הכנסת האחת-עשרה

מושב - רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 212

מישיבת ועדת והכלכלה

יום ג', י "ט באדר התשמ"ה-8.3.1988, שעה-. 14:15

הבר הוועדה: א. שפייזר - היו"ר

אוריאל לין

מ. פורוש

מ. פלד

חה"כ א. רובינשטיין

ג. בן-עמי - מנכ"ל משרד התקשורת

מ. אוהלי - יועץ משפטי משרד התקשורת

ד. להמן-מסר- משרד המשפטים

ד. לב

רשמה: רקורד בע"מ/03-453310/מ. בן-המו 176

חוק הבזק תיקון מס' 5 התשמ"ז 1987) המשך דיון.

אנחנו דנים במסמך הכחול ולאחר מכן נעבור להצעות נוספות כפי

שהוצגו בפני הוועדה בפעם הקודמת. בסעיף 1 היו שתי הערות שכעת צריך

לסכם אותן. הוצעה הגדרה של מישק ואיל"ה.

מישק כפי שאנחנו הבאנו אותה בתקנון אין לנו

התנגדות, שזה למעשה הגדרה מדעית.)

מהי ההצעה של איל"ה ?

איל"ה רצתה לציין את זה כתוספת, מנתה שני דברים,

שקע ושקע תקשורת.)

חשוב שלכל מישק יקבע. בהתייעצות עם גורמים מעונינים נאמר זה מה שיש

היום, זה מה שמהווה מישק, שקע טלפון או שקע תקשורת נתונים, אין דבר

אחר, אם אתה רוצה להגדיר בעתיד מישק בצורה אחרת, תעשה את זה לאחר

התייעצות עם כל הגורמים, השר יעשה את זה ואז יקבע השר בתקנות נוהלים

לקביעת מפרטים טכניים ועדכונם. מישק היום זה שקע.

יש שקע שנכנס להגדרה שאומרת כך.- מישק, המפגש הפיזי בין יחידות

בזק תפקודיות שונות, כאן אנחנו מגבילים ומכניסים את עצמנו מראש

למיטת סדום כזאת, הדבר מאפשר אין קץ אפשרויות, לשר הרי יש סמכות

להתקין תקנות לפי החוק, הוא תמיד אם הוא ירצה יוכל לעשות את ההסדר

הזה.

ראשית כל כתוב שזה פיזי, אולי בעתיד הלא רחוק, יהיו מאגרי כוח

שיתחברו באמצע החלל.

זה רדיו.)

מישק בלעז זה "אינטרפלד", זאת אומרת גורם שיוצר את הקשר

הפיזי, מעביר קשר פיזי בין שני צדדים.

למה לא להגיד את הדברים כפי שהם, שקע טלפון או שקע תקשורת

נתונים. לאחר מכן אם יהיו הגדרות נוספות יוציא השר במהירות תקנות

מפורטות.

( : מה הם מציעים בהגדרה שלהם.)

שנכניס רשימה סגורה פלוס-אפשרות של התקנות.)

אפשרות אחת זה שקע טלפון או שקע תקשורת נתונים, זה נכון כי אין דבר

אחר, זה הדבר הפיזי היום, לאחר מכן יקבע שבהתייעצות עם הגורמים

המעוניינים הם מייצגים את דעת השר, את תחומי התקשורת, עיבוד

הנתונים, יקבע השר בתקנות נוהלים כלליים לעדכונם.

זה חוסם אותנו מכיוון אחר, יש לנו עדיין ויכוח עם בזק על שמוש

בצנרת פנימית בתוך בניינים, זה דבר שלא הגיע כאן לוועדה, יש לנו

ויכוח. ברגע שאנחנו כותבים הגדרה של מישק כפי שהם רוצים, הם חוסמים

את עצמם, זה לרעת איל"ה אפילו לדעתי, זו הגדרה מופשטת הניתנת להגדרה

בידי מהנדסים עד חוק בכל מקרה לגופו.

( : תגדיר עוד פעם את ההגדרה?).

המפגש בין יחידות בזק תפקודיות שונות.

ד. לחמן מסר;

תקרא את ההגדרה הזאת עם הגדרה של ציוד קצה, זה מסתדר לתקע של

טלפון מחצרו של המנוי לרשת הבזק הארצי.

לא הייתי מציע פה שנגביל את עצמנו, הדבר השני הגיוני. הם אמרו

שצריך להשתתף במישרין ולמה לא במישרין?

הצענו בעיקרו.)

למה לא במישרין? בעיקרון זה תמיד פותח פתח .

במישרין הוא מגביל אותם או עשוי להיות לרעתם.)

הם רוצים את זה.

אנחנו גם רוצים, אנחנו רואים את כלל המתחברים.

ברגע שהמחברים או המיועד בעיקרו מתחבר)

יש בעיקרו ובחלקו. במישרין, אחרת יש לך מעברים, אם זה לא כתוב

במישרין.

הבעיה שלהם לכתוב במישרין זאת אומרת שאם יהיה

מישק והוא לא מתחבר במישרין, ציוד קצה שאיננו מתחבר במישרין,

לא חל עליו העניין.)

אחד מתחבר ואחריו יכול לחתחבר אחרת.

לא חלה עליו ההגדרה של ציוד קצה.)

הבזק רוצה להשתלט יותר מדי על החוק.

זו בעיה שאנחנו רואים אותה. אני נזכר בויכוח, אני

מצטער שלא זכרתי את זה טוב.)

הבזק רוצה להתחיל ללכת עם חזרוע פנימח עד כמה שאפשר, הם אומרים רק

מישרין.

השאלה המתעוררת כאן זה ציוד קצה לשנת הרישוי, למה נזהר משרד

התקשורת בהגדרה של ציוד קצה? שגורם יותר מאוחר ללכת לנושא של אישורי

סוג לציוד קצה, רוצים לתת אישורים לגבי ציוד קצה בין היתר לאותם

דברים שאמורים בעיקרם להתחבר לרשת הבזק.

נניח שנקרא את זה ככה : ציוד בזק לשימושו של מנוי של החברה

התחבר או המיועד להתחבר במישרין מחצריו של המנוי לרשת הבזק של החברה

באמצעות המישק המיועד לכך.

באמצעות אחד המישקים המיועדים לכך.)

אחד המישקים המיועדים לכך.

בטלויזיה בכבלים בעמוד השני היתה השאלה של הגדרה של בתי מלון

סמוכים, ביקשנו שתגדירו מה זה סמוכים.

( : אישרנו את זה רק לדברי ההסבר מפני שהיה לנו קשה

לתת הגדרה לסמוכים.)

הנמצאים בקרבה גאוגרפית בולטת.)

ניתן לטעון שמלונות "דן" הם סמוכים, מה זה בארץ סמוך?

המבחן הגאוגרפי לא חייב לשנות אלא מה שחייב לשנות

הוא שיש פה שותפות של בעלות או שותפות של ניהול)

לא. דווקא רצו בין בתי-מלון שונים שנמצאים באותו אזור להנות מן

השרותים המצורפים, אני נהנה מהשרותים ומהעלאת האיכות המשולבת, בואו

נכניס את הכל, באנו ואמרנו זה יפה, אבל לא יעלה על הדעת, מה זה

סמוכים? זה לא כל בתי-המלון בארץ, מדובר נניח בהרצליה, מדובר ברח'

הירקון בתל-אביב, בסביבות קרובות, . אני הייתי מציע רשות שיפוטית

אחת. אתה מקים רשת טלויזיה מקבילה.

זה רשת פנימית, רק לצרכים שלהם, הם לא יכולים להפיץ את זה

החוצה. בואו נגיד שיש חמישה בתי-מלון, נניח מלונות "דן" ומצטרף

אליהם עוד מלון על יד מלון "דן" ברח' הירקון ויש מלון "דן אכדיה"

ויש מלון "דן כרמל" ו יש "קינג דוד".

שיעשו אצלם, לא לזה התכוונו.

בסך הכל, כל עוד זה בית-מלון מה זה משנה לי?)

קראת את כל הסעיף עד הסוף? הכוונה לבתי מלון שונים לא מכניסים אותו

לתאגיד השר יכול לקבוע שיכול להיכנס, זה לא בית-מלון של חברה אחת,

פה מדובר בנסיון לצאת לכמה בתי-מלון שקרובים טריטוריאלית.

אני מבין מה שכאן נאמר הקרבה הגאוגרפית, בואו נשאל

את עצמנו באופן הגיוני, מה זה מפריע לי אם קבוצת בתי-מלון

מחליטה לעשות לה רשת פנימית שלה לשירות בתי-המלון.)

נניח "דן", "רמדה", "הילטון", יעשו יחד, הם רצו, הם ביקשו. אם תיתן

ל"דן" לעשות עם ה"דן" שלו, יגיד אז אני נפרד, כל היתרון של השילוב

ושל התאגיד נופל לים.

מה זה מפריע לי אם בתי-מלון חיפה, תל-אביב, אילת, שלושה בתי

מלון יחליטו שרוצים להקים רשת שלהם? פנימית לצרכיהם, מה זה מפריע

לי? אני לא מבין מה זה מפריע לי, כל עוד זה לבתי-מלון, כל עוד זה

לדיירים של בתי-מלון, הרי ברור לי שהשרותים הם פה.

בואו ניתן לבתי-הרושת להקים, אני בעד זה

שה"תעשיה האוירית" ו"צים" תהיה להם אפשרות ביחד.)

למה עסקנו רק בבתי-מלון? היתה סיבה לכך.

