הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 233

מישיבת ועדת הכלכלה ביום

ג' כ"ד באלול התשמ"ח - 6 בספטמבר 1988 בשעה 9.30

חברי מוועדה: אוריאל לין - מ"מ היו"ר

ד' גוטשל - משרד התחבורה

עי להבי - משרד התחבורה

נ' פריטל - משרד התחבורה

א' אנטורי - רשות שדות התעופה

י' סלוצקי -רשות שדות התעופה

א' בן-ישראל - חברת אל-על

י' נחושתו - חברת אל-על

די יערי - חברת ארקיע

א' מילר -חברת ארקיע

ר' עובדיה - פאנל חברות התעופה

מי אטיאס -אגף התקציבים, משרד האוצר

אי שטיינר

מי הלנברג

תקנות רשות שדות התעופה (אגרות), התשמ"ח-1988



תקנות רשות שדות התעופה (אגרות), התשמ"ח-1988

אני פותרו בזה את ישיבת וערת הכלכלה. הנושא שעומר על הפרק הוא תקנות רשות

שדות התעופה (אגרות), התשמ"ח-1988. ממכתבו של שר התחבורה אל יושב-ראש הוועדה

אני למר שהתקנות באות לקבוע העלאה בשעור של 10% והעלאה של 20%.

אני מוכרח לומר שאנחנו לא מתלהבים לאשר העלאה של אגרות. ברי שהוועדה תאשר

העלאה של אגרות אנחנו צריכים להביו היטב מהו טיב השירותים שהחברות מקבלות ומהו

טיב השירותים שמקבל הנוסע שיוצא מישראל, מהי האגרה שהוא משלם היום ומהי האגרה

שמוצע לגבות ממנו לאחר העלאה של 20% ומדוע הוא צריך לשלם אגרה כזו, עבור מה הוא

משלם וכמה ישלם. אלה הו שאלות מהותיות. אינני רוצה שיתקבל הרושם שהוועדה מאשרת

העלאה כדבר של מה בכך. אנחנו רואים בזה דבר רציני.

אני מבקש שמישהו מהמוזמנים יציג את העניו.

בעקבות המאורעות ביהודה, שומרוו ועזה ירדה התנועה הבינלאומית ב-10%, גם

בנכנסים וגם ביוצאים. המשמעות הישירה היא ירידה בהכנסות.

איזה חלק מהנתוו הזה שייר לישראלים שנוסעים לחוץ-לארץ וחוזרים מחוץ לארץ?

קשה לדעת אבל אפשר לומר שעיקר הירידה היא בתיירות.

שמעתי שיש ירידה גם במספר הישראלים הנוסעים לחוץ-לארץ. לא הייתי רוצה שנטיל

הכל באופו כללי על האינתיפאדה.

מבחינת הרשות לא משנה מי נוסע, ישראלי או אחר, הירידה בהכנסות היא ירידה.

אני רוצה לקבל נתוו ואחר-כך נחליט אם הוא חשוב או לא חשוב. מאחר שציינת נתוו

הייתי מעדיף שנקבל אותו מחולק לנוסעים זרים הבאים ארצה ולישראלים היוצאים לחוץ-לארץ.

איו לי.

אני מבקש שתעביר אלינו את הנתוו הזה אחר-כך בכתב.



ד' גוטטל;

הירידה של 10% בתנועה גורמת לגרעון בתקציב רשות שדות התעופה.

לפי חוק רשות שדות התעופה הרשות צריכה להיות מאוזנת. היא צריכה להתמודד עם

הבעיה הזאת. היא הצליחה להוריד את רמת ההוצאות ב-8 מיליון שי'ח אבל זה לא ממפיק.

מתי היא הורידה את ההוצאות?

לפי חודש היא ההליטה על הורדה ב-8 מיליון ש"ח לשנת 1988/89.

לפני שנה, כשנבנה התקציב, לא חשבו שתהיה ירידה.

אני חוזר ושואל: הורדת ההוצאות מתייחמת לשנה השוטפת? מתי התקבלה ההחלטה?

לפני חודש.

מהו כלל ההוצאות?

בסביבות 89 מיליון ש"ח.

אם כן, מדובר על הורדה של 10%.

בכמה ידד היקף הנוסעים החזוי?

גם כן ב-10%.

