הכנסת האחת קשרה

מושג רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 230

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום שלישי. י"ב באב. התשמ"ח - 26 ביולי. 1988. בשעה 10.00

חברי הו וערה;

מ"מ היו"ר אוריאל לין

מוזמנימ!

ב' מידן - צה"ל

א' בורנשטיין - צה"ל

ה' מזר - צה"ל

אי בן-ארי - ראש ענף יעוץ וחקיקה. פרקליטות צבאית

צי גרוס - סגן בכיר ליוע"מש משרר הבטהון

ר' הצבי - בזק

ר' פורר - בזק

אי אוררן - בזק

ש' קלפנר - משרד התקשורת

ר' הרניק - יו"ר המועצה לשירורי כבלים

מי אהלי - יועץ משפטי משרר התקשורת

די להמן-מסו - משרר המשפטים

ר' אברמסון - משרר האוצר

מי בן צבי - משרר האוצר

מי אמיר - מנכ"ל התאחדות בתי מלון

ד' לב

א' שטיינר

רשמה: שי צהר

חוק הבזק (תיקון מס' 5), התשמ"ה-1988.



חוק הבזק (תיקון מס' 5), התשמ"ח-1988

היו"ר אוריאל לין;

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת חכלכלה. נושא הדיון היום חוק

הבזק (תיקון מס' 5).

בעוד כשעה אני חייב להיות נוכח בישיבה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת,

כר שעלינו לסיים ישיבה זו בעוד שעה בערך. יחד עם זאת ברור שלא נעשה עבורה

חפוזה אלא עבודה יסודית, ונשתדל לסיים אותה בזמן העומד לרשותנו.

בידי הנייר הלבן שקבלתי ממשרד התקשורת. יהיו דברים שננסח אותם כעקרונות,

והמשפטנים ינסחו אותם לאחר מכן ניסוח משפטי מתאים.

בסעיף 1, פסקה (4) הערה למר אהלי.

מי אהלי;

הערתי מתייחסת למלה "במישרין" בסעיף 1 פסקה (4). על דעת אילה, שבשעתו

ביקשה את התיקון הזה, אנחנו מבקשים היום למחוק את המלה "במישרין".

ה ו ח ל ט - למחוק את המלה "במישרין" בסעיף 1(4) בהגדרת "ציוד קצה".

סעיף 3. 4א (ב)

היו"ר אוריאל ליז;

האם לפי הנוסח הקיים החובה הזו מוטלת נם על חברת בזק?

מי אהלינו

כן,

אנחנו נמחוק את המלים "לרבות החברה", ובשלב זה לא נטיל את החובה הזו על

בזק. קיימנו דיון ממושך ביותר בנושא, והתיקון הזה לא נעשה בלא ספקות, אבל נראה

לי בשלב זה שלא יהיה זה נכון להטיל חובה זו על בזק. אם יסתבר בעתיד כי אכן

השיטה הזו אינה פועלת כיאות נצטרך לתקן זאת.

א' אורדו;

נם אם אינך כותב "לרבות החברה" זה עדיין נשאר לפרשנות.

היו"ר אוריאל לין-.

הכוונה שלנו היא שהחובה לא תוטל בשלב זה על בזק. המשמעות העולה מהדברים

היא שלא בזק עצמה, אלא אדם הרוצה לחבר לרשת הבזק של החברה ציוד קצה וכו' יגיש

לשר בקשה וכוי. אני מציע, איפוא, להשאיר את הנוסח כמות שהוא.

הוחלט - להשאיר סעיף 4א (ב) בניסוחו הנוכחי

אני מבקש שכל תשלומים העולים על פי חוק הבזק שאנחנו מתקנים כאן, אגרות

וכוי, יהיו טעונים אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. אני מבקש שיהיה סעיף גורף לגבי

הדכר הזה.

נכניס סעיף כולל כזה בסעיף 4 נ.

אינני מתכוון רק לסעיף 4א, אלא נם לכל הסעיפים האהרים שבתיקון הזה.

כוונתי לסעיף כולל שיבהיר שכל האנורת וכוי יהיו טעונים אישור ועדת הכלכלה של

הכנסת.

נעשה זאת.

בנושא של אישור סוג אני רוצה להזכיר את ההסתייגות שלנו. אמרנו כי מתשבעצם

משתמע מהחוק זה שאישור סוג זה מתן רשיון קולקטיבי. אם לא נתקן את סעיף 51

בחוק הבזק ונוסיף בו את נושא אישור סוג יהיה סעיף 51 מרוקן מכל תוכן. בי שם

כתוב שלא ינתן רשיון לציוד שכבר עסקו בו.

הוועדה ההלימה שלא לתקן את סעיף 51.

ח ו ח ל ט - להשאיר סעיף 4א (ד) בניסוחו הנובהי

ס ע י ף 4ב. (ב)

סעיף (ב) אומר שעל אף האמור בכל דין רשאי השר להעניק רשיון מיוחד לתאגיד

מדוע רק לתאגיד? מדוע לא יוכל בית מלון לעשות שידורים רק לאנשים

הנמצאים בו? מדוע זה צריך לחיות תאניד?

מי אהלי!

בתור בית המלון עושים נם היום שידורים. הכוונה היתה לאפשר לבתי המלון

להתאנד ביחד להשתמש ברשת ולהסור בהוצאות. כמו, למשל, כל בתי המלון שברחוב

או מלון סונסטה בירושלים והמלונות השכנים לו.

היו"ר אוריאל ליז!

