הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 191

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום גי, י"ז בכסלו התשמ"ה, 8.12.87 שעה 14.00

חברי הוועדה: א. שפיייזר - היו"ר

אוריאל לין

מ. פורוש

מ. פלד

א. שלום

ב. שליטא

ו. שם טוב

א. אבידור - מנכ"ל אפיקי תקשורת

ע. גוב - מנכ"ל משרד התקשורת

מ. אהלי - יועץ משפטי משרד התקשורת

י. טלמר - לשכת המסהר

א. פרידמן - שיווק

מר שביט

א. שילה - עו"ד

מ. שלום - מנהל אגף יבוא

ד. לב

רשמה: רקורד בע"מ 03-453310/מ. קן-דרור 86

1. שידורים באמצעות לוין מאירופה

2, מדיניות יבוא בשר לישראל



היו"ר א. שפייזר;

שני נושאים בסדר היום. הנושא השני יחל בשעה 15.00 הוא נושא

יבוא הבשר.

הנושא הראשון, לוויני התקשורת בטלויזיה - האם להפעיל אותו

בעזרת תקנות. היו נימוקים בעד ונגד ולא אחזור. אחד הנימנוקים שהתעורר

האם הפעלתו של לווין מסוג כזה תחבל

או תפריע בהתפתחותה של הטלויזיה בכבלים. אני אישית עיכבתי במשך

חודשים את הדיון כאן, תוך נסיונות לברר עם אנשי משרד התקשורת ומומחי

חוץ שונים, בפגרה האחרונה, במטרה ללמוד ולשמוע מהם, האם זה כך או

אחרת, היו טענות , שזה רק מפתח ורק תורם. מדובר על לווין שיפעל

18 שעות ביום, וישדר תוכנית משלו, בערוץ מיוחד. היו בתוכנו דעות

שהפעלת לווין כערוץ לווין כזה, יהווה פגיעה בהתפתחות הטלויזיה

בכבלים, משום שאם יהיה ערוץ טוב שיתן סרטים טובים, חדישים, תוכניות

ספורט, בידור וכדומה, זה יספק את האזרח הישראלי, חששנו שיהיו

אנשים שלא יתחברו לטלויזיה בכבלים. זה יקטין את הפוטנציאל שלה

במקומות שונים וכדומה.

כמובן, שהיו יתרונות רבים לעצם הרעיון. אישרנו את זה לאחר

שהובהרו לנו כל הנימוקים בעד. דבר שני: היה בתוכנו ויכוח בנושא

הפרסומת. גם כאשר דנו בטלויזיה בכבלים וגם כאשר דנו בלווין. חוקקנו

חוק מיוחד, שבמשך 5 שנים לא תהיה פרסומת ולאחר מכן הענין פתוח לדיון

1. היו אנשים שבקונספציה אמרו שטלויזיה בכבלים טוב שתהיה ללא

פרסומת, ופיתחו את התאוריה הזאת.

2. נטינו להגנה מסויימת על העתונות הכתובה, כשאמרנו שהיא נמצאת

במשבר מסויים. אם נפתח בפרסומת, נביא למהלך בזבזני, להשקעות

גדולות דבר שיחבל בקיומה של העתונות החופשית שגם היא נמצאה

במשבר. אמרנו שנחכה מספר שנים, ונדון בזה שוב. בשלב זה זה יהיה

בלי פרסומת.

יש שמים פתוחים, ישראל הולכת ונפתחת ללווינים אירופאים

עולמיים, ערביים, אמריקאים וכד'. יש תוכנית שלמה של לווינים שיתנו

תוכניות פתוחות, בצורה כזאת או אחרת ניתן לקלוט אותם בעזרת

האנטנות הדרושות, או אפשרויות קליטה דרושות. השמים יותר ויותר

פתוחים. וזה אחד הנימוקים להחיש את הלווין הישראלי, לפני שהכל כבר

יהיה פתוח. עוד מספר שנים יהיו כל כך הרבה תוכניות, שאולי המערכת

הישראלית, לא תהיה נחוצה. במידה ולא יקימו אותה היום, הציבור לא

יתרגל אליה, לא יעבוד איתה, ובבוא הזמן זה לא יהיה נחוץ. שמענו לא

פעם על התוכניות העתידיות ומה עלול לקרות בשמי ישראל והמזרח התיכון

בכלל, מכל בחינה שהיא. מבחינת הזרם של הבידור, האינפורמציה ואולי

אפילו ההסטה וההסחה, שתבוא לנו מלמעלה.

לפני כשבוע שבועיים התפרסמה ידיעה בעתונות שיש התעניינות מצד

משקיעים שונים, בערוץ תקשורת לוויני.לא עקרוני איזה דגל הוא ישא,

כמו באניות צי, הוא יגיע לנמל שלנו. הוא ישדר לכאן, וודאי ישדר

לעוד ארצות. אנחנו מדברים על ישראל. במסגרת השידורים האלה, יהיה גם

1. אזרחי ישראל שירצו לקלוט את הלווין יתקשרו אליו באמצעות אנטנה

שהיא קטנה מ-2.44 מ' הקוטר, אנטנה שמותרת, כל אחד יכול להתקין אותה

היום. בעתון שני היתה גירסה אחת: יהיה צורך באנטנה יותר גדולה,

ויהיה צורך בהיתר מיוחד, אישור מיוחד, או התייחסות מיוחדת לענין.

2. נושא הפרסומת. אם אנחנו הולכים לטלויזיה בכבלים בלי פרסומת,

לערוץ לווין ישראלי, המכרז אמור היה לצאת ב-1 בינואר השנה, יש

עיכובים וויכוחים, אבל אמור היה ב-1.1.88 לצאת מכרז, בפי שדווח לפני

חודשיים שלושה, הערוץ שלנו ישדר ללא פרסומת. הטלויזיה בכבלים תשדר

ללא פרסומת, יצרן ישראל שירצה לפרסם יפנה ללונדון או לפריז. משם

באמצעות הלווין ישדרו פרסומת לישראל.

יש פה כמה דברי יסוד אדוני היו"ר שאולי כבר נשתכח מאיתנו. אין

אנחנו עוסקים בנושא זה באותה מידה של אינטנסיביות וריכוז בפי שהיו"ר

עושה. אני רוצה להבין את היסודות. מה זה לווין ישראלי, מה זה משדרים

בלווין. מה זה ערוץ תקשורת. כל הדברים האלה השתכחו ממני מפריעים

לי להבין את הענין.

א. דובר על כך שערוץ אחד בלווין של ממשלת ישראל שקיים. רכשנו

בו שלושה ערוצים. הלווין הוא של אינטרסול, לווין שכבר קיים. ב-

1992-93 "ימוג אל מרחבי החלל" בפי שדיווחנו באן. יש בלווינים האלה

מכניזם מיוחד, כיום, שמוציא אותם אל החלל החיצון בתום תקופת כהונתם.

שלא בחברי כנסת, יש להם מכניזם קבוע, על מנת שלא יחזרו ארצה ולא

ימשיכו להפריע בחלל החיצון לגורמים אחרים.

במובן שזה יחייב את ישראל לרכוש זכויות בלווין חדש, ועל כך כבר

נאמרו דברים. היו בעיות של בטחון. ממשלת ישראל החליטה לפני 6 שנים

וקיימה את הענין מסיבות שלה, לאחר מכן חלק מהצרכים שחשבו אותם

לנחוצים וחיוניים נמצאו פתרונות טכנולוגים אחרים, שלא באמצעות

הלווין. הערוצים נשארו פנויים. (חלק מהם). הוקקנו חוק שאיפשר שידור

מהלווין לתושבי ישראל, במינוי. ז"א שכל תושב ישראל שירצה במינוי,

יוכל לחתום על מינוי, מאותו קונצסיונר שיזכה מיכרז אשר הרשות תוציא.

הרשות היתה צריכה להבין מיכרז כמו לטלויזיה בכבלים, ואז היו מופיעים

בפניה במה גורמים. הם היו מקימים תחנה במקום כלשהו בארץ. מדובר

בערוץ אחד שהועמד לצורך זה. ערוץ אחד מלא לטלויזיה 24 שעות או 18

שעות ביום, מסטודיו בישראל, שהוא מקליט אל הלווין. הלווין מכסה את

כל ישראל וחלק מהמזרח התיכון, אבל אנחנו מדברים לגבי ישראל. בעזרת

מכשיר שמניחים על כל טלויזיה, משלמים 15-20 דולר מנוי, הדברים הובאו

בפרוטרות בפנינו, וכל אזרח שירצח, חותם על המינוי, יש מועצה

לטלויזיה בבבלים שבסמכותה לפקח גם על התוכנה שלהם. וכך יש טלויזיה

לכל אחד בארץ שרוצה להתום על מינוי, בלי צורך בחוטים, בין אם הוא גר

בערבה, בין אם הוא גר בגולן.

יש אולי אנשי מקצוע שיסבירו לנו אם יש שלושה ערוצים, למה אנחנו

משתמשים רק בערוץ אחד בעצם?

כאמור פורסמה ידיעה, על התעניינות מצד גורמים בלווין פרטי או

בערוץ פרטי, שיתן שידורים לישראל, באותה מתכונת, למספר שעות. זה לא

טעון רישוי בארץ משום שערוץ לא מוצא על ידנו. הוא ערוץ אחר, מלווין

אחר שנמצא בשמים. ניתן לקליטה בצורה לא ברורה שמיד תוצג בפנינו.

