הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 176

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום שני, כ"ז באב, התשמ"ז - 1 בספטמבר, 1987 בתל אביב , בשעה 9.00

חברי הוועדה;

היו"ר אי שפייזר

מוזמנים;

ד. מירן - מרכז השלטון המקומי

ד. בן-כנען - דובר מרכז השלטון המקומי

ע. רון - מרכז השלטון המקומי

ד. גבע - משרד התקשורת

מ. סרברניק - משרד התקשורת

א. שטרנבך - משרד התקשורת

מזכיר הוועדה;

ד. לב

רשמה ;

ש. צהר

סדר היום; תקנות הבזק (שילוב תחנת שידור ומערכת תורן אזורי), התשמ"ז-1982

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הוועדה.

לפנינו שני נושאים. הראשון - הערעור של ראשון לציון ושל רהובות בקשר לחלוקת

האיזורים, ערעור שכבר הועלה בוועדה. התקבלה גם תשובתו ששל מר גוב מה_4ו באוגוסט,

בה הוא דוהה את הערעור.

מ. טרברניק;

נתבקשתי על ידי יו"ר הוועדה לבחון אפשרות של שינוי בחלוקת האיזורים, לחלוקה

של שני איזורים במקום שלושה, וכן לבדוןק מה משמעות האיחוד של איזורים. המכתב

מציג למעשה את התמונה. אם מחלקים זאת לשלושה איזורים, ראשון לציון ורחובות, אז

נותרת העיר רמלה כמרכז, ויהיה מרכז נוסף: לוד. ואז מסתבר שמספר בתי האב בכל אחד

מהאיזורים האלה הוא כזה שמבחינה כלכלית הדבר אינו כדאי. ישנה כמובן אפשרות של

ראשון ורחובות ביחד, ולוד ורמלה כמרכז האיזור השני, ואז

מספר בתי האב באיזור עושה את הענין לכדאי.

ישנה אפשרות שלישית, לבטל את קו הגבול בין שני האיזורים, ואז יווצר איזור

שיהיה הגדול בארץ, ואפשר להניח שוא יהיה אטרקטיבי ביותר ליזמים. אנחנו ראינו

לנכון להמליץ שהגבול ישאר, וכן להמליץ בפני המועצה להוציא שני איזורים אלה במכרז

אחד.

מדוע לא לפרק את האיזורים כל אחד בפני עצמו? מדוע לא ללכת על שלושה

איזורים, והמועצה תהיה מוסמכת להחליט על צירוף איזורים? וכך יהיו רמלה ולוד

איזור אחד, ראשון לציון איזור אחד, ורחובות איזור אחד.האם איזור של 10,000 בתי

אב אינו כלכלי?

אפשר להניח שזה איזור כלכלי.

מסתבר שלמפעילי הטלוויזיה בכבלים הפירטיים משתלם לפעול גם כשיש להם 1000

בתי אב, ואפילו כשיש להם רק 500 מנויים. גם מספר כזה של מנויים מהווה עבורם מכרה

זהב. אם יבטיחו להם אפשרות להמשיך את פעילותם בתנאי שיניחו את הכבלים בצורה

נכונה ומסודרת, הם ישמחו לעשות זאת וישמחו להמשיך לתת את השירות, וימשיכו לגרוף

רווחים.

גם המערכות הפירטיות המשוכללות ביותר המצויות בארץ אינן מסודרות כמו שצריך.

היו"ר אי שפייזר;

לדעתי יש להסמיך את המועצה להחליט על צירוף איזורים. אני לא בטוח שאחרי

שיתחילו בהגשת המכרזים על האיזורים השונים לא נצטרך לפרק כמה מהאיזורים הגדולים.

1. ראשון לציון; 2. רחובות; 3. לוד ורמלה,

ומסמיכים אתכם להחליט אילו ישובים קטנים יצורפו לכל אחד מהאיזורים האלה.

אנחנו מאשרים את תקנות הזכיונות, ואתם יכולים להוציא את המכרזים.

אני מודה לאנשי משרד התקשורת שבאו לישיבה הזאת.



אני מבקש הבהרה בענין התרנים האיזוריים. מי רשאי להקים תרנים איזוריים?

אני הייתי תחת הרשום שרק לרשויות מקומיות יש תרנים איזוריים. האם זה נכון?

רשות מקומית רשאית להקים תרנים כאלה, וגם רשאית להתיר לאחרים לעשות זאת.

היו"ר אי שפייזר;

למעשה ניתן להפקיע מהרשות המקומית את התורן המרכזי לטובת בעל הזכיון. יש

כאן למעשה הפקעת רכוש מלאה. האם זו איננה הפקעה?

א. שטרנבר;

אני לא מגדירה זאת כהפקעה. זו רכישה מכוח החוק.

היו"ר אי שפייזר;

האם אין זו רכישה כפויה? זח חל לגבי כל רכוש שנועד לצרכי ציבור, כאשר

למדינה או לרשות המקומית יש הזכות להפקיע ולשלם פיצוי על ההפקעה, וישנה מערכת

של כללי פיצוי שבאה להסדיר את הענין.

