הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 200

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ט בטבת התשמ"ח, 19.1.1988, שעה 14.00

חברי הוועדה: א. שפייזר - היו"ר

אוריאל ליו

ש. עמר

ב. שליטא

ו. שם-טוב

י. בליזובסקי - מנכ"ל משרד התעשיה והמסהר

ז. גהל - מנכ"ל "דובק"

ע. שמיר - מנהל מרכז ההשקעות

א. שגב - האוצר .

י. לוי - מנהל חטיבת המזון במשרד התעשיה והמסחר

גבי ל. ליכט - משרד התעשיה והמסחר

גב' צ. שפילמן - " " "

א. נדל - התאחדות התעשיינים

ב. בילר - "דובק"

מ. דוידאור - "דובק"

ד. לב

ח. אלטמן

r

ענף הסיגריות ובכלל זה המתרחש במפעלי "דובק",

וכן מדיניות ייבוא סיגריות והאפשרויות ליצור

מקומי חליפי.



ענף הסיגריות ובכלל זה המתרחש במפעלי "דובק". וכן מדיניות ייבוא סיגריות והאפשרויות

ליצור מקומי חליפי

היו"ר א. שפייזר; אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה.

היתה אי-בהירות בקשר קיומה של ישיבה זאת שכן בשעות

הערב של יום אתמול ובשעות הבוקר, היום, הסתמנה הפסקת השביתה ב"דובק" והובעה משאלה

לדחות את הדיון. אני סברתי שלא טוב ולא ניתן לדחות את הישיבה שאנו מקיימים עתה.

נושא "דובק" עלה לדיון בוועדה הזאת בחודש דצמבר

1986 כאשר מר ברקת, איש המכס, ואנשים אחרים מתחום הכלכלה השחורה היו אצלנו והוועדה

שמעה דברים די חמורים שהחשידו באופן די משמעותי את ההנהלה בעשיית מעשים בלתי-חוקייםע

בישיבה שוועדת הכלכלה קיימה באמצע שנת 1987

הבעתי פליאתי על-כך שנושא כזה נמשך כל-כך הרבה זמן מבלי שהובאו לידיעתנו נתונים

כדי לבסס את החשדות שהושמעו בישיבת הוועדה הקודמת.

גם העתונות בארץ כתבה דברים די "כבדים" והטילה "צל"

כבר על המפעל ועובדיו.

אני מביע פליאתי על-כך שאחרי למעלה משנה בי; הוטחו

ההאשמות כנגד המפעל לא הוגש כתב-אישום והמועקה נשארה בעינה.

לפרשה הזאת יש השלכה על מצב המפעל או לא? - אינני

יורע אבל מה שאני כן יודע הוא שמצב כזה נחשב לבלתי-נורמאלי וחבל שהוא מתמשך יתר-

על המידה.

לא זה הנושא שעל סדר-יומנו הנושא שעל סדר-יומנו

הוא עניין השביתה והפעילות התקינה במפעל עצמו.

סיגריות, למרות שיש כאן שלטים שאסור לעשן, ואצלנו

אמנם לא מעשנים, הן מצרך חיוני ביותר ומדינת-ישראל מצאה לנכון להחזיק אותן במלאי

החירום שלה. האם אמנם יש במלאי סיגריות?

לא. יש במלאי טבק.

היו"ר א. שפייזר; מפעם לפעם פורצת שביתה או השבתה על רקע זה או אחר

המחירים.

רואי-חשבון שבדקו את הנושא אומרים, כל אחד מהם, משחו

אחר. אחד קובע שצריך להעלות בכך וכך אחוזים, ורואה-חשבון אחר טוען אחרת. לא היו

לו הנתונים. מכל מקום היה קשה לקבל תמונת-מצב בדוקה בקשר העלויות ובאשר לשאלה האם

יש הצדקה להעלות את המחירים או לא?

ברצוני לשאול מדוע, תוך פרק זמן סביר, אי-אפשר לדעת

במדינת-ישראל את האמת?

ידוע לנו שגם במשרדים שונים קיימת תופעה של גורמים

שנמצאים במשא-ומתן ארוך בקשר לסל עלויות, הוצאות והכנסות, ונושא כזה נמשך שנה, שנתיים,

שלוש

אוריאל לין; דוגמה להמחשת דבריך היא "אגד".

היו"ר א. שפייזר אין מספרים ברורים ומוסכמים ואי-אפשר לקבל נתונים

נכונים.



קיימת בעיה של עלות וקביעת מחירים ויש בעיה של

תיפקוד המפעל באופן תקין נוכח הקומפלקס הזה.

ענייו אחר הוא המונופול. יש מפעל שרוכש מפעלים

אחרים בצורה לגיטימית והוא נותר המפעל היחיר בארץ לאותו מוצר. בארץ קיים מפעל אחר

ליצור סיגריות - "דובק". זה מפעל בלעדי.

אם מישהו ירצה להקים מפעל ליצור סיגריות הוא יוכל

להקימו כיוון שאין איסור על הקמת מפעל כזה בארץ. לאחרונה, באחת הישיבות שהוועדה

הזאת קיימה, הושמעה הצעה להקים מפעל רציני ליצור סיגריות. ההצעה נבדקת.

אם העסק נחשב לכל-כר

טוב, מדוע לא יקום עוד מפעל?

ב. שליטא; היו הרבה מפעלים, אולם הם התאחדו.

היו"ר א. שפייזר היו מיזוגים בזמנו. אילו אז חוק המיזוגים היה קיים

כי אז לא היו מאשרים את המיזוגים האלה. אנו עומדים

בפני חקיקה חדשה שתתריע בפני אפשרות של מיזוגים העלולים "לכסות" את כל השוק וליצור

מונופול. לא שזה רע או בלתי-חוקי; זה חוקי וגם אפשרי ויהיה חוקי ואפשרי גם כאשר

חוק המיזוגים יחוקק.

מכל מקום היו בנושא הזה מיזוגים והיום מדובר על מיפעל

אחד, אם כי יש אפשרות להקים מפעלים אחרים ליצור סיגריות. יש אומרים כי המשקיעים

של המפעל החדש אינם זוכים לעידוד מספיק מצד ממשלת-ישראל בגלל שהמפעל איננו מפעל ייצוא.

אוריאל לין; האם קיים בארץ מפעל ליצור סיגרים?

ז. גהל; היה מפעל כזה,

אוריאל לין; רצוי שיהיה מפעל כזה. האם רצוי שנייבא סיגרים ונשלם

מס?

היו"ר א. שפייזר; אני עובר לעניין המסים. ביקשתי שיכינו לנו תחשיב

ומהתחשיב הזה מתברר שעל כל דולר סי"ף ייבוא יש מס

בסדר גודל של 2.97 דולר.

