הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 205

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כ"ב בשבט התשמ"ה, 10.2.1988, שעה 8.15

חברי הוועדה: אוריאל לין - מ"מ היו"ר

ש. שוהמי - משרד התחבורה

ש. שחורי - משרד התחבורה

ע. להבי - משרד התחבורה

מ. אהלי - משרד התקשורת

גבי א. אורדן - "בזק"

ד. לב

ח. אלטמו

א. תיקון לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי

טיסה) (תיקון מס' ), התשמ"ח-1988;

ב. תקנות הבזק (התקנה, תיפעול ותחזוקה)

(תיקון מס' 6), התשמ"ח-1988;

ג. תקנות הבזק הפסקה, עיכוב או הגבלה של

פעולות בזק) (תיקון מס' 5), התשמ"ח-1988.



תיקון לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה) (תיקון מס' ....) . התשמ"ח1988

היו"ר אוריאל ליל; בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה.

תיקון לתקנות הטיס -

הפעלת כלי טיס וכללי טיסה. נעבור על התקנות אחת אחרי השניה.

רשות הדיבור למר שוהמי.

ש. שוהמי; התקנות שאנו מתכוונים להתקין הן תיקון נוסף לתקנות

הטיס, הפעלת כלי טיס וכללי טיסה והן מהוות בסיס להפעלת

כל סוגי הטיס במדינת-ישראל.

הכוונה היא בעיקר לשאלה איר להטיס את המטוס ומה הם

התנאים המינימליים הנררשים כדי לקבל רשיון לכל סוגי כלי הטיס ומפעיליהם

לפני כחודשיים, בדיון שהתקיים בוועדה, הגשנו לאישורה

הצעה על סדרה אחרת של תקנות שמתייחסת בעיקר לרישוי בסיסי של מספר סוגי כלי טיס

חדשים. בין השאר דובר בטיוטה שהגשנו לכם על מצנח ממונע ובלון מאוייש.

במקביל עבדנו על תקנות שמטרתן לקבוע תנאים להפעלת

מצנח ממונע ובלון מאוייש. עיקר התקנות שהונחו על שולחנה של הוועדה מיועד לקבוע

קריטריונים להפעלת שני סוגי כלי הטיס האלה.

אינני רוצה להלאות את הוועדה בפרטים אולם אוסיף שכאן

מדובר על כל מני נושאים שקשורים לציוד מינימלי ודברים אחרים. מדובר כאן על פרטים

טכניים בעיקר.

הבאתי אתי צילום של מצנח ממונע שאני מעוניין להראותו

ליושב-ראש הוועדה (מראה את הצילום ליושב-ראש). מדובר על מצנח שאליו קשור מנוע עם

מושב והוא נחשב לכלי טיס בטוח לטיסה. בעיקרון המצנח מסוגל לצנוח גם בלי מנוע.

ברגע שפעולת המנוע נפסקת מכל סיבה שהיא, הכלי הזה פשוט צונח כמו מצנח רגיל.

כל התקנות עוסקות בנושא הזה?

ש. שוהמי; בעיקר, אולם יש בהן עור שני נושאים אחרים; 1. בעמוד

מס' 2, תקנה מס' 5 מדובר על תיקון תקנות 109, 112,

115 ו-116 בהתאם לתיקון שכבר הובא בפני הוועדה לפני כחודשיים. מדובר על הפעלת קטגוריה

מס' 3 בישראל שמאפשרת להנחית מטוס כמעט הנחתה עיוורת ער גובה נמוך מאד מעל פני הקרקע.

היה צורר לעדכן, במקביל, תקנות נוספות בדי לאפשר

את הפעלתה של קטגוריה מס' 3.

אם יושב-ראש הוועדה מעוניין לקבל פרטים נוספים מר שחורי,

שהוא טיס במקצועו ועוסק בנושא הזה, יוכל להסבירם.

היו"ר אוריאל לין; אני רואה שאתם משנים גט את הפרק התשיעי; "בלונים,

עפיפונים, רקטות בלתי-מאויישות, טיסנים נהוגי רדיו,

גילשונים, אווירונים זעירים, אווירוני-הדרכה זעירים ומצנחים ממונעים.".

ש. שוהמי; הכנסנו קריטריונים שלא היו קיימים עד היום, בעקבות

הכנסת הכלי הזה לישראל. היינו צריכים לקבוע קריטריונים

שלא היו קיימים עד היום.

במסגרת שנות הארבעים לקום המדינה עומדת להתקיים תחרות

של הפרחת בלונים בתל-ערד לכן היינו צריכים לקבוע קריטריונים להפעלת הכלי הזה.