החוק מאפשר לתת רשיון מיוחד ל"תעשיה אוירית", אני לא מדבר על

רשת ארצית. רשת פנימית מקומית צריך להסתכל על זה בראש פתוח, היום

הטכנולוגיות הן כאלו שאני יכול בקלות בטכנולוגיה יחסית פשוטה להעביר

שידורים ממלון "דן" בתל-אביב למלון "דן כרמל" ולהגביל את זה לרשת

מקומית כביכול, יש מושג, היא תהיה מוגבלת, היא תהיה רשת מקומית

לצורך זה.

אבל היא תהיה לכל בתי-המלון בארץ.)

רק ל"דן" זה רשת פנימית.

לנושא יש מספר פנים, פן שהוסכם עליו וכך הוא עלה בממשלה היה

המצב של רחוב הירקון, ואני לא יודעת איך המילה סמוכים נשמטה, רחוב

הירקון, כל בתי-המלון אומרים". במקום שאני אשכור ערוץ מבעל הזכיון

לכבלים באזור, אנחנו רוצים להקים לנו ערוץ אחד ברחוב הירקון, אוירי,

כבלים, זה לא משנה הטכניקה, הם אמרו בסדר, אתם במילא אזור גאוגרפי

מיוחד, אזור המלונות, אבל לא התכוונו אף פעם לעשות רשת ארצית של

שידורים לבתי-מלון. יש לך היום זכיון באזור של בעלי כבלים, יש לך

זכיון בחיפה, בואו ניקח את "דן כרמל"שהוא יכול לקבל שידורים מבעל

הזכיון לשדורי כבלים בחיפה, אם יקים מערכת שידורים מיוחדים, הוא

יצטרך להחליט החלטה כלכלית.

אנחנו גומרים את העניין של בתי-המלון, הסעיף הזה הוא שנותר,

ביקשנו מהם למצוא הגדרה של סמוכים, סיימנו שתי ישיבות כבר בענייו,

בנושא זה מה שנותר זה רק עניין ההגדרה של סמוכים.

ביקשתי בישיבה הראשונה לעורר גם את מה שהעלית

בקריאה הראשונה.)

אני מציע שנחזור לזה ונחכה.

מה הנוסח שהוצע כאן?

הנמצאים בקרבה גאוגרפית או בתחום הרשות מקומית אחת.

בתי-המלון העלו בפנינו רק את הבעיה הזאת של מלונות בהרצליה או

ברחוב הירקון, הם הסכימו שזה יהיה קרוב.

אני מציע לא להגביל את זה לסמוכים, לרדת מזה מסיבה פשוטה, מאחר

ולעניין הזה שר התקשורת צריך לתת רשיון מיוחד ושר התקשורת מוגבל,

הוא לא יכול לתת רשיון רשת כלל ארצית, במסגרת השיקולים שלו יחליט על

אופי ההתניות שהוא יתן לרשיון הזה, למה לנו מראש להגביל סמוכים?

הגדרה של רשיון מיוחד ניתנת לאינטרפטציות שונות, כפי שאנחנו

בוודאי יודעים והרשיון המיוחד יכול להיות לסוג מסויים של פעולות

בזק, אפשר לבוא ולטעון שזה רשיון מיוחד לשידור לבתי מלונות בכל רחבי

הארץ. אם הוועדה והממשלה היו בדיעה שמן הראוי להגביל את זה לקרבה

גאוגרפית, אני לא רואה למה לנו לסטות מזה? מה הרעיון הכלכלי?

זה נוגד את הטכנולוגיות שקיימות, אפילו במיקרוגל, היום אנחנו

הולכים לפתח את התקשורת הלוינית הפנים-ארצית וזה יהיה מגוחך שאנחנו

מגבילים את עצמנו היום, אילו היינו דנים על החוק הזה לפני 10 שנים

זה סיפור אחר, היום זה פשוט לא מעשי.

בתי המלון עצמם הציגו בפנינו שהדבר הכי כלכלי, הוא להעביר

"קולקשן קייבל" ממלון למלון בגלל סיבה אחת, שזה נותן להם דבר רב-

ערוצי, בית-מלון רוצה שיהיו 5-6 אפיקים, הוא רוצה "B.A"

," .C.N.M"סרטים ופרסומות.

כשהתחילו לכתוב את החוק שיש לנו היום, מונחות על השולחן בנושא

הטלויזיה בכבלים, בנושא ה ".P.T.V" טכנולוגיות שבמיקרוגל אני יכול

להביא בו זמנית 8 ערוצים. למה לי להגביל בחוק את האפשרות שפעם אם זה

ניתן יהיה מבחינת תדרים וכו', אם אנחנו כותבים שזה רק בקרבה.

דנו עם בעלי המלון עצמם, הנושא עלה פעמיים והוא עלה כפי שאמר

חה"כ רובינשטיין בכוונה להעביר חוט מבית-מלון אחד לשני שנמצאים

בקרבת מקום ולתת להם אפשרות להתאחד לתיעוב השרותים שלהם כי אז יש

יותר אפשרויות להוזיל את העניין ולשפר אותו, לא היתה שום כוונה

להקים רשת ארצית של בתי מלון, זה לא עלה, לא ביקשו את זה.

לא בכל הארץ, זה בקרבה גאוגרפית.

הדרישה היא רק של קידר מבזק, הוא דורש שנגדיר את הסמוכים, בתי

המלון לא ביקשו את הגדרת הסמוכים.

רבותי חבל להתווכח כל כך הרבה, נשאיר את זה כמו שזה והשר יחליט

לפי שיקולו .

לשר תהיה בעיה, ברגע שהשר רשאי להעניק להם רשיון ולא כתוב שהוא

רשאי להתנות, התאגדו כל בתי-המלון בארץ, מה יגיד להם השר? תפרקו את

התאגיד? הוא לא יגיד להם את זה, אין לו סמכות לעניין הזה. אני בעד

להשאר.

אפשר יהיה להוסיף שהשר יהיה רשאי להתנות

תנאים.)

לרבות בעניין צרוף בתי-מלון מרוחקים?

לא, רשאי להעמיד תנאים על גודל הטריטוריה, יקבע את גודל

הטריטוריה. זה מאזכר במפורש שיש לו סמכות לעשות את זה וזה נותן את

האפשרות שהמנכ"ל אומר שאם הטכנולוגיות תתפתחנה ותהיה אפשרות וזה

יהיה כלכלי וטוב וזה לא יעמוד בתחרות ולא יהרוס תחנות אזוריות

שיגידו אז אין לנו עם מי לעבוד או דברים כאלה, הוא ישקול את זה.

רציתי כמו בקריאה הראשונה על סעיף ג' , אני

לא חושב שזה עניין של שר התקשורת.)

אני מציע שתהיה המועצה. אני לא אומר שהיא חייבת אבל היא רשאית,

קבענו שבטלויזיה בכבלים יש מי שבודק את התוכן בצורה זו או אחרת

וקבענו קריטריונים לתוכן, אתה לא יכול לפטור את כל בתי-המלון מזה,

אתה לא יודע איזה בתי-מלון יהיו בעתיד.

היום הם פטורים.)

אתה נותן להם זכות להתאחד בינם לבין עצמם, אתה נותן להם זכות להקים

רשת ארצית תשמור לעצמך את הזכות, זה לא חובה.

יש הבדל אחד יסודי בין בית-מלון לבין מערכת

טלויזיה בכבלים, קודם כל זה מוגבל לקהל, זאת אומרת זה דבר שהוא

לא לכל הציבור, דבר שאין לך מחוייבות כלפיו.)

אבל יכול להביא נזק אדיר לפעמים.

כל האנשים יבואו לראות סרטים פורנוגרפיים ב-12

בלילה בלובי של המלון.)

זה יכול להיות עניין עקרוני, עניין אנטי, יכול כהנא לשכור את כל בתי

המלון הכל יכול להיות, למה פטור לחלוטין?

לא פטור לחלוטין, יש עבירה על החוק, יש חוק

פלילי.)

יש פה שתי נקודות, חה"כ רובינשטין אתה מערער על זה שהשר רשאי לקבוע



בתנאיו, אז בואו נעזוב את השר, בכלל מקום נתן לו את הסמכות למועצה

לטלויזיה בכבלים...

זה יותר גרוע.)

למה?

כל אחד רוצה להתערב בתנאים, כל אחד רואה את עצמו בעל בית ומורה

הוראה ומחנך הציבור.

אבל היא לא תחרוג מעבר לתנאים שקוראים בכללי

השידור, בכללי המועצה.)

אני לא יודע. כשרואים טלויזיה בבית-מלון יש להם בהחלט אופי מיוחד

וזה לא סוד שגם במדינות נאורות יש שידורים סרטים ארוטיים, מה זה

עיסקי בכלל? אני לא צריך להתערב בפרסום.

אתה יוצר קונצפט של אקסריטוריה מוחלטת עם אפשרות שאחר כך יבואו

אזרחים ישראלים כפי שנאמר אל המקומות האלה ויצפו, האטרקציה שלהם

תהיה שהם יכולים לעשות דברים שאחרים לא יכולים לעשות ויצרו שמורה

בבתי-המלון והם ימכרו את הזכות הזאת כי תהיה זכות לבוא ולראות בבתי -

המלון.

היום ישראלים רואים מה שהם רוצים, בקלטות

וידאו.)

אם קבענו לכולם בארץ נוהל של ביקורת כוללת, אני יכול לעכל אותה,

אני לא מטיל עליהם את החובה להפקות פרטיות אבל מה שקשור באותם

סעיפים שקבענו שלא תהיה תעמולה, שלא תהיה פורנוגרפיה, קבענו למועצה

כמה סעיפים רלוונטיים אמיתיים, למה לא יחולו לגביהם?

זה רשיון מיוחד לפי סעיף זה לעניין סמכויות

המועצה לגבי תוכן השידורים כדין זכיון לשידורי כבלים.)

בשום אופן לא.