עבור טבק הרחה מארצות-הברית משלמים 17 אגורות לקילוגרם.

אתמול שר האוצר הודיע שהוא לא יוותר על אף אגורה,

והנושא הזה גרם לתסיסה אצל העובדים שחזרו לעבודה עם תום השביתה, הם ביקשו לדחות

את הדיון.

במפעל "דובק" הרעיון של תנועת העבודה מתגשם;

העובדים מגיעים להנהלת בצורה ישירה. מדובר על מפעל נדיר בו המנהל זוכה לתמיכה גדולה

מצד העובדים.

קיימת הבעיה של מפעל שהתוצרת שלו מבוקשת והשפעתו

על המדד גדולה; קרוב לאחוז. 0,9.

ז. גהל; 0,8. השאלה הנשאלת בהקשר הזה היא מה ההשפעה על הסל

החדש?

היו"ר א. שפייזר; 0,9 ומשהו בסל החדש.

ש. עמר; בסל הישן.

היו"ר א. שפייזר; הנושא הזה היה נושא כבד-משקל בתוך המערכת, מדובר

על מוצר מבוקש שאנשים זקוקים לו ואוגרים אותו והוא

מעורר תהודה רבה בארץ ביחס למשקלו.



בעבר משקלו עמד על 0,7 וזה היה משקל נכבד בהשוואה למוצר עצמו.

בנושא שעל סדר-יומנו הושמעו טענות גם כלפי משרד התעשיה

והמסחר, גם כלפי האוצר וגם כלפי המפעל עצמו.

רשות הדיבור למנכ"ל משרד התעשיה והמסחר שממנו אנו

מבקשים שיאיר את עינינו ויגיד לנו היכן הדברים "עומדים"?

ברצוני לציין בצורה חד-משמעית כי הטיפול של משרד

התעשיה והמסחר במפעל "דובק" היה חריג בצד החיובי

של המלה.

על-פי הקריטריונים של המשרד היינו צריכים להוריד

בשנת 1985 29% מהמחיר אולם לא הורדנו את המחיר, משמע שלא פעלנו נגד המפעל.

"דובק" היה בפיקוח מחירים כמונופול במשך שנים.

אנו נוהגים לבדוק את מחירי המונופולים עד היום והם נמצאים תחת פיקוח. לפני שבועיים-

שלושה מיניתי ועדה שתבדוק את השאלה האם יש מקום להמשיך ולפקח על מונופולים? יושב-

ראש הוועדה הזאת עסק הרבה מאד בחוק המונופולים - - -

סיימנו את חקיקת החוק בו מצויינת חובת אספקת מוצר.

החוק בא להגן על הצרכן ויש בו חובת אספקה.

כאשר שאלתי מה זאת חובת אספקה לגבי מונופול צוות משפטנים השיב לי שלגבי הנושא הזה

החוק לא חל.

על-פי חוק המונופולים לא ניתן לחייב מונופול לייצר.

אם יש סחורה במחסנים - הוא חייב לספקה.

הוועדה שמיניתי אמורה, תוך חודש ימים, לתת תשובה

האם יש להמשיך ולפקח על מחירי מונופולים?

סעיף 31 של חוק המונופולים מטיל חובה על הממונה על .

ההגבלים לוודא שהמונופול לא ינצל לרעה את עובדת היותו מונופול.

אין סעיף בחוק המחייב משטר של פיקוח על מחירים.

קיימת אפשרות מעשית לכך שנחליט שאין מקום לקבוע מחיר מראש והממונה יצטרך, אחת למספר

חודשים, לבדוק את הנושא.

כנגד מונופול שמנצל לרעה את היותו מונופול ומעלה

את המחירים, יש סנקציות בחוק. אבל אין חובה, על-פי החוק, לקבוע מראש מדיניות

מחירים.

אחת ההצעות בתחום הזה היא חשיפה מוחלטת של מוצרי

מונופול בפני ייבוא מתחרה. הכוונה היא למנוע כל הגנה אדמיניסטרטיבית, בין אם מדובר

על רישוי או מסים וכיוצא באלה כדי לאפשר כניסת סחורות. במצב כזה הצורך להשאיר או

לקיים משטר פיקוח מחירים הוא שונה.

הוועדה, כפי שהסברתי קודם לכן, נמצאת עתה בשלבי

עבודה והיא הזמינה, מעל גבי העתונות, אנשים שיש להם עמדה בנושא הזה לבוא ולהביע

עמדתם בפניה. בינתיים, כל עוד הוועדה עובדת, לא שינינו את כללי המדיניות החלים על

מונופולים. יש משטר פיקוח מחירים.

לגבי מפעל "דובק" היו לנו מסקנות בקשר בדיקה שהתקיימה

בשנת 1985, שהורו על הפחתת מחירים. המשרד, לאחר מחשבה, עצר את תהליך ההפחתה

מדוע? אם הגעתם למסקנה שצריך להוריד את המחירים

מדוע עצרתם את תהליך ההפחתה?



י. בליזובסקי; "דובק" ערערה על מסקנות הבדיקה. היתה אפשרות להוריד

את המחירים ולהמשיך את הבדיקה או להענות לערעור ולקבל

אהר-כך תוצאות אהרות ולעדכן את המחירים.

כדי למנוע עליות וירידות במחיר החלטנו שלא נפעיל

את ההפחתה.

חברת "דובק", באופן שיטתי, טענה, והיא ממשיכה וטוענת,

שמשרד התעשיה והמסחר מתייחס כלפיה לא כפי שהוא מתייחס למפעלים אחרים, אלא בחומרה

ובחוסר אובייקטיביות.

מה היו הסיבות לירידת המחירים?

אני מעדיף שמי שעוסק בנושא הספציפי הזה יתן לכם את

הפרטים.

מכל מקום אנו העדפנו לא להפעיל את ההפחתה ואיפשרנו

לגורם נוסף, לא לגורם הראשון, לבדוק את הטענות.

מתי בוצעה הבדיקה הראשונה?

בחודש פברואר 1987.

דו"ח הביניים של הגורם החדש קבע בפני המשרד שצריכה

להיות הפחתה, אם כי בשיעורים יותר קטנים מאלה שנקבעו

בבדיקה הראשונה.

היה דו"ח בתחילת שנת 1987.

הדו"ח הראשון הוגש לפני 1987.

הדו"ח קבע שצריך להוריד את המחירים אולם מפעל "דובק"

המשיך לטעון שצריך להעלות את המחירים וכי יש בידו

נתונים לפיהם הוא מערער על הקביעה של הורדת המחירים.

מתי מיניתם רואה-חשבון חדש לבדיקת הנושא?

בחודש אוקטובר 1987.