בערוץ הזה גם תהיה פרסומת. לכן אמרתי שישנן שתי שאלות: שאלת

הפרסומת, גם היא שאלה משום שזה פריצה לנושא הפרסומת מצד אהר המעמידה

בסימן שאלה את כל מניעת הפרסומת שמנענו עד עכשיו בכלים הישראלים,

מבלי שיש "כאילו" בשלב זה שליטה. היתה ידיעה בעתונות שמשרד התחבורה

בודק גם את נושא הפרסומת, כמו הבעיה הטכנית של הקליטה. לכן היו שתי

בעיות. שאלה באשר להפעלה של הערוץ הישראלי, והמכרז הישראלי, שהיה

צורך להחיש בכל מקרה, כדי לתת שרות לתושבי מדינת ישראל.

הזמנו את היזמים לנושא זה, שהם הגורמים שהודיעו על

ההתעניינות. לפני שהגורמים הממלכתים מדברים ובנפרד, משום שאתם יותר

אורחים כאן. הייתי רוצה שאולי תאמרו לנו במה דברים אמורים במידת

האפשר.

אני עו"ד, הגבתי על ידיעה שהתפרסמה ברדיו. האדון שנמצא

משמאלי זהו מר פרידמן - יועץ השיווק של בעלי ההברה בישראל.

ברשותכם, וועדה נכבדה, אני אקרא את התגובה של בעלי התחנה

ועדה נכבדה, קבלתי את הזמנת יו"ר הוועדה - מר שפייזר, להשתתף

בדיון זה אתמול בצהרים. המידע על תוכניות החברח פורסם בעתונות כבר

בינואר 1987 והובא לידיעת הוועדה ע"י שר התקשורת דאז, מר אמנון

רובינשטיין. לפיכך בעלי החברה הביעו את פליאתם על דחיפות הדיון

היום. מאחר שבעלי חברת MOSTWORLD מלונדון הינם אנגלית ולא היה

באפשרותם להופיע בפני וועדה נכבדה זו, התבקשתי על ידם, כדי ליתן להם

זמן לשם הצגת הנושא בכללותו, תוך הצגת היתרונות הגלומים למדינת

ישראל בשדור מסוג זה, לבקשתכם לדחות את קיום הישיבה בנוכחותם לחודש

ינואר 1988. במועד שיקבע, יופיעו בעלי התחנה לשם הצגת הנושא כולו

בפניכם.

זה כמו דובר הממשלה, שיוצא עם ידיעה שלאחריה.

קראתי את הדברים מן הכתב, מאחר וקבלתי דברים אלו לאחר אישור מבעלי

התחנה. כעו"ד חל עלי חוק לשכת עורכי הדין ועניני חסיון קדושים,

אני מציע לפי כך שהדיון יתקיים. אנחנו נשמע את המשך הדיון ואם יתעוררו

שאלות, ארשום אותן בפני אעביר מידית לבעלי התחנח ואם הם יחפצו להגיב



על שאלות שישאלו, יודיעו ויופיעו גם הם בפני ועדה נכבדה זו.

שמעתי בשעות הצהרים ממזכיר הוועדה שיש לכם ספק על רקע ההנחיות

שיש לכם משולחכם, השארנו לשיקול דעתכם אם להגיע או לא, אנחנו רצינו

לשמוע פרטים. אם אין לאל ידכם למסור היום פרטים, נזמין אתכם בבוא

הזמן, בחודש ינואר. אין טעם בדיון איתכם. אתם אחד היזמים האפשריים

לפרויקט כזה. לא הבלעדי ולא היחיד שעשוי להיות לסוג כזה של

פרוייקטים לשימוש בלווינים שמקורם בארצות חוץ. ידוע לי לפחות על

יזם נוסף שעשוי להיות. חשבנו שנוכל ללמוד מכם יותר על הבעיות

והמהלכים כפי שאנחנו שומעים מחברות וגורמים ישראלים וכפי ששמענו מהם

גם כאן בנושא של הלווין הישראלי. ורשמנו בפנינו את הודעתכם.

על איזה בעלי תחנה מדובר.

נערכה תכתובת ענפה עם משרד התקשורת במשך למעלה משנה,שנמצאת

בידי משרד התקשורת והוא מודע היטב לבעלי החברה, בעלי החברה,

תוכניות החברה, ומה פעולותיה. בכל פעולה שההכרה עשתה, עידכנה את

משרד התקשורת ואת נציגיו. נערכה פגישה במשרדו של מר יהורם אלסטר,

עם נציגי חברה אנגלית. הציגו בפניו את עמדות החברה, מטרותיה

ופעולותיה. לאחר הפגישה נתקבל מכתב מאת מר יהורם אלסטר, כי מדינת

ישראל פועלת על פי עיקרון שמיים פתוחים, וכי לא תעשה דבר למניעת

קליטת השידורים על פי חוק. דהיינו 2.44 הצלחת. באותה הזדמנות, הובא

לידיעת מר אלסטר, במפורש, כי החברה מתכננת להנות מהכנסות מפירסום,

הן מפרסום בינלאומי, והן מפרסום מקומי. כשאנחנו אומרים מקומי

מדובר על שידור לכל המזרח התיכון. כמקומי נחשבת אצל בעלי החברה

תורכיה,ם יוון, קפריסין, ירדן, מצרים וכו'. השידורים אמורים לכסות

את כל האיזור וכפי שאמרתי, להנות מהכנסות בין מפירסום במקורות

בינלאומים כגון חברות למשקאות קלים, חברות למכוניות, חברות

אלקטרוניקה שמשווקות בכל אותן ארצות, ובין מחברות מקומיות בכל אותן

הארצות יעד.

האינפורמציה נמצאת בידי משרד התקשורת. איננו מביאים שום דבר

חדש.

האינפורמציה שנמצאת בידי משרד התקשורת, היא לדעתכם אינפורמציה

שיכולה להיות גם בפני הוועדה?

משרד התקשורת הגיש את כל מה שנחוץ לוועדה. שלא כמוכם, משרד

התקשורת חייב למסור כל אינפורמציה לפי בקשת הוועדה. אתם תאמרו לנו

מה שאתם מוכנים להגיד, ביוזמתכם בתשובה לשאלה של חה"כ לין. אתם

יכולים או להשיב, או לא להשיב.

אני לא יכול להתמצא בחידות מיסתורין. אני רוצה לדעת, מי הם

בעלי התחנה? ובאיזו תחנה מרובה. לאחר שאמרת שהיתה חתכתבות ענפה,

האם יש משהו בחומר זה שאתה רוצה להביא בפני הוועדה? באותו חומר שכבה

נמסר למשרד התקשורת. לא חדש.

הוא כבר לא נמצא שם. י ו"ר מועצת המנהלים של החברה, הוא יהודי

בשם לאונרד רוזנפילד, שמקום מושבו במנצ'סטר, אנגליה. הוא מייצג

משקיעים אנגלים, שויצרים ואמריקאים, למיטב ידיעתי. שם החברה הוא

.MOSTWORLD LIMITED

אני רוצה להזכיר לעצמנו ולו ועדה, שבעבר - והכל רשום ומתוייק

בפרוטוקולים, הבענו את מלוא אהדתנו לבואם של יזמים, לנושא הזה של

צלחות. אנחנו רואים בקליטה באמצעות לווינים וצלחות, את הפתרון היותר

טוב מכבלים. הוועדה כבר אמרה את דברה בנושא זה.

אנשי משרד התקשורת ביקשו שתשובתם והדיון מצידם יהיה בנפרד.

מנכ"ל משרד התקשורת נמצא פה. בעבר, השתתף יהורם אלסטר, ועכשיו מה

גוב הוא המנכ"ל. אנחנו חוזרים אל השאלות הבסיסיות שלנו. נכון

שהדברים קבורים בפרוטוקולים. האירוע הזה עורה שתי שאלות מיידיות:

1. מדוע מאחר הערוץ הישראלי.( בנתיים יש יוזמות אחרות).

2. נושא הפרסומת, וכיצד מגיבים. מה זה אומר לגבינו. מה הסיכוי של

פעולה כזו, מה היקפה ומה זה אומר בכלל. משום שזה משבש את מהלך

הפרסומת. כלומר אם הם יכולים לפרסם, כל אחד יכול לפרסם.

האם פונים אלינו היום בבקשה, בתיקון של תקנות, או

שזהו דיון? )

אני יזמתי את הענין במהירות, היות וחוקקנו חוק בכיוון מסויים.

בנתיים המכרז היה צריך לצאת והוא מתאחר. נמסר מיו"ר המועצה, עדיין

קיים ויכוח שם. יש כאלה שעדיין סבורים שצריך לאחר את הענין. אני

מבין שזה יוכרע בימים הקרובים. לדעתי איחור בהפעלת הלווין הישראלי,

פירושו הפסד זמן נקי, פיגור במה שאנחנו רצינו . דבר נוסף שאני מבקש

ממנכ"ל משרד התקשורת, מה המענה לנושא הפרסומת. כוונתנו היתה בחוק

שחוקקנו, שלא בערוץ שלנו ולא בטלויזיה בכבלים, יהיה פרסום במשך 5

שנים. אותו חוק המאפשר את הלווין, הוא החוק המאפשר את הטלויזיה

בכבלים. הסעיף שחל לגבי כל סעיפי החוק. לכן גם בתחשיבים הכלכליים

להפעלת הערוץ של הלווין הישראלי, הובא בחשבון הפעלה של לווין

ישראלי, ללא פרסומת. יש פה גם ההיבט של הרצון לתת הגנה לעתונות

הכתובה. הדברים היו פה סביב השולחן וחיה ויכוח. אמרנו שלכמה שנים

נותנים הגנה. מה הראליה?