לפי התחזית החדשה חסר בסף והרשות מבקשת, כדי לאזן את עצמה, אישור להעלאה

האגדות הבינלאומיות בשיעור של 10%, וכן העלאת האגרות לנוסע בשיעור של 20%.

מאז שנת 1983, זאת אומרת 5 שנים, הרשות לא העלתה את האגרות.

מה היה מספר הנוסעים בשנת 1983?

אז התנועה היתה 3.1 נוסעים.

וההכנסות גדלו.

ד' גוטשל;

ההכנסות צמודות לדולר.

מהו סכום האגרות לנוסע יוצא?

10 דולר.

זאת אומרת שהם תהיה העלאה בשער הדולר, ההכנסות יגדלו.

כמה משלמים מטוסים, חברות תעופה?

די גוטשל;

זה תלוי במשקל המטוס. מדובר על העלאה של 10% בהשוואה להיום.

ניקח לדוגמה מטוס ספציפי, האם החישוב הוא על פי מספר הנחיתות?

על פי משקל המטוס.

הרשות נותנת שירותים לחברות התעופה. היא מעמידה לרשותם את מסלולי הרשות

. לצורכי נחיתה והיא מעמידה לרשותם את מגרשי החניה למטוסים בשביל חניה. היא מעמידה

לרשותם את כל האביזרים האלקטרוניים - מגדל הפיקוח וכל מה שקשור לזה - כדי להבטיח

נחיתה וחניה בטוחה. היא מעמידה לרשותם את הטרמינל עם כל האביזרים לקליטת נוסעים

נכנסים ויוצאים. היא משקיעה כדי לתת לנוסע ולמטוס שירותים שונים. את התמורה בשביל

השירותים האלה הרשות מקבלת באמצעות אגרות וגם באמצעות הכנסות אחרות שאינן אגרות

רגילות אלא הן הכנסות מסחריות מחנויות, וזה מאפשר לרשות לגבות אגרות לא גבוהות.

כמה זה באחוזים? איזה חלק מההכנסות, באחוזים, מהווה הסעיף של הכנסות מסחריות?

ו

זה מגיע ל-36% מההכנסות של הרשות. כל היתר זה אגרות.

מאז הקמת הרשות עלו בהתמדה ההכנסות המסחריות בגלל פיתוח שירותים מסחריים.

בעת הקמת הרשות ההכנסות המסחריות היו 10%- 12%.

אני רוצה לומר שהיו גורמים שעבדו בשדה אבל לא נגבתה מהם אגרה.



מאז ומתמיד האגרות חן אגרות דולריות ומאז ומתמיד חדשות רצתה ועדיין רוצה

לקבוע אגדות שלוליות אלה שטרם הגענו לסיכומים על כר עם חברות התעופה והאגרות הן

אגרות דולדיות.

כפי שציין נציג משדד חתחבודה, אגדות הדשות לא שונו במשך 5 שנים, למדות ש-95%

מהוצאות הדשות הן הוצאות שקליות. בתקופה זו של 5 שנים נוצד פעד שלכ- 36% בין הדולד

לבין המדד.

היתה תקופה ששער הדולד היה יותד גבוה מהמדד.

א' אנטודי;

אני מדבד על 5 שנים נטו.

איר הדשות התקיימה במשר 5 שנים בלי הפסדים? חלק גדול של הוצאות הדשות הן הוצאות

קבועות לטווח קצד - כוח אדם קבוע, ריבית והוצאות שוטפות שאינן משתנות. בתקופה הזאת

הדשות יכולה היתה לספוג את השחיקה בדולד בגלל עליה במספד הנוסעים, זאת אומדת מספד

הנוסעים גדל וזה לא התבטא בהוצאות השוטפות שאינן משתנות לפי מספד הנוסעים.

במשר השנים הועמסו על הדשות הוצאות לא שיגרתיות. לפני שלוש שנים התקבלה החלטה

שהרשות תקבל על עצמה חלק של הוצאות הממשלה. זה מגיע ל-8 מיליון שקל לשנה. לפני

שנה וחצי או שנתיים חוקק חוק אילת נמל חופשי ובוטלו כל האגרות באילת, זאת אומרת

שכל השירותים באילת ניתנים ללא כסף.

היו"ר אוריאל לין;

כמה נמלי תעופה אתם מפעילים?