2. התוספת האחרת מתייחסת לאותו מצנח ממונע שעד היום

לא היו קריטריונים להפעלתו. בלי קריטריונים אסור להפעיל את כלי הטיס הזה.

אני מבין שמדובר כאן גם על החלפת תקנה 500.

זה הנושא שקשור לכבודת-יד. קצת מוזר מה שאנו עושים

כאן. תקנה 500 באה להחליף תקנה שעדיין איננה קיימת.

מדובר על החוברת הגדולה שהיתה כאן בדיון בוועדה אם זכור לכם.

לאחר שפרק 13 אושר על-ידי הוועדה העברנו אותו לניסוח

סופי במשרד המשפטים, אולם משרד המשפטים, בגלל העומס המוטל עליו, לא סיים את העבודה

עד עצם היום הזה. אנו תקוה שבעוד חודש-חודשיים - -

לקראת פסח.

ברצוני להתייחס לכבודת-יד שנחשבת נושא משמעותי בקשר

בטיחותם של הנוסעים.

מאז שניסחנו את פרק 13 ואת תקנה מס' 500 חלו שינויים

בתקנות האמריקאיות, ואנו מבקשים לשנות את התקנה אצלנו

ולאמץ את הנוסח האמריקאי שהתקבל.

התקנה קובעת מה שכבר נקבע אצלנו היום ומתבצע ממילא,

בפרט בחברת "אל-על".

התקנה האמריקאית אוסרת על הנחת כבודת-יד במעברים, ליד

דלתות כלי-הטיס והיא גם קובעת היכן מותר להניח אותה ומה תהא כמותה.

מה פירושו של המלים: "...אלא אם כן זו נבדקה על-ידו

לגבי מימדיה וכמ;תה,"? מה אומרת המלה: "כמותה"?

על-פי הוראות יאט"א כל נוסע רשאי לשאת רק כבודת-יד

אחת במשקל של 3 קילוגרם, שמימדיה: 20 - 60 - 40.

אם מותר לקחת רק כבודת-יד אחת מדוע לא מציינים זאת

במפורש?

בינתיים לא כל המדינות קבעו זאת. אנו מנהיגים עתה

שלב ביניים, כמו אצל האמריקאים. מספיק להגביל כרגע

את מימדי החבילות. אם אין אפשרות לאחסן אותן תחת הכסאות - יוציאו אותו החוצה.

הסעיף הראשון אומר שהדלתות לא תינעלנה אלא

אני מבקש להתעכב בשאלת הכמות. כאן כתוב: "... הכל

בהתאם לנוהל העמסת כבודת-יד המפורט בספר העזר

למבצעים...". ספר העזר של בעל הרשיון יכול לקבוע שאפשר להכניס כמה כבודות-יד שרוצים?

ספר העזר למבצעים כפוף לאישורנו.

כמה כבודות-יד אפשר להכניס היום למטוס?

אי-אפשר לקבוע.

אני רוצה לדעת כמה אדם יכול להכניס, בפועל, כבודות-

יד, למטוס?

בנמל-התעופה בן-גוריון יש שלט גדול שעליו כתוב שלנוסע

מותר לשאת רק כבודת-יד אחת במטוס. מדובר על מטוסים

ישראלים.

היו"ר אוריאל לין; בפועל אנשים סוחבים אתם שלוש-ארבע חבילות; אין פיקוח

על הנושא הזה וכתוצאה מכך הנוסעים האחרים סובלים.

מה התיקון הזה אומר?

קשה לקבוע את הכמות כיוון שלעתים אנשים סוחבים אתם

כמה חבילות קטנות. מה שכן אפשר לקבוע הם המשקל

ומימדי כבודת-היד. יש אנשים שלוקחים אתם תיק עבודה ביד אחת, ועוד תיק שנישא על הכתף

של היד האחרת, ובסך הכל שתי הכבודות האלה אינן מגיעות למקסימום המותר. מכאן שהכמות

איננה משמעותית כל-כך

היו"ר אוריאל לין; המלה; "כמותה" מיותרת? יש לה משמעות?

ש. שוהמי; אני לא בטוח שהיום תהיה לה משמעות. מה שמשמעותי אלו

הם המימדים.

ש. שחורי; בספר העזר המבצעי קבענו; רק חבילה אחת. היתה לנו

בעיה של מסחר גרידא כיוון שפרט לאמריקאים שאר העמים

לא אימצו את הכלל הזה.