יש שיקול במתן אישור להקמת תורן איזורי מתוך שקילת עניינו של בעל הזכיון

העתידי. המשרד אינו רוצה לעקב הקמת תורנים איזוריים במקומות בהם יש להקימם לדעת

המשרד. הכוויה הלא לוודא שילובם במערכות טלוויזיה בכבלים עתידיות. קיום תקנות

אלה מאפשר לנו להתנות זאת על פפי מיפרטיםם ותקנות על מנת שכל התושבים שנהנו

מתורן איזורי יוכלו בעתיד להנות מתחנת שידור. העדר נוהלים לענין הזה יגרום

לקיום מערכת של תרנים איזוריים ובעל הזכיון יצטרך לפרוש מערכת מקבילה. זה עשוי

להוריד בהרבה מקומות את הסבירות שיוקמו בהם גם תחנות טלוויזיה בכבלים, וזה חבל

מאד.

היו"ר אי שפייזר;

עומדת לפנינו השאלה של הפרוצדורה ושל ההפקעה. אתם אומרים למעשה שבעל

הזכיון יגיש את הצעתו, ואם הרשות המקומית לא תגיב תוך איקס ימים כי אז מה שהגיש

בעל הזכיון שריר וקיים. הגיש אדם הצעה, ויו"ר הרשות המקומית יצא לחו"ל והסגן שלו

משום מה לא טיפל בענין, ובינתיים חלפו 45 ימים, אז נוצר מצב שבו התכנית וכן תנאי

הזכיון שפורטו בהצעה שהגיש בעל הזכיון העתידי התקבלה למעשה.

אמנם נכון שאם התעוררו חילוקי דעות בין השניים יפסוק ביניהם השר. שר

התקשורת יקבע מה מגיע, ובזה נגמר הענין. העם זה נראה סביר בעיניכם?

ישנה כמובן אפשרות לערער גם על החלטת השר בפני בית המשפט. האפשרות הזאת

קיימת בכל מקרה. אם לוח הזמנים נראה קצר בעיניך נוכל כמובן להוסיף עליו ימים.

בנינו את התקנות כך שניתנת הזדמנות לצדדים להגיע להסכם. כל עוד אינם

מגיעים להסכמה ישנה מעורבות של מעין בוררות עוד לפני הפנייה לבית המשפט. השר

שומע את מי שחולק על הצעת בעל הזכיון, שומע את הנקודות השנויות במחלוקת ומחליט

על ההסדר הנראה לו. אם ההסדר הזה אינו מקובל על הצדדים, או על אחד מהם, הוא יפנה

לבית- המשפט. מובן שהדבר יעכב במידה רבה את הסדרת השירותים.



היו"ר א' שפייזר;

תמיד פתוחה הדרך להניח רשת כבלים בלי התורן.

א. שטרנבך;

נכון, אבל זה לא רצוי.

ד. בן-כנען;

מדבריך, אדוני היושב-ראש, התקבל הרושם כאילו משרד התקשורת שהוא משרד ממלכתי

יודע מה רצונם של התושבים ברשות המקומית, והוא המוסמך להחליט עבורם. הגישה

האומרת שתורן מרכזי שבבעלות הרשות יכול לגרום בעיות...

היו"ר אי שפייזר;

המדובר בתורן מרכזי השייך לרשות מקומית והמשרת את התושבים. אומרים שבאמצעות

אותו תורן יעבירו בעתיד טלוויזיה בכבלים וזה יחסוך הוצאת כספים מיותרת.

זה מקובל עלינו. אבל מה שכתוב בתקנות זה היפוכו של דבר. התקנות אומרות:

יעביר בעל התורן את כל זכויותיו לבעל הזכיון. כלומר, יש פה הפקעה מלאה של כל

הזכויות של בעל התורן. זה לא מקובל עלינו. אני לא מבין את הגישה הזאת ואת ההצדקה

לגישה הזאת.

אם הרשות המקומית היא בעלת התורן מדוע אתם רוצים לקחת את כל הזכויות שיש לה

על התורן? שהרי יש לרשות המקומית אינטרסים בנושא הזה.

הם לא יכולים לעשות בתורן הזה כל מה שהם רוצים. הוא נועד רק להעברת ש,ידורים

הנקלטים מן האוויר. על בעל הזכיון להעביר את כל השידורים הנקלטים מן האוויר אל

המנויים שלו. מלכתחילה החוק חייב את בעל הזכיון להעביר באיזור שלו את השידורים

הנקלטים מן האוויר, ועל ידי כך יורדו כל האנטנות מגגות הבתים.

זה לא אומר שאם הרשות המקומית רוצה להעביר את השידורים הנקלטים מן האוויר

היא איננה רשאית לעשות זאת. שיקים בעל הזכיון אנטנה ויעביר את השידורים שלו,

והרשות המקומית תעביר את השידורים הנקלטים מן האוויר.

פירוש הדבר ששניהם יעבירו את אותם השידורים, והמנויים ישלמו אז גם לרשות

המקומית וגם לבעל הזכיון.