7, כולם גרעוניים פרט לנתב"ג. כל שדות התעופה הפנים-אדציים והתעופה הפנים-

אדצית אינם מסוגלים לעמוד בכל ההוצאות. כל ההוצאות בשדות האלה נתמכות על ידי

התעופה הבינלאומית. אילת, שהתפתח כשדה תעופה בינלאומי שני במדינה, בגלל החוק

אין לנו שם הכנסות בכלל.

היה לנו תקציב שאושד על-ידי משדדי הממשלה בדאשית השנה. לפני חודש עשינו בדיקה

נוספת ומצאנו שאנחנו עלולים להגיע להפסד של 15 מיליון.

היו"ר אודיאל לין;

מתי התחילה ירידה במספד הנוסעים.

א' אנטודי;

באפריל של השנה הזאת.

היו"ד אודיאל לין;

לא לפני כן?

א' אנטורי;

היתה עליה של תיירות נכנסת.



היו"ר אוריאל לין;

מה היה המספר הכולל של הנוספים ב-1987/88?

אי אנטורי;

3 מיליון ו-670 אלף נכנסים ויוצאים.

עכשיו אתם צופים ל-3.2?

כן. זו ירידה של יותר מ-10%.זה הצפי שלנו. היום הסך הכל המצטבר מהודש אפריל

מצביע על ירידה כללית של 12.5% לעומת התקופה המקבילה. אנחנו מקווים שלקראת סוף

השנה הירידה תהיה פהות משמעותית.

חוק רשות שדות התעופה תשל"ז קובע שהרשות חייבת להתאזן והיא צריכה לעשות הכל

כדי להתאזן בכל שדה תעופה ובכל שדות התעופה ביחד.

האם ב-5 השנים האחרונות היו גרעונות?

לא.

היה עודף?

כן. בכל שנה היה עודף של 3-1 מיליון.

איפה העודף הזה?

הוא הולך לתשלום של חובות הרשות לממשלה.

לפני חצי שנה הכנסת חוקקה את חוק ההסדרים במשק והטילה על רשות שדות התעופה

תשלום של 10 מיליון ש"ח לשנה לממשלה, דבר שלא היר. בעבר. בסכום הזה של 10 מיליון

ש"ח לא כלולים רווח והפסד.

מה זה 10 מיליון?

לא מוגדר. זה תמלוגים. יש פיגור בין תכנון הצעדים והמשכם.

האם אתם צריכים להעביר השנה כסף לממשלה?

א' אנטורי;

כן. אנחנו משלמים מדי חודש.

כמה?

שילמנו 4.5 מיליוו ש"ח.

כמה אתם משלמים מדי חודש?

כמיליוו ש"ח.

היחס ביו ישראלים לזרים היה עד כה פחות או יותר בדרך כלל הצי-חצי. לפי

האינפורמציה שלנו היתה ירידה גם של הישראלים אם היא היא קטנה ופחותה יותר מזו

שהיתה אצל הזרים.

ההכנסה שלהם היא רען מנוסע יוצא?

גם מנכנס.

איר?

על-ידי חברות התעופה. רק] הנוסע היוצא משלם ישירות.

חברת תעופה זרה פעילה, ניקח לדוגמה את טי.וו.אי., כמה היא שילמה לכם

בשנה? על פי מה היא משלמת?

האגרות למטוסים בנויות לפי משקל המראה מירבי של המטוס, לפי משקל של כל

מטוס. אגרות הנוספים הם לפי ראש. הפעילות של טי.וו.אי מהווה 7% מהפעילות של שדה

התעופה.

כל הנתונים שמרברים עליהם נכונים לחודשים עד מארס. עד חודש מארס היתה עליה.

מחודש אפריל חלה ירידה. הירידה בתיירות היא כ-20%.



א' אנטורי;

נושא האגרות הוא אחד מתון ארבעה שבאים לביטוי בהצעה שלפנינו. יש עוד שלושה

נושאים בתקנות, שהם פחות מהותיים. כולם באים לתקן דברים שמתבקשים תיקון..

היו"ר אוריאל ליו;

קודם כל נדון האם אנחנו מאשרים העלאה.

בל האגרות צמודות לדולר.

א' אנטורי;

אגרת נוסע יוצא היא בדולרים ממש.

הסכומים המצויינים בשקלים הם לפי שער של 1.44 ש"ח לדולר.

כשהרשות נכנסה לדיונים מוקדמים עם פאנל חברות התעופה היא הציעה, לפי

הנתונים שהיו אז,. העלאה של למעלה 20%. בסופו של דבר הסכמנו על 10%. זאת

אומרת שיש הסכמה מוקדמת.