זאת אומרת בעדך שנה. הדו"ח של הרואה-חשבון

הראשון הוגש בחודש אוקטובר 1986.

בינתיים לא הפחתנו את המחירים. הרו"ח החדש מצביע

על הפחתה בשיעורים יותר קטנים מאשר הדו"ח הראשון.

עוד לא יבש הדיו על הדו"ח והיצור הופסק. זאת היתה

ההפסקה הראשונה. היו שתי הפסקות ביצור. המפעל ניצל לרעה את עובדת היותו מונופול

ועל-כך הגבנו בחומרה.

בעקבות הפסקת היצור ניהלתי מגעים כדי שתהליך העבודה

יחודש.

האם קבעתם דעה כאשר קיבלתם את הדו"ח של רואה-החשבון

החדש?

מר בליזובסקי, האם אתה סבור שלא היתה סחבת בקשר

החומר משנת 1985?

סחבת, משתמע מעיו ביטוי שלילי. הסחבת התבטאה

בכר שלא הורדנו את המחירים לאלתר.

ו. שם-טוב; האט בדיקת הנושא לא היתה יכולה להתבצע מהר יותר?

י. בליזובסקי; לא היתה סחבת. יש להאשים את המשרד על-כר שהוא לא

הוריד את המהירים לאלתר כפי שהדו"ח קבע.

היו"ר א. שפייזר; מתי חברת "דובק" ערערה על ממצאי הרו'יח הראשון?

מיד לאחר מכך? עד כמה שידוע לי "דובק" ערערה על

הדו"ח של רואה-החשבון הראשון מיד עם קבלתו.

מדוע ערכתם דו"ח שני רק שנה לאחר מכו?

אני לא טיפלתי בנושא הזה. אבי מבקש להעביר את רשות

הדיבור למר לוי שיסביר את הענייו.

ברצוני להסביר את הקטע הטכני כיווו שהנושא מסובך.

אתם יכולים להתרשם כי הסחבת נבעה מפעולה כזאת או

אחרת.

חברת "דובק" או כל חברה אחרת מגישה מאזו בדוק ומאושר

תקופה ארוכה אחרי שהדברים נבדקו. היום קיבלנו דו"ח להב של "דובק" לשנת 1986. קחו

בחשבוו שאנו נמצאים היום בתחילת שנת 1988.

עדכוו שוטף. העדכוו השוטף הוא כלי גמיש שמנסה לתת למפעל את ההתייקרויות הרלוונטיות

שקרו במשך התקופה מאז נערכה הבדיקה האחרונה עד הבדיקה החדשה. הנושא הזה מאפשר לפצות

את המפעל---

נחזור לשנת 1985.

סמוך לתאריו שעליו מדובר, בחודש פברואר 1986, חברת

"דובק" קיבלה פיצוי משמעותי מאד מהמשרד; עליה בסדר-

גודל של 20%.

בחודש אוגוסט 1986 החברה קיבלה עידכוו נוסף, עוד

5%. זאת אומרת שהחברה, מבחינתה, לא יצאה נפגעת.

מיניתם רואה-חשבוו חדש ועל הדו"ח שלו הוגש ערעור.

אם חשבתם שיש טעם בבדיקה מחודשת מדוע הנושא הזה ארך

שנה?

באותה תקופה ניהלנו מגעים עם חברת "דובק" וסברנו

שתור כדי המגעים הישירים נג.יע לעובדות מסכמות ביחס

לדו"ח של התקופה הקודמת.

באשר לשאלה האם זה מפיס את הדעת או לא - עוד נדבר.

אני קצת מבולבל ממה ששמעתי. אם הבנתי נכון בשנת

1985 היתה טענה שיש נתונים שמורים על-כר שצריר להוזיל

את המחיר - -

לא. בחודש אוקטובר 1986 רואה-החשבון הגיש חוות-

דעת שלפי הנתונים של שנת 1985 צריר להוריד את המחיר.

בחודש פברואר 1986 העלו את המחירים.



י. בליזובסקי; קיים הליר מתמיד של בדיקה; יש בנושא חזה מעיו

"מדרגות". תמיד יש פיגור של פאזה אחת.

היו"ר א. שפייזר; מה עמדתכם?

י. בליזובסקי; בזמן הפסקת היצור, לפני שבועיים, הבהרנו שלא נעלה

את המחירים תחת איומי השבתת המפעל. אנו נמצאים עתה

בתהליך של בדיקת הנושא. הבודק שנתן לנו דו"ח ביניים לגבי שנת 1985 נתבקש לבדוק גם

את שנת 1986. אנו בודקים את שנת 1987.

עד שלא נקבל את מסקנות שתי הבדיקות - לא נעדכן את

המחירים.

בהשבתה הראשונה הובטח שהבדיקה תעשה תוך שבוע ימים

אם נקבל את כל החומר. עבר שבוע והחומר לא התקבל לא לגבי 1986 ולא לגבי 1987.

אז פרצה ההשבתה השניה והתגובה של המשרד היתה דומה.

איננו מוכנים להתחייב על שום דבר שלא מבוסס על תוצאות

הבדיקות. החומר שביקשנו לקבל לא הגיע עד עצם היום הזה. ביום חמישי בערב קיבלנו

את החומר שמתייחס לשנת 1986 וכרגע אנו נמצאים בשלב של בדיקתו על-פי נוסח להב.

את שנת 1987 נבדוק על-פי שיטת העדכון השוטף.

ביום ראשון, כאשר קיימתי ישיבה ארוכה עם העובדים

ועם ההנהלה אמרתי שאין אפשרות לבסס את העדכון שלא על-סמך הנתונים. בשעה שלוש הדיון

"התפוצץ" כאשר העובדים הודיעו שהם לא יחדשו את היצור.

אתמול שר התעשיה והמסחר שוחח על אותה הצעה עם מר

קיסר והפעם ההצעה התקבלה. השביתה הופסקה.

במשרד בודקים עתה את שנת 1986 ואת שנת 1987. השר

הודיע אתמול שהתהליך יארך כעשרה ימים ועדכון המחירים ייעשה על-סמך הבדיקות.

היו"ר א. שפייזר; מר גהל, בדרך-כלל נוטים לראות את המפעל השובת כאשם.

אני מבקש אותך לא להרגלש כך. אגב היה ברצוני לשמוע

מאין נלקח השם "דובק"?

ז. גהל; דובק הוא שם הזן המובחר של סוג טבק שגדל במקדוניה.