אני מבין שלבית מלון יש היום האפשרות לשדר לאורחיו. ופה אנחנו עושים

הרחבה ונותנים אפשרות כזו לרשת בתי מלון אם יקימו תאניד לצורך זה,



כל בחי המלון יקוימו חברה, שהם יהיו בעלי המניות שלה, והיא חובל לקבל מהשר

זכיון שידור לבעלי המלון שהם בעלי המניות בתאגיד. אחת השאלות שהטרידה גט את

היו"ר היתה איר להבטיח שהתאגיד הזה לא ישדר שידורים לכל הארץ, דבר שיכול לעורר

בעיות רבות. ובכן, סעיף (ג) מגביל את זה מבחינת שיקול דעתו של השר, ולא

מבחינת קביעתו של המחוקק. השר רשאי לקבוע תנאים.

נניח ששלושים בתי מלון בארץ יקימו תאגיד כזה שיבצע שידורים עבורם. האם זו

הכוונה?

ד' הרניק;

האמת היא שבמקרה זה הבמות הופכת, במידה מסויימת, לאיכות.

היו"ר אוריאל לין-.

האם איננו עושים כאן הרחבה גדולה מדי בענין זה?

א' אורדן;

ניתן לטעון שכן, ואפשר להסביר זאת. יחד עם זאת אני רוצה להזכיר שפרופסור

רובינשטיין הוא שביקש את הסעיף הזה כאשר היה שר התקשורת.

עניינית זה עלול לקרות כף.

היו"ר אוריאל ליזי;

אני מציע למחוק סעיף זה בכלל, כי זה סעיף בעייתי. נשאיר את המצב הקיים

היום, כאשר בית מלון משדר בשביל אורחיו הוא. אינני חושב שאנחנו צריכים לעשות

היום פריצה בתחום הזה. עוד לא התחלנו בטלוויזיה בכבלים וכבר אנחנו מזנקים

לנושא פרובלמטי מאד בענין בתי המלון. הבה ניתן לטלוויזיה בכבלים להתקדם בכמה

תחומים, ואחר כך נטפל בכל הקשור בנושא זח בבתי המלון. כיום בוחר כל בית מלון

בקסטות אותן הוא משדר לאורחיו. אינני חושב שעלינו לרוץ מהר מדי קדימה בנושא

הזה.

די הרניק!

אני חושב שהמספר והכמות הם הקובעים כאן את שיקול הדעת. ניקח כדוגמה את

איזור אילת שם מיכרזי הטלוויזיה בכבלים לא עוררו התעניינותם של יזמים. הסעיף

הנדון יכול לפתור את הבעיה הזו באילת.

גם באילת ניתן לראות את שידורי הטלוויזיה הרגילים, ובית מלון שם יוכל

להתקשר אל תחנת טלוויזיה בכבלים אם ירצה בזאת.

מי אהלי!

באילת לא היו עד כה יזמים בתחום הזה. אף יזם לא הציע עדיין להפעיל מערכת

טלוויזיה שם.



אני מוכן שהסעיף הזה יסוייג רק לאיזור גיאוגרפי שאין בו פעילות של

טלוויזיה בכבלים. אם בפועל יהיה מקום כמו אילת, למשל, שלא תהיה בו טלוויזיה

בכבלים, יהיה השר רשאי לאשר בשביל המקום הזה רשיון מיוהר לתאגיד וכוי.

אולי כדאי להוסיף שרשאי השר, לאחר התייעצות במועצה וכוי.

נראה לי שההגדרה פה גורפת וכללית מדי. אני מוכן להסכים לכר שהשר יהיה

רשאי להעניק רשיון וכו' רק לגבי איזור גיאוגרפי שבו לא פועלת תחנת טלוויזיה

בכבלים. זה עשוי לפתור גם את הבעיה של אילת אם תהיה בה בעיה כזו.

הוחלט - לאשר סעיף 4ב (ב) אחרי שניסוחו יבהיר כי הוא מתייחס רק

למקומות בהם אין בעל זביון לטלוויזיה בכבלים.

ס ע י ף 4ג, (א) (2)

מי אהלי;

הכוונה כאן היא לחברת בזק שחייבת לשלם 11% תמלוגים לשנה, ולא יהיה זה

מוצדק לבקש ממנה גם תשלום אגרה בעד הרשיון הכללי שהיא מקבלת. כי החוק אינו

מבחין במלים "בעל רשיון" בין בעל רשיון כללי לבעל רשיון מיוחד. הוא הדין לגבי

בעלי רשיונות אחרים שבבוא הזמן יגיעו למצב של תשלום תמלוגים לפי אותו סעיף.

מדובר באגרה בעד מתן כל רשיון שהוא. כמו למשל רשיון לחברת עורק להעביר את

מערכת השירות שהיא נותנת.

אני מבין שסעיף 54 איננו ספציפי רק לבזק, אלא לכל אדם שמשלם תמלוגים.

מי אחלי;

אכן. הוא קובע את מסגרת התמלוגים. יש 8% ויש 11%.

ה ו ח ל ט - להשאיר סעיף 4ג. (א) (2) בניסוחו הנוכחי

סעיף 6ז (2) (ד)

אני חושב שצריך לתקן את הסעיף הזה. איננו רוצים לגרוע מאומה מהסמבויות

הקיימות היום על פי הוראות פקודת הטלגרף האלחוטי. אותן הוראות ואותן סמכויות

שישנן היום ישארו בתוקף מלא גם בשלב של מתן הרשיון ההתחלתי, וגם בשלב של

שנויים שצריך יהיה לעשות לאחר מכן, אם אמנם צריך יהיה לעשותם.

אנחנו רוצים שהרשיון שניתן בשלב הראשון כאשר מקצים את התדרים יינתן יחד

עם הזכיון, שלא יהיו שני שלבים לנושא הזה. כל הבדיקות הדרושות לצורך הקצאת

התדרים ייעשו קודם מתן הזכיון של הטלוויזיה בכבלים. אני משאיר לכם את הניסוח

המשפטי המתאים להבהרת העיקרון הזה.