לא, המועצה לשיקול דעתה לא רשאית לקבוע.)

היא רשאית וזה לא חובה. מקובל.

יש לנו בעיה כי זה הזכיון של השר.)

השר יורה שהמועצה.

יש בעיה השר מעדיף את הרשיון. מתי אפשר יהיה

לקבוע את הנוסח?)

היום, מחר. ויתרנו על המילה סמוכים, על מנת לאפשר לשר את השיקול דעת

אם הוא רוצה או לא, זה לא יכפה עליו כפי שאמרת.

היה לנו בסעיף 8 שתי הערות שהבאתי בפניכם בפעם הקודמת, אחת

בסעיף בי, מי שהשר יסמיכו לכך, רשאי להיכנס לכל מקום שלגביו יש לו

חשד סביר כי מבצעי הפעולה הנוגעת ליבוא. זה לא עניינכם, מי שרוצה

יכול לייבא.

גם משרד המשפטים טען את הטענה שלך במשך תקופה ארוכה, בזמנו של

השר רובינשטיין ואמרנו מה פתאום, ואז בא משרד התקשורת ושיכנע אותנו

הבעיה היא במרבית המדינות בישראל, היא לא בשלב

שבו אתה נכנס להנות ורוכש כי אי אפשר לתפוס אותך אף פעם, הבעיה היא



בשלב. שמביאים את זה לארץ. אין לו את השקולים האלה לגבי רשת הבזק,

המפקח על היבוא יכול לפקח על יבוא לעניין המכס וגם מר לין יכול.

אני לא מבין את הקונצפט מדוע אדם יכול

לייבא ארצה מה שהוא רוצה על חשבונו ואיש לא יקבע לו איזה ציוד

לייבא.)

האם המדינה לא יכולה לבוא ולהגיד שישנו סוג של ציוד, אני אתן לך

דוגמה, הרדר לגילוי שאפשר להחזיק באוטו, ישנן מדינות שבפירוש אסרו

הפצה ביבוא, עכשיו גם בישראל שוקלים את זה.

אני רוצה שתביני, אם זה פעולה בלתי חוקית

ויש לה קשר עם פשע וכל מיני חששות)

היא אמורה לעשות, ישנה חוליה ראשונה.

( : חוליה ראשונה בהפרעה לרשת הבזק.)

אם לא יהיה יבוא לא יהיה את כל היתר.

זה הופך את משרד התקשורת לממונה על היבוא, מה לו וליבוא?

היום הטכניקה היא למכס די אם משרד התקשורת מודיע למכס שפרטים

מסויימים טעונים רשיון, משרד התקשורת לא צריך לעבוד יותר מזה, המכס

יאסור יבוא של מכשירי טלפון, למעשה עושים את זה גם כיום בדרך

אדמיניסטרטיבית.

שגם בסעיף 53 א' בסעיף ג' כתוב, יבואו של ציוד קצה, הפצתו, מה

פתאום קובע שר התקשורת מה היבוא.

הסברנו את עצמנו חזור והסבר בקשר ליבוא, אותן תקנות של יבוא

למשל נאמר מה שהבטחנו לאיל"ה שנאמר שיבוא ציוד מסוג xשעליו יש כבר

בדיקות מעבדה מסויימות שאנחנו מכירים בהם, אין מגבלה על היבוא שלהם,

אנחנו רוצים אותם אך ורק לצורך מטרות שמוגדרות כאן בחוק, התאמתו של

ציוד הקצה ורמת בטיחותו של ציוד הקצה, בתקנות נקבע את זה, אנחנו לא

רוצים שום סיבה אחרת, אם לא נעצור את זה, אז בחנויות כבר לא נוכל

לשלוט על כך, הרעיון הוא לשלוט על כל התהליך, אם לא נתחיל בהתחלה

אין שום משמעות לשליטה בחנויות, יעמדו ימאים וימכרו את זה עד אין

קץ. אנחנו עושים את זה כיום אבל זה לא מספיק טוב, זה לא יעיל מספיק,

לא אפקטיבי כי טוענים נגדנו אין לכם סמכות. הרעיון הוא, כאן אני

רוצה להסביר את נושא החיפושים, נתקלנו בזה בהקשר לטלגרף אלחוטי,

הבעיה היא שאם איש שלנו יכנס לחנות ויאמר לו מה עושה פריט זה על

המדף, יש לכם רשיון יבוא? אז יגידו לך; מי שמך, מה אתה עושה אצלי

בחנות? הרעיון הוא שיוכל להיכנס לחנות ולהסתכל על מדפים ולשאול את

השאלות האלה אחרת הוא לא מוסמך.

(__ : מי מוסמך?)

כיום אין.

אי אפשר להיכנס להנות ולבדוק אם הדבר מיובא או לא

מיובא כחוק?)



לא משרד התקשורת אבל ביבוא לא שוקלים את השיקול הזה.

אבל לייבא בלי אישור זה בלתי חוקי.)

אם המכס תקופה מסויימת קיבל את הפעולה, ולא מבצע, מה שמשרד

הבאת טלפון? שילמת מכס? תיכנס. אז הטלפון

הזה עשוי להזיק למערכת, אם אני יודעת שאתה מוכר את זה בחנות ברח'

בן-יהודה, אני יכולה לגשת, כמשרד התקשורת ולראות, לשאול המכשיר הזה

הבאת אותו כדין? יש לך עליו רשיון או אין לך עליו רשיון למכירתו? כי

אין לנו רשיון למכירה.

זה מותנה בסעיף 53 א'.

אני רוצת להדגיש, השיטה הזו בצו הפיקוח על מצרכים ושרותים

הסמכות הרבה יותר רחבה.

זה הרי עבירה על סעיף 53, עליו הוא בנוי, נהפוך את העמוד,

בסעיף 12 כתוב שהשר רשאי א. מתן אישור סוג לרבות עריכת בדיקות סוג

וכוי, צריך להוסיף שהשר באמת רשאי לתת אישור סוג לרבות כל מה שקשור

לזה שהבדיקות תעשנה על ידי גורמים חיצוניים מוסמכים שיוסמכו על ידי

השר לבדיקה. אפשר להגיד שבמעבדה כזאת צריכים להיות הקריטריונים,

ציוד מסויים וכדומה שיעמדו בקריטריונים ושיקבלו הסמכה והם יהיו

מוסמכים לבדוק ולקבוע אם זה עונה על האישור סוג שנתן השר.

משרד התקשורת הוא שקובע את התקן, קבע השר את התקן, פרסם אותו

כחוק, יהיו מעבדות שהשר רשאי להסמיך אותם שהם תבצענה את הבדיקות

וקביעתם עונה על סוג הקביעה, זה לא דורש אחרי כן אישור נוסף.

האישור הוא של המשרד, של השר.)

השר קובע את התקן, המעבדה קובעת אם זה עומד בתקן או לא עומד בתקן,

עמד בתקן המשרד נותן את האישור. תהיה בדיקה אוביקטיבית והחשש שכאילו

השר יקבע סוגים.

הדבר השני וזה איל"ה ביקשה ואני מציע כן לקבל את זה, הוא

שנוסיף סעיף- קטן שהמפרטים יקבעו לאחר התייעצות עם הגורמים

המקצועיים, למה לא? הסכמנו את זה למוניות ובכל מקום, זה לא חובה אבל

למה שלא יהיה? הרי במילא זה לטובת השר, לטובת המשרד, זה מחייב בסך

הכל שיחה עם מספר גורמים.

שלא נעמוד בפני בג"צ של מישהו שיכול לטעון שלא התייעצו בו.



זו הבעיה כאן, הרי אין גבול לכל הגופים שיטענו לזכויות בתחום

הזה.

אנשים המייצגים את דעת השר, את תחומי התקשורת ועיבוד נתונים,

זה אפשר. עם גורמים המייצגים את דעת השר זה סובייקטיבי, תחומי

התקשורת ועיבוד הנתונים.

תקשורת ועיבוד נתונים, למה לא? גם תקשורת וגם עיבוד נתונים. או

להוסיף או בל גורם אחר.

בסעיף 2 התשלומים והבדיקות פיסקה L באישור ועדת הכלכלה,

תשלומים. יש עירעור ב-3 יבוא ציוד קצה, שוב פעם ערערו, הם כתבו

במקום יבוא, חיבורו של ציוד קצה, אתם עדיין אומרים שצריך להיות גם

יבואו.

אין מדינה בעולם שלא שמה את המגבלות על עניין

היבוא כדי להגן על המערכת.)

זה מחזיר אותנו בחזרה לסעיף 8, אנחנו משאירים פה את העניין יבוא,

בסעיף ג' היתה הערה כדלקמן שמתקבלת על דעתי והיא פשוטה מאוד, הם

הקלו בעניין, בית המשפט מורה על תפיסה, התפיסה היא ל-14 יום זולת אם

רואה בית-המשפט אחרת. היא מוגבלת מראש ל-14 יום אלא אם הורה בית-

המשפט אחרת.

בתי-המשפט כיום לא מסוגלים לעמוד בנטל של תביעות.)

זולת עם הוראה אחרת, אם בית-המשפט יפסוק אחרת, הוא יגיד לא, בית

המשפט יחשוב אבל הוא מוגן כי בדרך כלל זה לא צריך להיות יותר מאשר

הזמן הזה.

יכול להיות שבמקום סעיף 24 בסעיף קטן ג' נצטרך לכתוב סעיף 23.

אני רוצה רשות לשנות את הטקסט.

אני מציע שהוועדה תאשר לנו ואנחנו נבדוק את זה ונכניס את זה

בטקסט הסופי.

בסעיף 14 דנו בעניין.