הרשות המקומית רשאית לרצות לתת אפשרות לתושבים שאינם מנויים של הטלוויזיה

בכבלים להנות מהשידורים הנקלטים מן האוויר. והיא רוצה להמשיך לשרת את הציבור

בענין הזה. יימצאו בין תושבי המקום אנשים שיהיו מנויים של הטלוויזיה בכבלים

וייהנו מהשירותים שלה, והרשות המקומית רוצה להמשיך לשרת את אזרחיה ולהעביר להם

את השידורים הנקלטים מן האוויר.



האם אותה אנטנה תמשיך לשרת בעתיד גם את אלה שאין להם מנוי בטלוויזיה

בכבלים? כאשר תופיע הבעלות של הרשות לטובת בעל הזכיון, האם הרשת הזאת תמשיך לשרת

גם את התושבים שאין להם מנוי של טלוויזיה בכבלים והם ימשיכו להנות משידורים

הנקלטים מן האוויר?

רשות מקומית מסויימת הקימה אנטנה, ואני כתושב הרשות הזאת רוצה להתוזבר אליה.

היום אני יכול לעשות זאת. העיריה תהליט אם היא רוצה לגבות ממני תשלום עבור

ההתחברות הזאת, או לא. וננית שההליטה לתת לי את השירות הזה ללא תמורה. אם התורן

הזה יופקע, ותושב העיר ירצה להתחבר לזה כמו שהתחבר לזה בעבר כל תושב אחר של

העיר מבלי שהיה צריך לשלם עבור הדבר, האם הוא יוכל לעשות זאת?

ע. רון;

לא יוכל, כי בעל הזכיון ידרוש כטף עבור זה.

היו"ר א' שפייזר;

לדעתי צריך להבהיר בתקנות שהאנטנה הזאת תשמש גם בעתיד כל מי שירצה להתחבר

אליה להשגן אותן המטרות שסיפקה בעבר.

ע. רון;

אם העיריה החליטה עד היום לתת שירות זה חינם לאזרחיה, האם יש לחייב את

בעל הזכיון לתת את אותו השירות חינם לאזרחי העיר?

היו"ר א' שפייזר;

אני שואל אם השירות ששהעיריה נתנה באמצעות הכלי הזה ימשיך להינתן גם בעתיד

לתושבי האיזור לפי מתכונת שהעיריה קובעת, או לא?

ד. גבע;

לפי דברי יושב ראש הוועדה אנחנו צריכים לחייב את בעל הזכיון לעשות הסדרים

בענין זה.

היו"ר אי שפייזר;

או שתהיה בענין זה שותפות בין העיריה ובין בעל הזכיון, כאשר העיריה מופקדת

על האינטרטים שלה. ישנה כמובן גם אפשרות לחייב את בעל הזכיון לתת את כל

השירותים של העיריה, אלא שזה מטוכן, כי מחר יכול להתברר שבעזרת התורן הזה אפשר

לתת כל מיני שירותים נוטפים לאזרחים, ואז העיריה עשויה לרצות לתת גם שירותים

אלה.

אני חושב שצריך לתת לבעל הזכיון אפשרות להשתמש בתורן של העיריה להעברת

התמונות שלו. יחס עם זאת צריך לשמור על האינטרטים של העיריה במערכת הזאת.

ע. רון;

אני חושב כי במקום שבו יש תורן מרכזי צריך לאפשר לרשות המקומית ולמועצה

לשידורי טרטים, בכפוף לכללים, לשדר שידורים עצמאיים.

היו"ר א' שפייזר;

לא מקובל.

ד. מירן;

בעולם מקובל שיש שידורים הנקלטים מהאוויר וישנם שידורים הניתנים על ידי בעל



הזכיין, כאשר התשתית נבנית לשני הדברים, יכול גם בעל זכיון להצטרף למערכת

קיימת תמורת תשלום נוסף.

ד. גבע;

אתה יוצא מתוך ההנחה שכל המנויים כבר מחוברים, ואילי אצלנו אין המצב

כזה.

ד. מירן;

סעיף 8 אומר, שבעל הזכיון ימשיך לספק למנויים את העברת השידורים שנקלטו

בתורן ושמועברים באמצעות רשת כבלים. ובסעיף האחרון נאמר שהוא יכול לתבוע רמי

התקנה ודמי מנוי חודשיים, תהיה פה איפוא כפילות בתשלומים, פעם אחת בעד

ההתקשרות, ולפי סעיף 10 יתבקש לשלם . דמי התקנה נוספים כי בעל הזכיון משפר

משהו בקליטה.

היו"ר א. שפייזר;

התושב משלם איפוא עבור ההתחברות לטלוויזיה בכבלים, והטלוויזיה בכבלים

מצריכה חיבור אל התורן המרכזי.

ד. מירן;

לא בהכרח. באותה טכנולוגיה אפשר להתחבר לתורן המרכזי ולשדר עוד

מספר אפיקים.

החוק אינו נותן אפשרות כזאת. התורן המרכזי לא נותן שום שידור. לבעל-

הזכיון ניתנת האפשרות להעביר תמורות. הוא יכול להעביר אותן מאולפן באמצעות

כבלים וכדי עד לביתו של הלקוח. או שהוא יכול לקצר את הדרך כאשר יש תורן מרכזי,

ואז הוא מחבר את הלקוחות אל התורן הזה. מדברים ששמעתי אני מבין שאם התורן

המרכזי קיים בעיר מסויימת וישנו חיבור עד ביתו של הלקוח, יבוא בעל הזכיון

ויגבה תשלום כאילו עשה את העבודה הראשונית של החיבור, שהיא כמוכן הרבה יותר

קשה. אני מניח שהמועצה המופקדת על זה תקבע מחירי מנוי שונים למקרים השונים,

שהרי היא מופקדת על הענין והיא תקבע את גובה דמי המנוי השונים.