יש כאן בעיה גם מזווית המשתמשים. חדרים אי אפשר לתת. צריך לחפור כל עורק

בנפרד. נניח שהיה מיכרז ומישהו זכה בו. הוא מתחיל עכשיו לפתח את האיזור, ואת

התדרים הוא יצטרך תור כדי תנועה. לחלק מהם יזדקק בעוד שנה, לחלק אחר יזדקק

בעוד שנתיים או שלוש שנים. התדרים עצמם והתנאים הנלווים אליהם נגזרים מהעורק

הספציפי, כולל נקודת סיום, ברמה של שש ספרות דיוק. אם הוא נמצא בבנין איקס הרי

זה מצב אי, ואם הוא נמצא 50 מטר ימינה משם יתכן ויצטרך לקבל תדר בי.

איך אנחנו יכולים להבטיה שאחרי שבעל הזכיון זכה בו הוא לא יטורטר יותר

בענין הרישוי הזה.

צי גרוס;

אני רוצה להציע על דעת משרד המפשטים, ונראה לי שגם על דעת משרד התקשורת,

שבמקום שנאמר"שהוא הלק מרשת הכבלים", ייאמר "כנדרש לקיים את רשת הכבלים", ואז

ברור יהיה שהוא יקבל מה שנדרש ובפי שנדרש. זה יוצר את המחוייבות לכך שמן

שדורשים ממנו וכפי שדורשים ממנו הוא יקבל.

יש בזה תשובה הלקית בלבד. באיזה שהוא שלב ראשונה מקבל האיש תדרים. אחר כן

אפשר לעשות שינויים. אנחנו רוצים למנוע מצב בו יצטרך מקבל הרשיון להסתובב

תקופה ארוכה במסדרונות. את הרשיון בסופו של דבר לא נותן צה"ל אלא משרד התקשורו

על פי תיאום עם צה"ל.

גורם אי זכה בזכיון. הוא מתחיל עכשיו לפתח את האיזור. הוא יזדקק לתדו

הראשון והשני בעוד שנה או שנתיים, ותדר השלישי והרביעי בעוד שלוש ואולי יותר

שנים.

בי מידו!

בהקצאה ראשונית הקצנו לתחום הזה של הטלוויזיה בכבלים חדרים שאנחנו

חושבים שבאופן עקרוני פותרים אח הבעיוח של הטלוויזיה בכבלים. ברגע שהוא קיבל

את המכרז ואחרי שהקצנו לו אח חחום החדרים הוא יודע איך לתכנן אח המערכח שלו,

יש לו כבר בסיס לעשיית החכנון הראשוני. ואז הוא נוכה שבקטע מסויים הוא צריך

איזה שהוא מיממסר, ובקטע אחר הוא פוחר אח הבעיה על ידי כבל וכו' ורק אז

ניגשים לתכנון המפורט. זה תהליך שלוקח לפעמים מספר חודשים, כי יש פה בעיות מאן

מורכבוח של חישובים וכו'.

אנחנו נוסיף אח המלים "יקבל חוך חקופה סבירה", כדי שכוונת המחוקק תהיה

ברורה.

ומה היא חקופה סבירה? לדעתי אין צורך בתוספת הזאח, אחרי שאמרנו כאן

"כנדרש לקיים את רשת הכבלים". הוא יקבל את הרשיון כשהוא צריף אותו. המלי

"יקבל תוך חקופה סבירה" עלולוח לפחוח פחח להחדיינויוח משפטיוח שלא לצורך. א

הוא צריך את הרשיון בעוד שלוש שנים, והוא אומר שהוא רוצח אותו עכשיו...



לא אמרתי שהוא יקבל אוחו עכשיו, אלא אינטגרלית להתפתחות התחנה כפי שקיבל

את הרשיון. זה יהיה שלוב בהתפתחות האופרטיבית, והוא יקבל את הרישוי תוך תקופח

סבירה בנררש. הוא לא יקבל זאת היום בשביל תדר שהוא צריו בעור שלוש שנים.

אנחנו מקבלים את התיקון שהוצע על ירי גברת גרוס, להחליף את המלים "שהוא

הלק מרשת הכבלים" במלים-, "כנררש לקיים את רשת הבבלים", ומוספים: תוך תקופה

סבירה עם התפתחות העבודה.

אני חושבת שלתת לרשויות המרינה הוראה בחוק לתת משהו תוך זמן סביר זה דבר

מיותר, ואולי אף מעליב קצת. כאשר כותבים "כנדרש לקיים את רשת הכבלים" הרי זה

בולל הכל. כשאומרים"כנררש" פירושו גם בזמן וגם לפי התנאים וכו'.

נכתוב איפוא "כנדרש לצורד ההפעלה", ואת הנוסח המדוייק נשאיר למשפטנים.

אני רוצה להתייחס למלח "כנדרש", אף שהיא מקובלת על המשפטנים. לנושא הזן

של טלוויזיה בכבלים הוקצתה כמות מסויימת של תררים. הכמות מוגבלת, וכאשר

מוסיפים את המלה "כנדרש" זה יכול לעורר בעיות וקשיים,

נראה לי שזו סערה בכוס מים. אנחנו רוצים להביא לידי ביטוי את כוונת

המחוקק. כשאתה נותן לארם את הזכיון חשוב שהוא יידע מראש מה הן המגבלות שלו.

כאשר אומרים "כנדרש", כנדרש על ידי מי?

על פי הזכיון.

מוטב אולי לכתוב "כמתחייב" בזכיון, שפירושו מה שחייבים לעשות על מנו

להפעיל זאת, במקום "כנדרש".

אינני רוצה לאבד על זה זמן, ובלבד שהעקרון יהיה מובן כי הוא החשוב

אנחנו משאירים את הסמכויות במלואן כמו שזה קיים היום. אנחנו אומרים שאת הרישו

יקבל האיש עם התקדמות ההתפתחות של התחנה, בהתאם לתכנית שעל פי הוא קיבל או

המכרז. הוא יקבל את האישור עם ההתפתחות של התחנה כמתחייב. וכר תהיינה סמכויוו

הרישוי ואז אנחנו יורעים שאנחנו קושרים את שני הדברים ביחר, וזו מערכת שלמה.