אם פועל איזה שהוא לווין במרחב שלנו, בבעלות כלשחי ומשדר, מה

מונע מכל אחד על פני כדור הארץ או בתוך שטח ישראל, לקלוט ולהנות

מזה?



היו "ר א. שפייזר;

גודל האנטנה. אם אין פרסומת וזה לווין פתוח, בשמים פתוחים, ואם

הוא משדר לכל אחד, אין לך מה לעשות! באנטנות נורמליות שמשרד

התקשורת איפשר את התקנתם כחוק בישראל, אמרתי בתחילת דברי, הוא יכול

היום לחוקק חוק חדש, שלא מאפשר אנטנות עד 2.44 מי, רק עד 1.44 מי.

במקרה כזה בלתי אפשרי לקלוט את השידורים שלהם. הלווין הישראלי,

לעומת זאת, מצריך מכשיר מיוחד. רק באמצעות מינוי. אדוני המנכ"ל,

בוא תשכיל אותנו.

כל האינפורמציה שהיתה אצל יהורם אלסטר, לא נמסרה לנו. אנחנו

ישבנו פה ימים כלילות, בנושא של הלוונים, לא ידעו שמזה שנה מתנהלת

תכתובת.

זה רע מאד. לגבי הנושא של הלווין, והנושא של הטלויזיה בכבלים,

איפה אנחנו עומדים? כפי שאתם יודעים, העדיפות והתחלת המאמץ העיקרי

במשרד, נעשתה לגבי הטלויזיה בכבלים, והכנו את המכרז לטלויזיה

בכבלים, שהוא בשלבים סופיים. 2-3 סעיפים קטנים, יגמרו השבוע,

ואנחנו מוכנים לצאת למכרז. היתה בזמנו בעיה כדי להעביר את התקנות

בוועדה כאן, רצינו להעביר תקנות המשלבות גם את אפשרות הפעלת

הטלויזיה בכבלים וגם שידורים באמצעות לווין שלנו. נתקלנו בהתנגדות

של היועץ המשפטי לממשלה, אשר טען שלפי סעיף מסויים בחוק, הדבר לא

ניתן, האפשרות להפעיל את הלווין תהיה רק אחרי שיהיו בעלי זכיונות

לכבלים. טענו שזו תהיה טעות מרה לחכות, משום שפריסת הכבלים תקח זמן

- בין 3-5-6 שנים - עד שכל המדינה תהיה מרושתת, ואם נחכה עד אז,

תאבד ההזדמנות. כמו כן ראינו בכך אמצעי מהיר במיוחד, להילחם בתופעת

הפירטים בארץ. הצלחנו לשכנע את היועץ המשפטי, הגענו לכאן והעברנו

את החוק. התחלנו לעבוד להכנת המכרז לשדורין באמצעות לווין, הענין

הוא טכני, שאותם האנשים, עורכי דין, מהנדסים שהכינו את המפרט

והמכרז לטלויזיה בכבלים, הם אותם האנשים שצריכים עכשיו לעבוד על

השידורים של הלווין. אני מקווה ומעריך שעד סוף ינואר נצא עם המכרז.

כפי שאומרים במערכת הזו שאני חצי שנה בה, "בלי נדר" משום שיכולות

להיות הפתעות, כולל ההפתעה שאני עומד בפניה ברגעים אלה, עם המכרז

של הטלויזיה בכבלים.

לפי אותם העקרונות שנקבעו לגבי הטלויזיה בכבלים והשידורים

מהלוין שלא לאפשר בשנים הראשונות את הפרסומת, לדעתי כשבאים היזמים

האלה, ומבקשים להפעיל את המערכת כפי שרוצים להפעיל אותה, יש בה

סיכונים רציניים ביותר. לדעתי, כרגע לפחות, ב-5 השנים הקרובות, לא

צריכים לאפשר את השרות הזה ואסביר למה: קודם כל מטעם השימוש

בפרסומת. כל התוכנית בנויה על כך שהם - באופן טכני מתכוונים

מאולפן באנגליה או במקום אחר, להכין תוכניות, להרים את זה ב-

"אפלינג" ממקום מסויים באנגליה, ללווין שנמצא באיזור הים התיכון,

והמשדר אלומות של שידור לאיזור המזרחי של הים התיכון, כולל מדינת

ישראל. המערכת שלהם תהיה מתוחכמת, והם יוכלו לשדר תוכניות במקביל,

ב-12 שפות. השידורים יעברו למדינת ישראל, ישירות בעברית. התוכנית

בנויה על כך שהם יחלקו צלחות למנויים חינם ללא תשלום עבור הצלחות.

- הכנסותיהם יהיו בנויות על פרסומת שירכשו כאן. הפרסומת, אני רואה

אותה כמשאב לאומי. הפרסומת הקיימת במדינת ישראל.



(היו"ר א. שפייזר; זה נראה לך כלכלי לחלק צלחות מסוג כזה הינם?

כשצלחת כזו עולה 2000 דולר?)

הצלחות זולות. היום אתה קונה אותם בפחות מ-1000 דולר היום

לבנין.

ז "א זו השקעה של 1000 דולר ל-30-40 איש בממוצע)

בערך. הם הרי לא יתנו את זה באיזורים דלילים, אלא באיזורים

אורבנים.אם רוצים לכסות 300-400 אלף איש, צריך בין 3-5 מליון דולר

השקעה.

במדינת ישראל מוציאים על פירסומת לפי מספרים שנאמרו פה בעבר , כ-

350 מיליון דולר בשנה. לזה יוציאו יותר. יקחו מתנתח של ה-350 -

50 מיליון. מבחינה עיסקית הרעיון יוצא מן הכלל. אלא מה? השאלה אם

אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לתת להם להציע את השרות הזה. אנחנו

לוקחים משאב לאומי, שאנחנו מתכוונים לממן בעזרתו בעתיד את כל

הפעילות הזאת, ואנחנו מבזבזים אותו. הם יכולים להתחיל להפעיל את

השרות הזה תוך חודש, להתחיל עם מספר מינויים שיתפסו פה, ויקחו את

הצלחות. וכך אנחנו חותכים את העץ שאנחנו יושבים עליו.

איך זה עומד במבחן האמנות הבינלאומיות שמים

פתוחים. הרי אתה לא יכול לסגור את השמים?)

אני לא יכול לסגור את השמים. ובהחלט יש לנו פה בעיה. במסגרת

האמנות הבינלאומיות, ניסינו לקראת הפגישה היום, לבדוק מה הכיסויים

שלנו. אנחנו לא בטוחים במאה אחוז אם אנחנו מכוסים באמנות שיכולים

בעזרתם למנוע.

יש איזה שהן מדינות בעולם היום, שסגרו את השמים

באיזה שהיא צורה ולא מאפשרים למישהו לשדר?)

פנו אלי בזמנו, רצו לעשות בהתחלה את ה"אפלינג" מהולנד.

שואלים אותי במשרד התקשורת ההולנדי מה דעתנו על זה, האם אנחנו

מעודדים את הענין, אם אנחנו מסכימים שיתנו להם "אפלינג" מהולנד

למטרה הזאת. אני כתבתי להם מכתב מאד מנומס וביקשתי מהם להשהות

ואמרתי להם שזה לא מתאים לתוכניות הלאומיות שלנו. קבלתי מהם תשובה

בחזרה שהם דוחים את השרות הזה. לא חשוב. אז הם ימצאו. אז אנגליה,

והאנגלים ללא ישאלו אותי אפילו ויתנו להם את השרות הזה. קשה מאד

לחסום את השמים. מהיום ל-5 השנים הקרובות אנחנו עדיין יכולים לעשות

את זה. אני אומר מראש - חד משמעית, בעוד 5 שנים אי אפשר יהיה למנוע

את זה.

למה מהיום עד 5 שנים אתה יכול לעשות?)

מפני שאני רוצה לתת לשתי המערכות האלה שאנחנו הולכים להשקיע

בהם מאמץ אדיר,

איך יכולים, על איזה בסיס יכולים?)

יכולים ע"י תיקון בחקיקה.

צריך תיקון בחקיקה? אנחנו לא יכולים.

אני רוצה להבין איך טכנית אתה יכול למנוע מלווין לשדר לישראל?

לא יכול.



אוריאל לין;

אז מה אתה כן יכול? מה אתה יכול להשיג בחקיקה?

לגרום לכך שהם לא יוכלו לקבל פרסומת מכאן שעליה הם בונים.

הם לא נמצאים בשליטה שלך. אתה יכול לאסור על אנשים להעביר להם

פרסומת?

אני לא יודע אם אני יכול לאסור על אנשים.

מה הרעיונות שלכם. אני הבנתי שאפשר לאסור על אנטנות, זה נכון?

מתחת לגודל מסויים, לפי החוק אני לא יכול. היום הטכנולוגיה

מתקדמת כל כך מהר, שהאנטנות שאפשר בעזרתן לקלוט שידורים מאד

מתוחכמות, יורדות ל-80 ס"מ. לפני שבוע קראנו פרסום של הברה יפנית

גדולה מאד, המדברת על צלחות של 30-40 ס"מ, שאתה יכול לקהת בתוך

התיק. לא ניתן לחסום ולהמנע מהטכנולוגיה. הפרובלמטיקה היא ההדרת

שידורים לא מבוקרים. דעתנו היא שצריך ללכת בכיוון של הגבלת השרות.

לווין לוקסמבורג משדר אלומה רחבה, שכל מי שנמצא באיזור הכיסוי שלה

יכול לקלוט אותה. אני לא יכול להגביל אותו ואני לא יכול להגיד

תסובב את האלומה שלא תיפול על ישראל. מה שהם מתכוונים

לעשות, זה שבאותו טרנספונדר שיקהו תהיה אלומה מיוהדת שתשדר לישראל.