אני רוצה להוסיף ב-53 אי, ב-12. יבואו של ציוד קצה וציוד מישק,

זה למעשה בשביל טלויזיה בכבלים, בסעיף 12-3 ביבואו של ציוד קצה

להוסיף את המילה עם ציוד מישק.

אנחנו צריכים להוסיף לצורך ביצוען של הוראות, זה מתוך הענות

לטענה של איל"ה, חובת מסירה של מידע או מסמך או ציוד הדרושים לשם

ביצוע הוראות. ב-12 53 א' 4.

היה מובן מאליו, אמרנו שקיבלנו את זה בפעם הקודמת ואמרת שזה

ינוסח בצורה שזה כאן. זה רק לצורך זה ולא לשום מטרה אחרת. לדעתי זה

ברור היה מלכתחילה שזה נסמך על זה. נשאר לנו עניין הרטרואקטיביות,

על זה היה לנו פה ויכוח מאוד קשה.

הבעיה היא שבמידה ולגבי תשלומים ששולמו בעבר, לא נעשית הוראת

שריון, המדינה תצטרך להחזיר הון תועפות, מי ששילם בעבר שילם, ולגבי

העתיד נשלם מעתה ואילך, תקופה של מי שלא שילם במשך השנתיים לא ידרשו

ממנו לשלם, אז אחד יצא נשכר ואחד לא.

אני רק יכול לומר כהודעה אישית כי אני טיפלתי בנושא הזה.

שמענו, היו פה עירעורים על דבריך, קם מישהו ואמר שהוא לא קיבל

שום הודעה, לפני כמה שבועות מישהו אמר בוועדה משהו וכתוצאה מכך אותו

מישהו שישב פה הגיש כנגדו תביעה עם עו"ד על הוצאת דיבה. עמותת

ההדרים כנגד המנכ"ל של ההדרים, נגד מנכ"ל ההדרים. מנכ"ל ההדרים אמר

משהו, ישבו אנשים שמתנגדים לדעתו והם הגישו באמצעות עורך דין תביעה

על הוצאת דיבה, טענו שהוא לא אמר את האמת, זה תופס דבר כזה. אדם

שמתבטא בוועדת כנסת ומוסר נתונים שגויים.

( : יש לו בעיה לגבי הבאת מובאות מתוך ישיבת ועדה.)

אין לו, היא סגורה, מה הוא יכול לעשות?

אתה לא יכול לסמוך על הפרוטוקול כי הוא לא יקבל

אותו.)

קרה כבר פעם דבר כזה ? זה מקרה מוזר, כמובן שלא יצא ממנו כלום, זה לא

משנה. אין דבר יותר זול היום ממכתב של עורך דין שמאיים על מישהו,

הוא עולה בדיוק 50 שקל.

מי שהיה טיפש ושילם הפסיד, מי שהיה חכם ולא שילם הרוויח.

היתה חוסר ודאות, משרד התקשורת דרש, מי ששילם זה לא צודק,

ברגע שאתה מסמיך את זה בחוק, אם אנחנו נעשה בתקנות כאמור בסעיף קטן

א', 13 ב', רשאי השר לקבוע למחוק את 1 ולהשאיר רק את 2.

אני אסביר לך למה שוכנעתי שזה צודק, זה מעבר לסוגיה שפה

מדברים, זה יהיה מכוסה בחוק, אני חושב שזה צודק משום שבאמת לא היו

צריכים לשלם, הם ילמדו פעם שניה לעמוד על זכותם ולא לשלם, לבדוק את

החוק, זה חינוך אמיתי אם אתה רוצה לדעת ממש. במסחר ובחיי יום-יום

האזרח צריך לעמוד על זכותו וצריך ללמוד לעמוד על זכותו וזכותו לא

לשלם.

לא מדובר על הרבה אנשים.)

החברות לקחו את העניין בחשבון עסקיהם ומי ששילם עשה לעצמו את

התחשיב, הוא לא הפסיד שום דבר כי הוא חייב את הלקוחות שלו ושילם גם

מס והכל הובא בחשבונות מס הכנסה, זאת אומרת בחשבונות העיסקיים הוא

הכל הביא בחשבון, הוא ידע בפני מה הוא עומד. זה שלא שילם אף הוא ידע

בפני מה הוא עומד, אישית אני חושב שזה נכון שאנשים לא מספיק עומדים

על זכויותיהם ושלפעמים הרשויות הציבוריות באמירה, כופות את הדברים,

אז אנשים ביחוד בעסקים צריכים לדעת לעמוד על שלהם, לכן דווקא כתוצאה

מן הדיון בפעם האחרונה הגעתי למסקנה שבמקרה הזה זה לא נורא.

התיקונים שישנם כאן, זה אותו חוק, חצענו להוסיף לחוק הזה כמה

תיקונים שלא היו מצויים בו.

מצאתי כאן שמישהו הציע לי בסעיף 6, זה הסעיף הפלילי, מדברים על

העונש מי משתמש במרמה. 31 א' 1, משתמש במרמה או בתחבולה במתקן בזק

שהותקן כדין. בפסקה זו מתקן בזק לרבות תחנת שידור, מוצע להוסיף עוד

4 מילים, "והתקן פיענוח לשידורים מוצפנים".

חשבתי שזה מכסה את זה במילא.)

לא, מבחינה טכנית זה משהו שונה.

עמוד 2, ציוד מישק, התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי קליטת

שידורים בחצרי מינוי, עמוד 4, שם חמישק זה התקע או חיבור נתונים. 4.

בסעיף 6, עמוד 6 דלגו עליו.

אני בעד עמוד 3, תחנת טלויזיה בכבלים יש לה אלמנטים של טלגרף

אלחוטי, למשל אם באזור קרית-שמונה יעשח כבלים וירצח לעשות מיקרוגל

מקרית-שמונה עד לאדמית ובאדמית לעשות כבלים, יהיה לנו קטע של טלגרף

אלחוטי, אם אני פוטרת אותו מטלגרף אלחוטי יש לי בעיה של הקצאת תדרים

שאינה מוסדרת היום במדינת ישראל, היא מוסדרת בטלגרף אלחוטי דרך

חוועדח חזאת, הוועדה לאישור תדרים, משרד הביטחון ביקש ועמד על כך

שחמצב ישאר כפי שחוא חיום והמצב שונה בחוק הבזק כי היה פטור מטלגרף

אלחוטי .

יש משהו שצריך לברר בנקודה הזאת.)

הטענה הנגדית היא שאם משרד התקשורת צריך להערך כפי שצריך ולמצוא את

הפתרון לבעיה הזאת ולא יעלה לטרטר אדם פעמיים ממקום למקום, אז משרד

התקשורת צריך למצוא את זה אבל לא כאן, צריך לעשות חוק תדרים אנחנו

פועלים 5 שנים מינימום וכשימצא חוק תדרים אחד במדינת ישראל תבוא



הבעיה על פתרונה.

השר סומך את ידו על זה.)

זה אני לא יודעת.

הוא אמר שיש עירעור. לא שיש פה בעיה, בדרך כלל אנחנו לא

מתחשבים בשרים, אבל היות ואנחנו רוצים לעשות עבודה טובה, שמעתי שיש

דעות לכאן ולכאן, שמעתי שגם השר תוהה, חשבתי לשאול.

השר שאל אותי לפני שלושה ימים.)

אתה אומר לפרוטוקול שהשר לאחר ששקל את העניין.

אני אומר לפרוטוקול שלאחר ששקל את העניין ובדק

אותו שנית ושלישית אישר את התיקון.)

אז אין בעיה, זה לא היה מדובר קרדינלי.

לא, זה בעיה עקרונית, למה? כי בזמנו הכניסו את העניין לפטור את

בעל הזכיון מהצורך ברשיון לפי פקודת הטלגרף האלחוטי, כדי לא לטרטר

את בעל הזכיון פעמיים, כדי אולי שהוא יהיה בסיכון, שהוא לא יקבל

רשיון. עכשיו אני אומר זה לא עולה על הדעת, הרי אותו שר הוא זה

שנותן את הזכיון, הרי לא יתכן שהוא גם לא יתן לו את הרשיון שהוא

זקוק בשביל להעביר את השרות הזה.

אבל לפי אותה טענה אפשר להגיד שאותו שר

במילא שיודע את העניין יבדוק את זה, זה צריך להיות כתוב.)

מאחר ואישור התדרים שהוא יהיה זקוק להם מוסדר באמצעות ועדת תדרים

שהיא בין-משרדית והשותף הבכיר שמה הוא משרד הביטחון, לא עולה על

הדעת שהדבר הזה לא יעבור את התהליך הזה.

אבל היא יכולה לטעון שיבדוק השר לפני שהוא

נותן את הרשיון.)

אי אפשר.

אז יתן את הרשיון, יבדוק את העניין בעצמו.)

אדוני היו"ר, אני רוצה להסביר לך למה מבחינה טכנית זה לא ניתן, מאחר

ואנחנו מדברים בטכנולוגיה של מיקרוגל, אני לא יכול להקצות לבעל

הזכיון מראש את התדרים שהוא יזדקק להם לפני שאני לא יודע בדיוק את

המיקום של האולפן.

שיבדוק השר את כל זה.)

זה לא ניתן מראש, רק אחרי שהוא תיכנן והחליט שהוא בבניין, במקום הזה

אני יכול לתת לו רק את התדרים ואז רק אני יכול לעבור את התהליך הזה.

יש פה בעיה, הם רוצים לבטל פה דבר שהיה פטור בעבר, עכשיו זה

צריך לקבל עוד היתר, השר במילא נותן את הרשיון, וכל המערך של

טלויזיה בכבלים או כל מערך שהוא, היו כאלה שאמרו היות והוא נותן,

למה צריך להעביר אותו עוד אינטנסיה כאילו במשרד התקשורת, האם השר

נותן כל משרד התקשורת כפוף, יבדוק השר לפני שהוא נותן הכל, את

התדרים ויעשה את כל התאומים וירצה יתן, לא ירצה לא יתן.