די לחמן מסר;

אני מבקשת להציע את הנוסח הבא: כנדרש, או כמתחייב, לקיום והפעלה של רשת

הכבלים בהתאם לתנאי הזכיון.



אם אנשי הצבא מעדיפים את המלה "כמתחייב" לא אתנגד לזה.

צי גרוס;

אני מבקשת להפריד את הסעיף הזה מהזכיון, ולא להוסיף את המלים "בהתאם

'לתנאי הזכיון". על הניסוה המדוייק נדבר בינינו אהר כך.

בזה סיכמנו את הנקודה הזו.

קיבלנו ניתוח די משמעותי של האגרות. אבל אני חושב ש אחרי שכבר הכינו את

המכרזים, על כל הקשור בהם, איננו יכולים להטיל עליהם אגרה נוספת זו. אני סבור

שאם כבר שילמו בעד המכרז ושילמו תמלוגים הם לא צריכים לשלם כפל אגרות.

יש לי הצעה שאינני יודעת אם תהיה מקובלת על משרד התקשורת, והיא: בעל

זכיון שילם דמי זכיון תמלוגים למעט האגרות. משרד התקשורת צריך להיות מודע

שכאשר הוא דורש xגובה של תשלומים יירד מזה סכום האגרות של ה-¥. אם ה-Y יהיה

בדול מדי, סכום התמלוגים שישאר למועצה יהיה קטן מדי. אם ה x-יהיה גדול מדי,

הסכום שיילד למשרד יהיה קטן יותר.

אם את מציעה שכאשר לוקחים ממנו כסף עבור הזכיון ינקו מזה את סכום

האגרות, אז מה זה ישגה אם לא ישלם אגרות?

r

די לחמז מסר;

הוא ישלם אגרות. התמלוגים שהוא משלם הולכים למועצה, והאגרות - למשרד.

בעל זכיון ישלם דמי זכיון, תמלוגים ותשלומים אהרים בשיעור שיקבע

השר בתקגות לאחר התייעצות במועצה. דמי הזכיון ישמשו לכיסוי הוצאות המועצה,

עודף עליהם - לאוצר המדינה.

אני מציעה שתמיד ישלם סכום אחד, שיהיה מורכב משני חלקים: סכום x

לתמלוגים, וסכום yלאגרות. והשר הממונה יקבע את החלוקה בהתאם לצרכי הגופים

עליהם הוא מופקד.

היו"ר אוריאל לין!

מדוע לא עושים סידור פנימי בין משרד התקשורת למועצה?

בגלל העיקרון שאדם צריד לשלם אגרה כמו כולם.

זה איננו עיקרון. מגיע לאדם לקבל הרבה דברים גם מבלי לשלם אגרה. למה הוא

צריו לשלם אגרה? הוא הרי ישלם תמלוגים.



אנחנו נחנו את הענין הזה. האגרות אינן בבחינה מס אלא חלק מהרגולציה של אי

בזבוז משאב החדרים. ההמטרה היא לעודד החזרת התדר למאגר המדינה כאשר לא צריף

אותו וכאשר אין משתמשים בו. אבל מפני שהיזמים האלה הלכו למכרזים כאשר הנתון

הזה לא היה בפניהם, אנחנו מציעים להוריד את אנרות אלחוט, ולהעמיד את זה בסדר

גודל של 5% בערד מהאגרות המפורטות שם. הם יוכלו לעמוד בזה, ואם לא התא אז

פגיעה בעיקרון של האגרות, וכאשר צריך יהיה לשלם עבור משאב שנמצא במצב של חסרון

יהיה בזה גם משום עידוד שלא לבזבז אותו.

אם זה העיקרון הייתי מעדיף שהם ישלמו את מלוא האגרה, אבל יקבלו בחזרה מה

שהם משלמים בעד הזכיון.

אז אין להם שום ענין להחזיר תדרים שלא בשימוש, ולא תהא להם מוטיווציה

להחזיר את התדרים הלא דרושים. 5% זו עלות שולית ודי סבירה, ואפשר לעמוד בזה.

אם מדובר, לדוגמה, ב-1,460.000 שקל בשנה, אז 5% מהסכום הזה מהווים בכל

זאת למעלה מ-70 אלף שקל לשנה.

70 אלף שקל לשנה עבור איזור המשתמש בתדרים בהיקף הגדול ביותר, ובמתכונת

המורחבת שמצינים כאן.

אני רואה שזה דווקה באיזורים המרוחקים שההשקעה בהם גדולה יותר והאוכלוסיח

בהם דלילה.

הדוגמאות שכאן הן הקיצוניות, ויש איזורים בהם הסכומים הרבה יותר נמוכים.

אחרי שניהלנו בעניו זה התייעצויות עם הגורמים הפועלים בשטח הזה הגענו להסכמה

שאפשר לעמוד ב-5% אלה.

אנחנו נסכים ל-5% אבל נכפיף גם את האגרות האלה לאישור ועדת הכלכלה, כמו

כל האגרות על פי החוק הזה הכפופות לאישור ועדת הכלכלה.

אני מבקש שתאשרו "כ-5%". אנחנו לא נעלה מעל ל-5%, אבל נצינ איזו שהיא

תבנית שהיא נבונה מבחינת חרנולציה.

היו"ר אוריאל לין.

האם אתח מבקש שנאשר זאת מבלי שנקבע הסתייגות לגבי האגרות? אנחנו נכניס

תיקון הקובע שאם אדם משלם דמי תמלוגים הוא ישלם מהאגרות הקבועות רק 5%.