הדלת לא תיסגר אלא אם כן יוודאו ששום דבר לא יונח

במעברים.

היו"ר אוריאל לין; למעלה, בתאים, מותר לשים את הכבודה.

ש. שחורי; בתאים שלמעלה מותר לשים רק ביגוד.

היו"ר אוריאל לין; עלינו להיות מעשיים שכן קיימת בנושא הזה סכנה אמיתית.

חבילות. שנמצאות למעלה יכולות ליפול על מישהו על הראש

ואין על הנושא הזה פיקוח אמיתי. אתם לא יכולים לדעת אם בחבילות שאנשים שמו למעלה,

בתאים, יש רק בגדים. אפשר להכניס לשם חפצים קשים שיכולים ליפול על ראשו של נוסע.

ש. שחורי; התאים למעלה חייבים להיות סגורים. היום בודקים את

הנושא הזה יותר מאשר בדקו אותו פעם. אנו, וגם

הטייסים מוודאים שלא ילקח למטוס שום דבר שאין לו מקום. אם חבילה כזאת כן נילקחת למטוס,

היא מורדת ממנו למטה. הדלת של המטוס לא תיסגר אלא רק לאחר שיוודאו ששום דבר לא נמצא

במעבדים. זה יתרונה של התקנה הזאת.

היו"ר אוריאל לין; היכן נעשית בדיקה כמה חבילות קטנות נוסע לוקח אתו

למטוס?

ש. שחורי; יש חברות שהפעולה הזאת מבוצעת על-ידן קודם העליה למטוס.

דיילת לא נותנת לעלות למטוס

היו"ר אוריאל לין; היכן דבר כזה מתבצע?

ש. שחורי; לפני העליה למטוס.

היו"ר אוריאל לין; אחרי שהנוסע עבר את ביקורת הגבולות? יעצרו אותו

ויאמרו לו שהוא לא יוכל לעלות על המטוס עם חבילה?



ש. שחורי; קיימת בנושא הזה בעיה כיוון שהנוסעים קונים דברים

ב-דיוטי-פרי. יקחו מחם את החבילות ויתנו להם פתקים

מתאימים במקומן.

בנוסף לבך קיימת בדיקה למעלה, במטוס. אם נמצאה חבילה

או ציוד שניתנים לאחסנה - מורידים אותם למטה. דבר כזה לא היה נהוג עד עתה במטוסים.

היו"ר אוריאל לין; אתה מתאר מצב שמבחינה תפעולית איננו נראה לי יעיל-..

בשביל מה להוריד את החבילה למטה? אתם צריכים לראוג

לכר שהיא לא תועלה למעלה, למטוס.

אם כבודת-היד איננה עומדת בתקן במימדיה, היא לא צריכה

לעלות יחד עם הנוסע למטוס. הנושא הזה צריך להיבדק באיזשהו מקום קודם העליה למטוס,

לא על המטוס. אתם רוצים שעל המטוס יתחילו לבדוק אם כבודות-היד מתאימות למימדים

שנקבעו?

אינני מדבר עכשיו על הקניות ב-דיוטי-פרי, אלא על

חבילות שנוסע לוקח אתו ביד.

ש. שחורי; על-פי הנוהל הקיים שואלים את הנוסע מה הוא לוקח אתו

ביד. גם בבדיקה הבטחונית שמים לב לפרט הזה, אלא

שאי-אפשר להתגבר על מיכשלה אחרת. אחרי כל הבדיקות נוסע יכול לקבל הובילה ממישהו אחר.

אם הוא קיבל תיק ממישהו אחר - הוא פועל בניגוד להוראות

הבדיקה הבטחונית. את זה אי-אפשר לבדוק? מאפשרים

להעלות כבודת-יד שאין עליה תו של בדיקה בטחונית?

ש. שוהמי; אי-אפשד לבדוק אם מישהו קיבל תיק מנוסע אחר שגם הוא

עבר את הבדיקה ונכנס לאזור ה"סטרילי".

היו"ר אוריאל לין; יש נקודה שבה נוסע צריך לעבור את ביקורת הגבולות ושם

נערכת בדיקה בטחונית נוספת. למה לא לעשות את הבדיקה

שם?

ש. שוהמי; הבדיקות לא מתבצעות ידנית אלא על-ידי שיקוף. אדם יכול

להעביר עשרים חבילות דרך חשיקוף. כאשר החבילות עוברות

דרך השיקוף אף אחד בכלל לא יודע של מי החבילות אלא אם כן בשיקוף מוצאים משהו חשוד

ואז שואלים של מי החבילה החשודה. אין קשר בין הבדיקה הבטחונית ובין השייכות של

החבילה לבעליה.

