינם

מכוסים, או כמעט אינם מכוסים, החשוב שבהם הוא הנושא של חומרים רעילים

ופסולת רעילה, שאני רואה בו את אוזר הנושאים המרכזיים והחשובים ביותר

בטיפול הסביבתי שלצערי הרב, למרות נסיונות חוזרים ונשנים, לא הצלחנו

לתת לו את המסגרת החוקית המתאימה, ואני רואה בו בהחלט הבעיה מספר 1

של ישראל היום,

ברשותך, מספר מלים על הנושאים שאתה

בקשת, אם דברתי על נושא הפסולת הרעילה, הרי זה נוגע לאתר רמת חובב.

אתר רמת חובב נפתח בתחילת חודש אוקטובר

לקליטת פסולת רעילה, במפורש, לקליטה, ולא לטיפול, ולא לנתרול, האתר

מקבל היום פסולת ומחזיק בה בתנאים הרבה יותר טובים ממה שהיה בעבר, וזה

הודות לארגון מחדש - כפי שאתה הזכרת - של חברת מיבני תעשיה,

אבל האתר עדיין איננו מסוגל לפעול כן,

אין תכניות מפורטות, ואין אישור תקציבי להקמת מתקן לטיפול ולנטרול פסולת.



יש לנו תזכיר של היועץ שלנו, שבו

נאמר שאם תוך שנתיים לא יוקם המפעל, אנחנו צפויים למטרד הרבה יותר

חמור מהמצב שהיה שם. תהיינה שם שריפות, תהיינה שם התפוצצויות. לכן

החלטת המשרד שלנו היא לתת לאתר הזה אישור זמני, לתת רשיון עסק זמני

לחגי שנה, שב-1.4,85 הוא יפוג, החלטת שלושת המנכ"לים - מנכ"ל משרד

הבריאות, מנכ"ל משרד התעשיה ומנכ"ל משרד הפנים - אומרת, שבתום חגי שנה

שהחלה ב-4 לאוקטובר, חייבים להגיע לתכנית מאושרת ולאישור תקציבי,

אני החלטתי שמיי כל חודש להעביר תזכיר,

ושבו ייאמר כי עבר עוד חודש ושמאומה לא נעשה, (היו"ר ע. עלי: איזו

השקעה נדרשת בזה?)

אנחנו עוד לא ראינו את התכניות המפורטות,

אבל ההשקעה שתדרש היא בין 3 ל-5 לימון דולר, אבל אני רוצה לומר, שבשנים

האחרונות הושקעו קרוב ל-200 לימון דולר בתעשיה כימית במדינת ישראל, כולל

מפעל "אינטר" בירושלים, כולל מפעל סמי קונדקטר במגדל העמק, ועוד מפעלים

אחרים, מכל מקום, בלי המתקן הזה הם לא יוכלו לתפקד, במפורש הם אינם

יכולים לתפקד, מפעל "אינטר" בירושלים פולט כל שבוע, או יפלוט כל שבוע

5000 גלונים של חומצה הידרוכלורית, כך שבלי מתקן זה אין לאן לסלק את

הפסולת הזו, שהיא פסולת רעילה ביותר.

לכן אם מסתכלים על מה צריך להשקיע את

הסכום הזה בשנה על כל התעשיה הכימית במדינת ישראל - היא לוו תוכל להמשיך

ולתפקד, ובודאי לא להתרחב, אם לא יהיה פתרון לבעיית סילוק הפסולת הרעילה

ברמת חובב כאתר, ולא כאתר לאחסון, אלא לאתר לנטרול ולסילוק של הפסולת

הרעילה,

אני מקווה שער ה-1 באפריל אנחנו נקבל

את האישורים גם התכנוניים וגם התקציביים,

בנושא שדה רב - אני יכול לומר כי תכנית

מתאר ארצית לשדה נמצאת בהכנה. התכנית מתארכת מעל ומעבר למה שהיתה צריכה

לקחת. הסיבה, העקרית היא בזה שבשלב מסויים היה חוסר שיתוף פעולה של החברה.

צריך להבין שהחלק הארי של הטיסות הן טיסות צבאיות, ואנחנו לא יכולנו

לשחרר את הצבא מכל התחייבות, זה למעשה מה שהם רצו, שהם יוכלו לפעול בשדה

ללא כל מיגבלה, זה לא היה נראה לנו סביר, אני מקווה שאנחנו מגיעים

עכשיו לשיתוף פעולה ולהבנה בענין זה,

יש לנו בעיה לגבי השאלה, מי יפעיל את

השדה? לדעתנו, הדבר הזה צריך להיעשות עיי הרשות המקומית, כלומר או

עיריית תל-אביב או איגוד ערים לאיכות הסביבה בגוש דן, שיש הם גם את הכוח

המקצועי לעשות את זה, אני מקווה שתכנית זו תגיע בקרוב לדיון במועצה

לתכגון ובניה,

המועצה הארצית קבלה החלטה שהשדה יישאר

ל-10 שנים, אבל אנחנו משנים את התכנית, אנחנו מכינים את התכנית ל-10 שנים-

מה כתוב שייעשה אחרי 10 שנים?) מוטל על צוות עורכי התכנית

לחפש אלטרנטיבה, אני מבין שעד היום הצליחו להגיע רק לאלטרנטיבה אחת -

אני לא אומר אם אני בעדה או נגדה, אני רק מציין את זה - הצליחו להגיע

לאלטרנטיבה, של קביעת מסלול בים, כי ביבשה לא נמצא אתר אחר שייענה

לדרישות התחבורתיות וגם לדרישות הסביבתיות באזור זה.

אולי כדאי טאי לתכנן מסלול רק בים?