ד. מירן;

קיומו של הסעיף הזה פותה אפשרויות שונות, והאזרח שכבר שילם פעם יצטרך

עכשיו לשלם שוב. מי שהתחבר לתורן האיזורי ומשלם איקס שקלים חדשים לחודש עבור

השירות שהוא מקבל, זכותו להמשיך לקבל את השירות הזה ואין לחייב אותו לשלם שוב

עבור אותו חיבור שכבר התחבר בעבר.

אני רוצה לחזק את הדברים. התושב טוען כי הוא כבר התחבר לרשת הזאת

וזכותו להיות מחובר אליה גם בעתיד ולקבל את השירותים המתאימים, ואינו רוצה

לכלם עוד הפעם עבור עצם השידור.

הדבר בנוי כך שלכל בעל זכיון יש בתחנת השידור מוקד שממנו יוצאים

השידורים. במוקד זה יכולה להיות מערכת קליטה שהיא הרבה יותר טובה מאשר התורן

האיזורי. והיא קרלטת את כל מה שניתן לקלוט במדינת ישראל. במדינות השכנות וכו',

יכולות להיות שם גם צלחות לקליטת שידורים מלוויינים, ויש שם אולפן שממנו

יוצאות תמונות שנקנו וכן גם שידורים בהפקה עצמית. בעל הזכיון פרש את המערכת

ומגיע לאיזור שיש בו תורן איזורי, אמרנו לו שהוא חייב לספק את כל מה שהוא קרלט

לכל מי שמתחבר לרשת שלו. ושהוא חייב להעביר לו לפחות אפיק אחד של השידורים שלו.

י)



היו"ר א. שפייזר;

הבה נתאר מצב מסויים בראשון לציון, למשל, התורן המרכזי משרת אוכלוסיה

של 20 אלף תושבים, תושב הגר במקום שבו יש כבר תורן מרכזי, או ששילם לעיריה

עבור התחברות אליו או שהעיריה סיפקה לו את השירות הזה על פי אילה שהוא הסדר,

האם הוא צריך לשלם עכשיו דמי מנוי לבעל הזכיון, או לא? למי שכבר מחובו לתורן

המרכזי יש כמובן זכויות, וגם למי שגר באיזור שבו יש תורן מרכזי יש זכויות, אז

מה עם הזכויות האלו ?

כתוב בפירוש שאם הוא שילם כבר לרשות המקומית בעד ההתחברות, אז בעל הזכיו

לא רשאי לחייב אותו בתשלום, סעיף 8 מדבר על זה וקובע שבעל הזכיון אינו רשאי

לחייב מנויים בתשלום נוסף בעד העברת השידורים או להתנות את העברתם בקבלת שידורי

כבלים אחרים.

עוד נחזור לדבר בסעיף הדן בהמשך העברת שידורים מן האוויר, אני רוצה

להתייחס עכשיו לדמי המנוי, כי אני סבור שאדם שכבר חובר לתורן המרכזי אי הנמצא

באיזור בו אפשר לחברו אל התורן המרכזי, שהעיריה כבר השקיעה את הכסף בהתקנתו,

צריך להמשיך להנות מהשירות הזה, כי הקשר שבינו ובין העיריה שלו הוא דבר שממשיך

להיות קיים. ההנחה שלי היא איפוא שמבחינה כספית הענין הוסדר, וכי הוא לא צריך

לשלם עבור החיבור לטלוויזיה בכבלים, בעוד שאדם הגר באיזור שבו אין אנטנה

מרכזית כזאת כן יהיה חייב לשלם עבור זה.

שאלתי היא אם המשמעות של סעיף 10 היא שיבוא בעל הזכיון וידרוש תשלום

מלא גם מאלה שהיו מהדברים לתורן המרכזי, או היו באיזור בו יכלו להתחבר אליו,

כמו התשלום שהוא ידרוש מכל מי שהוא צריך להגיע אליו עם הכבלים,

ד, גבע;

נאמר כאן במפורש, שלא,

היו"ר א, שפייזר;

סעיף 8 מדבר על המשך השירותים מן האוויר לגבי אלה שכבר חוברו, ואילו

סעיף 10 קובע ; בעל הזכיון רשאי לחייב מנוי בתשלום דמי התקנה בעד חיבורו לרשת

הכבלים ודמי מנוי בעד אספקת שידורי הכבלים וכו',

א. שטרנבך;

מדובר בפירוש על חיבורים לרשת הכבלים,

העיריה מוכרת לבעל הזכיון את התחנה בכסף מלא, ובעל הזכיון שקנה את-

החח ה רוצה לגבות את הכסף ששילם עבורה מהלקוחות שלו שאליהם הוא מגיע בעזרת

התורן המרכזי, העיריה לוקחת כסף בעד התורן שהיא בנתה, ובעל הזכיון קונה את

התורן ורוצה על כן לגבות את מחירו, בין דברים נוספים, מהלקוחות שלו שהם

תושבי האיזור. אכל תושבי המקום כבר שילמו פעם בעד הקמת התורן המרכזי הזה

בין בגביה ישירה ובין בעקיפה. האם הרשות המקומית לא צריכה במקרה כזה להחזיר

כסף לתושביה?