השאלה היא אם נבון יותר לקבוע 5% מהסכום, או אולי לקבוע מתכונת שונה של

אגרות שבסך הכל תהיה עד 5%. לנו נראית הדרך השניה.

אז מה אנהנו קובעים היום בהוק? שהרי אנחנו חייבים לקבוע זאת בחוק.

ר' לחמן-מסר;

אני רוצה להציע את הנוסח הבא: בעל זכיון ישלם דמי זכיון, תמלוגים

ותשלומים אחרים בשיעור שיקבע השר בתקנות לאחר התייעצות במועצה, בשים לב לשיעור

האגרה בה חוייב על פי הפקודה.

אנחנו מעדיפים אם בן שיהיה בתוב בשיעור של 5%.

יש אפשרות לקבוע 5%, כפי שהוצע, או לקבוע בסעיף התמלוגים: ...בשיעור

שיקבע השר בתקנות לאחר התייעצות במועצה, ובשים לב לשיעור האגרה בה חוייב בעל

הזכיון על פי הפקודה.

שמענו שקביעת האגרות הוצעה כדי למנוע החזקת תדרים סתם, על מנת לעודד החזרת

תדרים לא דרושים. אני מציע שעכשיו אנחנו נעביר את זד בלי אגרות בכלל. אני

מניח שאת התדרים תאשרו רק כאשר צריך יהיה לאשרם מאחר וזה משאב לאומי שמפקחים

עליו וכו'. אני סומך עליכם שלא תאשרו תדרים סתם כך. אנחנו נסיר עכשיו את ענין

האגרות, וכאשר נחזור לדון בענין הזה בתיקון מסי 6 נוכן להתייחס אליו לעומק.

אלא שבינתיים ינתנו זכיונות, ולא נקבע את האגרות. לכן אני רוצה להציע

לחברי להסכים לתוספת המלים "בשים לב לשיעור האגרה בכפוף לאישור ועדת הכלכלה",

כי זה משאיר את הענין במסגרת של שיקול דעת ובדיקה, המאפשרים מצד אחד יעילות

בניצול התדרים...

אי אישור האגרות יוצר בעיה במסגרת האגרות של גורמים אחרים. יחיה לנו קושי

להסביר לגורמים אחרים מדוע הכנסת שוברת את העקרון של האגרות. בנסיבות אלה אני

מעדיף את ה-5%.

לפנינו שתי אפשרויות-. חאחת, לקבוע מפורשות שזה יהיה 5%. השניה, למחוק את

האגרות. מה אתם מעדיפים?

אני מעדיף שזה יהיה 5%.



אני רוצה לציין שאת ההצעה הזאת אנחנו שומעים כאן היום בפעם הראשונה,

והייתי מבקשת לקבל מהיוצ"ר הסבר על מה שלמעשה הוחלט בענין זה.

על פי המצב החוקי כיום אין עליהם חובה אגרות נבלל. הט שילמו בער הזביון.

אנחנו באים כרגע להטיל חובה נוספת. איננו באיט לנרוע, אלא להוסיף. אילו הייתם

באן בישיבה הקודמת הייתם יודעיט זאת. הודענו על בד בישיבה הקודמת.

אנחנו מאשרים שזה לא יעלה על 5% וייקבע באישור הוועדה. את הנוסח המדוייק

אתם תנסחו.

הוחלט לאשר סעיף 1( 6) (ד) בתיקון הנ"ל.

סעיף 8 (ב)

בסעיף זה נאמר בי באין הסכמה בין בעלי הזכיונות ברבר מצבה של תחנת השירור

כאמור או בדבר גובה התשלוט בערה - יכריע השר במחלוקת וכו'. אני מציע שנוציא או

הסמכות הזאת מידי השר ונעביר אותה לגורם מקצועי אובייקטיבי. האט ניתן לשד

להכריע בסכסוך בין שתי תחנות.

השאלה היתה איר לייעל תהליכים. האחד יוצא והשני צריך להכנס מהר, אז

צריו לבוא מישהו ולקבוע. אם ההחלטה של השר אינה מוצאת חן בעיני אחר הצרריט,

יכריע בית המשפט.

ה ו ח ל ט - להשאיר סעיף 8 (ב) בניסוחו הנובחי.

סעיף 9

היו"ר אוריאל ליו;

כל ענין הלוויין מחק מתיקון מס' 5, והוא יובא אלינו במסגרת תיקון מס' 6

שבו איננו רניט היוט. מה שקבענו כאן כמגבלות לגבי סיוע של אזרח לשידוריט וכוי

לגבי לוויין יחולו בשלב זה רק לגבי שידורים של טלוויזיה בכבלים. בענין הלוויין

נדון, כאמור, בנפרד.

פירוש הדבר שלא נדון בסעיף 9 עד לסעיף קטן (3) שבפסקה (2) שבו. סעיף קט1

(3) כבר נרון בוועדה באחת הישיבות הקודמות, ואושר.

ה ו ח ל ט - למחוק סעיף 9 עד לסעיף קטן (3) בפסקה (2).

סעיפים (3) (4) ו-(5) אושרו.

סעיף 11 (ז)(ח) (ט)

מח פירוש המליט "שבנסיבות הענין היה עליו לדעת"? לדעתי זח ניסוח חריף

מרי.



אדם הוזמן לתקן מקלט טלוויזיה,והוא לא יודע שהיא מחוברת לתחנה בלתי חוקית

קול טלוויזיה בכבלים. הוא לא יכול ולא צריו לדעת זאת. זה גם לא שייר לעבודה

שלו. כר נם בנקאי שמתבקש לתת מימון ולא ידע שזה מיועד לטלוויזיה בכבלים בלתי

חוקית, כאשר בנסיבות הענין לא היה עליו לדעת זאת. בשביל לרכר את ההובה אמרנו

"בנסיבות הענין היה עליו לדעת". מאידר, איננו רוצים להשאיר את המצב של היום

כאשר כולם אומרים שלא ידעו ולא היו צריכים לשאול. המבהן המשפטי הוא לא ידע ולא

היה עליו לדעת. אנחנו הצענו לרכר את המבהן המשפטי.