כרגע לא מדובר על השקעות גדולות באתר הזה

י מלבד הזזת הטרמינל שהוא היום, כבר היום,

מיקומו מהווה ממרד לתושבי שכונת למ"ד, תסכים אתי, שכל פתרון, איזה ילא

יהיה, ניקח כסה שנים טובות, אם אכן שווה - לפי דעתי - להשקיע בטרמינל

ולהזיז אותו כדי למנוע את המטרדים הקיימים עד שיימצא פתרון, וכאשר יימצא

פתרון. מכל מקום, במצב הנוכחי בראה לי שזו דרך נכונה לפעול,

בכל מקרה, התכנית תכלול את כל שאר

המרכיבים של רמות הרעש המחושבות מסביב לשדה, והבקרה או נטרול הבקרה

על השדה,

. נושא נוסף שבקשת שאדווח עליו הוא

אשדוד, באשדוד הקומה יחידה לאיכות הסביבה במסגרת איגוד ערים שמשותף

לרשויות המקומיות באזור, הוכן צו אישי נגד חברת החשמל, והם בקשו הארכה

עד סוף החודש כדי להגיב עליו, אני מקווה שבקרוב שר הפנים יחתום עליו,

במסגרת היחידה אנחנו מטפלים בנושא

שהטריד די הרבה את הוועדה הזאת, הענין של מתקני השפכים, המתקנים

הורחבו, אבל בנלל איזו שהיא טעות הם מחלחלים וגורמים למטרד, אנחנו

במסגרת מינהלת מועצת הביוב דנל בנושא הזה, ועכשיו ננקטים אמצעים כדי

לתקן שם את המצב, יש שם מספר מפעלי תעשיה, ואני רוצה לציין כאן אגן

שנעשתה בו עבודה רצינית, אבל לא ממפקת, והוא ממשיך להוות מטרד לתושבים,

מכל מקום, הבעיות שם עדיין לא נפתרו,

ועוד נושא שבקשת שאדווח עליו הוא, נושא

הנחלים, אני רוצה לומר כי בעיה זו היא בעיה קשה ומורכבת, קיים חוק -

חוק רשויות נחלים ומעיינות מ-1965 שאף פעם הוא לא הופעל,

לא ניתן להפעיל אותו,

הוא הופעל פעם אחת,

יש מספר נחלים שנמצאים על שולחן הדיונים,

האחד הוא נחל חדרה, שבמסגרת הקמת התחנה

סוכם להקים פארק בנחל חדרה. יש תכנית, יש הסכמה עקרונית על 40 יהיה

בנחל, חסר לנו סכום של 8 מליון דולר כדי להקים את הפארק, לאחרונה אני

קיימתי דיונים עם מינהל מקרקעי ישראל על פתרון בעיית הקרקעות הפרטיים

ששם, מכל מקום, אין מפק שבמצב הנוכחי יהיה קשה מאד לקדם את הנושא למרות

שיש התחייבות של חברת החשמל להקציב שליש מהסכום הדרוש לנושא זה,

אני חייב לומר שלנו אין בעיות עם חברת

החשמל בענין זה.

בנושא נחל הירקון - הוקמה הנהלה זמנית

לרשות נחל הירקון, לאחרונה לקחנו אדם במשרה מלאה שיעבוד במסגרת היחידה

שלנו בפתח-תקוה כדי. /לטפל בהקמת רשות הנחל, נעשתה עבודה גדולה ע"י

רשות שמורות הטבע בכל מה שקשור בשיקום של הנחל, אני יכול לומר כי הנושא

מתקדם בקצב אטי, אבל אני מקווה שעם האדם החדש שיעבוד בזה אפשר יהיה לקדם

יותר ויותר.



לגבי הקיקיון - יש לנו מחשבות בענין

זה. אבל המצב שם קשה בגלל הזיהום התעשייתי של המפעלים הכימיים, תהיה

הקלת מה בזמן הקרוב כאשר בתי הזיקוק יכניסו את המתקן שלהט לטיפול בשפכים,

להגיד שבעתיד הקרוב נראה שם נחל זורם, ושאפשר להשתמש בו לנופש ולתיירות -

קשה לומר,

הבעיה המרכזית בנושא הנחלים היא,

שאין בהם מים, במשך שנים רבות נציבות המים לא ראתה את הנחלים כנושא

שצריך להקציב לו מים, צריך להקציב מים לחקלאות, למפעלי תעשיה, לבייתי,

אר לאו דוקא לנחלים,

אני מקווה שבשנים האחרונות חל איזה

שהוא שינוי בקונספציה של נציבות המים, ושמענו לא פעם הבטחות שכשיניע

הזמן יוקצב מים גם לנחלים, האמת היא שאנחנו עוד לא מוכנים לקבל מים,

וצריך יהיה למצוא פתרון כיצד להזרים מים לנחל מבלי שילכו לאיבוד, או

מבלי שיוזרמו לים, ויש לזה פתרוגות.

אין מפק שהחשיבות למי הירקון, שהוא רגיש

ממיליון תושבים, ואנחנו רואים את הרצון העז של התושבים משני הצדדים שלו,

בצד המזרחי והצד המערבי שלו שבהם קיימים מים, וקיים פארק בין פתח-תקוה

לבין תל-אביב, והתפקיד שלנו לפי דעתי הוא לחבר את שני הקצוות האלה שבין

שני הפארקים האלה שבהם לא זורמים מים, אלא מהווים מטרד רציני מאד מאד

בעיקר בנושא היתושים,

היו"ר ע. עלי! תודה רבה על הסקירה שלך.

ד"ר עלמה אבני ; אנחנו, כמשרד בריאות, ובמיוחד שירותי

בריאות לציבור, רואים את עצמנו אחראים

לטיפול ומעורבות בכל אותם הנושאים שיש להם השפעה על בריאותו של האדם,

למעשה, ההגדרה של בריאות האדם או בריאות ציבור פירושה לא רק העדר מחלות,

אלא קידום בריאותו ורווחתו של האדם,

מעצם ההגדרה הזאת, הנושא של השפעה

סביבתית או איכות הסביבה ואיכות חיים - הוא חלק בלתי נפרד מהמעורבות

שלנו ומהמחוייבות שלנד בטיפול בענין זה, לכן פועל משרד הבריאות

מים, ביוב, אויר, זיהום אויר, ריח, הדברת

מזיקים, לצורך הפעולה הזאת עומדים לרשותנו מספר חוקים בנוסף לנושאים

השונים, הכוונה לפקודת בדיאות העם,

ברשותך, אדוני, אנחנו בחלק לחברי

הוועדה דברים שהעלינו בכתב - "מקירה פעילות משרד הבריאות בנושאי

בריאות הסביבה',

היו"ר ע. עלי; תודה רבה,

לתשומת לבכם, אני קורא ב"מעריב" שנתגלה

חור כימי מסרטן שהובא מארצות הברית לישראל, זה דבר חמור מאד, האם

ידיעה זו נכונה? אם היא נכונה, מה יש בדעתכם לעשות? כמו כן ברצוני

לדעת, מה משמעותו של נושא זה? אני מבקש פרטים על כך,

אני אבקש לתת סקירה כללית על הפעילות

גם בתחום זה של מים.

אולי מלה אחת אתייחס לידיעה שב"מעריב"

שסרט קראתי אותה; למעשה, יש לזה מערכת של בדיקות, אבל לפני שהייתי

מתייחסת לידיעה ב"מעריב" יש לברר קודם כל מי העביר את החומר הזה, כי

ידיעות שמופיעות בעתוגות כל יום שני דחמשי, לאחר בדיקה מאד מאד יסודית

ומדוקדקת רואים שזו שמועה שבשמועה, יש גורמים שרואים מתפקידם להביא

לידיעת הציבור דברים שהרבה פעמים אין להם במים מדעי. מפחידים את

הגיבור כאשר מאחורי כל הענין הזה לאחר בדיקה מדוקדקת, לא קורה שום

דבר.

זה באופן כללי.

עכשיו אני אבקש את מהנדס התברואה

הראשי שלנו להתייחס לנושא המים.

היו"ר ע. עלי; לאו קבלתי תשובה בקשר לשאלה שלי בקשר

לידיעה ב"מעריב".