השאלה של הגודל היא בעיית הנוחיות של החברות.

יש חברות שבהן בודקים את הנושא הזה בירידה לאוטובוס, לפני שתולשים את הכרטיס של העליה

למטוס. אם רואים שאדם מסויים לוקח אתו חבילה גדולה מדי, מבקשים אותו לעלות למטוס

בלעדיה. יש חברות שמעדיפות לבדוק את הנושא הזה דווקה ליד העליה לכבש המטוס בגלל

הקירבה למטוס. מעמידים טרקטור שעליו מעמיסים את החבילות, ובמקום מעמיסים אותן על

המטוס. זאת פרוצדורה יותר קלה.

אנו בודקים את ההצעות של החברות ומאשרים אותן על-פי

נוחיותן של החברות.

אצל חברת "ארקיע" לדוגמה, "הסיפור" הזה שונה לחלוטין

מהנוהל שקיים בחברות אחרות.

מה שחשוב בתקנה הזאת הוא שהיא מטילה אחריות על הקברניט

ואם הוא לא רואג לכך שהכבורה תהיה סגורה למעלה, מעל המושב או במקומות המיועדים לאחסנה

הוא צפוי לעונש כפי שיוטל עליו בגלל עבירה פלילית שהוא עבר. מטען שלא נמצא במקום

המיועד לו על-פי התקנה הוא בגדר עבירה פלילית ואפשר להעמיד את העובר עליה לדין פלילי.

האחריות לנושא הזה מוטלת גם על הטיס וגם על אנשי הצוות.

היו"ר אוריאל לין; הנושא הזה איננו "סגור".

הוא סגור ככל שרק אפשר היה לסגור אותו.

נושא חכמות נשאר "פתוח". עניין אופי החבילה או גודלה

נעשים בצורה די דיליטנטית.

החידוש היחיד האמיתי הוא בכך שהמטוס לא ימדיא אלא אם

כו נעשתה בדיקה שהחבילות יונחו בהתאם לנוהל.

הנושא הזה מעביר את האחריות לבעל הרשיון.

כל מה שקשור במימדי החבילה מפורט בספר המבצעים של

החברות?

כן.

הוא מאושר על ידינו מראש.

חברות התעופה נוטלות על עצמו את האחריות לנושא.

איננו מגנים על הנוסעים באופן ישיר.

לדעתי אילו הייתם קובעים שהבדיקה תעשה במקום בו בודקים

את החבילות בדיקה בטחונית כי אז אפשר היה לפסול כבודת-יד שאסור לנוסע לקחת אתו למטוס.

זאת נקודת-בקרה יעילה.

הצעתך איננה מעשית.

אני מדבר עכשיו רק על אופיה של החבילה; בקשר לכמות

כבר קבענו שאין מגבלה. אני מדבר על גודלה של כבודת-

היד; על מימדיה. אולי גם על תכולתה. אינני יודע. הכל אפשר להכניס בכבודת-יד.

פרט לציור אלקטרוני מסויים.

גם מכשירי עבודה?

הכל. פרט לחומרים מסוכנים.

נקודת הבקרה היעילה והאמיתית היא בעצם בשיקוף.

אינני מדבר על מספר החבילות שנוסע מעלה למטוס.

כל מקום אחר הוא בלתי-יעיל.

אנו מטילים את האחריות של הנושא הזה על חברות התעופה.

ברור לנו מראש שהחברות יכולות לבדוק את הנושא הזה.

יש דברים שאסור להכניס

לא פותחים כבודת-יד.

מה בודקים? רק את הגורל?

רק את הגודל.

בגרמניה פותחים כבודת-יד.

בישראל לא, אלא אם כן השיקוף מראה משהו חשוד.

אני לא מתעקש סתם בקטע הזה של הדברים. זה תחום פרוץ

והוא ישאר כזה עד אשר יקרה אסון מחריד.

התקנה הותקנה אחרי שקרה אסון.

היו"ר אוריאל לין; אני מבין שאתם סומכים על הבדיקה הבטחונית.

אחרי הבדיקה הבטחונית הנוסעים יכולים לחלק ביניהם את

החבילות בצורה אחרת. הבדיקה הסופית חייבת להעשות ממש

לפני העליה למטוס.

היו"ר אוריאל לין; "(ד) כבודת יד, למעט פריטי לבוש בודדים, לא תאוחסן

בתא מעל מושב נוסע אלא אם כן אותו תא מצוייד בדלת או

באמצעי אבטחה שאושרו על-ידי המנהל.".