אנחנו אומרים במקרה כזה לבעל הזכיון שהוא צריך לגבות מהמנוי הרוצה

להתחבר אליו ושילם בעבר לעיריה בעד התקנת התורן המרכזי, דמי התקנה מופחתים

כך שהמנוי ישלם למעשה רק את ההפרש בין מה ששילם לרשות המקומית בשעתו לבין מה

שצריך היה לשלם מנוי חדש לגמרי. זה ייעשה לפי חישובי הצמדה ומדד.

אם בעל הזכיון יקבל רק את ההפרש כאמור, הוא יפסיד בסף. מאידך אנחנו

צריכים לראות מה בעצם קרה בענין זה. העיריה קיבלה בשעתו כסף מהתושבים בשביל

הפרוייקט הזה והקימה את התורן. עכשיו בא בעל זכיון וצריך לקנות מהעיריה את

התורן הזה במחיר המלא שלו, ואחר כך יפנה אל התושבים שיכולים לצפות לתמורה עבור

השקעתם בתורן ויבקש מהם דמי התקנה ודמי מנוי. התושב מצדו יטען, ובצדק. שהוא כבר

שילם לעיריה. ושלכן אינו צריך לשלם גם לבעל הזכיון, או לפחות לא את המחיר המלא,

אם בעל הזכיון לא יגבה את מלוא הסכום שהוא מבקש. אחרי שהוא שילם לעיריה את מלוא

הסכים של התורן, איך הוא יוכל בכלל לפעול בצורה מסודרת שתכנים לו גם רווחים?

מי ישא בהפסד?

א. שטרנבך;

אנחנו משאירים את החישובים האלה להחלטתו של בעל הזכיון, הוא יוכל לטעון

כי אינו רוצה לחייב את התושבים לשלם דמי התקנה. כדי לפתות אותם להתחבר לרשת הוא

יבדל להחליט שלא לגבות דמי התקנה, אבל בבל מקרה לא יובל לחייב את התושבים אלא

בהפרש בלבד, כפי שציינתי. במחיר שהוא משלם הוא צריך לקחת בחשבון גם את השיקול

הזה,

למעשה את אומרת כי הוא צריך לקחת דמי מנוי גבוהים על מנת לפצות את עצמו

על שלא יגבה דמי התקנה, הוא ישלם מחיר ריאלי, שהרי אי אפשר למכור את התורן שלא

בערכו המלא. ואז יגבה דמי מנוי גבוהים,

ד, גבע;

החשבון כולל כמובן גם את החיבור הפיסי, המשא ומתן יהיה בינו ובין העיריה

וכאשר בעל הזכיון יציג את הצעת המחיר שלו הוא צריך לקחת בחשבון את כל הגורמים .

ואני מניח שהוא יעשה את החשבון המתאים לו בדי להבטיח עצמו מפני הפסד, וכדי

להבטיח שיחיו לו רווחים.

א, שטרנבך;

מובן שבעל הזביון יעשה את החישוב הבלבלי שלו. אנחנו רצינו להבטיח שהמנוי

לא ייצא נפגע. השאלה היא מי ישא בהוצאות: בעל הזכיון. הרשות המקומית או המנוי-

כאשר אנחנו אומרים שהמנוי בכל מקרה לא ייצא נפגע, אנחנו יוצאים מתוך ההנחה

שבעל הזביון לקח בחשבון שבכל הנוגע למנויים הוא עשוי להימצא מפסיד בהשוואה

למנויים חדשים. והוא צריך כמובן לעשות היטב את החשבון שלו.

מ. סרברניק;

בעל הזביון יבול לפצות את עצמו על זה שיש לו נתח של שוק שכבר מחובר

ויהיה מנוי שלו בעתיד. אם יש לך גם נתח שיגרום לו הפסד, הרי הוא יפצה עצמו

בזה שיש לו בכל זאת מנויים ושזה איזור שהוא נקי מפעילות פירטית, יש כאן

הרבה ארגומנטים מסחריים שיכולים לפצות אותו.



היו"ר א. שפייזר;

אני חושש שיהיה כאן אי צדק, שהרי החישוב של בעל הזכיון צריך להיות

כלכלי, אם הוא יגיע למסקנה שהוא צריך לקבל פיצוי הוא יטיל דמי פנוי גבוהים

על כולם, ואז ישלמו המנויים החדשים עבור העובדה שישנם מנויים ותיקים, זה רק

יגדיל את חוסר האיזון.