ר. הלפורין: הדברים מפורטים בתזכיר. יש נושאים

נוספים שבהם אנחנו מטפלים שלא כללנו

כאן. קודם כל, בנושא מי שתיה אנחנו מקיימים מערכת בקרה רחבה מאד,

ומורכבת מאד, באמצעות ספקי המים שהם חברת מקורות, רשויות מקומיות

שמספקות מים לתושבים. הבקרה היא על האיכות הבקטראולוגית של המים,

בין יתר הנושאים נבדקים חומרי ההרברה

במי השתיה.

אותו מאמר שעליו אתה מדבר, אני מניח

שמרובר על אי,די,בי. חומר זה נמצא בארצות הברית וגרם שם לרעש רב.

בארץ, בעקבות זאת, התחילו לבדוק את הנושא. החומר נמצא, כפי שנמסר לי,

בבאר אחת או שתים שלא מספקות מים לשתיה, אלא רק לחקלאות. אם ענין

זה היה נמצא במים מזוקקים לשתיה, היינו מיד מפסיקים את אספקת המים

לשתיה, גם עוד לפני שמבררים אם זה נכון אנחנו קודם כל נוקטים באמצעי

מניעה ומפסיקים את האספקה לשתיה.

עד היום מים שמסופקים לשתיה לא נמצאו

בהם חמרי הדברה.

נושא נוסף הוא - מים בחופי רחצה.

גם בגושא זה פורסמו כמה כתבות על הנושא של איכות המים בצנרת שעלולים

היל לגרום לבהלה לציבור. אנחנו עשיגו הרבה מאר בריקות, ולא מצני הרעה

לעומת השנים האחרונות. עשינו גם בדיקות במים של הכנרת, שם רמת התחלואה

לא היתה גבוה מהרמה הרגילה, כד שלא צריד להבהל מהכתבות שהיו.

אפשר להגיד כי עקב הפעולות המבורכות

שנעשות, מצב התברואה איננו רע.

הנושא הנוסף שבד אנחנו מטפלים הוא

נושא הביוב. לגבי הטיפול בשפביט - כאן הייתי אומר בגויה שונה ממה

שאמר מר מרינוב - אני אומר שקיים טיפול ותיאום טוב בין שלושת המשרדים

הממשלתיים, לכל אחד יש הסמכויות שלו, האמצעים שלו, וע י התיאום הזה

מצליחים לקדם הרבה דברים, ובהרבה מאד נושאים,

אחד הנושאים החשובים שקודם ושהגיע

להישגים דבים בשנים האחרונות, זה השפכים שאינם נכנסים יותר לכנרת.

זה נעשה עיי מאגרים לשפכים, ובך מנענו את הזרמת השפכים לכנרת, היום,

כמעט ואין זרימת שפכים לכנרת,

נושא נוסף זהניצול של הקולחים

להשקיה חקלאית, וזה עקב המחסור החמור במים שקיים בארץ, ניצול זה

לחקלאות מהווה פתרון מ0פר 1 ל לפעילות שפכים בצודה שלא תגרום למטרדים,

כמובן שאנחנו מפקחים על כד שאותו גיצול לא יגרום לזיהום של הגידולים

החקלאיים.

מה אמת בידיעה שבתשלובת הקישון יש

בעיות אקולוגיות?

תשלובת הקישון זכה למערכת בקרה מהטכניון,

הבקרה הנעשית שם היא מעולה (היו"ר

כתוב משהו על כן ב"דבר") לא קראתי,

הדיווחים שאנחנו מקבלים מראים שזה

מתנהל טוב, מכל מקום, אנחנו נבדוק ענין זה, וכן את ענין איכות הקולחים

וגם את זיהום האויר - בכל הנושאים האלה יש הרבה נתונים, ובכל זאת

אנחנו נבדוק אם קדה שם משהו,

נושא נוסף הוא פיקוח על חמרים רעילים -

אבחנו רוגים לברך על כך שאתר ברמת חובב נפתח והתחיל לקלוט את הפסולת

הרעילה, אמנם כרגע רק לאחסון, אבל זה משחרר את האחסון בהרבה מאד

מפעלים שלא היה להם מה לעשות עם פסולת זו, אכן אנחנו יודעים שאת פסולת

זו זדקו בכל מיני מקומות, כולל בואדיות ונחלים,

אנחנו לא חושבים שסכנה באתר תהיה יותר

גדולה מאשר היתה קודם גם אם לא יוקמו מתקני טיפול, כי הפיקוח של חברת

מיבני תעשיה נעשה בצורה יפה מאד, כי קיים פיקוח במשך 24 שעות באתר.

מכל מקום ברור הוא, שבלי הקמת מתקני טיפול האתר הזה ייסתם, כמו שמר

מרינוב אמר - הוא ייסתם תוך שנתיים, לכן חייבים להתחיל להכין את מתקני

הטיפול תוך חצי שנה שנקבעה בהחלטת שלושת המנכ"לים,

אבי אציין כאן כי אנחנו מפקחים לפי

פקודת בריאות העם, כך שיש לנו אמצעים לפי פקודה זו לחייב מפעלים להעביר

את הפסולת הרעילה שלהם למקום טיפול אחר.

נושא נוסף שקשור לרעלים - הגענו בשנים

האחרונות להצלחה גדולה בנושא של ריסוס מהאויר של חמרי הדברה, קיימת

פעילות של ריסוס גידולים חקלאיים נגד מזיקים, אנחנו הוצאנו תקנות

לפני כמה שנים שאוסרות ריסוס בקרבת בתי מגורים, מרחק של

120 מ' מבתי מגורים אסור לרסס, בנושא זה אנחנו נעזרים בפיקוח הדוק

מאד עם רשות שמולות הטבע, כסו כן אנחנו מקיימים פיקוח הדוק על חברות

התעופה שמרססות, כתוצאה מפיקוח זה כל החברות קבעו לעצמם את התחומים

של 120 מ' ושם הן נמנעות מלרסס,

ועוד נושא - פסולת ביתית לא רעילה: אנחנו עוזרים בקידומו של נושא, יש תכנית מתאר ארצית לאתרי טיפול וסילוק

פסולת ביתית. זו תכנית שנמצאת בשלבי הכנה, ובקרוב היא תוגש לאישור

בממשלה.

עכשיו התחלנו בהכנת תכנית אב לסילוק

אשפה לאיזורי יהודה ושומרון,

עלי לציין שהפעילות שלנו משתלבת עם

שבע לשכות מחוזיות ששם יש אנשים

שמיישמים בשטח את מה שמייצר המטה.

לגבי הכתבה ב"מעריב" - אחד הנושאים

שמטריד אותנו במיוחד זה, הבדלה בין חמרים שהשפעתם מזיקה בטווח קצר

לבין חמרים שהשפעתם מזיקה בטווח הרחוק. בין אלה כלולים חמרים מסרטנים,

יש הרבה חמרים בעולם שהם מסרטנים,

חייבים כאן במשנה זהירות להשתמש

בחמרים שמסרטנים בני אדם ובעלי חיים, בדיונים שנערכו בשנים האחרובות

בארץ הוכרו כ-26 חמרים שהם מסרטנים בני אדם , יש חמרים שמסרטנים בבי

אדם מחמדי גלם , או מדלק גלמי שאמור כי יהיה במי שתיה, לכן תמיד צריד

לחשוב ולדעת באיזה מסגרת ובאיזה מצב חמרים אלה נמצאים בשימוש.