רבותי, רשמנו לפנינו את תקנות הטיס שהבאתם לידיעתנו.

אני מבקש אתכם לשקול בעתיד את ההערות כפי שהן באו לידי ביטוי בישיבה זאת. תודה.

ש. שוהמי; יש לי בקשה ליושב-ראש; בדיון הקודם הבטחנו להמציא

לוועדה תשובות על שאלות שנשאלו במהלך הישיבה.

מועד הגשת התשובות היה צריך להיות ב-18 לחודש. כיוון שאני אצא לחוץ-לארץ אני מבקש

לקבל ארכה להשיב את התשובות לשאלות שנשאלו עד סוף החודש.

היו"ר אוריאל לין; אני נענה לבקשתך.

ש. שוהמי; תודה.

היו"ר אוריאל לין; אנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-יומה של הוועדה -

א. תקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה)(תיקון מס' 6), התשמ"ח-1988

ב. תקנות הבזק (הפסקה. עיכוב או הגבלה של פעולות בזק) (תיקון מס' 5), התשמ"ח-1988.

מ. אהלי; בתקנות שלפנינו יש בעצם שלושה נושאים; מכשירי טלקס.

בזמן התקנת התקנות לא נתנו דעתנו על-כך. במכשיר

טלקס חרוט מספר היכר שמשמש למטרות רבות ומבחינה אדמיניסטרטיבית אותו מספר היכר עובר

מערכת מיוחדת שגורמת לרשום את משך השיחה שאותו מכשיר טלקס .קיים. על-פי זה אפשר לחייב

את המנוי.

נתגלו מספר מקרים בהם הועברו שיחות כאשר מספר ההיכר

היה מחוק או מקולקל - דבר שעלול לפתוח פתח לרמאויות. דבר כזה גורר אחריו הפסד כספי

ניכר לבזק.

אנו מבקשים לקבוע שבמכשיר טלקס תמיד יהיה מספר ההיכר

ושיהיה מותר לנתק מכשיר שיעבור בלי מספר ההיכר.

היו"ר אוריאל לין; מה הסנקציה שתוטל על מנוי שישתמש בטלקס בלי מספר היכר?

ש. אוהלי; ינתקו אותו עד אשר הוא ישתמש במספר ההיכר, על-פי

הכללים של תקנות ההפסקה.

היו"ר אוריאל לין; לכל מכשיר טלקס יש מספר היכר?

כן. אין יוצא-מן-הכלל בנושא הזה.

מספר ההיכר "בנוי" ממספר הטלפון פלוס מספר אותיות

של שם המנוי.

היו"ר אוריאל לין; איך יכול להיות שיבוש במספר ההיכר?

מספר ההיכר צריך להיות מותקן בתוך המכשיר עצמו.

זה כאילו קוד. אם המנוי משבש את המספר או מתקין מספר

אחר- והוא יכול לעשות זאת, כי אז הוא לא מזהה עצמו.

היו"ר אוריאל לין; היו מקרים כאלה?

א. אורדן כן, אחרת השאלה לא היתה עולה.

היו"ר אוריאל לין; לאחרונה?

א. אורדן; גילו אותם לאחרונה. בזמן האחרון יש שינוי במכשירים;

הם יותר מתוחכמים וממוחשבים

היו"ר אוריאל לין; האם אי-אפשר ליצור מצב כזה שמי שלא מדפיס את מספר

ההיכר לא יקלט? הנושא הזה צריך לפעול כמו כספומט.

אינני רוצים שאדם ירמה ואז אנו ננקוט נגדו בסנקציה. אם אדם לא מדפיס את מספר ההיכר

שלו הטלקס שלו לא צריך לפעול. צריך לבדוק אם טכנולוגית דבר כזה יכול להעשות.

מ. אהלי; קיימת סנקציה של ניתוק.

היו"ר אוריאל לין; אם אדם מזייף - הוא עובר עבירה פלילית.

לא צריך לתקן תקנה לשם כר.

אתם טוענים שיש אצלכם סנקציה של ניתוק. אני טוען שהקו

של/ לא צריר לפעול בכלל אם הוא מדפיס מספר היכר אחר.

ד. לב; הציוד של משרד התקשורת לא מספיק "חכם" כדי לבצע מה

שעושים הבנקטים והכספומטים.

מ. אהלי; מערכות הטלקס אינו מתוחכמות.

הנושא השני הוא עניין הקבלנים. תקנות 35 א ו-ב' לא

הטילו חובה על הקבלנים.