אני רוצה להכניס תיקון לחוק, שלא מתאפשר. זה לא חוקי. אלומה ספציפית

שמיועדת לישראל,

איך אתה יכול לאסור על אדם הפועל באנגליה, להטיל אלומה על

ישראל?

אני יכול, הוא קונה פרסומת כאן.

אני רוצה להבדיל בין עצם השידור, לבין ענין הפרסומת, אהרת לא

נוכל לנתה כאן בעיה. הוא לא יטיל אלומה רק על ישראל, גם על מצרים.

אבל איך אתה יכול למנוע ממנו להטיל אלומה על ישראל?



היו"ר א. שפייזר;

האם אפשר לאסור להטיל אלומה רק על ישראל. עזוב את הפרסומת.

מישהו רוצה לשדר רק על ישראל, ומטיל אלומה רק על ישראל, גאוגרפית

היא יכולה להחטיא את הגבולות מעט, אבל בואו נאמר שהוא מטיל אלומה

בעברית, על שטח ישראל בלבד, ומחטיא אותה בכמה קילומטרים. זה אפשרי

מבחי נה טכנית?

אפשר אבל זה לא סביר משום שאלומה היא רחבה ותכסה שטח יותר

גדול.

אם זה מכסה עוד מספר ארצות, אפשר בחוק למנוע את

האלומה? )

לא.

את עצם האלומה אי אפשר למנוע, אתם מנסים לתקוף את נושא

הפרסומת ולאסור אפשרות פרסומת באמצעות הלווין הזה. שאל חה"כ לין,

איד אתם יכולים לאסור עליהם. אולי אתם יכולים לאסור על חה"כ לין

לפרסם שם, בהיותו אזרח ישראלי שיושב בישראל. ומה אם האזרח הישראלי

יושב בלונדון, ויש לו חברת בת לשיווק חזיות, הוא מזמין מ"דלתא"

ויגיד לך שהוא מפרסם מלונדון בשם חברת הבת ששמה UNIVERE

?INTERNATIONAL LIMITEDעכשיו האם מצאתם דרך למנוע דבר כזה?

לא.(

אני רוצה להבין. תסבירו לי.

למעשה כבר תקפנו את הנושא הזה בעבר אם ידוע לחברים, האניה

אודליה, שניסתה לשדר שידורי טלויזיה מהים. בועדה זו תיקנו את פקודת

הטלגרף האלחוטי. הרעיון היה למוטט את הבסיס הכלכלי כשקבעו בחוק

עזרה כלשהי, אם באמצעות פרסומת, אם באמצעות

קריאה, אספקת משדרים, כתיבת יצירות, יהיה בזה משום עבירה פלילית.

אם היתה אודליה משדרת, הדבר לא היה עומד במבחן.

ישנה כאן חזקה של המחוקק. נאמר כך: "שידרה תחנת תשדיר

פרסומת,יראו את מי שלמענו שודר התשדיר, כאילו הוא סיפק את התשדיר

לפרסום, ושילם בעדו, אלא אם יוכיח היפוכו של דבר. אולם לא יהיה בכך

כדי לפגוע מארחיות כל אדם אחר לשידורים".

זה אומר שבעצם פרסום באמצעות לווין בשם אודליה, הוא עבירה

פלילית בישראל. נקודה. זה מה שאתם אומרים ואתם מתכוונים ללכת בקו

הזה מול הלווינים החיצוניים.

זו הדרך היחידה שאנחנו יכולים בעזרתה אולי לחסום את הדבר הזה.

רק באמצעות הפרסום.

אני יכול להבין את החרדה שלכם. אתם הולכים בדרך לא נכונה, וכל

עולם התקשורת והפרסום בישראל, הולך בדרך לא נכונה. מתרחשות תמורות

עכשיו, שלא יהיה על זה שליטה בנסיון לסגור את המדינה. לא נצליה. אתם

דיברתם על תקופה של 5 שנים משום שהמגבלה של הפרסום בחוק היא ל-5

שנים. אני רוצה שתבינו, שבתום 5 שנים יהיו לוועדה הזו או וועדה

אחרת, בהרכב אישי אחר, אותם לחצים של אמצעי התקשורת, להאריך את

תקופת ה-5 שנים. יתכן שבעוד 5 שנים, משבר התקשורת בארץ יוצג כחמור

יותר ממה שהוא היה לפני שנה. יש קודם כל בעיה טכנית, זה ברור שאי

אפשר למנוע את השידור כאן בארץ. הדרך היחידה היא, לאחר ניסוח שהגענו

אליו, למנוע על מפרסמים, או אלה שנהנים מהפרסום כאן בישראל, להשתמש

באותה תחנת פרסום בחו"ל. יש לנו בישראל זכויות יוצרים, יש לנו

בעיות פליליות קשות מאוד. אתמול העבירו לכנסת הצעת חוק חדשה לתיקון

פקודת זכויות יוצרים. מה התיקון? להחמיר את הענישה הקלה שיש היום,

לא יכולים לאכוף ולהתמודד. יש לנו פה טלויזיה של פירטים ולא

מתמודדים עם זה. אתם באמת מאמינים שבאמצעות חוק פלילי אפשר להתמודד

עם הבעיה הזו? אני מבטיח לכם שלא. אנחנו מנסים לסגור את הארץ בכלים

שאינם קיימים, במקום שעולם התקשורת ועולם הפרסום יתאים את עצמו

לתמורות. עדיף שיתחילו להתמודד עם זה. אני יכול עכשיו לחשוב על

עשרות דרכים איך ינסו לאכוף חוק כמו במקרה אודליה. לא צריך אדם

לעשות וגם אם יש ראיות לכאורה וכל הקשור בכך. מדוע שאנחנו נפלה את

המפרסם הישראלי או בעל הענין הישראלי, לעומת מפרסם בינלאומי, אם

חברות גדולות בעולם מעונינות לשווק את מוצריהם בישראל? אז מה תאמר

להם משום שאתם פרסמתם כאן אנחנו נעניש אותכם? יש להם ענין. יש

חברות ענק בינלאומיות , שמפרסמות פרסומים עולמיים, בכל חלקי העולם,

כדי לקדם את המוצרים שלהם. לאו דווקא חברות ישראליות, או כאלה

שמעוניינים שמוצריהם יגיעו לישראל. אני חושש מנסיון להתמודד דרך

החוק הפלילי בתופעות כאלה. בפרט שיש בעיות הרבה יותר חריפות

במדינה, ולא רק שהן מגינות על אינטרסים של מפרסמים, אלא חייבות

להגן על אינטרסים חברתיים הרבה יותר רציניים. קחו את הענין הקרוב

לנו, של תחנות השידור הפירטיות. זה לא רק השידורים פירטיים,

המדינה הזו הופכת למדינה של טרור. באים בעלי התחנות הפירטיות,

בשכונת רמת אביב סיפרו לי, מאיימים על אנשים שאם לא יתקשרו, יפגעו

בהם. החברה הישראלית נמצאת תחת איום של פחד, חוליגאנים ועולם תחתון

יפגע בה, אין משטרה שתגן עליהם בכלל נגד בעיות כאלה אנחנו לא

מתמודדים. נגד "פרוטקשן". אנחנו רוצים להתמודד בחוק הפלילי נגד בעיה

מהסוג הזה? עם כל הכבוד, אני חושב שאנחנו צריכים באיזה שהוא זמן,

לאמר, גם למפרסמים וגם לאמצעי התקשורת בארץ: - העידן הזה חלף. אתם

צריכים להתארגן אחרת. אני לא חושש מחמשאב הלאומי הזה, שאנחנו קוראים

לו פרסומת, וכל הקשור בכך. המשאב הזה קיים, אנחנו פתוחים לתחרות,

אנחנו חלק מארצות המערב היום. שיווקית, מנטלית, מכל בחינה. כמו שלא

מפסיקים בארח"ב.



היו"ר א. שפייזר;

הויכוח בנושא זה הוא לא עם משרד התקושרת. זו היתה וועדה והכנסת

שחוקקו חוק שלא תהיה פרסומת בלווינים ובטלויזיה בכבלים הוא ויכוח

פנימי קשה גם בתוכנו. לגבי הלווינים, כאשר אמרנו שאנחנו הולכים לתת

לעתונות הכתובה 5 שנים. גם פה היה ויכוח אם זה טוב, אם זה מספיק

זמן. רבים עשו זאת לא מתוך שימהה יתרה. אין כל ספק בכך. מהלך כזה

משבש את ההחלטות הקודמות, כי הוא מוציא מהם את טעמם. אם לווין מסוג

כזה יוכל לפרסם, למה הלווין הישראלי לא יפרסם? מדוע הטלויזיה

בכבלים לא תפרסם? זה משנה את התמהיר ואת ההישוב הכלכלי, משום

שהתחלנו ללכת במהלך שיוצא למכרזים.

אדוני בעצם מביע עמדה. אנחנו לא הבטחנו לאף אדם שרוצה להכנס

לטלויזיה בכבלים, או ללווין, שאנחנו נסגור את השמים של ישראל

משידורים אהרים. או שאנהנו נמנע מהם פרסום. לא הבטהנו לאף אהד.

יתר על כן, זה שיקול שלא עמד בפני הוועדה, לא הבאנו את זה בחשבון,

לא שקלנו זאת. מה התוצאה? אין לנו לא טלויזיה בכבלים, אין לנו

שידורים בלווין, ויש לנו הבטחות שונות. הדברים לא מתקדמים. הכנסת

הזו עומדת להסתיים. שרים עומדים להתחלף, אנחנו מנסים לסגור דברים

שלא קודמו. זה מה שמדאיג אותי יותר מכל.