יש רשימה מספר 2 של חמרים שמסרטנים בעלי

חיים,

עדיין לא גמרנו את הטיפול בכל החמרים

שממרטנים בני אדם , דרך אגב, גם העישון נכלל בין הפריטים האלה,

במסגרת הפעילות שלנו אנחנו צריכים לעמוד

בכל מקדה על מידת ההשפעה בשטח, וגם לנקוט בהמלצות ובדדישות לאמצעי מניעה,

צריו שיהיו תחנות קבועות לענין זה, וכן ניטור אויר באמצעות מעבדות

ניידות, הסיבה לכן היא זו, שיום אחד הזיהום מתמקד בנקודה מסויימת,

וביום אחר יש מקוואות זיהום חדשים שלא ידענו עליהם קודם - כך שאנחנו

באמצעות המעשה הניידת שלני ממוגלים להעביר ממקום למקום, אנחנו מנצלים

את האויר למרכיביו השונים, וקובעים מה הם המזהמים, ובמקרים רבים גם

להביא לפתרונות.

במסגרת זו אנחנו יזמנו, בשיתוף פעולה

עם השירות המטאורולוגי, לוח בקרה לשימוש בימים של מצבים מטאורולוגים

קשים שמבצע סביב תחנות הכוח בתל-אביב באשדוד ובחיפה. הנוהל הזה משמש הן

את ניטור של המצב בשטח, אבל ניטור לבד איננו מספיק, לכן שימוש בדלק

דל גופרי בימים אלה הוא זה אשר גורם להפחתת המטרדים . במסגרת הפעולה

הזו הממצאים בתחנות הניטור משולבים במידה שמושג עיי השידות המטאורולוגי

כתוצאה מכל מדי יום ניתנות הוראות הן ???..? לחברת החשמל והן לבתי הזיקוק,

שהם המשתמשים הגדולים ביותר של דלק נוזלי, לעבור לדלק דל-גופרי,

אנחנו בצענו גם פעולה שלמה במפעלי מלט

ובמפעלי לחמרי הדברה, אנחנו עורכים סקרים שלמים במגמה להבטיח פתרונות

ולהקטנת מפגעים ומטרדים. במסגרת זו אנחנו גם מבצעים עדכון בנושא של

ניטור תעשיות, וקביעת מרחקי מינימום לאזורי מגורים, כל זה נעשה לפי

תכנית מתאר,

פעולה נרחבת נעשית בהקשר למקורות

ניידים, וזה לגבי פליטת עשן מרכב, יש בזה הצלחה גדולה כאז, הצלחה

של 100%, אלפי כלי רכב אותרו עיי ניידות של משרד הבריאות משום שהם

פלטו עשן, המשרד טיפל לא רק בעבריינים, אלא גם בהכנת התיקים, גם

כאן אוכל לומר שיש הצלחה של 100% בכל התיקים,

מדובר באלפי תביעות שהוגשו נגד

משאיות, אוטובוסים עם מנועי דיזל,

אנחנו מתכננים להרחיב את הפעולה על

במים מנועי בנזין בכלי רכב אלה,

בנושא אשדוד- משרד הבריאות יזם

מקר נרחב בקשר לאגן, גם אנחנו איננו שלמים עם כל השיפורים שהמפעל

הזה בצע, ואנחנו כבר הודענו לכם שגם אם כל השיפורים שלהם יצליחו אנחנו

לא נסכים יותר לשום הרחבה של המפעל בקשר לנושא של ניטור נומף, כלומר,

לא להגדיל אותם במשרדים נומפים, אבל אם כן משדד הבריאות לא ימכים לאשר

לאותו מקום,

באשר לתחנת הכוח באשדוד- אנחנו הקמנו

צוות פעילה משותף בין משרד הבריאות וחברת החשמל, שנפגש לעתים

מזומנות, והוא מבקר את פעולת תחנת הכוח, ועלי לגיין שבמסגרת זו תחנת

הכוח יישמה את רוב הדרישות של משרד הבריאות,

אני חושב שהפעילות הזו, יחד עם השימוש

בדלק דל גופרי, הביאה לשיפור ניכר,

בקשר לריחות החמצון - אני חושב שיש

פה ענין של פיגור מטעם השלטון המקומי בביצוע תכנית זו, הם לא עמדו

בלוח הזמנים, לכן הייתי רוצה פניה או תביעה כדי לברר נושא זה,

בקשר לבתי הזיקוק באשדוד - אני חושב

שגם כאן יש מה לעשות, במיוחד בהקשר לנושא של איסור השימוש בדלק דל-

גופרי בבתי הזיקוק, שזה דבר אשר צריך להתבצע,

מה משרד הפנים ומשרד הבריאות עשו

בבעיה של זריקת אשפה של הערים? אני

הרי יכול לזרוק אשפה כאוות נפשי,

ב) סה עושים עם הבעיה של הפיח?

לצערי הרב, הציבור סובל מבעיה זו בצורה איומה,

אני משוכנע ובטוח שאין זה ענין של

מכוניות שפולטות עשן בלבד, מה עוד שאנחנו טוענים כי העשן גורם למחלה,

מה עושים כדי למנוע או להוריד ענין

זה לרמה יותר נמוכה?

בנושא של ביוב - אנחנו קבלנו דיווח

בענין זה ממערכת הבקרה של הטכניון.

למעשה, אבי לא הזכרתי אותו משום שזה איננו מהווה נזק סביבתי, אלא

רק נזק לגידולים החקלאיים, שזה עדיין איננו נזק לבריאות,

ר. אורטל; קודם כל, ברצוני לברך את הוועדה

שהתכנסה ושהיא אמורה לעסוק בנושא

של איכות סביבה בקדנציה הנוכחית"

מהסיכומים שהועלו כאן עד כה אולי

משתמעת התמיהה, אשר בחלקה העלה ח"כ דנינו - אם הכל סוב, אז מה קורה

אתה יודע כמה גרים בתל-אביב?)

אני חושב שהדיונים שהתקיימו בוועדה

בקדנציה הקודמת - ואני גם אתייחס לזה בהמשך - עסקו אמנם בנושאים

הבוערים שעלו על הפרק, עם זאת גם הוועדה הקודמת לא הספיקה להקיף את

כל הנושאים, מכל מקום, הסיכום לכאורה כאילו כל מטרדי איכות הסביבה

בבעיות בנושאים הללו בארץ, למעט רק נושא זיהום אויר - לכאורה במצב

תקין, הרי דומני שזה יהיה מטעה, ומכל מקום חושבני שלוועדה זו יש כר

נרחב לפעולה, ולוואי שתספיק לגעת באותם נושאים שהיא תחליט שהיא תעסוק

בהם.