היו"ר אוריאל לין;

הסכמה של מי?

של פאנל חברות התעופה ורשות שדות התעופה. זה היה מקובל אחר כן על כל

הגורמים כולל משרד התחבורה ומשרד האוצר. זה אושר על-ידי הממשלה.

היו"ר אוריאל לין;

נשמע עכשיו את נציג הפאנל של חברות התעופה. האם הסכמתם להעלאה?

ר' עובדיה;

החדר חזה ידע מאבקים ביו רשות שדות התעופה לביו הפאנל של חברות התעופה,

ולכך אני רוצה לצייו את האווירה הנעימה השוררת היום בחדר הזה. זו הפעם הראשונה

שיש הסכם או הסדר והבנה בינינו לביו הרשות. העסקנו כלכלנים מבחוץ כדי לבדוק את

הנתונים של הרשות.

יש אמנת שיקגו ויש הוראות שכל שדה תעופה חייב לאזו את עצמו. בהתאם לאמנות

השדות חייבים להציג נתונים. אם העסק צריך להתנהל כיחידה כלכלית לפי החוק והחברות

המשתמשות בשדה צריכות לכסות את ההוצאות, הרי לא אגרת הנוסע מכסה את ההוצאות אלא

לש שפע של אגרות, חלק מהו משולם לפי חוק וחלק לפי נפח. תמיד זה חל עלינו. אם אנחנו

צריכים לשאת במעמסה יותר גדולה - איו דרך אחרת אלא להעלות מחירים.

במצב של היום, אחרי שבדקנו את הנתונים, הגענו למסקנה שבמצב של ירידה וכשנצטרך

לשאת בגרעוו, יש מקום לדרוש שיהיה שימוש באגרות בקרו לוויסות תעריפים. נקודת ההתחלה

היתה 26%. אחרי דיונים ארוכים הושג הסדר שנחתם על-ידי נציגי הפאנל ואנשי הרשות,

שהוא כפוף לאישורה של ועדת הכלכלה.

היו"ר אוריאל ליו;

יש הסדר לגבי נוסעים יוצאים? איזה חלק מההכנסה מהווה האגרה של נוסעים יוצאים?



א' אנטורי;

כ-20%.

אגרת נוסע יוצא לא הועלתה במשך 10 השנים האחרונות.

אי אנטורי;

היא הורדה.

כשהעלו לנו את האגרות לא העלנו את אגרת הנוסע.

יש ירידה במספר הנוסעים, המשמעות היא גם הפסד לחברת אל-על ולחברות התעופה.

ברגע שיש ירידה במספר הנוסעים החברות צריכות לשלם אגרות יותר גבוהות לרשות שדות

התעופה. האם זה לא יבוא לביטוי בתעריפים?

אני חוזר ואומר שאגרת נוסע יוצא לא הולתה במשך כ-10שנים ואילו חברות התעופה חוייבו

על-ידי הוועדה הזאת, אחרי מאבקים, לשלם תוספות או העלאות של האגרות בסכומי עתק,

פעם זה היה 25%- 30% והוספו תקנות חדשות שהוטלו על החברה ולא על הנוסע.

לפני כשנה הוצע שאגרת הנוסע היוצא תיכלל בכרטיס, כמו שזה בארצות-הברית.

הכללת האגרה בכרטיס יוצרת בעיות מסויימות.

את זה אתה גובה עבור רשות שדות התעופה.

זה היה בלחץ משרד התיירות, משרד התחבורה ורשות שדות התעופה.

אתה צריך לשלם אגרה עבור מטוסים. האגרות עולות ומספר הנוסעים יורד. איך

תכסה את זה?

מחירי הטיסות נתונים בפיקוח.

האגרה המוצעת אושרה על-ידי ועדת השרים לענייני כלכלה. אם ההעלאה מ-10 דולר

ל-12 דולר לא תאושר - נצטרך להעלות את מחיר הכרטיס ואז נשלב את זה במסגרת כל

התביעות האחרות וההעלאה,לנוסע תהיה לא בסכום של 2 רולר אלא הרבה יותר. כל העלאה

שתגרום להעלאת התעריפים שאנחנו משלמים לרשות תגרום להעלאת מחיר הכרטיס.