עשינו "שיעורי-בית" גם כדי למצות את האפשרויות של בזק

מבחינה ארגונית וגם כדי שבתקנות לא יהיה אולטרווירס.

היה לנו ויכוח עם משרד המשפטים כיוון שהטלת החובה

המקסימאלית עם סנקציות איננה בסמכות חוק הבזק.

בתקנה המקורית מס' 35ב'(א) היה כתוב; בבקשה יפרט הקבלן

את המועד המדוייק בו ניתן יהיה להתקין קווי מנוי בבניין. לא ביקשנו דבר נוסף בתוך

הבקשה. כאן אנו מוסיפים חובות נוספות בתוך טופס הבקשה. 1. עליו לפרט את מספר יחידות

הדיור; 2. הוא מתחייב להעביר לכל יחידת דיור לפחות קו טלפון אחד

היו"ר אוריאל לין; חסרים פה שני דברים; 1. בבקשה צריך להיות ברור כמה

קווי טלפון הקבלו מתכוון לספק לכל יחידת דיור.

ברור שהוא חייב להקצות קו אחד לכל יחידת דיור אבל אם הוא רוצה להקצות ליחידת דיור

יותר מקו אחד - אתם צריכים לדעת זאת.

הרעיון הוא לאפשר לקבלו להגיש את הבקשה במועד מוקרם.

כאשר הוא מגיש בקשה לפעמים הוא אפילו לא יודע את כתובת

הבניין. אתה רוצה לדרוש ממנו

הוא לא יודע את הכתובת של הבניין שעבורו הוא מגיש את

הבקשה? הרי הוא מכיר את האתר.

אל לנו לפעול בקיצוניות יתר. כאשר קבלן מגיש בקשה

לטלפונים זה כבר בשלב שיש תכניות מאושרות, אם אין עדיין תכניות מאושרות - אתם אינכם

צריכים להתעסק עם הנושא הזה בכלל.

הרעיון היה שאנו נתחיל לארגן את הנושא הזה הרבה זמן

קודם לכן.

היו"ר אוריאל לין; גב' אורדן, את לא השתתפת בדיונים הקודמים שהתקיימו

בקשר הנושא הזה. בקשה לקבלת קווי טלפון איננה מוגשת

בשלב הרעיוני של הקמת בניין אלא רק אחרי שיש תכנית אופרטיבית שניתן לבצעה. קבלן לא

יגיש בקשה לקבל קווי טלפון עבור בניין שבדעתו לבנות בעוד חמש שנים. לקבלן יש תכנית

ברורה כאשר הוא מגיש בקשה לקבל קווי טלפון. לבנות בניין אורך לא עלינו - שנה-

וחצי - שנתיים, לא חודש-חודשיים. כאשר לקבלן יש תכניות מאושרות הוא יכול להגיש בקשה.

אתם קובעים שהקבלן חייב לספק לכל יחידת דיור קו אחר

לפחות. אם הוא רוצה לתת ליחידת דיור יותר מקו - צרין לדעת זאת. למה שלא

, תדעו?

א. אורדן; איך אתה יכול לרעת זאת בשלב הבניה?

היו"ר אוריאל לין; אתם מבטיחים שלכל יחידת דיור יהיה קו אחד. אם מישהו

רוצה לקבל יותר קווים - שיגיש בקשה. יש לכם שפע כזה

של קווים?

א. אורדן; הרעיון המסתתר מאחורי הנושא הזה הוא שקבלן יוכל לבקש

300 קווים, לדוגמה, ואנו נערך לקראת 300 קווים.

כאשר מגיע מועד התשלום יכול להתברר שהוא בכלל לא מתכוון לקבל את כל הקווים שהוא

ביקש.

היו"ר אוריאל לין; קבלן מבקש קווי טלפון כדי למכור אותם?

א. אורדן; קבלן בא אלינו ואומר שהוא מתכוון לבנות בית-עסקים

והוא מעריך שתהיינה לו 300 בקשות לקווי טלפון. כאשר

הוא מגיש בקשה כזאת - אנו מקבלים אותה. כמובן שהיינו מעדיפים לדעת בדיוק איפה

ומה אולם כיוון שמצוקת הטלפונים לא נפתרה הקבלנים מגישים את בקשותיהם בשלב הרבה יותר

מוקדם כדי שאפשר יהיה ליצור תשתית.

אם קבלן יגיש בקשה לקווי טלפון ממש לפני תחילת הבניה

יכול להיווצר מצב כזה שלא יהיו בכלל קווים.