הנה הרשות הזאת שעוסקת בעניין היא קולטת את משרד

הבטחון, זה ועדה בינמשרדית, היא לא פרופר רק משרד התקשורת, זה לא



דבר שקשור רק במשרד התקשורת עצמו, ובכלל הוא אומר, יש פה שני שלבים,

יכול להיות בכלל שמקבלים את ההיתר והעניין של התדרים בכלל יוכרע רק

בשלב יותר מאוחר ואז יהיה צורך לבוא ובאמת לבקש את הרשיון כי זה לא

אוטומטי, זה הנימוק, הוא נרשם.

גם בחוק הערוץ השני בתיקונים שלו לא פותרים את

זה. )

היה לנו את סעיף ציוד. זה עמוד 4, בחצריו שאינו ניתן לשיעבוד

ולעיקול וערבויות, נימקתי את זה פעם קודמת ואמרתי בשביל להבטיח את

השרות לצרכן שהוא בעצם שילם עבור הדברים, אנחנו נותנים לו פה זכות

ראשונית שאת הדברים האלה אי אפשר לקחת ממנו. הוא יפשוט את הרגל,

יקרה לבעל הזכיון מה שיקרה, ממנו את הדברים האלה לא יקחו, לא את

הערבות שהוא נתן ולא את הציוד פרופר כי הציוד כבר מותקן, אחרת הוא

יפשוט את הרגל, יום אחד יבואו ויאספו את זה בכל השכונה.

אם אתם רוצים לסגור את זה אז צריך לסגור את זה גם למנוע העברה,

לכן אינו ניתן לשיעבוד או לעיקול ולהעברה שלא בהתאם להוראות שקבע

השר בתקנות.

אחר כך איזכור סעיף ב-ג'. איזכור סעיף 6 ב' 5 שהוא הסעיף

שמסמיך את קביעת דרישת הערבויות.

עכשיו סעיף 5, עמוד 5, הוטל לא פג תוקפו של זכיון הניתן זכיון

חדש במקומו ירכוש בעל הזכיון החדש בתשלום את בעל הזכיון הקודם את

זכויותיו בתחנת שידור זאת אומרת מה שפה זה בוטל, יש פה מעין חובת

רכישה שהיא כאילו באה להבטיח את המשך השרות, את הרציפות, אנחנו

אומרים, אדם השקיע והקים תחנה, מסיבות שונות השר יום אחד קבע שהוא

מפקיע את זכותו זו, אבל נניח שהמקרה הקריטי שהוא הפקיע, ביטל את

רשיונו, ביטל זו פגיעה, בא השר ואומר: זאת תהיה חובה על האיש הבא

לרכוש את המתקן לפי הערכה שאם לא יגיעו ביניהם להסכמה השר יקבע את

ההערכה ואפשר לערער בפני בית-משפט, כל זה בשביל להמשיך לתת שרות

לציבור.

נטל רשיונו של האחד וזה שבא אחריו אומרים לו תרכוש את הציוד,

אם הציוד הוא מיושן ולא טוב?

אז כתוב, באין הסכמה בין בעלי הזכיונות בדבר מצבה של תחנת

השידור, אז אתה רוצה כאן להבהיר בדבר היות התחנה ראויה לשימוש....

זה ברור שאם היא לא ראויה לשימוש הוא ילך

לבית-משפט.)

שני נושאים למחלוקת. אז מצבה אתה רוצה להבהיר?

לא, מצבה כולל הכל.)

הם לא הגיעו להסכמה בדבר מצבה של התחנה.

התחשבנו בזה, באין הסכמה בין בעלי הזכיון בדבר מצבה של תחנת

השידור כאמור ואז הכאמור יזכיר קצת את הקודם.

לא רק שאלה של מצבה או לא מצבה, יכול להיות מצב שהוא יגיד,

תראו אני לא מעוניין במתקנים האלה להשתמש, האם אנחנו רוצים, אני

שואל את עצמנו קודם כל, האם אנחנו רוצים לכפות עליו לקבל את המתקנים

האלה? גם שהוא חושב שהם לא ראויים, האם אנחנו מעוניינים?

השאלה היא כזאת, חפרו את הכבישים, תחנת שידור

התבצעה זאת הגדרה של תחנת שידור.)

אנשים לא מטורפים, הם לא זורקים כסף בכוונה כי הם לא ילכו לפתוח

תעלות בכוונה. השאלה אם אנחנו יכולים בעצם ליצור מצב שאנחנו כופים

עליו לרכוש את המתקנים הישנים?

זה זכיון, האיש בא וקונה זכיון, תאר לך שאתה קונה זכיון של

חברת חשמל, אתה קונה אותו כמו שהוא, אתה יכול להחליט אם אתה רוצה

אותו או לא רוצה אותו, תחליט כמה אתה משלם בשבילו או לא משלם

בשבילו, אם אתה תטען שהוא לגמרי לא שמיש, השר יכריע בעניין, הוא

יגיד זה כן שמיש או לא שמיש, אם השר יכריע דבר לא נכון ילך לבית-

משפט ויגיד תראו, כופים עלי.

לא נאמר שיש לשר אפשרות להגיד לזה שרוצה לרכוש, אכן

הציוד הזה לא ראוי לשימוש. נאמר כאן שהשר יפריע בדבר מצבה)

הוא יהיה הפוסק הסופי.

רבותי תרשו לי, אתם משפטנים כולכם עם הרבה נסיון, לי יש נסיון

ולפעמים אפילו בתי-המשפט מקבלים את הטיעונים שלי, אם כן הניסוח כאן

הוא לא בסדר, משום שהוא לא נותן אפשרות שבו הוא יגיד אתה לא צריך

לרכוש את המתקנים בכלל, הקביעה שקובע השר שבו הוא צריך לקבוע בין

הצדדים זה בדבר מצבה. אין פה המילה הפשוטה שהוא לא חייב לרכוש. אתם

חושבים שלחוק אסור לדבר בלשון בני-אדם?

השר יחליט אם התחנה ראויה לשימוש או ראויה למפירה, כדבר ראשון.

באין הסכמה בין בעלי הזכיונות בדבר מצבה של תחנת השידור כאמור

או בדבר גובה התשלום בעדה, יכריע השר במחלוקת ורשאי הוא לפטור מחובת

רכישת תחנת השידור כולה או חלקה.

סעיף 6. בסעיף קטן 6 במקום המיועדים לקליטה, בידי מי שהשדורים

כמוהו. בסעיף קטן ג' מתחילה במילה אולם הוא: אולם כל זמן שלא

ניתן להפיץ את השידורים באמצעות רשת כבלים של בעל זכיון לשידורי

כבלים, רשאי השר באישור המועצה להתיר הפצת שידורים כאמור ישירות

למינויים, היה באזור מסויים בעל זכיון לשידורי כבלים, ישמע השר את

טענותיו לפני מתן היתר כאמור להפצת השידורים באזור, זאת אומרת מצב

חרום שבו זמנית, , גם קבע. אני חשבתי שזה זמנית בעיקר.

הנושא של הלוין, חה"כ לין גם זוכר אותו, בפעם שעברה שזה עבר

בוועדה זה לא עבר בדרך מתונה, עכשיו נתקבל נוסח מסויים והנוסח בא

לגשר בין שתי השקפות, השקפה אחת שהשידורים יעברו דרך מערכת הכבלים

ולא יהיו ערוץ שלישי, השקפה שניה שאיפשרה לתקופת ביניים אולי לאפשר

את זה הפצה ישירה למנויים קרי ערוץ שלישי, כעת עושים "אלקסיישן" של

המגבלות שהיו ב-6 כ"ג, כי ב-6 כ"ג אמרנו שהשר יהיה רשאי להתיר הפצה

ישירה למנויים לאחר ששקל את עניין הציבור ואת ענינו של בעל הזכיון

ואז היתה לו מערכת שיקולים שהיתה עומדת לביקורת משפטית, באים ומנסים

להגמיש את החלטת השר, דהיינו לאפשר ערוץ שלישי לתקופה יותר ארוכה.

לסעיף את לא מתנגדת?)

אני מתנגדת לסיפה, אני אגיד לך למה אני מתנגדת. לרבות בדבר חובת

רכישתו של ציוד מישק והמחיר ששולם בעדו אני מתנגדת ואני רוצה להסביר

גם למה. 4 שנים היית המנוי שלו ושילמת דמי שכירות, עכשיו הגיע בעל

הזכיון לכבלים והוא צריך לעבור על הכבילים, למה לחייב מישהו לשלם

עוד אגורה אחת בגין ציוד המפענח שכבר שילמת דמי שכירות ראלים ששיקפו

את מידת ההנאה שלו בנכס, אתה בא ואומר לבעל הזכיון בכבלים: לא מספיק

שהוא התחרה בך במשך שלוש שנים עד שהצלחת לתפוס את המנויים, עכשיו גם

תרכוש את הציוד שלו, יש כאן לפי דעתי חוסר צדק אם נתייחס לזה.

זה לא מדוייק, כי הרי את הזכיון לבעל הרשיון לטלויזיה בP.T.v-

נתנו ל-7 שנים, עכשיו נניח הוא מפיץ את זה באזור לא ל-14, הוא מפיץ

את זה באזור ובינתיים שם פרסו את רשת הכבלים וזה קרה כעבור שלוש

שנים, עכשיו מה אני בא ואומר? הוא ימשיך הרי לשדר דרך הכבלים.

הוא יקבל דמי מינוי בגין הערוץ הנוסף שהוא שוכר

מרשת הכבלים, הרי זאת הקונספציה. הוא ישכור ערוץ.)