על מי אתם מטילים את החובה לדעת?

על מי שמסייע. כאשר אתה מוזמן לתקן כבלים שמועברים מבית לבית, אתה לא

יכול לטעון שאתה באת רק לתקן את הכבל. אתה צריר לשאול למה הפעולה שלר נועדה,

כמו במקרה של סיוע לעבירה רגילה. מוטל עליר לא להתעלם ולא לעצום עיגיים. הסעיף

הזה בא לפתור את הבעיה של עצימת עיניים. כאשר נהג מונית מוזמן להמתין בשעה 12

בלילה ליד בנק לשני אנשים, הוא צריר לשאול בשביל מה פתאום מזמינים אותו להמתין

ליד הבנק בשעה 12 בלילה.

אני מבין שמדובר במקרה בו אדם מבצע איזו שהיא עבודה שמחייבת אותו לדעת את

זהותו של מי שעבורו הוא מבצע את העבודה.

אכן. הוא לא יכול לעצום עיניים. זה בא למנוע עצימת עיניים בנושאים האלה.

אני רוצה להתעכב על סעיף (ט). אני מבין שיכול אדם לטעון שדברים פורסמו

שלא בידיעתו, אבל נניח שהדברים שודרו בידיעתו.

אז הוא בגדר מסייע.

השאלה היא איר אפשר למנוע את השימוש של המפרסמים בטלוויזיה בכבלים

פירטית. אדם בא אל הברת עלית, למשל, ומציע לו לפרסם אצלו תשדיר פרסומת. האם

חברת עלית לא צריכה לשאול מי הוא המציע? מדובר באן רק לגבי המפרסם.

אני רוצה שיהיה ברור שלא מדובר במי שהכין את הטקסט ששודר, אלא במי שאות.ו

מפרסמים, במי שתוכן השידור מפרסם את עסקיו במטרה לקדמם. אני רוצה שזה יתייחס

למי שאותו או את עסקיו מפרסמים, כי הוא זה שמזמין את השידור והוא זה שמשלם בעד

השידור. אני מבקש על כן שתנסחו את סעיף (ט) בצורה כזו שיהיה ברור שמדובר במי

שמפרסם את עסקיו.



אני רוצה להתעכב בענין התשתית. אדם קיבל זכיון לטלוויזיה בכבלים, והוא

רוצה להשתמש בתשתית של בזק. בזל, תקבע את התנאים ונם כמה הוא צריך לשלם עבור

זה. אבל בזק לא יכולה להיות מונופול. אם יש לו השנות, צריר להיות מנננון

המכירע בינו לבין בנזק, כמו שזה קיים בהוקים אחרים. אינה מנננוז הכרעה בינו

לבין בזק אתם מציעים? כי אנהנו לא יכולים להשאיר את הענין הזה ללא מנננון

הכרעה.

בסעיף 5 לחוק הבזק קיים המנננון.

סעיף 5 מרבר על בעלי רשיונות.

אנהנו נחיל את סעיף 5 גם למקרה כזה. סעיף 5 הוא הפתרון הפשוט והטוב.

אם הכוונה היא לכר שהיזמים בטלוויזיה בכבלים יהיו סמוכים על שולחן

המדינה בסיכומו של דבר, אז החלת סעיף 5 פה זו הצורה הנכונה לעשות זאת. היזמים

פנו בזמנו אל משרד התקשורת ונם השתתפו בהנשת בג"צ נגד עובדי חברת בזק וטענו

שהם רוצים תחרות חופשית. זו היתה התביעה שלהם.

אני רוצה להציג בפניך מצב מסויים: אדם קיבל זכיון לטלוויזיה בכבלים. אין

זה הניוני וכלכלי שהוא יעשה חפירות משלו ויניח תעלות חדשות משלו. זה יהיה

בזבוז הוצאה, שהרי מישהו צריך לשלם את זה, זה הניוני וכלכלי שהוא יעשה שימוש

בתשתית של הברת בזק. הוא בא אליך בענין זה, ואתה מציב לו תנאים כאלה וקובע לו

מחיר כזה שהוא לא יכול לעמוד בהם. מה יעשה אז?

על פי המכרז הוא חייב להניע לסיכום התנאים עוד לפני שהוא מניש את המכרז.

זכותו גם לבנות את התשתית בעצמו. התנאים עם בזק צריכים להיות מסוכמים לפני

שהוא מניש את המכרז. ישנם יזמים שלפני הנשת המכרז סיכמו את המחירים וחתמו על

הסכמים עם חברת בזק. אין מצב בו האיש מקבל קודם כל זכיון והולך הביתה.

מדבריו משתמע שלמעשה אפשר להכשיל אותו גם בשלב הראשון.

יש יזמים שחתמו על הסכמים במחירים של בזק. רשות השידור, למשל, סמוכה על

שולחן משרד התקשורת ובזק, ושירותי הטלפון מסבסדים את רשות השירור. בזק ומשרד

התקשורת מסבסדים בצורה רצינית ביותר את השירותים שרשות השידור נותנת.

בארצות הברית ובכל העולם המערבי פועלת טלוויזיה בכבלים בכוחות עצמה, איך שהיא

רוצה, וגם מסתדרת יפה. אם הכוונה היא שהמדינה תסבסד את הנופים האלה בגלל זה

שיש בידיהם אמצעי תקשורת חזקים, ויפעילו על השר לחצים קשים בענין זה. כי אז

ניקלע לאותו מצב שזה 4 שנים שלא פתרנו אותו.