אדוני היושב-ראש, גבירותי ורבותי, התקשרתי הבוקר

עם מזכירות ועדת הכלכלה וביקשתי לדחות את הדיון שמתקיים עתה משתי סיבות; האחת-

המפעל עובד; השניה - נעשות בדיקות שמתקיימות בקצב קדחתני על-ידי מי שמונו על-ידי

משרד התעשיה והמסחר הן לגבי נתוני 1985, 1986 והן לגבי שנת 1987. חשבתי שאין טעם

לבוא היום לישיבת הוועדה כדי למסור דו"ח שלא נמצא בידינו.

היו"ר א. שפייזר; ברצוני לשמוע מפיך הסברים לשאלות; מדוע שבתם לעבודה?

מדוע שבתתם? מה היה כל ההליך שביצעתם? חבר-הכנסת

אוריאל לין שאל במהלך הישיבה האם באמת יש צורך בהורדת המחירים או בהעלאתם? מה קורה

בשטח? כיצד קרה שקיימים פערים כה גדולים בהערכות?

ז. גהל; שיטת להב פועלת בשני מישורים; קיים עדכון שוטף - - -

היו"ר א. שפייזר; זה קיים בכל המונופולים.

ז. גהל; במסגרת הבדיקה לעומק רואה-החשבון מצא, לגבי שנת

1985, שצריך להוריד את המחירים כדי 30%. ברצוני

לקרוא בפניכם את מכתבו של המנהל הכללי של התאחדות התעשיינים למנהל הכללי של משרד

התעשיה והמסחר מיום 19 במרץ 1987 (קורא את המכתב).



אותו רואה-חשבון, לצערנו, עשה שינויים בשיטת הישום

של הנתונים. מצד אחד היתה דרישה להעלאה של 14%, והוא מצא שצריכה להיות הורדה

של 30% באותם נתונים. הפער הזה מוסבר רק על-ידי ישום שונה של אותם נתונים.

הנתונים היו אותם נתונים. אם במשך כל השנים התאמת המלאים נעשתה על-פי המדד והוא

רצה לעשות את הפעולה על-פי הדולר - הדבר משפיע על המהיר.

היו"ר א. שפייזר; אתם אינכם יודעים מה כתוב בדו"ח?

ז. גהל; אנו יודעים. לפיכך ערערנו עליו. רואה-ההשבון ישם

את הנתונים 'בשיטה שונה.

מבחינה חשבונאית מה היה קורה אילו היו מיישמים את

מסקנותיו של רואה-החשבון בצורה מילולית לגבי שנת 1986? - היו מורידים את מחירי

הסיגריות ב-30%.

נכוו החליטו אנשי משרד התעשיה והמסחר והמנכ"ל

של המשרד כאשר החליטו להקפיא את הנושא ולבחון אותו מחדש על-מנת לוודא שההורדה אמנם

מוצדקת והאם השיטה נכונה או לא?

היו"ר א. שפייזר; אם רואה-החשבוו המליץ ב-1986, אפשר היה

רטרואקטיבית .

ז. גהל; כיצד היתה נראית שנת 1986 לו היו מבצעים את הבדיקה

בלילה של יום 31 בדצמבר 1985? לעומת רווח של בין

4-3 מיליון היה נוצר הפסד של כ-26 מיליון.

אוריאל לין; יושב-ראש הוועדה שואל, וגם אני שואל, אילו בדיקת

להב לא היתה מתבצעת באותו לילה של ה-31 בדצמבר

1985 אלא על-סמר מאזנים שנה לאחר מכן והיא היתה מתייחסת לתקופה של שנה קודמת, היא

היתה משקפת פעילות של שנה שלמה. משמעות הפעולה הזאת היא לא רק שנה אחורה, אלא שנה

וחצי אחורה. מה בעצם קורה? האם יש מקום לעשות התאמה כיצד מיישמים את הנושא כאשר

מאז התרחשו ארועים נוספים במהלר שנת 1986?

ז. גהל; מופעלת התוספת לשיטה שהיא העירבון השוטף.

אם אחר-כך מתברר שבעידכון הבסיסי יש להוריד למפעל,

מורידים לא רק את האחוזים שצריך אלא גם לתקופה של שנים-עשר חודש את עודף הרווחיות.

היו"ר א. שפייזר; מה שאתה אומר הוא שהמציאות מוכיחה שאתם צדקתם לגבי

הדו"ח הראשון.

.Tגהל; אני אומר שנכון עשו אנשי משרד התעשיה והמסחר כאשר

הם החליטו לעכב את ביצוע ההוראה ולעשות בדיקה

מחודשת של הנושא.

השאלה היא שאלה של הזמן שהעניין אורך. אם ממנים

אדם לבצע את הבדיקה ומקצים לו שבוע, אנו מבקשים שהוא יתחיל בבדיקה בימים ראשון,

שני שלישי ולא ביום השמיני, התשיעי והעשירי. אם ניתנת לו ארכה של שבוע לנו עדיף

שהוא יתחיל בבדיקה מיד, ולא ביום השביעי, השמיני והתשיעי.

היו"ר א. שפייזר; שבוע ימים הוא פרק זמן מתאים לבדיקה כזאת?

ז. גהל; תלוי מי מבצע את הבדיקה. יש בדיקה של עידכון שוטף

וקיימת בדיקה של עידכון בסיסי.

ב. בילר; בדיקת הדו"ח לשנת 1986, ביחוד אם הבודק מצוי בעניינים,

צריכה לארוך שבוע ימים.

כל הבעיות שהתעוררו היו בעצם בעיות של ביצוע או

אי-ביצוע וקצב הביצוע של הבדיקה, באשר המפעל מפסיד

כסף. אילו הבדיקה היתה מתבצעת באמצע שנת 1987 במקום בסופה, כי אז המצב היה שונה.

שלושה ימים משנים את המצב? מה הבהלה?

נמסרו לנו הבטווות שונות בקשר לשאלה מתי העניין הזה

יסתיים? ביקשו ארכה של שבוע, אהר-כר עוד ארכה של

שבועיים וכר הנושא הזה נמשך ונמשך. ביקשתי, באמצעות מר בילר, ללחוץ על הבודק, אולם

אי-אפשר היה למצוא אותו.

אולי הוא באמת אדם עסוק?

השאלה הנשאלת בהקשר הזה היא: מהן; פרק זמן סביר

לפעולה כזאת? חודש? שבוע? שנה וחצי?

כאשר משרד התעשיה והמסחר שוקל בכמה להעלות את המחיר

הוא מביא בחשבון את המהלך כולו. אם יש אחור בחודש

המשרד לוקח בחשבון שנגרם לכם הפסד והוא יפצה אתכם.

הוא לא יכול לפצות אותנו. אם נגרם אובדן הכנסה

או הפסד בשלושה-ארבעה חודשים אחרונים של שנת 1987

אנו נקבל את הפיצוי רק אחרי שיבדקו את דו"ח להב לשנת 1987. כאשר נקבל את הפיצוי

כבר תהא שנת 1989.