היו"ר אוריאל לין; אתם נותנים לו קווים מבלי שהוא יודע למה הוא ייעד את

הבניין? מצד אחד יש אנשים שמחכים שנים לטלפון ומן

הצד האחד אתם עוברים לקיצוניות ההפוכה?

ר. לב; אפשר לפתור את הבעיה אם מספקים קו טלפון אחד לכל יחידת

דיור. תהיה רזרבה ואם יחידת דיור תבקש יותר מקו אחר

- היא תוכל לקבל אותו מהרזובה.

את זה עושים ממילא. מה היה עד עכשיו? עד עכשיו קבלו

בכלל לא ביקש שום דבל.

היו"ר אוריאל לין; אינני מביו מדוע אתם מגנים על הקבלנים?

להיפר.

היו"ר אוריאל לין; איננו נלהבים להקצות אמצעי טלפון לקבלנים מבלי שנדע

למי הם ניתנו. איננו מעוניינים בכך שקבלנים יהפכו

להיות סוחרים בקווי טלפון.

אם אתם רוצים להקדים ולייעל את השירות - מקובל עלי.

להקצות קו אחד לכל יחידת דיור - מקובל עלי. אם קבלו רוצה לתת יותר מקו טלפוו אחד

ליחידת דיור הוא צריך לדעת למי הוא נותן אותו וגם אתם צריכים לדעת זאת. אם הקבלן

רוצה לתת לחנות מסויימת שני קווים - אתם צריכים לדעת שלאותה חנות ניתנו שני קווי

טלפון.

צריכה להיות לכם בקרה על הנושא הזה. אינכם צריכים

להעביר את השליטה לקבלנים. אינני מבין את הגישה הזאת בכלל. האם אנו חיים באמריקה?

אנו מקווים להגיע למצב כזה גם כאן.

מ. אהלי; הוספנו הגדרה של יחידת דיור.

היו"ר אוריאל לין; הקבלן צריך להגיש לכם בקשה על בסיס של תכנית בניה

מאושרת.

מ. אהלי; התקנות מחייבות זאת (קורא את התקנות).

היו"ר אוריאל לין; אם כך פתרנו את הבעיה בכלל.

מ. אהלי; בבית-עסק - -

היו"ר אוריאל לין; חבל על זמננו; בדקנו את הנושא מכל כיוון אפשרי.

איננו רוצים שהקבלנים יהפכו להיות סוחרים בקווי טלפון.

אם קבלו רוצה להקצות ליחידה מסחרית חמישה קווים - בזק צריכה לדעת זאת.

האם אנו רוצים ליצור מצב כזה שניתן לקבלו את שיקול-

הדעת בנושא הזה?

מ. אהלי; לקבלן יכולה להיות סדרה של חנויות והוא עדיין איננו

יודע מי יקבל את חנות א' או את חנות ב'.

אם הקבלן רוצה לתת לחנות מסויימת יותר מקו אחד -

שיציין למי. זה לא סוף העולם. גורמים מסחריים דואגים,

מראש, לעצמם.

צריכה להיות בקרה על הנושא הזה. איננו רוצים שהקבלנים

יהפכו להיות סוחרים בקווי טלפון.

מ. אהלי; ציינתי במהלך הישיבה שקיים כאן חשש לאולטראווירס.

היו"ר אוריאל לין; אולי אתם מוכנים להסביר לי מה עומד ביסוד ההתעקשות

שלכם? על איזה אולטדאווירס אתם מדברים?

מ. אהלי; מה מידת הסמכות שלנו לאכוף על הקבלן

היו"ר אוריאל לין; אינך אוכף; תאשר לו בקשה.

הוא לא חייב להגיש את הבקשה בצורה כזאת. אנו נותנים

לו את הלשות. קבלו רשאי להגיש

היו"ר אוריאל לין; הקצאת הקווים הועברה לקבלנים? הקצאת הקווים נמצאת

בידי בזק או בידי קבלני הבניין?

קיימת כאן בעיה של איזון בין הצורך שיהיו קווי טלפון

בבניין

ניקח לדוגמה מבנה שניתן עליו היתר לבניית 20 יחידות.

מתוך ה-20 יחידות 15 הן למגורים, ו-5 יחידות מסחריות.

כמה קווים אתה רוצה לתת לקבלן? 100? אם הקבלן יבקש אתכם לאשר לו 100 קווי טלפון

- תאשרו לו?

קודם לכל אנו רושמים את הבקשה.

כל בקשה?

כן. כל אחר יכול לבקש.

מה קורה אחר-כך?

כאשר יש תשתית - אנו שולחים הודעה לתשלום.