ה-150 דולר שהוא נתן בשביל המפענח,

תהיה בטוח שאתה שילמת במשך שלוש שנים עם ריבית

והצמדה ורווח.)

הוא פורס את זה על 5 שנים.

הוא יודע שבעוד שלוש שנים צריך להגיע בעל

הזכיון?)

לא בטוח, במקום מסויים זה יכול להיות כעבור שלוש שנים, במקום אחר

כעבוד שש שנים.

על מי אתה רוצה להטיל את הנטל? על אותו בעל זכיון לטלויזיה

בכבלים שעד שהוא הגיע כבר נשמתו פרחה או נאבק עם הפירטים, הוא נאבק

עם כולם, סוף סוף הוא הגיע, אז הוא אומר לו: אתה גם חוץ מזה תרכוש

את כל הציוד של בעל הזכיון שישב על גבך והחזיק, את המפענחים שישבו

על גבך והרוויח במשך 4 שנים בלי שהוא נקף אצבע להילחם עם שום

תופעות, לא עם רשות מקומית, לא עם תכניות ולא עם שום דבר, מספיק

הטלנו עליו חובות למעלה ומעבר.

האיש עשה תחשיב כלכלי, צריך למצוא לו ביטוי בחוק, לא יכול

להיות שהוא ישלם סתם, לרבות חובת רכישתו.

זה נראה כמו שאתה קורא, סתם.)

נכון, אז בואי נניח שהכוונה היא בדיוק כמו שכעת אנחנו אומרים,

הכוונה היא שהאיש ישלם ,Xברגע שעוברים אליו והאחריות עוברת אל

הטלויזיה בכבלים בכל מה שקשור בהעברת השידורי לויין, כי הם יעברו

דרכם,

הוא מקבל מחיר עבורם.)

הוא מקבל גם את הציוד, מרגע זה הציוד עובר אליו, אין יותר קשר, ברגע

זה פג הקשר בין הלויין לבין הלקוח, הקשר הוא בין הטלויזיה בכבלים

לבין הלקוח, עכשיו מרגע זה היא נכנסת לנעליים של הקשר עם הלקוח,

הקשר היחיד עכשיו הוא בין בעל הטלויזיה בכבלים לבין בעל הטלויזיה של

הלויין, ביניהם יש עיסקה אבל הלקוח יש לו עניין רק עם הטלויזיה

בכבלים, בסדר? איש הטלויזיה בכבלים הוא אחראי עכשיו על הציוד, הוא

יצטרך להחזיק אותו, הוא יצטרך לשפץ אותו, להתקין אותו, הוא יהיה

אחראי עליו מאותו רגע.

בעל זכיון בכבלים זה נכון, אבל הציוד זה שני

ציודים שונים, ציוד אחד זה ציוד הצפנה.)

באותו רגע שנכנסת הטלויזיה בכבלים רק היא עומדת ויזה. והיא הלקוח

והיא תהיה אחראית על כל הציוד הזה כולל מה שיעמוד על הטלויזיה בשביל

לקלוט את הלויין.

אבל היא לא צריכה את כל הציוד הזה. כל האנטנות, כל הצלחות, כל

הדברים האלה, בעל הזכיון לא צריך את זה על גג הבית שלך, מדוע? כי יש

לו צלחת ומשם הוא מפיץ את השידורים שהוא קלט מהלויין. מה הוא כן

צריך? רק את המצפן הזה, את המפענח. עכשיו המפענח ימשיך לקבל תשלום

כי זה נהיה תנאי במסגרת העברה.

בחשבון שצריך לעשות בין בעל הטלויזיה בכבלים לבין הלויין, צריך

להילקח במינוי, הוא צריך לקחת במינוי את דמי הפיענוח ויעשה לעצמו

חשבון לכל השנים את דמי הפיענוח ואת אומרת שיביאו את זה בחשבון, השר

אם יהיו חילוקי דעות, יש לנו סעיף כללי בחוק שאם לא מגיעים להסכם זה

עם זה גם שמה השר יכול לפסוק.

סעיף 5 לא חל על הטלויזיה בכבלים.)

אם יש חילוקי דעות ביניהם מה קורה? מה שצריך ליצור פה זה מכניזם



כזה, אנו מקבלים את הקונצפט שלך, והמינוי צריך לכסות גם את ההוצאות

כולם ואין מקום לתשלום נוסף עבור הציוד,

שיסתדרו ביניהם.)

היא אומרת שבכלל לא צריך לקבוע שצריך לשלם בשביל המישק, כשהוא מנהל

איתו את המשא ומתן על ההתהברות, על הטלויזיה בכבלים עם הלויין שיביא

בחשבון במינוי שהוא משלם לו, את המחיר של הכל כולל התשדירים והכל,

כולל גם החלק הזה, שיביא בחשבון הוא, שיתבע ממנו לכל מינוי במקום 9

דולר שהוא רוצה, 9 דולר ורבע לחודש, זה יכלול גם כיסוי של כל

ההוצאות כולם ואל תקנה ממנו את הציוד, זה מה שהיא אומרת.

אל תעניק סמכות לאף אחד לאלץ אף אחד לרכוש

ציוד.)

עכשיו השאלה שאני שואל היא מה יקרה אם הם לא מגיעים להסכם?

אני רוצה להגיד, סעיף קטן ה' בכלל, נתעלם עכשיו רגע מ-א', מדבר

על סמכות השר להתקין תקנות לעניין המעבר, את הסעיף הזה פה אין

חברים, משרד התקשורת שהם היו זקוקים לסעיף הזה כי נטען להם במשרד

המשפטים ואני לא יודעת אם הטענה הזאת של השר מכוח היום אין סמכות

להתקין תקנות לעניין המעבר. אם הטענה של חברי נכונה אז אני מסכימה

לכלולותו של סעיף ה' ואז הוא גם פותר את הבעיה שלך, כי אם לשר יש

סמכות להתקין תקנות זה יכול להחליט גם בעניין התשלומים.

הוא יכול להחליט שזה יעשה באמצעות המינוי.)

נכון, אבל לא לרבות בדבר חובת רכישה, אתה רוצה במחיר ששולם בעדו,

הוא לא רוצה להכריח אותו לרכוש.

אז לא לרבות דבר רכישה אלא לרבות בדבר הפיצוי.)

לא רוצה פיצוי, אבל הוא הרוויח 5 שנים, תאמין לי שהוא גם הרוויח

אחרי שנתיים לפי הקצב שהולך הכבלים.

אני מסכים איתך, כל שאלתי אם מוותרים על ההגדרה לרבות חובת

רכישתו של ציוד מישק וכדומה, מה קורה אם יש חילוקי דעות? יבוא האיש

יגיד, הוא תובע ממני כך וכך, אני תובע כך וכך, זה מכסה אצלי גם את

המישק וגם הכל, אבל הוא לא מסכים לתת לי, מה אני כעת עושה? אם כתוב

שזה צריך לשלם עבור רכישת המישק ולומר עבור המחיר היחסי שעוד נותר

לשלם בראיית ההכנסות שכבר היו לו וכן הלאה ולכן הלאה, אז יש חשבון,

אבל אם אין חשבון מדוייק איך זה יעשה? מה את מציעה?

השר רשאי לאחר התייעצות במועצה לקבוע בתקנות וכו' והתשלומים

הנלווים. השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין המעבר מהפצה ישירה של

שדור הטלויזיה באמצעות לוין, להפצתה באמצעות רשת לכבלים של בעל

הזכיון לשדורי כבלים והתשלומים הנלווים.

לא הבנתי את כל הויכוח שלכם, ישבתי בשקט מתוך סבלנות, ראיתי

שנכנסתם לדיון מעמיק, מהיר מאוד ודינמי אז החלטתי פשוט לשבת. אולי

מישהו מוכן להסביר לי במה מדובר כאן בכלל?

הויכוח בינינו הוא גדול.)

אולי חה"כ פלד מבין את כל העניין, אני לא יודע, אני מוכרח לומר.

הרי כל העניין הזה בא להסדיר תקופה שבה אנחנו נצא עם המכרז ל-

,.P.T.V ל- .P.T.V יהיה בעל זכיון אחד לכל הארץ, הוא יתחיל, יבנה את

האולפן שממנו הוא משדר, את כל המערכת ויתחיל לעשות תעמולה ולהפיץ

אנטנות מיוחדות ומפענח, כי השידורים שלו הם באויר למנוע קליטתם הלא

מבוקרת על ידי אחרים, הם יהיו מוצפנים, זאת אומרת אתה צריך מפענח

אצלך במכשיר הוא יבוא אליך ויגיד לך תשמע, אני מוכן לתת לך את השרות

הזה, הנה אנטנה, הנה מפענח, אתה תשלם לי xדולרים לחודש בשביל השרות

הזה. עכשיו קבענו בחוק שהעדיפות היא תמיד לטלויזיה בכבלים, זאת

אומרת באותו אזור שהוא הפיץ את השידורים הישירים, בא בעל זכיון,

מתחיל לפרוס את הרשת שלו ואומר אדוני אני מוכן עכשיו, עכשיו אתה

חייב להעביר את השידורים דרכי, עכשיו הם מוכרחים להסתדר ביניהם,

בינתיים יש לו אצל כל אותם המינויים שהם מינויים של שניהם, מפענח

ואנטנה. אני בא ואומר שלבעל הזכיון על ה . p.T.v-מגיע איזשהו פיצוי

מבעל הזכיון לטלויזיה בכבלים עבור המפענח שיש אצל המינויים שלו עבור

השידורים שהוא נותן לו, מוכרחים למצוא הסדר של איזשהו פיצוי כספי

ביניהם.