אם יש רזרבות גדולות של כסף - אין בעיה. אני מוכן

לתת לוועדה את תזרים המזומנים כדי שהיא תבין איך הנושא הזה נראה בחודשים האחרונים.

דבר כזה יראה אם למפעל היתה יכלת להמשיך במשיכת הנושא או לא.

שמענו כי המפעל סוב, מצבם של העובדים טוב וכי אתם

נוהגים כלפיהם ביד רחבה. מן הבחינה הזאת מדובר

על מפעל לדוגמה. השכר שמשולם לעובדים נחשב לגבוה יחסית.

בהקשר דבריו אלה של היושב-ראש ברצוני להדגיש כי

אנו נקבל בברכה כל אדם שירצה לעבוד אצלנו כיוון

שחסרים לנו אנשי מקצוע.

מי הם העובדים אצלכם?

80% יהודים ו-20% ערבים.

על ציוד בשווי של 2,5 מיליון דולר עובדים 2,5 איש

שמשתכרים, כולל שכר עידוד, 1650 שקלים לחודש.

ביקשנו לקלוט עובדים ממפעל לאלקטרוניקה שפיטר עובדים באזורנו אולם לא היינו מסוגלים

לשלם להם אותו שכר כפי שהם הורגלו אליו והם לא הסכימו להתחיל בפחות מזה.

סיפרו ש"דובק" נותנת לעובדיה אחוז גבוה. השאלה

איננה של אחוזים אלא כמה עובד מביא הביתה? העובדים שלנו עובדים קשה בשביל הכסף.

אני מציע לדחות את נושא הבדיקה בחברה לישיבה הבאה

כיוון שאז כבר יהיו בידינו הנתונים ואנו נוכל להציג בפניכם את העובדות.

הליך קביעת המחירים של "דובק" ענה על הצרכים?

עד "עסקת החבלה" הראשונה העדכון השוטף נעשה מדי

ששה שבועות. הובטח לנו כי הוא ייעשה פעם בחודש.



במסגרת העדכון השוטף שנעשה אחת לששה שבועות ניתן היה לעדכן את המחיר על-פי

התייקרויות תשומות היצוד. כאשד יש פחות התייקדויות תשומות היצוד אפשד לעדכן את

המחיד לעתים יותד דחוקות. מדובר על תקופה של עכדון בתקופה של 18 חודש כאשד בתוכם

נכלל פיחות, התייקדויות של תשומות מקומיות ותשומות של חומדי גלם וייבוא.

אני מציע לדון בנושא הזה כאשד נקבל את מסקנות

הבודקים.

היו"ר א. שפייזר הושמעה טענה מצד אנשיכם כאילו מתנכלים לכם וכי

מדובד על עניין של חשבונאות. האם במפעל שלכם

קיימת הדגשה כאילו מישהו עושה אתכם את החשבון בגין דבדים אחדים?

מי שמתנכל ל"דובק" הוא משדד הבדיאות.

היו"ר א. שפייזד; האם יש לכם הדגשה שמישהו לוחץ עליכם או מתנכל לכם

בגלל סיבות אחדות? אם לא נוח לר להשיב, מד גחל,

אינר חייב לתת תשובה לשאלה.

קיימנו דיון בהשתתפותו של מד אדטול, יושב-דאש מועצת

הטבק, שיצג את עניינם של המגדלים העדבים והוא טען כי אינכם קונים טבק שנמצא בעודפים

ומתקלקל בגלל אי-עדכון המחידים. מה המדיניות שלכם בנושא הזה? אתם קונים? אינכם

קונים? כמה טונות אתם מייבאים?

ז. גהל; הטבק המקומי עומד על סדד-גודל של 10% מהצריכה.

מחיד טבק מקומי, לאחד עיבוד ואחסון, מגיע בעדר כדי

5.20 דולד בשעה שטבק מקביל, באיכות טובה יותד עולה 2.70 דולד או 2.80 דולד. לא

ערערנו על גובה המחיד כיוון שאנו מסתכלים על הנושא הזה כעל תרומתה של התעשיה - - -

היו"ד א. שפייזד' קיים חוק בקשד לטבק.

ז. גהל; אי-אפשד לחייב אותנו לדכוש טבק על-פי החוק. הבעיה

שונה. לנו נאמד כי עומדים להקים מפעל. הטבק של

שנת 1987 יבוא לידי שימוש בשנת 1989 כיוון שעיבודו אודך שנה, וכיוון שבשנת 1989

יהיה עוד מפעל, שאלנו אולי כדאי להשאיד את הטבק בשביל המפעל החדש שיקום? מדוע שניקח

ממנו את כל הטבק?

היו"ד א. שפייזד; מה איכותו של הטבק המקומי?

ז. גהל; יש באדץ שני אזודים בהם מגדלים טבק; אזוד גליל

א' ואזוד גליל ב'. הטבק של אזור גליל א' וכוונתי

היא לצד העליון - הוא בעל איכות טובה יותד. האזוד של גליל ב' הוא אזור עכו, נצרת

והסביבה.

מכל מקום אנו הבאנו חברות שמספקות טבק כדי שהן

תבדוקנה האם אפשר להקים לטבק שוק בחוץ-לארץ? אותן חברות הציעו לנו 80 סנט לקילוגרם

טבק. אם הן קונות טבק ביוון, לדוגמה, השוק המשותף מסבסד את המוצד.

קיימת טענה כי מחידי הטבק והסיגריות הם מחידי-הצף,

בישראל מוכרים סיגריות יותר זולות מאשר בניו-יורק

כי כאן הן מסובסדות.

האמדיקאים לא מוכרים לנו את הסיגריות במחירים שהם

מוכרים אותן במדינות שלהם.

ז. גהל; אתם מדבדים על טבק או על סיגריות?

טבק נחשב למוצר של חקלאות ויש מדינות שמסבסדות את

החקלאות.

אתה קונה טבק ומשלם שליש ממחירו. זה באשר לטבק.

בקשר סיגריות; הסיגריות שמובאות לישראל מובאות

בתנאי הצף. המחיר שלחו בארצות-הברית גבוה ב 10%-עד 20% מהמחיר שלהן בישראל.

ברצוני להתייחס עתה למספר שאלות שהיושב-ראש העלה

במהלל הדיון. יש שני דברים שהיה ברצוני להזים כאשר הראשון בהם הוא ענייו המונופול.

חברת "דובק" היא מונופול וטבעי שלפני שהיא רכשה את שני המפעלים האחרים היא החזיקה

ב-72% של השוק.