מ. סרברניק;

בנוסף לדאגה לטובתם של המנויים ישנו גם קו מנחה נוסף: לא לבזבז משאבי

המשק, וגם בזה צריך להתחשב,

היו"ר א. שפייזר ;

הרשות המקומית רוצה להמשיך לספק לתושביה שרותים של קליטה מן האוויר

מבלי שיהיו חייבים להתחבר לטלוויזיה בכבלים, והיא לא רוצה להחנות את זה בכך

שהתושב יהיה חייב להיות מנוי, אם החובה לספק את השירותים האלה חלה על בעל

הזכיון מי יחבר בעתיד את התושב לאנטנה המרכזית כשהוא רוצה לקליט רק שידורים

מן האוויר, ולא רוצה בטלוויזיה בכבלים?

מ, גבע;

אפשר לחסום כל ערוץ וערוץ, כך שהמנוי יקבל רק את הדבר שעבודו הוא משלם.

את הקליטה הבסיסית חייב בעל הזכיון לתת לכל מנוי. אם התושב מתחבר לאנטנה

המרכזית לצורך קבלת שידורים מן האוויר בלבד אפשר לחסום בפניו את הקליטה של

הטלוויזיה בכבלים.

כדאי אולי לחשוב על דרך בה הרשות המקומית תוכל להמשיך לתת לתושביה

שרות קליטה מן האוויר בלבד, ובעל הזכיון יקנה את הזכויות הקשורות בהעברת

תמונות בבבלים, אני מציע לכם לבדוק את האפשרות שלפיה הרשות המקומית תוכך להמשיך

לתת לתושביה שירותים הקשורים בקליטה מן האוויר בלבד, כל מי שירצה יוכל כמובן

להתקשר אל האנטנה המרכזית כדי לשפר את הקליטה שלו מן האוויר, אני מציע שתמצאו

דרך לאפשר לרשות המקומית להמשיך לתת את השירות הזה לתושביה.

מ. גבע;

האנטנה המרכזית מגיעה היום אל המנוי עם כבל, והצעת היו"ר אומרת למעשה

שיווצר מצב בו יהיו שתי מערכות. אינני מאמין שיש מי שמעוניין בזה.

היו"ר א, שפייזר;

הרשות המקומית הקימה בשעתו אנטנה מרכזית לשיפור הקליטה של תושביה,

והיא רוצה להמשיך לספק להם את השירות הזה. לדעתי צריך למצוא את הדרך שתאפשר

לה לקשות כן,

ד, מירן ;

בעילם מקובל שירות של רבדים, בעל הזכיון יתחבר לאותו המוקד ומשם ירחיב

את רוחב פס הכבל ויכניס קופסה מתאימה לבתי המנויים, הוא משתמש באותו ככל אבל

מוסיף במוקד אמצעים שונים, והוא יכול כמובן גם להתקין חסימה כאשר יש צורך כזה.

היו"ר א. שפייזר;

השאלה היא אם יש לאפשר לרשות המקומית להמשיך לתת את השירות הזה למרות

העובדה שבאותו מקום יופיעו גם תמונות?



מ. סרברניק;

את השידורים שנקלטים מן האוויר אפשר לקלרט גם באמצעית צלחת, זאת אימרת

שמלכתחילה אנחנו בונים תחרות בין שתי מערכות, ואנחנו לא מעוניינים בתחרות כזאת

בעיקר שזו תהיה תחרות לא מאוזנת.

ר. בן-כנען;

אנחנו מעוניינים בכך שלא תהיה תחרות, לכן מקובלת עלינו ההצעה שיהיה

הסכם. לא מכירת זכויית, אלא הסכם. מין שותפות, פירוש הדבר שבמקום שבו יש תורן

מרכזי יכנס בעל הזכיון להסכם, לשיתפית. זו לא תהיה רכישה, אלא הסכם,

אני מבין שהיו"ר היה רוצה שבעל הזכיון יהיה חייב לחבר את המנוי

למערכת לצורך מתן שירות בסיסי, אם בזה מעיניין המנוי, ולפי בקשת העיריה.

בדרך זו יתחייב בעל הזכיון להמשיך לתת את אותו השירות שהעיריה נתנה בזמני

באמצעית התורן המרכזי.

היו"ר א. שפייזר;

נוכח הדברים ששמענו אני מבין שזה בלתי אפשרי. אנחנו צריכים לצפות גם

את העתיד, לבל ייווצר מצב שבו הרשות המקומית, באמצעות האנטנה שלה, תעביר

שידורים מלוויין ותתחרה בטלוויזיה בכבלים.

ברגע שהטלוויזיה בכבלים מגיעה, ויש בעל זכיון לטלוויזיה בכבלים, צריך

להיות ברור שזמנו של התורן המרכזי חלף, בעל הזכיון ימשיך לתת את השירותים של

קליטה מהאוויר למי שמעוניין בזה ואתם תדאגו לכך שיקחו ממני דמי התחברות לפי

העלות הריאלית, כלומר - דמי נמוי פחות הסכום שהתושב כבר שילם בשעתו,

מדוע לא נסדיר זאת בתקנה כתובה?

ההצעה נראית לי, יש להבהיר בניסוח הדברים שהתשלום לא יהיה למעלה

משיעור ההפרש המשוערך, אגב, מי קיבע זאת?

השר הוא שיקבע זאת.