הייתי רוצה לפני כן לפרוש שורה של

נושאים שעדיין הם "יושבים" על הפרק כבעיות סביבתיות, חלקן חמורות

יותר, חלקן חמורות פחות, ומכל מקום - לנסות ולקרוא לטיפול גם בהן,

הנושא הראשון הוא הנושא של זיהום הים -

ידענו בשנים האחרונות ירידה מסויימת בזיהום הים בשמן כתוצאה מתקר--

אני מבקש ממך לתת לנו סקירה בנושא

שלו אתם אחראים,

ר, אורטל; בבקשה,

רשות שמורות הטבע יזמה בשנים האחרונות

הקמתן של 10 שמורות יומיות, ואולם הנושא המרכזי בשמירת קטעים ייצוגיים,

אם של חוף סלעי ואם של חוף חולי, אינה סגורה דוקא בהכרזת השטח, משום

שהים הוא פתוח, וכל זיהום שמגיע מתפרץ- לאורכו ורוחבו, על כן הנושא של

הגנה על שמורות טבע ימיות אלה בראש וראשונה התמקד לאו דוקא בשמירה

נקודתית, אלא בסיוע למניעת פגיעה באותם אתרנים, אנחנו עדיין איננו

יכולים לקבוע שהסכנה חל ה, ובעיקר הבעיה מתמקדת היום בחופי ים סוף

שבהם, כתוצאה בזיהומים חוזרים ונשנים, אם כי לא בקנה מידה גדול, אגל

חווות דעת אחרונות מצביעות על כך שההרעה נמשכת, ויתכן שהשמורה האחרונה

ששרדה לנו -שונית האלמונית - יכול להיות שגם היא הולכת וכלה.

אני לא אכנס לנקודות מוגדרות, אגי

נותן כאן סקירה כללית, ראוי לזכור שלא נמצא עד כה זיהום הים בשפכים

בייתי ים במפרץ אילת, ונמשך מזה שנה כמעט ללא הרף הנ ושא של זיהום הים

בסולר, אכן נכון הוא שמדי פעם מתגלה המקור המזהם, אבל הזיהום עצמו

איננו נפסק,

הנושא הנוסף הוא, הנושא של חופי הים.

אנחנו עדים לכן שאחד מבתי הגידול בארץ שהלכו ונכחדו זה בתי הגידול של

החול, זה האזור שהוא המפותח ביותר במדינה. המשאבים הכלכליים מצומצמים.

הפריסה של הציביליזציה איננה מסתיימת בגבול של הבתים, אלא בגבול ההשפעה

שלנו, זה כולל את הנושא של פסולת מוצקה, זה אותו נושא שעליו שאלת

קודם בתחומי הערים, אבל הוא קיים ביתר שאת מחוץ לערים,

בכנסת הקודמת הותקן חוק הנקיון, צריך

לזכור שבמסגרת חוק זו תוך שמה צריכים להכריז על אתרים לשפיכת פסולת

מוצקה, לפחות. חלפו 5 חודשים, ועדיין איו האתרים --- (א. מרינוב:

על מה אתה מדבר? הרי יש למעלה מ-40 אתרים)

בנושאים של נחלים - משאבי המים בארץ הם

מצומצמים. הוכרזו מספר שמורות טבע בכדי שנוכל לשמר אותם,

ראוי לציין, שבהמשך לאותם דיונים

שנערכו בוועדה הקודמת הוחל בביצוע חלקי של פעולה לניקוי קטע אפיק

בנחל הירקון, ראוי לציין שזו היתה פעולה משולבת במימון, בין השאר, של

נציבות המים וקק"ל. הביצוע, בעיקרו, הוא של רשות הגנים הלאומיים.

באשר לנושאים של השמירה על משאבי החי

בארץ, אנחנו עדים לכך שאחת הפגיעות החמורות ביותר היא בנושא של חמרי

הדברה כתוצאה משימוש לא תקין או לא לפי החוק. אולם, בשיתוף פעולה

הדוק עם משרד הבריאות וגם עם רשויות אחרות במשרד החקלאות של ענף הצומח,

נעשו מאמצים להרחבת הפיקוח על השימוש בחמרי הדברה,

כדאי לזכור שחלק מהגידולים, כמו גידול

הכותנה בארץ היום צורן חמרי הדברה בקצב של 20 מליון דולר לשנה, כך

שבהחלט מדובר בכמויות אדירות בחישובים חלקיים שנעשו באזור הדרום לשנת

1983 כתוצאה מבעיית המוצצים בכותנה שעלתה השנה, השימוש של חמרי הדברה

לרונם הגיע למעל 2 ק"ג לדונם לשנה.

מערכת נוספח שבה אנחנו עוסקים היא,

הנושא של הפיקוח על התכניות, כבישים, דרכים, מתקנים ועוד. ראוי לציין

שתכניות המתאר לא פעם שמועברות כתקנן במערכות השיפוט הסטטוסוריות,

הוועדות המקומיות, המחוזיות ועוד, אם בתחומי הישובים עצמם, בתחומי

הערים - הם זוכים לפיקוח צמוד, ואולי לעתים אפילו בדיקה של כל תג ותג,

הרי הפיקוח בשטחים הפתוחים הוא פחות מחמיר, ולעתים הוא אף לא קיים.

אנחנו רואים כחלק מהתפקיד של שמירת טבע ונוף במערכת הפיקוח הזו בשטחים

הפתוחים.

באשר לנושא של סילוק הפסולת הרעילה

שהועלה כאן, אחת הבעיות החמורות הן לא רק הטיפול באתר עצמו, אלא כיצד

גם תגיע כל אותה פסולת רעילה אל האתר. לצערנו, הפסולת הזו מושלכת

לא פעם אל השטחים הפתוחים מחוץ לערים, ולא פעם זו גם פגיעה באתרי טבע

אם באופן ישיר ואם באופן עקיף. אני רוצה לציין את אחד המפגעים הגדולים

ביותר, בין החמרים שהוגדרו ושאמורים 'להגיע לאותו אתר, זה הפסולת החרמצית.

זו פסולת שמנים, שעדיין נמשך באזורים לא מועטים בשפיכה פראית של אותה

פסולת חומצית או חמרי רעל אחרים..

אנחנו סקורים ומאמינים שאותם חוקים

ותקנות שיוצאו בנושא זה ניתן יהיה בעזרתם אולי גם להזיז את הנושא,

ראשית כל, להוציא את כל אותם חמרי רעל ופסולת סכל הפריצה או השפיכה

בשטחי הסדינה לאתר אחד מרוכז.

לבסוף הייתי רוצה לייחד עור כסה סלים

בנושא של שסירת טבע ושסירת סביבה באזורי יהורה ושוסרון ורצועת עזה:

לצערנו, לא כל החוקים והתקנות עדיין הנהוגים בארץ אוסצו, אם כתקנות

כאלה ואחרות וכצווים באזורים אלה, בססגרת הפיתוח הנערך בשטחים אלה

לא פעם קיימים מפגעים שאולי באזורים אחרים בארץ אנחנו לא רואים אותם,

אנחנו מקווים שגם בנושא זה יושם דגש לתקופה הקרובה,

היו"ר ע. עלי; כמה שמורות טבע נשרפו בשנים האחרונות?