איפשרנו מהלך של הקמת טלויזיה בכבלים וערוץ לווין לפי כללי

משחק מסויימים, שהם חייבו תמחיר מסויים, עלות מסויימת למציעים, עלות

מסויימת לאזרחים, על בסיס שלא תהיה פרסומת. אמרנו שזה יהיה למספר

שנים. נכון שהעובדות כפי שאמרתי, או אם יווצרו עובדות שיהיו

לווינים מסוג כזה, משנה את התמונה כולה בהכרה. משרד התקשורת אומר:

בשביל למנוע את ההישנות הזאת, יכול להיות שגם בעתיד ירצו לשמור את

כללי המשהק כאלה לזמן מוגבל, ולאפשר להוציא מכרזים בתנאים , בעלויות

כפי שהיו. יהיה צורך למנוע פרסום גם בלווין מסוג כזה לישראל. עם כל

המגבלות שאמרת. יכולים להיות כל מיני בג"צים ודברים אחרים. על רקע

הנסיון העבר שלהם עם החקיקה הקודמת.

אני מסכים איתך, אבל את כללי המשחק שלפיהם אנחנו עובדים, אתם

קבעתם. עכשיו המציאות משתנה. נניח שאתה בעד להתיר להם את השרות

הזה, אני טוען שאתה משבש את התנאים שבהם נקבעו הכללים.

הכלי היהיד שיש בידיכם היום הוא רק הכלי הפלילי. ואגב, זה לא

מהם. זה מפרסמים כאן בישראל.

אם אנחנו מתירים להם את השרות , אנחנו צריכים להתיר שרות כזה,

גם למערכות הפנימיות. הערוץ השני, ואני מקווה שהחוק יאושר, הוא כולו

בנוי על פרסומת. מכך שאין סיבה ששידורי הלווין שאנחנו עומדים

להתיר, והטלויזיה בכבלים לא יפרסמו.

יכול להיות שזו תוצאה שנצטרך להגיע אליה, כי לא נוכל להמנע.

אנחנו מוליכים שולל, את המשקיעים.

זה לא נושא שעולה לראשונה. אני מתרשם שיש לכם קונספציה בטוחה,

לצורה בה אתם רוצים להתמודד עם הבעיה. ניתן לכם זמן, תעיינו בזה,

תבואו עם רעיון שאתם מציעים ואנחנו נשקול אותו. ברור שהענין לא

היה לנגד עינינו כאשר קבענו את הכללים.

העיר היו"ר נכונה, הנושא הזה היה בתכתובת עם משרד התקשורת.

היה מקום שהוא יובא בפנינו.

ידענו שיהיו שמיים פתוחים , אבל לא ידענו שכבר עכשיו. מצד

שני, אני שוב אומר לכם, העיכובים מצד בזק, הבירורים עם היועץ

המשפטי, החיכוכים שישנם על כל נושא הטלויזיה בכבלים. הקושי, כפי

שהובא בפנינו, להקים רשתות טלויזיה בכבלים, על הארץ כולה. אני

אישית רואה זאת כשגיאה חמורה, שלא מחישים ערוץ של לווין ישראלי.

לדעתי, הלווין הישראלי הוא ערוץ אחד של לווין ישראלי לכל הארץ, בלי

כבלים, מכה לפירטים, לכולם, מכל רחבי הארץ אפשר לקלוט אותו, בלי

חוטים, זה פתרון. זה דבר שתוך 3-4 חודשים אפשר להקים אותו. אם נחיש

את זה. הערוץ קיים, הלווין ישנו. אחרי הויכוח שהיה בתוכנו, חודשים

ארוכים, ערוץ הלווין היה צריך מיד לעשות.

אנחנו יכולים לקבל אינפורמציה מה החברה מבקשת ממשרד התקשורת,

והיא לא מבקשת כלום. הם עוסקים בקומוניקציה כבר שנה , הלוא תאורטית

הם יכולים להתחיל לפעול מיד.

הם רצו שמשרד התקשורת לא יעמיד מכשולים בדרכם, ושלא תהיה איזה

שהיא חקיקה, או תקנה, שתמנע מהם אפשרות של פרסומת מחד, או אפשרות

טכנית להעביר את המשדרים שלהם.

הם לא רוצים להתמודד עם המדינה, אבל טכנית הם יכולים להתחיל

לשדר .

למעשה אם הם יפתחו שרות מן הסוג שהם רוצים בארץ, פיזור

אנטנות, חובת המדינה מבחינת המשפט הבינלאומי, למנוע מהם זאת, מכיון

שאנחנו לא חתומים על הסכם קליטה עם יוטן סט והם אכן הציעו הסכם

קליטה כזה,

תסביר מה זה יוטן סט)

"יוטן סט" זהו אירגון הלווינים האירופי שמחזיק מספר לווינים

מעל אירופה. אחד מהם הוא זה שמיועד להוביל את הערוץ שבו מדובר.

לכאורה מדינת ישראל, בתוקף חתימתה על אמנות בינלאומיות בנושא

תקשורת, מחוייבת למנוע קליטת יוטן סט בארץ, כולל פרטיים, כל עוד

היא לא חתמה על הסכם קליטה עם יוטן סט.

(היו"ר א. שפייזר; מאיזה סיבות היא לא חתמה?)

מעולם לא היה אינטרס לחתום. הם למעשה פנו כדי שנחתום.

אנחנו נמצאים בשלב של משא ומתן עם יוטן סט, לגבי העברת

שידורים, עבור רשות חשידור.

אם אין הסכם אתה אומר, אז יש אפשרות

הם ערים לזה שפה הם לא שלמים מבהינה לגלית, הם העבירו למשרד

התקשורת עותק הסכם כזח, תוך בקשח שמדינת ישראל תפנח ליוטן סט ותחתום

על חסכם כזח. לא נעשח כדבר חזח. זח חיח האלמנט העיקרי בפניה. הם

ערים ומעוניינים שתקדים אודליה לא יורחב לגבי לווינים.

מה הבהלה שהתרחשה פה. בלי להכנס לעצם החברה שאמרה והציעה פה .

אני רואה בברכה גדולה את עידן הטלויזיות. פתיחת שמיים וטלויזיות

ללווינים וצלחות. אני פשוט רואה זאת בברכה, זאת התשובה והפתרון

הנכון, בלי קשר לחברה. כל הכבלים , גם אלה שיצאו במכרזים חוקיים,

יהיו. לכן , התשובה היא שמים פתוחים. רק כך נשביח את התוכניות ואת

חשרות שחציבור יקבל. אני בחחלט מציע שנאמץ פה את הצעתו של חח"כ ו.

שם טוב, ושמשרד התקשורת ברשות המנכ"ל יביאו לנו רעיונות יותר

מגובשים, תוך זמן קצוב, איך אתם הושבים או רוצים לקדם את הנושא הזה.



היו"ר א. שפייזר;

רבותי, חישבו על הענין, תבדקו את כל האפקטים, ההצעות

האפשריות, אם זה מחייב מהשבה חדשה, נקיטת אמצעים, אימרו זאת.

הוועדה תשקול את הדברים במהירות. בשלב זה, אני מציע להחיש מאד את

הלווין הישראלי. משום שבעוד שנה שנתים לא ניתן יהיה להקים אותו.

אנחנו עבדנו על זה מספר חודשים, אתמול הפצנו בקרב משרדי

הממשלה, והגופים המשפטיים למדינה, הצעת חוק לתיקון פקודת הטלגרף

האלחוטי, ברוח אודליה. בבוא הזמן זה יגיע לוועדה לדיון לתיקון

החוק. יש לי תשובה לשתי שאלות, ששאלתם - אם חברה בילנאומית, החזקה

הזאת פותרת את החברה. אם קוקה קולה תפרסם מאירופה אז קוקה קולה

בישראל תשלם את המחיר. דבר שני, יש אמצעים אזרחיים משום שאי אפשר

לנכות את זה ממס הכנסה.

היו"ר א. שפייזר;

אנחנו נחזור לזה תוך שבועים שלושה, תודה רבה.



מדיניות יבוא בשר לישראל

הנושא השני היום, נושא הבשר. היתה ידיעה בעתונות, חוזרת

ונשנית, שחלו שיבושים "כאילו" באספקת הבשר הקפוא. מחו"ל, הסר בשר

קפוא, והספקים, הסיטונאים, אינם יכולים להשיג בשר קפוא, לצורכי

האוכלוסיה. הזמנו את הסיטונאים.

אני קראתי בעתונות, ציטוט מפי אדוני, שההון השהור בישראל הגיע

ל-50 מיליארד דולר. הוועדה הזו דנה בנושא ההון השהור, קיימה ב-5

ישיבות. אם אכן, סבור אדוני, שההון השחור כבר הגיע ל-50 מיליארד

דולר, אני חושב שאנחנו צריכים לדון בנושא הזה בוועדה בדחיפות. משום

שהנתונים שהוצגו בפנינו, היו שונים מאד. הנתונים שהוצגו כאן ע"י

רשויות המס והממשלה היו שונים בהיקף. היה מדובר על 15-20 מיליארד.

אני הבנתי שהפרסום שנעשה בשמו של היו"ר הוועדה, היה על בסיס של מהקר

שנערך בנושא . אם במדינת ישראל יש 50 מיליארד הון שחור, בין שזה

ש"ח או דולרים, אנחנו בדחיפות צריכים לדון בנושא הזה בוועדה.