כאשר חברת "דובק" רכשה את שני המפעלים עמדו בפניה

שתי אופציות; או לתת לשני המפעלים האלה לגווע, או לרכוש אותם. המדיניות של המנכ"ל

מרטיו ג ל היתה לרכוש את המפעלים ואנו דאגנו שיהיו לעובדיהם גם קרנות פיצויים וגם

קרנות פנסיה. לא פיטרנו אף עובד מהעובדים של שני המפעלים האלה.

איו לנו כל התנגדות לכך שיוקמו בארץ עוד עשרה מפעלים

לסיגריות. איו לנו התנגדות לכך שיבוא מי שירצה וישקיע כסף בהקמת מפעל הדש. אבל

מה אומרים היזמים? שאם הממשלה לא תיתו להם אישור של מפעל מאושר לחמש-שש שנים,

כל החשקעה לא תהא כדאית.

אתם נהניתם מהסיוע המיוחד?

להיפך. אף שרצינו להקים מפעל לא ביקשנו לקבל סיוע

מיוחד.

היו"ר א. שפייזר; אם יקום מפעל חדש הוא ימצא באותו קו מקביל אליכם?

ז. גהל; אם יקום מפעל חדש יתכו שיורידו את הלחץ מ"דובק".

"דובק" איננה מפחדת מתחרות בתנאים שווים אבל אני

שואל בתור אזרח האם באמת יש מקום לסבסד מפעל לסיגריות על-חשבוו משלם המסים כאשר

למפעל הקיים יש קושי לייצר מעל מה שהמדינה זקוקה והוא עוסק גם בייצוא?

האם זה הגיוני שמשלם המסים שאיננו מעשו יסבסד מפעל

סיגריות? אולי יש מפעלים יותר היוניים שהוא צריך לסבסד?

יבוא מוצרים לישראל; אנו מברכים על יוזמת משרד

התעשיה והמסהר לבדוק את הסרת הפיקוה על המהירים ומתו ליברליזציח לייבוא. כרגע

קיימת אפליה ברורה לטובת הייבוא באשר שיעור המס מהמחיר לצרכו נמוך יותר בייבוא מאשר

לסיגריות מיצור מקומי. ביצור מקומי סך-כל שיעור המס מגיע כדי 62,2%,ולגבי ייבוא

- כ-57%. נעשה תרגיל בהודשים אוגוסט-ספטמבר כאשר שינו את שיטת המס ואיפשרו

ליבואנים לקבל תוספת הכנסה של 15% מבלי להעלות את המחיר לצרכו. איפשרו להם קבלת

תוספת על-השבוו המס. כדי למנוע מהתעשיה המקומית לקבל את זה החתימו את ממלא-מקום

שר האוצר על צו שקובע שהמהיר הסיטונאי של הסיגריות המקומיות יהיה המחיר שהסיטונאי

מוכר לקימעונאי, ולא זה שאנו מוכרים לסיטונאי.

לא היינו מעוררים את הנושא הזה בכלל אילמליא מישהו

בא בעת האחרונה ואמר; תמ"א זאת הגנה מכסית. חכנו הומר על-פיו אפשר להביו כי תמ"א

איננח הגנה מכסית. תמ"א חושב כדי לאפשד שינוי בשיטת המסוי שיתו ליבואנים תוספת

מבלי שיהיה צורך להעלות את המחיר לצרכו.

בסיגריה מיובאת העמלה לקימעונאי על מאה חבילות

סיגריות מרלבורו היא 27 שקלים בשעה שהתעשיה המקומית מקבלת 29 שקלים. יוצא מכר כי

מקומות מכירה לא מעוניינים להחזיק סיגריות ישראליות וכאשר הביאו לארץ אוטומטים למכירת

סיגריות לא היה כדאי למכור דרכם סיגריות תוצרת ישראל אלא סיגריות תוצרת חוץ;



הפיקוח וגביית העמלה נעשים אצלנו על כל המוצרים על-ידי

משרדי הממשלה. כאשר מבקשים אותי לשנות את העמלה אני מסביר כי כדי לבצע דבר כזה

יהיה עלינו להעלות את מחירי הסיגריות ולזה צריך לקבל את אישורה של הממשלה. זאת

כמובן בעיה נוספת.

דבר נוסף; בזמנים נורמאליים כאשר אצלנו יש פיקוח על מחירים

עוד משנת 1958, על תוצרת חוץ אין פיקוח כזה.

אנו מבקשים שבנושא מדיניות הייבוא של סיגריות לישראל

יהיה מיסוי שווה כאחוזים וביטול הפיקוח.

אנו מבקשים שיאסר ייבוא סיגריות ממדינות שאוסרות ייבוא

סיגריות מישראל אליהן.

איזו כמות אתם מייצאים?

אנו נסיים שנה זאת ב-150 אלף דולר ייצוא, זאת עבור שנה אחת

של מאמץ וחדירה לחמישה שווקים.

הרעיון שלנו הוא סדר-גודל של כ-10% בשלב ראשון, ואחר-כך

להגדיל את האחוז.

מה אחוז התוצרת שלכם בשוק?

ז. גהל; כ-10%.

היו"ר א. שפייזר; 90% "דובק", ו-10% ייבוא.

מהו המחזור שלכם?

ז. גהל; כ-260 מיליון שקלים.

היו"ר א. שפייזר; רשות הדיבור לחבר-הכנסת אוריאל לין.

אוריאל לין; אחרי שהקשבתי בתשומת-לב רבה לדיון המעניין שהתקיים כאן

אני יכול לומר שנדמה לי שאיננו מתקדמים בכיוון הנכון.

איננו מעוניינים לקבל פונקציה של הבדיקה של התחשיבים שנעשים בין משרר התעשיה והמסחר

ובין "דובק". סלע-המחלוקת במה שהתהווה בין המפעל ובין המשרד הוא הוויכוח על המחירים.

כר אני הבנתי את הדברים. המשרד טען שהיה צריך להוריד את המחירים והמפעל טען שצריך

להעלות את המחירים, מר גהל הביא ראיות לפיהן אם היו מורידים בשנת 1986 את המחילר,

היה נגרם הפסד של 26 מיליון דולר. אין כל ספק בכר כי היום ישנם נתונים יותר טובים

כדי לבדוק את שנת 1985.

איננו מתכוונים להחליף את הבדיקה התחשיבית אולם אנו רוצים

לבדוק מספר נקורות. צריך להיכנס לעומק במספר סעיפים שמהווים את העקרונות של השיטה

שעל-פיה פועל הנושא הזה.

1. אני מבקש לדעת מהי שיטת להב? האם זאת שיטה של מעין

קוסט-פלוס? האם השיטה הזאת צריכה לשקף את כלל הפעילות העסקית של החברה או לתת ביטוי

לכלל ההוצאות עם תחשיב של רווח כפי שהנושא מקובל אצל חברת החשמל?