הודעת תשלום על כל 100 קווי הטלפון?

כן.

אינני מוכן לזה. יש לכם כל-כך הרבה קווים?

אם יש. אם אין - לא נותנים.

היכן אנו חיים? אתם נותנים כמה קווים שרוצים? אני

יכול לקבל עשרה קווים?

תיאורטית כן.

לא תקבל כיוון שלא הגענו למצב כזה.

אנו רוצים שתהיה בקרה על הנושא הזה. אם קבלן רוצה

לקבל עבור יחידת דיור יותר מקו אחר - שיאמר לכם זאת.

כאשר תקבלו את ההודעה תבדקו אותה, תאשרו אותה באופן ישיר ואל תיצרו מצב כזה שקבלן

יוכל להעביר את הקו ממקום למקום.

אני מציע להוסיף את המשפט: ובתנאי שאם ביקש יותר מקו

אחד ליחידת דיור יפרט לאיזה יחידות דיור מוקצים חקווים הנוספים וכמה.

אתם יכולים לשפץ את הניסוח את אתם רוצים.

תיקון תקנה מס' 38 מתייחס לנושאי הטלקס. חפתיח של

תקנה 38 ששם יש רשימה של הגדרות , ותקנה 38א' שאנו

מביאים בהמשך.

בפיסקה (2) תקנת משנה (ו) כתוב: "... ובלבד שהאותיות

שבמלת ההיכר ייקבעו בהתייעצות עם המנוי.".



תקנה 38 א אומרת שאסור לאדם לעשות זאת לבדו,

אסור לו להפעיל מכשיר בלי מלת ההיכר ואם הוא הפר זאת - החברה רשאית לנתק את הטלקס.

תקנה 7 של תקנות התיפעול באה לתת עדיפות למפעל חקלאי

מאושר בדומה למפעל תעשייתי מאושר. תהיה אותה דרגת עדיפות. אותם תנאים.

היו"ר אוריאל לין; מה ההבדל בין מפעל חקלאי לבין מפעל חקלאי מאושר?

מ. אהלי; מדובר על שני חוקים שונים.

מבחינת קווי טלפון יש הבדל?

ד. לב; ייצוא.

מ. אהלי; היה מקרה של מושב מסויים שרק על-סמך העדיפות הזאת

הצלחנו לקדם את עניינו.

היו"ר אוריאל לין; זאת תשובה.

מ. אהלי; בסדרה השניה של התקנות אנו מבקשים לעשות שני דברים;

1. התקנת תקנות ההפסקה, עיכוב או הגבלה היתה למעשה

"ריענון" התקנות הקודמות לפי פקודת הדואר. ביוזמת שר התקשורת נוספה הגבלה שאדם יכול

לבקש ניתוק טלפון זמני . למעשה אדם יכול היה לבקש ניתוק לנצח כל עוד הוא היה משלם

את דמי השימוש החודשיים.

הכוונה כאן היתה לצמצם את מספר הקווים העומדים ללא

שימוש בגלל הלחץ לקווי טלפון, לכן הגבילו את הנושא ל-24 חודש. הסתבר לנו שהיו אנשים

שעקפו את הטכניקה הזאת.

2. חברת בזק לא יכולה לעמוד בנושא הזה מבחינה

אדמיניסטרטיבית והיא ביקשה להוריד את ההגבלה של 24 החודשים.

לא הבנתי.

מ. אהלי; אני אקרא את התקנה עצמה אז אולי הדברים יובחרו (קורא

את התקנה).

היום מנוי יכול לבקש ניתוק הטלפון לתקופה בלתי-

מוגבלת. גם ל-10 שנים? הנושא הזה טעון אישורה של

חברת בזק?

הבקשה איננה טעונה אישורה של חברת בזק אבל מנויים

לא מבקשים ניתוק לתקופה של 10 שנים.

24 חודש זאת תקופה די ארוכה. האם תאשרו ניתוק ל-5

שנים? אני מבין שאין לכם שיקול-דעת אם כן לאשר או

לא לאשר.

א. אורדן; לא, כל זמן שהוא משלם את דמי השימוש.

התקנות קיימות משנת 1985 והן גורמות לכך שאנו צריכים

לעקוב אחר ה-24 חודש. התברר שאנשים עקפו את התקנות ולנו לא היתה אפשרות לעקוב אחריהן.

שכרנו יצא בהפסדנו.

בסדר. אנו מאשרים את התקנות על-פי רוח התיקונים

שהצענו. אני מודה לכם מאד, הישיבה נעולה.

(הישיבה הסתיימה בשעה 9.30)