אני בשימחה אזמן דיון דחוף בנושא הזה. האמת היא שהמספרים

שנקבתי, הם מספרי מינימום ולא מספרי מקסימום. אני אביא את הנתונים

של המחקר מצד השרשי, המקורות וכדומה כפי שהוא נעשה. מי שהסכים לכך,

בדיונים שהיו בשנת 85 ו-86, שהכלכלה השהורה, שנתית, פעילותה נמדדת

בין 5 ל-7 מיליארד דולר, כבר גם אז דובר כך, מבין שחלק גדול מהכלכלה

השחורה השוטפת עובר להון, וההון הזה נצבר. ואם אתה עושה חשבון של 20

וכמה שנים ואתה רואה כמה זה נצבר, אתה מגיע לסכומים כפי שאני הגעתי.

אתה מתייחס למה שנשאר כהון שחור? שלא הולבן עדין).

או שבא ממקורות שחור וחלקו הולבן.

אם כבר הולבן, זה משהו אהר)

זה לא אומר כלום. אם מישהו השתמש בכספים שחורים ואיש לא שאל

אותו מה הוא עשה בכסף הזה והוא קנה בה דירה, עדיין החשבון ישנו.

ישנו מה הולבן ומה לא. מתוך הסכום כולו, ישנה הערכה, כמה הולבן בכל

סעיף וכמה לא. אפשר להניח את זה על השולחן. אין בכך דבר יוצא דופן.

אני התכוננתי להביא את הנתונים. ביקשתי מיו"ר הכנסת לתת מודעה

בעתון, שאנחנו מזמינים מוסדות, גורמים ואזרחים להופיע בפני וועדת

הכלכלה, בנושא הכלכלה השחורה. המודעה יצאה בכל העתונים ביום שישי.

מכתבים ראשונים הגיעו היום לכאן. כבר תשובות ראשונות. יו"ר הכנסת

והסכים פעם ראשונה בהיסטוריה, לתת מודעה גם בידיעות, גם במעריב, גם

בהארץ. לצערי זה ניתן במדורי מודעות, אבל בשם הכנסת. בחלק ניכר

מן העתונות זה פורסם, לדעתי זה גם מהלך הדש גם לכנסת עצמה.

הסיטונאים לא הגיעו, אני לא רואה אותם, אתה היחיד מלשכת המסחר

שהגיע, אני מקווה שאתה יודע את אשר לפניך. הייתה טענה, שיבוא הבשר

אינו מאפשר את השימושים שאזרחי מדינת ישראל צריכים להם ו"כאילו"

מתוך הידיעה. חסר בשר קפוא. היתה הכחשה מטעם משרד המסחר והתעשיה,

שטען כמובן שיש מספיק. אנחנו בוועדה הזאת דנו במשך 3 השנים

האחרונות, 3 פעמים בנושא דו"ח וועדת ארז. הייתה מסקנה חד משמעית



שבנושא הבשר, תהיה רפורמה מוחלטת, ליברליזציה מוחלטת, והממשלה תפסיק

ליבא בשר. לפני כ-6 הודשים, בנוכחות מנכ"ל משרד המסחר והתעשיה,

נאמר לנו, שהוקמה וועדת מעקב מיוחדת, לביצוע הענין, ונושא הבשר עובר

להיות חופשי. כל אדם שרוצה ליבא בשר, יוכל ליבא בתנאי שהוא יהיה כשר

וכחוק. הכשרות תישמר במלואה. הטענות של הסיטונאים הרבה יותר נרחבות

מאשר נאמר באותה ידיעה. קיים חשד שהמערכת לא פועלת לפי שיקולים

כלכליים, אלא שיקולים אינטרסנטים. מיבאים בשר גרוע, באיכות נמוכה,

השיקולים ליבוא הבשר הם משונים. האנשים העוסקים בהחלטה בכמה לקנות

את הבשר קונים את הבשר בסכום מסויים משום שמפחדים שכל חמערכת הזאת

איננה פועלת כהלכה. ציפיתי שבעלי הענין עצמם יאמרו את הדברים. מדוע

עד היום, מספר שנים לאחר שדו"ח ארז פורסם, לפחות שנתים לאחר שנאמר

לנו שעומדים לממש את הליברליזציה, אם זכור לכם, היה דו"ח על נושא

ההיטה המיובאת, ונאמר ששם ... בענין השמן, פולי סויה נאמר שיש

בעיות. בענין הבשר, נאמר לנו פה פעמים, אין בעיה. פה אחד הוחלט

בוועדה שהממשלה לא תשקיע בבשר, לא תאחסן את הבשר, כי אם היבואנים

שייבאו, יאחסנו אותו. על חשבונם, אם תוטל עליהם מיכסת מינימום למלאי

שהם צריכים להחזיק. מדובר בבשר בקר, בלי דג. הבא נשמע ראשית כל את

הענין.

בתשובה לטענות שלנו, הלק גדול מהדברים שאמרת, כתובים בדו"ח

מבקר המדינח, של שנת 85 או 86. לגבי היעילות של מינהל הסחר הממשלתי,

בנושא הבשר. זה דו"ח מפורט. היה לנו דיון בפעם האחרונה בנושא הזה,

סביב השולחן ביוני השנה, והועלה הנושא של העברת היבוא הממשלתי

לידיים פרטיות, בכל התהומים. כפי שציינת, בנושא הבשר, ראינו שאין

מחסום. אם אני אדבר בשם משרד התעשיה והמסחר בשטח, התחילו ניצנים של

ליברליזציה, נותנים לגופים פרטיים ליבא בשר עגל חלב בלבד, לא לזה

התכוון הדו"ח, היבוא הגדול של הממשלה, של בשר בקר קפוא. נאמר לנו

שהמכשול הוא בעצם הצעת חוק בענין כשרות. זהו המחסן והטענה העיקרית.

בפעם הקודמת, לא הספקנו לאמר, שקיים חוק מ-1983, הנותן למעשה

מונופול בדבר כשרות ביבוא מזון, בידי הרבנות הראשית לישראל. היא

מפעילה את זה לגבי כל יבוא המזון למדינת ישראל, וודאי לגבי היבוא של

הבשר. בפועל, במשך כל שנות קיום מדינת ישראל. נעשה אך ורק יבוא של

בשר כשר. אני מדבר לגבי אותם סוגי בשר, שמותרים ביבוא ע"י גופים

פרטיים, מדובר על חלקי פנים המיובאים למדינת ישראל. אני לא מבין ממה

פוחדים גופים שממונים על הנושא. אף אחד לא מערער על המונופול אם

אפשר לקרוא לזה במילים בוטות, שימשך אותו נוהל. גם היום מיבאים בשר

עגל חלב ומוצרי מזון אחרים, כאשר הרבנות הראשית היא הגוף המוסמך. אם

זה המכשול היחידי, הדברים האחרים חם טכניים. ואני חילקתי תזכיר

לגבי הדברים הטכנים. אני לא יודע אם יש מקום להכנס לדברים האלה.

אתה נציג משרד המסחר והתעשיה? אתה אולי תשיב לנו על שתי

1. השאלה הקונקרטית, האם זה נכון שלפני כמה שבועות נוצר

מחסור כפי שהיתה טענה .

2. מדוע עדיין, אחרי כל הדברים ששמענו פה, בוועדה במשך 3 שנים, אין

ליברליזציה מוחלטת ביבוא הבשר. מי מונע את זה?

אני בתפקידי 6 חודשים אחרונים, אני מנהל את אגף היבוא, וחושב

שאתה מתפרץ לדלת פתוחה. ראיתי את המנכ"ל ושמעתי שהשר לפחות פעם

או פעמים רוצה להוציא את העסק מהידים של הממשלה. הדבר היחידי שעומד

בפתח הוא נושא חוק הכשרות. מי שצריך להסביר זאת זה לא משרד התעשיה

והמסחר.

מה זה מפריע?)

ללא חוק הכשרות, הדבר הזה לא יכול לעבור.

אומרים לך שמיבאים היום בשר עגל חלב, )

זה מראה לך על הכוונות הרציניות של המשרד.

אולי תסביר מדוע? )

אותם יבואני העגל הצליחו להגיע להסדר עם הרבנות הראשית, לקבל

היתר לשחוט ולקבל בשר מוכשר מחו"ל. כאשר הסדק נפרץ, אכן, העגל יצא

מהידים של הממשלה. בדומה לסיפור פולי הסויה. כאשר הסדק נפרץ נמצאה

הזדמנות, במקרה פולי הסויה, החל מה-1 לינואר.

למה ענין העגל לא יכול לחול לגבי כל הבשר?)

מי שמונע את הגילגול הבא, זה לא משרד התעשיה והמסחר. אני חושב

שברגע שתיפתר בעית חוק הכשרות, אכן, הדבר הזה יהיה.

יש לך דוגמא שאין חוק כשרות היום, רק החוק

הקודם. שקיים. והוזכר, לפי החוק הקיים היום, מיבאים עגל חלב,

הרבנות מאשרת באופן מוחלט. למה זה לא כך לגבי יתר הבשר ? הרבנות

מתנגדת לזה? )

תביא את הרבנות הראשית לדיון כאן ותשאל למה הם לא רוצים להכיל

את אותן הוראות.

ידוע לך שהם לא רוצים להכיל?)

ישבתי עם הרבנים הראשים בנושאים אחרים. שעניינו אותי, כמו צוות

שחיטה לחו"ל. נושא זה הועלה ע"י המנכ"ל , הוא ביקש מהרבנים הראשיים

לקדם את הנושא , כיון שהנושא של חוק הכשרות נתקע בוועדת שרים לעניני

חקיקה. אני חושב שהמשרד שלנו עושה ככל שניתן לשחרר את הנושא הזה.