2. מה הם העקרונות על-פיהם משרד התעשיה והמסחר מחייב את

הפיקוח על המחירים לגבי מונופול?

אינני מבין מה התחשיבים האלה צריכים לשקף. יש שיטה שאומרת

שיש גובה סל הוצאות אידיאלי לגבי מוצר מסויים ואם חלות התייקרויות - עושים התאמה.

אני מציע להבין יותר טוב מה היא שיטת להב ואיך פועל הפיקוח

על המחירים כדי שנוכל לבדוק גם את השיטה וגם את העקרונות.



לי נדמה כי השיטה איננה יעילה; זה מכל מקום הרושם שהתקבל

אצלי. היא עוסקת בהיסטוריה ועל אף ההתאמות השוטפות זו שיטה שההגדרה שלה יוצרת בעיות

ועוד תיצור בעיות בעתיד.

יש לי נתונים ממשרד הבריאות לפיהם אחוז המעשנים ירד בחמש-

עשרה השנים האחרונות מ-42% ל-32% מכלל האוכלוסיה. מדובר על ירידה די דרסטית

בהשוואה לארצות המערב. משרד הבריאות טוען כי קיימים 4200 מקרי תמותה שנגרמים,

ישירות, מעישון, מדי שנה. הנתונים האלה נמצאים אצלי בכתב.

זה שהעישון מזיק לבריאות זה לא נוגע ל"דובק". הגישה ש"דובק"

הוא מפעל יצרני כמו כל מפעל אחר מקובלת עלי והגישה הזאת באה לידי ביטוי בדבריו של

מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר, מר בליזובסקי.

אם משרד הבריאות רוצה לשכנע את הציבור לא לעשן - זאת איננה

הבעיה של "דובק".

נוכח הירידה הברורה באחוז המעשנים אפשר להצביע על המשך

הירידה אצל צרכני העישון בישראל.

ציינתי קודם בדברי כי היתה ירידה באחוז המעשנים בארץ לכדי

32%, זאת אומרת שפחות משליש האוכלוסיה מעשן וכאן מגיעה השאלה לגבי המפעל החדש שרוצים

להקים ליצור סיגריות. מה צריכה להיות הגישה שלנו לגבי השאלה הזאת? זה נושא שראוי

לתת עליו את הדעת ולגבש לגביו עמדה. בראיה ראשונה הייתי אומר שאין מקום, אפילו אפ

מדובר על אזור פיתוח, לתת הטבה למפעל כזה ולאשר אותו שיהיה מפעל מאושר. אין לנו

אינטרס לעודד הקמת מפעל נוסף ליצור סיגריות. אבל אולי יש שיקולים אחרים בנושא הזה?

שאלה אחרת שקיימת בעניין הזה ושעליה דיבר מר גהל היא האם

אנו רוצים להמשיך בשיטת הפיקוח על המחירים כפי שהיא קיימת היום, או שאנו מצדדים בגישה

של ליברליזציה?

מה בקשר לייבוא? אם נכונות הטענות שאנו ממסים את היצור

המקומי יותר מאשר את הייבוא, כי אז קיימת בעיה מסויימת. צריך להבין מהי המדיניות

בנושא הזה.

יש מוצרים שלגביהם ממסים את הייבוא ונותנים הגנה נוספת

ליצור המקומי.

צריו להתייחס אל כל השאלות ששאלתי כדי שנבין שהשיטה פועלת

על בסיס ועל עקרונות של מדיניות נכונה.

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת ויקטור שם-טוב.

ו. שם-טוב; הנושא הראשון שעליו ברצוני לדבר הוא המריניות הלאומית והמאמץ

שנעשה כדי להקטין את מספר המעשנים בארץ. הנושא שעל-סדר

יומנו תורם דאגה לבריאות העם. קיימים נתונים שלא מטילים ספק בהשפעה השלילית של העישון

על הציבור.

באשר לנושא הכלכלי ברצוני להדגיש כי הוועדה צריכה להתייחס

למה שקרה בעצם ולשאול את עצמה האם היתה הצדקה להשבתה? זאת בתוספת בדיקת השיטה.

בסיס החישוב דורש הסבר.

אני מבקש שכאשר הוועדה שהוקמה תגיש את המלצותיה, שוועדת

הכלכלה של הכנסת תקבל אותן כדי שהיא תוכל להביע דעתה.

דעתי בקשר הקמת מפעל חדש ליצור סיגריות דומה לדעתו של חבר-

הכנסת אוריאל לין. הפוטנציאל של המפעל הקיים רחוק מלהיות מנוצל ובהקשר הזה נשאלת

האם יש מקום להקים מפעל חדש בעידוד ממלכתי? לי יש ספק.

אני מציע לקבל את הצעתו של מר גהל ולדחות את המשך הישיבה

עד שנקבל את הממצאים ואז נוכל להתייחס אליהם.

אני מבקש שלישיבה הבאה תוזמן נציגות העובדים.



היו"ר א. שפייזר תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת בני שליטא.

ב. שליטא; בעיקרון אינני סבור שלגבי מוצר כל-כך בלתי-חיוני צריך לנהל

פיקוח.

הפיקוח נובע ממשקלו של הנושא ברמת יוקר המחיה. קיים פחד

שהנושא ישפיע על המדד.

ב. שליטא; אני הייתי מוציא את העניין הזה מהמדד ולא הופך אותו למשהו

חיוני.

אינני סבור שדרוש לנו בארץ מפעל מתחרה ליצור סיגריות נוסף

על "דובק", מאותו עיקרון. הנושא הזה לא חיוני ואני לא הייתי מעורר אותו.

צריך לחכות לממצאי הבדיקה; יושבת ועדה ובודקת את הנושא.

אם יימצא שיש הצדקה לכר - צריך יהיה לאפשר העלאת המחירים. לא צריך להפוך את הסיגריות

למוצר חיוני. אם בגלל התוספת במחיר יהיו מספר אנשים שיימנעו מעישון כי אז הרווחנו

את יום העבודה שלנו.

א. שגב; תגדיל את המס.

היו"ר א. שפייזר; האם כמות הטבק המיובא לישראל קטנה במשך חמש-עשרה השנים האחרונות?

ז. גהל; לא. אין לי כרגע הנתונים המתייחסים לסך-כל המכירות בישראל.

הכמות שלנו גדלה בגלל החדירה שלנו ליהודה, שומרון ועזה.

איננו יודעים מה מצב המפעלים שם ואיננו יודעים מהו מצב הייבוא.

היו"ר א. שפייזר; האם אפשר לבדוק כל שנה מה היה הייבוא?

ז. גהל; ביקשנו את הנתונים ממשרד האוצר אולם לא נענינו.