אנחנו לא חושבים שיש כאן שאלה קול סיבסוד. מדובר בשימוש בתשתית שהיא תשתיו

לאומית, וצודק יושב דאש הוועדה כשהוא אומר שבהקמת תשתית מקבילה יש משום בזבוז

משאבים מבחינת המשק. אשר לסיבוסוד, החוק קובע מה צריו להיות-. עלות פלוס רווח

סביר. אם זה לא ימצא חן בעיניכם, נם אתם רשאים לפנות לבנ"צ. נם הבזק יכול

לפנות לבנ"צ.

ר' פורר;

אני מציע שתשקלו את זה ברצינות. חברת בזק לא יכולה לפנות לבית המשפט נגד

השר לתקשורת שהוא השר הממונה. זה לא טעון שמקובל עלי.

שמעתי זה עתה את התבטאותה של נציגת משרד האוצר, והביטוי הזה מחריד אותי,

נאמר כאן שיש תשתית לאומית וצריך לתת אותה ליזמים. פירוש הדבר שבזק מיותרת

בענין, וחבל על הכסף. נאמר כאן שיש תשתית לאומית שצריך להעמיד אותה לרשוו

היזמים.

היזמים פנו בשעתו לבנ"צ. עמדת משרד התקשורת היתה שלילית. לא מחייבים

אותו. רוב הטלוויזיה בכבלים בעולם אינה משתמשת בתשתית של בזק. כך זה נהונ ברו;

מדינות העולם.

מי אהלי;

אני מבקש להודיע בשם שר התקשורת שהוא מתנגד להחלת סעיף sעל הנושא ש

טלוויזיה בכבלים. הבהרתעי זאת בישיבה הקודמת.

במסגרת תיקון מס' 5 ישנו קטע שדן במלונאות. במשך חצי השנה האחרונה בקשת

להוציא את הקטע של מלונאות ולאשר אותו, כי אני מבין שאין התננדות לנושא הזה

אם יש אפשרות טכנית לאשר לפחות את הקטע הזה שדן בבתי המלון היינו מאד מודים ע

כך, כי זה יביא לנו תועלת רבה.

אני רוצה לדון בקטע הזה בצורתו הרחבה כאשר נעסוק בתיקון מסי 6. הקטע הז

מעורר בעיות מסויימות. אישרנו אותו עכשיו רק בדרך מצומצמת בשביל ערים רחוקו

כמו אילת, ונחזור לדון בו מחדש כאשר נעסוק בתיקון מס' 6. אז נבדוק את העני

בצורה יותר יסודית. אין לי את האפשרות לעשות זאת עכשיו.

מי אמיר;

יש לי הרושם שאיש לא מתננד לדבר הזה.

היו"ר אוריאל ליו!

יתכן מאד, אבל זה בכל זאת מעורר בעיות קשות מאד. מעבר למה שחשבו בהתחלה.

מי אמיר;

היותר לי לשאול באיזו רמה או דרנ זח מעורר בעיותת?

זה מעורר בעיות בכל השלבים קול הטלוויזיה בכבלים. אבל אנחנו נדון בזה

בעתיד הקרוב.

הוועדה מחליטה להחיל סעיף sנם על הנושא הזה. אם השר מבקש להסתייג, הוא

רשאי כמובן לעשות כן, והענין יוכרע במליאה.

אני רושם הסתייגות בשם השר.

אנחנו אישרנו את רשות הנמלים ביחד עם רכבת ישראל. ביטלנו את התפיסה

המונופולית, ואני מצטער על שלא עשינו את זה נם בחוקים אחרים. אני מאד מצטער על

כך. הגישה שגיבשנו עכשיו היא שלא יהיו מונופולים. יהיו הרשאות לעשות דברים

ויעשו זאת בצורה הטובה ביותר תור ביטול עיקרון המונופולים.

הוחלט - להחיל סעיף 5 במלואו על נושא השימוש בתשתית.

זכות הסתייגות שמורה לשר.

טיפלנו בנושא התשתית, הזכיון, האגרות. בענין גניבת שידורים נעסוק כאשר

נדון בתיקון מס' 6 כאשר נטפל בנושא הכללי. בסעיף 24 נדון במסגרת תיקון מסי 6.

אני רוצה לומר לכם כאתראה מוקדמת, כי במסגרת הדיון בתיקון מסי 6 אני

מתכונן לדון בשני נושאים רציניים שאיני יכול לעסוק בהם היום. האחד, שבנקים לא

צריכים לדעתי להיות מעורבים בטלוויזיה בכבלים. והוועדה תעלה את הרעיון שיהיה

איסור על בנקים להיות מעורבים, במישרין ובעקיפים, באינטרסים של טלוויזיה

בכבלים. דעת הוועדה בשלב זה היא שהבנקים מעורבים יותר מדי בעסקים במדינה, ואין

זה לטובת השלטון ואף לא לטובת ניהול סדיר של ענייני המדינה.

הנושא השני שבו תדון הוועדה הוא נושא ההסדר הכובל. מי שמקבל רשיון

לטלוויזיה בכבלים לא יכול להיות חלק מהסדר כובל. רק לצורך מלחמה בטלוויזיות

פירטיות ורק לצורר רכישת סרטים בחו'יל כן. אבל לא למטרות של הפקות פנימיות.

אני מבקש שנכניס זאת מיד לתיקון מסי 5, שיהיה ברור שמי שמקבל זכיון לטלוויזיה

בכבלים לא יכול להיות הסדר כובל לצורך רכישת הפקות עצמאיות כאן בישראל. עכשיו

זה יהיה סעיף קצר, ונדון בזה בהרחבה בתיקון מסי 6.

בתיקון מס' 5 אנחנו קובעים כי מי שקיבל זכיון לטלווזיה בכבלים לא יכול

להיות חלק מהסדר כובל לרכישת הפקות או כל פעולה יצירתית אחרת שמוזמנת כאן

בישראל. אינני עוסק כרגע בחו"ל. המועצח להגבלים עסקיים תעסוק בזה. אנחנו

קובעים עכשיו עמדה רק בנושא ספציפי זה כדי שהדבר יהיה ידוע מראש.