אם אכן הוא עשה חשבון תמחירי לאורך זמן , שחופף גם את הזמן שזה

עובר לטלויזיה בכבלים.

לכמה אומרים זה קיים לנסות את ה-.P.T.V שהוא יודע

שבתוך התקופה הזאת עלול...)

עלול להיות בכל רגע שאתה מחובר לפי החוק. זה החוק, החוק כיום מחייב

את זה אוטומטית, זה החוק הבסיסי.

זה שהחוק הבסיסי מחייב את זה אוטומטית זה לא אומר

שאנחנו לא יכולים לשנות אותו עכשיו. אנחנו משנים עכשיו את

החוק.)

לא, כל החוק עדין לא, אנחנו נמצאים בתקופת ביניים,

אם העיקרון הזה שבחוק הוא לדעתנו עיקרון טוב, אנחנו לא נשנה

אותו, נשאיר אותו. אבל זה לא משום שהוא קיים העיקרון, משום שהוא פה.

המפענח נשאר בידי בעל המנוי, אם הוא רוצה להמשיך לקבל. יהיה

ערוץ אחד בכבלים של שידורים מוצפנים.

הוא יזדקק למפענח כי אחרת כל אחד יוכל לקבל את זה.

אם יש כבלים גם אז הוא צריך את המפענח?

ודאי, אתה יכול לעשות מינויים רק על זה? אתה עושה מינויים רק

על כבלים ואתה רשאי לעשות מינוי גם לטלויזיה על הלויין, אתה רשאי

לא, אתה רשאי להישאר רק בכבלים.

אבל אם אני עושה גם את הלויין, הרי זה עובר דרך הכבלים.

לא כבלים, אתה יכול את החבילה של בעל הזכיון, בעל הזכיון יש לו

הבילה, שלושה ערוצים, חוץ מזה יש ערוץ שביעי, ערוץ שביעי הוא ה-

.P.T.Vהוא שייך למישהו אחר אבל הוא עובר דרך הכבלים, אתה יכול

להחליט אם אתה רוצה את ההבילה של בעל הזכיון או גם את ערוץ מס' 7

והיה ורצית את ערוץ מספר 7 אתה צריך בשביל זה מפענח כי הוא מוצפן

ושלא כולם יוכלו לקבל כי על זה רוצים כסף, זה .P.T.v

נוצרת בעיה, היות וזמן הכניסה של טלויזיה בכבלים הוא לא ברור

בככל האזורים בארץ ועלול להיות שבמקום אהד ה . p.T.v-יכול להתחיל בעוד

6 חודשים ואז תהיה טלויזיה של לויין, אלי יגיעו עם הטלויזיה בכבלים

אהרי 3/4 שנה, אליך יגיעו עם הטלויזיה בכבלים תוך 5 שנים. עכשיו אם

יגיעו אלי אחרי 3/4 שנה יש להניח שבעל הטלויזיה של הלויין עשה

איזשהי אמורטיזציה.

אני אגיד לך ממה אני חושש, אני חוש שלא יהיה לנו

P.T.Vמשום שזה לא ישתלם לו הדבר. אם הוא ידע שצפויים לו

הדברים האלה.)

יש לי לתרום דבר אהד שבארץ הוא לא טוב, זה כישרון, זה מסוכן מאוד

לכל הנוכחים.

לגבי סעיף ה' כולו, עכשיו שכבר הסכמנו לגבי הדברים הבוערים, אם

חברי צודק ובאמת צריך אותו, אני ארצה אהציע נוסח שיעלה בקנה אחד עם

6 כ"ג-ג כפי שהוא היום בחוק ולא ליטול לגבי זה נושא הדש, אבל השאלה

אם אנחנו מדברים על סעיף 2.

סעיף 2 הוא מאוד פשוט.)

הוא לא פשוט, הוא משנה את הקונצפציה שהגענו אליה בדם ובדמעות בסעיף

6 פ"ג-ג.

כל זמן שלא ניתן להפיץ את השידורים, כך

כתוב פה, כל זמן שלא ניתן להפיץ אותה באמצעות הרשת בכבלים.)

אם אפשר לדבר באופן גלוי, אתה יודע בוודאי שהנושא הזה ניתן היה

להפיץ את השידורי לויין לפני הכבלים לא היה נושא שהיתה עליו דעה

אחת, היו שתי דעות.

היום כבר ברור שאפשר להפיץ ,)

נכון, אז אם זה ברור מנוסה החוק כפי שהוא ב-6 ג' למה אתה משנה?

אם זה ברור כפי שנקבע אין לך מה לשנות, אם אתה מבהיר אתה

מרכך את המשמעות של 6 כ"ג-ג כי היום 6 כ"ג-ג השר עדיין צריך לשקול

את עניין הציבור, את עניינם של בעלי הזכיונות. ואני לא חושבת שהרשת

צריך להיכנס כי אם אמר היועץ המשפט לממשלה שסעיף 6 כ"ג-ג כפי שהוא

מנוסח היום סובל את הפרשנות הזאת, אז אין צורך להבהיר שום דבר, אז

זה מיותר.

למה את מפחדת מהפרשנות?)

אני חושבת שהיא יכולה להנציח את המצב של .p.t.vוזה בדיוק מה ששאלת.

עד שלא ניתן?)

בואו ננסה לחשוב מה זה לא ניתן.

לא ניתן זה שלא הגיעו להסכמה על המחיר, אנחנו רוצים שהיועץ

המשפטי לממשלה קיבל את עמדת משרד התקשורת, מה היה מאחורי כל הסיפור?

תשמע, שלוש שנים יקח לטלויזיה בכבלים להגיע, אמר היועץ

המשפטי לממשלה שברגע שבעל הזכיון לטלויזיה בכבלים גומר לפרוס את

הרשת, בעל הזכיון אל הלוין יתחבר. איך תבטיחו את זה? תעשו הוראות

מתאימות, ברגע שאתה עושה את ההקלה שאתה מדבר עליה לגבי הרשת כל מה

שלא ניתן פתאום יש לנו דבר, מבחן חדש, מבחן לא ניתן, מי קובע? בעל

הזכיון בא ואומר הרשת שלי מוכנה עכשיו אתה בעל הזכיון לשידורי לויין

לא רוצה להתחבר אלי, למה? כי אתה רוצה להמשיך להרוויח אבל אתה חייב.

לשר תהיה סמכות להגיד מה זה לא ניתן במקרה

הזה?)

לא כתוב השר, שאתה מתחיל לשנות את זה והשר יחליט שלא ניתן, תשאיר את

6 כ"ג-ג כפי שהוא,

הוא חוק, אני לא יכול לגעת בו.)

אל תתקן את סעיף כ"ג-ג, יש לך בעיה עם סעיף קטן אי, אם סעיף קטן ה'

בסדר, את סעיף קטן ג' אל תשנה, זאת הבקשה שלי.

אני רק רוצה להעיר כאן ש-ה' קובע את התקנות הוראות לעניין

המעבר.

תקריאי לנו עוד פעם את הסעיף.

המקורי אומר, בעל זכיון לשידורי טלויזיה באמצעות לויין יפיץ את

שידוריו באמצעות רשת הכבלים, ואולם השר רשאי באישור המועצה להתיר

הפצת שידורים כאמור שלא באמצעות בעל הזכיון דהיינו באויר לאחר ששקל

בין היתר את ענינו של הציבור ואת עניינם של בעלי הזכיונות שמתן

ההיתר נוגע להם. זה היה מבחן שקבעה פה הוועדה אחרי כפי שאמרתי דיון

סוער ואז אמרנו שהשר צריך לשקול, יש בעלי זכיונות, צריך לשמוע אותם,

צריך להתחשב, מה עלול לפגוע.

זה לא כתוב כאן, כל הנושא של השיקול של

בעלי הזכיונות וכדומה, מחליש את הסעיף המרכזי.)

תראה מחליש ולא רק זה אלא זה לא ברור לי עד מתי כל זמן שלא ניתן

להפיץ את השידורים, נכון שהשר קובע כמו שאמר חברי הוראות בתקנות אבל

עדיין זה פיתוח לשיקול דעת.

אנחנו באמת בקונצפט והיו לכך עשרות דיונים, באמת לא רצינו

לפגוע כהוא זה בנושא של הכבלים, איתרנו את הלויין עשינו את כל

השריונים שזה לא יפגע בכבילים כי אחרת אנחנו עלולים ליצור סיטואציה

שבה לא יקומו כבלים.

אם אתה נותן את ההפצה הזאת לפני כן.)

הם החלשים.

אוריאלי כבר התחבר ללויין והוא עכשיו לא רוצה

להתחבר לכבלים, הוא אומר אני לא רוצה מהרשות השידור ומהלויין,

לא רוצה את הכבילים.)

על זה כבר חוקקנו.

זה עדיין לא יהיה פשוט לפי דעתי. יהיה אדם אחד שיהיה בעל זכיון

ארצי ואני רוצה לראות שהוא יגיד לא רוצה לעבור דרך הכבלים, אז ניתן

יהיה לשלול לך את הזכיון, נראה פעם שהשר ישלול זכיון במדינת ישראל

לאדם שיש לו רשת טלויזיה ארצית, זה יהיה מאוד מעניין. יש לנו ספיקות

בקשר ליכולת האכיפה של הדבר הזה.

יש הבדל רציני, לא העמדנו את זה לוועדה, כאן בחוק המקורי נאמר

השר רשאי ביצור המועצה להתיר הפצת שידורים ואין מגבלת זמן ואילו כאן

בנוסח הזה נאמר כל זמן שלא ניתן.

אני הגשתי.)

אין שום מניע בסיפא.

ובזמן שיעמוד בקריטריונים של סעיף כ"ג

ובלבד שיעמוד בכל הקריטריונים של סעיף ג'.)