. יש לנו 278 שמורות ברחבי הארץ"

מתוכן כ-50% מוכרזות כחוק,

מדי שנה יש לנו עשרות שריפות שהן

פוגעות, ישנן שמורות שכמעט באופן קבוע הן נפגעות משריפה, בין השמורות

האלה נמנות אזור הכרמל, שמורת הר-מרון ושמורות בגולן, ישנן שמורות

שהן סמוכות לשטחים חקלאיים, והן לא פעם נשרפות כמו שטחים חקלאיים

אחרים, ישנן שמורות, לדוגמה בגולן, השטחים שם מהווים שטחי אימונים

לצה"ל - זה אזור גמלה, נחל יהודיה, ששם המטווח מתקיים ממש בתוך השמורה.

אפשר לומר כי מדי שנה יש בין 10 ל-15

שמורות יש בהן שריפות, -

אכן מתקיים מעקב מסודר לנושא של

האירועים האלה, צריך לזכור שבעולם יש אזורים שבהם השריפה היא חלק

מהתהליך הטבעי של אותם בתי גידול, ולעתים אפילו נזקקים לשרוף באופן

מכוון,

אותם מקרים שנתגלו ונמצאו האשמים

כפי שקרה בעבר בבית אורן ובבניאס, הוגשו נגדם תלונות כחוק, להיו"ר ע.

עלי: מה אתם עושים כדי למנוע שריפות?)

פרט להעמדה לדין ישנה מערכת שעוקבת

אחר המקרים, חלק מהשמורות היום בעולם מקובל תהליך שריפה מקובלת כתהליך

בתוך שמורות טבע, על מנת למנוע שריפות בלתי

מבוקרות, מקימים מערכת של גירי תנועה, ובקטעים מסויימים גם דרכי הגנה

כמו שמקובל ביערות למניעת שריפות, באזורים אחרים מקובל משטר של ר?..????.יה

למניעת שריפות, והיום חלק לא מבוטל משטחי השמורות בארץ, בתיאום עם רשות

המרעה, הם ניתנים למרעה במגזר החקלאי, כאשר כאן מושגים שני דבוקים כעת

ובעונה אחת - גם ניצול שטחים פתוחים לצרכי מרעה כתוספת ייצור מזון, וגם

מרעה מבוקר שאמור למנוע שריפות בלתי רצויות.



י. בארי; אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, אני

סד בר פה מטעם המועצה למניעת רעש

וזיהום אויר, שאיננה רשות ממשלתית ומוניציפלית, אלא זו מועצה של

אזרחים אשר הציבו לה למטרה להיאבק בממפגעים אלה,

ברצוני להצביע על שתי תקלות יסודיות,

לעניות דעתנו, שאילו נפתרו היה מצבה של איכות הסביבה בישראל ואיכות

החיים בכלל לגבי תושבים רבים סוב בהרבה,. ונם זה בלשון המעטה,

אני רוצה להתחיל בענין האכיפה: נכון

שקיימים חוקים, והטענה כאילו יש מחסור בחוקים ויש מחסור בשיניים, אנחנו

שומעים השכם והערב כאילו חמרה בציבור תודעה - הטענה הזו היתה

נכונה בראשית שנות ה-60, והיא לחלוטין איננה נכונה היום, אילו נאכפו

החוקים הקיימים, היה המצב טובה בהרבה, אלא שבין חוקים שחוקקו ותקנות

שהותקנו לבין ביצוען בפועל, המרחק רב מאד,

אני אצביע רק על מספר דוגמאות, ואפשר

ד"ר מרינוב, גם ד"ר ברנר, הזכירו

את בעיית פליטת העשן מכלי רכב. אני בהחלט מקבל בברכה שמאה אחוז מהתביעות

המשפטיות שהוגשו הסתיימו בהרשעות. אבל כמה כלי רכב אנחנו רואים מדי

יום ביומו שפולטים עשן, זוהמה נראית לעין שהיא עבירה גם על תקנות

התעבורה, ואיש אינו פוצה פה ומצפצף"

חברים שלנו מתנדבים, ומדי פעם מגישים

תלונות, ואני נמנה עמהם, הופענו בבית משפט כעדים, והשופט לאחר שהרשיע

את הנאשם וקבל את העדות שאל את התובע: מדוע אנשי משטרה שנמצאים ברחוב,

אינם מגישים תלונות על עבירה זו? אני מתייחס לפליטת עשן הנראה לעין,

ללא שום צורך במדידה לפי תקנות התעבורה: אסור לצפור בשטח עירוני לפי

תקנות התעבורה, אלא אם כן הכוונה היא למנוע סכנה שאי אפשר למנוע בדרד

אחרת,

אמנם אין שומעים צפירות השכם והערב,

וכמה אנשים מובאים לדין בגין צפירות?

בנקודה שמיד אעמוד עליה בהרחבה - רעש

מבתי עסק, מדיסקוטקים ומועדוני לילה. התושבים אשר גרים ליד מקום

מטרד כזה חשופים לסבל, לפניות לרשויות, לרשות המוניציפלית בגין חוק

רישוי עסקים, למשטרה ולגורמים אחרים, הפניות הללו עד אשר מצליחים

להיענות להן, עד אשר מצליחים לאכוף את החוק, לאכוף את תנאי הרשיון,

עובר זמן רב מאד במקרה הטוב, ואין מחסור במקרים ששנים נאבקים ולא

פותרים את הבעיה,

ד"ר מרינוב הזכיר את הזיהום ברשות

הרבים, ואת החוק שנתקבל בכנסת. טוב ויפה, אבל האם מביאים לדין נהג

אשר מרוקן את המאפרה בתוך החנות, במצומת? האם מביאים לדין את מי

שמשליך ברשות הרבים? בסינגפור, שהיתה פעם אחת הערים המזוהמות בעולם

ונעשתה עיר נקיה למופת, וזה תודות למומחה ישראלי ששהה שם ונפטר מאז

שחזר ארצה - בסינגפור זו עוצרים מיד כל מי שמשליך קופסת סיגריות לרחוב,

מביאים אותו לדין וקונסים אותו ב-100 דולר.