אולי בכל זאת נדון בענין זה במסגרת הדיון בתיקון מסי 6. הייתי רוצה

להעלות שיקול כלכלי הקשור דווקה למקרה שמתאחדים ומאחדים הון לצורך הפקות בארץ,

בחו"ל יש ארנון של טלוויזיה בכבלים והם יכולים להרים קרנות להפקות עצמאיות

לשידור ברשת כבלים, וזה חיובי. כי ההון של כל בעלי הזכיונות הוא גדול יותר

מאשר זה של כל אחד ליחוד. אם בארץ יקימו קרן הפקות משותפת זה יהיה טוב.



nrטוב במובן זה שלא תהיה יותר תחרות בארץ. הם יכסו אח כל הרשת ויעשו

איגור ואז יזמינו הפקוח עצמיוח בארץ עבור כולם במחירים שהם יקבעו.

מה היא האלטרנטיבה אם אחה מונע התאחדות? אז ייווצר מצב בו בעל זכיון אחר

לא יוכל להפיק ביהר עם בעל זכיון קוני הפקה מקומיח. כי ברור שלבעל זכיון אחר

אין מספיק כסף להפקה מקומיח. הסיכוי היחידי להפקוח מקומיות זה אם מצר אחר

יקום שוק של היצע של הפקוח מקומיוח, ומצר שני יקום שוק של ביקוש. שוק ביקוש

יכול להיוח באמצעוח קרן משותפת.

היו"ר אוריאל לין.

ברגע שיהיה הסדר כובל לגבי הדבר הזה, והם יזמינו הפקוח מקומיוח בארץ הם

נכון שיהיה להם הון גדול יוחר אבל הם יכחיבו

בדיוק אח מה שהם רוצים, ולא חהיה חלורוח אמיחיח.

כאשר באים לאשר הסרר כובל אפשר להחנוחו בחנאים, ואפשר לקיים עליו פיקוח.

עם החוק החדש אפשר לקיים עליו פיקוח הרוק יוחר מכפי שאפשר היה לעשוח על פי

החוק חקודם. כך שחהיה רנולציה לגבי קביעח הסכום שישולם לשחקנים או המחיר

שייקבע להפקוח. אל חמנע הקמח קרן משוחפח של בעלי הזכיונות לענין זה. מוטב לחח

לזח לקום. קודם יקבלו זכיון. נראה מה קורה, ואז אח כל הרגולציה שאחה חמצא שמן

הראוי לקיים לגבי ההסדר הכובל, אם הוא יאושר, חוכל להבטיח.

אינני מרבר כרגע על ארגון להפקה משוחפח, אלא על זה שאי אפשר לעשוח הסרר

כובל לצורך הזמנה של הפקוח עצמיוח ומקוריוח בארץ.

אני מבינה אח הנקודה שלך, אדוני היושב ראש, שיש בה הרבה מאד הגיון, אבל

כדאי לחכות.

S

אין צורך לחכוח. זו היחה עמדה ברורה של הוועדה, שדבר כזה לא יכול להעשוח.

לא דובר על זה מעולם.

לא רובר על זה, כי זו היחה ההבנה של הוועדה שהדבר הזה לא יכול להעשות.

מאד הופתעתי לשמוע זאת.

הם לא הסדר כובל לענין זח. הם הגישו בקשה לענין אחר. גם אני נגד חסרר

כובל ובווראי של יזמים שעוד לא קיבלו זכיון. אבל מכאן ועד לקביעה שהתאגדות של

בעלי זכיונות לצורך חפקוח מקוריות היא בלחי חוקיח ארוכח הדרך.

לא דיברתי על התאגדות. אמרתי שלא יכולים לעשות הסדרים כובלים לגבי הפקוח

מקומיות. לא אמרתי בחו"ל.

זה על אותו משקל. מרוע נראה לר שיוכלו להתאחד ביחד ולרכוש תחנות בחו"ל?

יכול להיות שירצו להתארגן ביחד כדי לרכוש סרטים בחו"ל. זה לא מפריע לאף

אחד.

אחרי שנעשה עבודת הכנה יסודית בנושא ונתייעץ גם עם ראש המועצה להנבלים

עסקיים, נגיש הצעה מסודרת במסגרת תיקון מס' 6.

שוחחתי עם יושב ראש המועצה להגבלים עסקיים בענין זה וראיתי שאין עיהם בכלל

עמדה איזו שהיא בענין זה. אינני מבין מדוע לא דנתם אתו בענין זה עד עכשיו,

שהרי הבקשה הזאת הוגשה ב-26 למאי 1988.

נם בנושא זה יכול השר להגיש הסתייגות. אני מעוניין בזה שיניש הסתייגות,

ואני מעוניין בזה שהנושא יועלה לוויכוח במליאה. ידון הנושא במליאה, ויתכן והשר

ישכנע את חברי הכנסת.

באשר ליציורת מקוריות מקומויות והזמנת יצירות מאבנים בישראל, בשלב זה לא

יהיו הסדרים כובלים. למיטב הבנתי זו היתה עמדת הוועדה ורוח הוועדה בדיונים.

אני הייתי די בהלם כאשר שמעתי את הענין הזה.

לסיכום אני קובע שהכל אושר עם ההערות והתיקונים שהועלו.

אני רוצה להוסיף שאני מצטער אם יש אנשים שלא מרוצים מהחלטה זו או אחרת

של הוועדה. יחד עם זאת אני רוצה לומר לכם שכאשר אתם מכניסים את ועדות הכנסת

לסד של זמן ולוחצים בעד העברת דברים, אין מנוס מקבלת החלטות מהירות.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.15)