למרות שלא הייתי לפני 3 שנים בארץ, כשהשר שלי הגיע לתפקידו, הדבר

הראשון שהוא אמר, שהוא רוצה לשחרר את נושא הקומודיטיס מהידים של

הממשלה. אתה רואה את הניצנים. כלומר אתה רואה את הגילגול. אתה רואה

את פולי הסויה, אתה רואה את העגל. אני חושב שהכתובת זה לא משרד

התעשיה והמסחר.

מיד נשמע את הרב פורוש, שאולי יכול להעיר את עינינו. לא שמענו

סביב השולחן הזה אף פעם מי בעצם מעכב את הענין. ואתה מידיעתך לא

יכול להגיד שזה הרבנות הראשית.

ללא חוק הכשרות, דבר זה לא יצא מידי הממשלה.

הוצאתם דברים ללא חוק כשרות תחת ידיכם)

הרבנות הראשית אישרה לאותם היבואנים לעשות כן.

חה"כ פורוש, אתה בקיא בסוגיה הזאת ?

בלי שנשמע ממנה את כל הדברים הקשורים בנושא זה, אנחנו לא

יכולים לנקוט עמדה.

היה מחסור כפי שטענו הסיטונאים?

אנחנו נמצאים במצב שבו יש לנו שתי אוניות בדרך. האוניה הראשונה

נכנסת ביום שבת לחיפה, אנחנו מספקים בשר לכל דורש. בחודש האחרון,

בגלל ציפיות לפיחותים וציפיות לעליית המסובסדים, אנשים צרכו בצורה

לא נורמלית. אנחנו ממשיכים להוציא בשר ברמה נורמלית.

מה מלאי הבשר כעת? )

המלאי, יחד עם האניה, בערך

בלי האניה. כמה יש כעת בישראל)

בסביבות 2600 + 2600 שנכנסים ביום שבת. 5,200.

כמה המלאי שקבעתם לכם להחזיק כמלאי מינימום? )

בסביבות בין 5 ל-7. אדוני היו"ר, בנושא בשר, אנחנו מנסים לנצל

כל הזדמנות עסקית, כאשר אניה של 2600 כבר נמצאת בנמל שלך, ו-4,200

טון מטענים בחו"ל, אין לך בעיה של מלאי. מי שמניע את הסיפורים, הם

אותם הסיטונאים, שבמקום לחסוך את הדולרים השחורים שלהם בכספת,

רוצים להשקיע את זה בבשר שכנראה מחירו יעלה, כפי שהם צופים. אנחנו

לא משתפים פעולה. כל הידיעות בעיתונים, מונעות ע"י אותם סיטונאים.

צריכה חודשית נורמלית היא 2500, אנחנו את חודש אוקטובר גמרנו ב-

3600, את חודש נובמבר גמרנו ב-3100 והחודש אנחנו נוציא 3000 או

2900, כאשר הצריכה הנורמלית היא 2500. כל הסיפורים בעתונים, ואלו

שהדריכו אותך, מופצים ע"י האנשים שמעונינים לבלוע ככל האפשר. במידה

ותהיה עליית מחירים, הם יזכו בה. אני לא צופה עלית מחירים, אבל הם

אם כל יום מפרסמים מודעות שמנסים להעלות את המחירים של

המסובסדים, אם יעלו את העופות, אז גם יעלו את הבשר הקפוא, נרוויח

את ה-10-20-30 אחוז. אנחנו לא מתכוונים לתת להם מעל הצריכה

הנורמאלית של מדינת ישראל. לפני חודשים קנינו 16,000 טון, שיגיעו עד

חודש פברואר. באניה אחר אניה למדינת ישראל. אנחנו לא נפתח את

המחסנים שלנו לקליטה של ספקולנטים.

אילו העולם היה מתנהל כהלכה, היו משקיעים במלאי, מאחסנים זאת

בבתי קירור, ומוכרים לציבור, כפי שהציבור רוצה לקנות. זה דבר

הגיוני. הממשלה צריכה לדבר בצורה ברורה. אפשר לטעון למלאי חרום

מסויים, שצריך להיות בישראל. מלאי החרום שנמצא בים, אניה יכולה

לטבוע, אפשר לטרפד אותה. יש מלחמה, אין בשר. לנו הוצג ענין המלאי,

כמלאי חרום, והמדינה צריכה להגיד מהו מלאי החרום שהיא צריכה להחזיק.

מתי היא רוצה למכור לסיטונאים, וכמה היא רוצה למכור לסיטונאים.

הבעיה מתחלקת לשנים. הבעיה של המלאי - ומדיניות המכירות שלכם, שהיא

דבר שולי לחלוטין .

צריך להפריד בין הבעיה של המלאי, לשוק המכירה. אני מסכים בההלט

עם מה מ. שלום, לא קיימת בעיה של המלאי. אלא בעיה של התנפלות יתר.

יש כיום במחסנים כ-4500 טון בשה עוף קפוא, מחזיקים זאת כמלאי

והסוחרים לוקחים יותר מן הצריכה מאותה הסיבה. פנו אלינו בשבוע

שעבר, מספר סוחרים, לוועדת הכספים - מדוע יש סיבסוד על הפטימים

וחסר פטימים. ח"כ דן תיכון אמר "מומחה לפטימים זה - אני, כביכול,

שישאלו אותי". אני הסברתי להם שלא קיים מחסור. כל המחסור בא

כתוצאה מספקולציה מיותרת. לעניות דעתי יש מלאי בעופות, בהודיים,

ובבשר קפוא. עד כמה שאני יודע, משרד החקלאות בנושא זה, אפילו הגדיל

את הגידול בפטימים והודים כדי שלא תהיה הרגשת מחסור. מנסים לתת

תשובה בעגל החי. מעבר לנושא הבשר הקפוא. ישנה בעית היבוא החופשי.

אני אישית מתנגד ליבוא חופשי, כדי לא לשבור את השוק המקומי .

יש הגנה לשוק המקומי ואין זה משנה אם הממשלה

מיבאת או היבואן.)

נעשו דברים לגבי סוגי יבוא והעברתם במכס. אינני רוצה כאן לספר

את כל הקומבינציות שניתן לעשות בסוגי הבשר.

כשאומרים שזה עגל וזה פרה או זה פרה וזה חמור)

יש לי אינפורמציה, אולי לא בדוקה. אני לא רוצה להזיק לאף אחד.

כל עוד שהדברים לא בדוקים.

בכל הדיון הזה חסרים נתוני יסוד וקשה להעריך את הסיטואציה

ו הפרובלמטיקה. התפיסה למלאי הרום, ממתי בשר זה חרום? זה מלאי

תחמושת, שצריך להחזיק מלאי חרום? אני מבין שאי אפשר לחיות בלי לחם.

אבל בלי בשר אי אפשר לחיות שבוע שבועיים? מי קבע שבשר בכלל צריך

להכלל במלאי חרום, או שבשר מסוג הדברים שצריך להכניס אותם במסגרות

אותם נושאי חרום. הממשלה דבר אבסטרקטי. איזה משרד קבע את זה? האם

זה עמד פעם במבחן? איזה סוגי בשר אנהנו מיבאים, מאיפה אנחנו מיבאים

את הבשר. כמה אספקה יש בשוק המקומי של בשר. איזה סוגים אנחנו מספקים

בשוק המקומי. מדוע אנחנו צריכים ליבא בכלל. מדוע אין גידול של היצע

בשוק המקומי. את כל הדברים הבסיסיים האלה, אני חייב להבין, כדי

לעסוק בנושא הזה ביתר רצינות.

מדינת ישראל מיבאת שנתיים לפני קום המדינה. ב-1946, לא כדאי

לגדל במדינת ישראל בקר חי, משום שיש לנו חוסר במים ובקרקע. קשה מאד

להתחרות עם שדות המרעה הבלתי נדלים בדרום אמריקה, בסובסידיות

שהאירופאים נותנים לחקלאים שלהם, וכדאי מאד לקנות בשר. מחיר

הגרעינים שיעלו לנו כדי להאביס את הבקר, יותר יקר ממחיר הבקר.

מדינת ישראל, משיקולים כלכליים לגמרי, החליטה שלא כדאי לבזבז מים,

קרקע ואותם גורמי יצור נדירים הנדרשים לגדול בקר. פרט לאותם מקומות

ברמת הגולן שבהם יש מרעה חופשי .אולי לא כדאי, אבל הדבר אפשרי.

בארץ יש 70-80 אלף חזירים ובקר יש כ-30-40 אלף כך אמרתם לא?

כמה ראשי בקר?