לכן החוק והקנס והעונש אינם מספיקים,

דרושה אכיפה. וכל עוד האכיפה הזו לא תהיה - וכאן מדובר ברשות המקומית,

ברשויות ממשלתיות, במשטרה ובגורמים אחרים - אז תחיקה תהיה, תקנות

תהיינה, תודעה תהיה, אבל יאוש מגד הגיבור יהיה גם, משוס שהרשויות,

משום שהפקחים , משום מחלקות התברואה והגורמים האחרים אוכפים"

אני קושר את זה עכשיו במקור שני ,

עקרוני, של תקלות באיכות המביבה ופגיעה בתושבים, וכאן אני מתכוון

להחלטות שמקבלות רשויות התכנון - ועדות התכנון והבניה - שבהחלטותיהן

הן מכשירות קרקע להווצרות מפגעים של זיהום אויר ורעש משום שממקמים

מכוח החלטות מוקדי מטרדים ליד בתי מגורים, או בתי מגורים ליד מוקדי

מטרדים, מבחינה משפטית הטענה שהדייר בא למקום אחרי שכבר היה המוקד

מטרד בו, איננה מתקבלת לפי חוק ומעיף מפורש בפקודת הנזיקין"

מבחינה ציבורית בודאי לא, כי הכוונה

צריכה להיות שתושבים לא יהיו חשופים למפגעים" הוו אומר שמוקדי מטרדים

לא יהיו סמוכים לבתי מגורים.

רק הבוקר הגיעה אלינו תלונה מאחת הערים

בדרום הארץ. עיר ואם בישראל, עיר נכבדה, ושם נאמר בתלונה - וצרפו חומר

בענין זה - שבית מפר בשכונת מגורים פתחו בו לפני שנה נגריה לתלמידים,

אכן נגריה זה דבר חשוב מאד, וטוב שתלמידים ילמדו ויתמחו גם בתחום זה.

אבל הניסור והחיתוד ויתר הפעולות עושות את המוות לדיירים שגרים בקרבת

מקום" תושבים אלה פנו לעיריה, פנו לאגף לאיכות הסביבה בעיר, פנו למשרד

הבריאות, בוצעו מדידות, המדיניות הראו חריגה ניכרת ביותר מהתקן,

מכל מקום, עובדה היא ששנה עד עצם היום

הזה הבעיה לא נפתרה" מצד אחד, עצם העובדה שפתחו את הנגריה באזור

מגורים, אף על פי שהיא סמוכה לבית הספר. משרד הבריאות תובע במפגיע

מהרשות המקומית להעתיק אותה לאזור מלאכה ותעשיה,

עצם העובדה שאין מתגברים על המטרד

ואין מפסיקים אותו, והרי בהתאם לחוק הרשות המקומית יכולה להפסיק אותו -

הרי זה ההיבט השני, או הצד השני של אותה מטבע,

לא רחוק ממן, ממקום מגוריך, אדוניה

היושב ראש, אולי מרחק מה - רמת ישי, ששם ישנו המפעל "עוף העמק". ביה בכיה

של 6 שנים שיש שם זיהום אויר, רעש, וכל שעושים, כל הנסיונות, ובימים

אלה מהנדס התברואה המחוזי באזור הצפון שיגר מכתב עם העתק אלינו ,

אנחנו בעבר התנגדנו למפעל ולהרחבתו במיקומנ

עכשיו הכל סובלים . את המפעל צריך להעתיק, ואין אפשרות להעתיקו מכל

מיני סיבות. לפחות לא בשלב זה,. אבל זה צריך לשמש לקח לבאות כיצד להמנע

מלקבל החלטות,

אני יכול להרחיב את הרשימה ולהגדיל אותה

כמעט לאין ספור - אולמות שמחה, תחנות דלק, בתי קולנע קייציים, מועדוני

גוער, מגרשי ספורט, מפעלי תעשיה, שדות תעופה,

דיבר דיר מרינוב פה על שדה דב. אבל

כאשר שדה דב הוקם לא היו על ידו בתי מגורים, עכשיו, אחת

מן השתיים --אם מבקשים להשאיר את השדה במקומו, מלכתחילה אסור היה להקים

בתי מגורים לידו,

עכשיו, אחת מן השתיים: אם מבקשים

להשאיר את השדה במקומו, מלכתחילה אסור היה להקים בתי מגורים ליוו;

ואם רצו לבטל את הקרקע כדי להקים בתי מגורים, אז היה צריך לדאוג

בעוד מועד להעתיק את השדה למקום אחר.

אדוני היושב ראש, התכנית הזו של

מסלול לים - בידינו נמצא חומר שראש הממשלה הנוכחי עוד כיהן כשר

התחבורה, ואז היו מחשבות אחרות, עכשיו אומרים לנו כי שדה התעופה

הזה יישאר במקומו ל-10 שגים, הרי לא יתכן שאנשים יגורו שם והם

ימשיכו להיות חשופים,

שדה התעופה יישאר במקומו, צריך

להכין תכנית מתאר, אני מניח שהמטרדים לא ייפסקו,

דוגמה נוספת של שדה תעופה - והיא באמת

דוגמה מאלפת - זה שדה תעופה הרצליה,. קבלו נגדו על מטרד הרעש דומני

עוד בימי המנדט, זה היה כפר שמריהו, היום קובלים נגד גם תושבים

בשכונה מסויימת בהרצליה, והנה, כאשר החילונו לטפל בבעיה ולתקוף את

מי שתקפנו , פנה אלי אז מי שכיהן כראש מינהל התעופה האזרחית והראה

שב-1974, ב-1 בינואר, כאשר הוא נוכח לדעת שמקימים שכונה ליד שדה

התעופה הוא פנה אל ועדת התכנון והבניה המחוזית, וכן לוועדה המקומית

כאשר ראש העיר בראשה, והוא בקש והזהיר שאם יקימו באותו מקום שיכון,

אז התושבים שיגורו שם יהיו חשופים לרעש מטוסים, הוא בקש למנוע את

ההקמה, אך התעלמו מזה לחלוטין, והתוצאה היום היא שגרות שם מאות משפחות

של זוגות צעירים עם ילדים רכים בשנים, שעד לפני זמן לא רב היו חשופים

עוד בשעה 4,30 לפנות בוקר לרעש מטוסים שטסים בדיוק בכיוון השיכון

וחוזרים בכיוון הנגדי וכמעט באותו מסלול,

כאשר ראיינו אותי בשאלה זו, אמרתי

שאנחנו תובעים את העתקת השדה, אבל הפניתי את תשומת הלב לתופעה זו

שמינהל התעלפה האזרחי הפנתה את תשומת לבי שהנה בנו שיכון אחרי ששדה

התעופה היה במקום,. העתרנאית ראיינה גם את ראש העיר, והציגה לו את

למה? התשובה היתה: פשוט מאד, אנחנו רוצים לסלק את שדה התעופה

מהמקום, הדרך הטובה ביותר לסלק את שדה התעופה מהמקום זה לקרב בתי

מגורים אליו, ואז התושבים יקבלו, ואז מלר"ז תתערב,

אני רוצה לומר, כי דברים אלה כתובים

שחור על גבי לבן,

לכן אני חוזר ואומר, התופעה שדשנו

בה, והוועדה הזו עוד תדוש בה - הישובים החקלאיים ליד וסביב אשדוד,

הישובים החקלאיים היו קיימים לפני שהיתה קיימת העיר אשדוד, בתוך

אשדוד ניסו לעשות הפרדה בין אזור תעשיה לבין אזור מגורים, אבל התעלמו

לגמרי מעובדת קיומם של ישובים חקלאיים אלה, הם חשופים זה שנים לזיהום

אויר חמור ממפעלי תעשיה, מחברת החשמל ומקורות אחרים בעיר אשדוד, אני

יודע מקרים מסויימים שמשלמים מדי שנה בשנה טבין וטקילין פיצויים מוסכמים

כדי למנוע התדיינות משפטית מפני שהם יודעים שיש נזק מכך. ומדוע זה קרה?