אפשר להוסיף את הסיפא של ג'.

כל זמן שלא ניתן להפיץ את השידורים באמצעות רשת הכבלים ונניח

שניתן להפיץ ונניה שבאזור אידמית אין כבלים וניתן להפיץ, כמו מילת

שסתום, הכל נכנס לפה, סובייקטיבי, אוביקטיבי, מי מחליט, איפה מחליט,

מה קורה עם מחלוקת, מי המכריע? בית משפט.

הייתי אומר אפשר להוסיף כל זמן שלא ניתן לראשי השר.

מה שהיא מנסה לשכנע אותך, שבעצם לא צריך את זה, היא אומרת

בעצם, סעיף כ"ג בחוק הבסיסי עומד בפני עצמו, מה אתה צריך את זה? אתה

מסבך את זה היא אומרת, אתה יוצר פה דברים שאין לי עליהם הגדרות, לא

מוגדר אצלי מקודם, לא צריך את זה.

אני אגיד לך את האמת, מאהר והמציאות רצה קדימה, אנחנו עומדים

בפני הוצאת המכרזים ויהיה בעל זכיון ל. p.t.v- ויש לנו כבר בעלי מכרז

לטלויזיה בכבלים, זאת אומרת התהליך כבר נמצא.

היא אומרת לך זה מספיק לך.)

אז אני מסכים.

במילים אחרות היה צריך אותו כשהויכוח היה בעיצומו.

היא טוענת שהוא לא מוסיף דבר, לא מוסיף שום סמכות מעבר לחוק

הבסיסי, להיפך היא אומרת, זה יוצר דברים שהם לא ברורים ושרק יצרו

אנדרלמוסיה.

( : לכן אני אומר, היום אין לזה חשיבות.)

אפשר לוותר. עמוד 7, כאמור אמרתי בפעם הקודמת שהיתה חובה לתת שליש

מהרשת לצרכים כללים ויש פה הצעה להפחית את זה לשישית, אל תתייחסו

לזה ששני שליש.

אני עוד לא יודע אם ה-6 כ"ג-ג עונה לי על הבעיה, נאמר כאן אולם

השר רשאי באישור המועצה להתיר הפצת שידורים כאמור לא באמצעות בעל

זכיון לשידורי כבלים, לאהר ששקל בין היתר את עניינו של הציבור, ואת

עניינם של בעלי הזכיונות שמתן ההיתר נוגע להם, משהו מוזר עוד לא

ראיתי דבר כזה, זאת אומרת סמכות מסוג זה שהוא יכול לתת לאהר ששקל את

עניינו של הציבור או שהיא סמכות מאוד מאוד רחבה או שהיא לא רחבה

ולא מספקת. אני מפחד מניסוחים כאלה, השאלה היא אם באמת הוא יכול

מתוקף הסעיף הזה להחליט שכרגע אי אפשר לא על פי מבחן סובייקטיבי,

על פי מבחן אובייקטיבי, אי אפשר, הוא נותן היתר.

זה מה שעשה השר, החוק הזה עבר והשר ביקש

מהמועצה אישור להפצה ישירה והמועצה נתנה אישור להפצה ישירה.)

זה שהוא עשה זה משהו אהר, זה פשוט פעולה, אני כרגע מדבר על ההוק,

נוסה ההוק ועל מסגרת הסמכות שניתנת לשר בתוקף החוק, מה שהוא עשה זה

כרגע לא מעניין אותי, אפשר לעשות אלף דברים שהכל עובר עד שמישהו לא

מערער על כך, כל מעשה הוא חוקי עד שמישהו לא אומר שהוא לא חוקי ולא

מעמיד את זה במבחן, זה לא שאלה כרגע אם הוא עשה או לא עשה, השאלה

היא כרגע מה בעצם הסמכות שניתנת לו כאן לאהר ששקל את עניינו של

הציבור.

שיש עניין שהציבור יקבל שרותים כאלה.)

מה זה יפריע לי אם אני אוסיף לאחר ששקלתי בציבור או שלא ניתן להפיץ

שידורים באמצעות רשת אם אני אוסיף כאן את המילים האלה?

זה אחד הדברים שבמילא נשקול אותם.)

מה זה מפריע לי אם אני אוסיף גם את המילים הפשוטות האלה?

איפה בסיפא?)

ב-ג' בסוף בין המסגרת הסמכויות שאני אוסיף גם שלא ניתן, או שלא ניתן

רק במילים, מה זה מפריע לי, אני לא מבין.

אמרנו שהמבחן שלא ניתן הוא מבחן שפותח פה, מה זה לא ניתן? לא

ניתן פיזית כי אין בעל זכיון או שבעלי הזכיון לא הגיע להסכמה עם בעל

ה-V.T.P . למשל, הוא בא ואמר לא הגעתי לאזור עכשיו תתקפל, הוא אומר:

לא רוצה, כמה כסף את הרוצה? אז הוא אומר: 100, הוא אומר: לא רוצה,

הם מתחילים להתווכח ביניהם, יש לנו מסכת שלמה ולא ניתן להעביר את

השידורים.

יש שיקול דעת לשר להכריע למהלוקת?

יש תקנות ה' .

אם יש לו סמכות להכריע במחלוקת שיכריע. אנחנו נותנים לו פה

סמכויות בלתי מוגבלות. אני לא נגד זה, אני רק אומר מאחר ויש לו

סמכות להכריע אז לא יכול לעמוד יותר הנימוק שלא ניתן, זה ויכוח בין

שניים כי יש לו סמכויות הכרעה. אם שר יעשה שימוש במקרה כזה בסמכותו

הוא לא פעל בסדר.

היא טענה שבעצם הסעיף הבסיסי הוא עונה גם

על העניין הזה.)

הקשבתי, אני לא בטוח בכך, זה כל העניין.

היה ויכוח גדול ביני ובין משרד התקשורת, אני לא אסתיר בפני

הוועדה, סברתי שהסעיף הזה לא מאפשר הפצה ישירה לפני שיש בעלי

זכיונות לשידורי כבלים.

זה משרד המשפטים, הם התנגדו.)

היועץ המשפטי לממשלה הכריע נגדי.

התנגדו שיהיה לויין לפני טלויזיה בכבלים.

לא רק שלא התנגדנו, תמכנו. אישרנו את התקנות. זה נפל, היום יש

לויין.)

כדי להסביר לחה"כ לין, היועץ המשפטי לממשלה אמר שלפי הסעיף כפי שהוא

היום אפשר לפעול, דהיינו אפשר לפעול עד מתי? לפי העיקרון של בעל

זכיון לשידורי טלויזיה יפיץ את שידוריו באמצעות רשת הכבלים.

בא חה"כ לין ואומר, העניין הזה ניתן לו לא נראה כל כך לא ניתן,

אולי שורשי ההתנגדות הבסיסיים שלך עדיין מפעמים בליבך. את ממשיכה

באותו קרב.

אני לא מבין למה בסעיף ג' אני לא יכול להוסיף גם את המבחן

שפשוט לא ניתן או יש לכם מילים אחרות, זה לא מפריע לי, לא ניתן זה

בהחלט מבחן אוביקטיבי.

יש אינטרס הציבור, יש זה, יש גם לא ניתן.

יש הנחיות משר המשפטים שלגבי ג' עצמו אם אנחנו נכנסים לטעון את

הנושא של נושא חדש.

זה לא יהיה שום נושא חדש, זה מגוחך אפילו לעלות את הטענה.

זאת טענה חלשה היום.

אני מרגיש שההתנגדות שלך נובעת מנימוקים אחרים.

אתה לא חש נכון, ההתנגדת שלי נובעת מתוך הרגשה של חוסר ביטחון

שאני סוטה מהפירוש.

עם כל הכבוד אנחנו משוחחים סחור סחור, זה נראה חשוב מה שאנחנו

כעת מדברים, תאמיני כיי, כבר עברנו כל כך הרבה בעניין הזה, כבר אנחנו

את המסגרת הקמנו, הטענה הזו ברגע זה היא באמת לא חשובה.

אם היא לא חשובה אז בשביל אתה צריך את זה?)

תראי אני רוצה לומר לך, אני מסביר את עצמי בברור שלא ניתן

להפיץ את השידורים. אני רוצה שתהיה לו סמכות ברורה. לאחר ששקל בין

היתר את עניינו של הציבור או בסוף ג' אני רוצה להוסיף או שלא ניתן

להפיץ את השידורים.

רבותי, אנחנו מוכרחים לסיים, מצטער, יש לנו

הצעת חוק שעולה ב-16:00 ויש דבר נוסף.)

אני רוצה להוסיף בסוף ג' את המילים: "או שלא ניתן להפיץ את השידורים

באמצעות רשת כבלים של בעל זכיון".

שלא ניתן מבחינה פיזית אולי.)

לא אמרתי מבחינה פיזית שלא ניתן, זה דבר מאוד פשוט בעיני.

אותה מעניינת התוצאה, תחשבי רגע על העניין של היועץ המשפטי,

ראלית, מה שפה חשוב זה אם אי אפשר בגלל איזשהי סיבה, את הציבור

ואותנו לא כל כך מעניין מה היא הסיבה ברגע זה, אם זה לא יוצא לפוע,

יוצא ככה שאם אי אפשר להפיץ את זה בגלל איזשהי סיבה וזה לא מסתייע,

אבל זה החרב היחידה שיש לי כלפי בעל הזכיון

לשידורי לויין זה להגיד לו תשמע, או שאתה מפיץ דרך הכבלים

כשמגיע בעל הזכיון או שאתה מפסיק לשדר.)

בתחילת הישיבה הבאה, נקדיש לזה עוד 20 רגע, הסעיף האחרון הוא סעיף

ארוך. תודה רבה.

16.00