לשאלתך הלגיטימית, אפרוס את הנושא מעבר למה שנשאל כאן. אנחנו

מיבאים בין 35-40 אלף טון בשנה. בשנים האחרונות הכמות הזאת ירדה ל-

30-35 אלף טון, והצריכה בשנה האחרונה התייצבה על 2500-2600 טון

לחודש. אנחנו מייבאים כ-%20-25 מכלל צריכת הבשר, משום שיש מוצרים

תחליפי ים ומשלימים כמו עוף, דגים, הודו, ותחליפים. המקורות

המסורתיים ביותר הם דרום אמריקה, ארגנטינה, אורגווי ובשנים האחרונות

מבחינה מסחרית נפתח כר נרחב לפעילות עם ברזיל. מקור שני שבשנים

האחרונות נפתח בצורה די משמעותית זה השוק האירופאי, שהפך למזלנו

לאסם תבואה ובקר של העולם, שמנסה לעזור לחקלאים שלהם. נוצרו מצבים

בהם אנחנו מסוגלים בגלל מחירי התערבות פנימיים שלהם, כלומר בחודשים

מסויימים קולטים את החלקים האחוריים ואז הם נשארים עם מלאי החלקים

הקדמיים, וניתן לקבל אותם במחיר זול. לפעמים מחיר סיבסוד היצוא

שלהם גבוה יותר מהמחיר בו אני קונה את הבשר. כדי להחזיק את הסטוקים

העצומים של החקלאים האירופאים, מרשים להם להחזיק בקירור במשך 60

יום את הסטוקים, ומשלמים להם סובסידיה נוספת. אלו הם הדברים

הרשמיים. בנוסף לזה, יש מדינות, בנוסף למדיניות השוק המשותף,

מסבסדות מתחת לשולחן. כך קרה הדבר שאנחנו מסוגלים לקנות באופן ברור

לגמרי, במחירים מוזלים מאד. גם באירופה, להכניס את האירופאים למאבק

מול דרום אמריקה וכך לקנות בשר זול מאד. ואנחנו קונים אך ורק את

החלקים חקדמיים משתי סיבות-. סיבה היסטורית - בעבר היו לנו בעיות של

מטבע חוץ, והחלק הקדמי זול יותר. המדיניות הזאת נקבעה בשנות ה-

50. השיקול השני הוא שיקול של כשרות. חלקים אחוריים זקוקים לניקור

שהוא תהליך יקר, ודורש הפסד די ניכר של הבשר. אנחנו לא מיבאים

חלקים אחוריים פרט לשני אירגונים שנתנו להם את האישור ליבא. אירגון

בתי המלון, שבאו וטענו ובצדק שהתיירים רוצים לאכול סטייקים טובים,

אירגון המסעדות (עם ניקור כמובן). אנחנו כמדינה לא יכולים לחרשות

לעצמנו להפסיד כל כך הרבה כסף על ניקור ולשלם מחיר יותר יקר.

הגדרתית, בבסיס. משלמים על חלקים אחוריים יותר מאשר על חלקים

קידמיים. לגבי החלקים הקידמיים עשינו את המקסימום. ומקבלים את

החלקים המשובחים. כלומר, אנחנו לא מיבאים עצמות. הבשר מחולק ל-9

או 10 חלקים אנטומיים. כלומר שעקרת בית קונה כתף היא יודעת מה זה

כתף, אם לא משקרים אותה כמובן. כנ"ל לגבי פילה מדומה, שריר הזרוע

וחזה. כל חלק אנטומי ארוז בצורח נפרדת עם מדבקה.

לגבי מחירים, במכרז האחרון הצלחנו להשיג מחירים טובים מאד. היו

לנו 40 ספקים מכל העולם ותמרנו ביניהם. הפעם גם הגיעו ממזרח אירופה.

בעבר קנינו במזרח אירופה כאשר היו עוד קשרים דיפלומטיים טובים,

מפולין והונגריה. וכיום אנחנו קונים מרומניה. קבלנו 40 הצעות.

המחיר חממוצע נע בין 2100-2150 דולר, כאשר ההצעות היו בסביבות 2700.

לגבי איכויות, אנחנו מנסים לעשות ככל האפשר במסגרת האפשרויות שלנו.

אנחנו בודקים כל בשר שמגיע ארצה, שולחים אנשים שלנו כאשר ניתן

לשלוח. במקרים מסויימים קבלנו ודרשנו פיצויים מאותם ספקים שלא

עומדים בספציפיקציות. בשנה האחרונה קבלנו 600 אלף דולר פיצויים

מאירלנד. ניתן לטעון שלא מינו אותנו לגבות פיצויים, אנחנו מנסים

להכניס לתלם ספקים מוכרים וטובים. אולי אני לא מייצג את דעת המשרד

שלי, אני בין אלה שטוען שהפקיד הטוב ביותר עדיין יותר גרוע מאיש

העסקים הגרוע ביותר. אם הדבר יצא לידים פרטיות, אני לא בטוח שזה

יהיה יותר זול. יש לנו יתרונות לגודל שאין לאף אחד. אנחנו קונים 35

אלף טון, מובילים 4000 טון במכה אחת באניה, יש לנו יתרונות לגודל



שלאחרים לא יהיו. אני עדיין חושב, אם מקובל ע"י השר וע"י המנכ"ל,

שעדיף להוציא נושא זה מידינו.

היו"ר א. שפייזר;

המערכת של הבשר היא אחת המערכות המעניינות. אני כאנקדוטה יכול

לאמר שכשהתחלתי את פעילותי במפא"י בשנת 65, ישבה וועדה שישבו בה

ספיר, גולדה , אלמוגי, ואשכול. הם ידעו שיש פעיות בשוק הבשר ורצו

להשתלט על שוק הבשר במרכאות, מבחינת שלטון החוק. היו אז מיקרי רצה

בכל מיני מקומות וכדומה. הייתה וועדה מיוחדת במפא"י , לפני 20 שנה,

שהייתה צריכה לחשוב איך משתלטים על שוק הבשר ומכניסים לשם את שלטון

החוק. זה עולם בפני עצמו. עולם מאד מורכב, לא מסודר, שחלק גדול מן

הקרחון שבו נמצא מתחת לפני המים. בדברים שנוגעים לנו, ישנו דבר אחד

כללי, שהסכמנו עליו כמה פעמים ולא קבלנו הסבר מלא, מדוע דו"ח ארז

לא בוצע. מדוע בנושא הבשר להיום, אין הופש מסתר וחופש יבוא. היום יש

פרוצדורה, שבה המדינה קונה בשר. היא קונה אותו במכרזים במקומות

שונים בעולם, בעיקר בדרום אמריקה, היא מיבאת אותו, ומוכרת אותו

לסיטונאים. אחרי הפרשיות האהרונות התחילו כעת מכרזים. אנהנו צעקנו

מכרזים לפני שנה ושנתים. כל הפרוצדורה בענין הכשרות היא כזאת שיש

קבלני כשרות. בכל מקום בעולם שקונים את הבשר, יש קבלן כשרות.

יוצאים מישראל אנשים שהם משגיחים, מנהלי צוותים לשם, ומשגיהים שם על

הכשרות. יש קבלני כשרות שקשורים בסיטונאים שקונים את הבשר מהממשלה.

הסיטונאים עצמם הם קבלני הכשרות לאותו בשר שאח"כ הם מביאים. לאותם

קבלני כשרות, יש זכות להביא את כל החלקים הפנימיים מאותם מקומות.

הרי יש הלקים פנימים כמו כבד ודברים אחרים, אשר הם פרשה בפני עצמה.

וזה לא נכלל ביבוא. יש פה מבוך שלם.

יש טענה כלפי הממשלה, שהקניות שלה, בגלל זה שזאת ממשלה, בגלל

המגבלות של הפהדים של מכניזם בירוקרטי שצריך להחליט ההלטות בכל אותם

מקומות, לא קונה את האיכויות הטובות. נכון שאפשר לקנות ב-2100.

השאלה מה קנית. זה לא המבחר הטוב ביותר וכן הלאה. השיקול המסחרי

לפעמים מתגמד מול השיקול להשיג הישג כלכלי שהוא אולי טוב מאד.

רוב הצריכה של הבשר בישראל היום, היא לפשר- קפוא. כ- %85 או 90.

הישראלי המצוי צורך בשר קפוא. מוטב לא לאמר כעת מה קורה עם הבשר

החיי. הכשרות של הבשר הקפוא מובטחת הרבה יותר מאשר הכשרות של הבשר

החיי שגדל בישראל. היה לנו סיכום שכל ההליכים של השמירה על

האיכות, להטיב, הצרכים הוטרינרים, ובראש ובראשונה על הכשרות,

יכולים להעשות בלי המערכת הממשלתית הזאת. כל זר! ניתן להעשות בלעדיה.

נאמר לנו כמה פעמים שהדבר עומד לקום. עצתך היתר! שנזמין פה את נציגי

הרבנות, משום שאין אף גורם אחר לידיעתך, שיכול בעצם לעכב את הענין.

אני לא בטוח שזה כך. האוצר היה סביב השולחן הזה בדעה לליברליזציה

בכל התחומים.

מ. פורוש

הייתי רוצה שהדברים יהיו ברורים. אתה מעלה שאלה - למה הדבר

לא בוצע, כפי שסוכם. אבל לא כפי שאנחנו קיימנו דיון בנושא זח ואחרי

שעברו החודשים האלה, ולא בוצעה ההחלטה. אני לא כל כך מתמצא בכל

הנושא שנקרא יבוא בשר. מההדים מהעבר אני זוכר שהייתה מדיניות ברורה

כדי למנוע הפקרות בנושא מכירת בשר ללא כל פיקוח. משרד המסחר



והתעשיה עמד בקשר הדוק עם הרבנות, וכך התנהל הדבר בצורה מסודרת. טא

היו כל כך הרבה טענות על ההסדר הזה מבחינת אספקת המזון. הכרחי

לשמוע את הרבנים ואת הגורמים אשר בגללם דבר זה מתעבב. אחרי שנשמע

אותם, וניתן דעתנו, נוכל לדון, לקבוע ולהגיע למסקנות.

דברי הרב פורוש הם בעצם דברי סיכום. דנו שלוש פעמים על דו"ח

ארז. הונחו בפנינו המסקנות כפי שהונחו. נאמר לנו מה שנאמר ע"י

נציגים מהשר, עבור במנכ"ל ונציגי המשרד. נשארה שאלה אחת עלומה והיא

נחוצה בירור בכל מקרה ואני אכן אזמין את נציגי הרבנות בהקדם ונזמין

גם את האוצר, אם כי הוא היה איתנו כמה פעמים, ונחזור לנושא הזה.

תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 16.05