משום שזו שגיאה תכנונית רבתית, ראשית, התעלמו מכד משלם שבתי מגורים,

מפעלי תעשיה, תחנות דלק, מועדוני נוער וכל אלה אינם צורכים ואינם נוחתים

במסוקים, ועדות התכנון והבניה מאשרות לאחר שמקבלות החלטות בענין זה,

לכן אדוני היושב ראש, ברצוני לסכם

ולומר, כי מרבית הסוקרים הללו הם בעלי חשיבות חיונית בתקינות פעולתה

של חברה מוררבית. אין לומר כי אין מקום לתחנות רלק, אין מקום לאולמות

שמחה, אין מקום למועדוני לילה וכן הלאה וכן הלאה. אבל לא על ידי הפרת

חוק, ולא על ידי פגיעה בזכויות הזולת.

בתכנון נכון אפשר היה למנוע תקלות

רבות מאד שלאחר מכן קשה טאד להתגבר עליהן, אילו התגברתו על התופעה

הזו, אילו אכפנו את החוקים הקיימים - יש מקום להניח ולקוות שהמצב

של איכות המביבה היה סוב בישראל,

תודה רבה,

אבי מודה לעורך דין בארי על הדברים

הטובים שהשמיע, הנמרצות שלף לפעילות

הציבורית, ההתנדבותית הינה דוגמה טובה לכל הנושא של הבאת המודעות,

אני מודה לך, אני מודה לאגודה על הפעילות שלכם,

ע. סולודר; אני מתנצלת על שלא הייתי בראשית הדיון,

הייתי בישיבה של ועדת הכנסת ולכן נעדרתי

מראשית הדיון, כאן,

נדמה לי שנקבע בכנסת הזאת שבוועדת

הפנים תהיה ועדת משנה מטטוטורית לאיכות הסביבה, אני רואה בזה את

השליחו ת הגדולה משום שנושא זה, גם אם הוא צעיר ---(מ. וירשובסקי:

בכנסת התשיעית היתה כבר ועדה כזו)

אני יודעת, אני אומרת שהנושא של

איכות הסביבה הוא צעיר יחסית, בכנסת הקודמת היתה לי הזכות להכיר

מקרוב נושאים שאנחנו טפלנו בהם, אני חושבת שבנושא זה חשובה מאד

הבאת הציבור למודעות בחשיבות הנושא, כי בעולם נושא זה תופס מקום

נכבד מאד, הייתי אומרת שזה כמעט אחד הנושאים שככל שהקידמה

והטכנולוגיה מתפתחים, אז אתם עולה הדאגה של הבעיות האקולוגיות.

לכן אני רואה בחיוב גדול שתהיה

ועדת קבע של ועדת הפנים כדי שנוכל להקדיש לזה דיונים לא מזדמנים,

ושבאופן רציף נלווה את הנושא,

אני מבינה שיש כעת בעיה שהיושב ראש

שנקבע לוועדה חולה, אחרת הייתי שואלת מדוע הוועדה טרם החלה לפעול,

אנחג ו נמתין אל שובו של יושב ראש ועדה זו)

נפעיל את הוועדה הזו באופן קבוע,

אכן יש מגמה או החלטה להקים ועדה כזו,

החלטה זו נתקבלה בוועדה המסדרת, אבל

לא נקבעו ראשי ועדה זו, וגם לא לוועדה לעניני משטרה, מכל מקום, הנושא

יידון והוועדות ייקבעו,

אבי בעד זה שתהיה רעדת משבה קבועה,

יש בזה,שני דברים, שאחד מהם, לדעתי,

צריך לטפל בו, אולי, בדרג של הוועדה, וצריך לבקש מהשירות לאיכות

הסביבה לקבל חומר, משום שהם אחראים לענין ז ה" שם יש בעיות שלא שייכות

לחוק. אבי מתכוון לבעיות פוליטיות ואינטרסים" כמובן שיש גם ליקויים

בחוקעצמו.

לצערי, שמעתי את הסקירה באופן מקוטע

משום שהייתי חייב לרוץ לוועדה אחרת. אבל ממה ששמעתי שיש חוסר

תיאום בין המוסדות. כל עוד יהיה חוסר הת:יאום הזה, הרי שיבולע לטיפול" ,

אבי חושב שאחד הדברים שאבחבו צריכים

לעשות הוא, שבאיזה שהוא אופן להגיע לתיאום כזה שכל מיני ויכוחים

שמתפרצים פה ושם, שלא יקרו, כי אחרת זה יזיק לבושאי

אבי חושב שאחד מהדברים שאנחבו צריכים

לטפל, ואני אינני יודע ממי להזמין חומר או מחקר - איך אפשר להגיע

לתיאום מירבי עם כל הזרועות - משרד הבריאות, משרד הפנים, משרד החקלאות,

נציבות המים, וכן משרדים אחרים, אתרי תיירות ועוד - כדי שתהיה באמת

פעולה מתואמת ומסודרת, ושלא תהיה התבגשות והתמודדות, כי בסופו של דבר

כולם סובלים,

על כל פנים, אינני יודע אל מי לפבות

וממי לבקש את זה". אבל אנחנו יודעים שאנחנו זקרקים לזה, ראת העבודה

המעשית תעשיה הוועדה לכשתקום.

אנחנו צריכים לדרוש מהגורמים הנוגעים

בדבר את הדברים האלה, ולבקש את זה מדרג של שרים" יש בענין זה החלטה

שנתקבלה בשעתו לגבי איכות הסביבה בין שזה העברת סמכויות, כי זה היה

גם בענין זיהום המים, זיהום מי הים היה למעשה בידי משרד התחבורה".

הוא הדין לגבי דברים אחרים" יתכן שאנחנו

נצטרך להזמין את שר הפנים ושר הבריאות כדי להגיע לאיזה שהוא תיאום

בענין זה,

אני חושב שנוכל לעשות את זה בשבועות

הקרובים.

אכן הבעיה הזו קיימת" יש מקום לשיפור

ותיאום בין הגורמים,

לפני למעלה משנה הוציא היועץ המשפטי

לממשלה הצעה להסדרת והגדרת התפקידים במקרה זה בין שני משרדים - משרד

הפנים ומשרד הבריאות, משרד הבריאות הודיע על הסכמתו להצעה זו,

אני חושבת שאם משרד הפנים גס הוא יסכים

להצעתו של הירעץ המשפטי לממשלה, הרי בכך נוכל לפתור את הבעיה של הכרר

התפקידים"

א. מ ר י נ ו ב : אני מקדם בברכה את הצעתו של ח"כ וירשרבסקי

כי אנ י ח ושב ש ,