גם כאשר יש טלוויזיה בכבלים אני רוצה להמשיך לקבל אה השירות הבסיסי

תמורת 10 שקלים לחודש, איך מבטיחים זאת?

ד, מירן;

אני משלם היום 10 שקלים לחורש עבור השידורים הבסיסיים, וכתוצאה מזה

לא היקמו אנטנית על גגות הבתים, דבר המכער כל כך את הערים, מחר תביא מערכה

הטלוויזיה בכבלים ותיתן לי את השירות שקיבלתי עד עתה ותוסיף עליו שרותים

נוספים, והיא יכולה לומר לי כי מעתה אשלם עבור השירותים הבסיסיים 25 שקלים

לחודש, גם כשאני לא רוצה את שני האפיקים הנוספים, מובן שאני יכול לפנות

בענין זה לבג"ץ. אבל צריך לחשוב איך אפשר למנוע את הצורך לעשות זאת.

יהיה כתוב במפורש שבעד העברת שידורי החובה אסור להטיל על המנוי תשלום,

אלא רק עבור שני האפיקים האחרים.

מה יהיה המצב כאשר האיש אומר שאינו רוצה בשני האפיקים הנוספים, אינו

רוצה בטלוויזיה בכבלים. אבל הוא רוצה אח השירותים שקיבל בעבר? האם בעל-

הזכיון שחיבר אותו ימשיך לתת לו את השירותים האלה שהוא קיבל בעבר?

המטרה היא להוריד את יער האנטנות מעל גגות הבתים ולהקים אנטנה מרכזית

בכל עיר ובכל ישוב, חוק הטלוויזיה בכבלים אומר שאנחנו מחייבים כל בעל זכיון

להקים אנטנה איזורית, ההנחה היא שרוב התושבים יתחברו. לפי תחשבים מתאימים,

נניח כי 70% יתחברו, לגבי השאר אין כל מניעה לכך שתהיינה אנטנות מרכזיות

אחרות, מי שלא רוצה להתחבר, יכול לקנות אח השירותים מאנטנה מרכזית אחרת,

התושבים בעצמם יכולים להקים אנטנה כזאת בבנין בו הם גרים,

אני מבין כי יהיו מקומות בהם זה אכן יהיה אפשרי, מדברי גברת שטרנבך

ניתן ללמוד כי מרגע שיש חוק טלוויזיה בכבלים אין מקום לשידורים נוספים על-

ידי רשות אחרת, ענין התשלומים יוסדר בפיקוחה של המועצה, לדעתכם אין אפשרות

להפריד בין הדברים ולתת לתושבים רק את השירותים שקיבלו בעבר,

מ, גבע;

הם גם לא משלמים עבור שירותים נוספים, אלא עבור ההפעלה הבסיסית.

היו"ר א. שפייזר;

החיבור כבר ישנו, והאיש שילם בשעתו דמי החיבור. נותנים לו היום רק

דברים סטנדרטיים ואין מחייבים אותו להשקיע כספים נוספים, והוא לא צריך לשלם

דמי המנוי, צריך לאפשר לו להמשיך לקבל אח השירות שקיבל עד כה אם אינו רוצה

יותר מזה, הוא שילם עבור השירות והוא רוצה וצריך להמשיך לקבל אותו.

א, שטר נבך ;

זה יהפוך את בעל הזכיון לאנטנה מרכזית עבור רוב התושבים.

היו"ר א, שפייזר ;

האעיש אינו רוצה בשירות נוסף, זו זכותו, הוא התחבר בשעתו ורוצה להמשיך

לקבל את השירות שעבורו שילם, בעל הזכיון לא הייב לספק לו שירותים מהלוויין,

למשל, אבל תדאגו לכך שגם בעתיד יקבל התושב את השירות שקיבל עד עתה, אל תגבו

ממנו דמי התקנה נוספים, תנו לו רק את השירות שעבורו שילם.

א, שטרנבך;

את התשובה לשאלות אלה אפשר למצוא בחוק כפי שתוקן בתיקון מספר 4. מכל

ההוראות בו אפשר ללמוד שהחוק רצה לרארת את מערכת הטלוויזיה בכבלים כמחליפה

את הסידור הקיים,

מה מצבו של אדם שעשה בשעתו חוזה עם הרשות המקומית בקשר לשירות הזה,

והשירות 7r,אינו קיים יותר היום?

א. שטרנך;

החוק נתן לי את הבסיס לקבוע את המעבר הזה.

ואם התושב נמצא נפגע, האם אין לו עילה לתביעה?

במה הוא נמצא נפגע?

היו"ר א' שפייזר;

הוא רוצה בהמשך קבלת השירית כמו שהוא" הוא מקבל מהרשות המקומית שירות

בהתאם לחוזה שלו איתה. הוא לא רוצה בהפסקת השירות. מה יכולה הרשות המקומית

להשיב לי על הטענה הזאת?

א, שטרנבך;

החיק ניתן לי את האפשרות לעשות את הדבר הזה.

היו"ר א. שפייזר;

טוען התושב; אני רוצה להתחבר לטלוויזיה בכבלים, אבל יחד עם זאת צריך

לזכור שבשעתו השקעתי כסף בפרוייקט של, החיבור לתורן המרכזי של הרשות המקומית.