בדקנו את הנושא והגענו להסכם כדי שלא נידרש לשלם יותר וכדי שנוכל לעמוד בתנאים

של האמנות השונות וחוק רשות שדות התעופה.



r

נשמע את נציג חברת אל-על.

אשר לתנועה בנמל נתב"ג. לפי זכר י, במחצית הראשונה של השנה - בחודשים

ינואר יוני - הירידה הממוצעת בתיירות הנכנסת היתה בסדר גודל של 15%. בחודשים

קודמים היתה מגמת עליה. בחודש אפריל היתה ירידה וזה התייצב על סדר גודל של

15%.

בחודשים ינואר-יוני עלה מספר הישראלים שיצאו לחוץ-לארץ ולכן אפשר לדבר

על ירידה של 10% בהשוואה. זה אשר למחצית הראשונה של שנת 1988.

האומדנים שלנו מראים שעד סוף שנת 1988 תהיה ירידה כוללת של כ-10%.

בתחום המטענים איו שינויים, זה התייצב פחות או יותר. i

נקטנו שורה של צעדים ואנחנו מקווים שנגמור את השנה בסדר, זאת אומרת באיזוו.

אתם חייבים הרבה כסף.

אנחנו פורעים את הכל.

אם גומרים באיזוו, איר מחזירים חובות? האם אחרי החזר חובות נשארים באיזוו?

כו. אנחנו מעבירים לממשלה 10 מיליוו ש"ח, לפי ההוק.

כשיש ירידה איו ברירה אלא לנקוט צעדי התייעלות.

אני רוצה לומר שנקבעה גם אגרה על נוסע נכנס.

מתי זה היה?

ב-1983 כשעורכנו כל התעריפים על בסיס רולרי.

איו בכוונתנו להעלות תעריפים.

בכמה זה יגדיל את ההוצאות שלכם?

בסדר גורל של 2 מיליוו דולר לשנה, מ-19 מיליוו ל-20 מיליוו דולר לשנה.

וזה לא יועבר לתעריפים?

לא בשנה זו, כי יש תעריפים עד סוף השנה.

ואשר לעתיר - זה תלוי גם במחירי הרלק. אנחנו לוקחים טל של כל המרכיבים.

ברור שלא כל אימת שמרכיב של הוצאה משתנה אתה מעלה מחירים, אבל יש הוצאה מצטברת

שצריר למצוא לח כיסוי.

אין כוונה להעלות מחירים בטווח המיידי. אם התקנות יאושרו, הובטח לנו שהעדכון

יהיה לפי 10% במדוייק.

השר מדבר על 10%.

בחישוב עוגלו אגרות ויש מקרים שזה מגיע ל-11%. אני מתייחס לבינלאומיות ולא

לפנים-ארציות.

יש תקנת משנה ביחס לעיגול. אנחנו מדברים על 10% במדוייק, לא על 9.8 ולא על

11. לדעתנו אין מקום לדבר על עיגול, כי זה יצור בלבול.

בכמה קטנות ההכנסות של חברת אל-על בגלל ירידה בהכנסות מנוסעים?

בסדר גורל של 8%-12%. מכיוון שנקטנו צעדי התייעלות רציניים אנחנו מצליחים

לקזז את זה.

בשנה שעברה היה רווח ואנחנו מקווים שגם השנה התוצאות תהיינה חיוביות.

אשר לעיגול, הרשות מוכנה לקחת בדיוק 10%. מבחינת הרשות אין מניעה בענין זה.

אנחנו מסכימים למחיקת העיגולים.

חברת ארקיע פועלת תחת שני בובעים: במישור הפנים-ארצי ובמישור הבינלאומי,

במסגרת של טיסות שכר.



במישור הפנים-ארצי, הסכומים לא משקפים את המציאות. בתלונה 4 מצויינים סכומי

האגרות הפנים-ארציות בשקלים. מצויין סכום של 2.38. זה לא 2.38 אלא זה 3.55.

מה זאת אומרת?

ב-28 ביוני הוציאו שר האוצר ושר התחבורה היתר להעלאת אגרות, שהתאריך הקובע

לגביהן הוא 13 ביוני, בהנחה שיהיה אישור רטרואקטיבי, דבר שצריך אישור מיוחד של

היעוץ המשפטי לממשלה.

לא ידעתי שיש כוונה לתחולה רטרואקטיבית. אני מודה על הסבת תשומת הלב לכך.