ברצוני להעלות עניין מסויים למחשבה; אם אומרים שחפיסת סיגריות

"טיים" עולה שקל, העלות שלה בעצם היא 38 אגודות. משרד התעשיה והמסחר מבקש 6,5 אגורות.

"קוקה-קולה" (נולה שקל; סודה - 0,74, "כיף-כף" 0,78 ובייגלה 0,87.

היו"ר א. שפייזר; הדברים די ברורים. שמענו אותם. נמתין עתה לקבל מסקנות

הוועדה שיושבת על המדוכה. כיוון שמדובר על עשרה ימים אנו

מבקשים שהנושא ייעשה במסגרת פרק הזמן הזה. צריך לסיים את הענין .

רשמנו לפנינו את הודעת מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר כי הוא

מינה וערה שצריכה להגיש את המלצותיה תוך חודש ימים בקשר הסרת הפיקוח. מר בליזובסקל

לא אמר אם הוא בער או נגד אלא ציין כי משרדו בודק את הנושא.

מונופול; הושמעו הערות שונות

א. שגב; אני מבקש להתייחס לעניין הזה.

היו"ר א. שפייזר; האם למשרד התעשיה והמסחר יש עמדה בנושא חזה? קבעתם עמדה

לגביו?

בזמן השביתה, מתוך אחריות המוטלת עלינו לספק את הסחורה,

דנו בצעדים שיאפשרו אספקת סיגריות לשוק. על-מנת לאפשר ייבוא

סיגריות הדרך היחידה היתה להפקיד או לבטל את המס וזה היה חושף את המפעל

היו"ר א. שפייזר; במהלך הדיון עלתה שאלה ברורה האם כראי אל רצוי להקים

מפעל נוסף?



לצערי הצעות כאלה עולות על סדר-היום כאשר פורצת שביתה.

האם לכם יש עמדה עקרונית בנושא כזה?

י. בליזובסקי; יש כרגע הצעה שנראית יותר רצינית מההצעות האחרות והיא

נבחנת על-ידי מרכז ההשקעות.

היו"ר א. שפייזר; האם כדאי למדינת-ישראל, בנסיבות בהן קיים מפעל

כן. קיימת דוגמה של ענף אחר שהיה עד לפני שלוש

שנים מונופול וכוונתי לענף השוקולד. היו לנו התלבטויות

בקשר סיוע למפעל חדש וההחלטה שהתקבלה בזמנו הוכחה כנכונה.

היו"ר א. שפייזר; מבחינת מבנה המשק אני מביו שאתם סבורים שכדאי להקים עוד

מפעל ליצור סיגריות.

י. בליזובסקי; המשק הרוויח מהקמת מפעל נוסף.

השאלה הנשאלת בהקשר הזה היא האם להעניק למפעל החדש מעמד

של מפעל מאושר?

י. בליזובסקי; כפי שכבר ציינתי קיימת הצעה שנבדקת עתה על-ידי מרכז ההשקעות.

היו"ר א. שפייזר; איננו מסכמים את הנושא. הוא עדייו לא "בהיר". במהלך הדיון

הועלתה שאלה שנגעה באפליה הקיימת במיסוי ביו היצור מול

הייבוא.

י. בליזובסקי; אינני מביו את הטענה שהושמעה.

הושמעה טענה שקיימת אפליה. נתנו ליבואנים רווח של 15% בתוך

המיסוי. אני מבקש שתבדקו גם את הנושא הזה.

י. בליזובסקי; גם חבר-הכנסת אוריאל לין וגם חבר-הכנסת ויקטור שם-טוב ביקשו

להבהיר את שיטת להב. האם אתם מעוניינים שאנו נציג אותה

בפניכם?

הנושא הזה נחשב לחשוב מאד.

היו"ר א. שפייזר; גם מבחינת קרטליס וגם מבחינת מונופולים. הממונה על הקרטלים

והמונופולים הציג את השיטה לפנינו פעם. האם תוכלו לפרט

לנו אותה בכתב? פרט להסבר שנרצה לשמוע מפיכם בישיבה הבאה אנו מבקשים לקבל את החומר

הזה בכתב.

י. בליזובסקי; אנו נפרט עבורכם את השיטה בכתב.

היו"ר א. שפייזר; רשות הדיבור למר שגב.

ברצוני להדגיש שהמצב בו 90% מהאספקה של מוצר כלשהו מיוצרת

במפעל אחד - איננק בריאה למשק. המרינה צריכה לראוג להקטין

את האחוז הזה

היו"ר א. שפייזר; מדובר על בעיה סבוכה.

אלן מדובד רק על סיגריות אלא גם על ענפים אחרים.

אחד התפקידים של הממשלה הוא לדאוג שמצב כזה לא יקרה.

כולנו מצדדים בתחרות אולם כאשר דברים מגיעים לביצוע ובוחנים

אותם כלכלית, מתברר שלא תמיד הם עונים על הבעיה חכלכלית.

קיימות בעיות של עובדים ושל אבטלה.

לגבי מפעל המלט, לדוגמה, אי-אפשר לחלוטין את שיעור המונופול.

התווכחנו בקשר השאלה אילו היה קיים בית-זיקוק נוסף?

א. שגב; גם במצב הקיים יש בעיות. האם אפשר לומר כי המצב של היום

נחשב לאידיאלי?

היו"ר א. שפייזר; בכל מדינה יש אפשרות שיהיו גם מפעלים יחידים. כדי להקים

מפעל שני צריך להציג נתונים שיצדיקו, מבחינה כלכלית, את העניין.

א. שגב; האם עצם ההשבתה איננה סיבה מספקת להקמת מפעל שני?

היו"ר א. שפייזר; משרד התעשיה והמסחר "חשוד" בכך שהוא רוצה שתהיה תוספת הכנסה.

א. שגב; אנו מוכנים להפסיד את ההכנסה.

יזם רוצה להקים מפעל ליצור סיגריות אלא שהבעיה הקשורה ברצונו

זה היא שהוא מבקש לקבל מעמד של מפעל מאושר.

ז. גהל; מה שקובע אם יהיה מונופול או שלא יהיה מונופול או מה שקובע

אם יהיה מפעל אחד ליצור סיגריות או עשרה מפעלים כאלה הוא

טעמו של הצרכן. הטעם קובע את המונופול. אנו איננו מתנגדים שיוקם מפעל חדש כיוון

שאיננו מפחדים מתחרות.

במהלר הישיבה ניתנה דוגמה של המפעל הנוסף לשוקולד ובהקשר

אליו ברצוני לומר שאם השוק יגדל ב-20%- 30%, ודאי שגם "דובק" תהנה מכך.

אני מודה לכולכם על השתתפותכם בישיבה.

הישיבה הסתיימה בשעה 16.00