היות והשקעתי כסף בפרוייקט הזה מגיע לי השירות שעבורו שילמתי ושאותו קיבלתי

עד בה. אס המדינה החליטה שלא אמשיך לקבל את השירות הזה, זכותי לבקש החזרת הכסף

שהשקעתי בזמן לשם קבלת השירות. אני רוצה את כספי בחזרה. ואני רוצה גם פיצוי

על כך שאיכות החיים שלי ירדה כתוצאה מכך שאיני יכול להמשיך לקבל את השירות

שאליו הורגלתי, ושעבורו שילמתי, שהרי אי אפשר לחייב אותי להתחבר לטלוויזיה

בכבלים.

מ. סרברניק;

אני יוצא מההנחה שגם תורן איזורי המספק ערוצי שידור נרכש על ידי בעל

הזכיון. הוא לא יכול לחייב מישהו להתחבר מעל למה שיש לו, לפי דעתי אין לחייב

כלל את רכישת המערכת, אלא לנתק את שני הדברים האחד מהשני, לבל ניצור שתי

מערכות.

היו"ר א. שפייזר;

קיבלנו בעיקרון את הקונצפט, מסכימים גס לענין ההפרדה, ובכל זאת נשארת

בעיה שצריך לתת לה תשיבה. אני חושב שמבחינה משפטית האנשים יהיו זכאים לקבל

את כספם בחזרה. אמרה לנו גברת שטרנבך שיש לה בסיס חוקי לעשות את המעבר הזה,

ואינני מטיל ספק בכך, אילו היה בחוק סעיף האומר כי משרד התקשורת יפצה את

הרשויות המקומיות במקרה והן תצטרכנה להחזיר כסף לתושביהן, אז אין בעיה. אכל

אינ י רואה סעיף כזה.



א. שטרנבך;

אפשר לקבוע מראש שהרשות תהיה רשאית להקים תורן איזורי חוץ מאשר אם

היא חייבת להתחבר בעתיד למערכת של כבלים, והיא לא רשאית לגבות כסף מהמנויים

אלא לתקופה שעד להקמת התחנה.

יש תשלום עבור דמי התקנה ויש תשלום עבור שימוש. אי אפשר לחייב את

המנוי פעמיים עבור התקנה, דמי מנוי זה כבר ענין אחר.

היו"ר א. שפייזר;

המצב די ברור, המנוי השקיע כסף בפרוייקט הזה ששמו תורן מרכזי, העיריה

מקבלת עכשיו מבעל הזכיון כסף עבור התורן הזה לפי ערכו המלא, אז הרשות המקומית

צריכה להחזיר לתושביה את הכסף שהיא מקבלת עכשיו מבעל הזכיון, כיוון שהתושבים

שילמו לה בזמנו דמי התקנה, הרשות המקומית מוכרת רכוש לבעל זכיון ואת הכסף

שהיא מקבלת ממנו היא צריכה להחזיר לחושבים שלה,

ד. בן-כנען;

ואם הרשות המקומית אינה רוצה לקבל כסף?

היו"ר א. שפייזר;

זו חובתה, השר רשאי להודיע לרעיות כי מהיום והלאה אין לה יותר זכיון,

וכי הזכיון מועבר למישהי אחר, הוא מאפשר לרשות לקבל מבעל הזכיון החדש את שווה

הערר של הרכוש הזה.

ד. בן-כנען;

אני חושש מפני מצב בו תגיע רשות מקומית למסקנה שאלנה רוצה יותר להקים

תורן מרכזי גם כאשר תיכננה לעשות כן, כי למה לה להתעסק עם זה כאשר אחר כך יבוא

בעל זכיון ויקח זאת ממנה. וכך לא תבוא על פתרונה הבעיה של ריבוי אנטנות על

גגות הבתים.

ד. גבע;

אם המועצה לא תעשה זאת בעל הזכיון יעשה זאת, כך שבעיית האנטנות בכל

זאת תמצא את פתרונה.

אנחנו יודעים שאין עדיין מכרזים לכל חלקי הארץ. ומי יורע מתי יהיו.

לכן רשות מקומית שלא תקבל ב- 10 השנים הקרובות מערכת של טלוויזיה בכבלים

יכולה היום להקים תורן מרכזי, אבל לא תהיה מעוניינת בזה מהטעם שהזכרתי כבר.

מדוע בעצם לא תהיה מעוניינת? היא הרי תמיד תקבל בחזרה את הכסף שהשקיעה

בהקמת התורן הזה.

אנחנו מאשרים את התקנות, אחרי שנקבל את התיקון לסעיף 10 שיבהיר כי

דמי ההתקנה בכל מקרה לא יעלו על שיעור ההפרש שכין דמי ההתקנה ששילם המנוי

בעד חיבורו למערכת התורן ובין דמי ההתקנה שהיה משלם אלמלא היה מחובר למערכת,

אם לא תוגש ב-10 הימים הקרובים השגה בכתב על מה שסוכם, נראה את הנושא

מסובם ומאושר, אתם יכולים להתחיל עכשיו בהוצאת המכרזים.

אני מירה לכולכם, ישיבה לו נעולה,

(הישיבה ננעלה בשעה 10,40)