ה עבור כלי

קיימת מקדמא

דנא. כך העלו את האגרות שאושרו בוועדה בשנת 1987. לפיכך לא מדוייק לומר ש-5

שנים לא הועלו האגרות. משתמשים בחוק אחר שהנושא של אגרות שדות תעופה נמצא בו.

זאת אומרת, יש העלאה ומכים אותנו גם מכאן וגם מכאן.

אתה מתכוון לחוק יציבות המחירים.: האם המחירים הועלו בפועל?

כן, ב-49% בפועל.

A

חברת ארקיע לא הוזמנה מעולם להתייעצות למרות שהפאנל הוזמן.

אתה אומר שבפועל יש העלאה של 49%.

כן, ועוד 15% לפני כן.

מה אנחנו מתבקשים לעשות היום?

לאשר את המחיר הבסיסי שעליו נשלם עוד 49% ו-15% שהעלו לנו.

אני לא מבין איך אפשר להעלות מחירים על פי חוק אחד ולאשר אותם כל פי חוק אחר.

האם כל האגרות של הרשות באות לביטוי כאן? - לא. הרשות גובה מאיתנו עבור

שימוש בנכסים, דמי הרשאה, על כל ליטר דלק צריך לשלם, יש הוצאות בטחון. בסך

הכל אנחנו משלמים 3 מיליון דולר אגרות לרשות. עכשיו באים ומבקשים מאיתנו עוד

300 אלף דולר. לחברת ארקיע אין מאיפה להוציא את הכסף הזה.

אתה לא שבע רצון ביחס להעלות.

ראשי באדמה 200 אמות.

מה התשובה ביחס לשני החוקים?

בעמוד 3 נאמר שהאגרות לפי תקנות 4, 5 ו-7 ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות,

לפי הענין, בשיעור ההפרש שבין המדד החדש למדד הבסיסי. מדובר על טיסות פנים-ארציות.

הגדלתן או הקטנתן של האגרות תיעשה ב-1 בכל חודש. זאת אומרת שהאגרה צמודה למדד.

אם היינו הולכים לפי התקנה, האגרות היו צריכות להיות כפולות אלא שהן נכללות במסגרת

ההקפאה. במשך תקופה ארוכה המחיר היה ללא שינוי למרות שהרשות היתה מוסמכת להעלות

אותו כל חודש בהתאם למדד.

שר התחבורה ושר האוצר, אחרי שקיבלו הסבר, אישרו מה שאישרו.

זה משקף העלאת מדד בלבד?

חלק מזערי.

מכיוון שאינני מתכוון לאשר את האגרות היום ובשלב זה הוועדה לא תוכל לאשר

את ההעלאה אני רוצה לומר שאנחנו שוללים העלאה אוטומטית לפי הצמדה למדד. אגרות

שצמודות אוטומטית למדד פסולות בעיננו. יש פה העברת כספים לאוצר. מצד שני נאמר

שאין אגרות עבור שירותים שניתנים באילת. זה לא ייתכן.

יש בעיה עקרונית של אגרת נוסע יוצא. אינני מבין למה הוא צריך לשלם יותר

אם מספר היוצאים מישראל קטן. באיזה עולם אנחנו חיים?

כשאנחנו אומרים לתעשיה שהיא חייבת לעשות מאמצים אדירים ולהתייעל, באותה שעה

להרשות לתאגידים ממלכתיים ולרשות להעלות אגרות בגלל הצמצום בעסקיהם - לדעתי זו

מדיניות בלתי עקבית של הממשלה. אני מצטער שוועדת השרים אישרה את האגרות. זה משגה.

זו מדיניות בלתי עקבית. נעיר על כך לוועדת השרים.

נרצה לשמוע חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה על שילוב שני החוקים שהוזכרו

כאן. נצטרך לקבל הסברים של נציגי הממשלה ביחס למדיניות הכלכלית ורק אחר כך נוכל

אולי לאשל.



אסור שנקל ראש בנושא של העלאת אגרות בשעה שמטילים מעמטה על המיגזר העסקי.

במועד מאוחר יותר נקיים ישיבה נוספת. נצפה לשמוע את תגובת האוצר להערות

של הוועדה בנושא זה.

בשנת 1987 הועברו נכסים לרשות.

והסרתם מהם אפשרות לגבות באילת.

אתם רוצים להוריר באילת ולגבות מאחרים?

זה לפי החלטת הממשלה.

תודה רבה לכולם. שנה טובה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.00.

- *